‫יעקב דפני‬

‫הרי אילת‬
‫והמדבר סביב לה‬

‫נופים | מינרלים | מאובנים‬

‫ועוד‪ :‬עשרה מסלולי טיול ברכב וברגל להכרת נופי הסלעים של אזור אילת‬

‫צילום ‪ :‬יעקב דפני‬

 ‫הרי אילת‬
‫והמדבר סביב לה‬
‫נופים | מינרלים | מאובנים‬
‫ועוד‪ :‬עשרה מסלולי טיול ברכב וברגל להכרת נופי הסלעים של אזור אילת‬

‫כתב וצילם‪ :‬ד"ר יעקב דפני‬

‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‬
‫קמפוס אילת‬

‫תמונת השער ‪ :‬מבט מפסגת הר שלמה‬

 ‫תוכן‬
‫חלק א' ‪ :‬הרים סביב לה‬
‫הקדמה‪ :‬הרים הם לפעמים‬
‫מבוא ‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫נופי סלעים כאתרי תיירות‬ ‫‪.1‬‬
‫‪6‬‬ ‫מפות אזור אילת‬ ‫‪.2‬‬
‫‪8‬‬ ‫הרי אדום ומדיין‬ ‫‪.3‬‬
‫‪10‬‬ ‫הרי יותם ושחמון‬ ‫‪.4‬‬
‫הר צפחות‪ :‬אל מצפה "ארבע ארצות " ‪12‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪15‬‬ ‫נחל שלמה ויובליו‬ ‫‪.6‬‬
‫‪18‬‬ ‫מעלה אילת והר שלמה‬ ‫‪.7‬‬

‫‪19‬‬ ‫הר יהורם בואכה הר שלמה‬ ‫‪.8‬‬

‫הר שלמה וערוץ המפלים ‪20‬‬ ‫‪.9‬‬
‫הנוף החוצה את הגבול ‪23‬‬ ‫‪.10‬‬
‫הר יואש ומצפה גשרון ‪24‬‬ ‫‪.11‬‬
‫הר חזקיהו ובקעת הירח ‪28‬‬ ‫‪.12‬‬
‫הר ידידיה וגיא הטחנות ‪29‬‬ ‫‪.13‬‬
‫תמנע הר ובקעה ועמודי שלמה ‪30‬‬ ‫‪.14‬‬
‫הר ברך וצוקי תמנע ‪32‬‬ ‫‪.15‬‬
‫בקעת עמרם ועמודיה ‪34‬‬ ‫‪.16‬‬
‫הר אמיר ומכרות קדומים ‪36‬‬ ‫‪.17‬‬
‫הר עמרם והעמק הנעלם ‪37‬‬ ‫‪.18‬‬
‫מצפה עמרם ונופו ‪38‬‬ ‫‪.19‬‬
‫הר שחורת וקניון שחורת ‪40‬‬ ‫‪.20‬‬
‫מצפה ההעתק והגיא האבוד ‪42‬‬ ‫‪.21‬‬
‫גבעת שחורת ‪43‬‬ ‫‪.22‬‬
‫הר יהושפט ונחל יהושפט ‪44‬‬ ‫‪.23‬‬
‫גבעת רחבעם וקער רחבעם ‪46‬‬ ‫‪.24‬‬
‫הר יהואחז ועין נטפים ‪50‬‬ ‫‪.25‬‬
‫הר עיט ועין קטורה ‪52‬‬ ‫‪.26‬‬
‫הר בשמת ומעלה הסיירים ‪54‬‬ ‫‪.27‬‬
‫הר אורה ונחל רחם ‪56‬‬ ‫‪.28‬‬
‫גבעות צפרא ועין עברונה ‪58‬‬ ‫‪.29‬‬
‫צוקי שיירות ומליחת יטבתה ‪60‬‬ ‫‪.30‬‬
‫שמורת הבולבוסים בנחל קידר ‪61‬‬ ‫‪.31‬‬
‫הר נשף ונחל שני (הקניון האדום) ‪62‬‬ ‫‪.32‬‬
‫הר שני ומישר סעיפים ‪64‬‬ ‫‪.33‬‬
‫חלק ב' ‪ :‬מי מפחד מגיאולוגיה? ‪65‬‬
‫אבנים מדברות ‪66‬‬
‫תולדות אזור אילת על רגל אחת ‪67‬‬
‫שינויים גלובליים באותן תקופות ‪69‬‬
‫חתך וטבלת התצורות באזורנו ‪70‬‬
‫המפה הגיאולוגית של אזור אילת ‪72‬‬
‫מגוון סוגי הסלעים באזור אילת ‪75‬‬
‫א‪ .‬סלעי היסוד ‪76‬‬
‫הקשר בין מינרלים וסלעי היסוד ‪77‬‬
‫קבוצה ‪ 1‬סלעים פלוטוניים ‪78‬‬
‫סלעי מחדר ‪ , 78‬געשיים ‪80‬‬
‫קבוצה ‪ 2‬סלעים מותמרים‬
‫צפחות ‪ 82‬גנייס ‪83‬‬
‫קבוצה ‪ 3‬סלעים מעורבים‬
‫דייקים ופגמטיטים ‪ 84‬רסק סלעים ‪85‬‬
‫גידוע הנוף ויצירת פנפליין ‪87‬‬
‫חבורת ים סוף‪ :‬תצורת עמודי שלמה ‪87‬‬
‫ב‪ .‬סלעי משקע יבשתיים ‪88‬‬
‫תצורת תמנע ‪89‬‬
‫תצורות שחורת ונטפים ‪91‬‬
‫חבורת כורנוב‪ :‬גידוע שני ‪93‬‬
‫‪3‬‬ ‫תצורות אמיר ועברונה ‪ 93‬תצורת סמר ‪94‬‬
‫ג‪ .‬סלעי משקע ימיים ‪95‬‬
‫חבורת יהודה‪ :‬תצורות חצרה‪ ,‬אורה‪,‬‬
‫גרופית וציחור‬
 ‫תצורות שחורת ונטפים ‪91‬‬
‫חבורת כורנוב‪ :‬גידוע שני ‪93‬‬
‫תצורות אמיר ועברונה ‪ 93‬תצורת סמר ‪94‬‬
‫ג‪ .‬סלעי משקע ימיים ‪95‬‬
‫חבורת יהודה‪ :‬תצורות חצרה‪ ,‬אורה‪,‬‬
‫גרופית וציחור‬
‫חבורת הר הצופים ‪ :‬תצורת מנוחה ‪99‬‬
‫תצורת מישאש ‪100‬‬
‫תצוורות ע'רב‪-‬טקיה‪ ,‬מור ‪101‬‬

‫ד‪ .‬סלעי משקע יבשתיים מאוחרים ‪102‬‬

‫חבורת סאקיה ‪ :‬תצורת רחם וחיימור ‪102‬‬
‫חבורת ים המלח ‪ :‬תצורות אילות וגרוף ‪103‬‬

‫חלק ג'‪ :‬תהליכים מעצבי נוף באזור ‪105‬‬

‫שברים והעתקים ‪106‬‬ ‫•‬
‫קימוטים ועיוותים ‪113‬‬ ‫•‬
‫כוחות חיצוניים‪ :‬תהליכי בלייה וסחיפה‬ ‫•‬
‫‪115‬‬
‫בלייה מכנית ‪115‬‬ ‫•‬
‫בלייה כימית ‪117‬‬ ‫•‬
‫פיסול טבעי ‪120‬‬ ‫•‬
‫שינויים בנתיבי זרימה ‪123‬‬ ‫•‬
‫סוף הדרך ‪126‬‬ ‫•‬
‫חלק ד'‪ :‬נספחים‬
‫‪ .1‬מחצבים וגבישים ‪127‬‬ ‫•‬
‫פחמות‬ ‫•‬
‫קוורץ וצור‬ ‫•‬
‫מינרלים של אידוי‬ ‫•‬
‫מתכות‪ :‬ברזל‪ ,‬נחושת וכו'‬ ‫•‬
‫‪ .2‬מאובנים ‪144‬‬ ‫•‬
‫מאובנים כסמני גיל‬ ‫•‬
‫סוגי התאבנות‬ ‫•‬
‫מאובנים ימיים‪ :‬רכיכות‪ ,‬אמוניטים‪ ,‬קווצי‬ ‫•‬
‫עור‪ ,‬דגים וזוחלים ימיים‬
‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי ‪165‬‬
‫נחל שלמה ומעלה אילת‬ ‫‪.1‬‬
‫בקעת עמרם‬ ‫‪.2‬‬
‫בקעת נחלי שחורת‬ ‫‪.3‬‬
‫נחל שחמון והר יותם‬ ‫‪.4‬‬
‫עין נטפים ונחל נטפים עילי‬ ‫‪.5‬‬
‫נחל רחם ומעלה הסיירים‬ ‫‪.6‬‬
‫נחל שני והקניון האדום‬ ‫‪.7‬‬
‫מעלה גרופית ועין קטורה‬ ‫‪.8‬‬
‫הר תמנע – נחל אלכסון‬ ‫‪.9‬‬
‫נחל והר צפחות‬ ‫‪.10‬‬
‫סיכום ‪164‬‬
‫‪4‬‬ ‫מקורות וקריאה נוספת ‪185‬‬
‫אינדקס ‪186‬‬
 ‫הקדמה‬
‫לאהבת הנוף יש שורשים עמוקים בנפש האדם‪ .‬כשם שבעופות קיימת תכונת‬
‫ההחתמה‪ ,‬על פיה היצור הראשון שיראה האפרוח הבוקע מקליפת הביצה‪ ,‬ייחשב על‬
‫ידו כהורתו‪ ,‬כך גם האדם מחתים באישיותו ובעולם הדמיונות והזכרונות שלו את נופי‬
‫ילדותו‪ .‬בעשורים האחרונים צמח ענף מחקר בתחומי הגיאוגרפיה האנושית‪ ,‬פרשנות‬
‫הנוף‪ ,‬שלוקח בחשבון את העובדה כי דימויו של מרחב נתון נקשר לתהליכים של כינון‬
‫"זהות" טריטוריאלית המהווה חלק אינטגראלי מכינון זהות לאומית וכי תהליך ניכוס‬
‫המרחב הופך למוטיב מרכזי באידיאולוגיה הלאומית‪ .‬אחד מראשוני האסכולה הזאת‪,‬‬
‫דונאלד מיינינג‪ ,‬גיאוגרף שהקדיש את כל חייו המקצועיים לחקר הנוף‪ ,‬טבע את‬
‫האימרה‪" :‬לכל אומה בוגרת יש את נופיה הסמליים‪ ,‬שהם חלק מסמלי הלאומיות שלה‪.‬‬
‫הם מאגדים בתוכם את הרעיונות והזכרונות הלאומיים שלה"‪.‬‬
‫בתרבויות רבות מסמלים ההרים שילוב של בטוי לעוצמת הטבע‪ ,‬אתגר להעפלה אל‬
‫פיסגתם‪ ,‬והישג וסיפוק בהגעה אליה‪ ,‬וכידוע – דברים שרואים משם לא רואים מכאן‪.‬‬
‫סביבם נוצרו מיתוסים‪ ,‬ונצמדו להם משמעויות סמליות‪ .‬לעתים סוגדים להם ועולים‬
‫אליהם לרגל‪ ,‬כמו להר פוג'י ביפאן‪ ,‬להר סיני‪ ,‬או להר הבית בירושלים‪ ,‬ועל ההעפלה‬
‫למרומי ההימלאייה אין צורך להרחיב מלים‪ .‬על ההרים‪ ,‬כמו על הרי האולימפוס‪,‬‬
‫שוכנים האלים‪ ,‬ובאפריקה ההרים עצמם נחשבים לאלים‪ .‬לא ייפלא איפוא שכאשר רצו‬
‫המלכים המצרים הקדמונים להנציח את עצמם בחרו לבנות הרים מלאכותיים –‬
‫הפירמידות‪ .‬גיבורי תרבות או לאום נקברו בראשי ההרים – ראו קבורת משה בהר נבו‬
‫ואהרון בהור ההר‪.‬‬
‫ההרים מקבלים משמעות דתית‪-‬אלוהית גם בפסוקים‪ ,‬כמו "אשא עיני אל ההרים‪ ,‬מאין‬
‫יבוא עזרי"‪" ,‬הרים רקדו כאלים‪ ,‬וגבעות כבני צאן"‪ ,‬ונוסיף להם את דברי המשוררת‬
‫נעמי שמר‪" :‬אם בהר חצבת אבן להקים בנין חדש‪ ,‬לא לשווא אחי חצבת לבנין חדש‪ ,‬כי‬
‫מן האבנים האלה יבנה מקדש"‪.‬‬
‫ארץ ישראל היא ארץ הררית‪ ,‬וכבר נאמר שהיא "ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה‬
‫תחצוב נחושת"‪ .‬אם כדברי המשורר "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו"‪ ,‬הרי שנוף‬
‫הררי מצמיח דורות של אנשים קשי עורף שאהבת ההר זורמת בעורקיהם‪ .‬רק ימים‬
‫יגידו אם אמנם החזרה של היהודים למולדתם העתיקה‪ ,‬תשנה את אופיו הקוסמופוליטי‬
‫של העם‪ ,‬ותקַ בע אותו בנופו הטבעי‪.‬‬
‫מבחינה אורבנית ההרים‪ ,‬כמו המדבר עצמו‪ ,‬הם בזבוז "צועק לשמיים" (שוב דימוי‬
‫מיתולוגי)‪ .‬שטחים הרריים הם חסרי ערך נדלני או חקלאי כלשהו‪ .‬הם מהווים מכשול‬
‫תעבורתי‪ ,‬וסוגרים על הישוב ככלא‪ ,‬ואם אין בהם מחצבים בעלי ערך כלכלי (לפחות‬
‫נפט)‪ ,‬אז במה זכינו‪.‬‬
‫מנקודת המבט הטבעית‪ ,‬הרים מכתיבים את האקלים‪ ,‬בולמים את מסע העננים‪,‬‬
‫ומאלצים אותם להטיל את מימיהם‪ ,‬המגיעים אלינו כשטפונות ומי נגר תחתי‪ ,‬שמקיימים‬
‫את הצמחיה‪ .‬ואם צמחיה‪ ,‬לנופי ההרים צמחים משלהם‪ ,‬השונים לרוב מאלה של נופי‬
‫המישור‪.‬‬
‫בספר זה נדון גם בהבט אחר של ההרים‪ ,‬הרכב סלעיהם ומה הוא מספר לנו על‬
‫ההסטוריה של האזור כולו‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫חלק א'‪ :‬הרים סביב לה‬

‫מבוא‬
‫אומרים שהאילתים קמים מאוחר יותר מהסיבה הפשוטה שבאילת אין רואים את‬
‫זריחת השמש‪ ,‬המוסתרת על ידי רכס הרי אדום שבמזרח‪ .‬כדי לראות זריחה ממש יש‬
‫לצאת מבעוד לילה ולטפס על הר צפחות‪ .‬למען האמת גם את השקיעה לא רואים‪,‬‬
‫וכדי לראות שקיעה של ממש יש להרחיק עד לחופי הים התיכון‪ .‬כלואה בצל הרים‬
‫הסוגרים עליה מכל עבר‪ ,‬האימרה "הרים סביב לה" מתאימה יותר לאילת מאשר‬
‫לירושלים שעליה נאמרה‪.‬‬
‫ההרים הסובבים את אילת מותירים מסדרון ארוך מדרום ‪ -‬הים והערבה שמכתיבים‬
‫הן את כיווני הרוחות והן את נתיבי התחבורה הימית‪ ,‬היבשתית והאווירית‪ .‬הם גם‬
‫מעצבים את נופה‪ :‬נחשף בהם מגוון נדיר של סוגי סלעים‪ ,‬בשלל צבעים ובתלילות‬
‫שונה‪ .‬אבל לא רק הרים‪ ,‬גם הנחלים שעוצבו על ידי גשמים עזים ושיטפונות עבר ואף‬
‫בהווה‪ ,‬והוליכו את חומרי הבלית שהוסרו ונסחפו אל עבר הים וקרקע הערבה‪ .‬מדידות‬
‫עומק בקרקעית מפרץ אילת מגלות סחף בעובי של קילומטר ויותר שהצטבר על‬
‫קרקעית המפרץ‪ ,‬ולא פחות מזה בבקעת הערבה‪ ,‬מה שמאזן את המשוואה‪.‬‬
‫כשהגיעו בתום מלחמת העצמאות חיילי צה"ל לאום רשרש‪ ,‬התברר שלכל ההרים‬
‫שמות בדואיים‪ .‬היה זה אך טבעי ששמם יוסב על שם המלכים שבתקופתם הייתה‬
‫עציון גבר נמל היציאה למסעות אופיר ושבא‪ ,‬שלמה ושושלתו‪ ,‬מלכי יהודה‪.‬‬
‫כש"נגמרו" המלכים נקראו חלק מההרים על שם דמויות מקראיות אחרות ‪ -‬קטורה‪,‬‬
‫עמרם ואחרים‪.‬‬
‫מתכונת הספר‬
‫בחלקו הראשון נספר בתמונות ובכתב את סיפורם של הרי אילת ודרום הנגב‪ .‬מיהם‪,‬‬
‫ממה הם עשויים ומה רואים עליהם‪ ,‬והכי חשוב‪ :‬מה נשקף מפסגתם‪ ,‬שהרי כדי‬
‫לראות הר אין צורך לטפס עליו‪ ,‬נכון?‬
‫חלקו השני הוא ה"כבד" ביותר‪ .‬זוהי סקירה של תצורות הסלע השונות באזור‪ ,‬שהידע‬
‫שהן אוצרות מהווה נותן בידינו כלים לתאר ולהבין את ההיסטוריה הטבעית של‬
‫האזור‪.‬‬
‫החלק השלישי יוקדש לתהליכים מעצבי הנוף‪ ,‬שהם הבולטים ביותר לעין‪ :‬הסדקים‪,‬‬
‫ההעתקים‪ ,‬הקימוטים ותוצרי הבלייה – הפיסול הטבעי המעצב את צורת הסלעים‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫דרכי‬ ‫החלק הרביעי והאחרון מתאר את המגוון הרב של סוגי הסלע‪ ,‬והסבר על‬
‫היווצרם‪ ,‬על המינרלים הנפוצים והנדירים‪ ,‬ועל המאובנים שמוצאים כשמטיילים‬
‫באזור‪.‬‬
 ‫סלעי האזור הם העתיקים ביותר המתגלים בארץ‪ ,‬וכמה מהם צעירים ביותר‪.‬‬
‫בהרי אילת ודרום הנגב מוצאים מאובני חיות ים מהן שנכחדו לפני הרבה מיליוני‬
‫שנים‪ .‬נספר עליהם‪ .‬הישארו עמנו‪.‬‬
‫הואיל ועינו של הצופה הבלתי מנוסה‪ ,‬שהוא הקורא שאליו אנו מנסים להגיע‪,‬‬
‫מתקשה להבחין בהבדלים שבין שכבות הסלע והמעברים ביניהם‪ ,‬מהם הבדלי‬
‫שכבה ומהם העתקים או קימוטים‪ ,‬ציידנו חלק מתמונות הנוף בתרשים זעיר בו‬
‫מתוארות השכבות והתצורות בצבעים‪ .‬הצבעים תואמים כללית את מערך‬
‫הצבעים המקובל במפות הגיאולוגיות‪ ,‬ובטבלת התצורות המפורטת בעמ' ‪.71‬‬

‫לבסוף‪ ,‬צירפנו לספר עשרה מסלולי טיול בדגש גיאולוגי באזור אילת ודרום‬
‫הערבה‪ ,‬מהם שנועדו להליכה ברגל ומהם המשלבים נסיעה בגיחות קצרות ברגל‬
‫לנקודות תצפית וגילוי‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫נופי סלעים כאתרי תיירות‬

‫מעטים המטיילים המבקרים באילת‪ ,‬הפוסחים על בקעת תמנע‪ .‬כאן הגיאולוגיה משחקת תפקיד ראשי‪ :‬זוהי‬
‫"קשת תמנע" המפורסמת‪ ,‬שעוצבה מאבן חול יבשתית בת מאות מיליוני שנים‪ ,‬כתוצאה של מאובני‪8‬עצים‬
‫שהתפוררו ויצרו נקרות שכוחות הבלייה העמיקו והפרידו לגשרונים‪ .‬הוסיפו לכך את המכרות הקדומים‪,‬‬
‫שאף הם חייבים את מנגנון אצירת הנחושת לגיאולוגיה והבנתם את תרומת תהליכי העיצוב המדברי‬
‫לאטרקטיביות של נופי הסלעים באילת‪ .‬בתמונה‪ :‬תצורת האבן שהמטיילים מכנים בשם "רגלי פיל"‪,‬‬
 ‫מפת אזור אילת ודרום הנגב א‪ .‬חלק צפוני‬
‫במפה מסומנים אתרי הטבע והאדם העיקריים‪ ,‬שרובם נזכרים בספר‪ ,‬ומצוין מיקומם במפה‬
‫בדרך הבאה‪ :‬הר ברך למשל‪ ,‬נמצא ב‪ -‬ג‪ 2‬מאחר והוא מתואר כאן‪ ,‬שמו מופיע באדום‪.‬‬

‫מקרא‪:‬‬
‫תצפית נוף‬ ‫אתרי מים (עין עברונה)‬ ‫גבול בינלאומי ‪+++‬‬
‫‪9‬‬ ‫נמל תעופה‬ ‫הרים ואתרי נוף (הר אורה)‬ ‫ישובים (אילות)‬
‫אתרי טיול (הר יותם)‬ ‫דרך נופית‬
 ‫מפת אזור אילת ב‪ .‬חלק דרומי‬

‫מקרא‪:‬‬
‫תצפית נוף‬ ‫אתרי מים (עין עברונה)‬ ‫גבול בינלאומי ‪+++‬‬
‫נמל תעופה‬ ‫הרים ואתרי נוף (הר אורה)‬ ‫ישובים (אילות)‬
‫אתרי טיול (הר יותם)‬ ‫דרך נופית‬
‫‪10‬‬
 ‫הרי אדום ומדיין‬

‫חומת הרים רצופה החוסמת את שדה הראייה שלנו למזרח‪ ,‬מוארת באור השקיעה‪ .‬ממזרח‬
‫לבקעת הירדן‪ ,‬ים המלח והערבה משתרעת שורת רכסים הכוללת את הרי הבשן‪ ,‬הרי מואב‪ ,‬הרי‬
‫‪11‬‬
‫אדום והמשכם בהרי מדיין‪ ,‬שבתחומי ערב הסעודית‪ .‬הידעתם כי הרים אלה‪ ,‬ממזרח‪ ,‬הנישאים‬
‫מעל לעקבה נדדו ממקומם הראשוני‪ ,‬ממול לנוויבה שבסיני‪ ,‬כ‪ 100 -‬ק”מ צפונה‪ ,‬עד למיקומם‬
‫הנוכחי? ‪ -‬פרטים בעמ' ‪ .‬צילום‪ :‬מ‪ .‬חן‪.‬‬
 ‫הרי אדום‬

‫ביום יפה‪ ,‬כשהאוויר צלול‪ ,‬אי אפשר שלא להתפעל‬

‫מייפים של הרי אדום‪ ,‬שפסגותיהן נישאות גבוה מעל‬
‫לערבה‪ ,‬המלווים את הדרך המוליכה לאילת‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬אחת הפסגות שברכס הרי אדום‪ ,‬ג'בל הארון (שלפי מסורת קדומה הוא הור ההר‬
‫הארון‪,‬‬
‫המקראי‪ ,‬עליו נקבר אהרון הכהן)‪ ,‬כ‪ 100 -‬ק"מ צפונית לאילת‪ .‬בראשה בולט המבנה הלבן של נבי‪12‬‬
‫הסמוך לפטרה (לפירוש צבעי התצורות ברישום פנו לעמ' ‪ .) 6‬למטה‪ :‬שלג היורד אחת לכמה שנים על ג'בל‬
‫בקר‪ ,‬שגובהו כ‪ 1600-‬מ' מע"פ הים‪ ,‬מרתק את תשומת ליבם של ילדי אילת‪ ,‬שרבים מהם לא ראו שלג‬
‫מעודם‪.‬‬
 ‫הרי יותם ושחמון‬

‫הר יותם‪ ,‬או "ההר הלבן" כפי שמכנים‬

‫אותו ילדי אילת‪ ,‬הוא סמן נוף בולט‪,‬‬
‫הניצב מאחורי העיר ומנסה להסתיר‬
‫את אימתם הקודרת של הר אסא‬
‫שבעורפו והר שחמון שבקדמתו‪.‬‬
‫ההסבר להופעת הר גיר בהיר בין‬
‫הפסגות הכהות והמזדקרות של הרי‬
‫הגרניט הוא צמד העתקים‪ ,‬שביניהם‬
‫צנח לו גוש אדיר‪ .‬בזכות הגלישה ניצלו‬
‫מסילוק בסחיפה שכבות הגיר של הר‬
‫יותם‪ ,‬שכמותם היו פעם על הרי אסא‬
‫ושלמה ונסחפו‪ .‬תופעה זו של גוש‬
‫ששקע ועדיין בולט על סביבתו קרויה‬
‫היפוך תבליט (ראה איור)‪ .‬להר יותם‬
‫תגיעו ואף תטפסו עליו במסלול ‪.4‬‬

‫יותם‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הרים בעורף העיר אילת‪ .‬ברקע האחורי הרי אסא ושלמה‪ ,‬לפניהם הר ‪13‬‬
‫הגירי‪ ,‬שאינו אלא בקע יותם‪ .‬לפניו הר שחמון ‪ .‬במוקטן‪ :‬איור הממחיש את תופעת היפוך התבליט‬
‫כאן‪ .‬לצבעי הרישומים‪ ,‬פנו לעמ' ‪. X‬‬
 ‫הר שחמון‬

‫הר שחמון עצמו הוא לכאורה חסר יחוד‪ .‬עשוי בעיקר מפסיפס של סלעי מחדר ומותמרים‪,‬‬
‫קודרים בצבעם וצחיחים מצומח‪ .‬הנחמה היחידה שיכול המטייל להפיק מהם הוא מראה‬
‫הנוף המתגלה מפסגתם‪ :‬מלחת אילת ובריכות המלח‪ ,‬קיבוץ אילות ומורדות הסחף לעבר‬
‫הערבה‪ .‬בשני קצותיו של הר שחמון‪ ,‬הצפוני והדרומי החלו שני מיזמים להפר את‬
‫צחיחותו‪ ,‬האחד מדעי‪ ,‬מחקרי נחל יעל‪ ,‬אשר בשנות השבעים חקרו בו אנשי‬
‫האוניברסיטה העברית את משטר השיטפונות‪ ,‬הסחף והצטברותו בנוף המדברי‪ .‬כיום‬
‫נטוש הנחל‪ ,‬אך חינו מבטיח‪ .‬השני‪ ,‬מדרום‪ ,‬ניטע בו גן מקראי מופלא‪" ,‬נאות מדבר"‬
‫שאדם מופלא לא פחות‪ ,‬נטע והוכיח בפעם המי יודע את כוחם של המים ומסירות‬
‫והתמדה אנושית‪ .‬למרגלות הר שחמון והר יותם נגיע במסלול ‪.4‬‬

‫‪14‬‬ ‫בתמונות‪ :‬חוות "נאות מדבר" ומבט לאילת מפסגת הר יותם‪ .‬ברקע הקדמי‪ ,‬הר שחמון‬
‫וממול הרי אדום‪ .‬התרשים הזעיר מציג את מרכיבי הנוף הסלעי‪ ,‬על פי צבעיהם בעמ' ‪. X‬‬
 ‫הר צפחות‪ :‬אל מצפה ארבע ארצות‬

‫צבעו הקודר ומדרונו התלול של הר צפחות אינם מעודדים את הטיפוס עליו‪ ,‬ועל כן‪ ,‬שבילי‬
‫הטיול הותוו בנחל צפחות וביובליו‪ .‬כאן הוא נראה על רקע נחל שלמה ששיירות גמלים נושאות‬
‫מטיילים מזכירות ולו ברמז את שיירות החוגגים – עולי הרגל המוסלמים ההולכים למכה –‬
‫שעברו בנחל הזה במאות הקודמות‪.‬‬
‫מי שיטרח להעפיל אל הפסגה יזכה לטעום מחווית התצפית המרהיבה שזוכים לה המעפילים‬
‫‪15‬‬ ‫למרומי ההרים הסובבים את אילת (מסלול טיול ‪.) 10‬‬
 ‫מעלה נחל צפחות‬
‫השביל המוליך מנחל שלמה להר צפחות חושף כמה תופעות גיאולוגיות מעניינות‪ ,‬שנעמוד על‬
‫טיבן בהמשך הספר‪ ,‬ובתיאור המסלול (מסלול טיול ‪.)10‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מחשוף סלעים מותמרים ‪ -‬צפחת אילת (מימין) וגנייס שעבר עיוות (קימוט)‪ .‬למטה‬
‫מימין‪ :‬עמוד בנחל צפחות‪ ,‬שאינו אלא דייק חיובי ‪ ,‬שנשמר הודות לעמידותו לבלייה‪ .‬משמאל‪ :‬מפל יבש‬
‫‪16‬‬
‫בנחל צפחות‪ .‬המים שחקו את הסלע הירקרק‪ ,‬שהנו דייק שלילי‪ ,‬שניהם בנוף של סלעים מותמרים (על‬
‫דייקים‪ ,‬עמ' ‪.)84‬‬
 ‫פסגת הר צפחות‪ :‬מצפה ארבע ארצות‬

‫הר צפחות קרוי על שמו של סלע הצפחה‪ ,‬העתיק בסלעי הארץ‪ .‬ההר מתנשא בתלילות‬
‫מעל לחוף הדרומי של אילת לגובה ‪ 278‬מ' ומציע תצפית נוף מרהיבה על צפון המפרץ‪.‬‬
‫לא בכדי הוא מכונה "מצפה ארבע ארצות"‪ :‬הוא צופה על סעודיה‪ ,‬ירדן‪ ,‬ישראל ומצרים‪.‬‬
‫הוא הדרומי בהרי הארץ‪ ,‬הנושק להרי סיני‪ .‬רצוי להעפיל אליו בעיקר בשעות בין הערביים‪,‬‬
‫או בשעות הבוקר המוקדמות‪ .‬נחל צפחות המוליך אליו הוא פנינת נוף לעצמה (מסלול‬
‫‪.)10‬‬

‫וצלליתו של‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט של בין‪-‬ערביים לעבר חוף סיני מהר צפחות‪ .‬נראים חוף טאבה‪17 ,‬‬
‫אי‪-‬פרעה (המכונה גם "אי האלמוגים")‪ ,‬על מצודתו המוסלמית מתקופת הצלבנים‪ .‬למטה‪ :‬מבט לעבר‬
‫צפון המפרץ והעיר עקבה מעברו של המזרחי‪.‬‬
 ‫נחל שלמה ויובליו‬

‫נחל שלמה הוא הגדול בנחלים הסובבים את אילת‪ .‬הוא מנקז את מי הגשמים היורדים ברמת‬
‫יותם‪ ,‬והזורמים בנחלי רחבעם ויהושפט‪ ,‬ונשפך לים ב"חוף האלמוג"‪ .‬השיטפונות בנחל זה‬
‫נדירים אך עצמתם בעת הזרימה מרשימה‪ .‬מי הנגר התחתי ממשיכים לזרום בעומק הקרקע‬
‫ומזינים את עשרות עצי השיטה‪ .‬נחל שלמה עשיר יחסית בתצורות סלע מגוונות‪ .‬גם עולם החי‬
‫כאן ניכר‪ :‬יעלים‪ ,‬שועלים ועופות מדבר וסלעים‪ .‬לאורכו דרך עפר סלולה בחלקה וחוות לגמלים‬
‫ולמטיילים (ראו מסלול טיול ‪.)1‬‬

‫‪ 18‬החי‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬את נחל שלמה ניתן לעבור בכל רכב‪ ,‬ולהתפעל ממגוון סוגי וצבעי הסלעים ועושר‬
‫והצומח הבלתי מופרעים‪ .‬באמצע ולמטה‪ :‬יוני סלעים ויעל זכר‪ ,‬הניזון מעלי וזרעי עץ השיטה‪.‬‬
 ‫נחל שלמה ויובליו‬

‫נחל שלמה הוא מהמגוונים בתצורות הסלע שבערוצו‪ .‬מסלעי הצפחה שבקרבת השפך‪ ,‬עבור‬
‫בסלעי מחדר (גרניט בעיקר) וגעשיים ועד שכבות סלעי משקע ימי מעוותות שבמעלהו‪ .‬לא‬
‫ייפלא שיעדנו אותו כמסלול ראשון בתיאור הטיולים באזור (ראו עמ' ‪ 164‬מסלול טיול ‪)1‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מחשוף סלעי צפחת אילת (מימין) ומעבר בין סלע מותמר כהה הניכר ‪19‬‬
‫במבנה‬
‫לווחי‪ ,‬למעלה‪ ,‬לגרניט בהיר‪ ,‬מתחתיו‪ .‬למטה‪ :‬שכבות סלע גיר מעוותות במעלה נחל שלמה‪.‬‬
 ‫גיא ה"פצצות" הגעשיות‬

‫באחד הסעיפים הצדדיים של נחל שלמה נמצאת גבעה שממנה‪ ,‬לפני כחצי מיליארד שנה‪,‬‬
‫נפלטו מלוע של הר געש קדום אבנים שניתכו בחלקן‪ ,‬והתקרשו בנפילתם לקרקע ליצור‬
‫את ה"פצצות"‪ .‬סלע אחר שנוצר כשטיפות לבה מותכת "התמצקו" בהיצמדן זו לזו על גבי‬
‫מדרונות הר הגעש קרוי איגנימבריט (‪ .)ignimbrite‬הוא משוכב קלות כתוצאה‬
‫מהידחסותו‪ .‬הגישה למקום מתוארת בטיול ‪.1‬‬

‫בתמונות‪ .‬למעלה‪ :‬גבעה מצפון לנחל שלמה שהיא שריד של הר געש פרה‪-‬קמברי‪ .‬הנחל שלידו‬
‫מרובד באבני הסלע איגנימבריט אילת (למטה מימין)‪ .‬בשטח פזורות "פצצות געשיות" (משמאל)‪,‬‬
‫שהן אבנים שנזרקו מלוע הר הגעש‪ ,‬נחרכו בחום הרב והותכו בהיקפן‪.‬‬
‫‪20‬‬
 ‫מעלה אילת והר שלמה‬

‫מעלה אילת‪ ,‬דרך עתיקה מטפסת על מדרונות הר יואש‪ ,‬כשברקע הר שלמה המגמטי‪ .‬זוהי "דרך‬
‫החוגגים" ההיסטורית‪ ,‬ששימשה נתיב עיקרי לדורות של עולי רגל מוסלמים‪ ,‬בדרכם בשיירות‬
‫גמלים למכה‪ .‬נראה בה הגשר הממלוכי (למטה) שנבנה על ידי השליט המצרי קנצווה אל‪-‬ע'ורי‬
‫(מאה ‪ ,)16‬וכביש שנסלל בתקופת המנדט הבריטי‪ ,‬להגן על הארץ מפני פלישה גרמנית‬
‫במלחמת העולם השנייה‪ .‬הדרך העתיקה מסתעפת מהכביש הראשי (מסלול ‪.)1‬‬
‫החתך הגיאולוגי המומחש בתרשים מציג כאן את ההעתק העיקרי העתק שלמה‪ ,‬המבדיל בין‬
‫סלעי היסוד הכהים‪ ,‬לבין סלעי הגיר‪ .‬העתק נוסף‪ ,‬משני בחשיבותו מבדיל את תצורת הגיר‪-‬צור‬
‫האאוקנית (תצורת מור) מסלעי גיר קדומים יותר (תצורת גרופית)‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫התרשים הזעיר מתאר את השכבות המעורבות בחתך הסלעים‪ .‬צבעי הסלעים על פי הטבלה בעמ' ‪.6‬‬
 ‫הר יהורם בואכה הר שלמה‬

‫הר יהורם הוא הר העשוי שכבות גיר ימי‪,‬‬

‫הנושק‪ ,‬מצידו האחר של העתק שלמה להר‬
‫שבשמו נקרא‪ ,‬הר שלמה‪ .‬כאן‪ ,‬ברחבת חנייה‬
‫ואתר לינה למטיילים‪ ,‬יוצא השביל המטפס להר‬
‫יהורם והר שלמה‪ ,‬וכן לנחל נטפים הסמוך‪.‬‬
‫תמונת הנוף המתגלה מפסגת ההר המזרחית‪,‬‬
‫‪ 628‬מ' מעל פני הים‪ ,‬נופלת אך במעט‬
‫מהמראה המצפה למטיילים המעפילים להר‬
‫שלמה‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה משמאל‪ :‬רחבת החנייה ממנה עולה השביל לראש הר יהורם ולהר שלמה‪.‬‬
‫למעלה מימין‪ :‬מבט לנוף מחלון עמדת תצפית עזובה של צה"ל‪ ,‬מזכרת ממלחמות העבר‪ .‬באמצע‬
‫‪22‬‬
‫ולמטה‪ :‬טבלת תצפית המוקדשת לזכרם של שני חיילים שנספו כאן‪.‬‬
 ‫הר שלמה‬

‫‪T‬‬

‫"אוכף זה‪ ,‬שבו עובר קו המפגש‬

‫בין הרי יהורם להר שלמה‪ ,‬הוא‬
‫אחד המקומות היחידים בעולם‬
‫שבצעד אחד עוברים חמש‬
‫מאות מיליוני שנים"‬

‫מבט צפונה מהר שלמה המגמטי ממחיש היטב את מהלכו של העתק שלמה‪ ,‬המבדיל בין‬
‫המסלע המגמטי מימין למסלע הגירי‪ ,‬חוצה את אגן נחל רודד‪ ,‬מבתר לשניים את הר שחורת‪,‬‬
‫ומסתיים בבקעת עמרם‪ .‬מקרוב יותר‪ ,‬על מורדותיו הצפוניים‪ ,‬בולט הריכוז הצפוף של דייקים‪,‬‬
‫שלו חייב ההר את הכינוי בפי הגיאולוגים ‪" -‬ארץ הדייקים"‪ .‬נחל בת‪-‬שבע‪ ,‬היורד לנחל נטפים‪,‬‬
‫הוא תלול ורב הפתעות‪ ,‬מפלים יבשים‪ ,‬דייקים ועוד‪ .‬הטיפוס למרומי הר שלמה איננו קל והפיצוי‬
‫למאמץ הוא המראה הפנורמי המתגלה מראשו ב‪ 360 -‬מעלות הוא אחד היפים בארץ‪ .‬בתמונה‬
‫נראים היטב המפרץ ודרום בקע הערבה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬העתק שלמה במיטבו‪ .‬באמצע‪ :‬נוסח כתובת החקוקה בטבלת סלע‪ ,‬מציינת את‬
‫ייחודו של קו ההעתק החוצה כאן את הנוף‪ .‬למטה‪ :‬נוף פנורמי מפסגת הר שלמה‪ .‬התרשים הזעיר‬
‫מתאר את השכבות המעורבות בחתך הסלעים‪ .‬צבעי הסלעים על פי הטבלה בעמ' ‪.6‬‬
 ‫הר שלמה‬

‫העין אינה שובעת‪ .‬הנוף המתגלה מכאן הוא מדהים‪ .‬צוקי הר אסא‪ ,‬המפרץ‪ ,‬העיר‪ ,‬בריכות‬
‫המלח‪ ,‬מטעי תמרים‪ ,‬והגבול הירדני עם פעולות הפיתוח עד הגבול‪ ,‬הכל פרוש כעל כף ידך‪...‬‬

‫‪24‬‬
 ‫מורדות הר שלמה ונחל בת‪-‬שבע (ערוץ המפלים)‬

‫צפיפות הדייקים האדמדמים באגפו הצפוני של הר שלמה אחראית להיווצרות עשרות מפלים‬
‫תלולים בערוץ נחל בת‪-‬שבע שזכה לשמו הפופולרי "ערוץ המפלים"‪ .‬המורדות התלולים‬
‫דורשים מהמטייל מאמצים עילאיים המשלימים את עוצמת החוויה‪ ,‬הקרויה הר שלמה‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫הנוף החוצה את הגבול‬

‫מבט לעברו הדרומי של הגבול עם מצריים‪ ,‬מדרום מזרח להעתק גשרון‪ ,‬שנלמד להכירו כגורם‬
‫מעצב הנוף העיקרי באזור אילת‪ ,‬מתגלית תופעה שנעמוד עליה בהמשך‪ ,‬והיא שורה של‬
‫העתקים מקבילים לחוף שהגושים שביניהם יצרו העתק מדורג‪ ,‬והם גולשים בהדרגה לעבר‬
‫ולגובה פני הים‪ .‬גושים אלה עתיקים‪ ,‬כולם עשויים מסלעי יסוד‪ ,‬שעברו תהליך יישור הקרוי‬
‫גידוע הנוף (פנפליין‪ ,‬בלשון הגיאולוגים‪ ,‬שבמקורו היה אופקי‪ .‬המדרגות הגולשות‪ ,‬המסומנות‬
‫בכחול בתרשים הזעיר‪ ,‬מצויינות כאן במספרים ‪ ,4-1‬מהעליון לתחתון‪ .‬על מישור הגידוע‬
‫מונחות שכבות אבן חול‪ ,‬הנטויות אף הן בזווית דומה‪ .‬נחל גשרון עצמו יוצר כאן קניון‬
‫המפרץ‬‫שהתחתר במשטח העשוי קונגלומרט קדום (חץ)‪ .‬הדרך הקדומה שירדה מסיני אל ‪26‬‬
‫עברה בין ג'בל אום‪-‬ותד וד'ניב אל‪-‬עיר‪ .‬הצלום הנוכחי הוא מ"מרפסת יהושפט"‪ ,‬בירידה‬
‫לנחל גשרון מסלול טיול ‪.1‬‬
 ‫הר יואש ומצפה גשרון‬

‫בתמונות‪ :‬פיתולי כביש ‪ ,12‬העולה ממזרח במעלה‬

‫אילת מגיע קרוב לפסגתו של הר יואש (בתמונה‬
‫התחתונה)‪ .‬חצים לבנים מציינים את כיווני ההטיה‬
‫שעברו שכבות סלע שהיו אופקיות בהיווצרן‪ .‬קו‬
‫שבור מציין את מיקומו המשוער של העתק גשרון‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬הצוק המערבי‪ ,‬הנמוך יותר‪.‬‬

‫מצד דרום‪-‬מערב‪ ,‬הר יואש הגירי תלול ונישא כ‪ 300-‬מ' מעל סביבתו‪ ,‬והוא חלק ממערכת של‬
‫"היפוך התבליט" של בקע נטפים‪ ,‬הניכר במצלעות החדות והשכבות הנטויות של סלעי הגיר מהם‬
‫הוא עשוי‪ .‬ממערב‪ ,‬מעבר להעתק גשרון הוא פחות תלול ולא גבוה‪ .‬האטרקציה הגדולה ביותר‬
‫של הר יואש‪ ,‬הגבוה בהרים הסובבים את אילת המתנשא לגובה ‪ 734‬מ'‪ ,‬הוא הנוף הפנורמי‬
‫‪ 27‬של‬
‫הנפרש לכל הכיוונים‪ .‬התמונות הפנורמיות המצורפות בעמודים הבאים צולמו על פסגתו‬
‫ההר‪ ,‬שקל להגיע אליו ברגל‪ ,‬וברכב לא מפונק‪ .‬הר יואש נכלל במסלול ‪.1‬‬
 ‫מצפה הר יואש‬

‫האטרקציה העיקרית של ההר‪ ,‬המתנשא לגובה ‪ 734‬מ' הוא הנוף הפנורמי הנפרש לכל‬
‫הכיוונים‪ .‬התמונות הפנורמיות המצורפות בעמודים הבאים מגלות טפח מהיופי המתגלה‬
‫לצופה‪ .‬רצוי להגיע לכאן ביום שמש‪ ,‬בעת שהאוויר צלול‪.‬‬

‫לצפון‪ :‬הר שחורת‪ ,‬הר אמיר‪ ,‬הר עמרם‪ ,‬הרי נשף‪ ,‬העתק גשרון‬

‫למזרח‪:‬‬
‫מפרץ אילת‬
‫למערב‪:‬‬ ‫הר שלמה והר אסא‬
‫גבול מצרים‪-‬ישראל‬ ‫נחל גשרון תחתי‬
‫בקעת הירח‬ ‫נחל טאבה‬
‫מדבר סיני המרכזי‬ ‫נחל שלמה‬
‫דרך החוגגים‬

‫לדרום‪ :‬ג'בל אום‪-‬ותד‪ ,‬חופי סיני‪ ,‬צוקי גשרון‪,‬‬

‫‪28‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ .:‬מבט אל הרי שחורת והר אמיר הגיריים‪ ,‬והר עמרם הגעשי; למטה‪ :‬מפת‬
‫הכיוונים לתצפית מהר יואש‬
 ‫המשך בעמ' הבא‬ ‫מצפה הר יואש‬

‫בתמונות פנורמיות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט אל שביל נחל גשרון עילי‪ ,‬ולמטה‪ :‬מבט אל הר יהושפט ונחל שלמה‬

‫‪29‬‬
 ‫המשך מעמ' הקודם‬

‫‪30‬‬
 ‫הר חזקיהו ובקעת הירח‬

‫את פסגתו של הר חזקיהו‪ ,‬על כביש ‪ 12‬מציין עמוד הגבול מס'‬

‫‪ ,82‬ומאפיינת אותה התצפית למערב‪ ,‬אל "בקעת הירח"‬
‫שבתחום מצרים‪ ,‬שאגם מדברי (פלאיה) במרכזה‪ ,‬המוצף‬
‫בשנים גשומות (ראה עמ' ‪ .)130‬מהעבר השני‪ ,‬נראים היטב‬
‫הרי אדום‪ ,‬מפרץ אילת והעיר עקבה‪ .‬גם מכאן בולט הניגוד בין‬
‫גווני הצהוב של הרי הגיר לכהות סלעי היסוד‪ .‬שבילי טיול‬
‫יורדים מכאן לנחלי רחם‪ ,‬שחורת ולמצפה עמרם‪ .‬להר חזקיהו‬
‫תגיעו במסלול ‪.7‬‬

‫‪31‬‬

‫בתמונות‪ :‬מבט מהר חזקיהו לראש המפרץ‪ ,‬ואל "בקעת הירח" ממערב‬
‫(למטה)‬
 ‫הר ידידיה וגיא הטחנות‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הר ידידיה‪ ,‬ש‪ 432-‬מ' גובהו‪ ,‬המורכב מהסלע דיוריט רודד‪ ,‬מפריד בין נחלי נטפים‬
‫ורודד‪ .‬למטה‪ :‬גיא הטחנות ‪ ,‬על מורדותיו הצפוניים‪ ,‬הוא אתר ארכיאולוגי‪ ,‬יחיד במינו מהתקופה‬
‫המוסלמית הקדומה‪ ,‬שבו נמצאו אבני טחינה שהממצאים במקום הראו ריכוזים קטנים של זהב‪,‬‬
‫שכנראה נכרה והופרד במקום‪ .‬תמונה מוקטנת‪ :‬דיוריט‪ ,‬סלע מחדר המכיל מינרלים כהים על‪32‬‬
‫רקע‬
‫בהיר‪.‬‬
 ‫תמנע‪ :‬הר ובקעה ועמודי שלמה‬

‫"במת תמנע" היא משטח גיר‪-‬דולומיט מתצורת תמנע‪,‬‬

‫תמנע‪,‬‬
‫תמנע‬ ‫תצורתהר‬
‫גיר‪-‬דולומיטעלמ פסגת‬
‫באי‪-‬התאמה‬ ‫משטח‬
‫היאומונח‬ ‫תמנע"‬
‫אופקי‪,‬‬ ‫"במת‬
‫שנותר‬
‫תמנע‬ ‫הר‬ ‫פסגת‬ ‫על‬ ‫באי‪-‬התאמה‬ ‫ומונח‬ ‫אופקי‪,‬‬
‫המוקף מכל עבריו בהעתקים‪ .‬מקורו "המימי" של סלע‬ ‫שנותר‬
‫גלוניםשל סלע‬
‫(תמונה‬ ‫"המימי"‬
‫מקורו ה‬
‫בתופעת‬‫בהעתקים‪.‬‬
‫עבריו מודגש‬
‫מכל הזה‬ ‫המוקף‬
‫המשקע‬
‫(תמונה‬ ‫גלונים‬ ‫ה‬ ‫בתופעת‬ ‫מודגש‬ ‫הזה‬
‫אמצעית)‪ ,‬הנוצרים מפעילות גלים קלילה ‪ -‬אדווה ‪-‬‬ ‫המשקע‬
‫אדווה ‪-‬‬
‫הרך‬ ‫המשקע‬ ‫קלילה ‪-‬‬
‫בטרם הפך‬‫במים‪ ,‬גלים‬
‫מפעילות‬
‫הנוצריםהרוח‬ ‫אמצעית)‪,‬‬
‫הנגרמת במגע‬
‫הנגרמת במגע הרוח במים‪ ,‬בטרם הפך המשקע הרך‬ ‫לסלע‪.‬‬
‫לסלע‪.‬‬

‫הר תמנע הוא הגוש המרכזי שסביבו משתרעת בקעת תמנע‪ .‬היותו עשוי מסלעי יסוד מכתיבה הן את צבעי‬
‫הנוף והן את המורפולוגיה שלו ‪ -‬עמידותו בפני כוחות הבלייה והסחיפה‪ .‬ממערבו מכוסה סלע היסוד‬
‫בשכבות אבן חול חומה‪-‬אדומה ‪ -‬תצורת עמודי שלמה ‪ ,‬שהביטוי הנופי שלה הוא עמודי שלמה המרהיבים‪.‬‬
‫את בקעת תמנע ואתריה תבקרו במסלול ‪9‬‬

‫‪33‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬פסגת הר תמנע ובמת הדולומיט‪ .‬למטה‪ :‬עמודי שלמה‬
 ‫בקעת תמנע‬

‫בתמונות‪ :‬בקעת תמנע מצטיינת הן במגוון נופי אבן חול‪ ,‬בהופעת הנחושת שנחצבה והופקה כבר בימים‬
‫קדומים‪ ,‬והן בהיותה כלואה‪ ,‬מוקפת משלושה עברים בחומת סלעים גבוהה הקרויה צוקי תמנע‪34 .‬‬
‫במרכז‪,‬‬
‫"גבעת הבורג"‪ ,‬העשויה אבן חול‪ .‬למטה‪" :‬הפטרייה" ‪ ,‬צורת בלייה של אבן חול; משמאל‪ ,‬מחשוף של הסלע‬
‫גברו‪-‬אוליבין‪ ,‬המכונה "הדשא"‪ ,‬בראש הר תמנע (מסלול ‪)9‬‬
 ‫הר ברך וצוקי תמנע‬

‫‪1‬‬
‫המשך בעמ' הבא‬
‫‪2‬‬

‫‪35‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מטיילים צופים על בקעת תמנע מהר ברך‪ .‬למטה‪ :‬תמונה פנורמית של הבקעה‪ .‬ברקע‬
‫הר חכליל (‪ ,)1‬הר תמנע (‪ ,)2‬הר מכרות (‪ .)3‬הערבה והרי אדום ברקע‪.‬‬
 ‫הר ברך וצוקי תמנע‬

‫המעבר הדרמטי מנוף יבשתי‬

‫מובהק לחוף ים טתיס ההולך‬
‫ומעמיק‪ ,‬מצטייר היטב בצוקי‬
‫תמנע והמשכם לאורך הערבה‪,‬‬
‫בצוקי שיירות‪ ,‬מצפון לבקעת‬
‫תמנע‪ .‬חלקו התחתון של הצוק‬
‫מורכב מסלעי משקע יבשתיים ‪-‬‬
‫אבני חול מתצורות עברונה‬
‫וסמר‪ ,‬ובולט לעין המעבר לסלע‬
‫המשקע הימי (סלע גיר מגיל‬
‫הקנומן)‪ .‬שהיה מן הסתם אירוע‬
‫רב‪-‬חשיבות בתולדות האזור‬
‫כולו‪ .‬להר ברך תגיעו‬
‫מהסתעפות כביש ‪( 12‬ראו‬
‫מסלול טיול ‪)6‬‬

‫המשך בעמ' הקודם‬

‫‪3‬‬

‫‪36‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬צוקי תמנע מצפון לבקעה; למטה‪ :‬המשך תמונה פנורמית של הבקעה‬
 ‫בקעת עמרם – שער הכניסה‬

‫הכניסה לבקעת עמרם מכיוון הערבה מרשימה‪ :‬גוש גדול של סלע מגמטי‪ ,‬דיוריט‪ ,‬הנחצה לכל‬
‫אורכו על ידי עורק ורוד (דייק)‪ ,‬סוגר עליה ממזרח‪ .‬נחל עמרם פרץ פירצה גם ב"חומה הפנימית"‪,‬‬
‫שהיא שכבת גיר נטויה בתלילות‪ .‬כל אלה מהווים שער לבקעה שיש בה מכלול מגוון של סלעים‪,‬‬
‫תצורות טבע מרשימות כמו עמודי עמרם‪ ,‬מצבורי מאובנים ועל הכל ‪ -‬גם שרידים ארכיאולוגיים‪,‬‬
‫כמו מערות ומכרות נחושת קדומים‪ ,‬מתקני הפקה לנחושת ועוד (מסלול טיול ‪)2‬‬

‫‪37‬‬
‫בתמונה התחתונה‪ :‬פירצת החומה הפנימית לבקעת עמרם‪ .‬בולטים בה סלעים הנטויים אנכית בחריפות‪.‬‬
 ‫עמודי עמרם‬

‫חמשת עמודי עמרם מגולפים באבני חול‬

‫מתצורת שחורת‪ .‬בשל ההעתק העובר בעורף‬
‫העמודים באות כאן במגע תצורות שחורת‬
‫וחצרה‪ ,‬מעל העמודים‪ .‬בפינה הימנית מופיעה‬
‫אבן חול המגוונת המכונה "קסאטה" (בתמונה‬
‫‪38‬‬ ‫המוקטנת)‪( .‬מסלול טיול ‪.)2‬‬
 ‫הר אמיר והמכרות הקדומים‬

‫תצורת אמיר שכאן הוא מופעה הטיפוסי היא תצורת אבן חול מאוחרת יחסית (קרטיקון תחתון)‪,‬‬
‫שבינה לבין אבן החול הפלאוזואית (הורודה בתחתית התמונה) קיים פער בן ‪ 300‬מ"ש (מישור‬
‫הגידוע השני‪ ,‬ראו עמ' ‪ .)XX‬תצורת אמיר עשירה בתרכיזי נחושת ירקרקים‪ ,‬ששימשו מקור‬
‫לכריית הנחושת הקדומה‪ ,‬כאשר תהליך ההפקה נעשה אף הוא בבקעת עמרם‪.‬‬

‫לשחזר‬

‫חסר‬

‫‪39‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מכרות קדומים במורדות הר אמיר; למטה‪ :‬שתי מערות כריה קדומות בנחל עמרם‬
 ‫הר עמרם והעמק הנעלם‬

‫הר עמרם עשוי סלע מחדר‪ ,‬חלקו בנוי גרניט‬

‫ביניים‪ ,‬ריוליט‪-‬פורפיר‪,‬‬ ‫סלע‬ ‫וחלקו‬
‫שבמקומות האחרים מופיע רק כדייקים‬
‫בסלעי מחדר מגמטיים‪ .‬הר עמרם הנו ּבֶ לֶ ט‬
‫(הורסט בלעז‪ ,‬גוש שהורם בין העתקים‬
‫לגובה ‪ 449‬מ' מע"פ הים)‪ ,‬שעליו מונחת‬
‫שכבה אופקית של אבן חול מתצורת‬
‫שחורת‪ .‬גאיות תלולים מפרידים בינו לבין‬
‫הערבה מעוצבים על ידי הנחלים היורדים‬
‫אליה‪ ,‬שאחד הבולטים בהם הוא "העמק‬
‫הנעלם"‪ ,‬התרחבות הגובלת במפל יבש‪,‬‬
‫בערוץ נחל צפונות‪ ,‬המנקז את צפון‬
‫הבקעה‪ .‬לפסגתו אין שביל תקני‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬פסגת הר עמרם‪ ,‬שעליה שכבת‬

‫אבן חול‪ ,‬סלעים ענקיים הפזורים למרגלותיו‬
‫‪40‬‬ ‫וחרדון צב רובץ על גבי סלע כהה לצבור חום‬
‫בשעות הבוקר‪.‬‬
 ‫מצפה עמרם ונופו‬

‫מצפה עמרם הוא הר בגובה של ‪638‬‬

‫מ'‪ ,‬השולט על בקעת עמרם‪ 400 ,‬מ'‬
‫מתחתיו‪ .‬אל ההר הגירי מטפסים כמה‬
‫שבילים‪ ,‬המסתעפים מפסגתו לכמה‬
‫כיוונים‪ :‬למערב‪ ,‬לעבר נחל רחם והר‬
‫עוזיהו‪ ,‬לדרום יורד שביל לנחל‬
‫שחורת ועל הרכס המאורך שיוצא‬
‫מהפסגה שביל לצפון בקעת עמרם –‬
‫העמק הנעלם‪ .‬בקעת עמרם‪ ,‬שבקצה‬
‫שביל ירידה תלול‪ ,‬היא מעין מכתש‪,‬‬
‫שבמרכזו הר עמרם המגמטי‪-‬געשי ‪,‬‬

‫מוקף משלושה כיוונים בתצורות אבני חול יבשתיות‪ ,‬ומעליהם פסגות הר אמיר מדרום והר‬
‫אורה מצפון‪ .‬כפי שהשם מרמז‪ ,‬האטרקציה העיקרית היא התצפית לנוף שמתחתם‪ .‬רצף‬
‫פנורמי מתגלה ממצפה עמרם לבקעת עמרם‪ ,‬לנחלי שחורת‪ ,‬ולהרי עוזיהו וחזקיהו‪ .‬העלייה‬
‫מאומצת‪ ,‬לא מומלצת למשפחות עם ילדים‪ ,‬בעיקר בשל המורדות התלולים ו"סכיני הגילוח"‬
‫שבדרך (אל מרגלות המצפה מגיעים במסלול ‪.)4‬‬
‫‪41‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬השביל העולה מהבקעה למצפה עמרם‪ ,‬שאת פסגתו ראו בתמונה בעמ'‬
‫הבא‪ .‬אבן החול נראית בצוק שמשמאל‪ .‬למטה‪ :‬תצפית ממצפה עמרם לבקעת עמרם‪.‬‬
 ‫מצפה עמרם‬

‫מבט מערוץ נחל עמרם לעבר מצפה עמרם המתנשא על ראש הצוק‪ .‬פסיפס תצורות‬
‫הסלע המוצג בתמונה (אבן חול מתצורת שחורת משמאל‪ ,‬סלעים געשיים בתחתית הצוק‬
‫מתחת וסלע גיר משתי תצורות (חצרה וגרופית) מעליו הוא תוצאה של מפגש בין העתק‬
‫שלמה‪ ,‬שהנחית את תצורות סלעי המשקע מעברו המערבי של ההעתק (מאחרי גוש‬
‫הסלע הכהה)‪ ,‬וסלעי הגעש ומבני הקימוט של בקעת עמרם‪ .‬במרכזה של הבקעה הוסרו‬
‫הגעשיים‬
‫‪42‬‬ ‫שכבות סלעי המשקע ‪ -‬סלע הגיר ונחשפו אבני החול הצבעוניות והסלעים‬
‫הכהים (מסלול ‪.)2‬‬
 ‫הר שחורת‬

‫הר שחורת‪ ,‬שחציו סלעי משקע ימיים‪ ,‬גיר בעיקר‪ ,‬וחציו האחר‪ ,‬המזרחי‪ ,‬עשוי סלעי יסוד (גרניט‬
‫ודיוריט) הוא אחד הבולטים בהרי אזור אילת‪ .‬חציו הגירי הוא חלק מהגוש הגירי הקרוי "בקע‬
‫נטפים"‪ ,‬הכלוא בין העתק שלמה ובין העתק גשרון‪ .‬בקע נטפים המתרחב בחלקו הצפוני‪,‬‬
‫מבותר בהעתקים נוספים‪ .‬אחד מהם חותך ממערב את הר שחורת ויוצר בקעה עמוקה ממערבו‪.‬‬
‫מצפון משופע הר שחורת הגירי לעבר נחל שחורת העליון‪ .‬לנחל שחורת ולמרגלות הר שחורת‬
‫תגיעו במסלול ‪)3‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬פסגתו הבהירה של הר שחורת מתנשאת מעל לסלע הכהה של מחציתו המגמטית של‬
‫‪43‬יואש‪.‬‬
‫ההר‪ ,‬ונשקפת הן מצידו המזרחי‪ ,‬מנחל רודד הסמוך והן מהרי יואש ויהורם‪ .‬למטה‪ :‬מבט עליו מהר‬
‫ממרחק ‪ 10‬ק"מ נראה היטב הצוק התלול הגירי‪-‬דולומיטי של תצורת חצרה‪ ,‬כשמתחתיו שכבות אבן חול‬
‫רכות‪ ,‬פחות תלולות‪ .‬במרחק נראים הר אמיר והר עמרם‪.‬‬
 ‫קניון נחל שחורת‬

‫קניון נחל שחורת הוא אחד מאתרי הטיול היפים באזור‪.‬‬

‫מהקניון ניתן לעלות להר שחורת מדרום‪ ,‬להר חזקיהו‬
‫במערבו וכן לעבור לנחל רודד‪ ,‬דרך תצפית נוף מרהיבה‪.‬‬
‫שביל אחר‪ ,‬קל ונוח הוא הפונה צפונה ושב במסלול‬
‫מעגלי לאותה נקודה (מסלול ‪.) 3‬‬

‫בתמונות‪ :‬שיח צלף סחוסי ‪ ,‬שלאחרונה הוצת על ידי מתפרעים‪ ,‬על סלע הדיוריט הכהה בקניון‬
‫מפלס‪44‬‬ ‫נחל שחורת‪ .‬במוקטן‪ :‬מדרגות סחף הבהירות על גדות הנחל הכהה‪ ,‬שרידים המייצגים‬
‫קדום גבוה של אותו נחל‪.‬‬
 ‫הר שחורת וקניון הגרניט‬
‫מצפה ההעתק והגיא האבוד‬

‫קניון הגרניט של נחל שחורת מסתיים על קו ההעתק הקרוי העתק שלמה‪.‬‬

‫שימו לב לעיוותים מצד ימין של ההעתק (בחצי הגובה)‬

‫מבט מאוכף שחורת על העתק שלמה‪ ,‬המגביל ממזרח את בקע (גראבן) נטפים‪ ,‬ומבתר את‬
‫הר שחורת שחציו המערבי (מימין) עשוי סלעי משקע – גיר ימי ‪ -‬והמזרחי (משמאל) עשוי‬
‫בלט מגמטי שהורם (הורסט)‪ .‬גוש סלעי הגיר משתפל כאן בתלילות לימין‪ .‬על הפסגה‬
‫המשנית המכונה מצפה ההעתק נראית קבוצת מטיילים הצופה על הערבה מגובה ‪ 405‬מ'‪.‬‬
‫‪ 45‬כ‪5-‬‬
‫השביל העולה למצפה‪ ,‬יורד לגיא האבוד מצידו הדרומי של ההר‪ .‬העתק שלמה מסתיים‬
‫ק"מ צפונית לכאן בצוק המזרחי של מצפה עמרם (עמ' ‪ .)XX‬לנקודת מבט זו אפשר להגיע‬
‫במסלול טיול ‪.3‬‬
 ‫הגיא האבוד (נחל רודד)‬

‫תצורת שחורת יוצרת אתר טיולים חבוי בין הר שחורת ונחל נטפים ‪-‬הגיא האבוד‪ ,‬הקרוי גם‬
‫"עמודי רודד"‪ .‬זהו גוש מוגבל בין העתק שלמה והעתק משני מצידו המערבי של הר שחורת‪.‬‬
‫אתר זה‪ ,‬כמו נחלי שחורת ועמרם‪ ,‬מציג כמה סוגי סלעים‪ ,‬יבשתיים וימיים כאחד‪ ,‬בעיקר בשל‬
‫העתק שלמה‪ ,‬שגרם כאן לשקיעה כלפי מטה של שכבות המצויות לרוב בגג החתך‪ ,‬והזדקרות‬
‫והתרוממות של שכבות מתחתית החתך ‪ -‬סלעי היסוד ואבני החול מהעידן הפלאוזואי‪ .‬מומלץ‬
‫לשוטט בעורף שמצפון לגוש העמודים‪ ,‬בגיא שנפגשים בו שלל אבני חול במדרונו הדרומי ‪46‬‬
‫של הר‬
‫שחורת‪ .‬הגישה למקום היא במעלה נחל רודד‪ .‬אין גישה לרכב‪ ,‬ואת שני הק"מ האחרונים יש‬
‫לעשות ברגל‪.‬‬
 ‫גבעות שחורת‬

‫גבעות שחורת הוא קטע שמור‪ ,‬מובלעת טבע לצד אזור תעשיה הולך ומתפתח‪ .‬זהו בעצם הר‬
‫געשי‪ ,‬ש"טבע" בסחף שמילא את הערבה בתהליך הסחיפה שעבר האזור כולו‪ .‬ההר שגובהו‬
‫הנוכחי הוא ‪ 162‬מ' מע"פ הים‪ ,‬הוא בעצם גוש מורם‪ ,‬מובדל מגוש הרי שחורת בהעתקים שאף‬
‫הם טבעו בסחף‪ ,‬כמותו כשאר ה"מאסיבים" המגמתיים‪ .‬לגבעות שחורת אפשר להגיע מאזור‬
‫התעשיה "שחורת"‪.‬‬
‫אם כבר באים לראות את הגבעות‪ ,‬מומלץ לחפש ממערב להם‪ ,‬על גבעות הסחף‪ ,‬את‬
‫ה"עפיפון"‪ ,‬מתקן עתיק לציד צבאים מהתקופה הכלקוליטית‪ ,‬שכמה מסוגו מצויים באזור‪ .‬צורתו‬
‫כמשפך המכריח את הצבאים הנרדפים להתנקז לשוחה קטנה‪ ,‬שם הם נלכדו‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבעות שחורת‪ .‬למטה‪" :‬עפיפון"‪ ,‬אתר ארכיאולוגי ממערב לגבעות‪ .‬במוקטן‪ :‬ריסן‬
‫נאכל ‪ ,‬צמח יובשני האופייני למקום‪ ,‬המותאם לנצל את מימי הגשמים הנדירים בתחבולות יחודיות‪.‬‬
 ‫הר יהושפט ונחל יהושפט‬

‫אחת משלוש פסגות ֶּבלֶ ט המלכים‪ :‬הר שלמה‪,‬הר אסא והר יהושפט‪ ,‬המאוחדים לגוש‬
‫רצוף של הרים מגמטיים שגובהו מגיע לרום של ‪ 705‬מ' בהר שלמה‪ .‬הפסגה היחידה‬
‫שאליה מעפילים המטיילים היא הר שלמה‪ ,‬וגם זאת בזכות שכנו‪ ,‬הר יהורם הגירי‪,‬‬
‫המהווה מדרגה נוחה לטיפוס‪ .‬גובהו של הר יהושפט הוא ‪ 508‬מ' (מסלול טיול ‪.)1‬‬

‫‪48‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט על הר יהושפט מנחל שלמה תחתי‪ .‬למטה‪ :‬מבט ממרומי הר יואש על‬
‫פסגתו המחודדת של הר יהושפט המסתיר את הר רחבעם הנמוך ממנו‪.‬‬
 ‫נחל יהושפט והעתקיו‬

‫נחל יהושפט‪ ,‬שמצידו המערבי של הר יהושפט הוא חלק מבקע שמצידו האחד העתק‬
‫שלמה גדל‪-‬הממדים‪ ,‬וממול‪ ,‬במרחק שאינו עולה על ק"מ אחד‪ ,‬מקביל לו העתק גשרון‪.‬‬
‫עיוותים שנגרמו על ידי העתקים אופקיים גרמו להטיית שכבות הגיר‪-‬צור שלאורך הנחל‬
‫עד כמעט ‪ 90‬מעלות מהכיוון המקורי‪ ,‬האופקי שלהן ‪ -‬עדות ללחצים העצומים שהיו‬
‫נתונים להם בעת היווצרות הבקע שהוא חלק מבקע נטפים‪ .‬כאן‪ ,‬מזדקרות שכבות סלעי‬
‫הגיר ויוצרות מִ צלעות‪ ,‬כלומר שכבות סלע קשה שעברו הטייה חריפה בגלל הקימוט‪,‬‬
‫ונחרצו בהם ערוצים בצורת האות ‪ ,V‬ובשל היותם עמידים לסחיפה‪ ,‬שצורת צלעות או‬
‫‪49‬‬ ‫זיזים משולשים להם‪ .‬קטע נחל זה הוא בתחום מסלול טיול ‪.1‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬שכבות נטויות ומעוותות בגדות נחל יהושפט‪ ,‬ולמטה‪ :‬מצלעות באותו מקום‪.‬‬
 ‫גבעת רחבעם‬

‫המשך בעמ' הבא‬

‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪4‬‬

‫‪4‬‬
‫‪3‬‬

‫למעלה‪ :‬תמונה פנורמית של קער רחבעם שגבעת רחבעם במרכזו‪ ,‬תוצר לוואי של שקיעת בקע‬
‫נטפים שנלחץ בין אבני החול מדרום‪-‬מערב ומסיב אילת‪ ,‬שבנוי מסלעי יסוד מעברו השני‪ .‬בראש‬
‫הגבעה מזדקרת (‪ )1‬השכבה הכי מאוחרת ‪ -‬תצורת מור‪ ,‬מקרטון מפוספס בצור‪ .‬מורדות הגבעה‬
‫מרופדות בחרסית ירוקה (‪ )2‬תצורת טקיה‪ ,‬ומסביב שכבות קעורות של סלע גיר וקירטון (‪- )3‬‬
‫תצורת ע'רב‪ ,‬וצור ‪-‬תצורת מישאש (‪ )4‬עם בולבוסי גיר‪-‬צור‪ .‬משני צדי הבקע מופיעים מצפון‬
‫סלעי יסוד (כהים‪ ,‬ברקע) ואבן חול צבעונית מדרום (אינה נראית בתמונה)‪ .‬למטה‪ ,‬מימין‪ :‬הגדלה‬
‫של שמאל הצילום‪ .‬להמחשת הקער עקבו אחרי שכבות ‪ ,4 -3‬ומשמאל‪ :‬בולבוסי גיר מצורר‬
‫במדרון‪ .‬תגיעו לשם במסלול טיול ‪.1‬‬

‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪50‬‬
 ‫קער רחבעם‬
‫בתמונה מימין‪ :‬גבעת רחבעם‬
‫מתנשאת במרכז קער רחבעם‪,‬‬
‫רחבעם‬ ‫גבעת‬ ‫מימין‪:‬‬ ‫בתמונה‬
‫שנוצר בשל בקע (גראבן) שנלחץ‬
‫מתנשאת במרכז קער רחבעם‪ ,‬שנוצר‬
‫בראש חול‬
‫יסוד‪ .‬בין אבן‬
‫וסלעי שנלחץ‬
‫חול(גראבן)‬‫אבן בקע‬‫בין בשל‬
‫קרטון הכי‬
‫הגבעה‪ ),‬השכבה‬
‫בראשמור (‪1‬‬ ‫תצורת‬ ‫הגבעה‬
‫וסלעי יסוד‪.‬‬
‫אאוקן‪,‬‬
‫קרטון‬ ‫מתקופת" (‪)1‬‬
‫בצורתצורת מור‬ ‫מפוספס‬
‫מאוחרת‪" ,‬‬
‫טקיה‪,‬‬
‫בשולי‬ ‫תצורת‬
‫אאוקן‪,‬‬ ‫מתקופת‬ ‫בצור(‪)2‬‬
‫הגבעה;‬
‫מפוספס‬ ‫בשולי‬ ‫‪1‬‬
‫מפאלאוקן; (‪)2‬‬
‫וחרסית ירוקה ‪-‬‬
‫פצליםירוקה‪,‬‬
‫וחרסית‬ ‫הגבעה‬ ‫פצלים‬
‫ומסביב‪,‬‬
‫של סלע‬ ‫פאלאוקן;‬
‫טקיה"‪,‬קעורות‬
‫תצורתשכבות‬ ‫"‬
‫ומסביב‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫שכבות קעורות של סלע גיר וקירטון (‪)3‬‬
‫גיר וקירטון תצורת ע'רב; (דאניין)‬
‫‪" -‬תצורת ע'רב"; (דאניין) וצור (‪)4‬‬
‫מישאש‬
‫בולבוסי‬ ‫מתצורת‬
‫(סנון) עם‬ ‫מישאש"‬‫‪"-‬תצורת צור‬
‫(‪ )3‬ו‪)4(-‬‬
‫משניסלעי‬ ‫גיר‪-‬צור‪.‬‬
‫מופיעים‬ ‫צדי הבקע‬‫בולבוסי‬ ‫(סנון) עם‬
‫גיר‪-‬צור‪ .‬משני‬
‫‪3‬‬
‫היסוד חול‬ ‫ברקע)סלעי‬
‫מצפון ואבן‬ ‫מופיעים‬
‫(כהים‪,‬‬ ‫הבקע‬
‫צדי היסוד‬
‫ואבן חול‬
‫בתמונה)‪.‬‬ ‫מצפון‬
‫נראית‬ ‫ברקע)‬
‫מדרום (לא‬ ‫(כהים‪,‬‬
‫צבעונית‬
‫צבעונית מדרום (לא נראית‬
‫בתמונה)‪.‬‬

‫‪51‬שברי‬
‫בתמונות‪ ,‬באמצע‪" :‬קיר האמוניטים האילתי" שכבות נטויות ומעוותות של תצורת מישאש‪ .‬למטה‪:‬‬
‫מאובני אמוניטים הטרומורפיים (שצורתם שונה מזו של אמוניטים "רגילים") וצדפות בשכבות הללו (לפרטים‬
‫ראו עמ' ‪)158-156‬‬
 ‫הר יהואחז ועין נטפים‬

‫עין נטפים וסביבתו הקרובה – מסלול טיול ‪5‬‬

‫‪52‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הדרך היורדת לעין נטפים‪ ,‬למטה‪ :‬צוקי הגיר המקיפים את המעין‬
 ‫צוקי עין נטפים‬

‫‪53‬‬

‫בתמונה‪ :‬מטיילים ליד המעיין (הנמצא משמאל‪ ,‬מוסתר)‬

 ‫שפנים בצוקי עין נטפים‬

‫צוקי הגיר של עין נטפים הם ביתם של עשרות‬

‫שפנים שאפשר לראותם בשעות החום מסתתרים‬
‫בסדקים ובנקרות‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫הר עיט וצומת גרופית‬

‫הר עיט הוא אחת הפסגות הגיריות הבולטות‬

‫בצוקי שיירות‪ ,‬הרכס המלווה את בקעת‬
‫הערבה ממערב‪ .‬מה להר זה ולעיטים? נדידת‬
‫העופות הדורסים מהווה מוקד עניין עיקרי‬
‫לחובבי טבע רבים‪ .‬כאן חולפים עשרות אלפי‬
‫עיטים מדי שנה באביב‪ .‬מצפה גרופית‪,‬‬
‫תצפית בגובה ‪ 450‬מ' (‪ 300‬מ' מעל הערבה‬
‫שמתחת) בראש הר עיט‪ ,‬מוציא מהמבקר‬
‫קריאות התפעלות‪ .‬הנוף הנשקף מכאן הוא‬
‫מדהים ‪ -‬מתחת נראים גושים‪ ,‬שהתמוטטו‬
‫וגלשו אל תוך בקע הערבה‪ ,‬ועמק הערבה‬
‫המכוסה חולות שמקורם בואדי רּכיה‪ ,‬הנמשך‬
‫לשני הכיוונים‪ ,‬לצפון אל עבר ים המלח‬
‫ומדרום בואכה אילת‪ .‬מכאן יוצא השביל לאחד‬
‫המעיינות המעטים שבאזור‪ ,‬עין קטורה‬
‫(מסלול טיול ‪ ,)8‬המשופע בתצורות סלע גיר‪,‬‬
‫גבס וחרסית‪ ,‬מהיפות באזור (בעמ' הבא)‪.‬‬

‫שבראש‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט ממצפה גרופית לחולות הערבה וירדן‪ .‬למטה‪ :‬ממסר הרדיו‪-‬טלפון ‪55‬‬
‫ההר‪ .‬מעבר לדף‪ :‬צבעיו המרהיבים של מחשוף שכבות תצורת אורה בעין קטורה‪.‬‬
 ‫עין קטורה‬

‫‪56‬‬
 ‫הר בשמת ומעלה הסיירים‬

‫מעלה הסיירים הוא אחד היפים בנתיבי המדבר לרכב רב‪-‬מינוע‪ .‬לאורך ‪ 25‬ק"מ הוא מתפתל‪,‬‬
‫עולה ויורד לנקיקים העמוקים של נחלי עתק ורחם‪ ,‬בין שכבות גיר וצור שעברו קימוטים והעתקה‪,‬‬
‫בנחלים שעוצבו בשטפונות המדבר (מסלול מס' ‪.)6‬‬

‫‪57‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬שכבות של גיר לווחי‪ ,‬וגל‪-‬עד במעלה הסיירים לזכרו‬
‫של קצין צה"ל שנהרג במלחמת ששת הימים‪ .‬למטה‪ :‬צניפה של שכבת‬
‫סלע קשה שגלשה במדרון ‪" -‬אצבע אלוהים"‪ .‬בתרשים‪ :‬הסבר על תהליך‬
‫הגלישה‪.‬‬
 ‫קניון נחל עתק‬

‫קניון נחל עתק‪ .‬בתהליך הבלייה מנצלים המים את הסדקים ואזורי החולשה של הסלע‪ ,‬כדי‬
‫לחדור ולשטוף אותם‪ ,‬ואין כמו קניון נחל עתק להמחיש את התופעה הזאת‪ .‬אין כאן העתק‪ ,‬וגם‬
‫לא שבר‪ ,‬אלא סדקי מתח בסלע המוצק‪ ,‬והפרשי הגבהים‪ ,‬שמגבירים את עוצמת מי השיטפונות‬
‫‪58‬‬ ‫בזרימתם‪ .‬מצד שמאל‪ :‬דרך מעלה הסיירים על שפת התהום‪( .‬מסלול טיול ‪) 6‬‬
 ‫הר אורה ונחל רחם‬

‫באר אורה‪ ,‬חוות גדנ"ע בעבר‪ ,‬כיום הופכת להיות ישוב קהילתי‪ ,‬במבט ממרומי הר אורה‪.‬‬

‫‪59‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬מבט מהר אורה לבאר אורה; ערימות סיגי נחושת ב"עמק הסיגים" ליד באר אורה‬
‫(מסלול טיול ‪)6‬‬
 ‫נחל רחם‬

‫נחל רחם הוא מהנחלים הגדולים‬

‫בדרום הנגב‪ .‬הוא קולט לתוכו את‬
‫מימי נחל שני שנזכר לעיל‪ ,‬את נחל‬
‫עתק‪ ,‬וסמוך למוצאו גם את נחל‬
‫גדנ"ע‪ .‬נחל רחם מתחתר בקער‬
‫נרחב הקרוי בשמו‪ ,‬קער רחם‪,‬‬
‫שמתגלות בו השכבות הכי צעירות‬
‫במשקעי ים טתיס – תצורות מור‬
‫וניצנה‪ .‬כאן מוצאו של קונגלומרט‬
‫רחם‪ ,‬שהוא שכבת סלע משקע‬
‫נחלי‪-‬יבשתי שנוצר לאחר נסיגת הים‪,‬‬
‫כשכבר היה בקע טקטוני שים סוף‬
‫במרכזו‪ .‬להבדיל מיתר האתרים‬
‫באזור‪ ,‬מגוון סלעי המשקע בנחל‬
‫רחם וסעיפיו כולל את כל השכבות‬
‫בחתך הימי‪ ,‬מהקנומן ועד לתקופת‬
‫האאוקן‪ .‬קטע זה הוא בתחום מסלול‬
‫טיול ‪6‬‬

‫‪60‬העץ‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬עצי שיטה בנחל רחם‪ .‬באמצע‪ :‬פריחת הרנוג השיטים‪ ,‬צמח טפיל היונק מימיו של‬
‫למטה‪ :‬אופק חרסית ירוקה ואדומה ועורקי גבס מתצורת אורה‪ ,‬בנחל רחם‪.‬‬
 ‫הר עמרם וגבעות צפרא‬

‫הר עמרם העשוי סלע געשי הוא חדגוני‪ ,‬אך הוא מוקף מצידו האחר של נחל עברונה בצוקי גיר‬
‫הנטויים כלפי נחל רחם הנמצא מצפונו‪ .‬גבעות צפרא‪ ,‬הסוגרות עליו ממזרח‪ ,‬הם גושי גיר‬
‫שנשתמרו‪ ,‬פסגתו של גוש ענק שצנח אל תוך בקע הערבה‪ ,‬כלוא בסחף הכהה‪ .‬בתמונה‬
‫התחתונה‪ :‬הדרך הקדומה לאילת‪ ,‬דרך היסטורית ששימשה גם את באיה הראשונים של אילת‪,‬‬
‫בטרם נסלל הכביש המודרני‪ .‬עוזניית הנגב‪ ,‬הנשר הענק שקינן על עצי השיטה בערבה‪61,‬נפלה‬
‫קורבן ללחצי הסביבה‪ ,‬ונכחדה בעקבות ההתיישבות בערבה‪.‬‬
‫הרישום הזעיר מתאר את השכבות המעורבות בחתך הסלעים‪ .‬צבעי הסלעים על פי הטבלה בעמ' ‪.6‬‬
 ‫הרי אדום ומליחת עברונה‬

‫הרי אדום‪ ,‬הכולאים את בקעת הערבה ממזרח‪ ,‬עשויים מגרניט מנומר במאות דייקים‪ ,‬עורקי‬
‫חומר געשי שחדר לתוכם‪ .‬המשטחים הכהים למרגלות ההר הם מניפות סחף לא פעילות שקרום‬
‫הבלייה הכהה (פאטינה) מצביע על היותן קדומות‪ .‬ביניהן עוברים האפיקים בני ימינו‪ .‬במרכזה‬
‫של הבקעה‪ ,‬בחלקה הלא‪-‬מנוקז לים נמצאת מליחת עברונה‪ ,‬המשמשת בסיס סחיפה לנחלים‬
‫היורדים אליה משני העברים‪ .‬כיום נחפרו כאן בריכות אידוי למלח המופק ממי הים‪ .‬לעין עברונה‬
‫מגיעים מכביש ‪ – 90‬יציאה בק"מ ה‪ 26 -‬על כביש זה‪.‬‬

‫‪62‬‬
‫בתמונות‪ :‬עין עברונה (למטה) היא באר ארטזית‪ ,‬שלחץ מי הנגר התחתי המתנקזים אליה דוחף אותם‬
‫אל פני השטח‪ .‬בעבר הייתה הבאר מלאה עד גדותיה ומימיה ניגרו אל הסביבה (תמונה אמצעית)‪ .‬כיום‪,‬‬
‫בשל שאיבת יתר‪ ,‬ירד מאד מפלס מי הבאר עד כדי ‪ 2-3‬מ' מפני הקרקע‪.‬‬
 ‫צוקי שיירות ומליחת יטבתה‬

‫מליחת יטבתה היא בסיס הסחיפה לנחלים‬

‫ולמי הנגר התחתי של שולי הערבה‪ .‬האיוד‬
‫המתמיד ממליח את הקרקע‪ .‬כידוע קרקע‬
‫מלוחה היא היגרוסקופית‪ ,‬הסופגת לחות‬
‫מהאוויר‪ ,‬והופכת לחה ובוצית גם בעונות‬
‫היובש‪ .‬במרכזה של המליחה אין צמחיה‪.‬‬
‫משולי המליחה ועד למרגלות צוקי שיירות‬
‫משתרע חורש של עצי שיטה‪ ,‬ועולם חי מגוון‪,‬‬
‫הכולל צבאים‪ ,‬זאבים ושועלים‪ ,‬וכן חסרי חוליות‬
‫רבים‪ .‬בחלקה המלוח פחות גדל השיח ימלוח‬
‫פגום‪ ,‬שפירותיו האדומים מהווים מזון מועדף‬
‫על הצבאים ואוכלי עשב אחרים‪ .‬קטע זה על‬
‫כביש ‪ 90‬נמצא בקרבת יטבתה‪ ,‬ובחלקו מהווה‬
‫את שמורת חי‪-‬בר יטבתה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫בתמונות‪ :‬צוקי שיירות‪ ,‬חתך בשכבות סלע המשקע היבשתי ‪ -‬אבן חול מתחת‪ ,‬ומעליו שכבות גיר ימי‪ .‬צילם‪:‬‬
‫מ‪.‬חן‪ .‬למטה‪ :‬פירות ימלוח פגום הגדל במליחה‪ .‬הרישום הזעיר מתאר את השכבות המעורבות בחתך‬
‫הסלעים‪ .‬צבעי הסלעים על פי הטבלה בעמ' ‪.6‬‬
 ‫שמורת הבולבוסים בנחל קידר‬

‫נחל קידר‪ ,‬שכביש ‪ 12‬המוליך מאילת למצפה רמון‪ ,‬חוצה אותו בק"מ ה‪ ,46-‬הוא מיוחד במינו בשל ריכוז‬
‫בולבוסי הגיר‪-‬צור הרבים הפזורים בו‪ .‬אלה תרכיזי גיר גדולים שצורתם כשל כדור פחוס ומעוות‪ .‬השם‬
‫בולבוסים ניתן להם משום דמיונם לתפוחי אדמה ענקיים (שקוטרם מגיע למטר ויותר)‪ ,‬המונחים על פני‬
‫הקרקע‪ .‬באזורנו הם מצויים בשפע באזורים שמצפון לבקעת הסיירים ובמידה פחותה בנחל רחבעם בשכבות‬
‫תצורת מישאש מתקופת הסנון (וגם בתצורת מור האאוקנית)‪ .‬הבולבוסים נוצרו בתהליך כימי‪-‬ביוגני‪ :‬נדידת‬
‫תמיסות גיר לאזור של פירוק חומר אורגני על ידי בקטריות בתוך המשקע הבלתי מלוד‪ ,‬והתמצקות הגיר‬
‫כעטיפות‪ .‬לעתים תמיסות צורן (סיליקה) נודדות החוצה לשוליים בהיקף הבולבוס‪ .‬הבלייה חשפה אותם מתוך‬
‫השכבות‪ .‬הערה חשובה‪ :‬נחל קידר הוא שמורת טבע‪ ,‬אך גם שטח אימונים צבאי ואין לטייל בו בימי השבוע‬
‫אלא באישור מיוחד‪.‬‬

‫‪ 64‬חן)‪,‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬שדה בולבוסים בנחל קידר‪ .‬בקטן מימין‪ :‬בולבוס ענק בנחל שעלב (צילם‪ :‬מ‪.‬‬
‫ומשמאל‪ :‬בולבוס חצוי המראה שיכוב קונצנטרי‪ ,‬המאושש את ההשערה של יצירת הבולבוסים סביב מרכז‬
‫גיבוש (נחל שעלב)‪.‬‬
 ‫הרי נשף ונחל שני‬

‫הרי נשף הוא מכלול של פסגות‬

‫כהות העשויות סלע געשי‬
‫(ריוליט) על גבול מצרים‪ .‬על‬
‫המערבית שבהן (חץ) עובר‬
‫הגבול‪ .‬נחל שני אף הוא חוצה‬
‫את הגבול ובהתעמקו הופך‬
‫לקניון האדום‪ ,‬החתור באבן חול‬
‫מתצורת עמודי שלמה‪ .‬תגיעו‬
‫אליו במסלול טיול ‪.7‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הרי נשף הכהים בשולי בקעת הירח ‪ .‬באמצע‪ ,‬למטה ובעמוד הבא‪ :‬פיתולי ‪65‬‬
‫הקניון‬
‫האדום בנחל שני‪ .‬באבן החול נעוצים גושי סלע שנלכדו ואוחו לתוכה בעת היווצרה‪.‬‬
 ‫נחל שני והקניון האדום‬

‫‪66‬‬
 ‫הר שני ומישר סעיפים‬

‫‪67‬מצרי‪,‬‬‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬הר שני‪ ,‬הגבוה בפסגות האזור‪ .‬מגיע לרום ‪ 894‬מ'‪ .‬בפסגתו אבן גבול ומאחז‬
‫ולמרגלותיו עובר כביש ‪ .12‬למטה‪ :‬מישר סעיפים ‪ ,‬הקרוי גם "בקעת האצבעות"‪ ,‬הוא אגן קדום המנוקז כיום‬
‫לעבר נחל שני‪ ,‬העשיר בצמחייה‪ .‬במוקטן‪ :‬פרט זוגן השיח ‪ ,‬צמח יובשני שבמישר סעיפים מגיע לגיל מופלג‬
‫(מאות שנים)‪.‬‬
 ‫מי מפחד מגיאולוגיה ?‬
‫מדוע כל כך הרבה אנשים חוששים מגיאולוגיה? עשרות שנות הדרכת תלמידים ובוגרים‬
‫בטבע לא הקהו את תחושתי שבעת שמתחילים לדון בגיאולוגיה‪ ,‬בכל סוגי הקהלים‪ ,‬ניכרת‬
‫רתיעה מסוימת בקרב המודרכים‪ .‬האם זהו הקושי לתפוס את מורכבות הנושא הזה? ספק‪.‬‬
‫הארכיאולוגיה איננה קלה יותר להבנה‪ ,‬אולם רוב בני האדם מתחברים אליה בקלות‪ .‬אני נוטה‬
‫לחשוב שהסיבה נעוצה בסדרי הגודל והממדים העצומים –אוקיינוסים ויבשות ‪ -‬בהם עוסק‬
‫המדע הזה‪ ,‬ואורך הזמן הגיאולוגי שמנוגד לכל תפיסת זמן המובנת מאליה‪ .‬תורמים לכך‬
‫במידה רבה הגיאולוגים‪ ,‬המרימים או משפילים יבשות בהבל פה‪ ,‬ומזיזים אותם למרחקי‬
‫מאות ואלפי קילומטרים‪ ,‬מבלי להתעכב ולשכנע את הספקנים‪ .‬בהקדמה זו אני רוצה להעלות‬
‫כמה סוגיות חשובות להבנה טובה של עקרונות הגיאולוגיה‪.‬‬
‫חושבני שהמכשול הגדול ביותר לקבל את הפשט של הגיאולוגיה היא הדת‪ ,‬למעשה כל‬
‫הדתות‪ .‬כתבי הקודש – ולדוגמא‪ ,‬התנ"ך שלנו – "דוחסים" את כלל האירועים הקשורים‬
‫בבריאת העולם ב"ששת ימי בראשית" שהתרחשו לפני חמשת אלפי שנים שבע מאות שנים‬
‫וקצת‪ .‬למרות שרוב רובה של אוכלוסיית הבוגרים בארץ הם חילוניים‪ ,‬שאינם מאמינים בכל‬
‫פיסקה הכתובה בתנ"ך‪ ,‬ילדינו סופגים את סיפורי הבריאה ותולדות הטבע מתוך ספר‬
‫הספרים‪ ,‬שמביא לנו את השקפת העולם של הקדמונים‪ .‬בהרבה תחומים התקדמנו הרבה‬
‫מעבר לכתוב במקרא‪ ,‬ובביולוגיה הנלמדת בבתי הספר ומתפקדת בעולם המדע שולטת כיום‬
‫תורת האבולוציה של דרווין‪ ,‬הקובעת כי העולם הוא עתיק והחי והצומח בו התפתחו בתהליך‬
‫איטי של שינויים וברירה טבעית‪ .‬אך דווקא הנושא מעורר המחלוקת ביותר – בריאת העולם‬
‫והתפתחות עולם הטבע – נקבע אצל רבים כ"גירסא דינקותא" שאין לה עוררין‪ ,‬כמו התפיסה‬
‫לפיה הכתוב במקרא הוא "דברי אלוהים חיים"‪ ,‬שאין לערער אחריהם אלא לפרשם בלבד‪ .‬גם‬
‫בעולם אחוז ניכר של האוכלוסייה רואה בבריאה האלוהית את חזות הכול‪ :‬על קוצר הזמן שבו‬
‫על פי הכתוב בתנ"ך נוצר העולם ניסו מדענים בעבר להתגבר על ידי אימוץ תיאורית האסונות‬
‫‪" -‬קטסטרופיזם"‪ :‬התרוממות ההרים‪ ,‬ההעתקים ורעידות האדמה שעשו שמות בכדור הארץ‪,‬‬
‫ואסונות שנזכרים במקרא כמו "המבול"‪" ,‬הפיכת סדום ועמורה"‪" ,‬מכות מצריים"‪ ,‬ואפילו‬
‫שקיעתה של היבשת המסתורית "אטלנטיס" בים‪ ,‬הנזכרת במקורות היווניים נחשבו לאירועים‬
‫גלובליים שקרו בפרק זמן קצר‪.‬‬
‫עוד במאה ה‪ 18-‬יצאו כמה מדענים בקביעות חשובות הנוגעות לנושא זה‪ .‬חוקר בשם האטון‬
‫טבע את העיקרון לפיו "תנאי ההווה הם מפתח לתנאי העבר" הידוע גם כ"עקרון‬
‫האקטואליזם" על פיו רוב אירועי העבר‪ ,‬שאנו מתקשים לתפוס אותם בשל ממדיהם‪ ,‬התרחשו‬
‫בקצב ובהיקפים שאינם שונים מאלה המתרחשים בעולם בימינו אנו‪ .‬מכאן שסלע שעוביו מגיע‬
‫לאלפי מטרים‪ ,‬יכול היה להיבנות על ידי השקעת משקעי גיר או טין בקצב של סנטימטרים‬
‫בשנה לאורך של הרבה מיליוני שנים‪ .‬שיטות מודרניות אפשרו לקבוע את גילם של סלעים‪,‬‬
‫ואת גילם של יצורים שחיו בעבר‪ .‬דבר זה מספק לנו אמת מידה הן לבדיקת גילן של תופעות‬
‫גיאולוגיות‪ ,‬והן את הגורמים האחראיים להם‪ .‬גיאולוגים דתיים‪ ,‬שלכאורה היו צריכים לספק‬
‫מידע הסותר עקרונות אלה‪ ,‬מעלים על נס את ההקבלה בין "ימי הבריאה" לעידנים‬
‫הגיאולוגיים‪ ,‬כקנה מידה סמלי שאינו רחוק מהמציאות‪.‬‬
‫המחצית השנייה של המאה העשרים תרמה מידע מדעי רב ערך בתחומי הביולוגיה‬
‫והגיאולוגיה‪ .‬גילוי הקוד הגנטי אפשר לזהות את המאחד והמבדיל בין יצורים חיים‪ ,‬ובדוממים‬
‫למדו לזהות את מרכיבי הסלעים ולשחזר את דרכי התהוותם‪ ,‬וההשקה שלהם לאבולוציה‬
‫‪68‬‬ ‫הביולוגית‪.‬‬
 ‫אבנים מדברות‬
‫סלע שפוגשים בחוף אילת קרוי סלע חוף (‪ .)beach rock‬זהו סלע העשוי פסיפס של חצץ‬
‫של גושי אבן מקריים שלוכדו יחד באמצעות גיר שהושקע על ידי מי התהום‪ ,‬ונחשפו על ידי‬
‫הגלים‪ .‬הנוף הדומם "מדבר" באמצעות גושי האבן הללו‪ ,‬המייצגים מגוון עשיר של צורות‬
‫וצבעים‪ .‬אנשים רבים מתלהבים מהשפע הזה‪ ,‬המציץ כבר במבט ראשון על כל מאסף מקרי‬
‫של חצץ או חלוקי אבן על החוף או באפיקי המדבר‪ .‬לכל אבן מבנה פנימי שונה וצבע שונה‪,‬‬
‫הנובעים הן מהרכב המינרלים השונה והן מתהליכי התבלותה‪ .‬השפע הזה קצת מבלבל‬
‫ומרתיע‪ :‬איך להבדיל ולהכיר את כולן? אפשר להירגע‪ ,‬את כולן אפשר להכניס למספר‬
‫קבוצות עיקריות – תצורות ‪ -‬שאותן נלמד להכיר קצת יותר לעומק בהמשך‪.‬‬
‫כל אוסף כזה של אבנים "משקף" או מייצג את המסלע ממנו נפרדו‪ ,‬התבלו והוסעו בעזרת‬
‫מי הנחלים‪ ,‬כאלה שזרמו כאן בעבר‪ ,‬שהביאום למיקומן הנוכחי‪ .‬בהמשך נפרט ונלמד‬
‫להכיר את הסוגים השונים והקשר שלהם עם תולדותיו הגיאולוגיים של האזור‪.‬‬

‫סוגי הסלעים המיוצגים במאסף‪ ) 1( :‬צפחת נציץ – ניכרת בצבעה הכהה ודקות הגבישים שלה‪ ,‬וכן‬
‫בצורתה הלווחית‪-‬שטוחה‪ ) 2( ,‬גנייס – גבישים גדולים המסודרים בשורות בכיוון מובהק‪ )3( ,‬גרניט‬
‫ורוד – גרניט רודד או יהושפט‪ )4( ,‬גרניט אפור – גרניט אילת‪ )5( ,‬סלע געשי‪ ,‬ריוליט אדום‪)6( ,‬‬
‫סלע געשי‪ ,‬דיאּבז‪-‬דולֶריט‪ ,‬ו‪ ) 7(-‬אבני גיר (אפשר להיווכח שעל החוף הדרומי‪ ,‬בה נמצא הסלע‪ ,‬הן‬
‫מעטות מאד יחסית)‪.‬‬
‫‪69‬‬
 ‫תולדות אזור אילת על רגל אחת‬
‫את תולדות האזור אפשר לתאר כארבעה שלבים‪-‬תקופות עיקריות ואירועים החשובים‬
‫שהתרחשו בהם‪ .‬סדר השלבים הוא כרונולוגי‪ ,‬מלמטה‪ ,‬מהתקופה הקדומה ביותר ועד‬
‫לתקופה האחרונה‪ ,‬לימינו‪ .‬התרשים שלפנינו ממחיש את שלבי היווצרות המסלע באזור‬
‫אילת‪ ,‬באופן כרונולוגי‪.‬‬
‫א‪ .‬שלב הסלעים המותמרים ‪ -‬מגמטיים‬
‫ּפרה‪-‬קמבריום (‪ 530-640‬מ"ש) חדרה מַ גמה מכיסי מגמה לוהטת בעומק‬ ‫בשלהי עידן ה ֶ‬
‫קרום כדור הארץ לתוך סלעים מותמרים‪ ,‬שעברו עוד קודם לכן (‪ 800‬מ"ש) שינוי במעמקי‬
‫קרום כדור הארץ כתוצאה מלחץ וחום שפעלו עליהם‪ .‬עם התקררות המגמה התגבשו בעומק‬
‫סלעי מחדר (מגמטיים)‪ .‬בהמשך‪ ,‬חדרה מגמה לסדקים בסלע שכבר התקרר ונסדק‪,‬‬
‫והתמצקה בהם בצורת עורקים הקרויים דַ ייקים‪ ,‬שחלקם הגיע עד לפני השטח‪ ,‬והמגמה‬
‫בקעה בצורת לבה נוזלית מהרי געש קדומים‪ ,‬שבהתקררה יצרה סלעים געשיים‪ .‬בסוף‬
‫התקופה הזאת (‪ 532‬מ"ש) התבלו הסלעים בחלקו העליון של הקרום‪ ,‬נסחפו בנחלים ומילאו‬
‫גאיות ועמקים‪ ,‬ונוצר נוף כמעט מישורי ‪ -‬מישור גידוע‪ .‬חלק מתהליכים אלה נמשכו גם‬
‫בתחילת השלב הבא‪.‬‬
‫ב‪ .‬השלב היבשתי הקדום‬
‫מתקופה ארוכה זו שרדו בעיקר שכבות סלע שנוצר ביבשה ‪ -‬מתחילת עידן הפלאוזואיקון‪,‬‬
‫תקופת הקמבריום (לפני ‪ 540‬מ"ש)‪ ,‬על פי רוב אלה אבני חול שמקורם בהרס הסלעים‬
‫שנוצרו בעידן הקודם‪ .‬בסוף עידן הפלאוזואיקון (לפני כ‪ 250-‬מ"ש) התרכזו כל היבשות‬
‫ביבשת אחת ‪ -‬פאנגיאה‪ ,‬המוקפת באוקיינוס קדום‪ ,‬שאחת משלוחותיו היה אוקיינוס טתיס‪,‬‬
‫שארצנו שכנה לחופו‪ .‬העידן חדש‪ ,‬המזוזואיקון‪ ,‬הוא עידן הזוחלים הקדומים‪ .‬כפי שיסופר‬
‫בהמשך‪ ,‬שכבות הפלאוזואיקון המאוחר חסרות באזורנו‪ .‬ככל הנראה נסחפו בגידוע נוסף‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫ג‪ .‬הצפת ים תטיס‬
‫עידן המזוזואיקון מאופיין בכל הארץ בהצפת מימי אוקיינוס טתיס שהשקיעו את המשקעים הבונים את רוב‬
‫הרי הארץ‪ .‬סלעים ימיים מראשית העידן (תורי טריאס ויורה) חסרים באזורנו‪ ,‬שבו שררו תנאים יבשתיים‪,‬‬
‫לעתים אף מדבריים ושרדו אבני חול בעיקר‪ .‬רק לפני כ‪ 100 -‬מ"ש‪ ,‬הציף הים גם את דרום הנגב‪ ,‬והשקיע‬
‫בקרקעו משקעי גיר‪ ,‬צור‪ ,‬קירטון‪ ,‬חוואר וחרסית‪ ,‬סלעי משקע ימיים עשירים במאובנים‪ .‬שליטת הים‬
‫נמשכה כ‪ 60 -‬מ"ש באזורנו‪ ,‬עד לאמצעו של העידן הבא‪.‬‬
‫במשך תקופה זו חלו אירועים דרמטיים ‪ -‬פגיעות מטאורים בכדור הארץ והפרעות גלובליות שהכחידו את‬
‫הדינוזאורים ועמם גם יצורים ימיים אחרים‪ .‬הכחדה זו מציינת את סוף עידן המזוזואיקון (לפני ‪ 65‬מ"ש)‪,‬‬
‫ואת בוא עידן הקנוזואיקון‪ ,‬עידן היונקים‪ .‬ים טתיס‪ ,‬שהחל בנסיגתו עוד לפני תום העידן הקודם‪ ,‬נסוג סופית‬
‫לפני כ‪ 40 -‬מ"ש‪ ,‬בתקופת האאוקן‪.‬‬
‫ד‪ .‬שלב עיצוב הנוף‬
‫לאחר נסיגת הים החל העיצוב היבשתי של נוף דרום הנגב‪ ,‬בסדרה ארוכה של שבירה‪ ,‬העתקה ותנועות‬
‫הקרום‪ .‬במהלך תקופה זו‪ ,‬לפני כ‪ 25-30 -‬מ"ש‪ ,‬החל הלוח הטקטוני של אפריקה להתרחק מלוח ערב‪,‬‬
‫והתהווה בקע ים סוף‪ .‬בקע זה ‪ -‬הדומה בכמה מתכונותיו לבקע שנפער בין אמריקה לעולם הישן‪ ,‬ויצר את‬
‫האוקיינוס האטלנטי ‪ -‬הרחיק את יבשת אפריקה מחצי האי הערבי ויצר בקעה צרה שאורכה ‪ 3,000‬ק"מ‪,‬‬
‫שלימים כוסה במימי ים סוף‪ .‬לפני כ‪ 20-‬מ"ש החלה תזוזת תת‪-‬הלוח הערבי צפונה‪ ,‬תוך יצירת בקע ים‬
‫המלח‪ ,‬הנמשך מדרום סיני עד לתורכיה‪ ,‬שמפרץ אילת והערבה הם חלק ממנו‪ .‬תהליכי סחיפה הסירו את‬
‫רוב השכבות המאוחרות של אזורנו והשקיעון במפרץ ובמעמקי הערבה‪ .‬התרשים העליון‪ ,‬המציג חתך‬
‫לרוחב אזור אילת‪ ,‬ממחיש את תוצאות תנועות הקרום האנכיות בעיקר‪ ,‬שאחראיות לטופוגרפיה החריפה‬
‫ושלל התצורות הנחשפות כאן בצפיפות מדהימה‪.‬‬
‫בעמודים הבאים נציג את מכלול תצורות הסלעים באזור אילת‪ ,‬בתמונות‪ ,‬בטבלה כרונולוגית ובמפה‬
‫הגיאולוגית של אזור אילת על חלקיו הצפוני והדרומי‪ .‬לאחריהם יבוא פירוט של תצורות הסלעים ומגוון‬
‫הסלעים המאפיין כל אחת מהן‪ .‬חשוב להדגיש שהמידע בהם הוא חלקי‪ ,‬והמבקשים ללמוד יותר את‬
‫הנושאים הללו‪ ,‬מוזמנים לעיין ברשימת המקורות‪ ,‬בסוף הספר‪.‬‬
‫‪71‬‬

‫* צבעי התרשימים תואמים את צבעי השכבות‪ ,‬במפות הגיאולוגיות ובטבלה ‪.1‬‬

 ‫שינויים גלובליים בעולם באותן תקופות‬

‫גיל כדור הארץ מוערך בכ‪ 4.5-‬מיליארד שנה‪ ,‬ובמשך ‪ 90%‬מזה שרר בו העידן הארכאי‪,‬‬
‫הפרה‪-‬קמבריום‪ ,‬שבו התמצק קרום כדור הארץ‪ ,‬הופיע המים על פניו נוצרו האוקיינוסים‪,‬‬
‫והופיעו יצורים חיים ראשוניים בצורת חד‪-‬תאיים שבמשך הזמן סיגלו את הפוטוסינתזה‪,‬‬
‫שבה נקלט פחמן דו‪-‬חמצני מהאוויר ונפלט חמצן‪ ,‬תוך יצירת סוכרים – שהם חמרי מזון‬
‫ליצורים אחרים‪ .‬הצטברות החמצן באטמוספירה סייעה להופעת יצורים יותר מפותחים‪.‬‬
‫סלעי המשקע הראשונים היו מרבדי אצות שצברו משקע גירי ונקראו סטרמטוליטים‪ .‬רוב‬
‫הסלעים בחלקי העולם השונים מהעידן הארכאי היו סלעי יסוד – סלעי מחדר‪ ,‬געשיים וכן‬
‫מותמרים‪ ,‬שנוצרו בתהליכים טקטוניים בהיקף נרחב‪ .‬על התהליכים שהתרחשו בעידן זה‬
‫באזורנו ימצא הקורא מאמר מפורט של הגאולוג ש‪ .‬מרקו בספר "אילת והערבה" עמ' ‪281-‬‬
‫‪.288‬‬
‫עידן זה הסתיים לפני כ‪ 540-‬מ"ש‪ ,‬בתור הקמבריום (‪ ,)Cambrian‬התקופה הראשונה‬
‫בעידן הּפַ ליאוזואיקון (עידן החיים הקדומים)‪ ,‬שבו הופיעו כמעט בבת‪-‬אחת‪ ,‬נציגים של‬
‫קבוצות חי רבות שהותירו מאובנים בשכבות הסלעים‪ .‬מכאן ואילך נוהגים למיין את תצורות‬
‫הסלעים ולתארכם באמצעות מאובנים‪ ,‬ולעקוב אחרי תפוצתם‪ .‬בעידן הפליאוזואיקון חלה‬
‫התפתחות רוב הקבוצות העיקריות (קרויות מערכות) של בעלי החיים חסרי‪-‬החוליות‬
‫(ספוגים‪ ,‬נבוביים‪ ,‬קווצי עור‪ ,‬פרוקי‪-‬רגל‪ ,‬רכיכות)‪ ,‬מהם כאלה המאכלסים את הים וחופיו‬
‫עד עצם ימינו‪ .‬בתור האורדוביק (‪ )Ordovician‬החלו להתפתח שוניות האלמוגים‬
‫הראשונות‪ ,‬ובסילור (‪ )Silurian‬שלאחריו הופיעו הדגים‪ ,‬שכמה מהם יצאו אל היבשה‬
‫כדו‪-‬חיים‪ ,‬לכבוש אותה‪ .‬צמחים‪ ,‬שאף הם תלויים במים כיסו את האזורים הלחים בביצות‬
‫וביערות עבותים‪ .‬שרידיהם הם מרבצי הפחם של אירופה ואמריקה‪ .‬באזורנו שררו באותה‬
‫עת תנאים יבשתיים‪ ,‬למעט תקופה קצרה בה הגיע הים לתמנע‪ ,‬והשקיע סלעי משקע‬
‫ימיים‪ .‬בסוף הפליאוזואיקון‪ ,‬בתקופת פרם (‪ )Permian‬נכחדו ‪ 95%‬מקבוצות החי‪ ,‬בים‬
‫וביבשה כאחד‪ .‬בעידן הבא – המֶ זוזואיקון (עידן החיים הבינוני)‪ ,‬התפתחו מאד הזוחלים‪,‬‬
‫ועל שמם הוא נקרא עידן הזוחלים‪ .‬שיאו היה בתקופות הטריאס (‪ ,)Triassic‬היורה‬
‫(‪ )Jurasic‬והקרטיקון (‪ ,)Cretaceous‬שבהם שלטו דינוזאורים וזוחלי ענק הן ביבשה והן‬
‫במים ובאוויר‪ .‬עידן זה תם לפני ‪ 65‬מיליון שנה‪ ,‬כשפגע אסטרואיד ענק בכדור הארץ‪,‬‬
‫ואסונות אחרים‪ ,‬כמו התפרצויות געשיות פקדו את כדור הארץ ונגרמה הכחדה נוספת‪ .‬עם‬
‫הזוחלים נכחדו יצורים ימיים‪ ,‬כאמוניטים‪ ,‬רודיסטים ועוד‪ .‬הצבים והתנינים שרדו‪ .‬ההכחדה‬
‫פינתה את הדרך ליונקים‪ ,‬שהסתגלו לחיים בכל היבשות ואף בים‪ .‬מיני זוחלים שפיתחו‬
‫נוצות וכנפיים התפתחו לעופות‪ ,‬תוך שסיגלו עצמם לחיים בעולם שהשתנה‪ .‬בעידן חדש‬
‫זה‪ ,‬הקינוזואיקון (עידן החיים החדשים)‪ ,‬עברו על כדור הארץ תמורות‪ :‬אוקיינוס טתיס‬
‫הצטמצם ונסוג ונוצרו רכסי הרים בתהליך הקרוי "נדידת יבשות" (כולל את בקע ים סוף‪,‬‬
‫שיצר את ים‪-‬סוף)‪ .‬חלק ניכר מהיערות הפכו לסבאנות‪ ,‬נופים פתוחים שבהם הופיעו‬
‫לראשונה עשבים‪ ,‬שגם הם התפתחו באותו עידן "חדש"‪ .‬בין חיות היער שירדו לקרקע היה‬
‫גם הקוף האנושי‪ ,‬האדם‪ .‬תקופות הקרח בתקופת הפליסטוקן (‪ )Pleistocene‬בתקופות‬
‫הקרובות לזמננו‪ ,‬יצרו לחצים כבירים על עולם החי והצומח‪ .‬מלחמת הקיום הותירה את‬
‫האדם הנבון‪ ,‬השריד האחרון לקבוצה של הומינידים (דמויי אדם)‪ ,‬שהצליח בתבונתו ליצור‬
‫תרבות‪ ,‬לפתח טכנולוגיות וענפי מדע ולהשפיע על העולם‪ .‬תחילת האלף השלישי מסמנת‬
‫אתגר של קיום אנושי בעולם שחלק מהשינויים החלים בו נגרמו על ידי האדם‪.‬‬
‫‪72‬‬
 ‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫טור סלעים אופייני באזור אילת (מבט מנחל שחורת להר אמיר)‬
‫ּפרה‪-‬קמבריום התשתית‬ ‫כולל שלוש חטיבות‪ ,‬שהן גם שלוש תקופות זמן‪ )1( :‬ה ֶ‬
‫המַ גמטית‪-‬מותמרת המיוצגת בחתך הזה במונח המיושן כלשהו סלעי יסוד‪ ,‬אליו נתייחס בעמודים‬
‫הבאים; (‪ )2‬טור סלעי המשקע היבשתיים אבני חול יבשתיות עם חדירה ימית בתור הקמבריום‬
‫(תצורת תמנע) ועד לקרטיקון התחתון; ו‪ )3(-‬המאוחר יותר‪ ,‬טור סלעי משקע ימיים מתקופת‬
‫קנומן ועד לתקופת אאוקן‪ .‬אותם נראה בעיקר בהרי שחורת ואמיר‪ ,‬נחל רחם וצוקי תמנע או‬
‫ברמות הגיר המערביות‪.‬‬

‫טבלה ‪ .1‬תצורות הסלעים והנוף באזור אילת ומרכיביהם (בעמוד הבא)‬

‫תצורת סלע היא יחידת סלעים בסיסית‪ ,‬המוגדרת על פי מאפייניה ומיקומה בנוף‪ .‬את תצורות הסלעים‬
‫באזורנו נוח לקבץ בארבע קבוצות‪ ,‬שהן שלבים בתולדות המרחב כולו‪ :‬קבוצה ‪ – 1‬שלב סלעי התשתית‪:‬‬
‫סלעים מגמטיים ומותמרים; קבוצה ‪ – 2‬תצורות סלעים מהשלב היבשתי; קבוצה ‪ – 3‬סלעי השלב הימי‬
‫וקבוצה ‪ – 4‬תצורות שלב עיצוב הנוף של ימינו‪ .‬להלן טבלת התצורות והתקופות בהן נוצרו‪ ,‬מהקדום‬
‫‪73‬‬
‫(בתחתית הטבלה) לחדש (בחלקה העליון)‪ ,‬על פי הסדר בו הם מופיעים בחתך הסלעים (להלן)‪ .‬שימו לב‬
‫לריכוזם בחבורות‪ .‬צבעי הטבלה תואמים כללית את צבעי התצורות במפה הגיאולוגית ובתרשימים‪.‬‬
 ‫טבלה ‪ .1‬תצורות הסלעים והנוף באזור אילת ומרכיביהם‬
‫הטבלה והמפה הגיאולוגית‪ ,‬שבעמוד הבא‪ ,‬נועדו להציג בפני הקורא המתעניין את המגוון המרשים של‬
‫תצורות גיאולוגיות‪ ,‬הגבוה יותר מכל אזור אחר בארץ‪ .‬הפרטים יוצגו‪ ,‬ביתר פירוט בעמודים הבאים‪.‬‬

‫קירטון‬

‫לבנות לפי הנחיות זאב לוי‬

‫‪74‬‬
 ‫מפה גיאולוגית מהי ?‬
‫המפה הגיאולוגית מתארת את פני‬
‫השטח על פי השתרעות תצורות הסלע‬
‫השונות המופיעות על פניו‪ ,‬לרוב‬
‫במבט‪-‬על‪ ,‬לפי תקופת היווצרותם‪,‬‬
‫והרכבם – יחידות הסלעים‪ .‬המבט הוא‬
‫אנכי‪ ,‬ומוצגות בו רק תצורות המופיעות‬
‫על פני השטח‪ .‬כל צבע במפה מבטא‪,‬‬
‫על פי הרשום ב"מקרא"‪ ,‬תצורה או סוג‬
‫סלע שונה‪ .‬על פי הצבעים וסימון‬
‫גבולותיהם ניתן לזהות גם את המבנים‬
‫הגיאולוגיים – נטיית השכבות או‪/‬ו‬
‫הקימוט‪( ,‬ציור בעמ' זה) וכיצד השתנו‬
‫בעקבות הסחיפה‪ ,‬כמתואר בדוגמאות‬
‫שלפניך‪ .‬בעמ' ‪ XXX‬מופיעה דוגמה‬
‫בלוק‬ ‫הקרויה‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫מורכבת‬
‫דיאגרמה‪. .‬‬
‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק צפוני‬
‫חלקה הצפוני של המפה מציג את האזור שמבאר אורה ועד מעלה גרופית‪ .‬במערבו זהו נוף‬
‫מישורי‪-‬הררי‪ ,‬בו בקעות שטוחות (בקעת הסיירים ובקעת עובדה)‪ .‬המסלע מורכב בעיקר מסלעי משקע‬
‫ימיים‪ ,‬מתצורת חצרה הקנומנית ועד תצורת מישאש מתקופת הסנון‪ .‬עברו המזרחי יורד בתלילות‬
‫לערבה במדרגות ובצוק תלול שבמורדותיו אבני חול מתקופת הקרטיקון התחתון‪ ,‬מתצורות אמיר‬
‫וסמר‪ .‬מדרום מערב נשפך לערבה נחל רחם המנקז את מזרחה של בקעת הירח שבמצרים‪ .‬התרוממות‬
‫הגוש המגמטי של של הר תמנע (באדום בתחתית המפה) בין העתקים המקיפים אותו‪ ,‬גרמה להסרת‬
‫כיסויו המאוחר יותר וסחיפתו לבקעת הערבה הסמוכה‪ .‬סחיפה זו חשפה שכבות אבני חול קדומות‪,‬‬
‫מגיל הקמבריום‪ ,‬המקיפות משלושה עברים את גוש סלעי היסוד‪ .‬אזור תמנע הוא הנקודה הצפונית‬
‫ביותר בה מתגלים סלעי יסוד אלה בתחומי ישראל (בירדן הם מגיעים עד דרום ים המלח)‪.‬‬
‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק דרומי‬
‫חלקה הדרומי של המפה ממחיש הן את הרבגוניות המרשימה של תצורות הסלעים של אזור אילת‪ ,‬והן‬
‫את השפעת ההעתקים הצפופים על מגוון הנוף‪ .‬סלעי משקע ימיים צעירים (סלעי גיר וצור מהקרטיקון‬
‫העליון ועד לאאוקן) נשמרו בעיקר בשקעים טקטוניים (בקערים ובקעים)‪ ,‬וברצועות צרות הלכודות‬
‫בין מסיבים הבנויים מסלעי יסוד (הר שלמה ושחורת)‪ .‬פני השטח‪ ,‬וכן מגוון הסלעים שנחשף‪,‬‬
‫מושפעים בעיקר מסדרת העתקים מקבילים‪ ,‬הנלווים להעתק הראשי‪ ,‬העובר מדרום לצפון בערבה‪,‬‬
‫ומסומן בימין המפה‪ .‬סדרת העתקים אלה מסתיימת מצפון במפגש עם העתק שכיוונו מערב‪-‬מזרח‬
‫(העתק תמד‪ ,‬העובר בקצה הדרומי של המפה הצפונית)‪ .‬מיעוט שכבות הגיר והצור המאוחרות בחלק‬
‫זה של המפה מוסבר בהסרתן וסחיפתן של שכבות אלה‪ ,‬שפעם כיסו את כל השטח‪ ,‬אל תוך הערבה‪,‬‬
‫שם נצברו כמויות אדירות של סחופת במעמקי הבקע‪ .‬מגמות אלה נחשפות גם בחתכים (בעמ' הבא)‪.‬‬

‫‪75‬‬
‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק צפוני *‬

‫‪76‬‬

‫*מתוך מפה גיאולוגית ‪ 1:250,000‬של ישראל בעריכת בן‪-‬תור‪ ,‬פרומן וזק‪ .‬אגף המדידות ‪1974‬‬
 ‫המפה הגיאולוגית של איזור אילת – חלק דרומי*‬

‫‪77‬‬

‫* מפה גיאולוגית ‪ 1:100,000‬של אילת בעריכת דרוקמן‪ ,‬ויסבורד וגרפונקל‪ ,‬המכון הגיאולוגי ‪1993‬‬
 ‫חתכים מייצגים ממזרח למערב מצפון לדרום*‬
‫חתך צפוני (במפה הצפונית)‪ .‬באזור בקעת עובדה החתך עובר בכיוון מזרח מערב‬
‫ומאופיין בשכוב אופקי‪ ,‬ומעט העתקים‪ .‬לא מופיעים בו סלעים מַ גמטיים הקבורים עמוק‬
‫מתחת לטור סלעי המשקע‪ .‬במזרח ניכרת צניחה לבקעת הערבה‪.‬‬

‫החתך המרכזי עובר בכיוון דרום‪-‬מערב לצפון‪-‬מזרח (ראו מפה צפונית)‪ .‬מנחל שני‬
‫שעל גבול מצריים חוצה החתך את העתק גשרון ומשם עובר באלכסון דרך קער רחם‬
‫שנחל עתק במרכזו‪ ,‬וחוצה את הגוש המורם (הורסט) של הר תמנע והר מכרות‪ .‬הוא‬
‫מסתיים לפני המגע עם העתק הערבה‪ .‬שימו לב לנטיית השכבות חריפה והתרוממות‬
‫גוש סלעי היסוד שהרימו את בלט (הורסט) תמנע‪ ,‬שנסחפו ממנו השכבות המאוחרות‬
‫יותר (כמותן רואים בקער רחם ונחל עתק)‪.‬‬

‫החתך הדרומי עובר בכיוון כללי מערב‪-‬מזרח מגבול מצריים ועד הרי אדום דרך הערבה‪.‬‬
‫נראים היטב ההעתקים המדורגים שגלשו לתוכה‪ .‬החתך חוצה את העתקי גשרון ושלמה‬
‫ואת הבלוקים המהווים את בקע נטפים‪ ,‬וכן את בקע יותם‪ ,‬וביניהם הגושים המורמים‬
‫(הורסטים) של שלמה ושחמון‪ .‬שימו לב כאן לריבוי ההעתקים וצפיפותם וצניחת כל‬
‫האזור לעבר הערבה וחוף מפרץ אילת‪ .‬רוב הסלעים הגלויים – על פני השטח ‪ -‬בחתך‬
‫זה הם סלעי יסוד‪ -‬מַ גמטיים ומותמרים (ראה פירוט במפה הדרומית לעיל)‪.‬‬

‫החתכים ממחישים את המתואר במפות‪ ,‬והוא הייחוד של האזור הדרומי‪ ,‬שהולך‬

‫ונדחס למשולש מחודד‪ ,‬כשגושי סלעי היסוד שהורמו מעלה מעומק רב‪ ,‬שוב צונחים‪78 ,‬‬
‫הפעם לעומק הבקע שנפער בין הרי אדום במזרח והרי סיני במערב‪.‬‬

‫*מתוך מפה גיאולוגית ‪ 1:100,000‬של אילת בעריכת דרוקמן‪ ,‬ויסבורד וגרפונקל‪ ,‬המכון הגיאולוגי ‪1993‬‬
 ‫מגוון סוגי הסלעים באזור אילת‬
‫אחרי שהצגנו את טבלת תצורות הסלעים בחתך (עמ' ‪ ) XX‬המתגלות בדרום הערבה ואזור אילת‬
‫מוצג כאן פירוט סוגי הסלעים המתגלים באזורנו‪ ,‬על פי הרכבם ומבניהם‪:‬‬
‫‪ .1‬סלעים גבישיים (קריסטלינים )‪ :‬סלעים העשויים גבישים גדולים או קטנים‪ ,‬שיצירתם הייתה מלווה‬
‫בחום או‪/‬ו לחץ‪ .‬הם מתחלקים לסלעי יסוד וסלעים מותמרים‬
‫א‪ .‬סלעי יסוד מתחלקים לשלוש קבוצות‪ :‬סלעי מחדר שנוצרו מהתקררות איטית בעומק הקרום‪,‬‬
‫ועל כן גבישיהם גדולים יחסית‪ ,‬מהם סלעי מחדר חומציים (בהירים ‪ -‬גרניט‪ ,‬סיאניט) ומהם‬
‫סלעי מחדר בסיסיים (כהים ‪ -‬דיוריט‪ ,‬גברו)‪ .‬קבוצה שנייה הם סלעים מעורבים שנוצרו‬
‫ממגמה שהחלה להתגבש במעמקי האדמה ובהמשך מצאה דרכה כלפי מעלה‪ .‬כולל סלעים‬
‫שמורכבים מגבישים בולטים (פנוקריסטים) בתוך מטווה (מטריקס) חסר גבישים או שגבישיו‬
‫מיקרוסקופיים‪ .‬אופייניים לדייקים ומחדרים אחרים‪ .‬קבוצה שלישית הם סלעים געשיים‬
‫(וולקניים)‪ ,‬שנוצרו מהתקררות מהירה של לבה שפרצה מהרי געש‪ .‬חלקם סלעים געשיים‬
‫זורמים‪ ,‬שנוצרו מלבה שנבעה מתוך הר געש‪ ,‬ומהם סלעים געשיים‪ ,‬או אפר שהושלכו‬
‫מהרי געש (פירוקלסטים) ‪.‬‬
‫ב‪ .‬סלעים מותמרים (מטמורפיים)‪ ,‬סלעי יסוד או סלעי משקע ששינו את צורתם ואת המינרלים‬
‫שבהם בהשפעת חום‪ ,‬לחץ או שינויים כימיים‪ .‬חלקם גסי גבישים‪ ,‬כמו הגנייס ואחרים דקי‬
‫גבישים כצפחות‪ .‬יש סלעים מותמרים המורכבים ממינרלים בסיסיים כהים כאמפיבוליט‪.‬‬
‫רוב הסלעים הגבישיים קשורים בתהליכים קדומים של נדידה והתנגשות לוחות היבשות‪,‬‬
‫שהתחוללה באזור לפני מאות מיליוני שנים‪ .‬נרחיב על כך בהמשך‪.‬‬
‫‪ .2‬סלעי משקע או סלעי כיסוי‪ .‬אלה סלעים שנוצרו על פני הקרום‪ ,‬כסחף גרגרי‪ ,‬כמשקע טיני‪ ,‬בוצי‬
‫או גירי שהפך במרוצת הזמן לסלע מוצק‪ .‬גם כאן מזהים שלוש קבוצות עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬סלעי משקע גרגריים (קלסטיים)‪ ,‬תוצרי הצטברות חלקיקים מוצקים במקומות שאליהם‬
‫הוסעו על ידי המים או‪/‬ו הרוח (חול‪ ,‬חצץ‪ ,‬גושי סלע‪ ,‬טין‪ ,‬לס)‪ .‬ביניהם נכללים גם סלעים‬
‫מוצקים שנוצרו מהתלכדות מרכיבים הללו‪ ,‬על ידי הפרשת חומר מלכד‪ ,‬כמו גיר‪ ,‬תחמוצות‬
‫מתכות ומינרלים אחרים‪ .‬סלעים אלה ממויינים על פי גודל וצורת החלקיקים הבונים אותם‪:‬‬
‫קונגלומרט‪( ,‬תלכיד חלוקים) המורכב מאבנים בגודל של ס"מ ומעלה‪ ,‬שעברו התעגלות‬
‫(חלוקים); או ברקציה (רסק סלעים מלוכד) המורכבת מאבנים בגודל שונה או דומה‪ ,‬שלא‬
‫עברו התעגלות כלשהי; אבן חול‪ ,‬העשויה גרגרי חול שגודלם ‪ 2-1/16‬מ"מ‪ ,‬סילט‪" ,‬חול"‬
‫הקטן מגודל זה‪ ,‬אך גדול מאבן טין (הקטנה מ ‪ 1/256‬מ"מ)‪ .‬חרסית הוא סלע משקע‬
‫אבקתי‪ ,‬דק‪-‬גרגר‪ ,‬ורוב המינרלים המרכיבים אותו הם מינרלי חרסית‪ ,‬שנוצרים מפירוק כימי‬
‫של פצלת השדה‪ ,‬נציץ ומינרלים דומים בסלעי היסוד‪ .‬חרסיות המתפצלות ללוחות דקיקים‬
‫קרויות פצלים‪ .‬קבוצה נפרדת הם סלעים גרגריים געשיים‪ ,‬שברי אבן המלוכדים בלבה‬
‫קרושה‪ ,‬אפר או חומר וולקני אחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬סלעי משקע כימיים ‪ .‬סלעים הנוצרים משקיעה כימית מתוך תמיסה עשירה ביסודות ותרכובות‬
‫מלחים‪ .‬הם מתחלקים לצורניים (סיליקטים) ‪ -‬צור ונגזרותיו (שכבות צור ובולבוסי גיר‬
‫מצורר)‪ ,‬סלעים של התאדות יתר ‪ -‬הנוצרים כמשקע בעת התייבשות גופי מים (פחמות‪,‬‬
‫גבס‪ ,‬מלח מאכל); מחצבי מתכות ‪ :‬תמיסות נחושת‪ ,‬מנגן‪ ,‬ברזל ועוד החודרות לתוך חומר‬
‫אורגני ויוצרות תרכיזים‪ ,‬שלעתים קרובות הם מאובנים‪.‬‬
‫ג‪ .‬סלעי משקע ביוגניים‪ ,‬שנוצרו משרידי יצורים בעלי‪-‬חיים או צמחים‪ :‬פחמות (קרבונטים)‪ .‬גיר‬
‫ונגזרותיו (דולומיט‪ ,‬חוואר שהוא תערובת של גיר וחרסית‪ ,‬גיר השונית)‪ .‬הגיר‬
‫נוצר‪ ‬מהתלכדות שלדי וקונכייות בעלי חיים‪ ,‬קירטון מורכב משלדי חוריריות ואצות‪,‬‬
‫הצוברות‪ ‬גיר (אצות גיריות)‪ ,‬שלא לוכדו‪ ,‬ולכן אופיו קמחי‪ .‬צור הוא לרוב החלפה של גיר‬
‫לסיליקה בשלב מוקדם של המשקע הרך (בוץ) או כמוצק‪ .‬מקור הסיליקה בים הוא בעיקר‬
‫מהמסה של שלדים מאופל (צורן ומים ללא גיבוש) או מבליית סלעי יסוד‪ .‬סלע אחר הוא‬
‫פוספוריט‪ ,‬עשוי אצות שאחר מותן שקע על דפנותיהם פוספט (אפאטיט) וכן מינרליזציה‬
‫פוספטית של צואת יצורים ימיים ועצמות בעלי חיים ימיים‪.‬‬
‫‪79‬‬ ‫לכל אחת מקבוצות אלה נייחד להלן כמה שורות ונציג דוגמאות מצולמות מהאזור‪.‬‬
 ‫א‪ .‬תצורות סלעי היסוד‬

‫סלעי היסוד מקורם במַ גמָ ה שבמעמקי הקרום‪ .‬ירידת לחץ באזור מסוים גורמת למגמה‬
‫להצטבר בצורת מאגר מותך נוזלי‪-‬בצקי (‪ ,)2‬המתמצק לגוף מגמטי גדול המכונה‬
‫ּבַ תוליט (‪ .)A‬ממנו חודרת המגמה לגופים המוצקים שמעל‪ ,‬בצורת גוף מחדר של מגמה‬
‫לרוב לסדק קיים או הנוצר בלחצי החדירה‪ ,‬כלפי מעלה‪ ,‬הקרוי דיֵיק (‪ ,B‬ובלועזית דַ ייק)‪,‬‬
‫החוצה שכבות קיימות‪ ,‬או מחדר אופקי (‪ ,E‬סיל בלעז) החודר בין מישורי השיכוב ולא‬
‫מחליף שכבה‪ .‬חדירת המגמה לשכבות קיימות (‪ ,)1‬יכולה להרים אותם (‪ )4‬וליצור עדשה‬
‫(‪ ,C‬לַ קוליט)‪ .‬בציור מתוארים למעשה שני שלבים בתהליך‪ :‬קדום יותר‪ ,‬האחראי להופעת‬
‫הדייקים (‪ )B‬והּפֶ גמַ טיט (‪ )D‬הנוצר מהתקררות והתגבשות מינרלים מים מחוממים‬
‫בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬החודרים למגמה ומתיכים לעתים סלע קיים‪ .‬ניכר בגבישיו‬
‫הגדולים יותר‪ .‬בשלב השני‪ ,‬המאוחר יותר‪ ,‬חודר הסלע כנוזל‪ ,‬לבה הפורצת מהרי געש‪,‬‬
‫שם נוצרים סלעים געשיים‪ :‬בזלות ואפר וולקני השוקעים כשכבות (‪ .)F‬במגע בין הסדן‬
‫החם והסלע הקיים שלתוכו חדר‪ ,‬נוצרת התמרת מגע (‪ :)3‬הסלע מותך ומתגבש מחדש‬
‫תוך הענות לכיווני הלחץ ולטמפרטורות במקום המגע‪ .‬התמרה מסוג אחר היא התמרה‬
‫אזורית‪ ,‬שבה גופי סלע שנוצרו קודם נקברו מתחת ל‪ 15-20-‬קילומטרים של חומר סלעי‬
‫והיו נתונים ללחצים כבירים וטמפרטורות גבוהות‪ .‬סוג הסלע המותמר משקף לרוב את‬
‫סלע המקור ואת הטמפרטורה ותנאי הלחץ שלהם נחשף לפני ובעת ההתמרה‪.‬‬
‫בניגוד לאמונה רווחת‪ ,‬סלעי היסוד באזורנו אינם הסלעים המקוריים‪ ,‬שנוצרו עם‬
‫התמצקות כדור הארץ‪ .‬גילם הוא כ‪ 800-525-‬מיליוני שנים (מ"ש)‪ ,‬וכפי שנראה להלן‪,‬‬
‫העתיקים שבהם‪ ,‬הסלעים המותמרים‪ ,‬הם סלעים קדומים עוד יותר (חרסיות או גרניט)‬
‫שעברו שינוי מאוחר תוך כדי תהליך קדום של התנגשות יבשות והתרוממות הרים‪ ,‬קרי‬
‫אורוגנזה‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫הקשר בין מינרלים וסלעי היסוד המורכבים מהם‬
‫סלעי היסוד השונים נבדלים ביניהם הן בהרכבם המינרלוגי והן בתנאי היווצרם‪ .‬רובם‬
‫עשויים ממינרלים צורניים (סיליקטים)‪ ,‬שהמגמה ממנה נוצרו הכילה צורן (סיליקה = ‪.)Si‬‬
‫אחוז גבוה של צורן מגדיר היטב את מה שמוכר לגיאולוגים כסלע "חומצי"‪ ,‬ואחוז נמוך ‪-‬‬
‫ל"בסיסי" (יש המעדיפים סלע בהיר וכהה)‪ .‬תנאי ההתגבשות קובעים את גודל הגבישים‬
‫וצבעו של הסלע‪( .‬סלעים געשיים הם קטני גבישים וכמעט הומוגניים‪ ,‬ואילו סלעי המחדר‬
‫הידועים גם כסלעים מַ גמטיים‪ ,‬ניכרים בגבישים בינוניים או גדולים)‪ .‬כמוזכר לעיל‪ ,‬סלעי‬
‫מחדר נוצרו בבטן האדמה ממַ גמה‪ ,‬ואילו סלעים געשיים נפלטו כלבה מהר געש או שחדרו‬
‫כעורקים (דייקים) לסלע קיים‪.‬‬

‫הרכבי המינרלים בסלעים המגמטיים *‬

‫‪81‬‬
‫*את הרכב המינרלים המקורב של כל אחד מסוגי הסלעים המופיע מעל המפה ניתן לקבל באמצעות‬
‫אנך החוצה את המפה בכל אחת מהנקודות (ראה דוגמת הדיוריט)‪.‬‬
 ‫סלעי מחדר‬

‫סלעי מחדר חומציים – גרניט ודומיו‬

‫סלעי המחדר ‪ -‬שמוצאם מחדירת מגמה מותכת ממעמקי הקרום‪-‬נוצרו לפני כ‪620-‬‬
‫מ"ש‪ ,‬ותהליך התקררותם נמשך מאות שנים‪ ,‬מטמפרטורה של מאות מעלות‬
‫צלסיוס עד לטמפרטורת הסביבה‪ ,‬כמשך הזמן הנדרש להתגבשות המינרלים‬
‫השונים בתוכו‪ .‬לדוגמה נביא את הגרניט‪ .‬היסודות המצויים במַ גמה מתחילים‬
‫להתגבש תוך כדי התקררותה‪ ,‬על פי טמפרטורות ההתגבשות האופייניות להם‪:‬‬
‫ראשון מתגבש הנציץ (‪ - )mica‬בעיקר מהסוג הכהה – הביוטיט (‪ ,)1‬אך גם מהמין‬
‫השני‪-‬מוסקוביט‪ .‬אחריהם‪ ,‬עם רדת הטמפרטורה‪ ,‬ובמרווחים שנותרו‪ ,‬מתגבשת‬
‫פצלת השדה (‪ )feldspar‬משני סוגים עיקריים – פצלת נתרנית (פלאגיוקלז)‬
‫הלבנה (‪ ;)2‬ופצלת אשלגנית (‪ )3‬שלעתים היא לבנה ולעיתם ורודה (מיקרוקלין‪,‬‬
‫אורתוקלז)‪ .‬אחרון מתגבש הקוורץ‪ ,‬צורן דו‪-‬חמצני (‪ ,)4( )SiO2‬שהוא לרוב שקוף ‪-‬‬
‫או אפור כשהוא משולב בגרניט‪ ,‬שהוא הנפוץ בסלעי המחדר‪ .‬גבישי הקוורץ בעצם‬
‫ממלאים את החלל שנותר אחרי התגבשות קודמיו‪ ,‬הנציץ ופצלת‪ .‬אחוז גבוה של‬
‫קוורץ מגדיר אותם כחומציים (בהירים‪ ,‬על פי מינוח אחר)‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גרניט אפור (גרניט אילת‪ ,‬ימין) וגרניט ורוד‪ .‬למטה‪ :‬גרניט קשה‬
‫היוצר מדרונות תלולים (מימין) וגרניט בלוי‪ ,‬המתפורר בנקל‪ ,‬בנחל רודד‪.‬‬

‫‪82‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גרניט אפור (גרניט אילת‪ ,‬ימין) וגרניט ורוד‪ .‬למטה‪ :‬גרניט קשה‬
‫היוצר מדרונות תלולים (מימין) וגרניט בלוי‪ ,‬המתפורר בנקל‪ ,‬בנחל רודד‪.‬‬
 ‫גרניט וסיאניט תמנע‬

‫הגרניט הוא סלע המחדר הנפוץ ביותר‪ .‬הוא מכיל כמות לא מבוטלת של קוורץ (עד‬
‫‪ ,)25%‬הנראה בו ככתמים אפורים‪ .‬בהתבלותו הוא יוצר מדרונות מתונים‪ ,‬ומשחרר‬
‫גרגרי חול‪ ,‬שהם המרכיב העיקרי של חוליות המדבר‪ .‬הגרניטים באזורנו נחדרים על ידי‬
‫סלעים כהים מאוחרים יותר‪ ,‬כמו הדיוריט‪ ,‬הגברו ועוד‪ .‬במזרח הר תמנע מופיע סיאניט‬
‫(מקור שמו היא העיירה סיאנה במצריים‪ ,‬היא אסוואן)‪ ,‬שכמו הגרניט הוא סלע חומצי‬
‫ומכיל פצלת שדה בריכוז גבוה‪ ,‬אך כמויות הקוורץ שבו פחותות בהרבה (פחות מ‪.)5%-‬‬
‫זהו סלע עמיד שצבעו חום אדמדם‪ ,‬מכיל בעיקר פצלת אשלגנית‪ ,‬אורתוקלז‪ ,‬ורודה‪ .‬הוא‬
‫מצטיין בחוזקו‪ ,‬ומכיל קסנוליטים (‪=xenolith‬סלע זר)‪ ,‬שנכלאו בו לפני שהתקשה‪ .‬בעבר‬
‫הובאו גושים רבים של סיאניט תמנע לבניית שוברי הגלים של המרינה באילת (למטה)‪.‬‬
‫הם בולטים בצבעם האדמדם ועמידותם מול פעולת הגלים‪.‬‬

‫‪83‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גרניט תמנע באתרו; באמצע‪ :‬סלע סיאניט המכיל קסנוליט‪ ,‬שנקלע‬
‫למַ גמה בעודה רכה‪ ,‬ונכלא בה‪ .‬למטה‪ :‬גוש סיאניט במי הים בחוף הצפוני של אילת‪.‬‬
 ‫סלעי מחדר בסיסיים – דיוריט‪ ,‬גברו‬
‫דיוריט (‪ ,)diorite‬סלע מחדר שגבישיו גסים וגוונו אפור‪ ,‬מכיל קוורץ בכמות נמוכה ותופס‬
‫עמדה בינונית בין הגרניט הבהיר‪ ,‬החומצי לגברו‪ ,‬ה"בסיסי"‪ .‬השחור הוא נציץ מהסוג‬
‫ביוטיט‪ ,‬הלבן פצלת נתרנית מהסוג פלאגיוקלז‪ ,‬והאפור‪ ,‬קוורץ‪ .‬גַּברו (‪ )gabbro‬הוא סלע‬
‫מחדר כהה‪ ,‬עשיר בתחמוצות מגנזיום (‪ )Mg‬וברזל (‪ .)Fe‬מכאן שמם הקבוצתי של סלעים‬
‫אלה ("מאפיים" ‪ .)Mafic-‬מכיל בעיקר פצלת סידנית‪ ,‬מסוג פלאגיוקלז‪ ,‬מחצב נדיר הקרוי‬
‫פירוקסן ומינרלים בסיסים אחרים‪ .‬הוא מקביל בהרכבו לסלע הגעשי בזלת‪ ,‬אך נבדל ממנו‬
‫בגודל גבישיו‪ .‬באזורנו מצוי גברו בעיקר במסיב המגמטי של תמנע‪ ,‬שם הוא משולב‬
‫במינרל הכהה אוליבין‪ ,‬וקרוי גברו‪-‬אוליבין שבהתבלותו הוא מוריק‪ ,‬ויוצר את מחשופי‬
‫ה"דשא" (משמאל )‪.‬‬

‫‪84‬‬
 ‫סלעים געשיים ‪ -‬וולקנים‬
‫סלעים געשיים נוצרו משפכי לבה שבקעו מפתחם של הרי געש או סדקים שנבעו‬
‫בסלעים הקיימים‪ .‬סלעים אלה התמצקו במהירות רבה‪ ,‬ולכן אין רואים בהם‬
‫גבישים בולטים‪ ,‬אלא גבישים זעירים של הסלע גרניט‪-‬פורפיר‪ ,‬או ריוליט‪-‬קוורץ‬
‫פורפיר (למבנה פורפירי גבישים גדולים של מינרל מסוים נמצאים בסלע שרוב‬
‫גבישיו זעירים)‪ .‬לעתים אפשר לראות בהם רבדים שנוצרו בעת שהלבה נשפכה‬
‫והצטברה בשכבות‪ ,‬אחת על האחרת‪ ,‬של סלע פירוקלסטי (המלוכד בחומר‬
‫געשי)‪ .‬את הקשר בין הסלעים הגעשיים‪ ,‬המאוחרים לסלעי היסוד והתמורה רואים‬
‫באמצעות מחדרים של לבה ומים‪ ,‬הקרויים דייקים‪ ,‬שנדון בהם בהמשך‪ .‬בזלת‪,‬‬
‫שאף היא סלע געשי "בסיסי"‪ ,‬נדירה באזורנו‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבעות שחורת ‪ ,‬העשויות סלע געשי‪ ,‬ריוליט עם גבישי של פצלת‬
‫או קוורץ "חומצי"‪ ,‬מוקפות בסחף בן זמננו; למטה‪:‬מבט על הגבעה הגעשית ברמת‬
‫יותם ‪ .‬המסלע עשוי סלעים געשיים‪ ,‬במבנה פורפירי‪ .‬באמצע‪ :‬ריוליט‪-‬פורפיר‬
‫מקרוב‪.‬‬
‫‪85‬‬
 ‫סלעים מותמרים‬
‫סלעים מותמרים (‪ )metamorphic rocks‬הם סלעים שהמינרלים המרכיבים אותם‬
‫עברו שינוי במצבם המוצק‪ ,‬בהשפעת חום רב ולחצים גבוהים‪ .‬התמרה אזורית נובעת‬
‫מקבורת סלעים קיימים תחת שכבות בלית עבות‪ ,‬עד שהגיעו לעומק בו בהשפעת‬
‫הטמפרטורה והלחץ של השכבות מעל מוחלפים מינרלים מסויימים באחרים‪ .‬עם‬
‫הפעלת לחץ אופקי השכבות נדחסות או מתקמטות והמינרלים מתארכים ומסתדרים‬
‫בניצב לכיוון הלחץ‪ ,‬והמבנה כולו מתקצר‪ .‬תנאים כאלה קורים בעת שנוצר קימוט‬
‫הגורם להיווצרות רכסי הרים (אורוגנזה)‪ ,‬על פי "תורת הלוחות" (שלא נדון בה כאן)‪.‬‬
‫סוג שונה של ההתמרה‪ ,‬התמרת מגע‪ ,‬אופיינית למצבים בהם מתקיים מגע בין גופי‬
‫מגמה לוהטים עם סלעים קיימים‪ .‬נמצא כי הסלעים המותמרים באזור אילת קדמו‬
‫לסלעי המחדר וכמובן שגם לסלעי המשקע‪ ,‬והם הקדומים באזור‪ .‬הסלעים המותמרים‬
‫מראים מגוון של מינרלים שונים‪ ,‬שכמה מהם מוצאים אך ורק בסלעים המותמרים‬
‫(פורפירובלסטים‪ ,‬כמו גרנט וסטאורוליט שנזכיר להלן) וצורות המעידות על תנאי‬
‫ההתמרה (כמו מיגמטיט‪ ,‬להלן)‪ .‬המאפיין העיקרי של סלעים אלה הוא מרקם צִפחַ תי‬
‫­­‪ -‬מבנה לווחי‪-‬שטוח‪ ,‬בעל פצילות אורכית‪ ,‬כזה שמוצאים בצפחות‪ ,‬או גבישים‬
‫מאורכים כמו בגנייס (להלן)‪ .‬הסלע המותמר הנפוץ באילת‪ ,‬צִפחת אילת (‪Eilat‬‬
‫‪ ,)schist‬הידוע גם בשמו האחר צפחת נציץ (‪ )mica schist‬ניכר בגבישי הנציץ‪,‬‬
‫הפזורים על משטחי הצפחה ומנצנצים בשמש‪ .‬הצפחה עשויה קוורץ‪ ,‬פצלת שדה‬
‫מסוג פלאגיוקלז‪ ,‬והנציצים ביוטיט ומוסקוביט‪ .‬צבעה אפור והיא מתפצלת בנקל‬
‫ללוחות שטוחים‪ ,‬הודות לגבישי הנציץ המשוטחים המקנים לה את הפצילות‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫צפחה זו היא הקדומה בסלעי האזור‪ ,‬וגילה מוארך ב‪ 790-‬מ"ש‪ .‬מהיות הסלעים‬
‫המותמרים תוצר של שינוי מותר להסיק מכך שלפניהם התקיימו סלעים קודמים‬
‫שהמותמרים אינם אלא גלגול מאוחר שלהם‪ .‬סוג נוסף של צפחות הם דייקים‬
‫צפחתיים‪ ,‬שנוצרו כאשר מַ גמה שחדרה לסדק יצרה בו דייקים שעברו התמרה‬
‫לצפחה‪.‬‬

‫תמונות‪ :‬צפחת אילת (מימין) מגלה את המבנה הצפחתי הצפוף של גבישי הנציץ הכהים על‬
‫רקע הפצלת והקוורץ‪ ,‬וגביש גרנאט (במרכז) וגבישי סטאורוליט מאורכים (בקצה הימני);‬
‫ומשמאל‪ :‬דייק שעבר התמרה והוא עשוי צפחה (דייק צפחתי)‪ ,‬הר שחמון‪.‬‬
‫‪86‬‬
 ‫גנייס‬
‫סלע מותמר נפוץ אחר‪ ,‬המצוי באזורנו בשכנות לצפחה הוא הגנייס (‪ .)gneiss‬זהו‬
‫סלע גס‪-‬גביש שבמרבית המקרים זהה מבחינת הרכב המינרלים בתוכו לגרניט (עמ'‬
‫‪ ,)78‬בשינויים קלים ‪ -‬פצלת השדה האשלגנית (אורתוקלז או מיקרוקלין) הוחלפה‬
‫בפצלת שדה סידנית (פלאגיוקלז)‪ .‬סבורים שנוצר מגרניט שעבר לחץ וחום שגבישיו‬
‫התגבשו בהתאמה ללחצים‪ .‬הגבישים כולם מאורכים ונוטים בכיוון אחד (חץ שחור)‪,‬‬
‫בזווית חדה לכיוון הלחץ (חץ אדום)‪ .‬עדויות רבות מעידות כי הגנייס מאוחר לצפחה‪,‬‬
‫ובכמה מקומות נראה שחדר אל בינות סדקים בצפחה‪ .‬מעריכים שהוא נוצר בתקופה‬
‫בה הופיעו באזור סלעי היסוד האחרים (‪ 700-‬מ"ש)‪ .‬לחצים מאוחרים יותר גורמים‬
‫להתעוותו (עמ' ‪ .)16X‬אפשר למצוא אותו בהר צפחות שרובו בנוי ממנו‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬גנייס טאבה ‪ ,‬הנפוץ בקרבת אילת‪ ,‬מהר צפחות ודרומה‪ .‬הצבע הכהה‬
‫הוא צבע הנציץ ביוטיט ומינרלים בסיסיים אחרים‪ ,‬והבהירים הם פצלת שדה וקוורץ‪ .‬משמאל‪:‬‬
‫גנייס גרניטי ‪ -‬גרניט שנעצר בשלב ההתמרה לגנייס ומקורו ניכר בהרכב המינרלים‪ .‬יש בהם‬
‫את המרקם הגנייסי – הערכות הגבישים בכיוון אחד‪ .‬ההרכב הכימי הוא של קוורץ‪ ,‬מיקרוקלין‬
‫(ורוד) פלאגיוקלז (לבן) וביוטיט‪ .‬חץ מצביע על כיוון הסתדרות הגבישים‪ .‬נפוץ בנחל שלמה‬
‫ובנחל והר שחמון‪ .‬למטה משמאל‪ :‬בצפחות אילת יש גבישי גרנאט (‪ ,garnet‬יש המזהים אותו‬
‫עם הנופך ‪ ,‬אחד מאבני החושן) משני סוגים‪ ,‬בתאורה קדמית ואחורית (במרכז)‪ )1( .‬גביש‬
‫מושלם ואטום לאלמנדיין ‪ , almandine‬שאותו מוצאים בעיקר בצפחות נחל שחמון‪ ,‬ו‪)2(-‬‬
‫הפירופ ‪ pyrope‬האדמדם וחצי שקוף‪ ,‬שבו הגביש פחות מושלם‪ ,‬אך נדמה לגרגר רימון (מכאן‬
‫שמו גרנאט‪ ,‬רימון בלעז)‪ .‬שניהם מעידים על התמרה בלחץ גבוה‪ ,‬כמותם כגבישי הסטאורוליט‪,‬‬
‫‪87‬‬
‫שגבישיו הכהים מאורכים (מימין)‪.‬‬
 ‫סלעים מעורבים‬

‫דייק חיובי‬
‫דייק שלילי‬

‫מחדרים מאוחרים לסלע קיים לרוב מופיעים בצורת עורקים (דייקים)‪ ,‬החוצים את‬
‫השכבות‪ .‬שמם המקובל‪ ,‬שנהוג לתרגם לדָ יי ֵק‪ ,‬מקורו בהולנד‪ ,‬שם בונים דייקים למנוע‬
‫הצפת שטחים על ידי הים הגואה‪ .‬בטבע הם לרוב תוצאה של מתיחה‪ ,‬וסידוק סלעים‬
‫קודמים שאפשר למגמה נוזלית לחדור ולהתגבש בתוכם‪ .‬קושיים או עמידותם לתנאי‬
‫הבלייה נובעים מהרכבם המינרלי ותנאי התמצקותם‪ .‬אלה העשויים מחומר עמיד יותר‬
‫בפני הבלייה מהסלע שלתוכם חדרו שורדים כקירות בולטים (דייקים "חיוביים")‪,‬‬
‫לעומתם‪ ,‬דייקים לא‪-‬עמידים שהבלייה והסחיפה רוקנה אותם מתוכנם (דייקים‬
‫"שליליים") מותירה שקעים מאורכים‪ .‬דייקים חיוביים הם בעיקר מהסלע ריוליט‪-‬פורפיר‪,‬‬
‫וצבעם ורוד‪-‬אדום‪ .‬הדייקים השליליים עשויים בעיקר מדולֶ ריט (דיאבז) שהתבלה‬
‫לחרסית‪ ,‬וצבעו ירקרק‪-‬אפרפר‪ .‬לצפיפות הדייקים השפעה על עמידותם של הסלעים‪,‬‬
‫לתוכם חדרו‪ .‬דייקים של צפחת נציץ‪ ,‬מעידים על תהליכי התמרה שחלו לאחר חדירת‬
‫הדייק‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬אגפו הצפוני של הר שלמה ‪ ,‬בו הדייקים צפופים ומחזקים את ההר‪ .‬משמאל‪,‬‬
‫דייק אדמדם של ריוליט‪-‬פורפיר חוצה את הגרניט (הר שחמון)‪ .‬למטה‪ ,‬מימין‪ :‬דייק "חיובי" שעמידותו‬
‫לבלייה גדולה מזו של הסלע הסובב אותו (נחל שלמה) ומשמאל‪ ,‬דייק "שלילי" שהתבלותו הותירה‬
‫‪88‬‬ ‫תעלה צרה בהר (הר שלמה)‪.‬‬
 ‫דייקים פגמטיטים‬

‫ּפֶ גמטיט הוא סלע מחדר המורכב ממאסף מינרלים גבישיים גדולים שהתגבשו לאט תוך גידול‬
‫הדרגתי‪ ,‬בנגוד ללבה שנחשפת ומתקררת מהר לגבישים זעירים‪ .‬ההסבר לכך הוא שבעורקים‬
‫הללו נובעים מים בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬שבשל הלחץ הגבוה מגיעות עד לטמפרטורות ההתכה‬
‫של כמה מהמינרלים שבסלעי המחדר‪ ,‬והתגבשות הגבישים היא מהירה‪ ,‬והתוצאה גבישי ענק‪.‬‬
‫כללית‪ ,‬הדייקים מעידים על מעבר ממשטר של לחיצה תוך התמרה למשטר של מתיחה שסדק‬
‫את הסלעים הקיימים ואיפשר את חדירת הדייקים‪ .‬לדייקים השפעה ניכרת הן על עיצוב הנוף והן‬
‫על תנועת מי הנגר התחתי בערוצי הנחלים‪ .‬רוב המעיינות בנגב ודרום סיני בוקעים במקום‬
‫שדייקים חוסמים את תנועת מימי הנגר התחתי‪ ,‬הזורמים מתחת לפני הקרקע‪ ,‬ויוצרים מקווי מים‬
‫תת‪-‬קרקעיים המוצאים דרכם החוצה‪ ,‬או שניתן להגיע אליהם בחפירה רדודה (מוכרים בשם‬
‫הערבי תמילות)‪ ,‬כמו תמילת רחם‪ ,‬תמילת עתק ואחרות‪.‬‬

‫נציץ‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬דייק של פגמטיט‪ .‬למטה‪ :‬פגמטיט ורוד המכיל את שלושת מרכיבי הגרניט‪89 :‬‬
‫(מוסקוביט)‪ ,‬קוורץ לבן‪-‬אפרפר ופצלת שדה‪ ,‬הדומיננטית במינרלים המרכיב גם את הגרניט‪ .‬כאן הם‬
‫מופיעים בגבישים גדולים‪.‬‬
 ‫רסק סלעים שהפך לסלע‬
‫בהמשך נזכיר שסלעי המחדר שדיברנו בהם כאן‪ ,‬הם בעצם השלב השני ‪ -‬ואולי‬
‫אך השלישי במחזור הסלעים של אזורנו‪ .‬קדמו להם הסלעים המותמרים‪ ,‬שהם‬
‫עצמם סלעים קודמים שעברו שינוי‪ .‬לקראת תום השלב של סלעי המחדר‪ ,‬לפני‬
‫כ‪ 550-‬מ"ש‪ ,‬החלה התבלות סלעי היסוד לצבור תנופה‪ .‬המים החלו להסיע את‬
‫הסחופת והשקיעום במקומות הנמוכים‪ .‬בעמקים ובבקעים העמוקים הצטברו‬
‫שכבות עבות של חומר‪ ,‬שמאיחויו נוצר סלע חדש‪ ,‬סלע גרגרי (קלסטי)‪ ,‬המלוכד‬
‫משברי סלעים וחלוקי נחלים‪ ,‬הנפוץ באזור אילת הנקרא קונגלומרט אילת (‪Eilat‬‬
‫‪ .)conglomerate‬הריכוז הגדול ביותר של סלע זה הוא בנחל שלמה ובמורדותיו‬
‫הדרומיים של הר שלמה‪.‬‬
‫תהליך זה השיק לתקופה שבה פרצו מתוך האדמה הלבה ואפר געשי ששקע על‬
‫הקרקע וליכד את החומרים המוצקים לסלעים גרגריים‪ .‬חלק מהסלעים הללו הם‬
‫אבנים שנזרקו מתוך לועו של הר הגעש‪ ,‬ולוכדו בלבה‪ .‬מכאן השם פירוקלסטי‬
‫(כלומר‪ ,‬סלעים גרגריים שלוכדו באש‪ :‬פירו=אש‪ ,‬קלסטי=שבר)‪ ,‬שניתן לסלעים‬
‫אלה‪ .‬עוביו של קונגלומרט זה מגיע לעתים לכ‪ 400-‬מטר‪ .‬בקונגלומרט זה אין כלל‬
‫סלעי משקע ממוצא ימי‪ ,‬אלא מגמטיים ומותמרים בלבד‪ ,‬שכן הים הציף את אזורנו‬
‫מיליוני שנים מאוחר יותר‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬קונגלומרט אילת‪ .‬סלע קלסטי זה‪ ,‬הבנוי מחלוקי סלעים של כל התצורות‬
‫הפרה‪-‬קמבריות שמופיעות באזור‪ ,‬מותמרים וסלעי מחדר‪ .‬רובם מזוותים ובמיון גרוע‪ ,‬מה‬
‫שמעיד על מרחק הובלה קצר והשקעה מהירה‪ .‬חלקם מלוכדים בחומר געשי (בזלת)‪,‬‬
‫וחלקם ברסק סלעים עדין – הקרוי ארקוזה‪ .‬מתבלטים בו בעיקר אבנים זרות (קסנוליטים)‬
‫של גרניט או סלעים מותמרים‪ .‬מוצאים תצורה זו בעיקר בקרבת הר שלמה‪ ,‬שצלעו‬
‫הדרומית בנויה מהם‪ ,‬ובכמה מקומות לאורך נחל שלמה (מסלול ‪ .)1‬משמאל‪ :‬אבן זרה‬
‫שטבעה במגמה נוזלית‪ ,‬וניכרים עליה סימני שקיעתה בנוזל‪ .‬נחל בת‪-‬שבע‪ ,‬הר שלמה‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫גידוע הנוף ויצירת הפנפליין‬

‫לפני כ‪ 525 -‬מ"ש‪ ,‬בסוף עידן הפרה‪-‬קמבריום‪ ,‬חדלו אירועי בניית התשתית שהנם תהליכים‬
‫פנימיים‪ ,‬שמקורם בקרום ובמגמה שבו‪ ,‬והחל שלב אחר‪ ,‬חיצוני‪ ,‬של מצב יציב‪ ,‬המתאפיין‬
‫בבלייה‪ ,‬סחיפה רבתי ויישור הנוף‪ ,‬שנמשכו זמן רב‪ .‬קרוב לודאי שהנוף באותה תקופה היה‬
‫יבשתי‪ ,‬צחיח או מדברי למחצה‪( ,‬והיו חסרים בו החי והצומח היבשתיים‪ ,‬שעלו מהמים‬
‫בתקופות מאוחרות יותר)‪ .‬נחלים ונהרות שוצפים סחפו את בלית הסלעים והשקיעוה הרחק‬
‫ממקום היווצרם‪ .‬בהמשך התהליך הוחלק הנוף למשעי ונוצר מישור רחב ידיים‪ .‬תבליט כזה‬
‫נקרא מישור סחיפה אזורי או מישור גידוע‪ .‬בשפת הגיאולוגים הוא קרוי פנפליין (כמעט‬
‫מישור‪.)peneplain ,‬‬

‫תצורת עמודי שלמה‬

‫נהרות ונחלים ששטפו את אזורנו באותה תקופה הזרימו סחף רב שכלל בעיקר חול גס‪,‬‬
‫גרגרים‪ ,‬שברי סלעים מגמטיים וחלוקי נחל מקוורץ (המכונים "ביצי יונים"‪ ,‬ראו עמ' ‪.) XXX‬‬
‫חלק ממרכיבי סלע היסוד הומסו במים ונסחפו והושקעו כחרסיות‪ ,‬ואילו הקוורץ‪ ,‬שרוסק עד‬
‫דק‪ ,‬בונה את אבן החול‪ .‬אבן החול הקדומה ביותר באזור היא תצורת עמודי שלמה‪,‬‬
‫שעובייה בתמנע שם תוארה לראשונה מגיע לכדי ‪ 90‬מ'‪ .‬תצורה זו‪ ,‬שגילה קמבריום מוקדם‬
‫(החל מ‪ 520-‬מ"ש)‪ ,‬מונחת ישירות על משטח הגידוע‪ ,‬הפנפליין‪ .‬ריבוי חלוקי הקוורץ הקשים‬
‫מעיד על סחיפה והסעה בדרך ארוכה‪ ,‬כנראה מיבשת ערב‪ ,‬כפי שמוכיחה הופעת חלק‬
‫ממרכיבי אבן החול (כמו הישפה‪ ,‬עמ' ‪ .)XX‬חלקם‪ ,‬בעיקר חלוקי סלעי יסוד‪ ,‬כמותם רואים‬
‫בתמנע ובקניון האדום‪ ,‬הם מקומיים‪ .‬תצורת עמודי שלמה היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬הראשונה בסדרת‬
‫תצורות אבני חול‪ ,‬המכונות בשם "אבני חול נוביות" שנדון בהם בהמשך‪ .‬התצורה הבאה‪,‬‬
‫אף היא מתקופה זו‪ ,‬היא תצורת תמנע‪ ,‬שהכילה גם משקעים ימיים (להלן)‬
‫‪91‬‬
‫בתמונות‪ :‬מישור הפנפליין בראש מעלה גשרון‪ .‬שימו לב לניגוד שבין המישור האופקי (הקדום)‬
‫והמורדות התלולים‪ ,‬פרי עיצוב "צעיר"‪ .‬שכבות מרובדות אופקית‪ ,‬שמעליו הן מתצורת עמודי שלמה‪.‬‬
‫במוקטן‪ :‬מישור הפנפליין מופיע גם בפסגות הרי אדום‪ ,‬ועליו שכבות אבני החול‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬סלעי משקע יבשתיים‬

‫‪92‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬תצורת עמודי שלמה באתר על שמו נקראה‪ ,‬בנחל תמנע‪ .‬למטה‪ :‬עמוד "עלמה" מאבן‬
‫חול מתצורת שחורת‪ ,‬בנחל עמרם‪ .‬צילם‪ :‬מ‪ .‬חן‬
 ‫תצורת תמנע‬
‫תצורה זו‪ ,‬מתקופת הקמבריום התיכון‪ ,‬הנה תוצאת ההצפה הימית הראשונה הידועה‬
‫באזורנו‪ ,‬שבמהלכה השתרעו באזור אגנים ימיים רדודים עם מפרצים ולגונות‪ ,‬בעלי קשר‬
‫מוגבל לים הפתוח‪ .‬אחד האגנים האלה הוא ימת תמנע ‪ -‬פונון (כפי שיסופר בהמשך‪,‬‬
‫בקעת פונון‪ ,‬מזרחית לעין יהב‪ ,‬בתחום ממלכת ירדן‪ ,‬היא כנראה חציה המזרחי של בקעת‬
‫תמנע בת ימינו‪ .‬הן הורחקו למרחק של ‪ 105‬ק"מ זו מזו בהעתק האופקי שיצר את‬
‫הערבה)‪ .‬באגן זה שקעו תחילה אבני חול וחרסיות ואחריהן שכבות סלע דולומיט‪ ,‬סלע‬
‫משקע ימי המורכב מסידן ומגנזיום‪ .‬סבורים שתנודות במליחות המים‪ ,‬מהרכב מי‪-‬ים‬
‫רגילים ועד למים מלוחים בימת תמנע‪-‬פונון הרדודה‪ ,‬הן שגרמו להעשרה במגנזיום‪,‬‬
‫והיווצרות הדולומיט)‪ .‬תוך נסיגת הים שקעו שכבות דקות של חרסיות ימיות ולאחריהן‪,‬‬
‫בסביבות השקעה יבשתיות‪ ,‬חוזרים להצטבר אבני חול גסות גרגר‪ ,‬אדמדמות‪ ,‬בחילופין‬
‫עם שכבות חרסית (תצורת שחורת מהקמבריום תיכון)‪ ,‬שמכסות על התצורה הימית‪.‬‬
‫מקור הנחושת בתמנע בכלל ובתצורה זו בפרט הוא מבליית סלעים מגמטיים עשירי‬
‫נחושת שנחשפו בסביבת החוף הקדום‪ .‬הנחושת שהתפוררה ונמסה‪ ,‬התרכזה והושקעה‬
‫בימה בסיוע אצות כחוליות (ציאנובקטריות)‪ .‬פעילות האצות הכחוליות בגוף המים גרמו‬
‫לחיזור ‪ -‬יוני הנחושת שהגיעו למים נקשרו ליוני גופרית‪ ,‬בצורת סולפיד (‪ ,)H2S‬סולפט‬
‫(‪ )SO4‬וקובליט (סולפיד הנחושת ‪ )CuS -‬ומינרלים המכילים אותם‪ .‬בעת שקיעת‬
‫הדולומיט‪ ,‬בנוכחות תמיסה עשירה בחמצן ויוני כלוריד‪ ,‬חומצנו מרבית מינרלי הסולפיד‪,‬‬
‫וסולפיד הנחושת הוחלף למינרל פאראטקמיט ‪.)Cu2(OH)3Cl(.‬‬

‫מפעל הנחושת המודרני בתמנע‬

‫פעילות כריית הנחושת בעידן המודרני החלה ב‪ 1955-‬בטכנולוגיה שונה‪ ,‬בכרייה פתוחה‬
‫ממכרות פתוחים ומכרה תת‪-‬קרקעי‪ ,‬ע"י חברת מכרות נחושת תמנע‪ .‬החל משנת‬
‫‪1958‬הופקה הנחושת מהשכבה הגיאולוגית "פרט ססגון" ( איור בעמ' הבא) שבתצורת‬
‫תמנע‪ ,‬שבה מופיעים מינרלים כחולים וירוקים בתוך אבני חול‪ ,‬חרסיות ופצלים בצורת‬
‫מילוי סדקים ותרכיזים‪ .‬ריכוז הנחושת בשכבה גיאולוגית זו הוא כ‪ 1.2 -‬אחוזים‪ .‬טכנולוגיות‬
‫חדישות מאפשרות הפקת נחושת מעפרה בריכוז נמוך‪ ,‬בהשוואה לטכנולוגיות הקדומות‪,‬‬
‫שאפשרו הפקה רק מתרכיזים עשירים בנחושת‪ .‬הטכנולוגיה החדישה מבוססת על מתקני‬
‫גריסה ותקינה‪ ,‬ערבוב העפרה והפרדת הנחושת מן הסלע על ידי חומצה גופרתית‪ ,‬בניגוד‬
‫לטכנולוגיה הקדומה שהתבססה על התכת הנחושת‪ .‬בתהליך זה נוצרה נחושת גופריתית‪,‬‬
‫שהועברה לשקתות שבהן שוקעו גרוטאות ברזל שקשרו אליהן את הגופרית‪ ,‬והנחושת‬
‫שהופרדה שקעה והצטברה כצמנט נחושת‪ ,‬בריכוז של ‪ ,83-77%‬שנשלח לחו"ל להפרדה‬
‫באמצעות תהליך אלקטרוליטי‪ .‬היקף היצוא הגיע אז ל‪ 16,000-‬טון בשנה‪.‬‬
‫בזמן הפעלתם סיפקו המכרות ‪ 1.1‬מיליון טון עפרה לשנה‪ ,‬ובמכרות עבדו כ‪ 1,000-‬איש‪.‬‬
‫בתקופה זו שימש המפעל מקור פרנסה חשוב לתושבי אילת ומנוף לפיתוח העיר‪ .‬ב‪1976-‬‬
‫נסגרו מכרות הנחושת לראשונה‪ ,‬עקב הפסדים תפעוליים שנבעו מירידת מחירי הנחושת‬
‫בעולם‪ .‬ב‪ 1980-‬נעשה ניסיון לחדש את הפקת הנחושת‪ ,‬ולשלב בו הפקת מנגן‪ .‬גם ניסיון‬
‫זה לא עלה יפה ופעילות הכרייה נפסקה ב‪ .1984-‬בעידן הנוכחי‪ ,‬מראשית שנות ה‪2000 -‬‬
‫החלה הפקת נחושת בממדים קטנים על ידי חברת מכרות ערבה‪ ,‬השייכת לחברת כרייה‬
‫מקסיקנית‪ ,‬אחת מיצרניות המתכת הגדולות באמריקה הלטינית‪ .‬החברה מפיקה נחושת‬
‫בדרגת ניקיון גבוהה (‪.)99%‬‬
‫‪93‬‬
‫‪94‬חתך‬‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬תצורת תמנע בקניון האדום‪ .‬מונחת הישר מעל לתצורת עמודי שלמה‪ .‬למטה‪:‬‬
‫סכמתי של תצורת תמנע המתאר את תהליכי ההמסה שליוו את השקעת הדולומיט החולי‪ ,‬ממנו נוצרה‬
‫אבן החול‪( .‬מתוך ‪,)Segev et al., 1992‬‬
 ‫תצורת שחורת‬

‫תצורת שחורת עשויה מאבני חול‬

‫שהושקעו בנחלים‪ ,‬אגני מים או כדיונות‬
‫של חול‪ ,‬שהוסעו ברוח למרחק לא‪-‬גדול‬
‫מסלעי היסוד מהם התפוררו‪ .‬צבען‬
‫האדום‪-‬סגול של השכבות מעיד על ליכודן‬
‫בסביבה עשירה בתחמוצות ברזל‪.‬‬
‫התחמוצות המצפות את גרגרי הקוורץ הן‬
‫הצובעות את האבן‪ .‬ככל שגבוה ריכוז‬
‫הברזל הצבע כהה יותר‪ .‬בשלב מאוחר‬
‫יותר שקעו גיר וגבס על פני הסלע ויצרו‬
‫שכבה עמידה בפני הבלייה (ראו עמ'‬
‫‪.) X‬‬

‫בתמונה‪ :‬חתך כמעט מושלם של אבני החול במדרון המערבי של הר אמיר‪ ,‬בנחל שחורת‪ .‬נראית כאן‬
‫חסר)‪)3( .‬‬
‫תצורת שחורת והפרטים המרכיבים אותה‪ )1( :‬הפרט הלבן‪ )2( ,‬הפרט המגוון (הפרט התחתון ‪95‬‬
‫תצורת נטפים המגוונת ומעליה מישור הגידוע השני (בקו שבור)‪ ,‬המציין פער של כ‪ 300 -‬מיליון שנה‬
‫מהקמבריום העליון לקרטיקון התחתון‪ .‬מעל למישור הגידוע ‪ -‬ומאוחר לו ‪ -‬שכבות אבני החול הבהירות של‬
‫תצורת אמיר (‪ )4‬ותצורת סמר (‪.)5‬‬
 ‫תצורת נטפים‬

‫תצורת נטפים‪ ,‬שהופרדה מתצורת שחורת‪ ,‬מונחת על גבה באי‪-‬התאמה על תצורת‬

‫שחורת‪ .‬זוהי אבן החול יבשתית‪ ,‬הצבועה בגווני אודם כתוצאה מחלחול תחמוצות מימיות‬
‫של ברזל שנדדו דרך אבני החול בפעפוע (דיפוזיה)‪ ,‬ועצירתן בשעור שונה בשל צפיפות‬
‫שונה של גרגרים בעובי שונה (גרגרים דקים וצפופים במיוחד עוצרים את הפעפוע‪,‬‬
‫ומרכזים את הצבע יותר מאחרים)‪ .‬היא הושקעה על טופוגרפיה שהושפעה אולי על ידי‬
‫סחיפה ברוח (כפי שמעיד השיכוב הצולב)‪ .‬כמו כן פוגשים בה גם חרסית משוכבת היטב‪,‬‬
‫מעורבת בסילט דקיק‪ ,‬שצבעה כהה‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה משמאל‪ :‬שיכוב צולב האופייני לאבני חול‬

‫שמקורם בדיונות חול המונעות ברוח ונערמות‪ ,‬מאופיין בהרבדה‬
‫במישורים לא מקבילים‪ .‬מימין ולמטה נראית גם תופעה מוזרה ‪-‬‬
‫פיזור הצבע באבן החול שאינו תואם ואף נוגד את סדר השכבות‬
‫ששקעו תצורות דומות מוכרות גם מסיני (למעלה משמאל)‪.‬‬
‫במוקטן‪ :‬אבן חול ססגונית‪.‬‬
‫‪96‬‬
 ‫אי‪-‬ההתאמה השנייה (מישור הגידוע השני)‬
‫אחת התופעות הבולטות בטור הסלעים של אזור אילת הוא העובדה שאבני החול‬
‫הצבעוניות שגילן הוא בין כ‪ 520-‬מ"ש ו‪ 120 -‬מ"ש אינן רצף אחד אלא מהוות שתי‬
‫חטיבות‪-‬תקופות עם הפסקה ארוכה‪ ,‬ופער של כ‪ 300 -‬מיליוני שנים ביניהן‪ .‬סלעים‬
‫מהתקופות החסרות אצלנו‪ ,‬מתגלות בארצות הסמוכות או באזורי הארץ האחרים‪ ,‬כמו‬
‫סלעים ימיים מתורי הטריאס והיורה‪ ,‬אותם מוצאים במכתשים של הנגב המרכזי‪.‬‬
‫בחטיבה המאוחרת לאי‪-‬ההתאמה – "חבורת כורנוב" ‪ -‬מוצאים שלוש תצורות אבן חול‪,‬‬
‫כולן מתקופת הקרטיקון התחתון ‪ -‬תצורות אמיר‪ ,‬עברונה וסמר‪ ,‬המונחות‬
‫באי‪-‬התאמה‪ ,‬פחות מורגשת‪ ,‬היישר על גבי תצורות הדולומיט והחול הקדומות מתצורת‬
‫תמנע‪ ,‬או בכמה מקומות כמו בנחל עמרם‪ ,‬שם חסרה התצורה האחרונה‪ ,‬הן מונחות‬
‫על גבי תצורות שחורת ונטפים‪ ,‬מבלי שניכר מישור הגידוע ביניהן‪.‬‬

‫בתמונה‪ :‬חתך באבני חול מאוחרות בשלוחה צפונית של נחל ניצוץ‪ .‬מתצורת אמיר (השכבה‬
‫הבהירה‪ ,‬אך מכוסה בקרומי בלייה חומים‪ ,‬בחצי התחתון של התמונה) ומעליה‪( ,‬מעברו של‬
‫‪97‬‬ ‫הקו השבור) תצורת עברונה ‪ ,‬האפורה‪-‬כהה יותר‪.‬‬
 ‫סמר‬
‫תצורת סמר‬
‫תצורת‬

‫לפני כ‪ 125 -‬מיליון שנה‪ ,‬בתקופת האפטיאן (‪ )Aptian‬הגיעו מימיו של אוקיינוס טתיס לנגב‬
‫הצפוני‪ .‬בשכבות הבונות את קיר מכתש רמון מזהים שתי שכבות של גיר ימי‪ ,‬החודרות אל בין‬
‫אבני החול של "תצורת חתירה" המדברית‪ ,‬ואילו במכתש חתירה שלוש חדירות ימיות כאלה‪,‬‬
‫מרמזות על "מאבק" בין הים המנסה לחדור ולהציף‪ ,‬והיבשה שנוף צחיח שולט בה שלטון בלא‬
‫מצרים מזה מיליוני שנים‪ .‬תצורת הסלע המקבילה לתצורת חתירה באזור אילת היא מוכרת‬
‫כתצורת סמר‪ .‬בעבר נהגו לכנותה "אבן החול המגוונת העליונה" ובהחלט היא מצדיקה את‬
‫כינויה זה‪ .‬תצורת סמר מורכבת בעיקר משכבות אבן חול לבנה פריכה יחסית וצבעונית בגוונים‬
‫שאין רואים בתצורות חול אחרות (סגול וצהוב) ולרוב מכוסה בקרום של תחמוצת ברזל או‬
‫פאטינה‪ .‬הצבעים השונים באבן החול נובעים מריכוזים שונים של תחמוצת ברזל בחומר המלכד‪.‬‬
‫להצפה‬‫הופעת דולומיט חולי (המורכב כאמור מסידן ומגנזיום שמקורם ימי) בגג התצורה מתקשר ‪98‬‬
‫הימית של ים טתיס והמעבר לתצורת חצרה העשויה מאבן גיר ימית‪.‬‬
 ‫חלק ג‪ .‬סלעי משקע ימיים‬
‫באמצע העידן המזוזואי עלה מפלס הים‪ ,‬הושפלה היבשה ואוקיינוס טתיס הציף את‬
‫המזרח התיכון כולו‪ .‬בתקופת הקנומן (‪ ,)Cenomanian‬שנמשכה ‪ 6‬מ"ש בלבד (‪93.6-‬‬
‫‪ 99.6‬מ"ש)‪ ,‬הגיע הים גם לאילת‪ ,‬מיליוני שנים אחרי שהציף את צפון הארץ ומרכז הנגב‪,‬‬
‫ובבת אחת החלה שליטת הים שנמשכה כ‪ 60-‬מ"ש‪ .‬אוקיינוס טתיס היה רדוד ומשקעיו‬
‫המהווים את רוב הרי הארץ מכילים המוני מאובני של יצורי ים – אלמוגים‪ ,‬צדפות‬
‫וחלזונות‪ ,‬אמוניטים וקיפודי‪-‬ים‪ .‬הצפתו של הים נמשכה עד אמצע עידן הקנוזואיקון‪ ,‬לפני‬
‫כ‪ 40 -‬מ"ש‪ .‬בתקופת האאוקן התיכון נסוג הים סופית‪ .‬עובי שכבות סלעי המשקע הימיים‬
‫(גיר‪ ,‬צור‪ ,‬חרסיות) שהצטברו באזורנו הגיע ל‪ 800 -‬מ'‪ ,‬לעומת כשלושה ק"מ בצפון‬
‫הארץ‪ ,‬ורק ‪ 100‬מ' בדרום סיני‪ .‬סלעי המשקע הימיים באזור אילת אינם מהווים רצף‬
‫בלתי מופרע ונידרש להסבר יותר פרטני הקשור בהופעתם בנוף ובמוצאות אותם‪.‬דומה‬
‫שאת החתך המושלם ביותר של סלעי המשקע הימיים מוצאים דווקא בנחל רחבעם‪,‬‬
‫שלאורכו נמצא את כל הרצף במצב נטוי (מסלול ‪.)1‬‬

‫בחץ‪,‬‬
‫‪99‬‬ ‫בתמונה‪ :‬שכבות סלעי המשקע בצוקי תמנע‪ .‬תחום המעבר מהיבשה לים מסומן כאן‬
‫שמתחתיו אבני חול מתצורות עברונה וסמר‪ ,‬ומעליו סלעי גיר ימיים מתקופת הקנומן (תצורת‬
‫חצרה שעובייה ‪ 126‬מ' )‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫‪3‬‬

‫‪5‬‬

‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫תצורת חצרה‪.‬‬
‫את המופע האופייני של סלע המשקע הימי ‪ -‬תצורת חצרה מתקופת קנומן ‪ -‬אפשר לראות‬
‫מקרוב בצוק המקיף את קלחת המעיין עין נטפים‪ .‬הוא עשוי סלע גיר מוצק בעובי של עשרות‬
‫מטרים‪ .‬אפשר להבחין כאן בארבע תצורות משנה‪ ,‬הנקראות פרטים‪ ,)1( :‬הפרט התחתון פרט‬
‫חביון‪ ,‬שכבת דולומיט (שכאן נראה רק חלקה העליון); (‪ )2‬פרט עין ירקעם‪ ,‬שכבה צרה יחסית‬
‫של גיר‪ ,‬חרסית וחוואר; (‪ )3‬פרט צפית המופיע כצוק סלע תלול‪ ,‬העשוי גיר עשיר במאובנים‪ ,‬ו‪-‬‬
‫(‪ )4‬פרט יטבתה‪ ,‬המכיל חרסיות ועשיר במאובנים שעוביו ‪ 30‬מ' והוא עובר בהדרגה לתצורת‬
‫אורה‪ ,‬המייצגת כבר את התקופה הבאה‪ ,‬תקופת הטורון‪ .‬את אלה אפשר לראות במורד דרך‬
‫העפר היורדת לנחל מכיוון כביש ‪( 12‬ראו עמ' ‪ )5( .)XX‬מצידו השמאלי של קו ההעתק‪ ,‬המסומן‬
‫בקו לבן נחשפת אבן חול מתצורת סמר‪.‬‬
‫מעל הצוק‪ ,‬במרחק כמה מאות מטרים במעלה הנחל‪ ,‬עדיין על שכבת הגיר של גג פרט צפית‪,‬‬
‫נמצא ריכוז מדהים בעושרו של חלזונות מאובנים מהסוג נרינאה ( ‪( .)Nerinea‬ראו נקודה ‪8‬‬
‫‪100‬‬ ‫בתיאור מסלול טיול מס' ‪)5‬‬

‫בתמונה‪ :‬מבט על קלחת עין נטפים‪ ,‬בעת שיטפון‪ .‬ההעתק המסומן בקו שבור‪ .‬מיקום המעיין מצויין בחץ‪.‬‬
 ‫בתמונות רצף של סלעים מתקופת הטורון באזור‬
‫באר אורה‪ .‬משמאל‪ :‬מאובן אופייני לתצורת‬
‫גרופית (תקופת הטורון העליון)‪ ,‬קיפוד הים‬
‫הלא‪-‬עיגולי ‪.Nucleopygus‬‬

‫תקופת הטּורֹון (‪ – )Turonian‬אף היא בקרטיקון העליון ‪ -‬נמשכה בין ‪88.6-93.6‬‬

‫מ"ש טרום זמננו‪ .‬בתחילתה שרר באזורנו ים רדוד‪ .‬משקעיה בחלקה התחתון‬
‫חרסיתי‪ ,‬עשירים בקונכייות של צדפות נייחות‪ ,‬ממשפחת האוסטריאות (כמותן אפשר‬
‫למצוא לרוב בתחום הכרית במפרץ אילת בן‪-‬ימינו)‪ ,‬ואמוניטים לרוב‪ .‬לפני כ‪ 90-‬מ"ש‬
‫גרמה התרוממות אזור מרכז הנגב – אזורי הרמון והמישר ‪ -‬לנסיגת הים בדרומו‬
‫ונחשפו אזורים חופיים‪ ,‬מפרצים ולגונות ימיות שמימיהם מועשרים במים מתוקים‪,‬‬
‫שעל חופם השתרעו יערות עצי מנגרובים ועצים נשירים‪ .‬עלי העצים הללו‪ ,‬שורשיהם‬
‫והחרקים שחיו בהם נשתמרו כמאובנים (תצורת אורה‪ ,‬להלן)‪ .‬בלגונה שהקשר שלה‬
‫לים הפתוח ניתק מדי פעם‪ ,‬היו לעתים מים מלוחים ביתר‪ ,‬ושקעו גבס ודולומיט לרוב‬
‫(בחלק עליון של תצורת אורה‪ ,‬עמ' הבא)‪.‬‬
‫לקראת סוף תקופת הטורון כבר חזר הים והציף את האזור בלא הפרעה ובתוכו שקע‬
‫גיר עשיר במאובני חלזונות‪ ,‬צדפות‪ ,‬רודיסטים וקיפודי‪-‬ים דרי בוץ וטין‪ ,‬ייחודיים‬
‫לתקופה זו‪ .‬תצורה זו מתגלה במיטבה באזור גרופית‪ ,‬שעוביה ‪ 133‬מ' וקרויה‪ ,‬שלא‬
‫במפתיע‪ ,‬בשם תצורת גרופית‪ .‬בהמשך‪ ,‬תנועות טקטוניות של הקשת הסורית החלו‬
‫לקמט את התשתית ולהשקיעה‪ .‬עומק הים עלה בהדרגה בשקעים תוך כדי‬
‫התרוממות וחשיפת רכסי הקמרים (לדוגמה מכתש רמון)‪ .‬גברה אספקה של חול‬
‫וחרסית לים הרדוד‪ .‬במקביל‪ ,‬עלתה רמת האנרגיה של המים‪ ,‬ובתצורת ציחור‬
‫הצטברו גירים פריכים וחוואר צהבהב עם גרגרי חול ורסק מאובנים שהושקעו על‬
‫‪101‬‬
‫קרקע הים‪.‬‬
 ‫תצורת סלעים האופיינית לתקופה הטורון התיכון‪ ,‬הקרויה על שם באר אורה‪ ,‬שם היא‬
‫מתגלה במיטבה‪ .‬רצף הסלעים של תצורה זו מגיע לעובי ‪ 104‬מ'‪.‬‬
‫החלק העליון של התצורה הוא לגונרי‪ ,‬ואילו התחתון ימי‪-‬רדוד עשיר במאובנים של ים‪,‬‬
‫בתוספת חרסית מהיבשה בדרום‪ .‬המצג המרשים ביותר מתצורה זו הוא מחשופי‬
‫סלעים בצומת גרופית‪ ,‬בעין קטורה והר ארגמן הכוללים עושר רב של מאובני צמחים‪,‬‬
‫שורשים‪ ,‬קליפות העצים ובעיקר דפוסי עלים‪ ,‬מהם צמחי יבשה‪ ,‬צמחי ביצות מים‬
‫מתוקים ומהם מנגרובים הגדלים בלגונות הנתונים לשינויי מליחות יומיים‪ .‬שכבות‬
‫החרסיות והפצלים הושקעו בלגונה שסבלה ממליחות יתר‪ ,‬ושקעו בה גבישי גבס‪,‬‬
‫האופייני למשקעים של גופי מים העוברים אידוי חריף‪ .‬לסקירת המאובנים שנמצאו בה‬
‫ראה עמ' ‪ .XX‬המחשוף המתואר כאן נמצא ליד צומת גרופית ( מסלול טיול ‪.)8‬‬

‫‪102‬‬ ‫בתמונות למעלה‪ :‬חתך טיפוסי של תצורת אורה‪ ,‬בצומת גרופית‪ .‬למטה‪ :‬עורקי גבס‬
‫בחרסית שחלקה אדמדם וחלקה ירוק‪ ,‬ששקעו עם ייבוש הבוצה ממנה נוצרה החרסית‪.‬‬
 ‫חרסיות צבעוניות‬
‫תקופות של התייבשות הים ויצירת שטחי ביצות בטורון התחתון (תצורת אורה)‬
‫הותירו מאחריהם שכבות של חרסית העשירה במשקעי ברזל‪ .‬חרסית המכילה‬
‫ברזל מחומצן‪ ,‬אשר כשהוא תלת‪-‬ערכי (‪ ,)Fe+3‬צבעה נוטה לאדום ואילו חרסית‬
‫ששקעה בתנאים בהם היה החמצן מועט‪ ,‬מכילה ברזל דו‪-‬ערכי (‪ )Fe+2‬וצבעה‬
‫ירוק‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בעת שנחשפו הסלעים וקומטו‪ ,‬מתגלים "עדשות" או "כיסים"‬
‫של חרסית צבעונית ש"נכלאו" בין שכבות סלע גיר שקומטו ‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬שכבות חרסית צבעונית‪ ,‬לצדי כביש ‪ ,12‬ליד עין נטפים; למטה מימין‪:‬‬
‫"עדשה" ירוקה בנחל עמרם‪ ,‬ומשמאל "כיס" של חרסית כהה בין סלעי הגיר המעוותים של‬
‫‪103‬‬
‫תצורת גרופית בנחל רחם‪ ,‬עיוות שהמטיילים מכנים בשם "יד השטן")‪.‬‬
 ‫תצורת גרופית‬
‫תצורה של סלעי גיר משוכבים היטב שעוביה ‪ 133‬מ'‪ ,‬עם מעט חוואר ודרגשי או‬
‫בולבוסי צור‪ ,‬שבהדרגה יוצרת את צוקי שיירות שבמערב הערבה‪ .‬היא מייצגת את‬
‫ההצפה ששמה קץ ללגונות של תצורת אורה‪ .‬התצוגה מאופיינת בסלעי גיר רכים‬
‫יחסית‪ ,‬מגוונים למדי בטיבם‪ .‬להלן תמונה של אחת השכבות המיוחדות לתצורה זו‪,‬‬
‫גיר לווחי‪ ,‬המתפצל לשכבות דקיקות שטוחות וקשות‪ ,‬שנוהגים להשתמש בו לריצוף‬
‫מדרכות וכו'‪ .‬תצורה זו עשירה במאובני רכיכות ובכמה מקומות עברו הקונכייות‬
‫היצוררות‪ ,‬המבליטה את פרטי התפסיל שלהם‪ .‬תצורה זו נפוצה באזור מעלה‬
‫גרופית (מסלול טיול ‪ )8‬ובקעת עובדה‪.‬‬

‫תצורת ציחור‬
‫מעל שכבות עבות של גיר קשה (גג תצורת גרופית) מגיל טורון עליון מופיע חוואר‬
‫צהבהב ואחריו חילופין של שכבות דולומיט וגיר עשיר במאובנים ושבריהם‪ .‬רצף זה‬
‫עובר מהטורון העליון לתקופת הסנון‪ ,‬בת תקופת קוניאק (‪ , Coniacian‬על שם‬
‫האזור בצרפת שם חשופות שכבות מתקופה זו)‪ ,‬תקופה קצרה יחסית (‪86-88‬‬
‫מ"ש)‪ .‬ריבוי חרסית וגרגרי חול קוורץ מעידים על אספקת תוצרי בלייה מהיבשה‬
‫בדרום‪ .‬לקראת סוף תקופה זו התחילו באזורנו תנועות קימוט ושקיעה של‬
‫התשתית‪ .‬הים העמיק מעל לאזורים השוקעים עד כדי הצטברות קירטון המורכב‬
‫משלדים גיריים של יצורים פלנקטוניים חד‪-‬תאיים של חיות (פורמיניפרה) ואצות‬
‫זעירות (עומק ים מעל כ‪ 150-200-‬מ')‪ .‬חוואר זה שקע באזור אילת יחד עם חול‬
‫קוורץ (גג תצורת ציחור) שהובל מהיבשה‪ .‬הקימוט חשף קמרים לארוזיה‬
‫ולהצטברות משקעים בשקעים‪ .‬בין המאובנים השכיחים בתצורת ציחור הפריכה‬
‫בולטים כמה מיני קיפודי‪-‬ים לא‪-‬עיגוליים‪ ,‬שנעים אנה ואנה בתוך מצע הרך של‬
‫קרקע הים וניזונים מאכילת חמרים אורגניים שנצטברו בקרקע הים‪ ,‬או טריפת‬
‫תולעים החיים במצע‪ .‬נפוצות צדפות החיות בתוך הקרקעית וכאלו הצמודות‬
‫לתשתית קשה או לקונכייות של צדפות (אוסטראידים) מדור קודם‪ ,‬חיות או מתות‪,‬‬
‫וביחד עשויות לצור מעין שונית קטנה‪ .‬נדירים יותר חלזונות‪ ,‬אמוניטים ונאוטילידים‪.‬‬
‫עובי התצורה ‪ 30‬מ'‪.‬‬
‫תצורה זו מתגלה באזור אילת בעיקר בנחל עתק (מסלול טיול ‪ ,)6‬נחל רחבעם‬
‫וכמובן בנחל ציחור‪ ,‬שם תוארה תצורה זו לראשונה‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬דרגש צור בגיר מתצורת גרופית; ומשמאל‪ ,‬מאובן של חלזון מצורר‪.‬‬
 ‫תצורת מנוחה‬
‫בעבר ניסו לאחד את התצורה הזאת עם תצורת מישאש בדרום הנגב‪ ,‬לתצורה שנקראה תצורת‬
‫סיירים‪ ,‬אך לאחרונה שוב הופרדו‪ .‬תצורת מנוחה‪ ,‬מתקופת סנון‪ ,‬בת תקופה סנטון (‪Santonian,‬‬
‫‪ 84-86‬מ"ש) שתוארה מנחל מנוחה‪ ,‬במרכז הערבה‪ .‬סלעי תצורת מנוחה שבאזור אילת הם‬
‫בעיקר קירטון‪ ,‬הנוצר משרידי השלד של פלנקטון זעיר‪ ,‬כחוריריות (פורמיניפרה בלעז) העשוי‬
‫מקלציט‪ ,‬ששקע במים בעומק בינוני‪ ,‬ומאצות פלנקטוניות גיריות זעירות‪ ,‬ומעט חול קוורץ‪ .‬באזור‬
‫אילת עובייה מגיע עד ‪ 95‬מ'‪ .‬בגג התצורה ובתצורת מישאש שמעליה מופיעה שכבת צור צפופה‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬צוקי בקעת קטורה עשויים קירטון מתצורת מנוחה בתחתית המדרון‪ ,‬ורבדי‬
‫צור צפופים מתצורת מישאש בראשם‪ .‬למטה מימין‪ :‬תצורת מישאש בגבעת נעצוץ‪ ,‬ליד בקעת‬
‫עובדה; ומשמאל‪ ,‬בקרבת באר אורה‪.‬‬
‫‪105‬‬
 ‫תצורת מישאש‬
‫תצורה זו שבכל הנגב מאופיינת במשקעי הצור שבה‪ ,‬מכילה באזור אילת הן שכבות דקות‬
‫של קירטון‪ ,‬מתקופת קמפאן (‪ Campanian, 71-84‬מ"ש) אך בעיקר שכבות צפופות של‬
‫צור‪ ,‬בעובי מרבי של ‪ 73‬מ'‪ ,‬עם שכבות של חרסיות המייצגים תנאי ים רדוד‪ .‬על גבי רצף‬
‫זה של סלעים די פריכים מופיעות שכבות של צור חום היוצרות דרגשים קשים בתור צוקים‪.‬‬
‫מקורו של הצור בהמסת שלדיהן הצורניים (או ָּפל) של אצות צורניות (דיאטומיאות‪ ,‬שהן‬
‫אצות חד‪-‬תאיות) שהיו רבות בים הרדוד הודות לפוריות‪-‬היתר באזורנו שהתבטאה‬
‫במשקעי פוספט (תחמוצת זרחן)‪ .‬מרבדי אצות על קרקעית הים בתקופה זו חסמו את‬
‫חמצונו של חומר אורגני קבור ושימרו אותו בגיר ופוספט "ביטומיני" (עשיר בחומר אורגני)‬
‫באזורים הצפוניים יותר‪ .‬רק קומץ מהפוספוריט (סלע משקע המכיל פוספט וסידן) שלו ערך‬
‫כלכלי בייצור דשנים וחומצה זרחתית‪ ,‬מופיע באילת‪ ,‬כשכבת פוספוריט דקה בגג תצורה‬
‫זו‪ ,‬ואף היא מצוררת בחלקה‪ .‬שכבת צור דמוי‪-‬חרסינה (פורצלניט) מכילה מאובנים ימיים –‬
‫צדפות‪ ,‬אמוניטים שוני‪-‬צורה (הטרומורפיים) ושרידי בעלי חוליות ימיים (דגי גרם‪ ,‬כרישים)‬
‫כעצמות‪ ,‬שיניים והפרשות שהתאבנו (קופרוליטים)‪ .‬את האחרונים מוצאים בעיקר בשכבת‬
‫הפוספוריט‪ .‬ראויה לציון הופעתה בשתי תצורות אלה – מנוחה ומישאש ‪ -‬של ברקציה‬
‫(‪ )breccia‬של צור‪ ,‬שהיא סלע המורכב מרסק של שברי צור‪ ,‬המוכיח שהמשקע הצורני‬
‫התמצק‪ ,‬התרסק ועבר ליכוד מאוחר בתמיסה צורנית‪ .‬תצורות אלה – מנוחה ומישאש ‪-‬‬
‫נכללות ב"חבורת הר הצופים"‪ .‬תצורה זו נפוצה בעיקר בנחל רחבעם (מסלול טיול ‪,)1‬‬
‫נחל עתק (מסלול ‪ )6‬ובמערב בקעת עובדה‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬שכבות צור מקומט (צנפות) בנחל ציחור‪ .‬שימו לבכם לכך‪ ,‬ששכבות הצור‬
‫אמנם מקומטות מאד‪ ,‬אך הסלע החופה עליו איננו מקומט‪ .‬מסבירים זאת‬
‫בקימוט‪-‬גלישה שהתרחש בעוד הצור היה עדיין רך ונתון לעיוותים פלסטיים‪ .‬משמאל‪:‬‬
‫‪106‬‬ ‫ברקציה‪ ,‬המורכבת משברי סלעים שלא עברו הסעה או התעגלות‪ ,‬והתלכדו יחד‬
‫באמצעות חומר צורני (נחל רחבעם)‪.‬‬
 ‫תצורות ע'רב וטקיה‬
‫שתי תצורות מתקופת המעבר בין המזוזואיקון והעידן החדש – הקנוזואיקון‪ .‬שתי‬
‫תצורות אלה מגיעות לעובי ‪ 120‬מ' ושתיהן נמצאות מעל לתצורת מישאש‪ ,‬ובאזור‬
‫אילת נמצאנה בעיקר בקערים (סינקלינות)‪ ,‬שהציורי שבהן הוא קער רחבעם‪.‬‬
‫תצורת ע'רב (‪ )Ghareb‬היא מתקופת מאסטריכט (‪ Maastricht, 65-71‬מ"ש)‪,‬‬
‫האחרונה ברצף הגילים המזוזואי‪ ,‬עשויה קירטון‪-‬חווארי צהבהב‪-‬אדמדם‪ ,‬משוכב‬
‫היטב ומכיל תרכיזים העשויים מברזל גפריתי (פיריט‪ ,‬מרקזיט‪ ,‬שלרוב מתחמצנים‬
‫ללימוניט)‪ .‬מעליה נמצאת תצורת טקיה מתקופת דניאן‪-‬פאלֶאוקן (‪Danian-‬‬
‫‪ Paleocene‬בעידן הקנוזואי)‪ ,‬העשויה חרסית וחוואר ירוק‪-‬אפור‪ .‬ותצורת טקיה‬
‫שגם בה מוצאים תרכיזי ברזל גפריתי‪ .‬מעליה כבר נמצאת שכבת גיר אאוקני‪,‬‬
‫תצורת מור‪ ,‬שבקער רחבעם מהווה את השכבה החופה על הגבעה‪ .‬כפי ששמה‬
‫הערבי של תצורת טַ קיה (= כיפה) מרמז‪ ,‬אופייני לה להופיע בצורת גבעות‬
‫מעוגלות‪ ,‬כיפתיות‪ ,‬כשהיא מהווה שכבה עליונה‪ .‬באזור אילת היא מופיעה אך ורק‬
‫במקומות שבהם נשתמר הגיר האאוקני שמעליה‪ ,‬שכן בהעדר שכבה קשה‬
‫נסחפת החרסית הרכה בנקל‪ .‬תמצאו אותה במסלול טיול ‪1‬‬

‫תצורת מור‬
‫תצורה זו היא התחתונה בתצורות תקופת האאוקן (‪ ,)Eocene‬ומורכבת מגיר‪ ,‬קירטון‬
‫עם דרגשים או בולבוסים של גיר‪-‬צור‪ .‬היא נמנית עם "חבורת עבדת"‪ .‬באילת היא‬
‫מופיעה רק בקערים – קער רחבעם וטאבה וקער רחם‪ .‬את שרידי תצורת ניצנה‪,‬‬
‫מהאאוקן התיכון‪ ,‬שבעבר כיסו שטחים נרחבים באזורנו‪ ,‬אך נשטפו עם התרוממות‬
‫האזור‪ ,‬רואים רק כמרכיב של קונגלומרט רחם‪ ,‬שנוצר מהתבלות וסחיפת התצורות‬
‫הללו‪ .‬המקום המתאים ביותר לראות את תצורת מור הוא במעלה נחל שלמה‪,‬‬
‫במעלה בולבוסים שעל גבול מצריים וגם בראש גבעת רחבעם (מסלול טיול ‪.)1‬‬

‫‪107‬‬
‫תצורת מור במעלה נחל שלמה עילי‪ .‬במוקטן בולבוסים משוטחים מתצורה זו‪.‬‬
 ‫ד‪ .‬סלעי משקע יבשתיים מאוחרים‬

‫חבורת סאקיה‪ :‬תצורת רחם (קונגלומרט רחם)‬

‫תלכידים (קונגלומרטים) הם סלעים קלסטיים גסים‪ ,‬המורכבים בעיקר מחלוקי נחל‬
‫שהתלכדו באמצעות חומר מלכד כלשהו (גיר‪ ,‬צור‪ ,‬לבה) ליצור סלע משולב‪ .‬כל‬
‫קונגלומרט מסקרן בשל העובדה שהוא נוצר בתנאים של נהר קדום‪ ,‬שניתן לחקור את‬
‫טיבו‪ ,‬מהיכן בא ולאן התנקז‪ .‬בקונגלומרטים העתיקים מאד הטופוגרפיה הייתה שונה מזו‬
‫של ימינו‪ ,‬אך קונגלומרט רחם המאוחר הושקע בנהר שזרם בנוף שבו כבר התרחשה‬
‫היווצרות השבר הגיאולוגי גדל הממדים בקע ים המלח‪ ,‬האחראי להיווצרות מפרץ אילת‬
‫בקעת הערבה‪ ,‬ובקעות הירדן‪.‬‬
‫כדאי לדעת שאחרי תקופת האאוקן‪ ,‬לפני כ‪ 30-‬מ"ש‪ ,‬התפצל אוקיינוס טתיס לכמה גופי‬
‫מים‪ ,‬שכיום נותרו מהם הים התיכון‪ ,‬הים השחור והים הכספי בלבד‪ .‬המזרח התיכון‬
‫נחשף מתוך הים ורכסי הריו החלו להתרומם‪ .‬במקביל החלו הנחלים להעביר את תוצרי‬
‫הבלייה והסחיפה של אותם רכסים לעבר עמקים‪ ,‬החוף ומקומות נמוכים‪ .‬נחל כזה היה‬
‫הנחל או הנהר שמשקעיו הם תצורת רחם‪ ,‬המורכבת רובה ככולה מחלוקי נחל מסלעים‬
‫אאוקניים שנוצרו זה מקרוב‪.‬‬
‫קונגלומרט זה‪ ,‬שגילו מיוחס לתקופת המיוקן (‪ )Miocene‬התיכון‪ ,‬לפני כ‪ 15-‬מ"ש‪ ,‬הוא‬
‫כנראה שריד של נחל שזרם מכיוון נחל רחם דרומה‪ ,‬דרך נחל שלמה לעבר נחל טאבה‬
‫ומשם דרומה למזרח סיני‪ ,‬שם אולי נשפך למפרץ אילת הקדום (המכונה‬
‫"פרוטו‪-‬מפרץ‪-‬אילת") שאז טרם הגיע לאילת‪ .‬העובדה שאינו מכיל חלוקים מגרניט או‬
‫סלעי יסוד אחרים מעידה כי באותה תקופה היו אלה עדיין קבורים עמוק מתחת לסלעי‬
‫המשקע המאוחרים יותר‪ ,‬ורק בתקופות שלאחר מכן התרוממו ונחשפו לבלייה והסעה‪.‬‬
‫במזרח סיני‪ ,‬דרומית לראס בורקה‪ ,‬נחשפת תצורת חַ ימּור‪ ,‬המורכבת מקונגלומרט‪,‬‬
‫חרסיות ואבני חול‪ ,‬ומעליהם שכבות של צדפות ימיות‪ ,‬כאוסטרית העבה וסרטנים‬
‫מקבוצת בלוטי הים (ראו עמ' ‪ ,)XXX‬שכמותם חיים כיום גם בים התיכון וגם בים סוף‪.‬‬
‫את קונגלומרט רחם אפשר לראות בנקודה ‪ 10‬בטיול ‪.1‬‬

‫בנחל‪108‬‬ ‫בתמונות‪ :‬קונגלומרט רחם‪ ,‬המכיל גושי סלעים ואבני גיר‪ ,‬רובם בני תקופת המיוקן‪,‬‬
‫שלמה עילי‪ .‬בין האבנים הללו מתבלטים מאובני נומוליטים ‪ ,‬יצורים חד‪-‬תאיים‪ ,‬שהגיעו לממדי‬
‫)‪.‬‬ ‫ענק‪ ,‬האופיניים לתקופה זו (כאן בחתך רוחבי‪ ,‬ופרט בגודל ‪ 5‬ס"מ‪ ,‬בשלמותו (ראו גם עמ'‬
 ‫חבורת ים המלח‪ :‬תצורות אילות וגרוף‬
‫תצורת אילות ‪ -‬חוואר‪ ,‬חרסיות אדומות ורסק סלעים ‪ -‬המכילה אבני חול דקות גרגר‬
‫ושכבות חלוקים מגמטיים‪ ,‬וכן תצבירי גיר (קרבונטים)‪ .‬התצורה הושקעה כנראה באגם רדוד‬
‫מאד‪ ,‬בנחלים מאיטי זרימה‪ .‬גילה מוערך כפליוקן (‪()Pliocene‬כ‪ 3-‬מ"ש)‪ .‬החלוקים מעידים‬
‫על היותו משקע נהרי (אלוביאלי) והחרסיות הן כנראה משקעים אגמיים המכוסים בשכבות‬
‫של חול גס גרגר‪ .‬לא נמצאו בה משקעי גבס‪ ,‬המעידים על הצפות במי ים‪ .‬המשקעים‬
‫החרסיתיים עם מעט מאובני שורשים מעידים על קיומו של “אגם אילות” בחלק מהתקופה‬
‫בה הצטברו סלעי תצורה זאת‪ .‬במשקעי הגיר נמצאו שברי מאובנים של בעלי חיים החיים‬
‫במים מתוקים‪ .‬מפלס האגם נמצא כיום כ‪ 100 -‬מ' מעל לפני מפלס הערבה‪.‬‬
‫התצורה המאוחרת באזור היא קונגלומרט גרוף‪ ,‬מתקופת הפליסטוקן‪ .‬היא עשויה סחף‬
‫נהרי שיצר קונגלומרט מורכב מחלוקים גסים עד דקים במטווה חולי וחרסיתי‪ .‬מונחת‬
‫באי‪-‬התאמה על תצורת אילות‪ .‬בחלקה העליון מוצאים חלוקי גרניט ענקיים מעוגלים‬
‫למחצה‪ ,‬יותר מ‪ 2.5 -‬מ' קוטרם‪ ,‬שמעידים על עוצמת השיטפונות בנחלים שהתנקזו לעבר‬
‫חוף המפרץ שגררו את החלוקים ממעלה הערוצים עד למיקומם הנוכחי‪ .‬הוא שקע במניפות‬
‫סחף סמוך למקורות הסלע‪ ,‬בתקופה בה הייתה הטופוגרפיה דומה לזו של ימינו‪.‬‬
‫תצורות אלה מבותרות על ידי מספר רב של העתקי מתיחה שרובם נראים מדרום לעיר‬
‫אילת – נחלי שחמון וגרוף) ומיעוטם במלחת אילת ובקרבת אילות‪ .‬כיוונם הכללי דרום‪-‬צפון‬
‫בסטייה קלה לכיוון דרום מערב – צפון מזרח‪ .‬ההעתקה אופקית‪ ,‬תואמת את התנועה‬
‫העיקרית של העתק הערבה‪ .‬קו העתק החוצה את שכבות הסחף המוקדמות שכוסו במעטה‬
‫כהה של מקרם מדברי‪ ,‬שגילו פחות מ‪ 20,000-‬שנה‪ ,‬אותר במרכז הערבה‪ ,‬מעיד על תזוזה‬
‫אופקית של ‪ 600‬מ'‪ .‬העתקים אלה מעידים על פעילות סיסמית ערה בעידן האחרון ‪-‬‬
‫בפליסטוקן ובהולוקן (העידן הנוכחי)‪ .‬תצורות אלה ניתן לראות משני צדי העיר אילת (להלן)‬

‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬חתך במשקעי תצורת אילות בפארק הולנד‪ ,‬באילת‪ .‬ניכרים הרבדים האופקיים‬
‫והחרסיות בגוונים שונים‪ .‬משמאל‪ :‬קונגלומרט גרוף באתרו‪ ,‬בנחל גרוף שמול נמל אילת‪ .‬הוא מייצג‬
‫תהליך ארוך של סחיפה והסעה מהאזורים ההרריים הגובלים במפרץ אילת לכל אורכו‪ ,‬של חלוקים‬
‫וצרורות של גיר וגרניט בגודל שונה‪ ,‬והצטברותם במפלס הקרוב כיום לפני הים‪.‬‬

‫‪109‬‬
 ‫חלק ג‪ :‬תהליכים מעצבי נוף באזור‬

‫הנוף המתגלה בפנינו הוא סך הכל התהליכים שבנו את המסלע ואלה שגרמו להשתנותו עם‬
‫הזמן‪ ,‬כתוצאה מכוחות פנימיים וחיצוניים המשפיעים עליהם‪ .‬הכוחות הפנימיים‪ ,‬לחצים‬
‫מכניים הנובעים מתנועת הקרום‪ ,‬המזיזים‪ ,‬שוברים‪ ,‬מקמטים‪ ,‬מרימים או משפילים חלקים‬
‫של הקרום‪ ,‬או את כולו‪ .‬אותם אנו מכנים טקטוניים‪ .‬הכוחות החיצוניים מהם הנגרמים על ידי‬
‫שינויים קיצוניים בטמפרטורה‪ ,‬כמו קפיאה והפשרה; מהם נגזרים מהכבידה‪ :‬כמו משקעים‪,‬‬
‫הטופוגרפיה והשפעתה על המים בזרימתם‪ ,‬גשמים‪ ,‬שטפונות וכו' ‪ -‬וכן תהליכי בלייה‪ :‬המסה‪,‬‬
‫הסעה והצטברות כסחף במקומות נמוכים‪ ,‬המכונים בסיס הסחיפה – העמקים‪ ,‬תהומות הים‬
‫וכו'‪ .‬לכל אלה חשיבות רבה בעיצוב הנוף‪.‬‬
‫‪ .1‬טקטוניים‪ :‬שבירה‪ ,‬העתקה וקימוט‬
‫כבר נאמר לעיל כי ההעתק‪-‬בקע אורכי העובר לאורך מפרץ אילת וממשיך לאורך הערבה‪,‬‬
‫בקע ים המלח והערבה‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לרוב התופעות שאנו מגדירים כטקטוניות‪.‬‬
‫לחצים ומתחים גורמים לשבירה של הקרום העליון‪ ,‬להתעוותות ולתזוזות של גושי סלעים זה‬
‫כנגד זה‪ .‬ההעתקה שלוותה כאן בהרמה מסיבית של כל האזור חשפה שכבות קדומות‪,‬‬
‫שבאזורים אחרים קבורות עמוק מתחת לסלעים מאוחרים יותר‪ .‬לאורך העתק הערבה חלה‬
‫הסטה אופקית‪ ,‬כשהגוש המזרחי (הערבי) הוסט צפונה בכ‪105-‬ק"מ לעומת המערבי‬
‫(האפריקני)‪ ,‬שהחלה בתקופת המיוקן‪ ,‬לפני פחות מ‪ 19-‬מ"ש‪ ,‬ונמשכת אף בימינו‪ .‬בקע ים‬
‫המלח נילווה להעתק הראשי‪ ,‬הקרוי בקע ים‪-‬סוף‪ ,‬האחראי להיווצרות ים סוף‪.‬‬
‫הכוחות הפנימיים‪ ,‬תנועות הקרום – מהם מתיחה ומהם לחיצה – גורמים העתקה וקימוט של‬
‫שכבות שאותם אנו מזהים כמעט בכל תמונות נוף באזור‪.‬‬
‫‪ .2‬הכוחות החיצוניים‪ :‬הבלייה והסחיפה‬
‫הבלייה והסחיפה באזורנו מושפעת מאד מהאופי המדברי שלו‪ .‬תהליכי הבלייה איטיים‪,‬‬
‫כמותם קטן יחסית כוח הסחיפה של המים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ההשתמרות בתנאי האקלים היבש‬
‫מאפשרת לתהליכים להימשך במשך שנים רבות‪ ,‬כאשר התערבות מצד גורמים ביולוגיים –‬
‫צמחים‪ ,‬חיידקים ופטריות – מזערית‪ .‬יש קשר ברור בין שני סוגי התהליכים‪ :‬שינויים‬
‫בטופוגרפיה מגבירים או מאיטים את קצב הבלייה והסחיפה‪.‬‬
‫‪110‬‬
‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬העתק שלמה‪ ,‬החוצה את נחל גשרון‪ ,‬ו"טלאי" סחף שנותרו מאפיקו הקדום של הנחל‪.‬‬
 ‫‪ .1‬טקטוניקה‪ :‬העתקים מה הם?‬
‫שבירת קרום כדור הארץ גורמת לתזוזה של גושי סלעים גדולים‪ ,‬מפיסות סלע קטנות‬
‫ועד ליבשות שלמות‪ .‬כללית אנו מכנים אותם שברים‪ ,‬אך הכוחות הנוצרים גורמים‬
‫לתזוזה‪ ,‬כלומר העתקה‪ .‬כבר נאמר לעיל כי העתק אורכי גדול‪ ,‬שגרם להיווצרות בקע‬
‫עמוק‪ ,‬העובר לאורך מפרץ אילת וממשיך לאורך הערבה‪ ,‬הוא הגורם העיקרי לרוב‬
‫התופעות הטקטוניות‪ .‬ההעתקה לוותה כאן בהתרוממות כל האזור‪ ,‬מה שחשף שכבות‬
‫קדומות‪ ,‬שבאזורים אחרים קבורות עמוק מתחת לסלעים מאוחרים יותר‪ .‬הנפוצים הם‬
‫העתקים אנכיים‪ ,‬בהם אגף אחד יורד וזה שמולו עולה ולהפך (א‪ ,‬ב בציור)‪ .‬העתק אנכי‬
‫יכול להיות העתק נורמלי (א) המעיד על מתיחה והתרחקות האגפים בכיוון האופקי‪ ,‬או‬
‫העתק הפוך (ב)‪ ,‬שהוא תוצאה של לחץ והתקצרות‪ .‬בהעתק זה השיפוע הפוך‪ ,‬והגוש‬
‫התלוי עולה ביחס לגוש השני‪ .‬פחות נפוץ הוא הסוג השני‪ ,‬העתק אופקי (ג)‪ ,‬בו‬
‫התנועה היא בעיקר על מישור אופקי‪ .‬במציאות מוצאים שילוב של העתקים אנכיים‬
‫ואופקיים (להלן)‪ ,‬שלא תמיד קל להבחין ביניהם‪.‬‬

‫העתק הערבה‪ ,‬חלק מבקע הגדול החוצה את המזרח התיכון ממפרץ אילת ועד דרום‬
‫תורכיה הקרוי בקע ים המלח והערבה הוא בעיקרו העתק אופקי‪ ,‬שהזיז את שני צידי‬
‫הערבה בכיוונים מנוגדים‪ .‬קיימת הסטה מצטברת של כ‪ 105-‬ק"מ של הצד המזרחי‬
‫לעומת המערבי‪ ,‬מאז החל התהליך‪ ,‬בגיל המיוקן (לפני כ‪ 19-‬מ"ש)‪ .‬חישוב פשוט‬
‫מראה כי התזוזה האופקית היא בסדר גודל שאינו עולה על ס"מ אחד בממוצע לשנה‪.‬‬
‫ההעתק האופקי משולב בהעתק אנכי שהרים את הצד המזרחי במאות מטרים לעומת‬
‫המערבי ‪ -‬ישראל ומצריים‪ .‬רוב ההעתקים באזור אילת הם מעורבים‪ :‬העתק אופקי‪,‬‬
‫שלעתים ניכר בו גם הממד האנכי (ראו תמונה בעמ' ‪ .)112‬בסלעי המשקע – בעיקר‬
‫– קל להבחין בקימוטים והעתקים אנכיים שיוצרים את הטופוגרפיה המורכבת של‬
‫האזור‪ .‬יש לקחת בחשבון שהנוף הנראה לעינינו כיום הוא תוצאה של (א) התנועות‬
‫הללו והטופוגרפיה שנוצרה בעטיין ו‪(-‬ב) הבלייה והסחיפה שסילקו מאות מטרים של‬
‫סלעים פחות עמידים שנסחפו מהפסגות למקומות הנמוכים ובכך שינו לעתים באופן‬
‫דרמטי את הטופוגרפיה‪.‬‬
‫העובדה שהרי אדום שמול עקבה היו במקורם מול נוויבה שבסיני‪ ,‬והוסטו צפונה‬
‫למקומם הנוכחי‪ ,‬ובקעת תמנע‪ ,‬שהינה למעשה חלקו המערבי של גוש גדול‪ ,‬שחציו‬
‫המזרחי נמצא מול עין יהב‪ ,‬כ‪ 100 -‬ק"מ צפונית לה‪ ,‬הן שתיים מתוצאות ההעתקה‬
‫‪111‬‬ ‫האופקית הזאת‪.‬‬
 ‫העתק גשרון‬

‫העתק גשרון הוא הארוך בהעתקים האורכיים – בכיוון דרום‪-‬צפון ‪ -‬באזור אילת‪ .‬תחילתו ליד‬
‫טאבה‪ ,‬מעבר לגבול מצריים‪ ,‬ובהמשך הוא עובר לאורך גבול ישראל ומצריים עד לנחל שני‪,‬‬
‫כשממערבו מופיעים בעיקר סלעי יסוד – סלעים מגמטיים בדרום‪ ,‬ובצפונו‪ ,‬סמוך להר נשף‪,‬‬
‫סלעים געשיים‪ .‬ההעתק נבלם מצפון על ידי העתק תמד שכיוונו מערב‪-‬מזרח‪ ,‬ובמפגש‬
‫ההעתקים נמצא הקניון האדום (עמוד הבא)‪ .‬ממזרח להעתק גשרון‪ ,‬ועד להעתקים המקבילים‪,‬‬
‫העתק שלמה והעתק צפחות‪ ,‬נמצא בקע (גראבן) נטפים‪ ,‬שבו סלעי משקע ימיים ששיפוע‬
‫מורדותיהם למזרח‪ .‬בתמונה זו נראה נחל נטפים עילי‪ ,‬שהתחתר על קו ההעתק‪ :‬משמאל נראים‬
‫סלעי יסוד (גרניט) כשעליהם מונחות שכבות אבן חול מתצורת עמודי שלמה‪ ,‬ומימין להעתק‬
‫סלעי הגיר הנטויים בתלילות של הר יהואחז‪ .‬למעלה‪ ,‬על קו הרקיע של האגף השמאלי (חץ)‪,‬‬
‫נראה משקע של סחף גירי בהיר שמקורו מן הסתם בסלעים שמעברו השני של קו ההעתק‪ ,‬מה‬
‫שתומך בסברה שבעבר התנקזו חלק ממי הגשמים שירדו על הר יהואחז‪ ,‬והסחף שלהם ממזרח‬
‫למערב לעבר מישורי סיני‪ .‬נחל נטפים עילי המפלס דרכו לאורך ההעתק הוא כנראה נחל "צעיר"‬
‫שהתפתח לאורך קו ההעתק‪ .‬לנקודת תצפית זו תגיעו במסלול טיול ‪)5‬‬

‫בתמונה‪ :‬העתק גשרון במבט מכביש מעלה אילת‪ ,‬לעבר נחל נטפים עילי (הזורם מצפון לדרום‪,‬‬
‫ונוטה ימינה בצד הקרוב של הצילום)‪ .‬סלעי המשקע הימי מימין שקעו בכ‪ 700-‬מ' אל מול סלעי‬
‫היסוד ואבני החול הנראים משמאל‪ .‬את קו ההעתק חוצה כביש מספר ‪ 12‬על סוללה גבוהה ‪112‬‬
‫(במרכז ומעלה התמונה)‪.‬‬
 ‫מפגש העתקים‬

‫כאמור‪ ,‬ההעתק הגדול ביותר באזורנו הוא העתק גשרון שתחילתו בטאבה וסופו ליד הקניון‬
‫האדום‪ .‬כאן בתמונות‪ ,‬בנחל שני והקניון האדום‪ ,‬הוא פוגש העתק נוסף‪ ,‬את העתק תמד‪ ,‬אחד‬
‫הגדולים בהעתקי חצי האי סיני‪ ,‬שכיוונו ממערב למזרח‪ .‬העתק אחרון זה מגיע במזרח עד בקעת‬
‫הערבה‪ ,‬והמפגש הזה ביניהם מעצב את נוף הקניון‪ ,‬במסלול טיול ‪.7‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬העתק גשרון חוצה את נחל שני‪ ,‬מערבית לקניון האדום‪ .‬משמאל נראה סלע הגיר‬
‫‪ 113‬האי‬
‫ששקע‪ ,‬ולעומתו התרוממה אבן החול‪ ,‬הקדומה יותר‪ .‬למטה‪ :‬העתק תמד ‪ ,‬מהגדולים בהעתקי חצי‬
‫סיני‪ ,‬שכיוונו ממערב למזרח‪ .‬העתק אחרון זה חוצה כאן את נחל שני בחלקו הנמוך מהקניון‪ ,‬ומגיע במזרח‬
‫עד בקעת הערבה‪ .‬המפגש בין שני ההעתקים אחראי לגיוון הרב של נוף האזור הזה‪.‬‬
 ‫העתק גשרון‬

‫בתמונות‪ :‬העתק גשרון הוא גם המגוון בהעתקי האזור‪ .‬בכל קטע מאורכו הוא מקבל אופי שונה‪ ,‬לפי סוגי‬
‫הסלעים הנפגשים בו‪ .‬למעלה משמאל הוא מציג זה מול זה סלע גיר (משמאלו) מול אבן חול‪ ,‬שממלאת גם‬
‫את החלל שנוצר לאורך המגע ביניהם (חצים מראים את כיוון ההעתקה)‪ .‬מימין‪ ,‬ההעתק מעמיד‪114‬‬
‫אבן חול‬
‫בהירה‪ ,‬מתצורת אמיר מול אבן חול אדומה ומפוספסת מתצורת שחורת ולמטה רואים כיצד התרחקו שני‬
‫עברי ההעתק זה וסחף גלש לחלל שביניהם‪.‬‬
 ‫העתק עם סימני החלקה‬

‫בתמונה‪ :‬העתק יהושפט ‪ ,‬בין אבן גיר (מימין) לאבן חול צבעונית מראה סימני החלקה‪115 .‬‬
‫באמצע‬
‫התמונה נראה משטח אנכי מוחלק‪ ,‬על סלע הגיר‪ ,‬תוצאה של חיכוך בעת ההעתקה‪ .‬מעלה גשרון‬
‫לנחל יהושפט‪ .‬בתמונה מוקטנת‪ :‬סימני החלקה בסלעי יסוד‪ ,‬בנחל שלמה‪.‬‬
 ‫משטחי חיכוך והחלקה‬

‫בעת ההעתקה נוצר חיכוך רב‪ ,‬הגורם לשחיקת הסלעים משני עברי ההעתק‪ ,‬כשהסלע הקשה‬
‫יותר חורץ משטחי ההחלקה על סלע רך‪ ,‬ומנציח בכך את כיוון התזוזה של אגפי ההעתק‪.‬‬
‫מזוויות ואורך משטחי ההחלקה ניתן ללמוד הן על כיווני התזוזה – אופקית או אנכית‪ ,‬לאורך קו‬
‫ההעתק ולעיתים גם על המרחק שהוסטו אגפיו‪ ,‬זה כנגד זה‪ .‬משטחי החלקה כאלה רואים בכמה‬
‫מקומות ‪ -‬בנחל שלמה‪ ,‬בנחל גשרון ועוד‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬סימני החלקה אופקיים על סלע יסוד‪ ,‬שהחריצים על פניו המעידים על העתקה אופקית‬
‫(הר שחמון) ולמטה מימין‪ :‬משטחי סלע מותמר שעברו ליטוש באמצעות חיכוך בנחל שלמה‪ ,‬ומשמאל‪,‬‬
‫‪116‬‬ ‫גוש סלע גיר שהופרד מקיר ההעתק‪ ,‬המראה אף הוא חריצים שנגרמו על ידי העתקה‪.‬‬
 ‫במיקרו‬
‫טקטוניקה במיקרו‬
‫טקטוניקה‬

‫אם מהכתוב כאן מתקבל הרושם כאילו גושי הסלעים מהווים מיקשה מוצקת‪ ,‬התמונות הבאות‬
‫ממחישות שלמעשה הסלעים נתונים כל הזמן ללחצים ומתחים‪ ,‬הגורמים להם להיסדק‬
‫ולהתעוות‪ .‬קל להיווכח בכך כשמתבוננים בשכבות סלע הנצבעות בצבעים שונים‪ ,‬כמו שכבת‬
‫ה"קסאטה" בתצורת שחורת שבנחל עמרם‪ .‬הפסים הכהים הם חרסיות או פצלים‪ ,‬שעצרו‬
‫תחמוצות ברזל‪ ,‬מנגן ונחושת משטיפה‪ ,‬והבהירים הן שכבות גסות גרגר‪ ,‬שהצבע בהן נשטף‪.‬‬
‫תנועות טקטוניות בסלעים אלה מציגות מודל מוקטן של העתקים – נורמליים (מימין) והפוכים‬
‫(משמאל)‪ .‬בתמונה התחתונה מופיע דגם של משבצות בהירות על שכבת צבע שנבע מסידוק‪,‬‬
‫והשברים הזעירים אפשרו למים לחדור פנימה ולשטוף את הצבע‪ .‬כולם מעוותים שנגרמו עקב‬
‫הפעילות הטקטונית רבת השנים המלווה את יצירת בקע הערבה‪ ,‬הגורמת הן להעתקת גושי‬
‫סלע ענקיים והן לעיוות ושבירה של סלעים שלא נעו ממקומם‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫בתמונות למעלה‪ :‬תזוזות‪-‬העתקים זעירים בשכבות אבן חול מתצורת שחורת‪ ,‬נחלי גשרון ועמרם‬
‫ולמטה‪ :‬שכבת סלע גיר כהה‪ ,‬סדוקה ובלויה‪ ,‬ממעלה הסיירים‪.‬‬
 ‫קימוטים‬

‫‪118‬‬
‫בתמונות‪ :‬קער מצומצם נדחס בקמט חריף בגבעת בהט‪ ,‬מעל נחל עמרם (למעלה) ובנחל רחבעם (למטה)‪.‬‬
‫באמצע "פסגתו" של קמר בהר הנגב‪ .‬ברישום‪ :‬להבדיל מהעתקים נורמליים‪ ,‬הקימוט נובע מהתקצרות‪.‬‬
 ‫בקע נטפים בתלת‪-‬ממד‬
‫הציור למעלה הוא ניסיון להמחיש את העיוותים שגרמה הפעילות הטקטונית‪ .‬בלוק דיאגרמה הוא‬
‫מפה גיאולוגית תלת‪-‬ממדית‪ ,‬המראה הן את תבליט השטח והן את החתך האנכי‪ .‬כך ניתן‬
‫להמחיש תהליכים דינמיים בדרך מובנת‪ .‬באיור נראה דרומו של בקע נטפים הלכוד בין שני‬
‫העתקי האורך‪ ,‬העתק צפחות והעתק גשרון‪ .‬בהמשכו מצטרף אליהם העתק שלמה‪ ,‬שלא הגיע‬
‫דרומה עד לים‪ ,‬אלא נקטע ונבלע כ‪ 2-‬ק"מ צפונה ממנו‪ ,‬למרגלות הר רחבעם וגבעת רחבעם‪.‬‬
‫התנועה האופקית לאורך ההעתקים גרמה לכך שגושים שנקלעו לבקע בין ההעתקים עברו עיוות‪,‬‬
‫ונוצר קער הבולט בעיקר בחתך הימני (חץ)‪ ,‬וכן הוסטו והסתובבו‪ ,‬תוך כדי שקיעתם האנכית‪.‬‬
‫בצידו השמאלי של הבלוק נראה הגוש בין העתק שלמה והעתק גשרון‪ ,‬שהתקמט כקערה‬
‫מושלמת (קער רחבעם‪ ,‬ראה עמ' ‪ ,)XX-XX‬כשציר הקער הוא בגבעת רחבעם שבמרכזו‪.‬‬
‫הנחלים המודרניים ‪ -‬נחל גשרון‪ ,‬נחל רחבעם ונחל שלמה ‪ -‬התחפרו לאורך קווי העתק (העתק‬
‫גשרון והעתק שלמה)‪ ,‬והושפעו מהם‪.‬‬
‫בקע נטפים נמשך הרחק צפונה‪ ,‬עד לנחל שני (הקניון האדום)‪ .‬הוא נכנס כטריז בין שני גושים‬
‫מגמטיים – גוש צפחות‪ ,‬שחמון ורודד‪ ,‬שמצידו המזרחי וגוש הרי נשף ממערבו‪ ,‬מערבית להעתק‬
‫גשרון‪ .‬הטופוגרפיה החריפה שנגרמה עקב הידחסות שכבות סלעי המשקע בצניחתן בין העתקים‬
‫אלכסוניים‪ ,‬עיוותה אותם מאד ויצרה צורות מרשימות (נטיות הר יואש והר יהואחז ‪119‬‬
‫והקניונים‬
‫האדירים של נחלי רחם‪ ,‬עתק‪ ,‬שחורת ונטפים)‪.‬‬
 ‫‪ . 2‬הכוחות החיצוניים‪ :‬תהליכי בלייה וסחיפה‬

‫הסלעים‪ ,‬מעת שנוצרו ועברו את תהליכים הטקטוניים הפנימיים‪ ,‬עוברים תהליכי בלייה‬
‫בהשפעת כוחות הטבע החיצוניים‪ ,‬שהעיקרי בהם הוא האקלים‪ .‬בתהליכי עיצוב הנוף‬
‫מתעניין בעיקר ענף הגאומורפולוגיה‪ ,‬שהוא אחד התחומים בגאוגרפיה הפיסית‪.‬‬

‫הבלייה המכנית‬
‫בתהליכי הבלייה מבדילים בין בלייה מכנית ובלייה כימית‪ .‬הבלייה המכנית‪ ,‬הקרויה‬
‫לעתים בלייה פיסיקלית‪ ,‬נעשית על ידי שינויים בתנאים הפיסיקליים האופפים את הסלע‪,‬‬
‫כמו למשל הטמפרטורה‪ .‬חימום הסלעים בקיץ וביום‪ ,‬וקירורם בלילות החורף גורם להם‬
‫להתרחב ולהתכווץ חליפות‪ ,‬ולהיסדק‪ .‬הסדקים המקלים על חדירת המים לתוכם‪ ,‬ומאחר‬
‫והקרח תופס יותר נפח מהמים שיצרו אותו‪ ,‬קפיאת המים גורמת לסידוק הסלעים‪,‬‬
‫ושבירתם‪ .‬צורה אחרת של בלייה מכנית היא התקלפות הסלע‪ .‬זו פועלת בעיקר על‬
‫סלעים מגמטיים ווולקניים‪ ,‬שבהם הסדקים המקבילים לפני השטח גורמים להתקלפות‬
‫הסלע‪ ,‬בדומה לקליפות הבצל‪.‬‬
‫חדירת מים לסדקים שנגרמו על ידי כוחות טקטוניים‪ ,‬גורמת להמסה והעמקת הסדקים‪.‬‬
‫את היתר עושה הכבידה (גרביטציה)‪ ,‬הגורמת לנפילת גושי הסלע‪ .‬גושי הסלע הקרובים‬
‫לשפת הצוק לא עומדים בלחץ ומופיעים בהם סדקי מתח‪ ,‬שלטווח הארוך יגרמו להם‬
‫לאבד את המשען‪ ,‬לגלוש במורד או להתמוטט בבת אחת‪ .‬כוח המים הזורמים אף הוא‬
‫מסייע לבלייה המכנית‪ .‬המים מנצלים קווי חולשה בסלעים ויוצרים עמודים ואף קניונים‬
‫לאורך סדקים וקווי העתק‪.‬‬

‫‪120‬‬
‫בתמונה‪ :‬עמודים בהתהוות בסעיף הצפוני של נחל שחורת‪ .‬צילם‪ :‬ב‪ .‬שלמון‬
 ‫כוחם של המים‬

‫קשה להאמין‪ ,‬אבל רוב תצורות הנוף הסלעי מעוצבות על ידי המים‪ .‬הרבה או מעט‪ ,‬בקילוח דק‬
‫או בזרם שוטף‪ ,‬הם ממיסים‪ ,‬סוחפים ומשקיעים את המינרלים‪ .‬גם לאחר התייבשותו‪ ,‬נתון הסלע‬
‫לכרסום תמידי על ידי כוחות הטבע‪ ,‬ההולך ומצטבר במשך אלפי‪ ,‬מיליוני שנים‪ .‬גם בימינו‪ ,‬החי‬
‫המדברי‪ ,‬המשוחרר יחסית מהתלות במים מקבל את מימיו מהמזון שהוא מלקט‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫בתמונות‪ :‬קורא זכר וגורי שועלים במאורתם‪.‬‬
 ‫הבלייה הכימית‬
‫סוג זה של בלייה כולל שינוי אופיו של הסלע על ידי המסת חלק ממרכיביו‪ ,‬המינרלים‬
‫הבונים אותו או‪ ,‬אם זהו סלע גרגרי (קלסטי)‪ ,‬המסת החומרים המלכדים את הגרגרים זה‬
‫לזה על ידי מים‪ .‬הבלייה בתנאי מדבר שונה מזו המתרחשת בתנאי האקלים האופייניים‬
‫למרכז וצפון הארץ‪ .‬ההבדל מתבטא הן בכמויות המשקעים והן בתנאי היובש הקיצוניים‬
‫המונעים את התפתחותם של צמחים ירודים – אצות‪ ,‬חזזיות וטחבים ‪ -‬המסייעים להמסת‬
‫הסלעים והיווצרות קרקע שהן בלייתה והן סחיפתה שונים מאלה של המסלע המדברי‪.‬‬
‫הייחוד במדבר (שבו כאמור אין כמעט פעילות מיקרואורגניזמים) הוא שפעילות זו הנמשכת‬
‫שנים רבות‪ ,‬נשמרת היטב בתנאי היובש הקיצי‪ ,‬ובכל שלב ממשיכה הפעילות מהמקום בו‬
‫נפסקה בפעם הקודמת‪ .‬תצורות השתמרות ובלייה המאפיינות בעיקר סלעים גרגריים‬
‫(קלסטיים) ובמידה פחותה סלעים כימיים הם המקרם המדברי ובליית הכוורות שנתאר‬
‫להלן‪.‬‬
‫פאטינה היא קרום בלייה‪ ,‬שינוי כימי של המשטח כנראה בהשפעת פעילות בקטריאלית‪.‬‬
‫זהו בעצם ציפוי כהה‪ ,‬הנוצר על משטח חשוף ומעידה על גילו היחסי‪ .‬המונח נכון הן‬
‫לעצמים טבעיים והן ליצירות אדם‪ ,‬כמו פסלים ועוד‪ .‬הגיאולוגים משתמשים במונח זה לציין‬
‫ציפוי כהה ומבריק שנוצר על פני השטח של שברי סלעים‪ .‬גווני הפאטינה מעידים על גילה‪.‬‬
‫המקרם המדברי (‪ )desert varnish‬נגרם משקיעת מינרלים‪ ,‬תחמוצות ברזל‪ ,‬מנגן וכן‬
‫פעילות חיידקים על פני השטח‪ ,‬בעיקר זה הפונה אל עבר השמש‪ .‬במשטחים קבורים אין‬
‫נוצר המקרם‪.‬‬
‫פעולת ההמסה נעזרת גם ברוח‪ ,‬המסלקת את תוצרי הבלייה ומגבירה את הלחות‪ .‬בצד‬
‫פעולת ההמסה בחלקים שונים של הסלע‪ ,‬במשטחים החשופים לרוח ולשמש המתייבשים‬
‫מהר‪ ,‬עולים מים בעלייה נימית מתוך הסלע ומעלה עימה מינרלים (מלחים מסיסים כמו‬
‫תחמוצות ברזל‪ ,‬פחמות‪ ,‬גופרות) היוצרים בהתייבשותם את המקרם הקשיח והיבש המגן‬
‫על הסלע מפני המסה‪ .‬לכן‪ ,‬ממשיכה ההמסה בעיקר בסדקים ובכוכים בהם נשמרת הלחות‬
‫לאורך זמן‪ .‬בליית הכוורות (טאפוני) היא תופעה נפוצה הנובעת מפעילות זו‪ .‬לא נדיר‬
‫למצוא גושי סלע גיר או אבן חול‪ ,‬שהתרוקנו כליל מתוכנם‪ ,‬ונותרה בהם "קליפה" חיצונית‬
‫קשה של מקרם מדברי‪ .‬בלייה כזאת נפוצה במיוחד באבני חול‪ ,‬אך אינה נדירה באבני גיר‪,‬‬
‫ואף בסלעים מַ גמטיים‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬שכבת מקרם מדברי חום וקשה (מימין)‪ ,‬המכסה על משטח אבן חול‪ ,‬בנחל שחורת;‬
‫‪122‬‬
‫ומשמאל‪ :‬בליית כוורות בסלע ריוליט פורפיר בנחל שני דרומי‪.‬‬
 ‫בלייה דיפרנציאלית‬

‫סוגי הסלעים השונים מגיבים באופן שונה ל"סוכני הבלייה"‪ ,‬הבלייה וההסעה‪ .‬גיר ודולומיט‬
‫עמידים לכוחות מכניים בשל קושיים‪ ,‬אך במידה פחותה מסלעים מגמאתיים‪ .‬אבן גיר‬
‫עמידה יותר להמסה מאשר אבן חול‪ ,‬שבה החומר המלכד את גרגרי החול מתמוסס בנקל‪.‬‬
‫בתנאים המדבריים‪ ,‬תהליך הבלייה נמשך זמן רב‪ ,‬כאשר היובש הקיצוני משמר היטב את‬
‫תוצאות האירוע הקודם (הגשם‪ ,‬השיטפון וכו') והבלייה ממשיכה מהמקום שהפסיקה‪ .‬זאת‬
‫בניגוד לאזורים הלחים‪ ,‬שם מטשטשת פעולת הצמחים – החזזיות והאצות – את תוצרי‬
‫הבלייה‪.‬‬

‫בתמונות‪ .‬למעלה‪ :‬גוש של סלע גיר שנפל על גבי אבן חול‪ ,‬ופעילות סוכני הבלייה יצרו תבליט חד‬
‫בשטח העליון של סלע הגיר‪ ,‬ובסיס צר מאד מתחתיו‪ .‬למטה‪ :‬אבן חול שנשארה תלויה על בלימה‪,‬‬
‫ונערה שנזדמנה למקום "התנדבה" לתמוך בה‪ .‬צולם בבקעת תמנע ומעלה אילת‪ .‬למטה‪ :‬סדקים‬
‫בסלעים משמשים מצע נוח לצמחים‪ ,‬שמסייעים בתהליכי הבלייה של הסלע‬
‫‪123‬‬
 ‫עלמות‬

‫"עלמה" (‪ )demoiselle‬הוא תופעה מיוחדת במינה‪ ,‬עמוד צר שנותר לאחר שהסלע הפריך‬
‫והמסיס שסביבו בלה ונסחף‪ .‬הסלע או האבן הגדולה והעמידה שבראשו הם "ראש" העלמה‪,‬‬
‫אשר מגן על העמוד כולו מפני סחיפה‪ .‬יש סבורים שבשם "עלמה" גלומה התראה לעלמות‪,‬‬
‫לבל "תאבדנה את הראש"‪ .‬עלמות בגודל ניכר יש בנחלי עמרם ושחורת‪ ,‬ובמזרח סיני‪.‬‬
‫נפוצות יותר "מיני‪-‬עלמות"‪ ,‬עלמות שנוצרו מנפילה של סלע מוצק ועמיד (גרניט‪ ,‬גיר)‬
‫שהבלייה מותירה אותו על "כן" מוגבה מסלע פריך‪ .‬כאלה יש בשפע בנחל עמרם ובנחלים‬
‫הסמוכים‪ ,‬ויש להקפיד שלא לפגוע בהן‪ .‬תופעות אלה הן שילוב של סידוק‪ ,‬בלייה מכנית‪,‬‬
‫והמסה כימית‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬עלמה בנחל בויותי באזור עין נטפים‪ .‬לתשומת הלב‪ :‬אין כיום גישה לאתר‪124‬‬
‫זה!‪.‬‬
‫במוקטן‪" :‬מיקרו‪-‬עלמות"‪ ,‬עמודונים בגובה עשרות ס"מ שאבני הגיר שהוטלו עליהם שמרה עליהם‬
‫מפני הסחפות‪ .‬אותו עיקרון‪ ,‬רק קנה המידה שונה‪ ,‬בנחל עמרם‪.‬‬
 ‫פיסול טבעי‬
‫פסלים טבעיים‪ ,‬יופיים וייחודם הם 'בעין המתבונן'‪ .‬הם נוצרים באבן חול‪ ,‬בסלעי גיר ובסלעי‬
‫יסוד‪ ,‬תוך כדי פעילות הבלייה של הסלעים (שבירה‪ ,‬התפוררות והתמוטטות)‪ .‬הם נפוצים‬
‫במדבר ברוב תצורות הסלעים‪ ,‬ואקלים המדבר היבש מסייע בהשתמרותם‪ :‬במדבר תהליכי‬
‫הבלייה הם מאד איטיים ו”פסלים” כגון אלה הם פרי פעולת מים מצטברת במשך שנים‬
‫רבות‪ .‬התברר‪ ,‬שהרוח‪ ,‬המרימה חול ושוחקת סלעים במדבריות חול (עמ' הבא)‪ ,‬מהווה‬
‫גורם משני בלבד ביצירת הפיסול המדברי בנופי הסלעים – היא נוטה לייבש את הסלע‬
‫ולשמר את התבליטים‪.‬‬

‫תמונות פיסול טבעי בנופי האזור‪ .‬למעלה מימין ובכיוון השעון‪ :‬סלע "האדם הקדמון" בנחל גשרון‬
‫‪125‬‬
‫עם‬ ‫תחתי‪" ,‬עקבת הדוב" בנחל הערבה‪ ,‬גבעת "הבורג" בתמנע שאישית נראית לי כספינקס‬
‫ראש אריה‪ ,‬ואחרון‪" ,‬הגמל הרובץ" בנחל שני ‪.‬‬
 ‫בלייה ושחיקת רוח‬
‫הויכוח רב שנים שהתנהל בין המטיילים על השאלה מהו הגורם להיווצרות התופעות‬
‫השונות במדבר – "הפטרייה"‪" ,‬עלמות" ו"טאפוני" – האם אלה המים או שמא‪ ,‬כפי שטענו‬
‫אחרים‪ ,‬פעולת הרוח‪ ,‬כבר הוכרע‪ .‬החוקרים רובם מסכימים שהמים‪ ,‬למרות היותם כה‬
‫נדירים‪ ,‬הם הגורם העיקרי לבלייה במדבר‪ .‬אבל‪ ,‬אבנים המונחות זמן רב במישורים‬
‫סחופי רוחות מראות סימני שחיקה מובהקים על ידי הרוח‪ ,‬שמסיעה גרגרי חול הפוגעים‬
‫באבן ושוחקים אותה בדרך אופיינית‪.‬‬
‫מקרה מיוחד הם קצועות רוח‪ ,‬חלוקי אבן שהיו מונחים על הקרקע עשרות אם לא מאות‬
‫שנים‪ ,‬שנשחקו למעין פירמידות בזעיר אנפין‪ -‬קצועות או מוקצעות‪ .‬בשפות אירופיות הן‬
‫קרויות‪( dreikanter‬שלוש פינות)‪ .‬קצועות רוח כאלה נמצאו גם בחולות סמר בערבה‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬חלוק נחל מאבן גיר שהיה מונח על גבי דיונה‪ ,‬לוטש ברוח והבליט מתוכו‬
‫דגם טיפוסי‪ ,‬האופייני לסוג זה של בלייה‪ .‬באמצע‪ :‬חלוק אבן חול‪ ,‬שהתגלגל בזרם‪ ,‬ולעומתו‬
‫משמאל‪" :‬חצי חלוק" משוטח‪ ,‬שלוטש כנראה על ידי הרוח‪ ,‬במבט מעל ובמבט צידי‪ .‬למטה‪:‬‬
‫"קצועות רוח" משולשות טיפוסיות מקוורץ‪ ,‬ממישורי סיני‪ ,‬שלוטשו אף הם על ידי חלקיקי חול‬
‫‪126‬‬ ‫שהוסעו על ידי הרוח‪.‬‬
 ‫התפוררות הסלע ויצירת חול‬

‫רוב החוליות (דיונות) בארץ הם מחול הקוורץ‪ ,‬הנוצר מהתפוררות גבישי הקוורץ בסלעי היסוד‪.‬‬
‫עמידות גבישי הקוורץ בפני המסה מאפשרת להם לשרוד תהליכי בלייה‪ ,‬הובלה והשקעה‪.‬‬
‫התלכדותו של החול לאבן החול‪ ,‬על ידי חדירת חמרים מלכדים‪ ,‬והתפוררותו הם תהליכים‬
‫החוזרים על עצמם יותר מפעם אחת‪ .‬חולות סמר שבערבה עשויים מחול שהתפורר מאבני‬
‫החול בנחלי אדום‪ ,‬נגרף לערבה על ידי מים ונצברו ברוח‪ .‬חולות נחל כסוי במזרח בקעת‬
‫עובדה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מקורן בהתפוררות סלע גירי‪ ,‬קירטון‪ ,‬שגרגריו הוסעו לבקעת עובדה‬
‫באמצעות המים‪ ,‬ורוח מערבית הפיצה אותו מזרחה וערמה אותו על מדרונות הגיר‪ .‬הגישה‬
‫לאתר זה היא בכביש המוליך לבסיס חיל האוויר עובדה‪.‬‬

‫‪127‬‬
‫בתמונה הראשית‪ :‬מדרון חול גירי בנחל כסוי ‪ ,‬שהוסע ברוח ושקע על מדרון סלע גיר‪ .‬בתמונה הקטנה‪:‬‬
‫ישימונית תמנע ‪ ,‬שממית חול‪ ,‬החיה בחוליות הערבה‪.‬‬
 ‫שינויים בנתיבי הזרימה של נחלי דרום הערבה‬
‫לכאורה ניתן לצפות שהנחלים יזרמו בנתיב הקצר ביותר שבין מקור המים והסחף שהם‬
‫גוררים אל בסיס הסחיפה (אצלנו‪ :‬עמק הערבה או הים)‪ .‬אך שינויים טקטוניים וגורמים‬
‫טופוגרפיים גרמו לכך שמערכות הנחלים הנוכחיות בדרום הערבה עברו שינויים מפליגים‬
‫במהלך עיצוב הנוף האחרון‪ .‬כידוע‪ ,‬נחלים נוצרים במדרון‪ ,‬ומתחפרים לאחור‪ ,‬מרחיבים את‬
‫אגן הניקוז שלהם‪ .‬שביית נחלים נגרמת כאשר הנחל המתחפר לאחור מגיע ונוגע בנתיבו‬
‫של נחל אחר‪ ,‬וגורם למי הגשמים מחלקו הגבוה יותר לזרום לעברו‪ ,‬ואילו חלקו התחתון של‬
‫הנחל "הנגזל" מתנתק ממקור מימיו‪.‬‬
‫מידע רב ניתן להפיק מתצפיות על קירות הסחף בנחלים‪ .‬טיבם של חלוקי הנחל מלמד על‬
‫כיווני הזרימה‪ ,‬ורמת המיון של החלוקים – על טיב הנחלים והשינויים שחלו במשטר‬
‫הזרימה‪ .‬מחקרים שנערכו על הרכב תלכידי הסחף בנחלים בני ימינו ונחלים שזרמו בעבר‬
‫מראים כי חלו בהם שינויים כיווני הזרימה ועצמתה‪.‬‬
‫א‪ .‬בסקר שנערך באזור אילת בשנות הששים של המאה ה‪ ,20-‬סקר החוקר צ‪ .‬רון את‬
‫הגיאומורפולוגיה של אזור אילת‪ .‬הוא התמקד במדרגות המוגבהות של סחף‪ ,‬המתגלות‬
‫בנחלים ובגדותיהם כקונגלומרטים של סחופת שאינם פעילים בימינו‪ .‬במחקרו הציע כי כיווני‬
‫הניקוז והזרימה של הנחלים הקדומים היו שונים במידה ניכרת מהנחלים בימינו‪ .‬רוב‬
‫הנחלים שמדרום‪-‬מערב לאילת‪ ,‬המתנקזים כיום לנחל שלמה ונחל גשרון‪-‬טאבה אל המפרץ‪,‬‬
‫ויובליהם‪ ,‬זרמו בעבר לצפון‪-‬מזרח‪ ,‬אל הערבה‪ ,‬במפלס הגבוה בעשרות מטרים מעל‬
‫למפלס הנחלים הנוכחי‪ .‬נחל יהושפט הקדום שניקז בעבר את אזור הר יהושפט וסביבתו‪,‬‬
‫זרם כנראה צפונה‪ ,‬לעבר רמת יותם וממנה לכיוון העיר אילת ונשפך למליחת אילת‪ ,‬צפונית‬
‫לאילות‪ .‬מאוחר יותר נחצתה מדרגת הסחף הגבוהה שנוצרה על ידו על ידי נחל שלמה‬
‫שחצה אותה בכיוון מערב‪-‬מזרח‪ .‬כיום ניתן לראות את המדרגה הזאת במפלס גבוה‬
‫בעשרות מטרים מעל אפיק נחל שלמה‪.‬‬
‫עוד דוגמא לשינוי כזה הוא נחל שני‪ ,‬הזורם כיום מבקעת הירח במצריים לערבה‪ .‬לא קשה‬
‫להיווכח שבעבר זרם נחל רחב ידיים ממרגלות הר עוזיה לכיוון מערב‪ ,‬לעבר מישורי סיני‪ ,‬או‬
‫לים המלח דרך צפון הערבה‪ .‬את שכבת הסחף שריפדה את קרקעו ניתן לראות כיום כשהיא‬
‫מכסה את אבני החול בהן נחתר הקניון האדום‪.‬‬

‫שעמקו‬
‫בתמונה‪ :‬אפיקו הרחב של נחל שחורת‪ ,‬מראה פזרות סחף (חץ דק)‪ ,‬שבהם נחתר קניון מרשים ‪128‬‬
‫מגיע לכדי ‪ 30‬מ' ויותר (חץ עבה)‪ ,‬המשמש מוצא לערבה של קניון נחל שחורת המגמטי (עמ' )‬
 ‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬נחל גשרון ונחל יהושפט‬
‫בתמונה העליונה‪ :‬בפרשת המים העליונה של נחל יהושפט (מסלול ‪ )8‬מתגלה תופעה‬
‫ב‪ .‬נחל גשרון ונחל יהושפט‬
‫בפרשת המים העליונה של נחל יהושפט (מסלול ‪ )8‬מתגלה תופעה החשודה כשביית נחלים‬
‫(מפה)‪ :‬על גבעת אבן החול (‪ )1‬שמשמאל מתגלה שכבת קונגלומרט הזהה לזו שבערוצו של נחל‬
‫גשרון הגובל בו‪ .‬חלוקי סלעי יסוד באוכף שלמרגלות המפלס (‪ )2‬ולאורך גדת הנחל העליון (‪)3‬‬
‫מציעים כי נחל גשרון העילי הקדום – או מערכת נחלים שקדמה לו ‪ -‬זרם בעבר דרך נחל יהושפט‬
‫לנחל שלמה או צפונה ממנו וממנו לרמת יותם‪.‬‬

‫ניתן לשער כי העתק‬

‫מאוחר יותר (העתק‬
‫יהושפט‪ ,‬המסומן כאן‬
‫בקו לבן קטוע) יצר‬
‫מדרגה שקטעה את‬
‫הזרימה ונחל גשרון‬
‫הנוכחי זורם דרך ואדי‬
‫טאבה לחוף הים‪ ,‬במפלס‬
‫הנמוך בכ‪ 150-‬מ' מנחל‬
‫יהושפט‪ .‬אם אמנם יש‬
‫צ‬
‫ממש בעדות זו‪ ,‬הרי זוהי‬
‫שביית נחלים במיטבה‪.‬‬

‫‪129‬‬ ‫בתמונות‪ :‬מראה כללי של אזור השבייה; מפה המציעה את שלבי התהליך‪ ,‬ולמטה ‪ -‬סלעים‬
‫מגמטיים (מסומנים בכוכביות) בנקודה ‪ 3‬בתמונה העליונה‪ ,‬ראיות לשביית הנחלים כאן‪.‬‬
 ‫ג‪ .‬הטיית שפך נחל שלמה‬
‫עדות נוספת לדינמיקה של התפתחות מערכת הנחלים באזור הוא המפה הבאה‪ ,‬והתמונה‬
‫שמתחתה‪ .‬התמונה מראה "ברך" באפיקו התחתון של נחל שלמה‪ ,‬שבה נוטה הנחל‬
‫לשמאל ויורד לעבר המפרץ‪ .‬מבט על המפה ובשטח מראה כי קטע החוף הקרוי "חוף‬
‫אלמוג" נדמה למניפת סחף לפתחו של נחל גדול‪ .‬ואכן‪ ,‬בדיקה במעלה ואדי יבש המתנקז‬
‫אליו שבו ממוקמים כיום בתי מלון ושרותים שונים‪ ,‬הינו ברוחב גדול מהמצופה מממדי אגן‬
‫הניקוז המצומצם שמספק לו את מימיו‪ .‬במעלה הוואדי הזה‪ ,‬בנקודה המסומנת כ‪ 1-‬במפה‬
‫ובתצלום‪ ,‬יש מורד לעבר נחל שלמה‪ ,‬שדרך עפר (הנראית מצד ימין בתמונה) יורדת בו‪.‬‬
‫ניתוח קצר של הממצאים מציע כי בעבר היה הוואדי היבש הזה חלקו התחתון של נחל‬
‫שלמה‪ ,‬שהתנקז לים בחוף אלמוג (מפה ימנית)‪ .‬שינויים בבסיס הסחיפה‪ ,‬אולי בשל עליית‬
‫מפלס הים‪ ,‬גרמו להשקעת סחף רב והסתמות האפיק התחתון‪.‬‬
‫ירידה מאוחרת יותר של‬
‫בסיס הסחיפה (מפלס הים?)‬
‫גרמה ל"חידוש נעוריו" של‬
‫הנחל (מפה שמאלית)‪ .‬נחל‬
‫"צעיר" יותר‪ ,‬שהתחפר‬
‫לאחור מכיוון חוף הים‪ ,‬היטה‬
‫את האפיק העליון של נחל‬
‫נקודת‬ ‫לעברו‪.‬‬ ‫שלמה‬
‫המפגש הזאת מתוארת‬
‫במספר ‪ 2‬במפה ובתצלום‪,‬‬
‫ונראית מצד שמאל של‬
‫התמונה‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫בתמונה‪ :‬מבט למזרח מנחל שלמה‪ ,‬במקום ההטייה המשוער‪ .‬נקודה ‪ :1‬הצטברות של סחף‬
‫שסתם האפיק שבו זרם הנחל‪ ,‬והדרך היורדת במורדו‪ .‬ונקודה ‪ :2‬האפיק הנוכחי‪ ,‬שנפרץ כנראה‬
‫מאוחר יותר ונשפך לים כ‪ 500-‬מ' צפונית לשפך הקדום‪.‬‬
‫‪130‬‬
 ‫"סוף הדרך" של הסחיפה‪ :‬מישורי צרירים ואגם פלאייה‬
‫האזור שמצפון מערב לבקעת עובדה ומדרום לנחל פארן הוא המשך ישיר למישורי מרכז סיני‪,‬‬
‫שיושרו ופולסו בתהליך בלייה וסחיפה ארוך וממושך‪ .‬המשטח הכהה זרוע שברי סלעי צור‪,‬‬
‫שמקורם בשכבות סחף של סלע משקע צורני‪ .‬החרסית שהובאה על ידי השטפונות שקעה אל‬
‫מתחת לאבנים או הורחפה בסופות האבק והותירו במקומו את החצץ הכבד יותר‪ .‬צורה זו‬
‫קרויה "ריצוף מדברי"‪ ,‬המכסה את מישורי הצרירים‪ ,‬שאחדים מכנים בשם "חמאדות"‪ ,‬או‬
‫"רג"‪ .‬יש הסבורים שזוהי תצורת הנוף העתיקה ביותר ששרדה במצבה זה במשך דורות רבים‪.‬‬ ‫ֶ‬
‫במקומות עמוקים‪ ,‬שאין להם ניקוז לערבה או לים (מערכות ניקוז פנימיות)‪ ,‬נוצרים אגמי‬
‫פלאייה‪" ,‬קעות" בערבית‪ ,‬המתמלאים מים בעקבות שיטפונות והופכים לאגמים למשך כמה‬
‫חדשים‪ ,‬בשנים גשומות‪ .‬כאלה הם מישור קע‪-‬א‪-‬נקב (בקעת הירח)‪ ,‬הנמצא מערבית למעלה‬
‫אילת‪ ,‬בשטח מצריים‪ ,‬ומלחת יטבתה‪ ,‬בערבה‪ ,‬שבמרכזם שוקעים משקעי חרסית בהירים‪.‬‬

‫‪131‬‬
‫הגדולים‬‫בתמונות‪ :‬למעלה‪ :‬ג'יפים דוהרים על מישורי צרירים מרוצפים בצור בשמורת הנחלים‬
‫(נחלי צניפים ופארן)‪ .‬למטה‪ :‬מבט אל קע‪-‬א‪-‬נקב ‪ ,‬אגם הפלאייה ב"בקעת הירח" שבתחום מצריים‪,‬‬
‫לאחר שיטפון שהציף אותו (צולם מהר חזקיהו (טיול ‪.)7‬‬
 ‫חלק ד' ‪ :‬נספחים‬

‫א‪ .‬מחצבים וגבישים‬

‫מחצבים‪ ,‬או מינרלים בשמם הלועזי‪ ,‬הם חומרים אי‪-‬אורגניים‪ ,‬לרוב במצב גבישי‪ ,‬בהם‬
‫האטומים ערוכים בסדר גאומטרי קבוע‪ .‬מינרלים מרכיבים את סלעי קרום כדור הארץ‪,‬‬
‫שם עוצבו במשך מיליוני שנים בתהליכים גיאולוגיים‪ .‬הם יכולים להיות יסודות‪ ,‬כברזל‪,‬‬
‫זהב‪ ,‬גפרית‪ ,‬או תרכובות "פשוטות" שבמולקולות שלהן רק אטומים ספורים‪ ,‬כגון סידן‬
‫גפריתי (גבס)‪ ,‬נתרן כלורי (מלח מאכל)‪ ,‬או מורכבות יותר‪ ,‬שלהן צורות גיבוש מגוונות‪,‬‬
‫כגון מלחי צורן‪ ,‬הקרויים סיליקטים‪ .‬האחרונים נפוצים בסלעי היסוד‪ .‬בגרניט‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫תבחינו בנקל במרכיביו הסיליקטים הנציץ ופצלת שדה‪ .‬גם קוורץ‪ ,‬שסיליקט נקי‪.‬‬
‫סיליקטים נדירים יותר‪ ,‬כמו אמפיבול ופירוקסן‪ ,‬מרכיבים את סלעי הבזלת‪ ,‬הדיוריט או‬
‫הגברו‪ .‬נתאר כאן את המינרלים הנפוצים באזור‪ ,‬שלעתים מוצאים אותם בנפרד‪ ,‬כגבישים‬
‫או גושי סלע‪ ,‬ולחלקם ערך כלכלי כחומר גלם לקישוט או להפקת חומרים אחרים‪ ,‬או אבני‬
‫חן‪.‬‬
‫לגבישים לרוב צורות גיאומטריות אופייניות להם ודרך התפצלותם מגלה בין היתר את‬
‫מבנה האטומים והמולקולות המרכיבים אותם‪ .‬זיהויים נעזר בצורות אלה ובתכונות הנלוות‬
‫להן‪ .‬לגבישים סדר פנימי תלת‪-‬ממדי החוזר על עצמו‪ ,‬כסידור של אריחים‪ :‬צורת קובייה‬
‫סימטרית מושלמת יש למלח הנתרן (מלח מאכל)‪ ,‬ומבנה של פירמידה משושה לקוורץ‬
‫("קריסטל" בלשון העם)‪ ,‬או לקלציט המסודר כ"שיני כלב"‪ .‬גביש מעוין המתגלה בעיקר‬
‫בעת שבירתו יש לקלציט‪ ,‬ששמו האחר הוא "פצלת איסלנדית"‪ .‬הגבס מופיע בסלעים‬
‫לרוב כגבישים דמוי לוח‪ ,‬סיביים או כגרגרים‪ .‬בצורתו הגבישית של האחרון מעורבות‬
‫מולקולות מים שבסריג הגבישי שלו‪.‬‬
‫כמוזכר לעיל‪ ,‬סלעי מחדר (מגמטיים) מתגבשים לאיטם‪ ,‬בעת שהמגמה המותכת‬
‫מתקררת והמינרלים שבה מתגבשים כל אחד בטמפרטורה הייחודית לו‪ .‬בדרך זו גרניט‪,‬‬
‫גנייס‪ ,‬צפחה וכו' הם למעשה פסיפסי מינרלים‪ ,‬שהרכבם – אם הוא מובן היטב – מגלה‬
‫את נסיבות היווצרותם‪ .‬סלע שהתקרר מהר מדי‪ ,‬גבישיו יהיו קטנים מאד‪ ,‬כמו צור‪ ,‬בזלת‬
‫ורבים אחרים‪.‬‬
‫תכונות הגבישים‪ ,‬והמינרלים העשויים מהם‪ ,‬כוללות משקל סגולי (צפיפות)‪ ,‬צבע‪,‬‬
‫שקיפות‪ ,‬פצילות‪ ,‬קשיות‪ ,‬ותכונות נלוות (כמו מגנטיות במגנטיט‪ ,‬פצילות כפולה בקלציט‪,‬‬
‫ברק מתכתי בפיריט ועוד)‪ .‬לא תמיד מוצאים את המינרלים כגבישים‪ .‬המנגן למשל‪ ,‬מופיע‬
‫אצלנו כאבק שחור‪ ,‬או כציור של צמחים על סלעים‪.‬אחרים (נחושת‪ ,‬צור‪ ,‬קוורץ ועוד)‬
‫מופיעים כתרכיזים מעוגלים‪ .‬מינרלים אחרים עוברים שינויים כתוצאה מחשיפתם לתנאי‬
‫האטמוספרה (התחמצנות בעיקר)‪ ,‬או בשל מים שחדרו אל המינרל (מִ יּום‪ ,‬הידרציה‬
‫בלעז‪ ,‬הגורמת לבלייה) כמו בפיריט ההופך ללימוניט; פצלת השדה הופכת לחרסית וכו'‪.‬‬
‫אזור אילת משופע במינרלים‪ ,‬הן בסלעי היסוד או בעורקים בסלע‪ ,‬שם התגבשו מתוך‬
‫המגמה המותכת‪ ,‬והן כאלה שנוצרו כתוצאה של שקיעה כימית מתמיסות שחלחלו בקרקע‬
‫ובסלעים‪ ,‬מילאו סדקים בסלע קיים‪ ,‬ומשקע על קרקע הים (צור‪ ,‬פוספוריט)‪ .‬מינרלים‬
‫אחרים מאפיינים שינויים בהרכב מי הים או מקורות מים יבשתיים (גבס ומלח מאכל‬
‫מתגבשים בהתייבש גוף מים גדול‪ ,‬כמו ים)‪ .‬מינרלים אחרים רוכזו על ידי הצמחיה או‬
‫בגופות ושלדי יצורים חיים (גיר‪ ,‬קירטון‪ ,‬פוספוריט‪ ,‬פיריט ועוד) או בעת פירוק החומר‬
‫אורגני על ידי חיידקים‪ .‬את המינרלים המתרכזים בשלדי יצורים במהלך חייהם או במותם‬
‫‪132‬‬
‫נמצא במאובניהם‪ ,‬והם מסייעים בשחזור תולדות האזור מהבחינה הגיאולוגית‪.‬‬
 ‫קשיות המינרלים‬

‫קשיות המינרלים‬
‫סולם מֹוהס הוא סולם בן עשר דרגות למדידת קשיות המינרלים‪ .‬הקשיות נמדדת‬
‫במידת ההתנגדות שלו לחריצה על ידי מינרל אחר‪ .‬סולם זה נערך על ידי המינרלוג‬
‫הגרמני פרידריך מוהס (‪ )Friedrich Mohs‬בשנת ‪ ,1812‬והוא המקובל ביותר בין‬
‫כמה ההגדרות הקיימות לקשיות של חומרים מינרלים‪ .‬מוהס ערך את הסולם בן ‪10‬‬
‫הדרגות על פי עשרה מינרלים זמינים‪ ,‬החל במינרל הרך ביותר‪ ,‬הטלק‪ ,‬שדרגת‬
‫הקשיות שלו נקבעה כ‪ ,1-‬ועד למינרל הקשה ביותר‪ ,‬היהלום (דרגת קשיות ‪.)10‬‬
‫חומרים נמדדים כנגד הסולם באמצעות איתור החומר הנפוץ הקשה ביותר שהם‬
‫מסוגלים לחרוץ (לדוגמה הקוורץ חורץ זכוכית‪ ,‬מכאן שקושי הזכוכית קטן מדרגה ‪.)7‬‬
‫הטבלה דלהלן מראה השוואה של קשיות החריצה עם קשיות מוחלטת כפי שנמדד‬
‫על ידי סקלרומטר (מכשיר למדידת קשיות)‪ .‬אין קשר מתמטי שיטתי בין דרגות‬
‫הקושי המובאות בסולם מוהס‪ .‬לדוגמה קורונדום (דרגה ‪ )9‬קשה פי שניים מטופז‬
‫(דרגה ‪ ) 8‬אך יהלום קשה מקורונדום פי ארבעה‪.‬‬

‫טבלה ‪ : 2‬השוואה בין קשיות החריצה (דרגות סולם מוהס) וקשיות מוחלטת כשקשיות‬
‫הטלק מהווה בסיס ההשוואה‪ .‬מקור‪ :‬ויקיפדיה‬
‫‪133‬‬
 ‫תרכיזים ותופעות דומות‬

‫תרכיזים הם גופי סלע שנוצרו מהתרכזות של מינרלים למאסה מוצקת‪ ,‬בסלע שהרכבו‬
‫שונה‪ .‬מבדילים בין חומרים מינרליים החודרים אל תוך החומר ההופך לסלע בעת‬
‫התהוותו‪ ,‬לבין היווצרותו מחוץ לסלע‪ .‬למשל נודולה (גוש) של צור שנוצרה בסלע גירי או‬
‫אחר (‪ ;)1‬בולבוסים (‪ ,)2‬תרכיזי גיר שלעתים הם מצוררים‪ ,‬מגלים דגם קונצנטרי של‬
‫שכבות‪ .‬חדירת סיליקה לחול יוצרת בו תרכיזי קוורציט קשים (‪ ,)3‬ואילו התרכזות‬
‫תחמוצת ברזל סביב עצם כלשהו יוצרת תרכיז ברזלי (‪ ,)4‬ולא אחת שבירתו מגלה‬
‫מאובן‪ ,‬כמו טרילוביט מאמריקה (‪ .)5‬התחמצנות פיריט או מרקזיט יוצרת תרכיז‬
‫לימוניטי (‪ ,)6‬ואילו חללים בסלע משקע או סלע מגמטי מושכים לתוכו תמיסות‬
‫המתגבשות בחללו וממלאות אותו בשכבות זעירות גבישים וגמור בגבישים גדולים‪,‬‬
‫‪134‬‬
‫הקרויים גיאוד (‪ .)7‬חלקם נגרמו על ידי יצורים חיים ‪ -‬שקיעה ביוגנית‪ ,‬ויתרם שקעו‬
‫בתהליך כימי טהור‪.‬‬
 ‫סיליקטים‪ :‬קוורץ‬
‫קוורץ ((‪SiO2‬הוא אחד החשובים בין יוצרי הסלעים‪ ,‬הסיליקטים‪ .‬הוא מורכב מאטום צורן‬
‫מצוי במרכזה של פירמידה בעלת ארבעה קדקודים אותם מייצגים אטומי החמצן‪ .‬בקשר‬
‫הכימי שבינם לבין "פירמידות" משמשים אטומי החמצן גשר ביניהם‪ ,‬אטום חמצן משותף‬
‫לשני אטומי צורן‪ .‬מבנה זה‪ ,‬החוזר על עצמו‪ ,‬שהוטמע בגבישיו‪ ,‬מופיע הן בקוורץ נקי‬
‫ובוריאציות השונות שלו (למטה)‪ ,‬והן ‪ -‬בצירוף של יסודות אחרים כמו אלומיניום ומתכות‬
‫אחרות‪ ,‬כמרכיב של קבוצת מינרלים גדולה הקרויה סיליקטים‪ .‬קושיו של הקוורץ הוא‬
‫כזה של הזכוכית‪ ,‬המיוצרת מחול קוורץ‪ 7( .‬בסולם מוהס)‪ .‬הקוורץ מופיע בעיקר בצורת‬
‫גאוד (‪ , geode‬דמוי ארץ)‪ .‬כדור שקליפתו החיצונית אבן גיר או קוורץ וחלקו הפנימי‪,‬‬
‫שהיה חלול בדרך כלל מצופה בגבישי קוורץ‪".‬אבטיח אליהו" הוא גאוד של קוורץ הנפוץ‬
‫בעיקר בהרי מרכז הארץ והנגב הצפוני‪ .‬הלשם (‪ )opal‬הוא קוורץ המצטיין במבנה גבישי‪,‬‬
‫שבשל מולקולות מים בסריגו יוצר מופעי התאבכות של קרני האור העוברים דרך המבנים‬
‫הזעירים שבו‪.‬‬

‫גביש הקוורץ הוא פריסמה שש‪-‬צלעונית‪ .‬לעתים גבישי קוורץ מסוגים מסוימים גדלים‬
‫מתוך הסלע ולכן נראה רק קצה אחד בצורת פירמידה‪ .‬במשפחת הקוורץ נכללים הזנים‬
‫בדולח השקוף‪ ,‬קוורץ מעושן‪ ,‬המכיל מנגן וקרניאול (‪ )carnelian‬המכיל ברזל‪.‬‬

‫בתמונות בשורה העליונה‪ ,‬מימין‪ :‬גאודים של קוורץ המכילים גבישי בדולח‪ ,‬ומשמאל "אבטיח‬
‫אליהו"‪ ,‬מלא גבישים‪ .‬בשורה התחתונה‪ :‬חלוק לשם שקוף העשוי‪ ,‬סיליקה זעיר‪-‬גבישי ומים‪,‬‬
‫מנצנץ בברק משיי בגווני הקשת; גביש קוורץ מעושן מסיני (באמצע) וחלוק נחל מקרניאול‬
‫בצורתו הטבעית וכחרוז שנמצא בחפירה ארכיאולוגית‪.‬‬
‫‪135‬‬
 ‫חלוקי הקוורץ‬

‫חלוקי הקוורץ‪ ,‬המכונים בפי הגיאולוגים "ביצי יונים"‪ ,‬נפוצים מאד בשכבת אבן החול‬
‫הפלאוזואית ‪ -‬תצורת עמודי שלמה‪ .‬מקורם בעורקי קוורץ במסלע הערבו‪-‬נובי‪ ,‬בגרניט‬
‫ופגמטיט‪ .‬הבלייה והשחיקה הפכו אותם לחלוקים‪ ,‬עוד בטרם התמזגו בתלכיד שהנו‬
‫אבן החול‪ .‬מוצאים אותם בבקעת תמנע ובקניון האדום (טיול ‪.)7‬‬

‫הצור ומינרליו‬
‫הצור הוא סלע‪ ,‬שכמוהו כקוורץ‪ ,‬מורכב מצורן דו‪-‬חמצני ((‪ SiO2‬וקשה כמותו (דרגת‬
‫קושי ‪ .)7‬השוני העיקרי בין המינרל קוורץ והצור הוא שבעוד הראשון מורכב גבישים‬
‫בינוניים או גדולים‪ ,‬הצֹור הוא סלע אמורפי‪ ,‬או קריפטוקריסטליני (מגבישים מיקרוסקופיים‬
‫של המינרל קלצדון)‪ .‬גם תנאי ההיווצרות שלהם שונים בתכלית‪ .‬הקוורץ נוצר‬
‫מהתקררות מגמה עשירה בסיליקה בבטן האדמה הוא מתמיסות רוויות בסלעים‪ ,‬ואילו‬
‫הצור נוצר בשקיעה כימית או ביוגנית‪ ,‬בסיוע מיקרואורגניזמים‪ .‬צבעו חום בהיר ועד‬
‫שחור‪ .‬הווריאנט הכהה נקרא לרוב‪ ,‬למרבה הבלבול‪ ,‬צור (‪ ,)flint‬והבהיר מכונה חלמיש‬
‫(‪ .)chert‬עם תוספות כימיות כמו ברזל ומנגן הוא נקרא בשמות אחרים‪ :‬צבע אדום‪-‬אטום‬
‫יש לישפה (‪ ,)jasper‬ופספוס בהיר‪-‬כהה יש לשוהם (‪ .)onyx‬בשקיעה הביוגנית סיליקה‬
‫מומסת במים נקלטת על ידי אצות צורניות (דיאטומאות) ויצורים ימיים אחרים‬
‫(רדיולריות‪ ,‬ספוגים צורניים) שבונים את שלדם מלשם (אופל‪ ,‬לעיל)‪ .‬שלדים אלה נמסים‬
‫אחרי מות היצורים והתמיסה הרוויה בסיליקה חודרת לבוץ ותוקפת מוצקי גיר‪ ,‬כמו‬
‫קונכייות ושלדים‪ ,‬ומצוררת אותם‪ .‬בהשפעת תנאים כימיים מקומיים (כמו נוכחות גרעין‬
‫אורגני) עשויים להתגבש תרכיזים קונצנטריים או ציפוי צורני סביבם ולהציג תופעה של‬
‫"תפרחות" (דוגמה בעמ' הבא)‪ .‬שקיעה כימית מתקבלת כאשר נוצר ריכוז גבוה של‬
‫סיליקה במי־הים‪ ,‬בתנאי אקלים חם‪ ,‬ונוכחות יוני פחמה (קרבונט‪ )CO3= ,‬בסלעי משקע‬
‫או בשלדי בעלי חיים וצמחים‪ ,‬מאיצה תהליך החלפה שבו צור מחליף את הגיר שמקורו‬
‫בשלדי בעלי החיים‪ .‬מכאן הקשר שבין מאובנים וצור (היצוררות)‪ .‬מחשופי צור אפשר‬
‫למצוא במזרח בקעת עובדה‪ ,‬בתצורת גרופית‪ ,‬בקרבת באר אורה ושאר מחשופי‬
‫תצורת מישאש‪ .‬סוג של חלוקי נחל מצור‪ ,‬שניכר שהגיעו ממרחק רב‪ ,‬המצויים בשכבות‬
‫‪136‬‬ ‫מאוחרות‪ ,‬מכונה בשם "צור יבוא"‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬מימין‪" :‬ביצי יונים"‪ ,‬חלוקי קוורץ‪ ,‬ומשמאל‪ :‬חלוקים אלה בשכבה צפופה על הסלע‬
 ‫מופע אחר של הצור הם הבולבוסים‪ ,‬הדומים‬
‫לתפוחי אדמה‪ .‬למעשה אלה תרכיזי גיר שעברו‬
‫היצוררות‪ .‬באזורנו הם מצויים בחתך של תצורת‬
‫מישאש‪ ,‬ונוצרו כנראה בתהליך כימי‪-‬ביוגני‪ :‬יוני‬
‫הגיר נדדו אל תוך הבולבוס‪ ,‬שבו התפרק חומר‬
‫אורגני‪ ,‬שלדי יצורים שנחתו על קרקע הים והפכו‬
‫לגרעיני גיבוש לגיר המומס‪ ,‬ואילו יוני הצורן נדדו‬
‫כלפי חוץ‪ ,‬ושקעו כשוליים צורניים בהיקף הבולבוס‪.‬‬
‫בתמונה‪ :‬בולבוסים מנחל רחבעם (מסלול טיול ‪)1‬‬

‫בתמונה העליונה‪ :‬בולבוסי גיר‪-‬צור‪ .‬באמצע‪ :‬סלע גיר שהתצורר בהקפו‪ ,‬וקיבל צורת "תפרחות"‪.‬‬
‫בתמונה התחתונה‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬חלמיש ‪ ,‬שהוא צור בהיר; צור שכבתי מפוספס הנקרא שוהם;‬
‫וישפה שאף הוא מינרל צורני המכיל ברזל‪ ,‬המקורב יותר לצור מאשר לקוורץ‪ .‬צבעו אדום או חום‬
‫‪137‬‬ ‫בגוון הבשר‪.‬‬
 ‫נציץ‬
‫שם כללי למשפחת סיליקטים מכילי צורן ואלומיניום (אלומו‪-‬סיליקטים) שתכונותיהן‬
‫העיקריות הן פצילות מושלמת במישור אחד (מונוקלינית)‪ ,‬וגבישיהם דקיקים‪ ,‬שקופים‬
‫או אטומים‪ .‬הנפוצים אצלנו הם המוסקוביט‪ ,‬שלו ברק זהב והביוטיט השחור‪ .‬הראשון‬
‫מופיע גם כגבישים זעירים בצפחת אילת‪ ,‬ואחראי לניצנוץ שמאפיין אותה‪ .‬גבישים‬
‫גדולים יחסית של מוסקוביט וביוטיט מוצאים בעורקי פגמטיט (למטה)‪ .‬גבישי נציץ‬
‫אפשר לראות בכל סוגי הגרניט‪ ,‬הצפחות והפגמטיט באזור (מסלולי טיול ‪ 4 ,1‬ו‪)10-‬‬

‫שמו של המוסקוביט קשור בעיר מוסקבה‪ ,‬בה השתמשו בעבר בגבישים השטוחים‬
‫והשקופים כזיגוג לחלונות הבתים ‪ -‬תחליף מבודד ומחדיר אור לזכוכית‪ .‬ותיקים‬
‫זוכרים אותו כמרכיב של גופי החימום למגהצים וכ"חלונות" הפתיליות שהתשמשו‬
‫בהם בארץ בתחילת המאה ה‪.20-‬‬

‫בתמונות‪ ,‬בשורה עליונה‪ :‬גביש מּוסקוביט (ימין) בגודל כמעט טבעי‪ ,‬ומשמאל‪ ,‬גבישי‬
‫מוסקוביט משולבים עם פצלת השדה בפגמטיט‪ .‬למטה‪ :‬גבישי ביוטיט גדולים‬
‫‪138‬‬ ‫משולבים בפגמטיט‪ .‬הר צפחות‪.‬‬
 ‫פצלות השדה‬
‫שם כללי לקבוצה שלמה של מינרלים המרכיבים את סלעי היסוד‪ ,‬ומופיעים גם‬
‫בעורקים פגמטיטים‪ .‬השם פצלת השדה הוא תרגום של השם הגרמני פלדשפט‪ ,‬או‬
‫‪ feldspar‬באנגלית‪ .‬גם הפצלות הן אלומו‪-‬סיליקטים‪ ,‬המכילות צורן‪ ,‬אלומיניום וחמצן‬
‫(‪ )Al,Si,O‬עם קטיונים של סידן‪ ,‬נתרן‪ ,‬אשלגן ועוד‪ ,‬בצירופים שונים‪ .‬לכל צירוף שם‬
‫משלו – אורתוקלז ומיקרוקלין הם פצלות אשלגניות‪ ,‬ופלאגיוקלז נתרניות ועד‬
‫סידניות‪ .‬ההבחנה ביניהם היא עניין למומחים‪ ,‬ונעשית על פי צורות הגביש‪ ,‬משקל‬
‫סגולי ובדיקות כימיות מעבדתיות‪ ,‬שאינן מיועדות לעבודה בשדה‪.‬‬

‫פצלת השדה‪ ,‬המשמשת חומר גלם לזיגוג החרסינה‪ ,‬נכרתה בהר צפחות על ידי‬
‫הגיאולוג הבריטי וויליאמס‪ ,‬בשנות מלחמת העולם השניה לצורכי התעשיה‬
‫הקראמית בארץ‪ .‬הוא חקר את האזור בשנות הארבעים של המאה ה‪ 20-‬ושכן‬
‫בבית הנקרא בשמו‪ ,‬בפתח נחל שלמה‪ .‬עם כיבוש אילת נמלט מהמקום‪" .‬צלקות"‬
‫הכרייה עדיין ניכרות בהר‪ .‬פצלות שדה אפשר לראות בכל מופעי הגרניט‪ ,‬הצפחות‬
‫והפגמטיט באזור (מסלולי טיול ‪ 9 ,4 ,1‬ו‪.)10-‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבישי פצלות שדה לבנה (מימין) וורודה (משמאל) בהר שחמון‪.‬‬
‫למטה מימין‪ :‬גרניט המכיל גבישים של שני סוגי הפצלת – ורודה ולבנה; ומשמאל‪ :‬שפך‬
‫‪139‬‬
‫של פצלת שדה באתר כרייה של הגאולוג וויליאמס בהר צפחות‪.‬‬
 ‫פחמות‪ ,‬סלעי גיר‬
‫הגיר או פחמת הסידן ( (‪CaCO3‬הוא סלע משקע שהוא המרכיב העיקרי של סלעי‬
‫המשקע בהרי הארץ‪ .‬חלק ניכר ממסת הגיר הושקע על ידי בעלי חיים ‪ -‬אלמוגים‪,‬‬
‫רכיכות ואצות גיריות‪ .‬גיר שמקורו בשלדי בעלי חיים וצמחים מיקרוסקופיים – כמו‬
‫חוריריות‪ ,‬קוקוליטופורידים (אצות חד‪-‬תאיות המפרישות גיר) – מהווה מרכיב חשוב של‬
‫סלעי המשקע בקרקע הים העמוקה‪ .‬פחמת הסידן מופיעה בשתי צורות גבישיות –‬
‫קלציט ואראגוניט‪ ,‬הנבדלים בצורות הגביש ובעמידות לתנאי בלייה שונים‪ .‬רוב היצורים‬
‫הימיים בונים את שלדם מאראגוניט‪ ,‬אשר בטמפרטורות גבוהות‪ ,‬ובלחצי הזמן הופך‬
‫לקלציט‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬רוב סלעי הגיר שאנו פוגשים בטבע‪ ,‬מלבד במערות ושוניות‬
‫אלמוגים‪ ,‬מורכבים מקלציט‪( .‬מסלולי טיול ‪ 6 ,5‬ו‪.)8 -‬‬
‫בסלעי משקע כימיים מוצאים לעתים את הגביש הטיפוסי הקרוי "פצלת איסלנדית"‬
‫(‪ )Iceland spar‬המצטיין בפצילות כפולה‪ :‬קרן אור העוברת דרך הגביש השקוף‬
‫מתפצלת לשתי קרניים‪ ,‬ששתיהן מקוטבות בכיוונים מנוגדים‪ .‬למסתכל דרך הגביש‬
‫על קו כהה (בתמונה) יתגלו שני קוים מקבילים‪ ,‬כל אחד מקטב בכיוון שונה‪ .‬סיבוב‬
‫הגביש בחצי עיגול יסתיר אחד מהם‪ ,‬ויחשוף את משנהו‪ .‬סיבובו ברבע עיגול (‪)090‬‬
‫מבטל את הפיצול‪.‬‬

‫בתמונות למעלה‪ :‬גביש קלציט שקוף‪ ,‬המכונה "פצלת איסלנדית" וגביש קלציט שצבעו מרמז‬
‫‪140‬‬
‫ב"פצלת‬ ‫על תרכובות ברזל‪ ,‬מסלעים מַ גמטיים‪ .‬למטה‪ :‬מימין‪ ,‬פצילות כפולה של האור‬
‫איסלנדית" ומשמאל‪ :‬הטייה של ‪ 90‬מעלות המבטלת את הפצילות‪.‬‬
 ‫קלציט‬
‫בטבע הוא מופיע הן בשכבות של גיר והן כמרכיב בשלדי בעלי חיים – צדפות מסויימות‬
‫וקווצי עור‪ .‬כסלע משקע הוא שוקע בחללים תת‪-‬קרקעיים ויוצר גבישים מעויינים‬
‫(רומבוהדריים) או מחודדים ("שיני כלב")‪ .‬לעתים הוא מעורב במינרלים מתכתיים‪ ,‬כמו‬
‫בסידריט‪ ,‬המכיל ברזל‪ ,‬כמותו מוצאים במכרות תמנע‪.‬‬
‫אראגוניט‬
‫אראגוניט אף הוא עשוי פחמת סידן‪ ,‬והוא המרכיב באופן טבעי את כל שלדי האלמוגים‬
‫והקונכייות של רכיכות ימיות‪ .‬אראגוניט מהווה גם את שכבת הדר (אם הפנינה) הבונה‬
‫את חלק מקונכייות הצדפות‪ ,‬וממנו מורכבת גם הפנינה (מכאן שמו "אם הפנינה"‪,‬‬
‫פרלמוטר בלשונות אשכנז)‪ .‬בתנאים שונים (כמו טמפרטורה גבוהה) הוא מוחלף‬
‫בקלציט המשתמר היטב במאובנים‪ ,‬או מתמוסס ומותיר מאחוריו את מילוי הקונכייה‪,‬‬
‫חול גיר שמילא חללים בקונכייות והתמצק‪ ,‬הקרוי "גלעין"‪ .‬האראגוניט גם שוקע‬
‫בנטיפים וזקיפים במערות קארסטיות‪ ,‬ובנטף מעיינות בצפון הערבה‪.‬‬
‫את האראגוניט מוצאים ביבשה בנטף מעיינות (טרוורטין)‪ ,‬שם הוא מצטבר עם התנדפות‬
‫המים כמשקע אי‪-‬אורגני‪ .‬בתעשיית המזכרות שמו "המסחרי" של טרוורטין משובח הוא‬
‫בהט (אלבסטר)‪ ,‬כאשר הבהט האמיתי הינו בעצם תצורה של גבס‪.‬‬

‫דולומיט‬
‫סוג של פחמת סידן ומגנזיום‪ ,‬המושקע בסביבה מימית‪ ,‬אך גם באופן משני‪ ,‬עקב‬
‫חדירת יוני מגנזיום לתמיסות רוויות פחמת סידן‪ .‬נוסחתו היא (‪ .CaMg(CO3)(2‬מינרל‬
‫זה מסיס למדי ואחראי לנופי מערות הקארסט בגליל‪ ,‬ובונה את הזקיפים והנטיפים‬
‫במערות‪ .‬אין מוצאים בו מאובנים‪ .‬דולומיט מהווה מרכיב חשוב בתצורת חצרה (פרט‬
‫חביון) הקנומנית‪ ,‬ותצורת תמנע (פסגת הר תמנע)‪.‬‬

‫‪141‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬גבישי קלציט (ימין) וסידריט‪ ,‬שניהם בצורת "שן כלב"‪ .‬למטה‪ :‬אראגוניט‬
‫מקיר של מערה קארסטית במעלה המישר‪ .‬משמאל‪ :‬דולומיט עם כתמי מנגן מהר תמנע‪.‬‬
 ‫תמונה חסרה‬

‫מינרלים של אידוי‪ :‬גבס‬

‫הגבס הוא סולפט‪ ,‬שהרכבו גופרת סידן ומים (‪ .)CaSO4 .2H2O‬זהו סלע כימי השוקע במים‬
‫שעברו אידוי ביתר בלגונות‪ ,‬באגמים או ממי מחדר עשירי סידן וגופרית‪ ,‬ובקרקע לחה‪ .‬הגבס‬
‫מופיע אצלנו בשתי צורות גבישיות‪ ,‬פצלת המשי‪ ,‬העשויה גבישים ארוכים וצרים מאד‪ ,‬כחוטי‬
‫משי‪ ,‬וסֶ לֶ ניט ("אבן הירח")‪ ,‬בצורת לוח שקוף‪ .‬הראשונה ניתנת לליטוש עדין‪ ,‬ואת השנייה‬
‫מזהים לא אחת בטעות כקלציט (את ההבדל ביניהם לא קשה להוכיח‪ :‬הסלניט נחרץ בציפורן‪,‬‬
‫ואילו הקלציט קשה ממנו ואינו נחרץ‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסלניט אינו מראה את פצילות האור האופיינית‬
‫לקלציט)‪ .‬בעת חימום‪ ,‬מתנדפים מהגבס מי הגיבוש והאבקה הנוצרת צמאה למים ומתקשה‬
‫במהירות עם הוספתם (ידועה כטיח פריס‪ ,Plaster of Paris ,‬המשמש לאיחוי שברים‬
‫ולפיסול) מינרלי הגבס רכים – דרגת קושי ‪ .2‬דרגת קושי של ‪ 3.5‬יש לאנהידריט‪ ,‬צורה‬
‫נדירה של גבס גבישי‪ ,‬השוקע במליחות חמות המצטיינות בהעדר מי גיבוש‪ .‬מוצאים אותו‬
‫בסלעי הר סדום‪.‬‬

‫פחות נפוץ הוא הבאריט‪ ,‬גופרת הבאריום (‪ .)BaSO4‬הוא שוקע בסדקים בסלעי היסוד‪,‬‬
‫לעתים יחד עם קלציט מגמטי‪ .‬הוא מצטיין במשקלו הסגולי הגבוה (‪ .5.5‬ג' לסמ"ק)‪ ,‬פי‬
‫שניים מרוב סלעי הסביבה‪ .‬בעבר היה משמש נוכלים שזייפו באמצעותו קמח‪ .‬כיום הוא‬
‫משמש כמרכיב של בוץ קידוח ולבידוד כורים גרעיניים‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬גביש פצלת המשי‪ ,‬ומשמאל גביש סלניט‪ .‬באחרון בולטת צורת הגביש‬
‫‪142‬‬
‫מפוצל‪.‬‬ ‫המעויינת ושקיפות הגביש‪ .‬להבדיל מקלציט‪ ,‬אין לו פצילות כפולה‪ ,‬והקו אינו נראה‬
‫למטה מימין‪ :‬עורקי גבס בחרסית ירוקה (תצורת אורה) ומשמאל – עורק באריט בסלע יסוד וגוש‬
‫באריט ‪.‬‬
 ‫מינרלים של אידוי‪ :‬מלח מאכל‬
‫כבר בילדותנו למדנו שקל מאד להמחיש את יצירת הגבישים על ידי מלח המאכל או בשמו‬
‫האחר ‪ -‬מלח הסלע‪ .‬זהו מלח נתרן (‪ )NaCl‬שמהווה ‪ 4%‬מתכולת מי הים‪ ,‬ועד ‪ 25%‬ויותר‬
‫ממי ים המלח‪ .‬כמו הגבס‪ ,‬גם הוא סלע אֶ בַפוריטי – המתגבש בהתאדות מי הים‪ ,‬אחרי הגבס‪,‬‬
‫והוא האחרון שנותר על קרקע גוף המים שיבש‪ .‬גבישי מלח המאכל‪ ,‬ששמו המדעי הליט‬
‫(‪ ,)halite‬מופיעים באזורנו בגופי מים קטנים‪ ,‬כמו בגומחות על החוף‪ ,‬או אף בשוניות‬
‫המאובנות שבחוף אילת וסיני‪ .‬גביש ההליט הוא קובייה מושלמת‪ ,‬וזיהויו קל‪ ,‬גם הודות לטעמו‬
‫המלוח‪ .‬בשוניות סיני מצאנוהו בצורת עמוד צר וארוך‪ ,‬שעלה ונדחף לסדק הודות לתכונת‬
‫הפלסטיות שלו‪ .‬כיום מופק מלח זה מייבוש מי‪-‬ים (בעתלית ובאילת)‪.‬‬

‫משום תכונה מיוחדת במינה של מלח הסלע‪ ,‬הוא פלסטי‪ ,‬ובהשפעת הלחץ של שכבות‬
‫שמעליו הוא הופך להיות צמיג‪ ,‬צף ונדחף כלפי מעלה‪ ,‬בדוחפו את סלעי הגיר או הגבס‬
‫שמכסים עליו‪ ,‬עד שמגיע למרומי השכבות‪ .‬כך מוסבר המבנה של הר סדום‪ ,‬הנחשב‬
‫לדיאפיר ("פקק של מלח") שבו נדחפו אל על שכבות המלח ששקעו בשלבי התייבשותו של‬
‫ים קדום‪.‬‬

‫למטה‪:‬‬
‫למעלה מימין‪ :‬גביש קובייתי של הליט‪ ,‬ומשמאל‪ :‬עמוד מלח מהשוניות המאובנות בסיני‪143 .‬‬
‫בריכות אידוי למלח בחוף הצפוני באילת‪ ,‬בעת איסוף המלח‪.‬‬
 ‫גפרות (סולפידים)‬

‫גופרות (סולפידים)‬
‫סולפידים הם מינרלים המכילים מתכת וגופרית‪ .‬המוכרת בכולם היא הפיריט‪ ,‬ברזל‬
‫דו‪-‬גופריתי (‪ ,)FeS2‬המורכב מגבישים איזומטריים‪ ,‬דמויי קובייה‪ .‬פיריט הוא מחצב הגופרה‬
‫הנפוץ ביותר בעולם‪ .‬בדרך כלל מוצאים אותו בעורקי קוורץ בסלעי משקע או סלעים‬
‫מטמורפיים‪ ,‬כמו גם במרבצים של צמחים ובעלי חיים מאובנים (שלא התחמצנו)‪ .‬פיריט‬
‫שנחשף לאוויר מתחמצן ואף שהוא שומר את המבנה הגבישי של הפיריט‪ ,‬הוא למעשה‬
‫תחמוצת ברזל (לימוניט‪ ,‬או מרקזיט)‪ .‬מכנים אותו "דמוי‪-‬פיריט" (פסאודופיריט)‪ .‬אפשר‬
‫למצאו במדרון גבעת רחבעם (תמונה) (מסלול טיול ‪)1‬‬

‫הברק המתכתי וצבעו כצבע הזהב אחראים לכינוי שדבק בו ‪" -‬זהב השוטים"‪ ,‬אלה‬
‫שנתקלים בו ומאמינים שמצאו זהב‪ .‬למרבה האירוניה לעתים ניתן למצוא בו כמויות‬
‫זעירות של זהב‪ .‬סולפידים אחרים הם כלקופיריט (סולפיד הנחושת)‪ ,‬בורניט (סולפיד‬
‫הברזל והנחושת)‪ ,‬המכונה "מחצב הטווס" (‪ ,)peacock ore‬גלנה (סולפיד העופרת‪,‬‬
‫‪ )PbS‬המבריק ככסף ועוד‪ .‬הסוג האחרון נבדל מיתרם בכובדו ‪ -‬משקלו הסגולי הגבוה‬
‫(יותר מ‪ ,7-‬לעומת ‪ 2.5‬של רוב סלעי האזור)‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬סולפידים מתכתיים‪.‬‬

‫מימין‪ :‬פיריט ("זהב השוטים")‬
‫במצבו המחוזר הניכר בברק זהב‪,‬‬
‫הוא הופך‬ ‫כשהוא מתחמצן‬
‫לפסאודופיריט הקרוי לימוניט‪,‬‬
‫שמולו‪ .‬משמאל ‪ -‬מחצב המכיל‬
‫גלנה מעורב בתחמוצת נחושת (חץ‬
‫מצביע על גביש הגלנה המבריק)‬
‫שנמצא בנחלי האזור ובתמונה‬
‫מוקטנת‪ ,‬גביש קובייתי קטן שנמצא‬
‫בנחל רחם‪ .‬למטה‪ :‬תצורת טקיה‬
‫במדרון גבעת רחבעם עשירה‬
‫‪144‬‬ ‫בסולפידי ברזל‪.‬‬
‫נוכחות ברזל בסלע וריכוזו קובעים את צבעו‪ .‬גווני אדום מאפיינים ברזל תלת‪-‬ערכי‪ ,‬וברזל‬
‫דו‪-‬ערכי הוא אפור‪-‬ירקרק‪ .‬מינרלי ברזל נפוצים הם תחמוצות הברזל המטיט (‪)Fe2O3‬‬
‫ולימוניט (‪ .)FeO(OH)·nH2O‬האחרון הוא בלוי ולא גבישי‪ .‬אצלנו מינרלים אלה הם תוצאת‬
‫התחמצנותם של פיריט ומרקזיט‪ ,‬מינרלי ברזל מחוזר (גופרת הברזל)‪ .‬גבישי הלימוניט‬
‫שצורת גביש הפיריט השתמרה בהם‪ ,‬נקראים פסאודומורפים‪ .‬לעתים הוא מופיע בתערובת‬
‫עם גופרית (צהובה)‪ .‬באזורנו‪ ,‬תחמוצות הברזל הנן המלכד העיקרי של גרגרי החול בכל‬
‫שכבות אבן החול‪ ,‬הצובעת אותן בגווניה‪ ,‬מורוד ועד אדום‪.‬‬
‫נדיר יותר הוא המינרל הברזלי מגנטיט שנוסחתו ‪ ,Fe3O4‬והוא למעשה תערובת של שני‬
‫סוגי תחמוצות ברזל‪ ,‬ברזל דו‪-‬ערכי ותלת ערכי‪ .‬זהו המינרל המגנטי הנפוץ ביותר על פני‬
‫כדור הארץ‪ .‬הוא מתמוסס באיטיות בחומצת מימן כלורי וגרגריו נמצאים ברוב סלעי היסוד‬
‫וברוב סלעי המשקע (אך בעיקר בלבת הבזלת‪ ,‬שם היא מתמגנטת בעת התקרשה‪,‬‬
‫ומאפשרת ללמוד על המגנטיות הקדומה של כדה"א)‪ .‬בנוסף‪ ,‬מגנטיט הוא מחצב חשוב‬
‫של ברזל‪ .‬בעבר השתמשו בו להכנת מצפנים‪ .‬גרגרי מגנטיט מוצאים לעתים בכמויות‬
‫גדולות בנחלי אזור אילת (די להעביר מגנט בין גרגרי החול על מנת לתפוס עשרות גרגרי‬
‫מגנטיט זעירים)‪ .‬גבישי מגנטיט נמצאו גם בגופי בעלי חיים שונים‪ ,‬חידקים‪ ,‬קיפודי ים‪,‬‬
‫במקורי העופות ואף בבני אדם‪ ,‬ומשערים שמסייעים לניווט בשדה המגנטי של כדור‬
‫הארץ‪.‬‬

‫תמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬תרכיז לימוניט‪ ,‬המגלה לעתים את גבישי המרקזיט או הפיריט‬
‫שהתחמצנו‪ .‬ומשמאל‪ ,‬אותו תרכיז‪ ,‬בחתך‪ ,‬מנחל רחבעם‪ .‬למטה מימין‪ :‬גתיט (‪ ,Goethite‬על שם‬
‫‪145‬‬
‫המשורר הגרמני גיתה שעסק במינרלוגיה) בצורתו הסיבית‪ .‬נמצא בנחל פארן‪ ,‬ומשמאל‪ :‬גוש‬
‫מגנטיט האחוז על ידי מגנט‪ ,‬להמחשת היותו מגנטי (נמצא בנחל שחורת)‪.‬‬
 ‫מנגן‬
‫יסוד מתכתי‪ ,‬הנפוץ בסלעים כתחמוצת בצבע שחור‪ ,‬משמש כתוספת לברזל ביצור‬
‫פלדות‪ ,‬בהקנותו לפלדה תכונות מיכניות משופרות בהתאם לכמות התוספת‪ .‬שני מינרלי‬
‫מנגן מוכרים מאזורנו‪ ,‬ואף נעשה ניסיון לכרות אותם בתמנע‪ :‬הפסילומלן מחצב חשוב‪,‬‬
‫תרכובת של באריום‪ ,‬מנגן וחמצן‪ .‬ניכר במשקלו הסגולי הגבוה‪ ,‬פי שניים מסלע גיר;‬
‫פירולוזיט – תחמוצת מנגן (‪ ,)MnO2‬המופיע אצלנו בעיקר כמחצב המתפשט ככתם דיו‬
‫בין שכבות ובסדקי סלע‪.‬‬
‫בעבר נחקרו מחצבי מנגן מתצורת תמנע בנחל מנגן בבקעת תמנע‪ .‬אחד מחוקרים אלה‬
‫היה מיודענו ווילאמס‪ ,‬הגיאולוג הבריטי ששכן בבית הקרוי בשמו בנחל שלמה‪ .‬מפעלי‬
‫הנחושת בתמנע כרו מנהרות כרייה ניסיונית למרגלות הר מכרות‪ ,‬אך התברר שהכרייה לא‬
‫תהייה כלכלית‪ .‬כך ניצל צפון בקעת תמנע מעוד מפעל תעשייתי‪ .‬תמצאו אותם בעיקר‬
‫בבקעת תמנע‪.‬‬

‫מהר‬
‫‪146‬‬ ‫בתמונות‪ ,‬למעלה מימין‪ :‬פתחי כרייה בהר מכרות בתמנע ומשמאל בצר של פסילומלן‪,‬‬
‫מכרות‪ .‬למטה‪ :‬דנדריטים (מאובני צמחים מדומים) של פירולוזיט המתפשטים דרך סדקים‬
‫בסלעי יסוד; ומשמאל‪ ,‬בין שכבות דקות בתצורת אורה‪.‬‬
 ‫נחושת‬

‫בצר הנחושת באזור אילת מתרכז‬

‫בשלושה סוגי סלעים‪ :‬כעורקים בסלעי‬
‫מחדר‪ ,‬בסלעי משקע מתצורת תמנע‬
‫וכתרכיזים באבני חול מאוחרות יותר‪,‬‬
‫מתצורות אמיר ועברונה‪ .‬הנחושת‬
‫מופיעה בכמה סוגי מינרלים‪ ,‬כסולפיד‬
‫הנחושת בתמנע‪ ,‬שם נכרה מחצב זה‬
‫במפעל המודרני‪ ,‬וכתרכיזים של‬
‫תחמוצות נחושת באבני החול‪ ,‬שנוצלו‬
‫במכרות הנחושת הקדומים‪ .‬מינרלים‬
‫גבישיים צבעוניים המצויים באבני החול ‪-‬‬
‫מלכיט‪ ,‬אזוריט‪ ,‬כריזוקולה‪ ,‬דיאופטז ועוד‪,‬‬
‫נחשבים לאבני חן‪ .‬מלכיט הוא מינרל‬
‫בקבוצת המינרלים הפחמתיים‪ .‬הרכבו‪:‬‬
‫‪ .Cu2CO3(OH)2‬הוא בעל קושי בינוני‬
‫(‪ 4-3.5‬בסולם מוס)‪ .‬המלכיט נוצר קרוב‬
‫לפני השטח באזורים מחומצנים‬
‫של בצרים סולפידיים כאשר מים עשירים בפחמות‬
‫(‪ )CO3‬מגיבים עם מינרלים נושאי נחושת‪ .‬הוא‬
‫מופיע בטבע יחד עם המינרל אזוריט‪ ,‬ששמו מדגיש‬
‫את צבעו התכול (המכיל גם הוא פחמת נחושת‪:‬‬
‫‪ ;)Cu3(CO3)2(OH)2‬הדיאופטז שהרכבו‪ CuSiO3H2O‬מופיע כגבישים קטנים‪ ,‬מבריקים‬
‫בירוק‪ ,‬והכריזוקולה ‪ )Cu,Al)2H2Si2O5(OH)4‬מינרל רב‪-‬גוני‪ ,‬המזכיר טורקיז‪ ,‬היה מקור‬
‫עיקרי של נחושת במכרות הקדומים‪ .‬מינרל זה שימש בשנותיה הראשונות של אילת‬
‫כחשוב ביותר באבני החן המקומית ונקרא "אבן אילת" ‪.‬‬

‫תמונות‪ :‬למעלה‪ :‬גזע עץ מאובן שרקמתו הוחלפה בתחמוצת נחושת שפעפעה מעלה‬
‫מתצורת תמנע‪ .‬מתחת ‪ :‬תרכיז של נחושת באבני החול‪ .‬למטה‪ ,‬מימין‪ַ :‬אזוריט ומלכיט‬
‫מלוטשות‪ ,‬במרכז‪ ,‬כריזוקולה ומשמאל‪ ,‬גבישי דיאופטז כעורק בתרכיז מנגן בתמנע‪.‬‬

‫‪147‬‬
 ‫הפקת הנחושת הקדומה‬
‫הנחושת שמקורה הראשוני בסלעי היסוד‪ ,‬התרכזה באופן משני לריכוז של ‪ 4%‬בסלעי‬
‫תצורת תמנע‪ ,‬מהקמבריום התיכון‪ ,‬המשמשים מקור הנחושת המופקת בתמנע כיום‪,‬‬
‫ובאופן שלישוני בתהליכים שהתרחשו בקרטיקון התחתון‪.‬‬
‫ריכוזי נחושת באבן החול המהווה את גג תצורת אמיר ובסיס תצורת עברונה שימשו‬
‫מקור עיקרי להפקת הנחושת הקדומה‪ .‬ההפקה נמשכה מהתקופה הניאוליטית‪-‬כלקוליתית‬
‫(אלף רביעי לפנה"ס) ועד למאה שביעית ‪ -‬שמינית לספירה‪ ,‬כאשר שיא הפעילות היה‬
‫בתקופת הברונזה המאוחרת (אלף שני לפנה"ס)‪ ,‬באמצעות משלחות כרייה מצריות‪,‬‬
‫ושבטים מקומיים‪ .‬עדות לכך הוא מקדש מצרי לאלה ח'תחור שנחשף בתמנע ולידו חרוטות‬
‫שמו של רעמסס השלישי‪ ,‬שבתקופתו התבצעה הכרייה‪ .‬המכרות ומתקני ההפקה‬
‫לנחושת המצריים פעלו עד סוף המאה ה‪ 12 -‬לפני הספירה‪ .‬הכרייה וההפקה חודשו בין‬
‫המאה ה‪ 4 -2 -‬לספירה על ידי הנבטים והרומאים‪ ,‬ונמשכו גם בתקופה הביזנטית והערבית‬
‫הקדומה (מאות ‪ .)8-7‬מהתקופה האחרונה נמצאו שרידים מרשימים בצורת ערימות סיגים‬
‫ומבנים העשויים מהם‪ ,‬הממחישים את ההיקף של הפעילות הזאת (עמ' ‪.)56‬‬
‫ממצאים דומים נמצאו בערבה‪ ,‬באזור המשתרע בין תמנע לאילת וכן בעבר הירדן‬
‫המזרחי‪ ,‬באגן ואדי פונון‪ ,‬שם התנהלה פעילות דומה‪ .‬תרכיזי נחושת היו בצר הנחושת‬
‫העיקרי בתקופות היסטוריות קדומות‪ ,‬אך כיום אינם בעלי ערך כלכלי‪.‬‬
‫מחצב נחושת חשוב ונחשב מאד בעבר הוא הטורקיז‪ .‬אותו מוצאים במערב סיני‪ ,‬שם נכרה‬
‫על ידי המצרים הקדמונים לתעשיית אבני חן‪ .‬מכרות הנחושת והטורקיז היו כה חשובים‪,‬‬
‫שהאלה המצרית חת'חור שכונתה גם "גברת הטורקיז"‪ ,‬נחשבה לפטרוניתם‪ .‬מקדש נבנה‬
‫לכבודה בתמנע‪ .‬אתרי תפילה לאלה זו נמצאו סמוך לאתרי כרייה אחרים‪.‬‬
‫מומלץ ללמוד על תפוצת הנחושת ותהליכי הפקתה הקדומים והמודרנייים באזור במוזיאון‬
‫ובסיורים המודרכים בבקעת תמנע‪ ,‬הכוללים שיחזורים של תהליכי ההפקה‪ .‬מוזיאון‬
‫הנחושת "נחושתן" במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מרכז את מרבית הממצאים ממכרות‬
‫הנחושת בערבה‪ .‬לכו לבקר בו‪.‬‬

‫הגבעה‬‫‪148‬‬‫בתמונות‪ ,‬משמאל‪ :‬מערת כרייה בתמנע מהאלף ה‪ 3-‬לפני הספירה‪ .‬מימין‪ :‬ריכוז גדול של סיגים ליד‬
‫"תל חרה חדיד" ("תל בזלת הברזל") מצפון לאילות על כביש הערבה‪ ,‬ודוגמאות של "מקלעות"‪ ,‬האופייניות‬
‫לקרישת לבה המתפרצת מהרי געש‪ ,‬ושרידי תחמוצת נחושת ששרדו בסיגים לאחר הפקת הנחושת‪.‬‬
 ‫ב‪ .‬מאובנים‬

‫חקר החיים הקדומים (פאליאונטולוגיה) והשתנותם עם הזמן (אבולוציה) הוא אחד‬

‫המרתקים בפרקי הגיאולוגיה‪ .‬שינוי זה מאפשר להבחין בצורות חיים שהתקיימו במשך‬
‫תקופות קצרות בהיסטוריה הגיאולוגית‪ ,‬ובעזרתם לציין תקופות אלה (מאובנים מנחים)‪.‬‬
‫המחקר הפאליאונטולוגי (פאליאוביולוגי) עוסק ‪ -‬באמצעות מחקר המאובנים ‪ -‬בחיפושם‬
‫בסלעי משקע‪ ,‬איתורם ושיחזור סביבות מחייתם‪ .‬האחרון‪ ,‬הוא תחום שהתפתח רק‬
‫בעידן המודרני המנסה לשחזר באמצעות סוגי המאובנים ועקבותיהם‪ ,‬כמו גם סימנים‬
‫אחרים‪ ,‬את השינויים בסביבה שקרו בעבר‪ ,‬בין אם על ידי האקלים‬
‫(פאליאוקלימטולוגיה) ובין אם כתוצאה מפעילות יצורים חיים (פאליאואקולוגיה)‪ .‬תקצר‬
‫היריעה מלפרט את המסקנות שניתן להסיק מנוכחות או העדר מאובנים או תצורות אבן‪,‬‬
‫בסביבת‪-‬עבר טבעית‪ ,‬ומה תקפותן של מסקנות אלה‪ .‬הגיאולוגיה הכלכלית מתמקדת‬
‫בחיפוש סלעי מקור לנפט‪ ,‬סלעי מאגר של גזים ונוזלים בעלי ערך כלכלי‪.‬‬
‫כיצד הם נוצרים?‬
‫בעמודים הבאים נציג צורות שונות של מאובנים ונעמוד על דרך היווצרותם‪ .‬לקטגוריית‬
‫המאובנים חשוב לצרף את כל הסימנים האחרים הקשורים בנוכחות יצורים חיים‬
‫בשכבה זו או אחרת‪ ,‬כמו עקבות‪ ,‬סימני חפירה או שינויים במסלע הקשורים בנוכחותם‬
‫של יצורים חיים‪.‬‬
‫למאובנים חשיבות בכמה תחומי מחקר‪ ,‬מלבד התכונות המחבבות אותם על חובבי‬
‫הטבע‪ :‬אמצעי להכיר את החי והצומח הקדומים‪ .‬תמיד הייתה בנו‪ ,‬בני המין האנושי‪,‬‬
‫התאווה לדעת איך הגענו עד הלום‪ .‬רצון זה התגבר מאד עם פרסום תורת האבולוציה‪,‬‬
‫המבוססת בעיקר על ההשערה שהחי והצומח על פני כדור הארץ משתנים בלא הפסק‪,‬‬
‫מינים נכחדים ומופיעים מינים חדשים‪ ,‬המותאמים מהם לתנאי הסביבה המשתנה‪.‬‬
‫הקשר בין בעלי חיים מקבוצות שונות מבוסס הרבה על האנטומיה המשווה ‪ -‬הדמיון‬
‫וההבדל במבנה הגוף‪ ,‬אורחות החיים והתאמה לסביבה‪ .‬אין כמו המאובנים לספק לנו‬
‫פרספקטיבה מתאימה לאורך התקופות‪.‬‬
‫אמצעי לזיהוי שכבות סלע לתקופותיהם‪.‬‬
‫מאובנים של יצורים שהתקיימו במשך זמן מוגבל משמשים כמאובנים מנחים לתקופות‬
‫שבהם שגשגו‪ .‬הימצאותם בסלעים מסוימים מספקים לנו הוכחה באשר לתקופות בהם‬
‫חיו ולתנאי הסביבה באותן תקופות‪ .‬האמצעי האחרון חיוני בעת איתור מחצבים ונפט‪.‬‬
‫שחזור ההיסטוריה הגיאולוגית לתקופותיה הסתייע במאובנים‪ :‬עידן החיים הארכאיים‪,‬‬
‫ארכאיקון (=פרה‪-‬קמבריום)‪ ,‬עידן החיים הקדומים (פליאוזואיקון)‪ ,‬עידן החיים‬
‫האמצעיים (מזוזואיקון) ועידן החיים החדשים (קנוזואיקון)‪ ,‬שבו אנו מצויים בימינו‪ ,‬כולם‬
‫מבוססים על ממצא המאובנים‪.‬‬
‫מאובנים מנחים באזורנו הם בעיקר רכיכות ‪ -‬חלזונות וראש‪-‬רגליים ‪ -‬אמוניטים‬
‫ושייטנים‪ .‬כיום משתמשים גם באבקת צמחים (פולן‪ ,‬בלעז) הן כסמן מנחה לתקופות‬
‫קדומות‪ ,‬ולתנאים סביבתיים ששררו בתקופות היסטוריות‪.‬‬

‫הערה‪ :‬המאובנים נחשבים לערך טבע מוגן‬

‫‪149‬‬
 ‫מאובנים כסמני גיל‬
‫השתנות תנאי הסביבה עם הזמן גורמת להשתנות אופי וצורת היצורים‬
‫החיים בה‪ ,‬בהתאמה לתנאים‪ .‬התאמה כזאת‪ ,‬הן מבחינה אנטומיה‬
‫והן בצורתו החיצונית של הגוף והשלד היא תנאי הכרחי‪ ,‬שאם לא כן‬
‫ייכחדו‪ .‬שינויים כאלה מבדילים בין המאובנים מתקופות קרובות‪ .‬אם‬
‫קבוצת יצורים התקיימה כמין נפרד במשך תקופה קצרה והשתנתה‬
‫תכופות לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית‪ ,‬אזי כל נציג שלה יכול לייצג‬
‫תקופה גיאולוגית‪ ,‬ולשמש לה מאובן מנחה (‪ .)guide fossill‬המאובן‬
‫המנחה הוא לרוב מאובן שמסתייעים בו לתארוך ולהשוואה עם אזורים‬
‫אחרים בהם הם נמצאו‪ .‬מאובנים חשובים הם הטרילוביטים‪.‬‬
‫אלה פרוקי רגל קדומים‪ ,‬כסרטנים והעכבישנים‪ ,‬טיפוסיים לעידן‬
‫הפלאוזואיקון‪ ,‬שבסופו נכחדו‪ .‬הטרילוביט המוצג באיור למעלה‪,‬‬
‫ומינים נוספים שתוארו לראשונה בתמנע‪ ,‬וזיהוי סימני נבירה שלהם‬
‫ושל מינים אחרים מגדירים את גילם כבני תור הקמבריום‪ .‬מאובנים מנחים חשובים‬
‫אחרים בגיאולוגיה של ארץ ישראל הם מיני האמוניטים‪ ,‬דיונונים שוכני קונכייה שנכחדו‬
‫בסוף עידן המזוזואיקון‪ .‬עשרות המינים נבדלו זה מזה בצורתה הכללית של הקונכייה‪,‬‬
‫במבנה המחיצות הפותלות בין ה"חדרונים"‪ ,‬ובסימנים נוספים‪ .‬העלמם של האמוניטים‬
‫לפני ‪ 65‬מיליון שנה מסמן את הגבול שבין עידן המזוזואיקון לקנוזואיקון‪ .‬קבוצת מאובנים‬
‫מנחים אחרת ‪ -‬הנומוליטים ‪ -‬חוריריות ענק ‪ -‬מגדירה את תקופת האאוקן התיכון‪ .‬מאובן‬
‫בעל תכונה דומה הוא הצדפה אוסטרית עבה (‪ )Crassostrea gryphoides‬מתצורת‬
‫חַ ימּור שנחשפה ליד ראס בורקה במזרח סיני‪ ,‬שם התקיימה אוכלוסיה צפופה של מין זה‬
‫בשפת המים‪ ,‬בחוף מפרץ אילת הקדום‪ ,‬כנראה שלוחה של הים התיכון בתקופת המיוקן‪.‬‬
‫יחד עמה נמצאו בלוטי ים‪ ,‬בעלי חיים נייחים‪ ,‬סרטנים ייחודיים שבשלב המעבר מפגית‬
‫פלנקטונית‪ ,‬מתיישבים על מצע אבן ובונים שלד המחבר אותם באורח קבע למצע‪.‬‬
‫בשכבות הנאוגן (מיוקן‪-‬פליוקן) שבה נמצאה הצדפה הזאת ‪ ,‬למעשה על קשוות צדפות‬
‫אלה‪ ,‬נמצאו שני סוגים של בלוטי ים כאלה‪ ,‬שאחד מהם נמנה על הסוג בלוטן (‪)Balanus‬‬
‫שחי כיום במפרץ אילת ובים התיכון‪ .‬תצורה זו מקורבת לתצורת רחם‪ ,‬שהוזכרה לעיל‪,‬‬
‫ומייצגת את החדירה הימית לאזורנו של מפרץ שמימיו באו מהים התיכון‪ .‬בימינו‪ ,‬עם‬
‫שכלול שיטות המיון של יצורים פלנקטוניים זעירים‪ ,‬מסתמכים בעיקר על חוריריות‬
‫פלנטוניות ויצורים ננו‪-‬פלנקטוניים (שההבחנה בהם היא במיקרוסקופים אלקטרוניים)‪ ,‬וזאת‬
‫משום קצב השתנותם המהיר והמידע הרב שהם מספקים‪.‬‬

‫‪150‬‬
‫אוסטרית עבה ‪ ,‬במצב השתמרות מצוין‪ ,‬באמצע מקבץ של בלוטי ים ומשמאל‬ ‫בתמונה‪ :‬מימין‪,‬‬
‫בלוטי ים ממין לא ידוע שהתיישבו על קשוות האוסטרית‪ ,‬כולם מתצורת חימור במזרח סיני‪.‬‬
 ‫סוגי מאובנים‬
‫כנרמז לעיל‪ ,‬המושג מאובן הוא כוללני‪ ,‬ונכללות צורות שונות של השתמרות‪,‬‬
‫שהמשותף לכולן הוא החלפתו של החומר המקורי‪ ,‬השלד או הגוף הרך בחומר‬
‫מינרלי אחר‪ ,‬שסיכויי שרידותו גבוהים מהחומר המקורי‪ .‬לעתים זהו הגיר הקלציטי‬
‫שנשמר אך עבר שינויים מזעריים ולעתים זוהי רקמה חיה שהתפחמה‪ ,‬או‬
‫התחלפה במטווה אי‪-‬אורגני כמו צמח שרקמת העץ שלו התחלפה בתחמוצת‬
‫ברזל או צורן‪ .‬למאובן ייחשבו גם טביעת הרגל או חלק אחר מגופו ושלדו של בעל‬
‫חיים‪ ,‬על הקרקע או על מאובן של יצור אחר‪ .‬טיפוס התאבנות נפוץ הוא מילוי חלל‬
‫הקונכייה שהייתה עשויה מחומר פחות עמיד בבוץ שהתקשה ויצר‪ ,‬לאחר‬
‫התמוססות הקונכייה המקורית גלעין פנימי‪ ,‬שהוא דפוס פנימי שנוצק בתוכה‪ .‬בוץ‬
‫שהתקשה סביב השלד או הקונכיה‪ ,‬מציג טביעה או דפוס חיצוני‪ .‬גלעינים נפוצים‬
‫בין מאובני צדפות וחלזונות‪ .‬רוב מאובני האמוניטים אף הם מטיפוס זה‪.‬‬

‫הצור שהוא סלע שלרוב הוא‬

‫ביוגני‪ ,‬נוצר בים מתחמוצת‬
‫שמקורה‬ ‫(‪)SiO2‬‬ ‫צורן‬
‫במיקרואורגניזמים המכילים‬
‫צורן בשלדיהם‪ .‬הצורן מחליף‬
‫את החומר המקורי במאובן‬
‫או בשלד של היצור המתאבן‪,‬‬
‫לעתים עוטף אותם בחלקם‬
‫או במלואם‪ ,‬ויצר דפוסים‬
‫ייחודיים לו‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה ‪ :‬גלעין של החילזון המחטי (‪ )Hastula‬מהקנומן‪ ,‬והטורית (‪( )Turritella‬במרכז)‬

‫ומימין‪ ,‬טביעה או דפוס מצורר של חלזון מאותו סוג מתצורת מישאש‪ .‬למטה‪ :‬גלעינים עשויים‪151‬‬
‫סלע‬
‫גיר של חלזונות וצדפות‪.‬‬
 ‫מאובני צמחים‬
‫למרות שבאזורנו שררו תנאי יבשה במשך מאות מיליוני שנים‪ ,‬ואחר כך כוסה בים לאורך‬
‫תקופה לא קצרה‪ ,‬שרידי הצמחים המעטים מעידים על תנאי השתמרות גרועים‪ .‬אולי דווקא‬
‫משום נדירותם יש עניין להאיר עליהם בפנסנו‪:‬‬
‫בתקופות קצרות יחסית בקרטיקון המוקדם היו באזור יערות‪ .‬שרידיהם הם מאובני עצים‬
‫שרקמות העץ שלהן הוחלפו בתחמוצות ברזל‪ ,‬מנגן ואף נחושת‪ .‬ולעתים נדירות יותר בצור‪.‬‬
‫אלה נפוצים למדי בשכבות אבן החול המגוונת ‪ -‬תצורת סמר‪ ,‬שגילה קרטיקון תחתון‪.‬‬
‫חלקים רכים ‪ -‬עלים וענפים הירוקים לא נשמרו כמעט‪ .‬ממצאים בודדים‪ ,‬של דפוסי שרכים‬
‫נדירים נמצאו בנחל עברונה‪ ,‬באבן חול חרסיתית דקת‪-‬גרגר‪ .‬שרכים דומים נמצאו באתר צומת‬
‫קטורה (עמ' הבא) וגם במעלה העצמאות‪ ,‬שבמכתש רמון‪ .‬השרך הוא צמח חסר פרחים הגדל‬
‫בתנאים לחים וטחובים‪ ,‬ומעיד על תנאים כאלה במהלך התקופה הזאת‪.‬‬

‫מאובני עצים נמצאו גם בתצורות ימיות מובהקות‪ ,‬כמו תצורת חצרה ותצורת גרופית‪,‬‬
‫ונראה שאלה הם גזעי עצים שנגרפו מהיבשה אל כיוון החוף‪ ,‬והתאבנו‪ .‬מאובני עצים ניתן‬
‫לראות למרגלות צוקי תמנע ובנחל יואש‪ ,‬שבעברו המערבי של הר יואש‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬למעלה מימין‪ ,‬מאובן עלי שרך מתצורת סמר שנמצא בנחל עברונה ‪ -‬ומתחתיו רקמת‬
‫עץ‪ ,‬או קליפה‪ ,‬שהוחלפה בתחמוצת ברזל‪ .‬משמאל‪ :‬גזע‪ ,‬אף הוא "מבורזל" מאזור תמנע‪ .‬בעמ'‬
‫‪152‬‬ ‫‪ 143‬תראו גזע עץ שרקמת העץ שבו הוחלפה בתחמוצת נחושת‪.‬‬
 ‫מאובני צמחים מתצורת אורה‬
‫תצורת אורה מייצגת מעבר בין סביבה ימית (אמוניטים‪ ,‬רודיסטים) לסביבה לגונרית‬
‫העשירה ברכיכות‪ .‬בשני מחשופים‪ ,‬האחד בצומת גרופית ובנחל קטורה הסמוך‪ ,‬נתגלו‬
‫מאובני צמחים במגוון רב‪ .‬בכמה שכבות של חרסית ופצלים‪ ,‬המתפצלים בנקל מתגלים‬
‫הצמחים‪ ,‬עלים‪ ,‬שורשים ולעתים גם פרחים‪ ,‬כולם מתקופת טורון אמצעי (‪ 90‬מ"ש)‪.‬‬
‫התרוממות קמר רמון‪ ,‬במרכז הנגב‪ ,‬מאז הקנומן העליון חסמה מדרום לגונה בין הים‬
‫הפתוח (מצפון) והיבשה (בדרום סיני)‪ .‬גשמים רבים גרמו לסחף של חול וחרסית‬
‫מהיבשה ללגונה‪ ,‬שהביא עמו צמחים‪.‬‬
‫בלגונה נפגשו צמחי יבשה בצמחי גדות ומנגרובים‪ .‬חוקרים מאוניברסיטת חיפה והמכון‬
‫הגיאולוגי פרסמו ספר מקיף על תצורה זו ועל הממצאים מהאתרים הללו‪ .‬הממצאים‬
‫מעידים כי הם גדלו בלגונות רדודות מכוסות עצים דמויי מנגרובים שגדלו בשולי הים‬
‫בתנאי מליחות משתנה‪ .‬בין הממצאים צמחים המוכרים בימינו (דמויי דולב‪ ,‬צפצפה‪,‬‬
‫איקליפטוס‪ ,‬צמחי מים כנימפיאה ועוד)‪ .‬ארבעים וחמישה מיני צמחים חדשים למדע‬
‫נתגלו כאן (מסלול טיול מס' ‪)8‬‬

‫בתמונות‪ :‬למעלה מימין ‪ -‬עלים ושורשים של העץ ‪ ,Dewalquea gerofitica‬מסדרת ההדסים‬

‫המקורב לאיקליפטוס בן ימינו‪ ,‬ומשמאל‪ :‬עלה של הצמח ‪ Brasipelta gregaria‬המקורב לנימפיאה‪.‬‬
‫למטה מימין‪ :‬חלקי עלים של הצמח ‪ Menispermites‬שצולמו באתר; ומשמאל‪ :‬תפרחת של הצמח‬
‫‪153‬‬
‫‪ , Gerocladus foliosus‬שאף הוא תואר לראשונה ממאסף מאובנים נדיר זה‪ .‬מקורם של חלק‬
‫העלים מיערות סמוכים והגיעו בנהרות שזרמו לים‪.‬‬
 ‫מאובני קרקע הים‬
‫חתך בסלע מאובנים כזה המוצג לפנינו אינו אלא "צילום" של קרקע הים שהכילה בוץ‬
‫גירי בתקופתו‪ .‬נראות בו בעיקר קונכיות של רכיכות ‪ -‬צדפות (‪ )1‬חלזונות (‪ )2‬ושבריהן‪.‬‬
‫גם המילוי ההומוגני שבין הקונכיות יכול להיות שלדים מיקרוסקופיים של אצות צורניות‪,‬‬
‫שברי חוריריות וגרגרי גיר שנוצרו על ידי אצות גיריות‪.‬‬

‫מאובני חוריריות‬
‫אלה הם יצורים חד‪-‬תאיים! המקורבים לאמבות‪ .‬שלד גירי תומך בהם בחייהם ומשתמר‬
‫היטב כמאובנים‪ .‬בעבר וכיום מתקיימות בימינו חוריריות מרחפות במי הים‪ ,‬וחוריריות‬
‫דרות‪-‬קרקע – הנצמדות לאצות גדולות או נחות על הקרקע‪ .‬חורירית מפורסמת היא‬
‫נומוליט גיזה (‪ ,Nummulites gizehensis‬שפשר שמה "מטבעון גיזה"‪ ,‬על שם אתר‬
‫הפירמידות במצרים‪ ,‬הבנויות מסלע "נומוליטי" המכיל אותה)‪ .‬נפוצה בסלעים מתקופת‬
‫האאוקן התיכון (~‪ 30‬מ"ש)‪ .‬מחזור חייו מקיף שני דורות‪ :‬מגלוספירה ("כדור ענק")‪ ,‬הוא‬
‫דור מיני‪ ,‬המייצר תאי רבייה שבהתמזגם מתפתח הדור האל‪-‬מיני‪ ,‬הננסי‪ ,‬מיקרוספירה‪,‬‬
‫המייצר את המגלוספירות‪ ,‬הגדלות לממדי ענק‪ ,‬בדרך אל‪-‬מינית (ראו גם בעמ' ‪.)103‬‬

‫גיר מכיל נומוליטים מאפיין את תצורת ניצנה (הנכללת ב"חבורת עבדת"‪ ,‬הנפוצה בהר‬
‫הנגב)‪ ,‬הנדירה באזורנו‪ .‬את הנומוליט מוצאים באילת כמשקע משני‪ ,‬בחלוקי נחל וגושי‬
‫האבן שנסחפו לתצורת רחם‪ ,‬שאינה אלא קונגלומרט – המורכב מחלוקי נחל מתצורת‬
‫ניצנה ואחרות)‪ ,‬בנחל שלמה עילי (נקודה ‪ 10‬במסלול טיול מס' ‪ )1‬וכן בשיפולי ואדי‬
‫טאבה‪ ,‬שעל קו הגבול עם מצרים (אל תלכו לשם!)‬

‫‪154‬‬ ‫בתמונה מימין‪ :‬נומוליט גיזה מאובן על רקע של חוריריות דרות‪-‬קרקע בנות ימינו‪ ,‬משמאל‪:‬‬
‫נומוליטים מיקרוספריים‪ ,‬שנמצאו צמודים למאובן מגלוספרי‪ .‬שימו לב ל"שכבות" השלד‬
‫החד‪-‬תאי‪.‬‬
 ‫מאובני אלמוגים‬
‫מערכת הנבוביים היא כנראה העתיקה במערכות החי שאנו מוצאים בימינו‪ .‬נכללים בה‬
‫מדוזות‪ ,‬שושנות ים ואלמוגים‪ .‬נמצאו טביעות בסלע של מדוזות חסרות שלד מוצק‬
‫בסלעים שנוצרו לפני כ‪ 500-‬מ"ש (תחילת העידן הפלאוזואי)‪ .‬אלמוגים‪ ,‬שהנם כבר‬
‫בעלי שלד אבן‪ ,‬הופיעו מאוחר יותר‪ ,‬וכללו קבוצות ששגשגו בעידן ההוא‪ ,‬אך נכחדו ופינו‬
‫מקומם לאלמוגי האבן‪ ,‬הבונים כיום את שוניותינו‪.‬‬
‫יחידה הבסיסית באלמוגים הנה הפוליפ‪ ,‬שבחייו נדמה לשושנת ים‪ ,‬אך להבדיל‬
‫ביניהם‪ ,‬שושנת הים היא חסרת שלד אבן‪ ,‬ואילו כל אחד מפוליפי האלמוג שוכן בגביע‬
‫אבן‪ ,‬והוא לרוב מלוכד עם פוליפים שכנים‪ ,‬שהם תוצרי רבייה אל‪-‬מינית‪ ,‬כלומר כל‬
‫פוליפ מתחלק לשניים ויותר‪ ,‬או שהוא מנץ פוליפי‪-‬בנות‪ ,‬הנשארים צמודים יחד ליצור‬
‫מושבת אלמוגים‪ .‬אחת התכונות המיוחדות לאלמוגי האבן היא השיתוף שלהן עם‬
‫צמחים‪ ,‬אצות חד‪-‬תאיות‪ ,‬השוכנות ברקמות הגוף של האלמוג ומקיימות את תהליכי‬
‫הפוטוסינתזה‪ ,‬שמספקים לאלמוג בו הן שוכנות מזון וחמצן לנשימה‪ .‬בחוף האלמוגים‬
‫של אילת ובפארק המצפה התת‪-‬ימי יכול המבקר לראות עשרות מיני אלמוגים בני‬
‫זמננו‪ ,‬הנבדלים זה מזה ומייצגים מגוון מדהים‪ ,‬שאיננו יודעים אם כמותו היה גם בעידן‬
‫המזוזואי‪.‬‬
‫שלדי האלמוגים ששגשגו באוקיינוס טתיס בונים חלק ניכר מסלעי הגיר של ארץ ישראל‪,‬‬
‫אך השתמרות האלמוגים איננה מהמשובחות‪ .‬הם מתלכדים בסלעי החוף או שהם‬
‫יוצרים שוניות אבן‪ ,‬שעוברות תהליך שינוי (דיאגנזה)‪ ,‬המטשטש את צורת האלמוגים‪.‬‬
‫נדיר למדי למצוא מאובני אלמוגים שלמים בסלעי האזור‪ ,‬אך פה ושם נמצאים חלקי‬
‫מושבות – ענפים או קטעי שונית שנשברו‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬מימין‪ :‬מושבת אלמוגים בת זמננו שהוטבעה בשונית מאובנת על חוף אילת‪.‬‬
‫‪155‬‬ ‫משמאל‪ :‬שברי אלמוגים מגיל הקרטיקון‪ ,‬שלא זוהו מאזור אילת‪.‬‬
 ‫מאובני רכיכות‬
‫מערכת הרכיכות (‪ )Mollusca‬היא אחת העתיקות בין חסרי החוליות‪ .‬שורשיה‬
‫בראשית עידן הפלאוזואיקון‪ .‬באוקיינוס טתיס היו חלזונות‪ ,‬צדפות וראש‪-‬רגליים‬
‫(תמנונים‪-‬דיונונים) ומאובניהם נפוצים במשקעיו‪.‬‬
‫לרוב מיני הרכיכות החיים בימינו‪ ,‬וניתן לשער שגם בעבר‪ ,‬קונכייה חיצונית‬
‫העשויה גיר‪ ,‬המגנה על הגוף הרך וחסר השלד‪ .‬לחלזונות קונכייה הנוטה‬
‫להתפתל כסליל‪ ,‬ואילו לצדפות קונכייה העשויה משתי קשוות שבחלל שביניהן‬
‫מסתתר גוף הרכיכה‪ .‬שתי קבוצות אלה חיות בעיקר על פני הקרקע ובתוכו‪,‬‬
‫הראשונים מכרסמי אצות או טורפות טרף קטן‪ ,‬ואילו הצדפות מסננות פלנקטון‬
‫מן המים שבסביבתן המימית‪ .‬הראש‪-‬רגליים שונים‪ :‬לרובם כושר שחייה מעולה‪,‬‬
‫והם מצוידים בזרועות ארוכות או קצרות העוטרות את הפה ומסייעות לטריפה‪.‬‬
‫רוב מיני דיונונים שחיו בעבר היו מצוידים בקונכייה מפותלת שחלקה הקדמי‬
‫שימש להם למסתור והגנה‪ ,‬והאחורי ‪ -‬חדרונים ששימשו בית קיבול לגזים‬
‫שאפשרו להם ציפה וריחוף בחלל המים‪ .‬קונכייתם של רוב הרכיכות עשויה גיר‬
‫מקלציט או אראגוניט (או שילוב של שניהם)‪ .‬שתי הצורות הגבישיות האלה זהות‬
‫מבחינה כימית‪ ,‬אך שונות במבנה הגבישי‪ .‬בתנאים שונים של התאבנות‬
‫מתמוסס האראגוניט והקונכייה משתמרת כגלעין יצוק ואילו הקלציט יציב יותר‪.‬‬
‫במקרים אחרים גיר הקונכייה מוחלף לצור (מצורר ‪ -‬שהגיר המקורי שלו הוחלף‬
‫בסיליקה)‪ ,‬או מותמר לקלציט‪ .‬סוג אחר של גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬שהוא תרכובת סידן‬
‫ומגנזיום פחמתי‪ ,‬נוצר כאשר מגנזיום מחליף חלק מאטומי הסידן‪ ,‬בתהליך‬
‫שהוא לרוב מאוחר להשקעה המקורית‪ ,‬ובו נמחקים לרוב המאובנים‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬קונכייות רכיכות‪ .‬מימין‪ :‬חלזונות‪ ,‬בני הסוג מגדלון ( ‪ )Cerithium‬מהם המופיעים‬
‫בשלמותם ומהם כגלעינים (‪ ,2‬בתמונה השמאלית)‪ ,‬והצדפה לבבית (‪,1( )Cardita‬‬
‫משמאל) ‪ .‬שתיהן מתצורת גרופית מתקופת הטורון המאוחר‪ ,‬שעברו תהליך היצוררות‪.‬‬

‫‪156‬‬
 ‫חלזונות‬
‫החלזונות (‪ )Gastropda‬הם רוב הרכיכות המצויות כיום בים‪ ,‬במים המתוקים וביבשה‪.‬‬
‫להם קונכייה הנוטה להתפתל כסליל וגוף רך‪ ,‬המורכב מראש‪ ,‬שלו עיניים‪ ,‬מחושים ופה‬
‫המצויד בשיניים קשות‪ ,‬המשמשות לכרסום אצות או לטריפה‪ .‬רגל שטוחה מאפשרת‬
‫להם להחליק על המצע המוצק‪ .‬קונכייתם עשויה לרוב מגיר אראגוניטי‪ .‬על כן‪ ,‬מלבד‬
‫מקרים מעטים של היצוררות היא מתמוססת ומשתמרת כגלעין יצוק‪ .‬עשרות מיני‬
‫מאובני חלזונות בסלעי המשקע של האזור‪ ,‬שאחד הבולטים שבהם הוא הסוג שיתואר‬
‫להלן‪.‬‬
‫נרינאה (‪ )Nerinea‬הוא סוג של חלזונות ימיים בעלי קונכייה מאורכת שהתקיים‬
‫באוקיינוס טתיס במזוזואיקון‪ .‬הוא ניכר בקמטים והזיזים בחלל הקונכיה‪ .‬באילת מופיעה‬
‫בריכוזים צפופים של גלעינים טבועים במטווה (מטריקס) של גיר שנוצר על קרקע הים‬
‫בשכבות גיר מתצורת חצרה הקנומנית‪ .‬ריבוי המאובנים במקומות מסוימים מעלה את‬
‫האפשרות שאלה הם מאספי קבורה (קונכיות ריקות שהצטברו במקומות אליהם נגרפו‬
‫על ידי גלים)‪ .‬נדיר למצוא את החילזון הזה כקונכיות בודדות‪ ,‬והמופע הנפוץ ביותר הוא‬
‫זה המופיע בתמונה למטה‪ ,‬כשהן מאוחות זו לזו על ידי הפרשת גיר מלכד‪ ,‬על שכבות‬
‫סלע אופקיות נרחבות‪ .‬בשל הפתח הצר והמחיצות הצפופות לא התמלאו כל חללי‬
‫הקונכייה בחול‪ ,‬אלא התגבשו בהם גבישי גיר קלציטי שקוף‪ ,‬הנראה כאן אפור‪ .‬ממצאים‬
‫אלה אפשר לראות בעיקר בקרבת עין נטפים (מסלול טיול ‪ )5‬וכן בפתח בקעת עמרם‬
‫(מסלול טיול ‪.)2‬‬
‫בתמונות‪ :‬חתכי נרינאות מלוכדות בגיר מתצורת חצרה‪ .‬במוקטן‪ :‬גלעיני‬
‫‪157‬‬ ‫נרינאות‪ ,‬ומשמאל‪ :‬חלזון חי‪ .‬נבלית‪.‬‬
 ‫צדפות‬
‫לצדפות‪ ,‬שני שמות מדעיים‪ .‬האחד ‪ ,Bivalvia‬מתארם כבעלי שתי קשוות מהן מורכבת‬
‫הקונכיה‪ .‬השני – ‪ ,Pelecipoda‬שפרושו "רגל גרזן"‪ ,‬מזכיר את יכולתם לחפור בקרקע‬
‫הרכה ברגל דמוית גרזן‪ .‬הצדפות מאופיינות בראש מנוון‪-‬עיניים‪ ,‬זימים המשמשים גם‬
‫לסינון המזון‪ ,‬שהוא בעיקרו פלנקטון או רחופת אורגנית‪ ,‬וגם לנשימה‪ .‬גלימה דקיקה‬
‫מקיפה את הגוף משני צידיו‪ ,‬ולה בלוטות מפרישות את גיר הקונכייה‪ .‬לצדפות מתחפרות‬
‫רגל הננעצת בחול‪ ,‬והן שומרות על קשר עם המים שמעליהן באמצעות צינורות (סיפון)‪.‬‬
‫צדפות הצמודות למצע מוצק באמצעות הפרשת גיר או סיבים גמישים יוצרות שרטונות‬
‫צפופים‪ .‬אחרות "מונחות" על החול הרך‪ ,‬וחלק מהן מסוגלות לקפץ במים ולשחות‬
‫למרחקים קצרים‪ ,‬על ידי דחיקת המים מתוך חלל הגלימה שלהם‪ .‬מלבד מקרים של‬
‫החלפת הגיר בצור‪ ,‬צדפות שקונכייתן בנויה מאראגוניט אינן זוכות להתאבן לרוב אלא‬
‫בצורת "גלעינים"‪ ,‬ורק אלו שקונכייתן קלציטית‪ ,‬או הוחלפה לקלציט‪ ,‬משתמרות בצורתן‬
‫הראשונית‪ .‬הרודיסטים הן טיפוס נכחד של צדפות שחיו במושבות צפופות‪ ,‬כעין שוניות‪.‬‬
‫מוצאים את מאובניהן באזורנו‪ .‬מקרה מיוחד היא הצדפה תמר‪-‬ים (‪ ,)Lithophaga‬החיה‬
‫גם בימינו‪ .‬היא מתיישבת על אלמוג ומפרישה ריר חומצי‪ ,‬הקודח בשלד האלמוג ליצור‬
‫שקע ההופך למחילה שהולכת ומתרחבת‪ .‬היא נכלאת בה למשך כל חייה‪ ,‬כשהקשר עם‬
‫הסביבה הימית הוא באמצעות נקב זעיר‪ .‬הקונכייה העשויה מגיר מסיס מאד‪ ,‬לא שורדת‪,‬‬
‫ואילו בתוך מחילת האלמוג המאובנת נוצר אפוא גלעין של המעטפת‪ ,‬שבתוכו נמצא‬
‫הגלעין של הקונכיה‪ ,‬בבחינת מאובן בתוך מאובן‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬מאובני צדפות‪ .‬למעלה‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬אורית (‪ ,)Lucina‬אקסוגירה (‪)Ostreid‬‬

‫ומסרקית (‪ ;)Neithea‬הראשונה מתחפרת בחול‪ ,‬השנייה נצמדת למצע מוצק והשלישית חופשית‪,‬‬
‫המסוגלת לקפץ במים‪ .‬בשורה התחתונה‪ :‬אקסוגירה יונית ((‪ ..Rhynchosternon sp‬לותיקים‬
‫נודעה בעיקר בשמה הישן ‪ .Exogyra columba‬שם הסוג "אקסו‪-‬גירה" מזכיר את היות צירה נוטה‬
‫הצדה‪ ,‬ויונית על שום דמיונה ליונה הניבטת מעבר לכתפה‪ .‬זו צדפה שונת‪-‬קשוות‪ ,‬שקשוותה‬
‫השמאלית כאגן שקוע‪ ,‬המונח על הקרקע הרכה‪ ,‬והימנית משמשת לה מכסה אוטם את פתח‬
‫הגלימה מפני התייבשות וטריפה‪ .‬בטור השמאלי‪" )1( :‬גלעין" של קונכיית תמר‪-‬ים‪ ,‬שהוא עצמו‬
‫מתחת‪:‬‬
‫נתון בתוך (‪" ) 2‬מאובן המעטפת" דהיינו "גלעין" של חלל המחילה שבו שכנה הצדפה‪158 .‬‬
‫תמר‪-‬ים בת ימינו שנכלאה במחילתה באלמוג שמת‪( .‬שתיהן מהשוניות המאובנות של סיני)‪.‬‬
‫בתמונות בעמוד זה מככבות צדפות ממשפחת אוסטריאות (‪ ,)Ostreidae‬שהיו ועודן‬
‫צדפות נייחות‪ ,‬המתיישבות על עצמים מוצקים במים הרדודים‪ .‬יוצאות מהכלל צדפות‬
‫הצמודות רק בשלבים מוקדמים‪ .‬אקסוגירה ענקית (‪ ,)1‬למשל‪ ,‬נצמדה‪ ,‬בהתיישבה‬
‫לראשונה על הקרקע‪ ,‬לשלדי קיפודי ים‪ ,‬או קונכיות צדפות‪ ,‬כאלו ממשפחת מסרקניות (‪)2‬‬
‫שדומה לה הצבנו לידה בצילום‪ .‬על המאובן נראית טביעת תפסיל של קשוות הצדפה‬
‫המאכסנת‪ .‬בגיל מאוחר יותר עברה לחיים "חופשיים" והייתה מונחת על החול הרך‪,‬‬
‫כשמשקלה העצמי תומך בה‪ .‬תכונות אלה נשתמרו הודות לכך שהקונכייה שלהן הייתה‬
‫עשויה קלציט‪ .‬לעומתם‪ ,‬קונכיית הליביה‪ ,‬הנמנית על משפחת ליביות‪ ,‬החיה קבורה בחול‬
‫המוצגת כאן לא שרדה במאובן‪ ,‬ונשתמר בה רק הגלעין הגירי‪.‬‬
‫בתמונות‪ :‬צדפות ממשפחת אוסטריאות‪.‬‬
‫החלק הקדום של הקשווה השמאלית‪,‬‬
‫הקדקוד‪ ,‬נוטה הצידה אל מחוץ למתאר‬
‫הקונכייה‪ ,‬ומזכיר במעט חלזון‪ ,‬מה שמתבטא‬
‫בשמם המדעי אקסוגירה‪ .‬למעלה מימין‪,‬‬
‫צלעונית‬ ‫אקסוגירה‬ ‫האוסטראיד‬
‫ומשמאל‪,‬‬ ‫‪)Ceratostreon‬‬ ‫(‪flabellata‬‬
‫(‪Costagyra‬‬ ‫ענקית‬ ‫אקסוגירה‬
‫‪ .)olisiponensis‬למטה‪ :‬בסוג ‪,Pycnodonte‬‬
‫(למטה) הקודקוד מקופל מעל לפתח העיקרי‪,‬‬
‫ולא נוטה לצד‪ .‬הקונכייה לא הייתה כנראה‬
‫צמודה לקרקע סלעית‪ ,‬אלא מונחת על הקרקע‬
‫הטינית ומיוצבת בכובדה‪ .‬פירוש שמה של‬
‫הליביה (‪ ,.Cardium sp‬במרכז מימין)‪.‬‬
‫מסתבר כשמסתכלים עליה מצד התפר‪.‬‬
‫‪159‬‬
 ‫הרודיסטים‬
‫אלה צדפות שנכחדו‪ ,‬יחד עם הדינוזאורים והאמוניטים‪ ,‬בסוף עידן‬
‫המזוזואיקון‪ ,‬והיא קבוצת צדפות מוזרות‪ .‬כלצדפות האחרות גם להם שתי‬
‫קשוות‪ ,‬אלא שקשווה אחת מאורכת כקרן או שופר‪ ,‬ובה שוכנת הרכיכה‪,‬‬
‫והשנייה שימשה כמכסה עליון‪ .‬הרודיסטים היו צמודים למצע וחיו‬
‫במושבות צפופות הבונות שוניות בים הטתיס‪ ,‬כדוגמת שוניות האלמוגים‪.‬‬
‫השלד העבה ויכולתם להיאטם בפני זיהום או טריפה‪ ,‬סיגל אותם לחיים‬
‫בסביבות שבהם לא חיו אלמוגים‪ ,‬ואכן בתקופות שונות הם החליפו‬
‫אותם‪ .‬שלדם היה מורכב מקלציט ומשכבה פנימית של אראגוניט‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫נעלמו בסוף העידן המזוזואי וכיום מחליפות אותם צדפות ממשפחת‬
‫אוסטריאות‪ .‬מאובני רודיסטים נדירים באזור‪ ,‬ואפשר לראותם בתצורות‬
‫הגיר (מסלולי טיול ‪ 5 ,4 ,3‬ו‪)8-‬‬
‫בתמונות‪ ,‬בטור הימני‪ :‬בסלעי הקרטיקון באזור אילת מוצאים בעיקר שני טיפוסי רודיסטים ‪-‬‬
‫רדיוליט (‪ ,) Praeradiolites‬רודיסט בודד‪ ,‬לעתים בקבוצות (מימין ולמטה)‪ .‬בתמונה העליונה‬
‫נראה השוני בין הקשוות‪ .‬בטור השמאלי ‪ -‬היפוריטס (‪ )Hippurites‬המופיע באזורנו לרוב‬
‫כמאובן מצורר (למעלה)‪ .‬אופייניים לו מחיצות אופקיות הנראות כסולמות שמגבילות את נפח‪160‬‬
‫הפרט עם גידולו‪ .‬הרכיכה שכנה בחלל הרחב הסמוך לפתח העליון (פינה שמאלית עליונה)‪.‬‬
 ‫מאובני אמוניטים ושייטנים (נאוטילואידים)‬
‫הראשרגליים (‪ )Cephalopoda‬הופיעו לראשונה בפליאוזואיקון המוקדם‪ .‬בתחילה‬
‫הייתה קונכייתם דמוית חרוט ארוך‪ ,‬שבצורות מאוחרות יותר הפכה למפותלת‪ .‬הם‬
‫שגשגו בעידני הפליאוזואיקון והמזוזואיקון‪ ,‬ומאובני שתי התת‪-‬קבוצות‪ ,‬אמוניטים‬
‫ונאוטילואידים‪ ,‬נפוצים בסלעי המשקע מאותן תקופות‪ .‬בתום העידן המזוזואי נעלמו‬
‫הראשרגליים בעלי הקונכייה‪ ,‬ושרדו רק מינים ששלדם פנימי ‪ -‬דיונונים או שהם‬
‫חסרי שלד בכלל ‪ -‬תמנונים‪ .‬סוג אחד‪ ,‬שייטן (‪ )Nautilus‬שקונכייתו חיצונית‪ ,‬הוא‬
‫שריד חי אחרון לסדרת הנאוטילואידים‪ ,‬מוצאים אותו במעמקי האוקיינוס ההודי‬
‫והשקט‪ .‬חלל קונכייתם היה מחולק על ידי מחיצות לחדרונים‪-‬תאים‪ ,‬מלאי נוזל או‬
‫גז‪ ,‬מה שהקל על ריחופם‪ .‬צינור שחצה את המחיצות וויסת את היחס שבין הגז‬
‫והמים בתאי הציפה‪ ,‬עבר במרכז המחיצה אצל השייטנים ובפינה העליונה אצל‬
‫האמוניטים‪ .‬הרכיכה עצמה שכנה בחדר הפתוח שבפתח הקונכייה ובראשה מספר‬
‫"רגלי טרף"‪ ,‬הזרועות שיצאו מהראש (מכאן שמם "ראש‪-‬רגליים")‪ .‬הפה נמצא‬
‫במרכז מעגל הזרועות‪ .‬לשייטנים היו מחיצות קעורות ולאמוניטים המחיצות היו‬
‫מפותלות ומסולסלות‪ ,‬אך שלא כבחלזונות‪ ,‬פיתול הקונכייה היה במישור אחד‬
‫(פלניספירלי)‪ ,‬כמה משפחות של אמוניטים נמנו עם קבוצה שונה‪ ,‬שקונכייתה‬
‫חרוטית או בעלת פיתול אסימטרי תלת‪-‬ממדי‪ ,‬לעתים בצורת בורג (קבוצת‬
‫שוני‪-‬הצורה‪ ,‬שנציג בהמשך)‪ .‬מאחר והקונכייה הייתה בנויה בעיקר באראגוניט‪,‬‬
‫התאבנותם הותירה לרוב את מילוי החדרונים (הגלעין)‪ ,‬ובמקרים נדירים של‬
‫היצוררות‪ ,‬נותר גם משטחה החיצוני של הקונכייה‪.‬‬
‫למעלה מימין‪ :‬שייטן (‪ Nautilus‬בן ימינו (חצוי)‪ ,‬ובאמצע מאובן שייטן‪ ,‬המראה את‬
‫הפיתול הגלי (קרטיקון‪ ,‬אילת)‪ .‬משמאל‪ :‬חתך באמוניט משומר היטב המראה את‬
‫החדרונים החלולים; למטה מימין‪ :‬ציור הממחיש את המחיצות המפותלות האופייניות;‬
‫‪161‬‬ ‫משמאל‪ ,‬אמוניט שנמצא בסלעי הטורון (תצורת אורה)‪ .‬צילום הנאוטילוס וציור האמוניט‪:‬‬
‫ויקיפדיה‪.‬‬
 ‫שחזור צורתם של האמוניטים‬
‫החיים‪ ,‬פרי מכחולו ודמיונו של‬
‫צייר גרמני בן המאה ה‪,19-‬‬
‫‪Heinrich Harder (1858-‬‬
‫יכלו‬ ‫האמוניטים‬ ‫)‪.1935‬‬
‫לשוטט על גבי הקרקע וכן‬
‫לשחות בזכות הגז שנצבר‬
‫מקור‪:‬‬ ‫הקונכייה‪.‬‬ ‫בחדרי‬
‫ויקיפדיה‪.‬‬

‫האמוניטים מיוצגים ברוב שכבות סלעי המשקע החל מהדבון (פליאוזואיקון) ועד לסוף‬
‫המזוזואיקון‪ ,‬שאז נכחדו‪ .‬כשרואים את מאובני האמוניטים שקוטרם מגיע לעתים ל‪2-‬‬
‫מ' ויותר‪ ,‬ומשקל של מאות ק"ג‪ ,‬קשה לתאר שהיו אלה יצורים קלילים‪ ,‬שריחפו וצפו‬
‫במים הודות לגז שבפנים קונכייתם‪ .‬משקלם הנוכחי של המאובנים נגרם על ידי החול‬
‫ואבקת הגיר שחדרו אל תוך הקונכייה‪ ,‬גבישי הקלציט וחמרים מינרלים אחרים‬
‫שהתגבשו מתוך הנוזלים שחדרו אל החדרונים האטומים‪ .‬החדרונים היו מקושרים על‬
‫ידי פתח דרכו עבר צינור סיפונלי (רקמה חיה) שויסתה את תכולתם בגז או מים‪.‬‬
‫הצבירה ההמונית של אמוניטים בני מין אחד (כמו קיר האמוניטים מדרום למכתש‬
‫רמון‪ ,‬ובנחל רחבעם)‪ ,‬מעלה שתי אפשרויות‪( :‬א) זוהי סביבת החיים שלהם‪ ,‬שבה חיו‬
‫וגם מתו ונקברו‪ ,‬או (ב) שזהו "מאסף קבורה"‪ ,‬שאליו נגרפו הקונכיות על ידי זרמים או‬
‫גלים‪ .‬אמוניטים באזורנו ניתן למצוא בתצורת אורה‪ ,‬במעלה תמנע ואתרים דומים‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬מימין‪ :‬מאובן של האמוניט ‪ Vascoceras durandi‬שנשבר לאורך אחד ה"תפרים"‬

‫שהם מה ששרד מהמחיצות (חיצים)‪ .‬מימין נראה המאובן במבט מכיוון דופן המחיצה‪ ,‬שנראים‬
‫בה הקימוטים של שולי המחיצה בין החדרונים‪ ,‬שבשייטנים (עמ' קודם) הם קעורים לעומת‬
‫פיתולים מסובכים‪ ,‬השונים בכל סוג או משפחה אצל האמוניטים‪ .‬משמאל‪ ,‬מאובני אמוניטים‬
‫ב"קיר האמוניטים" הסמוך למכתש רמון‪.‬‬
‫‪162‬‬
 ‫אמוניטים שוני‪-‬צורה (הטרומורפיים)‬
‫בנוסף לאמוניטים הרגילים (הרגולריים)‪ ,‬הייתה קבוצה קטנה יחסית של אמוניטים‬
‫שוני‪-‬הצורה (הטרומורפיים)‪ ,‬אלה אמוניטים בעלי צורה לא‪-‬סימטרית שהיו מיוצגים‬
‫גם בתקופות מוקדמות אך לשיא תפוצתם הגיעו בתקופת הסנון‪ ,‬לקראת סוף עידן‬
‫המזוזואיקון‪ ,‬בטרם נכחדו בהכחדה הגדולה (לפני ‪ 65‬מ"ש)‪ .‬השתמרותם טובה מאד‪,‬‬
‫שכן בחלק מהמקרים הקונכייה כולה היצוררה‪ ,‬ולא הגלעין בלבד‪ .‬באזור אילת מיוצגים‬
‫מאובנים אלה בעיקר בתצורת מישאש‪ ,‬הנחשפת במורדות המערביים של קער‬
‫רחבעם ובנחל עתק‪ ,‬שם שולטת תצורת סלעים זו‪ .‬אך גם בין שוני הצורה היו יוצאי‬
‫דופן‪ .‬סוג אמוניטים ייחודי‪ ,‬בקוליט (‪ ,)Baculites‬שבו הקונכייה הייתה מפותלת רק‬
‫בתחילת גידולו של הפרט‪ ,‬ובבגרותו התיישר ונותר ישר כמעט‪ .‬בתמונה המצורפת‬
‫ניתן להבחין במחיצות המפותלות שבין החדרונים‪ ,‬סימן מובהק של האמוניטים‪.‬‬
‫צפיפות האמוניטים בכמה סלעים גבוהה‪ ,‬וייתכן שגם כאן מדובר ב"מאספי קבורה"‪.‬‬
‫מאובני אמוניטים שוני‪-‬צורה אפשר למצוא בנחל עתק (מסלול טיול ‪ )6‬בנחל רחבעם‬
‫(טיול ‪ )1‬ובאזור בקעת שיזפון‬

‫בתמונות‪ :‬אמוניטים שוני‪-‬צורה‪ .‬מימין‪ :‬בקוליטים בסלע גיר מתצורת מישאש ובמוקטן‪,‬‬
‫מאובן מצורר של הנ"ל המצראה את החדרונים והמחיצות‪ .‬משמאל‪ :‬מאובני האמוניטים‬
‫‪163‬‬
‫נוסטוצרס (‪ ,)Nostoceras‬למעלה וסולנוצרס (‪ ) Solenoceras‬למטה‪ .‬שניהם מנחלי עתק‬
‫ורחבעם‪.‬‬
 ‫קיפודי‪-‬הים היו כאן עוד מקדמת דנא‪ .‬הם הופיעו לראשונה‬
‫בפליאוזואיקון‪ ,‬לפני כ‪ 400-‬מיליון שנה‪ ,‬ושגשגו לאורך כל‬
‫עידן המזוזואיקון‪ .‬לקראת סופו‪ ,‬מתקופת היורה ואילך‪,‬‬
‫החל המעבר מחיים על גבי המצע‪ ,‬האופייניים עד ימינו‬
‫לקיפודי‪-‬הים העיגוליים ("רגולריים")‪ ,‬שפרופורציות הגוף‬
‫שלהם עיגוליות‪ ,‬לחיים במצע הרך ‪ -‬החול והטין‪.‬‬

‫בתקופת הקנומן חי ניזרן שונה‪-‬קוצים (‪ )Heterodiadema‬שסימנו המובהק הוא‬

‫קוצים עבים‪ ,‬בעצם בסיסי קוצים גדולים במחציתו התחתונה וקטנים במחציתו‬
‫העליונה‪ .‬פחות מצוי‪ ,‬הוא קיפוד‪-‬הים צידר (‪ )Cidaris‬שקוציו היו גדולים‪ ,‬ובהתאמה‬
‫גם בסיסי קוציו עבים‪ .‬קיפודי‪-‬ים אחרים אפשר למצוא לעתים בתוך מאסת הגיר‪,‬‬
‫כשהקוצים המאובנים פזורים ביניהם‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬מאובני קיפודי‪-‬ים עיגוליים מאזורנו‪ :‬למעלה מימין נראה קיפוד‪-‬ים מצורר כשקוציו‬
‫פזורים סביבו (חצים); ומשמאל‪ ,‬ניזרן שונה קוצים (‪ )Heterodiadema lybicum‬הקנומני‪,‬‬
‫מבט‪-‬על המראה את הגודל המוגזם והחריגה מסימטריה של פתח פי הטבעת שהנו דמוי‬
‫חור‪-‬מנעול (חץ שחור)‪ ,‬שלב מוקדם להתפתחות האי‪-‬עיגוליים (אי‪-‬רגולריים‪ ,‬בהמשך)‪ .‬מתחתיו‬
‫מבט‪-‬צד המראה את גודלם המוגזם של הפיטמים התחתונים‪ ,‬בהשוואה לבסיסי הקוצים‬
‫הזעירים‪ ,‬שמשמעותם קוצים דקיקים במחציתו העליונה של השלד (חץ לבן)‪ ,‬בשורה התחתונה‪:‬‬
‫מימין‪ ,‬קיפוד‪-‬ים ממין לא ידוע‪ ,‬עגול למשעי שקוציו היו קטנים ודקיקים‪ .‬ומשמאל‪ ,‬צידר מצורר‬
‫‪164‬‬
‫ולצידו‪ ,‬באמצע ‪,‬קוצי צידר מכמה מינים‪ ,‬דקים ועבים‪ .‬מעניין‪ :‬בימי הביניים כונו קוצי הצידר‬
‫שיובאו מארץ ישראל לאירופה‪" ,‬אבני יהודים"‪ ,‬וייחסו להם תכונות מרפא‪.‬‬
 ‫קיפודי‪-‬ים אי‪-‬עיגוליים‬
‫בעידן המזוזואיקון החלו קיפודי‪-‬הים העיגוליים לעבור מהחיים על‬
‫גבי הקרקע‪ ,‬לחיים בתוך המצע הרך‪ -‬בחול‪ .‬בהתאמה‪ ,‬קוציהם‪,‬‬
‫בעיקר התחתוניים הוסבו לשימוש כאמצעי להתחפרות ולתנועה‬
‫בתוך החול‪ ,‬כמשוטי סירה‪ .‬מעבר זה הכתיב שינויים בפרופורצית‬
‫הגוף‪ :‬א‪ .‬מעבר מעיגוליות לסימטריה דו‪-‬צדדית‪ ,‬מכאן שם‬
‫הסדרה ‪ -‬האי‪-‬עיגוליים ("אי רגולריים"); ב‪ .‬התרחקות פי‪-‬הטבעת‬
‫מה"קוטב העליון" של קופסת השלד‪ ,‬כעיגוליים‪ ,‬שאת התחלתה אפשר לזהות‬
‫בניזרן שונה הקוצים (עמ' קודם)‪ ,‬שהלך והוסט לשוליו‪ .‬המגמה נמשכה ואף‬
‫הקצינה בקיפוד‪-‬הים המיוחד במינו‪ ,‬הולקטיפוס (‪ )Holectypus‬מתצורת חצרה‬
‫שמציג מצב ביניים‪ ,‬בו פי‪-‬הטבעת כבר "נדד" מהקוטב העליון אל תחתית הגוף‬
‫והתייצב לצד הפה‪ .‬בקוטב העליון נותרו רק הפתח העליון של מערכת רגלי המים‪,‬‬
‫וחמשה פתחי המין‪ .‬בשלב מתקדם יותר מופיעים קיפודי‪-‬הים האי‪-‬עיגוליים מהסוג‬
‫המיאסטר (‪ )Hemiaster‬שחי בתוך החול‪ .‬היה נפוץ בתקופת הטורון (תצורת אורה)‬
‫וקיפוד הים האי‪-‬עיגולי ‪ Nucleopygus‬בטורון העליון ובסנון המוקדם (שימו לב‬
‫למיקום פי‪-‬הטבעת)‪.‬‬

‫בתמונות‪ :‬למעלה מימין הולקטיפוס ‪ ,‬העיגולי לכאורה‪ .‬חצים מראים את מיקומו של‬
‫פי‪-‬הטבעת (‪ )A‬בקרבת פתח הפה (‪ ,) M‬בצידו התחתון של הגוף‪ ,‬ואילו בקוטב העליון ((‪,G‬‬
‫נותרו פתחים זעירים של מערכת רגלי המים ופתחי הרבייה‪ .‬מתחתיו צילום של קיפוד‪-‬הים‬
‫האי‪-‬עיגולי המשוכלל המיאסטר ‪ ,‬כשחצים מראים את מיקום הפה בצידו הגחוני (‪ ,)M‬בכיוון‬
‫התנועה הנורמלי שלו‪ ,‬את פתח פי‪-‬הטבעת (‪ ) A‬מצידו האחורי‪ .‬משמאל למעלה מאובני שלד‬
‫) האחד מראה את צדו החיצוני והשני מראה‬ ‫קיפוד‪-‬הים ‪( Nucleopygus‬ראו גם עמ'‬
‫חתך‪ .‬למטה מימין ריכוז גדול של המיאסטרים בחרסיות תצורת אורה‪ ,‬סביבת החיים שבה‪165‬‬
‫שיגשגו‪.‬‬
 ‫דגים‬
‫דגי הגרם נוטים להשתמר כמאובנים טוב יותר מאשר הכרישים‪ ,‬שלהם שלד סחוסי‪.‬‬
‫תנאי השימור בסלעי הגיר לא הקלו על שימור הדגים‪ .‬במקרה הנוכחי‪ ,‬שלד הדג‬
‫התמוסס והותיר אחריו את מתאר החוליות והאדרות‪ .‬מאובן הדג המוצג בתמונה זו‬
‫נמצא בין סלעי הגיר של תצורת חצרה (מקנומן)‪ .‬משום מה‪ ,‬לא נותרו מאובני דגים‬
‫רבים בסלעי המשקע באזור אילת‪ .‬קשקשי דגים נמצאו בחרסיות תצורת אורה‪.‬‬

‫הפוספוריט‪ ,‬סלע עשיר‬

‫באפאטיט‪Ca2(PO4)3 ,‬‬
‫)‪ , (F-Cl-OH‬המכיל‬
‫זרחן‪ .‬זהו סלע משקע‬
‫ימי‪ ,‬פריך‪ ,‬ביוגני (נוצר‬
‫חיים‪,‬‬ ‫יצורים‬ ‫בידי‬
‫שהצטבר מזרחן אשר‬
‫בעצמות בעלי חיים ו‪/‬או‬
‫אצות הקושרות זרחן)‪,‬‬
‫סלע זה מכיל כמויות‬
‫גדולות של שרידי דגים ‪-‬‬
‫עצמות‪ ,‬קשקשים‪ ,‬שיניים‬
‫תרכיזים ופרש של דגים‬
‫קופרוליט‬ ‫שהתאבנו‪,‬‬
‫("אבן פרש=צואה")‪.‬‬

‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬דג מאובן מתצורת חצרה שנמצא בבקע נטפים‪ .‬משמאל‪ :‬שן כריש בסלע‬
‫פוספוריט‪ ,‬המהווה מרכיב בתצורת מישאש‪ .‬למטה‪ :‬מגוון של שיני כרישים‪ ,‬בני משפחות שונות‪,‬‬
‫‪-166‬‬
‫כולן מאותה שכבת סלע‪ .‬צורת השיניים מהווה מציין מובהק של צורת התזונה של הכריש‬
‫בליעה‪ ,‬קריעת הבשר‪ ,‬ריסוק קונכייות וכו'‪.‬‬
 ‫מקור‪ :‬ויקיפדיה‬

‫מאובני זוחלי‪-‬ים‬
‫מצפון לאזור אילת‪ ,‬באגן בקעת קטורה‪ ,‬נמצאו שרידים ‪ -‬חוליות הגב ועצם רחבה ‪-‬‬
‫של זוחל ימי קדום‪ .‬זיהוי ראשוני מצביע על הזוחל פלסיוזאור (‪ )Plesiosaurus‬או‬
‫סוג קרוב לו שחי בים בעידן המזוזואיקון‪ ,‬לפני שנכחד בסופו‪ ,‬לפני ‪ 65‬מ"ש‪ .‬זיהוי‬
‫מוחלט מותנה במציאת גולגולת או שיניים‪ ,‬שיצביעו על טיבו ומזונו של הזוחל‪ .‬ממצא‬
‫זה חובר לממצאים נוספים קרובים לו בסלעי הנגב‪ ,‬הנמצאים כעת בבדיקה‪.‬‬
‫את עצמותיו של זוחל ימי אחר‪ ,‬המסוזאור (‪ ,)Mesosaurus‬מוצאים בכמה אתרים‬
‫בנגב‪ ,‬בתצורות הקרטיקוניות המאוחרות (מנוחה‪-‬מישאש)‪.‬‬

‫"לפלסיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך או שניהם גם יחד‪ .‬הגוף היה‬
‫קצר‪ ,‬רחב‪ ,‬ושטוח יחסית‪ .‬בגלל גופם הקשוח וזנבם הקצר נמנעה מהם‬
‫התפתחות של איברי תנועה דוגמת הדגים‪ ,‬ובמקום זה התפתחו גפיהם‬
‫למבנים חזקים דמויי משוט‪ ,‬שבעזרתם חתרו במי הים כדרך שמשייטים הצבים‬
‫במים‪ .‬על פני היבשה היו מסוגלים לדדות ככלבי ים‪ .‬הם ניזונו מדגים‪,‬‬
‫אמוניטים ומ ֶּבלֶמניטים (אף הם דיונונים קדומים)"‪( .‬מקור‪ :‬ויקיפדיה)‬

‫בתמונות‪ ,‬משמאל‪ :‬חוליות של זוחל ימי ושרידים אחרים שנמצאו בתצורת מנוחה בקרבת נחל‬
‫בשכבות‬
‫יעלון‪ .‬מימין‪ ,‬ציור של מאובן משוחזר של ‪ Plesiosaurus macrocephalus‬שנמצא ‪167‬‬
‫גיאולוגיות מתקופת היורה (‪ )Lias‬במאה ה‪( 19-‬מקור‪ :‬ויקיפדיה)‪.‬‬
 ‫"גלונים" ו"מאובני עקבות"‬

‫"גלונים" ו"מאובני עקבות"‬

‫יש המצרפים למאובנים גם את ה"גלונים"‪ ,‬מאובני אדוות גלים שנוצרו על ידי חוליות או‬
‫בתנועה של משקעי חול‪ ,‬ואת סדקי הבוץ הנוצרים בעת התייבשות קרקע בוצית של נהר‪ ,‬אגם‬
‫או לגונה חופית‪ .‬הבוץ המתכווץ בהתייבשו נסדק למצולעים‪ .‬שני סוגים אלה משתמרים לרוב‬
‫בפני הסלע או בגבול שבין שתי שכבות ‪ -‬עדות לפעילות גורמי אקלים ‪ -‬רוח או מים ‪-‬‬
‫שהשתמרו לאורך מיליוני שנים‪ .‬הם מספקים לנו מידע שלעתים יש בו תועלת בשיחזור תנאי‬
‫החיים באותה תקופה‪ .‬סוג אחר של שרידים הם "מאובני עקבות" (‪ )trace fossils‬שהם‬
‫סימני עקבות של בעלי חיים שהלכו על החול הרטוב‪ ,‬או דפוסי נבירה של בעלי חיים בבוץ‬
‫קרקע הים‪ ,‬או‪ ,‬להבדיל‪ ,‬צואת דגים שאף היא עדויות עקיפות לקיומם של יצורים אלה‬
‫בתקופותיהם‪ ,‬ומכילה מידע חשוב‪.‬‬
‫בתמונות‪ ,‬למעלה‪ :‬אבני חול מתצורת תמנע בנחל גשרון‪ ,‬שניכרים בהם (‪" )1‬גלונים" ו‪ )2( -‬סדקי‬
‫‪168‬‬
‫בוץ‪ .‬במוקטן‪ :‬גלונים וסדקי בוץ בני ימינו‪ .‬למטה‪" :‬מאובן עקבות" של יצור – שרידי נבירות צדפות או‬
‫קיפודי‪-‬ים לא‪-‬עיגוליים בעבר‪.‬‬
 ‫סיכום‬
‫אחת המטרות שהצבתי בפני עם כתיבת הספר היא לשתף את הציבור המקומי והמבקרים‬
‫בעיר ובאזור בידע הרב ובחוויות הגילוי של המידע הרב הצפון בעולם הסלעים באזור‬
‫שהוא‪ ,‬לדעת רבים‪ ,‬המגוון והעשיר בארץ בנופי וסוגי סלעים‪ .‬לא התיימרתי להוציא לאור‬
‫ספר לימוד שבו ימצא הקורא תשובות לכל שאלותיו‪ .‬הכוונה הייתה להצביע על אתרי הנוף‬
‫‪ -‬ההררי בעיקר – הסובב את אילת ולהסביר למטייל הנבוך את פשר התופעות הרבות‬
‫שבלי להבין אותם נשאר ספר ההיסטוריה הטבעית של אילת ודרום הנגב סתום ולא מובן‪.‬‬
‫דגש מיוחד הושם על הצד החזותי‪ .‬צילומי הנוף‪ ,‬התצפיות הפנורמיות‪ ,‬צילומי הסלעים‪,‬‬
‫המינרלים והמאובנים שכולם‪-‬כולם הם מאזורנו‪ .‬ההסברים קצרים‪ ,‬ובמידת האפשר‬
‫ממצים‪ .‬התרשימים הזעירים הצמודים לחלק מהתמונות מסייעים ללמוד לזהות את סוגי‬
‫הסלעים‪ ,‬התצורות והתופעות המתגלות בהם‪ .‬במודע התרחקתי מנושאים מורכבים‬
‫שהבנתם דורשת ידע מוקדם רב‪ .‬המתעניינים מוזמנים להיעזר ברשימת המקורות‬
‫ולהרחיב את הידע שלהם בנושא מרתק זה‪.‬‬
‫הצעת מסלולי הטיול בדגש גיאולוגי מוסיפה ממד נוסף לסוגת הטיולים במדבר‪ ,‬שלרוב‬
‫מתחמקים מהסברים גיאולוגיים‪ .‬מראי מקום בתוך הטקסט מנסים להצביע אל המסלולים‬
‫שבהם תוכלו לראות את רוב התופעות המתוארות בספר‪.‬‬
‫המינוח הגיאולוגי‪ ,‬שהוא לרוב לועזי ומקצועי מדי‪ ,‬מהווה מכשול נוסף בפני הקורא‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫וכדי להימנע ממושגים לועזיים מובהקים‪" ,‬התיישרתי" עם תרגומי המושגים לעברית על פי‬
‫הספר "צפונות כדור הארץ"‪ ,‬בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
‫חדשה מרעננת היא הכללת לימודי הגיאולוגיה בבתי הספר באזור אילת‪ .‬ביה"ס התיכון‬
‫האזורי של חבל אילות מקיים לימודי גיאולוגיה סדירים‪ ,‬ותלמידי הכיתות הגבוהות‬
‫משלימים את לימודיהם בעשיית פרויקט לימודי בנושא זה‪ ,‬ה"גיאוטופ"‪ ,‬ועבודות גמר‬
‫בתחום מדעי כדור הארץ‪.‬‬
‫למען הגילוי הנאות אצהיר שאינני גאולוג במקצועי‪ ,‬והגיאולוגיה היא עבורי תחביב שנרכש‬
‫בהשראת נופי הסלעים של אזור אילת‪ .‬על כן‪ ,‬ניסיון זה להציג את הנושא בדרך פופולרית‬
‫ומובנת לכל היא עבורי החזרת חוב בגין הסיפוק הרב שנגרם לי על ידו‪.‬‬
‫הבעות תודה‬
‫לא הייתי יכול להשלים ספר זה ללא עזרתם הפעילה של כמה מחבריי‪ ,‬שחלקו עימי את האהבה‬
‫לנופי הסלעים של אזור אילת‪ .‬ד"ר חנן גינת שעודד אותי בכל שלבי הכתיבה‪ ,‬עקר שגיאות רבות‬
‫והאיר את עיני לתופעות שלא הייתי מודע להן‪ .‬ד"ר זאב לוי‪ ,‬חוקר וידיד מופלא‪ ,‬שהגדרותיו והסבריו‬
‫בנושאי החי והצומח הקדומים היו לי לאורים ותומים‪ .‬רבות הסתייעתי במחקריהם של ד"ר מיכאל‬
‫בייט‪ ,‬ד"ר יהודה אייל‪ ,‬ד"ר יוסי ברטוב‪ ,‬ד"ר גדעון שטייניץ‪ ,‬ד"ר עמיר אידלמן‪ ,‬ד"ר שמואל מרקו‬
‫ואחרים‪ ,‬שבמשך השנים זכיתי ללוותם בשדה וללמוד מפרסומיהם‪ .‬אני רואה עצמי אחראי לכל‬
‫השגיאות שנפלו בו‪ ,‬בתקווה שאינן פוגמות בהעברת המסר‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לד"ר בני שלמון‪ ,‬שהערותיו וביקורתו סייעו לי להפוך את הספר לקריא יותר‪ .‬לאסף‬
‫הולצר‪ ,‬גדעון רגולסקי‪ ,‬עזרא כהן ומורי חן‪ ,‬שחלקם גם תרמו מפרי מצלמותיהם‪ .‬אני מודה גם‬
‫למועצה הארצית לסימון שבילים על הרשות להתשתמש בקטעי מפות סימון השבילים‪.‬‬
‫מהבעות התודה לא יתחמקו גם בני משפחתי‪ ,‬רעייתי וחתני שליווני בסיורים גיאולוגים באזור‪ ,‬בתי‬
‫שעיצבה את הספר והוציאתו לאור בהוצאת הספרים "יעלה" הנקראת בשם בתה‪-‬נכדתי‪.‬‬
‫תודה אחרונה מגיעה לגופים הציבוריים והמסחריים שבתרומתם איפשרו את הוצאתו לאור של‬
‫הספר‪ :‬רשות הטבע והגנים‪ ,‬המועצה האזורית חבל אילות‪ ,‬מרכז מדע ים המלח והערבה‪ ,‬ריף‬
‫‪169‬‬ ‫הדולפינים‪ ,‬המצפה התת‪-‬ימי ומינהל החינוך בעיריית אילת‪.‬‬
‫יעקב דפני‬
 ‫נספח א‪ :‬מסלולי טיול בדגש גיאולוגי‬
‫לסיכום ספרנו זה ברצוננו להציע עשרה מסלולי טיול ברכב או‪/‬ו ברגל שבהם ניתן‬
‫לצפות בחלק ניכר מהתופעות המתוארות בספר‪ ,‬במידת מה על חשבון מרכיבים‬
‫אחרים בנוף‪ ,‬כמו חי וצומח בני ימינו או אתרי האדם‪ ,‬שלהם מגיע תיאור נפרד‪.‬‬
‫קטעי המפות הם חלק ממפות סימון השבילים מס' ‪ 19‬ו‪ 20-‬והועתקו באדיבות‬
‫המועצה הארצית לשבילי ישראל‪ .‬לזיהוי טוב של שכבות הסלע והתצורות השונות‬
‫‪:‬ניתן להוריד את המפה הגיאולוגית באתר הבא‬
‫‪http://www.gsi.gov.il/_Uploads/717Key-Map-All-Original.pdf‬‬
‫המסלולים*‪:‬‬
‫נחל שלמה ומעלה אילת‬ ‫‪.1‬‬
‫בקעת עמרם‬ ‫‪.2‬‬
‫בקעת נחלי שחורת‬ ‫‪.3‬‬
‫נחל שחמון והר יותם‬ ‫‪.4‬‬
‫עין נטפים ונחל נטפים עילי‬ ‫‪.5‬‬
‫נחל רחם ומעלה הסיירים‬ ‫‪.6‬‬
‫נחל שני והקניון האדום‬ ‫‪.7‬‬
‫מעלה גרופית ועין קטורה‬ ‫‪.8‬‬
‫הר תמנע – נחל אלכסון‬ ‫‪.9‬‬
‫נחל והר צפחות‬ ‫‪.10‬‬
‫‪-----------------------------------------------------------------------------‬‬
‫* הקורא ימצא את מיקום המסלולים ונקודות ההתחלה במפות (עמ' ‪)10-9‬‬
‫הבהרה‪:‬‬
‫מגוון המסלולים המתוארים כאן בא להציג את מרב התופעות הנזכרות בספר‪ ,‬שגם‬
‫מצולמות בו‪ .‬רוב המסלולים מוכרים למטיילים מנוסים ולתושבי האזור‪ ,‬שיוכלו להיעזר‬
‫בתיאורם כדי לשחזר את המסלולים בהם טיילו‪ .‬מטיילים שמגיעים למקום בפעם‬
‫הראשונה יקפידו היטב על כל פרט בתכנון היציאה לשטח‪ .‬המפות המוצגות כאן הם‬
‫הקטנה של מפת סימון השבילים‪ .‬הם נועדו לתת מושג כללי ולציין את נקודות העצירה‬
‫ויעדי ההליכה‪/‬נסיעה‪ .‬בכל זאת חשוב להצטייד במפות סימון שבילי אילת והערבה‪,‬‬
‫שאותן ניתן לרכוש בחנויות הספרים באילת‪ .‬המידע המודפס בשולי המפה‪ ,‬ועל צדה‬
‫האחורי (גב המפה) הוא בעל ערך ביטחוני ובטיחותי ממדרגה ראשונה‪ ,‬שכן ישנם בו‬
‫מספרי טלפון חיוניים‪ .‬לפני יציאה למסלול לא מוכר רצוי מאד להתייעץ עם יודעי דבר‬
‫וגם להשאיר מידע על תכנית הטיול ולוח הזמנים המתוכנן‪ .‬מדריכי ביה"ס שדה אילת‬
‫מציעים יעוץ טלפוני בעיקר בתקופות חופשות וחגים‪ ,‬אך גם בימי חול בשאר ימות‬
‫השנה ניתן להתקשר‪ .‬חלק ממסלולי הטיולים‪ ,‬בעיקר מסלולים ‪ ,6-8‬עובר בשטחים‬
‫שבימי השבוע משמשים שטחי אימונים ואש של צה"ל‪ .‬לביטחונכם יש להקפיד על מילוי‬
‫הוראות הרשומות בגב המפה ובשלטים בשטח‪ ,‬לפני ירידה מהכביש‪ .‬דאגו לתאם את‬
‫יציאתכם עם הגורמים האחראיים‪.‬‬
‫מסלול ‪ 9‬עובר בתוך שטח בקעת תמנע‪ ,‬שהכניסה אליה מותנית בתשלום ומילוי‬
‫הנחיות ייחודיות לאתר זה‪.‬‬
‫‪170‬‬
 ‫מסלול טיול ‪ 1‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שלמה ומעלה אילת‬
‫טיול ברכב (ו‪ 2-‬במפה בעמ' ‪) 10‬‬
‫המסלול מתחיל בנסיעה משפך נחל שלמה (חץ) במעלה הנחל (‪ 20560‬במפת אילת)‪ .‬כמה מאות‬
‫מטרים מתחילת הנסיעה (נק' ‪ 1‬במפה )‪ ,‬עצרו וצאו ברגל לגדת הנחל הדרומית‪ ,‬שם תראו סלעים‬
‫מותמרים‪ ,‬בעיקר צפחת אילת (עמ' )‪ .‬בצפחה‪ ,‬ופזורים על הקרקע‪ ,‬מוצאים גבישי גרנאט‬
‫שקופים למחצה‪ ,‬דמויי גרעין רימון (עמ' ) ‪ .‬במרחק ‪ 1‬ק"מ מההתחלה (‪ ,)2‬בעיקול ליד שרידי‬
‫)‪ .‬עוד חצי ק"מ‪ ,‬וקצת אחרי‬ ‫"חוות היען"‪ ,‬אפשר לראות את תוצאות "שביית הנחלים" (עמ'‬
‫"חוות הגמלים" מסתעף נחל צפחות (‪ .) 3‬מכאן מסלול טיול (שביל מס' ‪ )10‬לפסגת הר צפחות‪,‬‬
‫בגובה ‪ 278‬מ'‪ .‬ההר עצמו בנוי מגנייס‪ ,‬אף הוא סלע מותמר‪ .‬המשיכו לעלות בנחל שלמה‪ ,‬בדרך‬
‫תראו מחשופים קטנים של סלע מותמר – גנייס וצפחת אילת (עמ' )‪ ,‬ותגיעו עד מהרה למסעף‬
‫נחל רחבעם (‪ .)4‬כ‪ 200-‬מ' ממזרח למסעף יורד מימין נחל קטן‪ ,‬יבש וחסר יחוד‪ ,‬אך הגבעה‬
‫המחודדת שבמעלהו (‪ ) 5‬היא גבעה געשית‪ ,‬ולידה תמצאו אבני סלע איגנימבריט אילת ו"פצצות‬
‫וולקניות "‪ ,‬אבנים מותכות למחצה שנזרקו מהר געש (עמ' )‪ .‬אחרי שיטוט קל ברגל שובו לנחל‬
‫שלמה‪ ,‬והמשיכו לעלות בו עד למרגלות הר יהושפט (‪ ,)6‬העשוי גרניט‪ .‬במסעף היכנסו לנחל‬
‫יהושפט (‪ )20562‬וסעו במעלה לכל אורכו‪ ,‬כ‪ 2 -‬ק"מ‪ .‬בהמשכו עוקב הנחל את מהלכו של העתק‬
‫שלמה (מימינכם סלע מַ גמטי‪ ,‬הר יהושפט‪ ,‬ומשמאל מסלע גיר) שתפגשו בו מאוחר יותר‪ .‬מעלה‬
‫הנחל מסתיים בפניה שמאלה ל"מרפסת יהושפט" (‪ ,) 7‬משטח שמורד תלול ובו שביל יורד לנחל‬
‫גשרון (ראו תאור שביית נחל גשרון בעמ' )‪ .‬בתום תצפית קצרה שובו במורד נחל יהושפט‪ .‬בערך‬
‫במחצית הדרך היורדת (נק' ‪ )8‬מסתעפת לימין דרך עפר לרכב שטח‪ ,‬הנכנסת לבקעת רחבעם‬
‫(מטיילים ברכב רך יעשו קטע קצר זה ברגל וישובו לכאן)‪ .‬הבקעה‪ ,‬עם גבעת רחבעם ("התבור‬
‫הקטן") במרכזה היא קער מושלם‪ ,‬שנוצר עקב ההעתקים הצפופים כאן (עמ' ‪ .) ,‬חנו למרגלות‬
‫הגבעה וצעדו בשביל המטפס לצוקי גשרון (‪ ,) 9‬לשולי הקער‪ ,‬לכיוון דרום‪-‬מערב‪ .‬שם‪ ,‬בין שכבות‬
‫הצור הנטויות‪ ,‬תוכלו לגלות – אם תחפשו ‪ -‬מאובני אמוניטים שוני‪-‬צורה (עמ' )‪ ,‬המלוכדים‬
‫בסלעי הצור‪ .‬תצפית מראש הצוק לנחל גשרון וחזרה אל הרכב‪( .‬אם לא הגעתם ברכב לכאן‪ ,‬שובו‬
‫לנחל יהושפט והמשיכו למוצאו לנחל שלמה) סעו במורד נחל רחבעם‪ .‬שמימין רואים בו חתך נטוי‬
‫של כל סדרת סלעי המשקע הימיים‪ ,‬מהאאוקן שבראש גבעת רחבעם‪ ,‬לצורת חצרה סמוך למוצאו‬
‫נחל רחבעם לנחל שלמה) ופנו שמאלה ! בנקודה ‪ ,6‬להמשיך במעלה נחל שלמה‪ .‬בכמה "תחנות"‬
‫לאורך הנחל תוכלו לזהות את גרניט אילת (עמ' )‪ ,‬ואת קונגלומרט אילת (עמ' )‪ .‬המשיכו בנחל‬
‫שלמה עד למפגשו עם כביש מס' ‪ 12‬העולה במעלה אילת‪ ,‬אך במקום לעלות עליו פנו לדרך העפר‬
‫שממול (‪ )20471‬העולה בנחל שלמה עילי‪ ,‬עד לפנייה חדה של הדרך לשמאל (‪ .)10‬כאן החנו את‬
‫הרכב ושוטטו קצת במעלה נחל שלמה‪ .‬הבחינו בהעתק שלמה החוצץ בין הרי המלכים‪ ,‬הר‬
‫שלמה‪ ,‬הרי אסא ויהושפט ממזרח‪ ,‬שהתרוממו מעלה‪ ,‬מול סלעי הגיר של בקע נטפים ששקעו‪,‬‬
‫ומוטים כאן בתלילות מוגזמת למזרח (עמ' )‪ .‬בגדת נחל שלמה מופיע גם "פלח" של תצורת מור‬
‫האאוקנית וסלע תלכיד‪ ,‬קונגלומרט רחם‪ .‬בגושי האבן הענקיים הפזורים כאן מוצאים נומוליטים‬
‫(עמ' ) שריד אאוקני מובהק‪ ,‬והקונגלומרט המיוקני הוא נחל העובר מנחל רחם ועד מזרח סיני‬
‫(עמ' )‪ .‬אחרי שיטוט קצר‪ ,‬שובו לרכב והמשיכו במעלה דרך משובשת‪ ,‬מעלה אילת הקדום‪ ,‬חלק‬
‫מדרב אל חאג' ‪ ,‬נתיב החוגגים‪ .‬בכניסה מימין נראה צוק הגיר עם בולבוסים משוטחים (עמ' )‪.‬‬
‫בהמשך גשר ממלוכי‪ ,‬שריד ארכיאולוגי בדרך הקדומה הזאת‪ ,‬ומעלה‪ ,‬שנסלל בשנת ‪ 1942‬על ידי‬
‫הבריטים‪ ,‬נוכח סכנת הפלישה של הנאצים למזרח התיכון‪ .‬תצפיות לאורך המעלה ממחישות את‬
‫עצמת ההעתקה של העתק שלמה‪ ,‬שגרמה לבלט המלכים המַ גמטי להזדקר לגובה ‪ 700‬מ'‪,‬‬
‫ולאבד את שכבות סלעי המשקע שכיסו אותו‪ ,‬ואילו הגוש הגירי שאתם נוסעים עליו צנח לעומק‬
‫ניכר וכך שימר את כל שכבות סלעי המשקע הללו‪ .‬בראש המעלה מצטרף המעלה הקדום לכביש‬
‫‪ 12‬וממש בראש המעלה חוצה הכביש העתק נוסף‪ ,‬העתק גשרון (עמ' )‪ .‬וכך‪ ,‬בין העתק שלמה‬
‫והעתק גשרון שקע בקע נטפים הגירי‪ .‬תוכלו לסיים את הסיור הזה בטיפוס ‪ -‬ברכב או ברגל ‪-‬‬
‫לפסגת הר יואש (‪ ,)11‬שממנה‪ ,‬מגובה ‪ 734‬מ' תצפית נהדרת אל נחל גשרון העובר על קו הגבול‬
‫עם מצריים ומבט פנורמי לעבר עקבה‪ ,‬החוף המצרי והערבה‪ ,‬וממערב גם לעבר בקעת הירח‬
‫‪171‬‬ ‫שממנה רמה רצופה לכל רוחב מרכז סיני‪.‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )1‬נחל שלמה ומעלה אילת *‬

‫‪172‬‬

‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬

 ‫מסלולי טיול ‪ 2‬בדגש גיאולוגי‪ :‬בקעת עמרם‬
‫טיול ברכב משולב בהליכה ברגל (ה‪2‬במפה בעמ' ‪)10‬‬
‫המסלול ‪ 20462‬מתחיל מהק"מ ה‪ 9 -‬מאילת (אבן ק"מ ‪ )20‬על כביש ‪ 90‬ופונה לדרך עפר‬
‫מערבה‪ ,‬העוברת בסחף הערבה‪ .‬אחרי ‪ 2.5‬ק"מ הסתעפות (נק' ‪ 1‬במפה)‪ ,‬פנו ימינה‪ .‬מולכם‪,‬‬
‫לאורך של כ‪ 2-‬ק"מ טבוע בתוך סחף הנחל רכס מַ גמטי עשוי קוורץ דיוריט (עמ' ) שלכל אורכו‬
‫דייק אדום מריוליט‪-‬פורפיר‪( .‬דייק שחורת–עמרם )‪ .‬המשיכו ועקפו אותו מימין‪ ,‬ותגיעו עד מהרה‬
‫ל"שער עמרם" הצר שחתר נחל עמרם בשכבות נטויות של סלעי גיר (‪ .)2‬כאן כבר אפשר להבחין‬
‫בכך שסלעי הגיר כאן רחוקים ממצבם האופקי‪ .‬הם נטויים בחריפות ובראש גבעת בהט הם‬
‫מקומטים קימוט חזק (עמ' ) ‪ .‬אם עתותיכם בידכם‪ ,‬עצרו והתבוננו במאובנים הימיים – צדפות‪,‬‬
‫חלזונות נרינאה וקיפודי‪-‬ים ‪ -‬בשכבות הגיר שבקרבת השער‪ .‬בהמשך חוצה הדרך את שכבות‬
‫הגיר של בקע אמיר (‪ ) 3‬אך עד מהרה יוצאת לבקעה רחבה שמימין בולט בה הר עמרם הגעשי‬
‫ומשמאל יורדים צוקי גיר ואבן חול‪ .‬במקום מסומן חניון לילה למטיילים‪ .‬מולו מתרוממת גבעת‬
‫יוכבד (‪ ) 4‬המעוגלת‪ ,‬העשויה אבן חול אדומה‪ ,‬ולמרגלותיה מתחיל שביל הליכה ברגל ‪20453‬‬
‫המסומן בירוק‪-‬לבן‪ ,‬העולה אל מכרות הנחושת הקדומים של הר אמיר‪ .‬חנו את הרכב כאן‬
‫והתחילו בעלייה‪ .‬השביל המסומן איננו קשה ‪ -‬אך אינו מתאים לילדים בגיל רך‪ -‬ופרט לכמה‬
‫נקודות שבהן יש לסייע למתקשים‪ ,‬זהו מעלה נינוח‪ .‬עלו בו‪ .‬עולים למעשה עם שכבות אבן חול‬
‫לבנה‪ ,‬הנטויה קלות‪ .‬גושי אבן גיר שנפלו מהצוק הגירי של הר אמיר המתנשא משמאל‪ ,‬ועברו‬
‫בלייה ממחישות תופעות של "טאפוני" ו"מיני‪-‬עלמות" (עמ' ) קטנות ורגישות לפגיעה (אל תסטו‬
‫מהשביל המסומן)‪ .‬לאורך המעלה עובר הנתיב את אחד המעברים הדרמטיים ביותר בהסטוריית‬
‫האזור‪ :‬מתחילים את העלייה בתצורות שחורת‪-‬נטפים‪ ,‬שגילן קמבריום (כ‪ 450-‬מליון שנה) ובבת‬
‫אחת עוברים לאבן חול לבנה‪ ,‬מתצורות עברונה וסמר (‪ 140‬מ"ש) – זוהי תוצאה של "מישור‬
‫הגידוע השני" (עמ' )‪ .‬בתצורת סמר‪ ,‬במעלה השביל‪ ,‬מתגלות נקרות ומחילות באבן‪ .‬אלה מערות‬
‫ופירי כרייה לנחושת של הקדמונים (‪ .) 5‬למרגלות המעלה‪ ,‬בבקעה שממנה עליתם מצוי אתר‬
‫הפקה לנחושת‪ ,‬שאפשר להבחין בו שרידי מבנים וערימת סיגים‪ ,‬עניין לחוקרי וחובבי‬
‫ארכיאולוגיה‪.‬‬
‫המשיכו בשביל ועברו לצידו המערבי של הרכס‪ ,‬שם אפשר לראות את מערת הצבוע‪ ,‬שמן הסתם‬
‫הייתה גם היא מערת כריה שצבועים אימצו‪ ,‬ומביאים אליה את שרידי טרפם‪ .‬מזהים אותה הודות‬
‫לעצמות הפזורות סביבה‪ .‬השביל מגיע – דרך תצורות אבן חול מרהיבות ‪ -‬לצומת שבילים‪ ,‬ממנה‬
‫כמה שבילים (לנחל שחורת – ‪ ) 20451‬המשיכו בשביל הירוק‪ ,‬שממנו מסתעף שביל מסומן‬
‫באדום‪-‬לבן אדום ‪ 10452‬החוזר אל קרקע הבקעה (‪ .)6‬שובו להרכב והמשיכו לחניון עמודי‬
‫עמרם (‪ .) 7‬מכאן הטיול הוא ברגל בלבד‪ .‬שיטוט בקרבת עמודי עמרם כולל כמה נקודות ביקור‬
‫מרשימות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬העמודים‪ .‬שביל נוח מקרב אתכם אל העמודים ועובר בין מחשופי אבן חול צבעונית‬
‫ומפוספסת‪ ,‬המכונה בשם "קסאטה"‪ ,‬מתצורת שחורת‪ .‬שכבות חרסית דקות גרגר מרכזות את‬
‫תחמוצות הברזל שחלחלו בה ויצרו פסים כהים‪ ,‬הפסים הבהירים מורכבים בעיקר מחול שנשטפו‬
‫ממנו תחמוצות הברזל‪ .‬הקסאטה מראה גם תופעות של העתקים זעירים (עמ' )‪ .‬הצוק שבו‬
‫נחתרו העמודים הוא מכלול שבו נחשפים סלעים געשיים פרהקמבריים‪ ,‬אבני חול מתקופת‬
‫הקמבריום‪ ,‬סלעי גיר מקנומן וטורון (עמ' )‪ ,‬וכולם בכאוס שנוצר כתוצאה מחדירת העתק שלמה‪,‬‬
‫שכאן מגיע לקצהו הצפוני‪ ,‬ונבלם על ידי העתק נוסף‪.‬‬
‫העמודים עצמם הנם תוצאה של סחיפת קיר אבן החול על ידי מים‪ ,‬והרחבת הסדקים תוך בידוד‬
‫עמודי אבן החול אלה מאלה‪ .‬כל זה טבעי‪ ,‬והאדם לא התערב כלל‪ .‬התערבות האדם באה כאן‬
‫לידי ביטוי במערות ופירים עמוקים לרוב שנחצבו בחול הלבן של תצורת סמר‪ ,‬אך רובם נסתמו‬
‫במשך הזמן ומערה אופקית חצובה אחת‪ ,‬ששימשה‪ ,‬לפי הסברה‪ ,‬כמחסן לתוצרי הכרייה‪.‬‬
‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬

‫הטיול בבקעה הוא חוויה אמיתית‪ .‬דאגו נא לא להשאיר אחריכם פסולת‪ ,‬או חריטות בסלע‪.‬‬
‫‪173‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )2‬בקעת עמרם *‬

‫‪174‬‬

‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬

 ‫מסלולי טיול ‪ 3‬בדגש גיאולוגי‪ :‬בקעת נחלי שחורת‬
‫טיול ברכב משולב בהליכה ברגל (ה‪2‬במפה בעמ' ‪)10‬‬
‫המסלול מתחיל כמו מסלול ‪ 2‬בדרך ‪ 20462‬ופונה לדרך עפר מערבה‪ ,‬העוברת בסחף‬
‫הערבה‪ .‬אחרי ‪ 2.5‬ק"מ הסתעפות (נק' ‪ 1‬במפה)‪ ,‬פנו לסעיף השמאלי ‪ 20465‬וחצו את תוואי‬
‫קו צינור הנפט אילת‪-‬אשקלון‪ .,‬מימינכם‪ ,‬לאורך של כ‪ 2-‬ק"מ מלווה אתכם רכס מַ גמטי נמוך‬
‫(מהסלע קוורץ‪-‬דיוריט) שלכל אורכו דייק אדום של ריוליט‪-‬פורפיר (דייק שחורת‪-‬עמרם‪,‬‬
‫עמ' )‪ .‬הדרך פונה ימינה ונכנסת לפתח נחל שחורת שמתגלה לכם כבקעה רחבת ידיים‪ .‬נק'‬
‫‪ 2‬הוא מרכזה‪ ,‬הסגור לתנועת רכב‪ .‬מימין משתרעת הבקעה עד מורדותיו הדרומיים של הר‬
‫אמיר‪ ,‬שכאן הוא חושף חתך מושלם של אבני חול מתצורת שחורת (עמ' )‪ .‬בצומת הבא פנו‬
‫שמאלה לעבר חניון הלילה שבשוליה הדרומיים של הבקעה (‪ .)3‬מכאן פונה הדרך ימינה‪,‬‬
‫ונכנסת לתחום קניון נחל שחורת (‪ .) 4‬כאן‪ ,‬בין קירות צוק הסחף הבהיר ‪ -‬חנו את הרכב‪ ,‬וצאו‬
‫לטייל ברגל בשביל מעגלי מס' ‪ 20465‬מסומן ירוק‪-‬לבן (אך גם בסימון שביל ישראל)‪ .‬המסלול‬
‫מתאים לכל המשפחה‪ ,‬אך יש לסייע למתקשים וילדים בשני מפלים יבשים שבדרך‪ .‬המסלע‬
‫בקניון מורכב מהסלע גרניט‪-‬פורפיר‪-‬רודד‪ ,‬שהוא מעין פסיפס של קוורץ אפור‪ ,‬פצלת בהירה‬
‫או אדמדמה ונציץ כהה‪" .‬מישארים"‪ ,‬מדרגות סחף גירי בהיר צמודים לקירותיו בכמה‬
‫מקומות (ראו עמ' ) מעידים על מפלסים קדומים של הנחל‪ .‬קל גם להבחין שחלוקי הנחל‬
‫בקניון רובם בהירים‪ ,‬עשויים מסלע גיר‪ ,‬מה שיותר ממרמז על כי במעלה הנחל יש מסלע גיר‪,‬‬
‫ממנו הם מגיעים‪ ,‬ואכן כשמגיעים לקצהו של קניון המגמטי והנוף "נפתח" (‪ ,)5‬ממול אפשר‬
‫לראות נוף הררי שהצהוב של סלעי המשקע הימי שולט בו‪ .‬הפתרון אלמנטרי – חציתם זה‬
‫עתה קו העתק‪ ,‬העתק שלמה הבוצע את הקרום בין מסלע מַ גמטי (גרניט‪-‬פורפיר‪ ,‬דייקים‬
‫מריוליט‪-‬פורפיר) ממזרח לבין מסלע של סלעי משקע ימיים מגיל הקרטיקון (קנומן‪-‬טורון)‬
‫ממערב (עמ' )‪ .‬שכבות אחרונות אלה הנן חלק מבקע נטפים שנזכר בתיאור מסלול ‪.1‬‬
‫ההעתק הוא אנכי בעיקר‪ ,‬ובו הגוש ממזרח הזדקר כבלט כלפי מעלה‪ ,‬ואילו המערבי צנח‬
‫כלפי מטה‪ .‬צניחת שכבות סלעי המשקע גרמה‪ ,‬בגלל החיכוך החזק‪ ,‬להזדקרות השכבות‬
‫הסמוכות להעתק‪ ,‬ו"סחיבתם" למצב כמעט‪-‬אנכי (עמ' )‪.‬‬
‫כאן נוחו מעט‪ ,‬ופנו לשביל העולה צפונה‪ ,‬המסומן כ‪ ,*20450-‬באדום‪-‬לבן‪ ,‬לאורך קו ההעתק‪,‬‬
‫ואחרי טיפוס קצר תגיעו ל"אוכף" שבראש המעלה (‪ ,)6‬משם נפרש לעיניכם מבט מרהיב של‬
‫בקעת נחלי שחורת הצפוניים‪ ,‬ומדרון הר אמיר‪ ,‬הפעם במבט ממערב (ראה צילום ותיאור‬
‫בעמ' )‪ .‬העתק שלמה ממשיך מכאן צפונה‪ ,‬ומפריד בין תצורות אבן החול לתצורות סלעי‬
‫הגיר‪.‬‬
‫המשך הדרך הוא בירידה מתונה‪ ,‬כאשר הנכם פוסעים על מדרון קל שהוא חלק ממישור‬
‫הגידוע הראשון‪ ,‬ה"פנפליין"‪ ,‬הנטוי כאן למזרח‪ .‬הוא עשוי סלעי יסוד – מַ גמטיים‪-‬געשיים‪,‬‬
‫שעליו בקטעים שונים הורבדה תצורת "עמודי שלמה"‪ ,‬בצורת קונגלומרט של חלוקי אבן‪ ,‬כולם‬
‫מַ גמטיים (חלקם‪ ,‬אלה העשויים מקוורציט‪ ,‬מכונים בשם "ביצי יונים"‪ ,‬שנצברו כאן בעת‬
‫הסחיפה הגדולה שיצרה את הגידוע (עמ' )‪ ,‬ומעליה שכבות יותר מסודרות‪ ,‬אם כי נטויות‪,‬‬
‫של אבן‪-‬חול חומה‪-‬אדומה‪ .‬נוף השכבות הללו כאן קטוע‪ ,‬ויוצר צורות של פסלים ומצודות‬
‫דמיוניות המלהיבות את הדמיון‪ .‬בסוף הירידה (‪ )7‬פונה השביל ימינה‪ ,‬לדרום‪ ,‬משנה מספר‬
‫‪ 20457‬וצבע שחור‪-‬לבן ועובר בשולי מישור הסעיף המרכזי של נחל שחורת‪ .‬כאן‪ ,‬באחד‬
‫המקומות‪ ,‬נמצאת מלכודת טורפים‪ ,‬שבנו קדמונים כדי ללכוד נמרים או זאבים שהתנכלו‬
‫לעדריהם‪ .‬גושי אבן הגיר והחלוקים שנצטברו על גבי המישור הזה אף הם מעניינים‪ .‬מוצאים‬
‫כאן מאובני צדפות ורודיסטים (עמ' )‪ ,‬גבישי פצלת המשי מגבס (עמ' ) ועוד כהנה מציאות‬
‫(להזכירכם‪ ,‬המקום הנו שמורה והאיסוף בו אסור)‪ .‬ההליכה כאן נוחה‪ ,‬ובסופה תגיע לשפת‬
‫ערוץ הנחל‪ ,‬שלמרגלותיו ממתינים כלי הרכב שנשארו בחנייה (נק' ‪.)4‬‬
‫הטיול בבקעה הוא חוויה אמיתית‪ .‬דאגו נא לא להשאיר אחריכם פסולת‪ ,‬או חריטות‬
‫בסלע‪.‬‬
‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬
‫‪175‬‬ ‫‪---------------------------------------------‬‬
‫* שימו לב‪ ,‬בגב מפת השבילים יש תרשים בו הרחבה של קטע ההליכה ורצוי להיעזר בה‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬אין זהות במספרי השבילים‪ ,‬שמשתנים עם כל הדפסה‪.‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )3‬בקעת נחלי שחורת *‬

‫‪176‬‬

‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬

 ‫מסלול טיול ‪ 4‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שחמון והר יותם‬

‫טיול ברכב משולב בהליכה ברגל (ו‪ 2‬במפה בעמ' ‪)10‬‬

‫סעו בכביש עוקף‪-‬אילת "רחוב דרך הרים" עד לשלט המכוון לדרך עפר מסומנת שחור‪-‬לבן‬
‫הפונה לנחל יותם‪ ,‬ולכיוון נחל נטפים (נק' ‪ 1‬במפה)‪ ,‬מס' הדרך במפת שבילי אילת הוא‬
‫‪ . 20459‬היכנסו בה ותחלפו לצד שתי בריכות אגירת מים‪ ,‬וכמה עצי שיטה‪ ,‬שלידם מבקרים‬
‫עופות (לפעמים יהיו אלה קטות‪ ,‬השותות מים מעודפי הבריכה)‪ .‬המסלע כאן הוא מגמטי ‪-‬‬
‫גרניט אילת‪ ,‬הורוד (עמ' ) אך במהרה‪ ,‬עקב הופעת העתק לא ניכר בנוף (‪ )2‬מתחלף סוג‬
‫הסלע לצפחת אילת (עמ' ) הכהה משמאל לדרך‪ ,‬ולגנייס גרניט י מימין (עמ' )‪ .‬אלה ילוו‬
‫אתכם לאורך חלק ניכר מהמסלול‪ .‬התחנה הבאה (‪ ) 3‬היא בצומת נחלים בה נכנס שביל‬
‫‪ 20454‬לעבר הר שחמון‪ .‬שם עיצרו וצאו לשוטט בקרבת הדרך‪ .‬צפחות אילת נפוצות כאן‬
‫ובאבנים הפזורות תבחינו בגבישי גרנאט מהסוג האטום (אלמנדין – עמ' ) וגם – קצת קשה‬
‫להבחין – בגבישי סטאורוליט (שם)‪ .‬המשיכו עד לצומת הבא (‪ )4‬בו מצטרפת (משמאל) דרך‬
‫קו הנפט אילת‪-‬אשקלון הבאה מרמת יותם‪ .‬עוד כחצי ק"מ‪ ,‬ומעלה קצר לרכב‪ ,‬ונוף נחל נטפים‬
‫כבר מתגלה מעבר לפרשת מים לא גבוהה‪ .‬המסלע מצד ימין הוא של סלע מותמרים‪ ,‬כהים‬
‫כצפחת אילת וסלע ייחודי הנקרא אמפיבוליט ‪ ,‬אך הבשורה העיקרית היא הופעתו משמאל של‬
‫הר יותם (במפת השבילים אינו מופיע שמו)‪ ,‬המתרומם בצידה השמאלי של הדרך‪ .‬פסגת ההר‬
‫שגובהו מעל פני הים ‪ 350‬מ'‪ ,‬גבוה רק ב‪ 100-‬מ' מהדרך‪ .‬זהו הר גירי‪ ,‬הנמצא בסתירה עם‬
‫הנוף של סלעי היסוד התמורה מעבריו והוא ממחיש את תופעת "היפוך התבליט" (בקע בין‬
‫העתקים ששקע ושרדו בו השכבות המאוחרות‪ ,‬אך הוא די גבוה כדי לבלוט מעל סביבתו‪ ,‬ראו‬
‫עמ' )‪ .‬סעו עוד מעט‪ ,‬ועצרו כחצי ק"מ לפני מפגש הדרך עם נחל נטפים (‪ ,)5‬ברדתו מהרי‬
‫אילת המגמטיים‪.‬‬
‫כאן תעזבו את הרכב לטיפוס על הר יותם ‪ .‬אין זה קטע מעגלי‪ ,‬אלא שביל מסומן כחול‪-‬לבן‬
‫(מס' ‪ ) 20449‬הוא מסתיים הרחק מכאן‪ ,‬בכיוון רמת יותם‪ .‬מוצע על כן להשאיר נהג‪ ,‬שיבוא‬
‫לנקודת הסיום של קטע ההליכה (בנ"צ ‪ ,) 14238865‬לאסוף את המטפסים‪ ,‬או לחילופין שיירד‬
‫כלעומת שבא לבצע "הקפצה"‪ .‬העלייה אינה קשה‪ ,‬אך ההליכה על השביל הצר של מה‬
‫שהמטיילים מכנים "סכין יותם" ‪ ,‬כשתהום פעורה משני העברים‪ ,‬איננה מעודדת מעידה‬
‫(זהירות‪ ,‬בעיקר אם יש ילדים בטיול)‪ .‬תצפית הנוף מפסגתו בהחלט ראויה‪ .‬שכבות סלעי הגיר‬
‫הנוטות למערב תלולות‪ .‬ובמקומות שבהן הגיר נסחף מתגלים מחשופים של אבן חול צבעונית‬
‫מתצורת סמר ‪ .‬במיוחד מרשימה העובדה שמשני עברי הר יותם נמצאים רכסים מסלע יסוד –‬
‫הר אסא ממערב והר שחמון ממזרח‪ ,‬שניהם עתיקים (כ‪ 500-‬מ"ש גילם)‪ ,‬לעומת כ‪ 100-‬מ"ש‬
‫גילו של הר יותם העשוי גיר ממוצא ימי‪ .‬אחרי תצפית מהפסגה (‪ )6‬על העיר והמפרץ רדו‬
‫בשביל לצידו הדרומי‪ .‬שם‪ ,‬בנק' ‪ 7‬הצטרפו לדרך ‪ 20654‬שהיא המשך דרך קו הנפט‬
‫שפגשתם קודם לכן‪ .‬עם הרכב‪ ,‬או עדיין ברגל‪ ,‬הציצו אל הגבעה האדומה שמימינכם‪ :‬זוהי‬
‫גבעה געשית ‪ ,‬העשויה שכבות אופקיות של טוף וולקני‪ ,‬שהורבד לצידו של לוע הר געש קדום‬
‫(עמ' ‪ .) 81‬ותיקי הסיירים והגיאולוגים באזור כינו את הגבעה המעוגלת למשעי בשם "התבור‬
‫הנוזל"‪ .‬עוד מעט קט‪ ,‬והגעתם לרמת יותם (‪ ,) 8‬בקעה שסחף מהעידן האחרון‪ ,‬הרביעוני‪ ,‬מילא‬
‫אותה והותירה מוגבהת בין הפסגות שמסביב‪.‬‬
‫כאן עוברת דרך אילת‪-‬עובדה (מס' ‪ ) 12‬ובאמצעותו תוכלו לשוב העירה או לנסוע ליעד אחר‪.‬‬

‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬

‫‪177‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )4‬נחל שחמון והר יותם *‬

‫‪178‬‬

‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬

 ‫מסלול טיול ‪ 5‬בדגש גיאולוגי‪ :‬עין נטפים והר יואש‬

‫טיול ברכב שטח עם שיטוט קצר ברגל (ה‪-1‬ו‪1‬במפה בעמ' ‪)10‬‬

‫עולים במעלה אילת‪ ,‬כביש ‪ 12‬עד לתחתית הר יואש (‪ .) 1‬כאן ניתן להחנות רכב רגיל‪ ,‬ולעלות‬
‫בטיפוס ‪ -‬ברכב או ברגל ‪ -‬לפסגת הר יואש (‪ ,) 2‬שממנה תצפית נהדרת אל נחל גשרון העובר‬
‫על קו הגבול עם מצרים וניבטת לעבר עקבה‪ ,‬החוף המצרי והערבה‪ ,‬וממערב גם לעבר בקעת‬
‫הירח שממנה משתרעת רמה רצופה לכל רוחב מרכז סיני‪ .‬במבט לצפון‪ ,‬אפשר לראות את‬
‫אגן נחל נטפים עילי ‪ ,‬הנחצה על ידי העתק גשרון (עמ' )‪ .‬מכאן יורדים וממשיכים – ברכב או‬
‫ברגל – לנקודת תצפית שנייה‪ ,‬לצדי הכביש (‪ ) 3‬ממש על קו ההעתק‪ .‬ממנה אפשר לראות‬
‫את המסלע המַ גמטי‪ ,‬המכוסה באבני חול וגיר‪ ,‬תצורות עמודי שלמה ותמנע‪ ,‬הנטויות‬
‫בתלולות לעבר נחל נטפים עילי שלמרגלותיך‪ ,‬מצד שמאל‪ .‬ממולו‪ ,‬מצידו הימני של הנחל‬
‫שלמרגלותיכם‪ ,‬סלעי גיר קנומני‪-‬טורוני‪ ,‬שממורדותיו מציצה גם "אבן החול המגוונת העליונה"‬
‫היא תצורת סמר (עמ' )‪ .‬שכבות אבן הגיר כאן נטויות בחריפות‪ ,‬כתוצאה מהחיכוך בעת‬
‫שקיעת בקע נטפים ‪ .‬קל לראות שנחל נטפים עילי התחתר על קו ההעתק וניצל את חולשתו‬
‫של הקרום בנקודה זאת‪ .‬אפשר להבחין בבירור שבמרומי גדתו השמאלית יש סחף גירי (עמ'‬
‫)‪ ,‬שהגיון פשוט אומר לנו‪ ,‬שמקורו הוא במסלע הגיר שמצידו האחר של ההעתק‪ ,‬ממזרח‪,‬‬
‫ונסחף אליו עוד לפני שהנחל שהתחתר ניתק אותו ממקורו‪ .‬מכאן תשובו מזרחה‪ ,‬לנקודה‬
‫(‪ , )1‬וכאן אל הכניסה לדרך העפר המוליכה לעין נטפים‪ .‬הדרך מתפתלת על גבי שכבת‬
‫חרסית ירוקה‪ ,‬תצורת אורה (‪ .)4‬אחרי גשם דרך העפר הרטובה חלקלקת מאד‪ ,‬ורק רכב‬
‫שטח יכול לעבור בה‪ .‬בקצה המורד (‪ ,)5‬חוצה הדרך את אפיק נחל נטפים עילי (‪ ,)6‬ועולה על‬
‫משטח סלע גיר קשה‪ ,‬שבו חתורה בקעה צרה ועמוקה‪ ,‬מעין "קלחת" שבה בוקע עין נטפים‬
‫(‪ . )7‬אם אתם ברכב‪ ,‬זהו המקום לעצור ולהתחיל לטייל ברגל‪ .‬רצוי כמובן לרדת לקלחת‬
‫המעיין‪ ,‬במעלה צר בסדק סלע‪ ,‬המסומן בירוק‪-‬לבן‪ ,‬שבמסלע הגיר המוצק הקרוי פרט צפית‬
‫בתצורת חצרה (עמ' )‪ ..‬עם הגיעכם לקרקעית הקלחת‪ ,‬שימו לב למעיין הזורם לבריכה‬
‫שהותקנה במקום לראשונה עוד בימי הבריטים‪ ,‬ולהעתק אלכסוני‪ ,‬המעמיד זה מול זה את‬
‫גיר תצורת חצרה‪ ,‬מול תצורת סמר החולית (עמ' ‪ .)96 ,94 ,49-51‬מההסבר בספר תבינו‬
‫כיצד נלכדים ומועברים המים שחלחלו לחצץ הנחל עוד במעלהו אל הבריכה‪ .‬אפשר לשוב אל‬
‫ראש הצוק בשתי דרכים‪ ,‬בזו שירדתם בה או להתחיל לרדת במורד הנחל ומיד לעלות ימינה‬
‫בשביל המסומן אדום המקיף את הקלחת מדרום (יש שרטוט מועיל בגב מפת השבילים*)‪.‬‬
‫עם שובכם לנקודה (‪ ,)7‬שימו לב לכך ש"גג" שכבת פרט צפית הוא משטח אבן כמעט‬
‫מישורי‪ ,‬שעליו שכבות של גיר רך יחסית וחרסיות מפרט יטבתה (שניהם יחידות משנה‬
‫בתצורת חצרה)‪ .‬אך כאן צפויה לכם הפתעה‪ :‬לכו ברגל באפיק נחל נטפים עילי‪ ,‬למרחק‬
‫כ‪ 300-‬מ' במעלה הנחל ותגיעו למשטח גיר מרוצף בהיר ורחב ידיים (‪ ,8‬תמונה בעמ' הבא)‪.‬‬
‫התכופפו אל הסלע ותבחינו במאות (לא‪...‬אלפים‪ ,‬רבבות) של קונכיות חלזונות מאובנות‬
‫המלוכדות בתוך הסלע‪ .‬אם מים באמתחתכם‪ ,‬הרטיבו מעט את הסלע ותבליטו את הדגם‬
‫הייחודי של קונכיות אלה (ראו תמונות בעמ' זה)‪ .‬חלזון זה‪ ,‬הקרוי נרינאה (עמ' ) הצטיין‬
‫במחיצות מפותלות בתוך חלל הקונכייה‪ ,‬וכשהתאבנו‪ ,‬על קרקע הים‪ ,‬נותרו בחלל הקונכייה‬
‫חללים ריקים‪ ,‬שהתמלאו בגבישי קלציט‪ ,‬והתקבל הדגם היפהפה הזה‪ .‬מנקודה זו מומלץ‬
‫ללכת מעט במעלה הנחל ולהבחין בשלל תצורות הסלעים הנחשפות כאן בשל העתק גשרון‬
‫החוצה כאן את הנוף‪ ,‬שכל אחת מהן תורמת לנחל גושי סלע וחלוקי נחל מסוג שונה‪ .‬שובו‬
‫לנקודה (‪ )7‬וממנה צאו ברכב או ברגל אל הכביש לשוב העירה‪.‬‬

‫שימו לבכם גם לצילומים בעמוד הבא‪ ,‬בצמוד למפה‬

‫‪--------------------‬‬
‫* שימו לב‪ ,‬בגב מפת השבילים יש תרשים שבו הרחבה של קטע ההליכה ורצוי להיעזר בה‪,‬‬
‫בעיקר לשם עלייה מקלחת המעיין‪.‬‬
‫‪179‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )5‬עין נטפים והר יואש *‬

‫תמונות‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬משטח נרינאות ליד עין נטפים‪ ,‬מקבץ נרינאות חצויות; גלעיני נרינאות‬

‫‪180‬‬

‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬

 ‫מסלול טיול ‪ 6‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל רחם ומעלה הסיירים‬
‫טיול ברכב שטח (ד‪ 1‬במפה בעמ' ‪)10‬‬
‫הגיעו בכביש מס' ‪12‬לאזור הר שגוב‪ ,‬לשלט המורה על ‪ 32‬ק"מ מאילת ופנייה לכיוון הר ברך‬
‫ומעלה הסיירים‪( .‬נק' ‪ 1‬במפה המצורפת)‪ .‬ממש ליד הצומת ניתן‪ ,‬קצת בקושי‪ ,‬להבחין בהעתק‬
‫העובר מכאן וצפונה לאורך ‪ 30‬ק"מ ויותר‪ .‬זהו העתק מילחן שניתן לראותו בחתך המפה‬
‫הגיאולוגית הצפוני (עמ' ) כשהוא גובל בבקעת עובדה ממזרח‪ .‬פנו ימינה‪ ,‬ומיד‪ ,‬כ‪ 700 -‬מ'‬
‫מהצומת יורדת דרך העפר לעבר נחל בטמים ומעלה סיירים (שביל ‪ 20360‬במפת השבילים‪,‬‬
‫סימון ירוק‪-‬לבן)‪ .‬אם אינכם דחוקים בזמן‪" ,‬קפיצה" קלה לראש הר ברך בדרך סלולה אך משובשת‬
‫קמעא (מספרה ‪ ,20255‬העובר ל‪ 20155-‬במפה) באורך ‪ 15‬ק"מ‪ ,‬תביאכם לאחת מנקודות‬
‫)‪ ,‬וחזרה לנקודת המוצא‪ .‬מכאן‬ ‫התצפית היפות באזור‪ .‬מכאן מבט על בקעת תמנע (ראו עמ'‬
‫היכנסו לערוץ נחל בטמים ועלו במעלה‪ ,‬נתיב מים רחב ורדוד המתנקז לבקעת סיירים ומשם‬
‫לבקעת עובדה ונחל חיון‪ .‬המסלע בערוץ ובגדותיו הוא סחף רביעוני (קרוב לזמננו)‪ ,‬אך ההרים‬
‫שמסביב הם סלעי משקע מתצורת גרופית – סלעי גיר‪ ,‬בכמה מקומות גיר לווחי (עמ' )‪ ,‬משוכב‬
‫אופקית‪ .‬כאן הצמחיה משחקת כינור ראשון‪ ,‬ואי אפשר להתעלם מריחות הלענה ומצבעי פריחת‬
‫הרותם‪ ,‬בעונת ההחורף והאביב‪ .‬לאחר כ‪ 5-‬ק"מ מגיעה הדרך לאנדרטה לזכרו של לוחם שנפל‬
‫במלחמת ששת הימים (‪ ,)2‬המציינת את ראש מעלה הסיירים‪ ,‬שממנו תצפית על נחל עתק עילי‬
‫וצוקי תמנע ‪ .‬מכאן והלאה מתחיל המורד המפותל‪ ,‬שבקטעים רבים מעמיד במבחן את כשרון‬
‫הנהיגה שלכם והבלמים שברכבכם‪ .‬בסוף המורד מגיעה הדרך לערוץ נחל עתק‪ .‬כאן (‪ )3‬יכולים‬
‫חלק מהמטיילים לרדת ברגל בשביל המסומן שחור‪-‬לבן ‪ ,20361‬המוליך לעבר ת'מילת עתק‪,‬‬
‫מקור מים אכזב‪ .‬השביל היפהפה עובר על קו העתק קצר‪ ,‬וחושף אבני חול מתצורות סמר ואמיר‬
‫מתחת לשכבות גיר קנומני‪ ,‬מתצורת חצרה ‪ .‬אחרי מפגש עם נאת דקלים קטנה ועצי אשל ממשיך‬
‫השביל לנחל עתק תחתי‪ ,‬שם יפגוש ברכב‪ .‬מאידך‪ ,‬יש פיצוי ממשי בויתור על הטיול הזה והמשך‬
‫בנסיעה‪ ,‬כי קטע הדרך הבא מגיע לקימוט "הצניפה"‪ ,‬שהמומחים מכנים "דיסהרמוני" (ששיפועו או‬
‫עוביו משתנים באופן קיצוני) הקרוי "אצבע אלוהים" (‪( )4‬עמ' )‪ .‬בטרם תמשיכו נסביר שהגורם‬
‫לקימוט השכבות הוא העובדה ששכבות הגיר הקשה כאן‪ ,‬המונחות על חרסית רכה‪ ,‬הוטו בזווית‬
‫חדה מדי ממצבם האופקי והלחץ שהוגבר מפאת כובדן גרם להן לגלוש על שכבות החרסית הרכה‪,‬‬
‫להידחס ולהתקמט (עמ' )‪ .‬התוצאה מרתקת‪ .‬ממש כאן נכנס הנחל לתוך קניון הולך ומעמיק –‬
‫קניון נחל עתק (עמ' )‪ .‬במבט משפת הנקיק נראה כי הנחל כאן ניצל מערכת סדקים גדולה‬
‫בשכבות הגיר וחתר לעומקה‪ .‬דרך העפר עוברת כאן על מדרגת חרסית רכה‪ ,‬ממש על שפת‬
‫המצוק‪ .‬מכאן ממשיכה הדרך לצד הנקיק‪ ,‬פונה לימין ויורדת במעבר מפותל וצר דרך תצורות‬
‫ציחור‪ ,‬מנוחה ומישאש ‪ .‬יש בדרך גם בולבוסי גיר מצוררים‪ .‬הדרך מסתיימת באפיק נחל עתק‬
‫תחתי (‪ .) 5‬שם אפשר לפגוש את אותם מטיילים שבחרו לרדת בשביל הנזכר לעיל‪ .‬ממש בפתח‬
‫הנחל ישנו מחשוף קטן של סלע זרחני‪ ,‬פוספוריט המכיל עצמות דגים ושיני כרישים (עמ' )‪.‬‬
‫חפשו אם תרצו לראות (אך אל נא תעקרו מאובנים ואל תשחיתו)‪ .‬ערוצו של נחל עתק כאן עשיר‬
‫בצמחיה‪ ,‬עצי שיטים בעיקר‪ ,‬וקירותיו משני הצדדים עשויים מסלעי צור וקירטון של תצורת‬
‫מישאש‪ ,‬מהם נטויים בצורה מוגזמת‪ .‬בהמשכו יורד נחל עתק בפיתולים ומפלים דרך תצורות‬
‫ציחור וגרופית‪ ,‬עד שפכו לנחל רחם (‪ .)6‬כאן‪ ,‬במדרון שמעבר לנחל נסו לזהות את "יד השטן"‬
‫העשויה חרסית ירקרקת (עמ' )‪ ,‬שנוצרה אף היא עקב עוד קימוט דיסהרמוני‪ .‬המשיכו ורדו בנחל‬
‫רחם ‪ 20330‬לכיוון צפון‪ .‬אמנם‪ ,‬יש יציאה נוספת באוכף המתגלה מצידה הימני של הדרך (‪.)7‬‬
‫למעשה זוהי דרך לרכב שטח‪ ,‬שהיא מאד משובשת‪ ,‬ואם אין לכם יצר שאינו בר‪-‬כיבוש‪ ,‬לחצות‬
‫בכל מצב‪ ,‬עדיף ללכת ברגל בקטע הבא (המסומן בסימון נקודות ‪ 20331‬במפה)‪ .‬הדרך עוברת‬
‫בצד מדרון של חרסית‪ ,‬עשיר מאד בקיפודי‪-‬ים אי‪-‬עיגוליים מאובנים (עמ' )‪ ,‬ולפגוש את הרכב‬
‫בקצה המסלול‪ ,‬ליד הכביש הבא מכיוון באר אורה (‪ .)8‬משביל ‪ 20331‬אפשר לסטות מעט לימין‪,‬‬
‫אל "אתר סיגי הנחושת" (נ‪.‬צ‪ ,14829032 , .‬ראו עמ' )‪.‬‬
‫‪181‬‬
‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )6‬נחל רחם ומעלה הסיירים *‬

‫‪182‬‬

‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬

 ‫מסלול טיול ‪ 7‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל שני והקניון האדום‬
‫טיול ברכב וברגל (ה‪1‬במפה בעמ' ‪)10‬‬
‫הגיעו מאילת בכביש מס' ‪ 12‬להר חזקיהו (נקודת גבול ‪ .)82‬כאן (‪ – 1‬מחוץ למפה) והתחילו‬
‫בתצפית על בקעת הירח וקע‪-‬א‪-‬נקב ("מישור המעלה"‪ ,‬בקעה חסרת ניקוז)‪ .‬לצד הדרך העולה‬
‫לתצפית (עמ' )‪ ,‬על מדרון הגבעה העשויה גיר טורוני (תצורת גרופית) אפשר למצוא שפע של‬
‫שברי סלע גיר מצורר‪ ,‬בהם מאובני חלזונות וצדפות (עמ' )‪ .‬מכאן תמשיכו בכביש עד לחצותו‬
‫את הרי נשף ‪ ,‬הבנויים מסלעים געשיים (עמ' )‪ .‬שלט שלצידי הכביש (‪ )2‬מכוון אתכם ימינה‬
‫לדרך עפר ‪ , 20376‬המסומנת אדום‪-‬לבן‪ ,‬המגיעה אחרי כ‪ -‬ק"מ אחד‪ ,‬התפצלות לשתי דרכים‪,‬‬
‫האחת ממשיכה צפונה והשניה נעצרת ברחבת חנייה (‪ ,) 3‬ליציאה לטיול לקניון האדום‪ .‬מרחבת‬
‫החנייה יוצאים כמה שבילים* התכוננו להליכה ברגל‪ .‬המומלץ הוא שביל ‪ 20372‬היורד במורד‬
‫הנחל (סימון ירוק‪-‬לבן) לעבר נחל שני‪ .‬לאחר הליכה בת כחצי ק"מ בנחל יבש מתפתל בין קירות‬
‫סחף (קונגלומרט) רביעוני‪ ,‬שנוצר על ידי נחלי‪-‬עבר – במשטח סחיפה נרחב שקרוי מישור שחם‬
‫‪ -‬שהתנקזו מערבה‪ ,‬לעבר בקעת הירח‪ .‬עם הגיעכם לנחל שני הרחב יותר (‪ ,)4‬משתנה לפתע‬
‫הנוף‪ .‬סלעי הגיר כאן נוגעים באבן חול צבעונית וסימני העתק (צלום בעמ' )‪ .‬לאמיתו של דבר‪,‬‬
‫נפגשות כאן שתי מערכות העתקים‪ ,‬שהמרשים בהם הוא העתק גשרון‪ ,‬שנמשך לאורך כ‪30 -‬‬
‫ק"מ‪ ,‬מטאבה המצרית ומסתיים כאן (עמ')‪ .‬העתק שני‪ ,‬פחות בולט בנוף‪ ,‬אך מאד משמעותי‬
‫במורפולוגית האזור הוא העתק תמד שכיוונו מערב‪-‬מזרח‪ .‬הוא מפריד למעשה בין סלעים‬
‫קדמונים מעידן הפרה‪-‬קמבריום (הרי נשף) וסלעי גיר מאוחרים יותר (קרטיקון עליון) מצפון לו‪,‬‬
‫ובולם את העתק גשרון‪ .‬המשיכו לרדת במורד נחל שני‪ ,‬שמקורו מעבר לגבול מצרים‪ ,‬שם הוא‬
‫ידוע בשם ואדי אבו‪-‬עלליק‪ ,‬הולך ומתכנס לתוך קניון העשוי אבני חול אדומות מתצורת עמודי‬
‫שלמה – הקניון האדום (‪ .) 5‬הירידה בקניון מסתייעת בסולם ובסיוע הדדי‪ .‬שימו לב לפיתולי‬
‫הערוץ כאן‪ .‬כאשר מים זורמים כאן‪ ,‬הם מביאים לעתים גזעי עצים שעקרו במעלה הנחל ואלה‬
‫נלכדים בערוץ‪ .‬אפשר להבין כיצד נוצרים הפיתולים‪ :‬המים התוקפים את הקיר בכוון זרימתם‬
‫יוצרים כוכים עמוקים בכיוון התקיפה ומעמיקים את הפיתול‪ .‬הקניון קצר מכדי ליהנות ממנו עד‬
‫כלות‪ ,‬ורצוי לעצור ולנוח במקום‪ .‬זהירות (!) בעבר מצאו כאן נחשים ארסיים המנצלים את הצל‬
‫והקרירות למנוחה‪ .‬עם היציאה המשיכו בערוץ הנחל שכל פיתול בו משנה את התמונה‪.‬‬
‫העתקים‪ ,‬מחשופי גיר‪ ,‬חרסית ירוקה המקומטת מאד בשל פעולת ההעתקים‪ ,‬וגושי קונגלומרט‬
‫ענקיים הרובצים על קרקעית הנחל‪ ,‬מבלי שהתפוררו‪ .‬גם אלה הם חלק מכיסוי הסחף הרביעוני‬
‫שבו נחתר ערוץ הנחל‪ .‬הנחל עצמו "מיוער" בעצי אשל המדוכאים‪ ,‬או בשל זרימת המים או‬
‫לחילופין בשל ההתייבשות בשנים הצחיחות‪ .‬עוד מעט ותגיעו לפתח נחל המצטרף כאן מצד ימין‬
‫(‪ .)6‬זהו נחל שני הדרומי (בתרשים* מספרו עדיין ‪ 20372‬אך צבעו שחור‪-‬לבן)‪ .‬בעבר היו‬
‫המטיילים מכנים אותו "נחל הטעות" כי לעתים נכנסו מטיילים לתוכו בהאמינם שזהו הקניון‬
‫האדום האמיתי‪ .‬למעשה זהו ערוץ נחל מעניין לכשעצמו‪ ,‬המסתיים במפל מים יבש (מסומן‬
‫במפת השבילים)‪ .‬עוד טעות יקרה מאד במושגים של בטיחות‪ ,‬הקשורה בנחל זה היא טעותם‬
‫של אלה ה"מפספסים" את הכניסה לנחל שני הדרומי‪ ,‬וממשיכים ללכת בנחל שני תחתי‬
‫(שסימנו במפה ‪ ) 20371‬המוליך בסופו של דבר לנחל רחם ועד לבאר אורה‪ ,‬ביצרם בהלה‬
‫המטרידה את יחידת החילוץ האזורית‪.‬‬
‫היכנסו ועלו במעלה נחל שני הדרומי‪ .‬הוא עובר כולו באבן חול מתצורות שחורת ונטפים‪,‬‬
‫צבעוניות ועשירות בפיסול טבעי‪ .‬דרככם מסתיימת ב"קלחת" מפל‪ ,‬שהעלייה ממנה הוא‬
‫בשביל‪-‬מעלה צר‪ ,‬אך נוח לעלייה‪ .‬מכאן עוברים דרך נקיק מסלע געשי כהה‪ ,‬ויוצאים אל מפלס‬
‫"מישור שחם"‪ ,‬העשוי סחף רביעוני‪ ,‬ושביל העולה במעלה הנחל‪ ,‬עד לנקודת הצומת הקרובה‬
‫(‪ .)7‬מכאן חזרו בשביל ‪ 20373‬המסומן אדום‪-‬לבן לרחבת החנייה‪ ,‬או‪ ,‬אם עדיין לא שבעתם‬
‫מהיופי ואם העונה מתאימה‪ ,‬אפשר להמשיך בערוץ המושך דרומה – שביל שחור‪-‬לבן ‪– 20374‬‬
‫עד נקודה (‪ ,) 8‬במקום שהנחל נכנס אל בינות הרי נשף‪ .‬פניה קצרה לימין תוציאכם לכביש ‪12‬‬
‫(נקודה ‪.)2‬‬
‫אל תשכחו להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬
‫‪183‬‬ ‫‪--------------------‬‬
‫* בגב מפת השבילים יש תרשים ובו פירוט קטעי ההליכה ורצוי להיעזר בה‪ .‬שימו לב לשינויים‬
‫בצבעי הסימון‪ ,‬ואזהרות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין זהות במספרי השבילים בין התרשים לבין המפה‪.‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )7‬נחל שני והקניון האדום *‬

‫‪184‬‬
‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬
 ‫מסלול טיול ‪ 8‬בדגש גיאולוגי‪ :‬מעלה גרופית ועין קטורה‬
‫טיול רגל מעגלי ובקור באתר מאובני הצמחים (א‪ 3‬במפה בעמ' ‪)10‬‬
‫הגיעו בכביש מס' ‪ 90‬לצומת גרופית‪ ,‬ופנו שמאלה לכביש ‪ ,40‬לעלות במעלה גרופית‪ ,‬עד למרומי‬
‫מצפה גרופית (הר עיט) (נק' ‪ 1‬במפה המצורפת)‪ .‬אפשר להגיע למקום מאילת בכביש ‪ 12‬עד‬
‫לצומת שיזפון‪ ,‬ומשם לפנות מזרחה בכביש ‪ ,40‬כדי להגיע להר עיט‪ .‬כאן‪ ,‬כ‪ 200-‬מ' מראש‬
‫המעלה מערבה‪ ,‬מצפור בנוי לתצפית על הערבה והרי אדום (עמ' )‪ .‬צאו לטיול ברגל‪ .‬השביל‬
‫(סימנו ‪ 19412‬במפת השבילים "מישורי פארן וגב הערבה")‪ ,‬פונה צפונה ומגיע בתוך כמה דקות‬
‫אל צוקי קטורה‪ ,‬הבנויים גיר מתצורת גרופית ‪ ,‬הצוק סדוק למדי בשל קירבתו לשפת המדרון‬
‫(סכנת מפולות)‪ .‬אחרי הליכה של ק"מ לערך לאורך שפת הצוק מסתעף השביל לשניים (‪ :)2‬שביל‬
‫אחד‪ ,‬הראשי ירוק‪-‬לבן הוא מעלה עתיק שסימנו כנ"ל‪ ,‬יורד אל הערבה (תרדו בו אחר כך)‪ ,‬והשני‬
‫ממשיך ונכנס במורד נחל לא עמוק‪ ,‬המתנקז לנחל קטורה העילי‪ ,‬אליו תגיעו לאחר כמה דקות‬
‫של הליכה נוחה (‪ .) 3‬נחל קטורה הוא נחל רחב יחסית‪ ,‬שקרקעיתו באזור זה היא שכבת סלע גיר‬
‫קשה‪ ,‬שבה מספר גבים ומכתשות שבעונה המתאימה יש בהם מים‪ .‬פה ושם מציץ מחשוף של‬
‫סלעי צור ‪ ,‬שקל לטעות בינם לבין סלעי בזלת‪ .‬גשו עד לשפת הצוק המשקיף על מפל יבש מרשים‬
‫בגובהו‪ .‬כאן‪ ,‬בעומק ‪ 100‬מ' מסתתר המעיין החרב של עין קטורה‪.‬‬
‫כדי להגיע לעין קטורה‪ ,‬עליכם לשוב לנק' ‪ , 2‬ולפנות למורד היורד אל הערבה‪ .‬בהמשך הירידה‬
‫בחרו את הנתיב הצמוד למדרון‪ ,‬המסומן‪ ,‬כדי להגיע אל קרבת המעיין‪ ,‬הנמצא על גדתו הצפונית‬
‫של נחל קטורה תחתי (‪ .) 4‬התקרבו למקום בשקט (הימנעו מהביא עמכם כלבים‪ ,‬ואולי גם תזכו‬
‫להפתיע עדר קטן של שפנים החיים לידו)‪ .‬קטע הנחל הקרוב למפל מלמטה‪ ,‬עשיר בתצורות סלע‬
‫מדהימות ביופיין‪ :‬זהו מחשוף של תצורת אורה מגיל הטורון התחתון (עמ' )‪ .‬אפשר לטפס‬
‫לקרבת הצוק ולהתפעל משכבות החרסית והפצלים בצבעי ורוד וירוק הנחצים על ידי עורקי גבס‬
‫לבנים‪ .‬בין שברי החרסית המתגוללים לצדי הצוק מוצאים מאובני צמחים וחלזונות‪ ,‬שריד לביצות‬
‫ולגונות שאלה שרידיהם (תראו אותם גם בתחנתכם הבאה)‪ .‬המעיין עצמו‪ ,‬ובריכת בטון קטנה‬
‫שנבנתה במקורה על ידי חברי קיבוץ יטבתה לפני חמישים שנה‪ ,‬שהוא כיום חרב‪ ,‬מושך אליו‬
‫יעלים ועופות מדבר‪ .‬שפנים החיים בסדקי הסלע בקרבתו מטפסים על עצי השיטה הרבים לכרסם‬
‫את עליהם‪.‬‬
‫מנקודה זאת תוכלו לשוב כלעומת שבאתם (אם השארתם רכב בנקודת היציאה) או לרדת במורד‬
‫הנחל לנקודה (‪ )5‬שם מתפצל השביל‪ .‬שביל ‪ 19412‬העולה כלפי דרום ומשמש דרך עפר‬
‫מתחבר לכביש ‪ 40‬בנקודה (‪ ,) 6‬לפני התחלת מעלה גרופית‪ .‬תוכלו לראות שם מעט עצי שיטה‪,‬‬
‫שצמח נדיר‪ ,‬סהרון משולשל‪ ,‬מטפס על הצמרת ותופס את כל רוחבה‪ .‬טפיל? ‪ -‬לאו דווקא‪.‬‬
‫אפשרות אחרת היא להמשיך במורד נחל קטורה (שביל ‪ )14910‬לכביש הערבה (‪ )90‬בנקודה ‪.7‬‬
‫המשכו של הטיול הוא בביקור באחד האתרים המחממים את ליבו של כל חובב גיאולוגיה‪ .‬בצומת‬
‫גרופית (‪ ) 8‬במדרון נחל גרופית‪ ,‬סמוך למוצאו לערבה נחשף מחשוף של חרסיות ירוקות ואדומות‬
‫מתצורת אורה החרוצות בעורקי גבס (עמ' )‪ .‬על חלק מהחרסיות מוצאים מאובני צמחים וחסרי‬
‫חוליות ‪ .‬המדרון פחות מרשים מזה של עין קטורה‪ ,‬אך בין ובתוך החרסיות נחשף מכלול עצום של‬
‫שרידי צמחייה‪ ,‬שגדלה כאן על חופו של ים ובביצות מנגרובים אך גם נשטפה על ידי נחלים או‬
‫נהרות מהיבשה הקרובה‪ .‬ארבעים וחמישה (!) מיני צמחים מתקופת הטורון התיכון תוארו‬
‫לראשונה מאתר זה (עמ' )‪.‬‬
‫מיותר לומר כמה נזק יכולה להביא חפירה לא מוסמכת בקירות המחשוף הזה‪ .‬הסתפקו בהצצה‬
‫בשברי החרסית והפצלים הנחשפים למרגלות המדרון‪ ,‬ומעל לראשכם‪ ,‬בתיקרת הסלע (עמ' )‬
‫ותראו שרידי עלים‪ ,‬שרשים‪ ,‬ענפים וגם תפרחות‪ .‬אין לאסוף ולא לפגוע !‬

‫כדאי להצטייד במפת סימון שבילי "מישורי פארן וגב הערבה" מעודכנת‪ ,‬ובמים די הצורך‪.‬‬

‫‪185‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )8‬מעלה גרופית ועין קטורה*‬

‫‪186‬‬
‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪19‬‬
 ‫מסלול טיול ‪ 9‬בדגש גיאולוגי‪ :‬הר תמנע ונחל אלכסון‬

‫טיול רגל למטיבי לכת (‪ 3‬שעות) (ג‪-2‬ד‪ 2‬במפה בעמ' ‪)9‬‬

‫הטיול מתחיל בקרבת שער הכניסה לפארק תמנע (‪ .)1‬צאו ברגל בשביל המסומן אדום‪-‬לבן‬
‫(וסימון שביל ישראל) במעלה נחל אלכסון ‪ ,‬הקרוי כך בשל היותו חוצה באלכסון את הר‬
‫תמנע המגמטי מהעידן הפרה‪-‬קמברי‪ .‬המסלע בהר תמנע מגוון‪ .‬בתחילת המסלול שולט‬
‫גרניט תמנע (סלע גס‪-‬גרגר‪ ,‬אדמדם)‪ ,‬הנראה מימין לשביל ההליכה‪ .‬ממשיכים לטפס‪,‬‬
‫מעבר לנקודה (‪ ) 2‬שם נוטה השביל לדרום מערב‪ ,‬המסלע הוא סיאניט‪ ,‬סלע חומצי אדמדם‬
‫(עמ' )‪ .‬המשיכו עוד מעט‪ ,‬כמה מפלים יבשים‪ ,‬ואז נוטה השביל המסומן שמאלה וסוטה‬
‫למזרח‪ .‬שם מתגלה שטח משוטח קמעא‪ ,‬ירוק בהיר‪ ,‬העשוי מסלע בסיסי בלוי‪ ,‬שהפך‬
‫לחרסית ‪ -‬אוליבין‪-‬גברו (עמ' )‪ .‬האתר הזה זכה לכינוי "הדשא" (‪ ,)3‬המשתרע על שטח‬
‫מצומצם‪-‬יחסית‪ .‬מכאן פונים מערבה‪ ,‬חוצים שוב את ההעתק‪ ,‬ומתקדמים לעבר פסגת הר‬
‫תמנע‪ ,‬המופיעה כאן כבמה משוטחת‪ ,‬מורמת משני צידיה צפון‪-‬מזרח ודרום‪-‬מערב‬
‫בהעתקים‪ ,‬שנחלים התחפרו בהם‪ .‬הסלע הבונה את בסיס הבמה הוא תצורת עמודי‬
‫שלמה‪ ,‬תצורת אבן‪-‬חול יבשתית שעל גבה תצורת תמנע במופעה הגירי‪-‬ימי (ראו עמ' )‪,‬‬
‫שתיהן תצורות סלעי משקע מתור הקמבריום‪ .‬העלייה לבמה (‪ ,)4‬לגובה ‪ 453‬מ' מעל פני‬
‫הים‪ ,‬אינה קשה‪ ,‬ומטפסת על מדרון של סלע מגמטי‪ ,‬ששרד כגבעה תלולה בנוף המיושר‬
‫של ה"פנפליין" (עמ' )‪ ,‬ואילו שכבות תצורת עמודי שלמה ותצורת תמנע מונחות עליו‬
‫באי‪-‬התאמה זוויתית בולטת (תמונה בעמ' זה)‪ .‬עליה קלה בסולם‪ ,‬ועד מהרה הנכם ניצבים‬
‫על במת תמנע‪ ,‬משטח‪-‬שכבה העשוי דולומיט חום‪ .‬זוהי נקודת תצפית מדהימה הצופה על‬
‫הבקעה מסביב‪ ,‬ועל ההרים המקיפים אותה‪ .‬הקפת שפת הבמה סביב סביב מגלה את‬
‫המראות הנשקפים ממנה לכל עבר ‪ -‬הר ברך מצפון‪-‬מערב‪ ,‬הר עתק ממערב והר חכליל‬
‫מדרום‪ .‬בתוך הבקעה בולט מצפון מזרח הר מכרות‪ ,‬והערבה ממזרח‪ .‬הירידה מההר היא‬
‫מצידה המערבי של הבמה בשביל תלול‪ ,‬המגיע לערוץ העמוק החוצה אף הוא באלכסון את‬
‫הנוף‪ ,‬במדרון העשוי גרניט בלוי לגרגרים‪ .‬השביל יורד לנקודת צומת ממנה שני שבילים‪.‬‬
‫האחד‪ ,‬ימינה‪ ,‬לצפון‪ ,‬מוליך לעבר הכביש (‪ )7‬ומאפשר לחזור ברגל לנקודת ההתחלה‪,‬‬
‫והשני לשמאל‪ ,‬מתחבר אל המשכו של נחל אלכסון (‪ .) 5‬המשיכו לרדת בו‪ .‬הנוף כאן הוא‬
‫של גרניט תמנע ‪ ,‬סלע פריך למדי‪ ,‬שהופעתו בנוף מעוגלת‪ .‬לצד מערב אפשר לראות כבר‬
‫את סלעי תצורת עמודי שלמה ‪ ,‬סלעי המשקע הקדומה ביותר בארץ‪ .‬הודות למאובני‬
‫טרילוביטים (עמ' ) וסימני נבירה שלהם‪ ,‬הוגדר גילם כקמבריום תחתון‪ .‬שכבות תצורת‬
‫עמודי שלמה מסתיימות במערב בעמודים המפורסמים‪ ,‬שבשמם נקראה‪ .‬מדרום מתחילים‬
‫להיראות השוליים הדרום‪-‬מערביים של הר תמנע‪ ,‬הבנויים מהסלע דיוריט‪ .‬כאן תצטרכו‬
‫להחליט אם לפנות בשביל הפונה מערבה‪ ,‬לעבר עמודי שלמה או להמשיך בשביל המסומן‪,‬‬
‫היורד לעבר מרכז המבקרים והאגם לצידו (‪ .)6‬אל תפספסו את הדייק הבולט‪ ,‬החוצה את‬
‫המדרון משמאל לכל אורכו (תמונה בעמ' הבא)‪.‬‬

‫זכרו‪ :‬מסלול זה הוא בתחומי בקעת תמנע‪ ,‬והכניסה אליה היא בתשלום‪.‬‬

‫‪187‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )9‬הר תמנע ונחל אלכסון*‬

‫תמונות‪ ,‬מימין‪ :‬אי‪-‬התאמה זוויתית בין תבליט הגבעה (קו אלכסוני) העשויה סלע מגמטי ועליה‬
‫מטפסת מימין תצורת עמודי שלמה‪ ,‬ועל גבה שכבות של דולומיט חולי של תצורת תמנע משמאל‪:‬‬
‫הדייק הבולט במערב הר תמנע‪.‬‬

‫‪188‬‬
‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬
 ‫מסלול טיול ‪ 10‬בדגש גיאולוגי‪ :‬נחל והר צפחות‬
‫טיול ברגל (ו‪2‬במפה בעמ' ‪)10‬‬
‫המסלול ‪ 20566‬מתחיל ממסעף נחל צפחות ( ‪ 3‬במסלול מס' ‪ - 1‬נחל שלמה)‪ .‬בעבר הייתה‬
‫כאן תחנת הסגר לחיות‪-‬בר מיובאות מאפריקה לישראל וארצות אירופה‪ .‬המבנים‪ ,‬מהם‬
‫גבוהים‪ ,‬לג'ירפות‪ ,‬או רחבים‪ ,‬לקרנפים וכו'‪ ,‬נהרסו כשנסגרה התחנה באמצע שנות‬
‫השמונים‪.‬‬
‫השביל נועד להליכה ברגל (למרות שאפשר להיכנס ברכב כק"מ אחד)‪ .‬בטיילך בנחל שים לב‬
‫לסלע השולט כאן‪ ,‬שעל שמו הוא נקרא‪ ,‬צפחת אילת‪ .‬סלע זה מצוי בארץ רק באזור אילת‬
‫ובסיני‪ ,‬וגם כאן‪ ,‬בקרבת הר צפחות והר שחמון‪ .‬זהו סלע מותמר‪ ,‬שמקורו בסלעים קדומים‬
‫עוד יותר‪ ,‬שנקברו תחת שכבות סחף במשך מיליוני שנים‪ ,‬ובלחץ והחום השוררים במעבה‬
‫האדמה הותכו והפכו לסלע חדש‪ .‬הלחץ בעת ההתמרה גרם לגבישים להיות ערוכים על ציר‬
‫אורכי‪ ,‬ניצב לכיוון הלחץ שפעל עליהם (איור בעמ' )‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הצפחה מתפצלת‬
‫ללוחות‪-‬דפדפים‪ .‬צפחה זו ידועה גם בשמה צפחת נציץ‪ ,‬בשל היותה מכילה גבישי נציץ‪,‬‬
‫המנצנצים באור‪ .‬עוד סלע מותמר שמוצאים בנחל הוא גנייס‪ ,‬הנבדל מגרניט בסידור האורכי‬
‫של גבישיו (עמ' )‪ .‬גילם של סלעים אלה עולה על חצי מיליארד שנה‪ ,‬והם כנראה הקדומים‬
‫בסלעי הארץ‪ .‬קרוב לפתחו (‪ )1‬מבחינים בדייקים ‪ ,‬שהגדול בהם (צילום בעמ' ) יוצר כרבולת‬
‫גבוהה‪ ,‬אך גם דייקים אחרים‪ ,‬מהם מריוליט‪-‬פורפיר‪ ,‬מהם פגמטיט (לראשון גבישים‬
‫זעירים‪ ,‬שכמעט שאינם מתבלטים באבן הורודה‪ .‬האחרון מצטיין בגבישים גדולים‪ ,‬של קוורץ‬
‫ופצלת שדה‪ ,‬עמ' )‪ .‬בצומת השבילים הבא (‪ ,) 2‬בו מצטרף אליו שביל ישראל מסתעף שביל‬
‫מסומן בירוק‪-‬לבן‪ ,‬העולה ימינה בגיא תלול לעבר פסגת הר צפחות‪ .‬זהו הקטע התלול‬
‫והקשה ביותר במסלול זה‪ ,‬אך נוח בקצהו‪ ,‬המגיע לפסגת הר צפחות (‪.)3‬‬
‫התצפית‪ ,‬בגובה ‪ 278‬מ' מע"פ הים‪ ,‬מכונה "מצפה ארבע ארצות"‪ ,‬כי במבט אחד‪ ,‬מפסגתו‪,‬‬
‫תראה את פאותיהן של ישראל‪ ,‬ירדן‪ ,‬מצרים וערב הסעודית‪ ,‬המראה המרשים ביותר על‬
‫המפרץ (עמ' )‪ .‬מראש ההר מגובה ‪ 278‬מ'‪ ,‬נראית גם מערכת שבילים שהותוותה על ידי‬
‫הגיאולוג וויליאמס ‪ ,‬ששכן בבית הנקרא בשמו‪ ,‬ואשר בשנות מלחמת העולם ה‪ II-‬חצב בהר‬
‫את המינרל פצלת השדה ‪ ,‬לצורכי התעשייה בארץ‪ .‬עם כיבוש אילת הוא נמלט מהמקום‪.‬‬
‫המבט למערב ולצפון לא פחות מרתק‪ :‬רמת יותם‪ ,‬הרי "המלכים"‪ ,‬שבתקופתם היה האזור‬
‫חלק ממלכת יהודה‪ :‬הר שלמה ‪,‬הר יהושפט ‪ ,‬הר רחבעם והר יואש‪.‬‬
‫בשעות אחה"צ תצפית נפלאה לרכס הרי אדום הניצת באודם השקיעה‪ ,‬והים המשתרע‬
‫למטה על שוניות האלמוגים‪ .‬בשעות אלה נראית היטב העיר עקבה‪ ,‬היא אילת המקראית‪ ,‬על‬
‫נמליה וחופה‪ ,‬ועד לגבול סעודיה‪ .‬מרחוק נראית עיירת הדייגים הסעודית ח'קל‪ .‬מדרום‬
‫ניבטת צלליתו של אי‪-‬פרעה (המכונה בשם "אי האלמוגים")‪ ,‬על מצודתו המוסלמית מתקופת‬
‫הצלבנים (ע' )‪ .‬הירידה מההר היא לאורך שביל שבכמה מקומות די תלול‪ .‬לפיכך רצוי לרדת‬
‫ממנו לפני חשכה‪ .‬השתדלו להיצמד לשביל המסומן ולא לקצר‪ .‬סופו של השביל הוא על‬
‫כביש אילת‪-‬טאבה (‪ ,) 4‬ליד הכניסה לשמורת האלמוגים‪ ,‬ובפתח ביה"ס שדה אילת‪.‬‬
‫מסלול זה מתאים גם לטיול ליל ירח‪ ,‬או לטיול בוקר‪ ,‬לחזות בזריחה מעל הרי אדום ומדיין‪.‬‬

‫שני שבילים נוספים ממשיכים מראש ההר‪ ,‬האחד‪ ,20568 ,‬לנחל גרעינית וחוף האלמוג‪,‬‬
‫ושביל המגיע ממש עד לגבול מצרים – המסומן בסימון שביל ישראל‪ .‬שניהם מגיעים לכביש‬
‫‪ ,90‬כביש אילת‪-‬טאבה‪.‬‬

‫כדאי להצטייד במפת סימון שבילי אילת מעודכנת‪ ,‬ומים די הצורך‪.‬‬

‫‪189‬‬
 ‫מסלולי טיול בדגש גיאולוגי (‪ )10‬נחל והר צפחות*‬

‫צ‬

‫‪190‬‬
‫* סימון השבילים תואם את מפת שבילי ישראל‪ ,‬גליון ‪20‬‬
 ‫נספח ב‪ :‬אוסף מאובנים במצפה התת‪-‬ימי באילת‬
‫תשאלו‪ :‬מה למצפה התת‪-‬ימי ולגיאולוגיה? התשובה פשוטה‪ .‬רוב המאובנים שמוצאים‬
‫בטבע הם שרידי יצורים ימיים‪ ,‬שלדי בעלי חיים חסרי חוליות אך בעלי שלד‪ ,‬וגם עצמות‬
‫של דגי גרם וכרישים‪ .‬מי שכבר קרא את הספר כולו‪ ,‬בודאי שם לב שסלעים מסוימים‬
‫מקורם בשוניות אלמוגים או מצבורי קונכייות (שאף אותם מכנים בשם שונית‪ ,‬ביוהרם‬
‫בלעז)‪ ,‬שבאזורנו רובם שרידי אוקיינוס טתיס‪ ,‬ששלט על חלק ניכר מכדור הארץ‬
‫ומשקעיו הסלע שלו והמאובנים שבהם מכסים את יבשות ארופה‪ ,‬צפון אמריקה וחלקה‬
‫הצפוני של אפריקה‪ .‬אוקיינוס זה כיסה את ארץ ישראל וחלקו הצפוני של המאסיב הנובי‬
‫למשך עשרות כ‪ 60-100-‬מיליוני שנים‪ ,‬ומאובני היצורים שחיו בו פזורים בין התצורות‬
‫הגיאולוגיות בכל הארץ‪.‬‬
‫במבואה לאגף האקווריונים של פארק המצפה התת‪-‬ימי הוצבה תערוכת מאובנים מכל‬
‫הארץ‪ ,‬הכוללת את רוב טיפוסי המאובנים המתוארים בספרנו‪ ,‬אך גם מאובני יצורים‬
‫ימיים שאין להם יצוג באזור‪ .‬זוהי תצוגת המאובנים היחידה באזור‪ ,‬ובכך חשיבותה‪.‬‬

‫ביניהם תמצאו מאובני (‪ )1‬חלזונות (‪ )2‬צדפות רודיסטים (‪ )3‬אמוניטים (‪ )4‬חבצלות‬

‫ים מהמכתש הגדול‪ )5 ( ,‬קיפודי ים (‪ )6‬שיני כרישים‪.‬‬

‫מ"ש ‪100‬‬

‫‪ 100‬מ"ש‬
‫מ"ש‬
‫‪100100‬‬
‫מ"ש‬
‫מ"ש ‪100‬‬

‫מ"ש ‪100‬‬
‫‪ 100‬מ"ש‬
‫‪191‬‬
‫‪200‬‬
‫מ"שמ"ש‬
‫‪250‬‬
 ‫מקורות בעברית‬
‫ אילת‬:‫ בספר‬.‫) תולדות אזור אילת והנגב הדרומי לאור התגליות והמחקרים החדשים‬1993 ‫ (תשנ"ג‬.‫ ע‬,‫אבנר‬
‫ ירושלים‬,‫ הוצ' אריאל‬184-113 '‫ עמ‬.)‫ עורכים‬,‫ שילר‬.‫ כהן וא‬.‫ ים ומדבר (מ‬,‫אדם‬
.)‫ עורכים‬,‫ שילר‬.‫ כהן וא‬.‫ ים ומדבר (מ‬,‫ אילת אדם‬:‫ בספר‬.‫) עיצוב הנוף באזור אילת‬1993 ‫ (תשנ"ג‬.‫ ח‬,‫גינת‬
‫ ירושלים‬,‫ הוצ' אריאל‬.17-37 '‫עמ‬
.‫ ירושלים‬,‫ המכון הגיאולוגי‬.‫) מיפוי שברים צעירים במניפות הסחף בעיר אילת‬1994( ‫ וחובריו‬.‫ ח‬,‫גינת‬
‫ הוצ' צ'ריקובר תל אביב‬.‫) מפרץ אילת מים סוף ועד סופו‬2000( .‫ י‬,‫דפני‬
‫ גבירצמן וחובריו‬:‫ בספר‬12 ‫ פרק‬.‫ סקירה על מאובנים נבחרים מהטור הסטראטיגרפי של סיני‬.)‫א‬1987( ‫ ז‬,‫לוי‬
.‫ סדרת פרסומי "ארץ" והוצאת משרד הבטחון‬.‫(עורכים) סיני‬
.‫ רחובות‬,‫ בהוצאת מכון וויצמן‬,‫) מחזור הסלעים ומערכות כדור הארץ‬2002( ‫ אוריון‬.‫ נ‬,.‫ ר‬,‫לאוב‬
‫ נדבכים בגיאולוגיה של ארץ ישראל‬:‫ בספר‬6 ‫ פרק‬.‫ב) הביוסטראטיגרפיה של סלעי ישראל‬1987( .‫ ז‬,‫לוי‬
‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.)‫ עורכים‬,‫ מזור‬.‫ ע‬.‫ נ‬,‫(שפרן‬
.‫ בטאון אוניברסיטת חיפה‬.‫) יערות מנגרובים מאובנים בערבה‬2002( ‫ וחובריו‬.‫ ז‬,‫לוי‬
‫ תל אביב‬,‫ האונ' הפתוחה‬.‫ גיאולוגיה בפטיש ישראלי‬:‫) מבוא למדע כדור הארץ‬1980( .‫ ע‬,‫מזור‬
.‫ הוצ' מועצה אזורית חבל אילות‬.‫) חבל אילת – סקר נוף ומסלולי טיול‬1989( .‫ מ‬,‫מרקוס‬
'‫ הוצ' החב‬.‫ אילת והערבה‬:‫ בספר‬281-302 '‫ עמ‬,‫) ההתפתחות הגיאולוגית באזור אילת‬1995( .‫ ש‬,‫מרקו‬
.‫לחקירת א"י ועתיקותיה בשיתוף רשות העתיקות‬
‫ אקדמון‬. ‫ יסודות ותהליכים‬- ‫) גיאולוגיה‬1992 - ‫ (תשנ"ב‬.‫ ע‬,‫פלכסר‬
:‫ (אינטרנט) גיאולוגיה בישראל בתמונות‬.‫פרימרמן ד‬
/http://www.geology-israel.co.il
‫ המועצה האזורית חבל אילות‬.‫ סקר חבל אילות‬- )1967( .‫ צ‬,‫רון‬
.‫ ישראל‬,‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.‫) צפונות כדור הארץ‬2006( .‫ ש‬,‫שובאל‬
.‫ ע‬.‫ נ‬,‫ נדבכים בגיאולוגיה של ארץ ישראל (שפרן‬:‫ בספר‬.‫) המכלול של עידן הפריקמבריון‬1986( .‫ א‬,‫שמרון‬
‫ האוניברסיטה הפתוחה‬.)‫ עורכים‬,‫מזור‬
‫ הוצאה מקומית‬.‫ מדבר אדם ונוף‬, ‫) פארק תמנע‬1999( )‫ (עורך‬.‫ ש‬,‫תגר‬

‫מקורות באנגלית‬

• Eyal, Y. (1973) The tectonics of the Shlomo and Yotam Grabens. Isr. J. Earth-Sciences 22:
165-184
• Bartov, J., Y. Eyal, Z. Garfunkel & G. Steinitz (1972) Late Cretaceous and tertiary
stratigraphy of Southern Israel. Isr. J. Earth-Sciences 21: 69-97.
• Bartov, Y. & G. Steinitz (1977) The Judea and Mount Scopus groups in the Negev and
Sinai. Isr. J. Earth-Sciences 26: 119-148.
• Garfunkel Z., J. Bartov, Y. Eyal & G. Steinitz (1974) Raham conglomerate – new evidence
for Neogene tectonism in the southern part of the Dead Sea Rift. Geol. Mag., 111:55-64
• Garfunkel Z., Ben-Avraham Z. (1996) The structure of the Dead Sea basin. Tectonophysics,
266:155-176
• Ginat H, Enzel Y, Avni, Y (1998) Translocated Plio-Pleistocene drainage systems along the
Arava fault of the Dead Sea transform. Tectonophysics 284: 151-160
• Ginat, H, E. Zilberman & U. Saragusti (2003) Early pleistocene lake deposits and Lower
Paleolithic finds in Nahal (wadi) Zihor, Southern Negev desert, Israel. Quarternary Res. 59:
445-458
• Krassilov, V., Z. Lewy, E. Nevo & N. Silantieva (2005) Late Cretaceous (Turonian) Flora of
Southern Negev, Israel. Pensoft, Sofia-Moscow.
• Lewy Z. (1969) Late Campanian heteromorph ammonites from southern Israel. Isr. J .Earth-
sciences, 18: 109-135
• Lewy Z. (1969) Xenomorphic growth in ostreids. Lethaia, 5:347-352
• Lewy Z. (1996) Octopods: nude ammonoids that survived the Cretaceous- Tertiary boundary
mass extinction .Geology 24: 627- 630..
• Segev, A. M. Beyth & M. Bar-Mattheus (1992) The geology of the Timna Valley with
emphasis on copper and manganese mineralization – updating and correlation with the
eastern margins of the Dead Sea Rift. Report No. GSI/14/92 Geological Survey of Israel.
• 192
Zak, I & R. Freund, (1966) Recent strike-slip movements along the Dead-Sea Rift. Isr. J.
Earth-Sciences, 15/1:33-37
 ‫אינדקס‬

‫הר שלמה (ו‪ )2-‬עמ'‬

‫‪193‬‬