Sie sind auf Seite 1von 136

‫הטעמים‬ ‫דקדוקי‬

‫לרבי‬

‫אהרן בן מ ט ה בן אסר‬
‫? ‪ :‬ש‬
‫ה ו ע ת ק והוכנס לאינטרנט‬
‫‪www.hebrewb o oks. or£‬‬
‫אחי­ו­‬ ‫עה־ק־ה‬ ‫מסורות‬ ‫ע״י חיים ת ש ם ״ ט‬

‫׳ לדובץ יסדדווז ה נ ל ק י א רדיכ־ י־מזד למועד‬

‫מסודר במולמות בפעם ראעוי‪:‬ה על פי העתקות רבות‬


‫כתבי יד ימונים גם מבואר היטב ומוצא לאור‬

‫‪•:‬־י יד‬

‫בעי‬ ‫י־צחק בן איי־דז ‪r c r‬‬


‫ל ע ־ ע ט טטיאק‬ ‫והעי־נ־או‬
e
D I K D U K E HA‫־‬T AMIM
des

Ahron ben Moscheh ben Ascher


1
I
und andere alte ‫־‬
I

grammatisch-massorethische Lehrstiicke

zur Feststellung «j

eines richtigen Textes der hebraischen Bibel

mit Benutzung zahlreicher alter Handschriften zum ersten Male


vollstandig herausgegeben

von

S . B a e r und H . L . S t r a c k

Leipzig.

V e r l a g von L . F e r n a u .

1879.
Druck \on M e t 7 ; c r & W i t tig in Leipzig.
Einleitung.

1.
Die Einsicht, dass ein in die Feinheiten des Sprachbaues
eindringendes Verstandniss des biblischen Hebraisch ohne vor-
herige Feststellung eines der nationalen Tradition genau ent•
sprechenden Textes und ohne grtindliche Kenntniss der Arbeiten
der altesten Massorethen wie jiidischen Grammatiker nicht mog‫־‬
lich sei, hat sich wahrend der letzten Zeit in erfreulicher Weise •
Bahn gebrochen; und zwar zeigt sich diese Einsicht nicht nur
in einzelnen Bemerkungen der Commentare, besonders der von
Franz Delitzsch verfassten, sondern auch in Grammatik') und
‫־‬
Worterbuch ) .
Von drei Seiten ist eine neue Ausgabe der Massora geplant:
S. Frensdorff hat 1876 schon den ersten Theil seiner Arbeit unter
t 0
dem Titel ,,Massoretisches Worterbuch" (Hannover u. Leipz., 4 )
edirt; doch wird es dem Anscheine nach wegen der erheblichen
Druckkosten bei diesem ersten Theile bleiben. C/1. D. Ginsburg
druckt gegenwartig ein grosses Werk ,,The Massorah", welches
dem Prospect zufolge in vier Foliobanden enthalten soli: ,,Volu-
mes I. and II. the Massorah Magna and Parva lexically arranged,
vol. III. an English Translation with Explanatory Notes, and vol.
IV. the Original Hebrew Text of the Bible according to the
Massorah". Endlich hat der mitunterzeichnete S. Baer schon •

1) With. Cesenius' Hebraische Grammatik, 22. Aufl., vollig umgearbeitet


und herausgegeben von E. Kautzsch, Lpz. 1878, Vorr. S. IV.
2) Wilh. Geseniiis' Hebriiisches und Chaldaisches Handworterbuch iiber
das Alte Testament, 8. Aufl., neu bearbeitet von F. Mithlau und \V. Volck,
b
Lpz. 1878, Vorr. Blatt 1 , Anm. 8.
Einleitung. VI

vor Jahren den ganzen Text der Massora nach Handschriften


berichtigt und besser geordnet. Seine Arbeit wird in der durch
den russisch-tiirkischen Krieg aufgehaltenen, jetzt aber wieder in
Angriff genommenen neuen Ausgabe der Rabbinischen Bibel
(‫)טיקרא גדיל‬, welche die Firma Witwe und Gebr. Romra in Wilna
edirt, abgedruckt werden.
Von verhaltnissmassig noch grosserem Interesse und doch
viel geringerem Umfange als die eigentliche Massora, welche
im Wesentlichen nur entweder die Stellen aufzahlt, an denen
einzeFne Wortformen (auch Worter und Wortcomplexe) vorkommen,
oder Worter, denen gewisse Eigenthumlichkeiten gemeinsam sind,
zu Gruppen zusammenstellt, sind die unter dem Namen des
Akron ben Moscheh ben Ascher iiberlieferten zusammenhangenden
grammatisch-massorethischen Lehrstiicke: denn diese bilden eineri
der ersten Versuche, einen Theil des • massorethischen Materials
in Regeln zusammenzufassen, und machen uns bekannt mit den
vor der classischen Periode der (grammatischen, lexikalischen,
exegetischen) Bearbeitung des biblischen Hebraisch liber eben
diese Sprache unter den Kundigen herrschenden Ansichten.
Ungeachtet des hohen Werthes, der diesen Lehrstiicken bei-
wohnt, ist doch dem ersten Druck eines Theils derselben (in der
3
Rabb. Bibel, Vened. 1516—1518) kein zweiter ) gefolgt; und sind
nach ihm etwa 330 Jahre verstrichen, bis H. Hupfeld im 1846er
Pfingstprogramm der Academia Fridericiana in Halle auf die Wich-
tigkeit dieses Anhanges zur ersten Rabb. Bibel besonders fur die
Kenntniss der Accentlehre aufmerksam machte, und L . Dukes
ganz gleichzeitig aus einer Handschrift Luzzatto's sein ,,Kontres
hamassoreth" verSffentlichte. Auch nach dieser doppelten An-
regung ist ein Dritteljahrhundert vergangen bis zu dem jetzt er-
folgenden ersten Erscheinen einer vollstandigen, geordneten, auf
reichem Handschriftenmaterial ruhenden und mit ausreichenden
Erlauterungen versehenen Ausgabe, welche wir in diesem Buche
den Freunden griindlicher Erforschung des Alten Testamentes
vorlegen. Diese lange Vernachlassigung erklart sich theils daraus,

3) Nur einzelne Abschnitte druckte W. Heidenheim ab: In seinem treff-


lichen ‫ פ ר מ ש פ ט י ה ט ע מ י ם‬0 (Rodelheim 1808) steht § 21 unserer Ausgabe
Blatt 17» und § 28 Blatt 31. In der Einleitung seines ‫( ס פ י ת ה ל י ם‬Rodelh.
1825 u. oft) stehen die von den poetischen Accenten handelnden §§ 24—zS.
VII Einleitung.

dass viele wichtige Abschnitte des Textes in einer schwer zu ver-


stehenden, oft rathselhaften Reimprosa geschrieben sind, theHs
aus dem bisherigen Mangel an guten Handschriften.
Der mitunterzeichnete S. Baer, im Jahre 1852 durch den
Oberrabbiner Dr. A. A. Wolff in den Besitz einer Copie des be-
ziiglichen Theiles einer Kopenhagener Handschrift (K.) gekommen,
war seit jener Zeit, da er das Studium der Massora zu seiner
4
Lebensaufgabe gemacht hat ), unablassig bemiiht, mit Benutzung
aller ihm zuganglichen Hiilfsmittel den Text der ihm vorliegenden
Stiicke zu bessern und zu erlautern, konnte die Ergebnisse seines
Arbeitens aber, von andern Grunden abgesehen, schon darum
nicht veroflfentlichen, weil er auf Grand nur dreier Quellen (Bibel
von 1516 —18, Dukes, Cod. Kopenh.) eine Edition fur unzulassig
hielt. — Der zweite der Unterzeichneten, H. Strack, welcher von
1873 bis 1876 zu St. Petersburg, im Herbst 1874 auch zu
s
Tschufutkale ) weilte, fand und sammelte an beiden Orten in

4) Folgende Arbeiten von ihm gehoren hierher oder werden in den An-
merkungen mit abgekurztem Titel citirt: a) Liber Genesis. Textum masoreti-
cum accuratissime expressit, e fontibus Masorae varie illustravit,• notis criticis
confirmavit S. Baer. 1869, Leipzig, B. Tauchnitz; b) Liber Jesaiae, das. 1872;
c) Liber Jobi, das. 1875; d) Liber duodecim Prophetarum, das. 1878, sammt-
lich mit Vorreden von Franz Delitzsch; e) Liber Psalmorum hebr. atque lat.
ab Hieronymo ex hebr. conversus. Consociata opera edid. C. de Tischendorf,
S. Baer, F . Delitzsch, 1874, Leipz., Brockhaus; f) Thorath Emeth sive liber
et praecepta et doctrinam plenam perfectamque accentuum libb. psalmorum,
proverbiorum et Jobi continens, Rodelheim 1852 [hebr. mit latein. Nebentitel];
g) ,,Das Accentuationssystem der Psalmen, des Buches Job und der Spriiche"
in Delitzsch's Psalmencommentar, gross. Ausg., Lpz. i860, Bd. I I , S. 479—
512; h) ,,Die Methegsetzung" in Ad. Merit Archiv fur wissenschaftliche Er-
forschung des Alten Testaments I, 55—67. 194—207, Halle 1867; i) ‫ם ד י‬
‫[ ע ב ו ד ת ישראל‬hebraisches Gebetbuch mit ausfiihrlichem, bes. sprachlichem
Commentar 1868,[‫ י כ י ןלשון‬, Rodelheim, J . Lehrberger & Comp. X
V0
Lex.-8 .
5) Vgl. seinen Aufsatz: ,,Die biblischen und die massorethischen Hand-
schriften zu Tschufutkale in der Krim" in Zeitschrift f. d. ges. hither. Theo-
logie u. Kirche, 1875, S. 585 — 624. Ausser einigen anderen hernach zu
erwahnenden Arbeiten gehoren hierher: a) Prolegomena critica in Vetus Testa-
mentum Hebraicum, quibus agitur I. de codicibus et deperditis et adhuc ex-
stantibus, I I . de textu Bibliorum Hebraicorum qualis Talmudistarum tempo-
ribus fuerit, 1873, Leipz., J . C. Hinrichs; b) Prophetarum posteriorum codex
Babylonicus Petropolitanus, Petersb. [u. Leipz.] 1876; c) ‫״‬Zur Textkritik des
Jesaias" in Ztschr. f. luth. Theol. 1877, S. 17—52.
Einleitung. VIII

den von Abr. Firkowitsch zusammengebrachten Handschriften so


reiches Material, dass er dasselbe in einem besonderen BUchlein
herauszugeben beschloss. Als er jedoch von der gleichen Ab-
sicht und den Vorarbeiten des ihm befreundeten S. Baer erfuhr,
glaubte er im Interesse auch der Wissenschaft diesem gemeinsame
Herausgabe vorschlagen zu sollen und iibersandte ihm nach er-
folgter Zustimmung alle seine Collationen. In zweimaligem Zu-
sammensein (Herbst 1876, Biebrich und Berlin) vvurde uber Aus-
wahl und Anordnung der einzelnen Stiicke, sowie iiber die Ein-
riehtung des herauszugebenden Werkes Verabredung getroffen.
Da wegen der raumlichen Entfernung ein fortgesetztes gemein-
sames Arbeiten nicht moglich war und mit Riicksicht auf die von
tlem ersten der Unterzeichneten seit langer Zeit gemachten Vor-
studien ubernahm dieser es, den Text im Einzelnen festzustellen
und die sachlichen Erlauterungen sammt dem Variantenverzeich-
nisse zu liefern. Die Einleitung, mit Ausnahme einiger Citate, die
Nachtrage und Register sind von H. Strack.
Die Anordnung der einzelnen Stiicke ist eine rein sach-
liche. Gern waren wir den Handschriften gefolgt: allein nicht
einmal zwei Manuscripte stimmen in Bezug auf Anordnung und
Auswahl auch nur annahernd Uberein, und die Anordnung selbst
der besten Codices enthalt ganz offenbare Fehler. — Die sach-
liche Anordnung reicht von $ 1 bis ^ 56. Nur der § 7 1 steht,
obwohl, wie schon die Sprache zeigt, diesen Lehrstiicken gleich-
artig, im Anhange; denn die beiden in ihm enthaltenen Angaben
(Vav consecutivum, Benennung der Redetheile) liessen sich nicht
wohl passend in die sachlich geordneten Abschnitte einreihen und
sollten auch, weil nur in Einer Handschrift in dem ihnen hier
gelassenen Zusammenhange vorkommend, bei einander bleiben.
Der Anhang (§ 57—76) enthalt hauptsachlich solche Mas-
sorastiicke, die von allgemeinerem Interesse sind. Die masso-
rethischen Reihen (§ 72 — 76), welche sich in sehr alten Hand-
schriften finden, bedurften vor vielen andern gedruckten Massora-
stucken der Correctur und verdienten um so eher Aufnahme, da
wenigstens ein Theil von ihnen in den beiden den Namen des
Ahron ben Ascher enthaltenden Quellen (S., V.) vorkommt.
Im Variantenverzeichniss ist nicht nach Vollstandigkeit
gestrebt; sondfern es sind meist nur wichtige oder irgendwie be-
IX Einleitung.

merkenswerthe Lesarten berueksichtigt. Angesichts der bei vielen


Stucken sehr zahlreichen Varianten wurde es fiir die Hauptauf-
gabe der Textesconstituirung gehalten, einen lesbaren und zugleich
die Gedanken <ier Verfasser (des Verfassers) genau ausdriickenden
Text herzustellen.
Die Correcturen sind von uns Beiden gelesen worden, und
hoffen wir, dass unsrer gemeinsamen Sorgfalt nur Unerhebliches
entgangen ist.

II.
6
Schon vor dem Beginne dieses Jahrtausends ), insonderheit
7
aber seit Moscheh ben Maimon ) und David Kimchi*) gilt Ben
Ascher in Bezug auf richtige Fixirung des hebraischen Bibeltextes
9
als normative Autoritat. )

6) Im Petersburger Bibelcodex B 19a v. J. 1009 (1010?) [P.] steht Blatt


479 a: ‫שמואל בן י ע ק ב כ ת ב ונקד ומםד א ת ה מ ח ז ו ר ה ז ה שלמק פלך ה ס פ ד י ם‬
:‫ה מ ו ג ה י ם ה מ ב ו א ר אשר עשה ה מ ל מ ד א ה ר ן בן מ ש ה בן אשר נוחו בגן עדן‬
: ‫ ו ה ו א מ ו ג ה ב א ר ה י ט ב‬. Ein Zeugniss vom J. 989 (Cod. T 43) s. S. XXXVII.
b
7) Jad ha-chasaka, Seph. Thora, c. VIII, § 4 (Ausg. Vened. 1550, f. 5 6 ) :
‫( ה י א ה ס פ ר ה י ד ו ע במצי־ים‬den Paraschen) ‫וספר שםמכצו עליי ב ד ב ר י ם אלו‬
‫שהוא כילל א ר ב ע ה ועשרים ס פ ר י ם ש ה י ה בירושלים מ ב מ ת שנים ל ה ג י ה ממנו‬
‫ ועליו ה י ו ה כ ל ס ו מ כ י ם לפי ש ה ג י ה ו בן אשר ו ד ק ד ק בו שנים ה ר ב ה‬, ‫ה ס פ ר י ם‬
: ‫ו ה ג י ה ו פעמים ר ב ו ת כ מ ו ש ה ע ת י ק ו‬
8) Vorrede zum Worterbuch: ‫ ו ב ן‬. ‫וכן אזכיר ק צ ת מ ח ל ו ק ו ת בן אשר‬
‫ ואנחנו ס ו מ כ י ם על ק ר י א ת בן אשר‬, ‫נפתלי ב ק ר י א ה‬. Auch im Psaimencom-
mentar (zu 4,62‫ ) ת ר צ ח ו‬sagt Kimchi: ‫ו מ כ י ן על ק ר י א ת בן אשר‬
9) Menachem Meiri (c. 1300), ‫ ק ר י ת ס פ ר‬1, 1: ‫ו כ ב ר ט ר ח י ב ז ה גדולי‬
‫ה מ ח ב ר י ם וסמכו על ס פ ר שמצאו ב מ צ ר י ם ש ה י ה מ ק ו ב ל אצלם ש ה י ה בירושלים‬
‫ מ כ מ ה שנים ו ש ה י ה מ ו ג ה מ י ד בן אשר לפי ק ב ל ת ם‬. — Abraham de Baimis,
‫ מ ק נ ה א ב ד ם‬, Vened. 1523, Blatt d m i : ‫מ ש ה בן אשר אשר בו ה ח ז י ק מ נ ה ג‬
‫ ה ק ו ר א י ם ה מ ד ק ד ק י ם על לשונם בזמנינו זה‬. Der Name Moscheh ist eben so
irrig wie das unmittelbar vorangehende ,Jakob ben Naphtali". — Elias Levila,
Massoreth ha‫־‬massoreth (Ausg. v. Ginsburg, London 1867), sagt nach An-
fuhrung der Stelle aus Maimonides S. 114 (S. 37 der Semler'schen Ausg.;
Edit. Vened. f. 18): ‫ ואנשי‬, ‫וכן אנחנו םומכין על ק ר י א ת ו ב כ ל ה א ר צ ו ת ה א ל ה‬
‫ מ ז ר ח ם ו מ כ י ן על ק ר י א ת בן נפתלי‬, und s. 261 Anf. (Semler s. 252, Vened.
f. 78): ‫אנחנו ם י מ כ י ס על ק ר י א ת ב ן אשר‬. — Salomo Noni schreibt in Min-
chath Schaj zu Gen. 1 , 3 : ‫יאנחנו ם ו מ ב י ם על ק ר י א ת בן אשר‬. — Caleb Efendo-
polo ben Elia (gegen Ende des funfzehnten Jahrhunderts) schreibt II, 4 (im
Herbst 1874 zu Tschufutkale copirt): ‫שביש גדול נמצא ב ס פ ר י ם ב פ ־ ש י ו ת‬
‫ גם בעלי ה מ ס ו ר ת ח ל ו ק י ם ב ד י ע ו ת י ה ם ב ד ב ר י ם אלו כי‬, ‫ה ס ת ו מ ו ת ו ה פ ת ו ח ו ת‬
‫כ ל א ח ד ס ו מ ך ב ס פ ר א׳ ו כ פ י ח ל ו ק ה ס פ ר י ם ש ס ו מ כ י ם ע ל י ה ם כן ח י ל י ־‬
Einleitung. X

Was weiss man iiber diesen Ben Ascher?


Noch 1836 konnte S. D. Luzzatto (Prolegomeni ad una
grammat. ragion. della Lingua ebraica, Padova, S. 2 2, Anm. 4)
schreiben: ,,Tutto, il nome, la patria, l'et&, la condizione, e in-
certo ed oscuro". Jetzt kennen wir sowohl den vollen Namen,
als. auch die Heimat, als auch die Zeit.
Der Name Ahron ben Moscheh ben Ascher findet sich, ab-
gesehen von der durch Luzzatto und Hupfeld angezweifelten An-
b
gabe des Gedalja in Schalscheleth ha‫־‬kabbala (f. 28 ), in den
a
Petersburger Bibelhandschriften B 19 (s. Anm. 6) und F 88 (s. her-
a
nach), in Cod. massor. Tschuf. 13 (Blatt 24 ), in den Bibelcodd.
Tschuf. Pap. 1 und Perg. 43 (s. hernach) und anderwarts. Eine
Handschrift (Cod. mass. Tschuf. 9) gibt sogar eine noch drei
Glieder weiter reichende Genealogie: Ahron ben Moscheh ben
Ascher ben Moscheh ben Nehemia ben Ascher ha-saqen ha-
10
gaddl. ) Vier in arabischer Sprache geschriebene Nummern der-
selben Collection (mass. 1—4) nennen ihn . 4.1)‫ב ר םעיד‬
3 .2 .1) ‫; ) • א ב ר סעיד בן אשר‬
3 .2) ‫• ) ב ן מ מ ה בן אמור‬
Als seine Heimat wird Tiberias nicht nur in S., V. genannt
(‫)מקום מעזיה הנקראת טבריה‬, sondem fur diese Stadt spricht
auch das Epigraph seines Vaters in dem zu Cairo befindlichen
b
Codex der prophetae priores et posteriores (Eben Sappir I, 14 ,
II, 186. 187): ‫איי ממוה בן אמור כתבתי זה המחזור סול מקרא על‬
‫( אלהי הטובה עלי באר היטב במדינת מעזיה טבריה‬sic) ‫פי כיד‬
‫ נכתב לקץ שמונה מאות ועשרים וטבע מונים‬. . . . ‫העיר ההוללה‬
.‫לחורבן הבית השני‬
Was die Zeit des Ahron ben Ascher (auch so wird er oft
genannt) betrifft, so verbreiten noch Dc Wette-Schrader (Lehrb.
der histor.-krit. Einl. ins A. T., 8. Aufl., Berlin 1869, § 125) und
C. F. Keil (Lehrb. der hist.-krit. Einl. in das A. T., 3. Aufl.,
Frankf. a. M. 1874, § 208) den alten Irrthum, dass er ‫״‬im elften

‫ אע״ס‬, ‫ ו ל ה י ו ת מ ד ע ת בן אצור י ו ת ר א מ ת י ת מ ד ע ת בן נ פ ת ל י‬. ‫ד י ע ו ת י ה ם‬


‫ש ב ק ר י א ת ק צ ת מ ל ו ת ו ב ק צ ת מן ה נ ק ו ד ו ה ט ע מ י ם א נ ח נ ו נממוכין א ח ר י דעת‬
‫ אמנם על ה ר ו ב מאד אנחנו נ מ ש כ י ם א ח ר י ד ע ת בן אשר בין ב ק ר י א ה‬,‫בן נפתלי‬
‫ גרו( ענין יושר‬,'‫ כ י מ ל ת אשר מן מאשרי ה ע ם )ישע׳ ע‬.‫בין ב נ י ק ו ד בין בטעמים‬
:(‫ הי‬,‫ ו נ פ ת ל י מן עקש ו פ ת ל ת ו ל )דכל׳ ל*כ‬,‫ו ד ב ר אמת‬
10) Da der Wortlaut des bezuglichen Abschnittes fur eine Anmerkung zu
lang ist, wird er am Anfang der Xachtrage mitgetheilt.
XI Einleitung.

Jahrhundert" (,,nach Gedaljah urn's Jahr 1034") gebluht habe.


In Wirklichkeit hat er reichlich ein Jahrhundert friiher, namlich
in der ersten Halfte des zehnten Jahrhunderts, gelebt; denn
1. war er im Jahre 989 schon gestorben (‫ עדן‬p i ‫ כוחו‬in T 43),
2. hat sein Vater im Jahre 895 (827 nach der Zerstorung des
zweiten Tempels gemass der ublichen jiidischen Berechnung) einen
Bibelcodex vollendet, 3. bekampft schon Saadia ( j 1253 Sel. =
942/1 n. Chr.) in einer von Dunasch angefuhrten Stelle, die
Luzzatto zuerst publicirte "), eine Ansicht des Ben Ascher.
Bei der Nachwelt hat Ben Ascher Ansehen besonders dadurch
erlangt, dass er ein Manuscript der ganzen Bibel mit Vocalen,
Accenten und Massora versah. Dieses Bibelexemplar wurde bald
von Vielen als Mustercodex betrachtet, und nur Wenige erkannten
12
die Autoritat des Moscheh ben David ben Naphthali ) an, wel-
cher gleichzeitig einen Bibelcodex punctirt hatte und besonders

11) ‫ ב י ת האוצר‬, Bibliotheca, in qua hebraica ejus scripta exegetica . .


atque rariorum Codicum hebraicorum notitiae et excerpta continentur, fascic. I
(einz.), Lemberg 1847, Bl. Jetzt ist der ganze Passus veroffentlicht in
der von R. Schroter herausgegebenen ,,Kritik des Dunasch ben Labrat ilber
einzelne Stellen aus Saadia's arab. Uebersetzung des A. T. und aus dessen
grammat. Schriften" (‫ דונען הליי בן לברט יכל ר ב י ס ע ד י ה גאון‬r ‫)תשובי‬
1. (einz.) Heft, Bresl. 1866, S. 21, No. 72: ‫•עשה )סעדיה( הת״ו א ס ר ב ת ל פ י ו ת‬
,"‫ לי( כ י ה ו א מ ע י ק ר ה לפי ט ה ט י ב על בן א ט י ואטד ״תלה ת ל ה האותות‬/ ‫יל ל‬6)
‫ו ה י א נ כ ר י ת כמו תיו ת א נ י ה כ מ ו ת״(* ת ל פ י ה ו ה ק י ב ו ץ ת ל פ י ו ת ט ה ו א נגזר מן‬
‫ ופתרון בנוי לתלפיות לתלוליות •כמו ת ל ו ל ה ו א י צ א ל ט נ י‬0‫ י״י‬,‫מלפנו )איוכ ליה‬
‫פנים ה א ח ד מ ל כ י ב נ י ישראל ט י כ ת ב ו ן ת ל י י ת ה נ ט ק ב ט י ר ת ם ד כ ת י ב אלה‬
‫המגן ת ל ו י עליו‬. Luzzatto rechtfertigt den von Saadia gebrauchten Ausdruck
wie foigt: ‫ ב ה ש מ ט ת האל״ןש‬,‫״אנ־ אימר כ י יתכן ש י ה י ה תלה עתיד משרש אלה‬
,‫ ותלה ה א ו ת ו ת ה ו א שם והתי״ו מהאמנת״י‬, ‫כ ל ד ר ך מלפנו מ ב ה מ ו ת א ר ץ‬
‫ ו ה כ ו ו נ ה ראוי שהלמד 'למוד ה א ו ת י ו ת ק ו ד ם ש ת כ ת ו ב מ ח ש כ ת ב ת‬. Saadia zahlt
nur 11 Servilbuchstaben ( ‫ איתן בשלום כ ה‬oder ‫ ; ) ה א ו ב י ם כשתלן‬daher ruft er
dem Ben Ascher, welcher zwolf, namlich noch ‫ ט‬, annimmt, zu: ,,Lerne besser
das Gesetz der Buchstaben". Vgl. § 5 (S. 4, Z. 22 und die Anm.). — Den
Ausdruck ‫ ת ל ה‬,,Lehre, Gesetz" braucht auch Kalir in seiner Elegie ‫אז ב ה ל ו ך‬.
12) So lautet der Name i ! \ Codd. mass. Tschuf. 2 und 3. — Die An-
gabe des Elias Levita (s. Anm. 9), dass Ben Naphtali der ostlandischen Text-
recension folge, ist, obwohl noch von De Wette-Schroder und Ktil festgehalten,
durchaus irrig. — Ein Autoepigraph des Ben Naphtali enthalt Cod. Tschuf.
34 (ein Pergamentblatt, Schluss des Buches Nehemia), welches, zuerst Ztschr.
f. luth. Theol. 1875, S. 617 veroffentlicht, hier wiederholt werden mag, und
zwar mit Beibehaltung der Zeileneintheilung des Originals. Die durch eckige
Klammern kenntlich gemachten Ergiinzungen sind von Firkowitsch:
Einleitung. XII

in manchen Feinheiten der Accentuation wie der Vocalisation


von Ben Ascher abwich. Da directe Copieen der Handschrift
Ben Ascher's selbstverstaridlich nicht in genugender Zahl vor-
handen waren, um das weit verbreitete Verlangen nach Kenntniss
seiner Lesarten iiberall zu befriedigen, hat man schon friih be-
-gonnen, die Worter, in Bezug auf welche beide Massorethen dif-
ferirten, iibersichtlich zusammenzustellen und dieses Verzeichniss
durch Abschreiben bald am Schluss von Bibelhandschriften, bald
in massorethisch-grammatischen Werken allgemein zuganglich zu
machen. Die bei D. Kimchi, Norzi und Anderen sich zeigende
Bekanntschaft mit den Differenzen zwischen Ben Ascher und Ben
Naphtali beruht ausschliesslich oder doch zum grossten Theile nur
auf Benutzung von Copieen dieses mit sehr verschiedenartiger
13
Genauigkeit und Vollstandigkeit abgeschriebenen Verzeichnisses. )
. . ] ‫ה ס ו פ ר ב ר [ ד ו י ד בי• נ פ ת ל י ב ״‬ ‫א נ י נישה‬
. . . .]‫וארבעה למנ‬ [‫ושלטים‬ ‫ומאתים‬ ‫בשנת אלה‬
‫וחנוטים‬ ‫טמ]נה מאות‬ ‫בטנת‬ ‫הרגיל פ ה ארם[ צובה‬
. . . ‫הבית והיא ]טנת‬ ‫טניס[ לחרבן‬ ‫וטלטה‬
‫ א [ ר ב ע ת א ל פ י ם ו ט ש מ א ו ת ]וטמונ־־ם‬. . .
. . . . ‫בדקתי אותו ע לפ ] י‬ ‫וט]תי[ם ט נ ה‬
]‫ב‬ ‫הרחמן יזכה אותו‬ ‫אלהי‬
Die sechs noch folgenden Zeilen sind, weil zu verstilmmelt erhalten, hier
weggelassen. — Zeile 2 ‫ ל מ נ‬ist selbstverstiindlich zu ‫ ״ ן‬: ‫ ל מ‬zu ergiinzen. Z. 3
steht ‫ צ ו ב ה‬von spaterer Hand auf einer radirten Stelle, und ist daher auch
die Erganzung ‫ א ר ם‬zu verwerfen. ‫ ה ר ג י ל פ ה‬ist auch wohl mehr der Neigung
Firkowitsch's entsprungen als nothwendig zu ergiinzen: wenigstens hat er den-
selben Ausdruck in verschiedenen seiner Falschungen venvendet, z. B. in dem
wohl ganz von ihm fabricirten Epigraph des Cod. Tschuf. No. 37 (angeblich
von M . b. D . b‫־‬. Napht.!, datirt v. J . 938 ‫ר ג י ל נ ה פ ה א ר ם‬ ‫למנין יו־ ד י‬
‫ ) צ י ב ה‬. — Die Erganzung des ersten Wortes in Z. 6 ist (gegen einen erhobenen
Einspruch) gesichert durch ‫ ו א ר ב ע ה‬in der zweiten Zeile; denn die Einer der
Seleucidenjahre differiren von denen der Schopfungsjahre nach der im Talmud
und bei den Geonen allein iiblichen Berechnungsweise um 2 (s. die eingehen-
den Erorterungen von S. J. Rapoport, Erech Millin I , S. 73ff.,Frag 1852).
— Die Zehner fehlen zwar in alien drei Daten; doch sind sie jedenfalls im
Wesentlichen richtig ergiinzt: an das Jahr 902kann wegen ‫ ו א ר ב ע ה‬in Z. 2 [Sel.
1214 ware ‫ ] ו א ר ב ע ה ע ש ר ה‬nicht gedacht werden, und zu 942 passt ‫ש ש מ א ו ת‬
nicht mehr (auch spricht das iiber die Zeit der Wirksamkeit Ben Ascher's
Hekannte fiir ein friiheres Jahrzehnt).
13) Zu den Prolegom. critica in Vet. Test. Hebr. S. 29. 118 aufgeziihlten
Codices lassen sich u. a. noch hinzufugen die Handschriften De Rossi's 196.
518. 576. 579-709. 782 ( = Kennicott 409). 940 ( = Kenn. 417). 951. exter.
103 (Mantua); Kennicott's 447 (Rom, Casanat.). — Die Differenzen zwischen
XIII Einleitung.

Das von Ben Ascher selbst mit Punctation und Massora ver-
sehene Bibelexemplar soli gegenwartig in Aleppo sein; doch sind
4
die beziiglichen neueren Nachrichten nicht ganz zweifellos.' )
,
. Jehuda Hadassi (c. 1148) erwahnt zweimal in seinem ‫אשכל‬
.‫( הכפר‬Eupatoria 1836, fol.), dass Ben Ascher 80 Worter zu-
sammengestellt habe, welche zweimal, aber in verschiedener Be-
IS
deutung, vorkommen. ) Bildete dieses Verzeichniss ein besonderes
Schriftchen, oder gehorte es zu den grammatisch-massorethischen
Lehrstiicken, welche in vorliegendem Buche veroffentlicht sind?
Schliesslich noch einige Worte iiber das Glaubensbekenntniss
des Ben Ascher. H. Graetz (Geschichte V, 344. 555—557;
,,Die beiden Ben-Ascher und die Masora" in: Monatsschr. fur
Gesch. und Wiss. des Judenthums, 1871, S. 1 —12. 49—59, bes.
S. 54—58) und vor ihm schon S. Pinsker (Lickute Kadmoniot,
Wien i860, S. ‫ )ל״ב‬haben Ben Ascher fur einen Karaer erklart,
b a
wogegen Jak. Sappir (Eben Sap. I, 16 . 17*. 18 . II, 185—191)
b
und David Oppenheim (Ha‫־‬maggid 1870, S. 365 ; Jiid. Zeitschr.
fur Wiss. und Leben XI [1873/4], S. 79—90) ihn fur einen
Rabbaniten halten. Letztere Ansicht ist nach unserer Ueber-
zeugung die richtige. Dafur, dass Ben Ascher ganz auf talmu-
dischem Standpuncte stand, sowie dafiir, dass er das Buch Jezira
sehr viel benutzte, sind im Commentar hinreichend Beweise ge‫־‬
geben. Der Ausdruck 3.1$)‫צשכיל‬ fin. 8 fin.

Ben Ascher und Ben Naphtali beziehen sich nicht nur auf die Punctation,
sondem zuweilen weichen beide Autoritaten auch hinsichtlich der Consonanten
von einander ab. Zwei Beispiele sind angefiihrt in Zeitschr. f. d. luth. Theol.
1875, S. 611 Anm. 1; ein drittes findet sich Cod. Tschuf. Pap. No. 10, in
welchem zu Jerem. 11, 7 ‫ ועד ה י ו ם ה ז ה‬am Rande bemerkt ist: ‫לבן נפתלי‬
‫ עד־‬und darunter: ‫ ו ב ם פ מ ו ג ה ועד לבן אבי‬. — Auf solche DifTerenzen bezieht
sich wohl auch die folgende Bemedcung in dem von M. Steinschneider (siehe
11 ‫ ה ח ל ו ץ‬, •S. 61, Lemberg 1853) entdeckten Pentateuchcommentar des J
ben Bileam, welche nach Ad. Ntuhauer's Notice sur la lexicographic h£brai-
que, Journal Asiat. 1861, Bd. 18, S. 452. 453 (Sonderabdruck 1863', S. 12),
jedoch in hebraischer Umschrift, reproducirt wird: ‫דהדא ה ו ענדי עלה פ ל ו ג ת ו ת‬
‫בן אעיר ו ב ן נפתלי אעני אן כ ל מ נ ה מ א וגד נ ס כ ה עלי ק ו ל ה ו ל ז מ ה א ו ל ם י ד‬
: ‫ב ג י ר ה א ו כ ד ל ך ם א י ר מ א אתחלןש פ י ה אלמעריבאי מע א ל מ ד י נ ח א י‬
b
14) Eben Sappir I, 12 ff.; Proleg. crit. S. 44—46.
15) Alphab. 163, ‫( ל‬Bl. 60, Spalte 4): '‫ויש מלין שוין ב ה ב ר ת ' ועונויי‬
‫ כאשר ח ק ר ת י ו ח ק ק ת י ם פ ר‬, ‫בביאורי ח ר י ן ב ת ר י ן זוגין נצמדי׳ ר ב ו מ א ר ב ה‬
‫ת ד י ן ב ת ר י ן ת ו ם פ ת על שמוני' זוגית של בן אשר רי״ת ה מ ד ק ד ק ב מ ם ו ר ו ת‬
‫ מ כ ת ב ך‬, und fast gleichlautend Alphab. 173, ‫( נ‬Bl. 70, Sp. 1).
Einleitung. XIV

‫ )והמשכילים יב*ו‬ist keineswegs nur bei Karaern gebrauchlich:


Samuel ben Meir beginnt seinen Pentateuchcommentar ‫יבינו‬
‫ ;המשכילים‬Jehuda ha-Levi schliesst die Einleitung des ‫כוזרי‬
(S. 3, Ausg. von Cassel) mit deft Worten ‫ ;והמשכילים יבינו‬das
Sepher ha‫־‬kabbala des Abraham ben Daud (c. 1160) endet
‫ ;והמשכילים יזהירו וגי‬die letzten Worte der Vorrede Kimchi's
zu seinem Lexikon lauten ‫ ;והמשכילים יבינו‬Moscheh ha‫־‬nakdan
beginnt zwei Abschnitte seiner Darkhe ha«nikkud (Ausg. von
S. Frensdorff, Hannover 1847, S. 12. 23) mit den Worten ‫יבינו‬
‫ ;המשכילים‬im Pefsachpijut ‫ אילי הצדק‬des Simon bar Abun end•
lich (Absatz ‫ )תמד במעגלותיו‬heisst es: ‫מלמדי ומשכילי וסופרי‬.
Maimonides wiirde das Originalmanuscript Ben Ascher's, welches
ihm vorlag (s. Anm. 7), gewiss nicht benutzt und fur einen Muster-
16
codex erklart haben, wenn Ben Ascher ein Karaer gewesen ware. )

III.
Ist Ahron ben Moscheh ben Ascher wirklich Verfasser der in
diesem Buche zusammengestellten grammatisch - massorethischen
und rein massorethischen Stiicke oder doch einesTheiles derselben?
Dass von Ben Ascher ein grammatisch-massorethisches Werk
herruhre, bezeugt zuerst Raymundus Martini.^) Leider aber er-
16) Der Vollstiindigkeit halber moge hier noch Folgendes angefuhrt
werden. J\ Yung, Alphabetische Liste aller gelehrten Juden (Leipzig 1817)
schreibt S. 2: ,,Aaron ben Asser, oder Bar Rabbi Moses — war Rector der
judischen Akademie in Tiberias im Jahre 1034, wodurch er den Zunamen
Tiberiensis bekam. Seine Vorlesungen sind von alien Synagogen in Palestina
gut aufgenommen worden. Er hatte einen Streit mit R. Moses ben David
liber die Buchstaben, Accente und Puncte etc. Er schrieb einen Tractat iiber
die hebraische Sprache und auch einen iiber die judischen Gesetze, welche in
der Feuersbrunst zu Tiberias im Jahre 1056 von den Flammen verzehrt wurden.
Er soli auch ein Worterbuch zu verfertigen angefangen haben, an dessen
Vollendung er aber durch seinen plotzlichen Tod verhindert wurde". — Die
Zeitangabe (1034) ist die des Gedalja in Schalscheleth ha‫־‬kabbala; die Notiz
iiber das die judischen Gesetze behandelnde Werk kann daher stammen, dass
am Schlusse der ersten Rabbinischen Bibel ein Verzeichniss der 613 Gebote
steht; die Xachricht von dem angefangenen Worterbuche hat ihre Quelle
vielleicht in der Ueberlieferung, dass Ben Ascher ein Verzeichniss von 80
Wortern gefertigt habe, die zweimal, aber in verschiedener Bedeutung vor-
kommen. Woher stammt aber die Mittheilung von der Feuersbrunst zu Tiberias?
17) Dav. Kimchi citirt viermal ‫ אעןר‬P ‫בלתברש‬: beziiglich des Kamez
von ‫ ״ ק‬- • ‫ ד‬, Commentar zu Richt. 6, 19; wegen r r z n , Commentar zu Jes.
XV Einleitung.

fahren wir durch seine Aussage nur einen abgekurzten Titel und
den Inhalt eines am Schlusse des Ben Ascher'schen Werkes
stehenden Abschnittes 57 unserer Ausgabe). Die Worte des
gelehrten Spaniers lauten (Pugio fidei R. M. . . . cum observatio-
nibus Domini Josephi de Voisin, Paris 1651 fol., Pars II, cap. Ill,
$ 9, S. 222): ‫״‬De htiiusmodiautem falsitatibus, CSJ furtis est unum
in Gen. cap. 18. v. 2 2 ‫ ואברהם ערדנר ערמד לפני יהרה‬Et Abra-
ham adhuc stans coram Deo. Nota quod in BereschitRabba,
id est in Expositione Geneseos, et in Midras Tillim, id est in
Expositione Psalmorum super illud Psalmi 18. v. 36 ‫ותתן לי מגן‬
‫ יטעך‬E t dedisti mihi protectionem salutis tuae, ike. & in
fine libri Ben Ascher, qui dicitur pVlpl Dicduc, et in aliis locis
innumeris, ubi istud, & ilia quae mox sequuntur, Rabinis Judae-
orum occurrunt exponenda, dicitur, diuersimode tamen, quod hoc
quod praemissum est, scilicet, Abraham adhuc stabat coram
Domino, est ‫ ״תקרן סרפדים‬u. s. w.
Codex S. und die erste Rabbinische Bibel (V.) haben un-
mittelbar vor $ 17 (‫ )טער הטעמים‬die in unserer Ausgabe am
Anfange des Ganzen stehende Ueberschrift: ‫זה הספר מידקדרקי‬
‫הטעמים טהחביר ר׳ אהרן בן אטד ממקרם מעזיה הנקראת טבריה כרי‬
(VVenn Jakob ben Chajim am Schluss der Massora finalis seiner
Bibelausgabe (Vened. 1525 [nicht 1526, wie oft citirt wird]) er-
klart, wesshalb er ‫ ספר הטעמים מרבינר אהרן‬nicht abgedruckt
habe, so meint er mit diesem Ausdruck kein anderes Werk, son-
dem hat nur den Titel abgekiirzt, wie daraus ersichtlich ist, dass
er in derselben Mass. fin. am Anfange des Wortes *‫ הלן‬verspricht,
ausser den Varianten zwischen den Orientalen und den Occiden-
talen, sowie zwischen Ben Ascher und Ben Naphtali u. s. w. auch
‫( רבי אהרן בן אטד ממקום מעזיה‬sic) ‫דקדרקי הטעמים טחבר‬
‫ הנקראת טבריה‬mitzutheilen.)

a
11, 14. Grammat. (Ausg. Fiirth 1793) Bl. 167 , Worterb. CTO. Da in den
Texten, die Ben Ascher zugeschrieben werden kdnnten, nichts iiber die ge‫־‬
nannten Worter bemerkt wird, hingegen Jehuda ben Bileam das an den an-
gegebenen Stellen in Ben Ascher's Namen Angefiihrte in den ‫ט כ מ י ה מ ק ר א‬
(Abschn. 5 u. 8) sagt, vermuthet S. Baer ohne Zweifel mit Recht, dass es
heissen miisse ‫ מ ח ב ר ת ב ן ב ל ע ם‬. Ob das von Kimchi benutzte Werk schon den
falschen Namen trug, oder ob Kimchi sich hinsichtlich des Autors irrte, liisst
sich jetzt nicht mehr bestimmen.
Einleitung. XVI

Behufs richtigen Verstiindnisses dieses Zeugnisses hat man


sich zunachst daran zu erinnern, dass das Hiphil ‫ החביר‬sich bei
18
den Alten oft in der Bedeutung ,,zusammenstellen" findet. )
Es wird also keineswegs gesagt, dass die auf die mitgetheilte
Ueberschrift folgenden Stiicke von Ahron ben Moscheh ben
Ascher verfasst seien, sondern nur, dass er sie zu einem Gan-
zen zusammengestellt habe, dass die Sammlung und Ordnung
alteren Materials das Wesentliche seiner Arbeit sei. Doch schliesst
der Ausdruck ‫ החביר‬nicht die Annahme aus, dass verschiedene
Abschnitte erst von Ahron selbst niedergeschrieben worden sind,
andere von ihm ihre gegenwartige Gestalt erhalten haben. Directer
Nachweis solcher Autorschaft ist Mangels bestimmter auf die ein-
zelnen Abschnitte beziiglicher Zeugnisse nicht mdglich. Daher
ist die Untersuchung so zu fiihren, dass wir zuerst die beiden
Yorfragen erortern: 1) welche Stiicke sind sicher alter als Ahron
ben Ascher?, 2 ) welche Stiicke sind jiinger?, und dann unter-
suchen 3) ob die iibrigen Abschnitte dem, was uns sonst aus-
driicklich als Ben Ascher's Ansicht iiberliefert wird, entsprechen,
und 4) in wie weit sie durch Gleichheit der Sprache u. s. w.
als zusammengehorig sich kennzeichnen.
1) Sicher alter als Ahron ben Ascher sind die schon in
dem von seinem Vater Moscheh ben Ascher herruhrenden Pro-
phetencodex (s. S. X ) vorkommenden Abschnitte: $ 3 (Eben
Sap. II, 187), $ 70 (Eben Sap. II, 2 21) und ein in diese Aus-
gabe nicht aufgenommener Passus ‫אלו הנביאים שנתנבאו על ישראל‬
(Eben Sap. II, 225). — Ob noch andere der von uns mitge•
theilten Stiicke in dem genannten Codex stehen, ist aus den An-
gaben Jakob Sappir's leider nicht zu entnehmen.
2) Ohne Zweifel jiinger als Ahron und daher von uns nicht
aufgenommen ist der Abschnitt ‫אלה המעטים ואלה שמותם בראשית‬
‫ כר‬,‫ אלהיט אתנחתא‬,‫ ברא שופי־‬,‫ ( טפחא והוא טרחא‬S . ‫ י‬3 v. 25). 3

Nach Aufziihlung der Namen der Accente unter Beifugung je


eines Beispiels (auf 11 Druckzeilen) folgen Regeln iiber Rebia
1
und Paschta ^), welche, wie wir jetzt wissen, von David Kimchi
18) z. B. Liber responsionum, Partic. I ‫׳" ת נ צ י ב ו ת ת ל מ י ד י מ נ ח ם‬BO, ed.
S. G. Stem, Wien 1870, S. 14. 65. 80.
19) Einen Theil der auf Rebia beziiglichen Regeln (Z. 13—16. 19—20 des
Druckes) hat Heidcnheim ohne Angabe einer Quelle in Mischpete ha-teamim
a
Bl. 2 6 aufgenommen.
XVII Einleitung.

herruhren; denn sie stehen in dessen ‫( עט סיפר‬Lyck 1864) am


Anfange des ‫( פוער ה מ ע מ י ס‬Bl. 2.2^‫לא—*ל‬
auf Paschta beziiglichen Abschnitte heisst es sogar: ‫יי© פסוק‬
‫]אחד[ נחלקר עליו בן אפור רבן נפתלי‬.
3) Dafur, dass in den von uns zusammengestellten gram-
matisch-massorethischen Lehrstiicken die Ansichten Ben Ascher's
dargelegt sind, bieten das beste Zeugniss die sogenannten ‫חלרפי‬
‫בן אפור רבן נפתלי‬, welche erst durch jene (besonders die Regeln
iiber Metheg und Accente) sich verstehen und erkliiren lassen.
— Dazu kommen einzelne Zeugnisse, deren Zahl sich noch wird
vermehren lassen: Das $ 51. 52 und § 13. 29 Gelehrte wird in
T 13, Blatt 24 = Manuel du lecteur S. 109 (417) und no (418)
ausdriicklich als Ansicht Ben Ascher's bezeichnet. Ueber ,^50
s. S. 49, Anm. b (das Zeugniss in Cod. Tschuf. Pap. No. 1).
20
4) Fur den im Wesentlichen gleichen ) Ursprung insonder-
heit der gereimten Stiicke beweist die Wiederkehr eigenthiimlicher
Ausdriicke und Wendungen in den verschiedenartigsten Regeln.
Das nachstehende Verzeichniss von Beispielen erhebt nicht deri
Anspruch vollstandig zu sein:
,S 4. ‫( שמי שפרה‬S. 3, 4). ,S 9 (10, 20).'
5, )‫ ) ג ב י ר ה‬Gott. S 9 0©, !6).
3

5,3)‫ ) ל נ י‬Moses. $ 5 (4, 14). $ 70 (58, 5


6,3)‫ ) כ ר פ פ ר ת רמרתחרת‬.
12 ,3) ‫ ) כ מ י ם בכדרת‬. Vgi. § 40
4! ,)
3 ‫ ) צ ר פ ה עתידרת‬. S 5 (5! !5)•
2
9 $•(17,3)‫הברירה‬
6,18) ‫( משמאילים רמימינים‬3,20). $ 6 ‫ מ י מ י נ י ם ומשמאילים‬,
vgi. auch 6, 11).
2
2 8 2
S 5• 2.5)‫ ) ל ח ש י י ד‬. S 25 (25, 9)• $ ( 7 , !4
3 ,5) ‫• ) ב מ ק ר א ערוכים‬ S 6 Anf.

20) Durch den Ausdruck ‫״‬im Wesentlichen" wird Riicksicht auf die
Moglichkeit genommen, dass durch fernere Entdeckungen noch andere Stiicke
als die §§ 3 u. 70 als vor Ahron ben Ascher verfasst nachgewiesen werden,
und wird angedeutet, dass es fiir die vorliegende Untersuchung unerheblich ist,
ob solche alteie Stiicke von Moscheh ben Ascher oder von einem anderen
Mitgliede der Massorethengenossenschaft, zu welcher die Familie der Ben
Ascher gehorte, herruhren.
**
Einleitung. XVIII

4 ,5) ‫• ) כ ח צ י ם דרוכים‬ Vgi. $ 17


1 2
5,5) ‫טועה בטקרא קבועה‬: ‫ • ) ו ט ה ם ארבעה כגפן‬Vg • 8 9
4 •3 ,28) ‫ נטועה‬. . . ‫ע ה‬
‫( שני כתרים נחלו‬5, !1). $ 6 ‫( נחלו שני כת׳‬6, 11), ‫ונחלו‬
18 ,6) ‫ ) ש נ י כת׳‬.
12 ,5) ‫ל ט ו ד נביאים וסופרים‬
1 ,6)‫ ) כ ש ר י ם‬.
9

S 6. 6 ,7) ‫ו י ו צ א י ם בבית הבליעה‬


7,5!)‫• ) ה ב ל י ע ה‬
$ 5,40)45 8
A n
9 $ ‫ ( צירי אטונה‬4)‫י‬ 9<

3.54)65 $ .(6
‫( בשני זטנים ובשני עתים דבר הנביא‬9, 2 2). $ 63 ‫ואטרו‬
9 ,50)
1 E n d e u n d
‫( והטשכיליכ יבינו‬10, !2). $ ( ‫ ״‬. !9)• $ ‫ו‬
9

schon 3 ‫ן‬5 Ende.


$ 9. 3,18)1 7 $.(8,‫(כקורה‬ ‫״‬
$ 10. ‫ ( ענידות‬n , 24). $ 40 (37, 22).
$ !6. 6
‫ז‬
8 ,50) $ 63 ‫ ) ע י ל ת ו‬.
$ 3! ,2 2) !2 $ .(8 ,18) 17• ‫בלי הרם‬
17,30)
2 2
$ 3 ,2 2) 20. ‫• ) נ ־ ת ק י ם‬ S 7 ( 7 8
29 $ .(6 ,24)
16,27)
‫ כתובות‬zu lesen).
$ 36. 37 $ .(8 ,36) ‫טלאכה גדולה‬
2
$ 50•4!‫( כרוכה‬41, 17)• $ 53 ( 4 ‫• ) י‬

IV.
Die Hulfsmittel,
welche bei der Herstellung des Textes dieser Ausgabe benutzt
wurden, sind theils Drucke, theils Handschriften.

A. Drucke.
1) V. — Die erste Rabbinische Bibel (Venedig 1516—1518,
Dan. Bomberg, 4 Bande fol.) hat am Schlusse des ersten Bandes
XIX Einleitung.

nach den dreizehn ‫ עקרים‬des Maimonides (in der hebr. Ueber-


setzung des Samuel Ibn Tibbon) und den 613 Geboten der
Thora einen vier Blatter fiillenden grammatisch-massorethischen
Anhang, welcher mit den Worten beginnt: ‫זה ספר מדקדוקי כר׳‬,
s. § 1. Da diese Ausgabe sehr selten, wird eine ubersichtliche
Vergleichung des in diesem Anhange Enthaltenen mit dem in
unserem Buche Gebotenen Vielen von Interesse sein:
6 c d e
Ven. 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. U«. II . ll . ll . ll .
% 1. 17. 3. 19.20.33.41.42.47. 21. 53. 51. 56. 45• 5‫•יי‬
h
Ven. IV. 1U. UK IP. 12. 13. 14". 14 . 15. 16. 17. IS.
2
$ 35• 7• 76• 76fin. 24. 25. 26. 27. 34. 30. 28. 73.
Ven. 19. 20. 21. 22. 23. 24. 25. 26. 31. 32. 36 (s. 40). 38. 40.
6
$ — — 55• 43• 14• — — *‫•נ‬ 58• .62 69. 70.

Die in unsere Ausgabe nicht aufgenommenen Stiicke haben


folgenden Inhalt: 19, ein Alphabet von Wortern, die zweimal,
einmal mit ‫ד‬, einmal mit ‫ר‬, vorkommen (Ochlah W'ochlah No. 7);
20, ein Alphabet von Wortern, die zweimal, einmal mit ‫ב‬, ein-
mal mit ‫ כ‬, vorkommen (Ochlah No. 4); 24, Verzeichniss von
Wortern, die als ein Wort geschrieben und als zwei Worter ge‫־‬
lesen werden, und umgekehrt (Ochlah No. 99. 100); 25, Namen
der Accente mit Beispielen, Regeln iiber Rebia und Paschta
(s. oben S. XVI); 27, Alphabet von Wortern, in deren Mitte Jod
geschrieben, Vav gelesen wird, und umgekehrt (Ochlah No. 80. 81);
28, ‫( מוקדם ופיאוחר‬Ochlah No. 91); 29, fiinf Worten, die zwei-
mal vorkommen, einmal mit ‫ה‬, einmal mit ‫ י‬am Ende (Ochlah
No. 94); 30, zwolf Worter, die zweimal vorkommen, einmal mit
‫א‬, einmal mit ‫ ה‬am Ende (Ochlah No. 95); 33 (Ochlah No. 99,
a
s. FrensdorfFs Nachweise S. 29 ); 34, drei Worterpaare, in denen
der Endbuchstabe des ersten Wortes zum zweiten Worte gehort
(Ochlah No. 101); 35, funfzehn Stellen, an denen ‫ לא‬geschrieben,
‫ לו‬gelesen wird (Ochlah No. 105); 36, -Berechnung der Zeit, iiber
welche im Deuteronomium berichtet wird (vgi. No. 40); 37, Ver-
zeichniss der Stellen, an welchen im Deut. das Zeichen ‫ פסק‬vor•
kommt; iiber Pathach bei Athnach und Soph Pasuk in demselben
Buche; 39, Differenzen zwischen Ben Ascher und Ben Naphtali
in Genesis, Exodus, Levit., Num., den fiinf Rollen (Ruth, Hohl.,
Koh., Klagl., Esth.) und zuletzt (mit der Ueberschrift ‫פלוגהא‬
‫ )דםיפיא‬im Deuteron. — Unmittelbar unter dem 40. Abschnitte
Einleitung. XX

($ steht foigende Schiussnotiz(70:‫יודע לכל אפור יקרא בזה הספר‬


‫כי אחרי שהשלמנו הארבעה ועשרים עם תרגום ירושלמי ותוספתו׳‬
‫מצאנו אלו העיקרים ותר״יג מצות ושער הטעמים בספר אחד כל כד‬
‫משובשים שאנחנו וכל הרבנים היושבים בזאת הקהילה במקומו׳‬
‫הרבה לא היינו יודעים מ ה ו אומר ויגענו מאד עליהם לעשותם‬
‫ אבל לא הגיעה בינתנו כמו שנראה לנו‬.‫כראוי מוגים כפי יכלתנו‬
‫ ואם לא היו כל כך דברי׳ יפי׳ וטובים וראויי׳‬.‫לעשותם בלי טעיות‬
.‫לזה הספר ותועלת לקוראים אותם לא היינו משיטים אותם כאן‬
‫ומפני זה כשימצא מ י שיהיה טעות מ ה בהם לא יחשוב ליו זה‬
.‫הפשע ויתפלל בעדנו אל ה׳‬
2) D. — Kontres hamassoreth angeblich von Ahron ben
Ascher. Herausgegeben, mit einer Einleitung und Anmerkungen
versehen, von Leopold Dukes. Tubingen, 1846. VI - f 8 2 ‫־‬ S., 16
Hebraischer Titel ‫( קונטרס המסורת המיוחם לבן אשר ז״ל כו׳‬Vor-
rede, Einl. und Anm. sind hebraisch). — Der Text dieses Buches
(S. 32—64) ist nach Vorrede, Anm. 2, aus einer Handschrift
S. D. Luzzatto's genommen (Sammelband, Papier, Quarto, vor
1371), in der weder ein Titel noch der Name eines Verfassers
genannt wird. Die Anordnung der einzelnen Abschnitte ist fol‫־‬
gende: § 17. 3. 5. 29. 19. 20. 33. 18. 21. 24. 35. 50. 44. 53.
3) Herm. Hupfeld, Commentatio de antiquioribus apud Judaeos
accentuum scriptoribus. Partic. I. De Aharone Ben-Ascher et
t0
Juda Chajugo. Halle, Ed. Anton, 1846, 2 2 S. 4 (Pfingstpro-
gramm der Academia Fridericiana). Der Anhang enthalt foigende
aus V. abgedruckte Abschnitte: 1 ($ 1 unserer Ausg.). 2 ($ 17).
4 (S 19). 5 (S 20). 10 (S 2 1). 12 (S 24)• 13 (S 25).
14• (S 26). 17 (S 28).
4) Man. — Manuel du lecteur, d'un auteur inconnu, public
d'aprtis un manuscript venu de Yemen et accompagnd de notes,
par J. Derenbourg. Paris, 1871 (Separatabdruck aus dem Journal
Asiatique 1870, No. 6. — S. 1 des SA. ist gleich S. 309 des
J. A.). Die Juden in Jemen haben vor ihren Bibelhandschriften
haufig ein grammatisch-massorethisches Compendium, das sie
‫ טחברת התיגאן‬nennen. Ein solches (geschrieben 1701 Sel. =
1390 n. Chr.) brachte der Reisende Jakob Sappir nach Europa
und publicirte D. unter dem Titel ,,Manuel du lecteur". Ausser
den griindlichen Erdrterungen D/s vergleiche man Eben Sappir II,
180—185.
XXI Einleitung.

5) Eb. Sap. — Bericht Jakob Sappir's iiber die Beobachtungen,


21
welche er auf seinen Reisen gemacht ). Fur unser Buch waren
von Nutzen Sappir's Mittheilungen iiber verschiedene Hand-
schriften. Die 8. 9. 63. 64. 70 giebt S. aus einem meist
Massorethisches enthaltenden Schriftchen (‫)קונטרס‬, welches er an
den Baron Horaz Giinzburg zu Paris verkauft hat, das aber vor-
her dem alten 1868 an die Kaiserin Eugenie verkauften (jetzt
der Pariser Nationalbibliothek gehorenden) Bibelcodex als soge-
nannte Massora finalis beigebunden war. In diesem ‫ קונטרס‬sind
ausser den angefuhrten Stucken ein Variantenverzeichniss aus dem
‫ ס פ ר הללי‬, die Differenzen zwischen den Orientalen und den
Occidentalen, sowie zwischen Ben Ascher und Ben Naphtali, die
Pausalstellen mit Pathach u. s. w. (Eb. Sap. II, 179. 199). Eine
Copie davon besitzt der mitunterzeichnete S. Baer. — Dass § 3
(Eb. Sap. I, 16. II, 187) u. § 70 (II, 22 1) sich schon in dem Codex
des Moscheh ben Ascher befinden, ist bereits S. XVI, 1 erwahnt.

aa
B. Handschriften ).
1) A. — Eine in Abr. Firkowitsch's Nachlass vorgefundene
und von seinem Sohne Sarja im Herbst 1874 H. Strack iiber-
lassene Copie grammatisch-massorethischer und massorethischer
Abschnitte, welche von orientalischer Hand geschrieben ist. Aus
welchem Codex diese Abschrift genommen, ist leider auf ihr
nicht bemerkt. Die drei in ihr vorkommenden Epigraphe sprechen
indess dafiir, dass sie (direct?) aus dem Originalmanuscripte des
Ahron ben Moscheh ben Ascher stammt, und so erscheint es
angemessen, hier eine kurze Beschreibung und Inhaltsangabe mit-
zutheilen. Die Copie besteht aus zwei Heften, von denen das
erste 7, das zweite 21 beschrieb.ene Blatter enthalt. Auf dem'
(ungezahlten) leeren Vorderblatte des ersten Heftes stehen zwei
Epigraphe: 1 ) ‫קדש ליהוה על ישראל הרבנים השכנים בעיר הקדש‬
‫לא ימכר ולא יגאל לעולם ולעולמי עלמים‬, und darunter 2) ‫הקל‬:‫א‬
‫בחכם אלאפהכאך מן נהב ירושלם עיר הקדש הבנה והכונן לקהל‬

21) Der Titel ‫ אב* םפייר‬des hebraisch geschriebenen Buches ist im ersten
Bande (Lyck 1866) ,,Iben Safir", im zweiten (Mainz 1874) ,,Eben Saphir"
transscribirt.
22) Zuerst die in den Erlauterungen mit Chiffern bezeichneten Manuscripte
in alphabetischer Ordnung, dann die iibrigen.
Einleitung. XXII

‫מצרים לכניסת הירושלים תבנה ותכונן בחיי ישראל ברוד שומרו‬


2
‫וארור גונבו וארור מוכרו וארור ממשכנו )* לא ימכר ולא יגאל‬
b b
‫ ;לעולם ועד‬vgi. Eben Sappir I, 12 . 17 .
Den Inhalt der folgenden sieben Blatter zeigt nachstehende
Uebersicht:
2. 3. 4. 5. 6. 7. S. 9. 10. 11. 12. 13. 14.
$ 3• 5• !7• 29. 18. 21. 33. 53. 12. 51. 13. 35. 32. 52.
b
15. 16. 17. 1%. 19. 20*. 20 .
$ 20. 45. 75. — 19. 6. 11 Anm.*
Dass $ 29 in der Copie zwischen dem ungehorig auseinander-
gerissenen § 17 steht, beruht wohl nur auf einem Missgriffe des
Abschreibers, der anfangs eine Seite frei liess und sie hernach,
vielleicht der Papierersparniss wegen, doch beschrieb. — Der
IS. Abschnitt gibt, ohne Ueberschrift, ein Verzeichniss derjenigen
Verse, in welchen alle Buchstaben des Alphabetes vorkommen
b
(s. Frcnsdorff, massoret. Worterbuch, S. 381 ). An letzter Stelle
steht: ‫ ל ( מיוחד‬,‫לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד )צפניה ג׳‬
24
‫ בית סתימות ופתוחות) כי היא נחמה שכמה‬q‫בכולם כי יש בו אל‬
‫רמז לימות המשיח ולבנין בית המקדש לכן נתמלא בעשרים ושבעה‬
‫אות סתומות ופתוחות‬. — Der 20. Abschnitt enthalt zuerst die
Regeln iiber 6§)‫אחה״ע‬ unserer Ausg.), dann (oh
^ 11 Anm. * Abgedruckte und zwar mit folgenden Uebergangs-
worten: (‫ויש להם דרך אחר בפה ובקריאה )אם יהיה אות כר׳‬.
Den Schluss bildet 21. ein langeres Epigraph, welches von
a
dem Eb. Sap. I, 1 2 1 3\‫ י‬mitgetheilten nur in Kleinigkeiten ab‫־‬
weicht, und von dem daher nur der Anfang gegeben zu werden
braucht: ‫ השלם של עשרים וארבעה ספרים שכתב אותו‬:‫זה המצחן‬
25
)‫מרי )אגן ספיר מרנא( ורבנא שלמה הנודע בבן )א״ס בן( בויאעא‬
(‫ היםיב‬p » ‫הסופר המהיר רוח דן תניחנו ונקד ומסר אותו באר הטיב‬
‫המלמד הגדול החכם הנבון אדון הסופרים ואבי החכמים וראשו‬
‫המלמדים המהיר במעשיו המבין במפעליו היחיד בדורותיו מר רב‬
(‫אהרן בר מר רב אשר תנצב״ה )א״ס תהי נפשו צרורה בצרור החיים‬
‫עם הנביאים והצדיקים והחסידים הקדיש אותו השר הגדול האדיר‬
.‫ כל ישראל( כוי‬p » ‫האביר מרנא ורבנא ישראל תפארת ישראל‬

23) verpfanden.
24) hi dem Verse Zeph. 3, 8 kommen die fiinf Buchstaben ‫ כנינפצ‬auch
in der Form vor, welche sie am Wortschlusse haben.
25) Ueber Salomo ben Bujaa s. S. XXXVI f. (zu Cod. Tschuf. 36).
XXIII Einleitung.

Das zweite Heft hat folgenden Inhalt: 22, die Autoren der
biblischen Biicher = § 70, S. 57, Z. 4 — 13; 23, Halfte der
Thora in Bezug auf Buchstaben, Worte und Verse (S. 56, 1—4),
Halfte der Propheten (S. 56, 7), der Bibel (S. 56, 10), Zahlen
der Verse (S. 55, 4—17); 24 = § 53 (die Regel iiber ‫ ב י ד‬ist
in den Vorlagen sehr verschieden ausgedriickt. Die Abschnitte
8 und 24 des Cod. A. sind in Prosa geschrieben und weichen
von einander wie von der § 53 bevorzugten gereimten Form
ab); 25, ‫ המקרא‬q‫^־‬n, Wortcomplexe, die in der Bibel zweimal,
aber nicht ganz gleich lautend, vorkommen, beginnend: ‫בראשית‬
‫ ו׳( אשכנז רדיפת‬,'‫ דברי הימים )א׳ א‬,‫ גי( אשכנז רריפת רתגרמא‬/‫)׳‬
‫רתרגרמא‬, dies nicht in der gedruckten Massora vorkommende
Verzeichniss milt 31 Seiten; 20: ‫פלגרת שבין בני ארץ ישראל לבין‬
‫( בני בבל במקרא‬iiber sechs Seiten); 27, die Stellen der Bibel,
an denen die Linie ‫ פסק‬vorkommt. Zuletzt der auch in unserer
Ausgabe wiederholt den Schluss bildende Psalmvers ( i n , 8)
‫ סמוכים לעד לערלם עשרים באמת וישר‬und (wohl nur vom Copisten
26
zugefugt): ‫•) תרשלבע‬
Diese Vorlage ist werthvoll theils wegen vieler trefflicher
Lesarten, theils dadurch, dass die 6. 13. 32 nur in ihr sich
finden.
2) B. — Cod. Baer, Pergamenthandschrift (16 Blatter Klein•
Octav), aus dem Nachlasse des 1875 in Leipzig verstorbenen
J
Dr. Herm. Lotze zu Leipzig in den Besitz S. Baet s iibergegangen.
Inhalt: 1., die Paraschen im Pentateuch; 2. = § 5 7 ; 3. = § 5 8 ;
4. = $ 60, letzter Satz; 5. 6 ;‫שרה‬ ‫שן‬
$ 70; 7. ‫ ;סדר שמנה נביאים רי״א כתרבים רששה סדרי משנה‬S. =
S 61; 9. = S 6 ; 10. = $ 6 ; 11. = $ 66; 12. = $ 1 13. =
3 7 59

$ 60 (ohne den letzten Satz).


10
3) K. — Cod. Hebr. No. 15 in 4 zu Kopenhagen, wird
in ,,Codices. Orientales Bibliothecae Regiae Hafniensis. Pars altera
codices Hebraicos et Arabicos continens", Kopenhag. 1851, gr.
to
4 , S. 24. 25 unter No. XXXIV wie folgt beschrieben: ,,Codex
t0
chartaceus in 4 , foil. 3, continet is observations varias criticas
et grammaticas. Post introductionem enim de linguae Hebraicae
Uteris earumque pronunciatione, primum habes recensum anno-
rum, quos complectuntur singuli V. T. libri historic! [ § 7 0 unsere‫׳‬1

26) ‫ ו נ ט ל ם ש ב ח לאל בורא עולם‬n r .


Einleitung. XXIV

Ausg.]; nomina scriptorum, qui Veteris Testamenti libros com-


posuisse dicuntur; versuum numerum in iisdem libris et id genus
alia. Deinde sequuntur observationes grammaticae de Uteris ‫אהוי‬
et ‫בגד כפת‬, de accentibus, punctis vocalibus et legendi ratione,
e qui bus haud pauca ab 111. Wolf Heidenheim in libro ‫משפטי‬
‫ הטעמים‬referuntur ad auctoritatem clarissimi saeculi undecimi
critici Ben Ascher, qui fortasse hujus libelli auctor est habendus.
[Eine Anm. besagt, dass Ven. nicht habe verglichen werden
konnen.] Prima codicis verba haec sunt [s. § 5, S. 5, Z. 14 ff.]:
‫י‬
‫אלה תולדוה האותייות מועדות אמור מזהב ומפז חמודות ל י י‬
r
‫הלל והודות‬. Absolvitur libellus fol. 5 • lin. 14• Scriptus est
eodem fere charactere, quo codex noster XXXIII" [,,Uteris minutis,
cursivis, quae dicuntur, ejus generis, quo in Hispania et Africa
uti solent Judaei . . . . Scriptionis annus non proditur"].
In der Wolff'schen Copie sind die 9. 8 auf ein besonderes
Blatt geschrieben, kann also ihre Stellung im Original nicht an-
gegeben werden. In der folgenden Vergleichung mit unserer
Ausgabe sind diese Abschnitte als 1. 2 bezeichnet:
K. 1.2.3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10.11.12.13.14. 15.16.17. IS.
a
$ 9. 8. 5. 15.15 . 71. 70. 68. 69. 29.19. 20. 74.33. 21. 53. 45.35. 50.
Auch von $ 74 hat K. Einiges, z. B. ‫ לשון‬S. 69, ‫ סוסים‬und
‫ ירך‬s. 70, ‫ מזוזה‬und ‫ שפה‬s. 71.
Die Abschnitte 3—6 hat Franz Delitzsch 1867 nach der
Baer gehorenden Copie abgedruckt und mit einigen Erlauterungen
der 25. Orientalisten-Versammlung in Halle vorgelegt.
4) P. — Cod. Bibl. Hebr. Petropolit. B 19% ausfuhrlich
beschrieben in dem ,,Catalog der hebraischen Bibelhandschriften
der kais. otf*. Bibliothek in St. Petersburg", St. Petersb. 1875
(Leipzig, J. C. Hinrichs), S. 263—274 und vorher von Pinner,
Prospectus der der Odessaer Gesellsch. fur Gesch. u. Alterthiimer
gehorenden altesten hebr. u. rabbin. Manuscripte, Odessa 1845,
S. 81—92. Diese Handschrift ist der alteste mit Sicherheit be-
kannte und zugangliche vollstandige' Bibelcodex; denn er ist
spatestens im Sommer (Siwan) des Jahres 1010 vollendet wor-
27
den ). Die S. IX, Anm. 6 mitgetheilte Bemerkung des Schrei-

‫׳‬2) Die in clem ersten Epigraph (Catal. S. 265, Pinner S. 81) angegebenen
Daten gestatten ein Schwanken zwischen den Jahren 1008, 1009 und 1010:
XXV Einleitung.

bers Samuel ben Jakob ist, wenn so aufgefasst, dass er die von
Ahron ben Moscheh ben Ascher selbst vollendete Bibel copirt
a
habe, unrichtig; denn die Punctation in B 19 . weicht, wie S.
Baer (Vorr. zur hebr.-lat. Psalmenausgabe) und H. Strack (Catal.
S. 264) schon friiher bemerkt haben, von den Grundsatzen Ben
a8
Asche^s mehrfach ab. )
Von alien von uns benutzten Hulfsmitteln bietet P. das
reichste massorethische Material, wie schon die foigende Ueber-
sicht zeigen wird, obwohl sie vornehmlich nur das fur diese Aus-
gabe Verwendete berucksichtigt:
Die Zahlen der Verse sowohl jedes einzelnen Buches (beim
Pentateuch auch der Paraschen) als auch der drei Haupttheile
der Bibel (vgi. $ 68) am Ende der Thora (fol. 120), des Maleachi
(f. 326) und des Nehemia (f. 463). Dann an denselben Stellen
die Verse mit ‫פסק‬. Fol. ‫׳‬464, 2, 2 die Gesammtzahl der Verse
in der Bibel (vgi. § 68); dann § 70 (bis fol. 465, 2, 2); $ 61
(bis f. 466, 1, 1). Nach einigen hier zu ubergehenden Angaben
folgen die Differenzen zwischen den Orientalen und den Occi-
dentaien f. 466, 1, 3—468, 2, 3; ‫ חילוןש התהלות‬bis 470, 1, 3;
Pathach bei Athnach bis f. 471, 2, 3; Ochlah W'ochlah No. 270
(472, 1, 1); Ochlah No. 269 = § 73 unserer Ausg. (472, 1, 3);
b
Ochlah No. 271; dann f. 473 —479* (einschl.) allerhand Masso-
rethisches und Segensspriiche in kiinstlichen Figuren.
Fol. 479, 2, 1 beginnen die Abschnitte, welche den Haupt-
theil des vorliegenden Buches bilden, und ist deshalb von hier
an nummerirt worden.
1. Lobpreis Gottes und Segensspriiche, zusammengestellt aus
den Bibelversen: Ps. 72, 18. 19. 106, 48. 89, 53. 99, 2. 113, 2. 3.
JI 1 2 1
1343 ‫• י‬ 9> - Chr. 29, 10. Ps. 128, 5. Jes. 45, 17 und
Ps. i n , 8 (‫)סמוכים רגו׳‬.
18.17.16.15
a
§ 15.15.5.17.10. .4.2. .36. 11. 55. 29. 19. 20. 33. 21.
9 3

Jahr der Schopf. 4770, der Deportation Jojachins 1444, der Seleucideniira
1319, der •Zerstorung des zweiten Tempels 940, der Hedschra 399.
28) Varianten aus diesem Codex theilte //. Strack mit in S. Boer's
Anm. 4 unter c, d, e genannten Ausgaben und in: Hoheslied und Koheleth,
erklart von Franz Delitzsch, Leipz. 1875.
Einleitung. XXVI

19. 20. 21. 22. 23. 24. 25. 20. 27. 28. 29. 30. 31. 32. 33. 34. 35.
§ 53. 18. 24. 25. 26. 27. 37. 39. 41. 42. 40. 56. 51. 50. 35. 45. 44.
a
30. 37. 38. 39. 40. 41. 42. 43. 44. 48. 50. 51. 52. 53 . 53K 54.
§ 47• 30. 7. 31. 12. — 75. — 74. 76. 58. 34. 50. 16 . 10 fin. 22.
a

Auf Abschn. 4 folgt, wie in unsrer Ausg., ein Gebet fur Zion:
‫בימינו תכון ציון ויתכונן אשריון ונירש חרמון ומרין ועלינו יופיע‬
‫עליון ועלו מושיעים בהר ציון‬. — Ueber Abschn. 9 s. Nachtrag
z u
S 5• — 41. Auf die Ueberschrift ‫אילו תיבות במקרא מן שתים‬
‫בשני לשנות מה־שלא נזכר ולא נאמר במסרות גדלות ולא במסרות‬
29
) ‫ קטניה ולא בדברי ס פ ר י ם‬folgen 25 Wortpaare, die von Pimker
Lickute Kadmoniot, S. ‫רכד‬, ‫ רכה‬in nicht ganz genauer Reihen-
folge mitgetheilt sind (‫ הקרוה‬in P. an 1., •‫ יערן‬an 13. Stelle). Dieser
Abschnitt ist ein weiterer Beweis dafUr, dass P. nicht direct aus
dem Manuscript des Ahron ben Ascher abgeschrieben sein kann;
denn Ahron hat 80 Paare zusammengestellt (s. Anm. '15; vgi.
auch Ochlah No. 59). — 43, Ochlah No. 272. — 45, ‫פסוקים‬
‫ אחד וסימנו פסוק‬qibin 40 —.‫אחד‬,Ochlah No. 270, min
vollstandig als f. 472, 1, 1. — 47, Ochlah No. 95 (aber 19 Paare).
— 49, die Verse, in welchen alle Buchstaben des Alphabets vor-
kommen. — 55, fiinf Worter, die zweimal Kamez haben u. s. w.
P. ist, auch abgesehen von den Vorziigen, die in grosser
Reichhaltigkeit und hohem Alter liegen, ein schatzenswerthes
Hiilfsmittel fiir richtiges Verstandniss des im Haupttheil des Textes
dieses Buches Gebotenen, weil alle grammatisch- massorethischen
Lehrstiicke mit Ausnahme der Abschnitte 9—13 von erster Hand
mit Vocalzeichen versehen sind. — Die Nichtvocalisirung dieser
fiinf Abschnitte, einige Wiederholungen und die unpassende Stel-
lung mancher Stiicke beweisen, dass der Schreiber das von ihm
wiedergegebene Material aus verschiedenen Handschriften zu-
sammengestellt hat.
5) S. — Handschrift der Synagoge Siciliano in Rom, Klein-
Folio. Pentateuch, Haphtaroth und die fiinf Rollen, 2 Colum-
nen zu 22 Zeilen, mit grosser und kleiner Massora. Das foigende
am Schlusse des Buches Esther befindliche Epigraph zeigt, dass
der Codex im j . 5256 (1496) geschrieben ist: ‫ת מ ו חומש והפטרות‬
'‫( ובמסורה במאמר היקר הנכבד ר‬sic) ‫וחמש מגלוה במנקודה‬

29) Die Vocale so in der Handschrift.


XXVII Einleitung.

30
(Lissabon) ‫אברהם בן דון אליהו רומאן ו ס י מ ת י ם ) במדינת אשבונא‬
‫שנת חמשת אלפים ומאתים ושמה וחמימויס לבריאת עולם בירח‬
‫אדר ישע יקרב‬, (vgi. Magazin fur jud. Gesch. u. Literatur I, No. 20,
Berlin 1874)• Von den nachstehend bezeichneten grammatisch-
massorethischen Lehrstiicken, die Hr. Dr. A. Berliner copirt und
fur unsere Ausgabe freundlichst uberlassen hat, stehen acht und
ein halbes vor der Thora, alles Foigende hinter dem Buche Esther:
Sic. 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 11. 12. 13. 14.
a b c d e f
Ven. 1 1 . n . 11 . n . n . 11 . 1 1 8 . h i , — — 1. . 3.
‫״‬ ‫״‬ 2

Sic. 15. 16. 17. 18. 19. 20. 21. 22. 23. 24. 25. 26. 27. 25. 29.
Ven. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 12. 13. 14*. 14 . 15. 16. 17. 18. b

Sic. 30. 31. 32. 33. 34. 35. 36. 37. 38.
Ven. 19. 20. 21. 22. 23. —_ 24. 25. 26.
Die wesentliche Uebereinstimmung der Anordnung in S. und
V. ist augenfallig. Der Hauptunterschied ist der, dass V. die in
S. vor dem Titel ‫ זה הספר כר׳‬stehenden Abschnitte an elfter
Stelle und zwar mit kiirzerem Schlusse hat. Die Differenz 24. 25.
a b
und 14 . 14 . beruht nur auf etwas anderer Nummerirung. An
35. Stelle gibt S. (unmittelbar nach § 14 unserer Ausgabe, ‫יש‬
‫ סופרים‬und ‫רב פינחס‬, nicht unpassend) die Worter, in Bezug
auf welche Ben Ascher und Ben Naphtali in der Genesis von
einander abwichen (nur die Varianten in der Gen.?). Den Inhalt
der folgenden Stiicke hat Berliner leider nicht genau angegeben;
doch ergibt sich aus seiner Notiz: ,,nachher Verschiedenes aus
der Massora, z. B. ‫חד חד‬, die Anzahl der Verse, die Chrono-
logie der Biicher Mosis, die Stellen mit ‫ פסק‬in den einzelnen
fiinf Biichern [in alien fiinf?], dann ‫[ הדא מסורתי‬unsere Ausgabe
§ 69]", dass S. und V. wenigstens theilweise noch parallel gehen.
Auf ‫הדא מסורתי‬, welcher Abschnitt als 50 bezeichnet sei, folgt
51 ‫ פלוגתא דסיפרא״‬von ‫ טוב הדבר‬an bis ‫״ויהא‬, also die Diffe-
renzen zwischen Ben Ascher und Ben Naphtali im Deuteronomium,
ohne Nennung dieses Buches; wieder ein merkwiirdiges Zusam-
mentreffen mit Ven. — 52, auf aj auslautende Worter, die bei
Sakeph zuweilen Kamez haben, und die vier § 72, S. 62 auf•
genommenen ‫ירושלים‬, ‫כנפיס‬, ‫ נחל‬und 53;‫השמים‬,Worter, die
Pathach, bei Athnach und Soph Pasuk aber Kamez haben; 54 =

30) ‫ י ם י מ ה י ם‬,,und ich vollendete sie".


Einleitung. XXVIII

§ 38; 55, Worter, die ausnahmsweise auf t1_, bzw. ft enden;


r

50, Worter, die mehrfach Kamez, sonst Pathach haben; 57 =


$ 48 und $ 49, Abs. 3; 58, die $ 72, S. 63, Z. 10 und Z. 13
bis S. 64 Ende aufgezahlten Worter (nebst etlichen irrig beige-
fiigten); 50, Worter, die ausnahmsweise Zere, bzw. Segol in der
letzten Silbe haben; 60 = $ 68, S. 56, Z. 2 (‫— )חצי תיבות‬Z. 6
und Z. 12—14; dann folgen die Worte ‫תם ונשלם שבח‬, ein Zeichen,
dass eine unmittelbare oder mittelbare Vorlage von S. hier endete;
61, 70 $ = ‫ מ ס פ ר השנים‬, S. 57, Z. 14 f
Biicher = ,S 70, S. 57, Z. 4 ff.; 63, die Stellen mit ‫ פסק‬und die
Sedarim im Leviticus; 64 — $ 49, Absatz 1; 65, Worter, die
zweimal Kamez, sonst Pathach haben; 66 = ^ 49 Abs. 2, dann
einige andere Angaben, unter denen 72 § ‫ ש כ ר‬,
68, dreizehn der in $ 76 zusammengestellten Verbindungen (elf
auch in Abschn. 8); 60 = $ 71; 70 = $ 63, S. 50, Z. 8—31,
beginnt ‫ פ ר ת זה עלתו כתיב בספר שמואל והזכירו‬und endet ‫מלאכיו‬
71;‫ ו כ ןהוא‬, elf der in $ 76 gesammelten Beispiele (keins
in Abschn. 8 oder 68): 72, ‫בעשרה מיני זמר נאמר ספר תהלים‬,
vgi. Midrasch zu deh Psalmen Anf.; 73, Merkworte zu variiren-
den Bibelstellen; 74, Worter mit mappikirtem, bzw. nicht,mappi-
kirtem He (Ochlah No. 42. 43. 44); 75, alphabetisches Verzeich-
niss, vgi. § 73 unserer Ausgabe; 76, die Verse, in denen ‫פסק‬
vorkommt, u. s. w.

Die Uebereinstimmung zwischen S. und V. erstreckt sich


nicht nur auf die Reihenfolge der einzelnen Abschnitte, sondern
— und das ist noch wichtiger — auch auf die Textgestalt der-
selben. Gleich die ersten acht Abschnitte des Cod. S. finden
sich in V. in genau derselben kurzen Form, worauf in beiden
Vorlagen (S. 9, V. 11*.) die Bibelverse Deut. 4, 44. Ps. 19, 8.
Deut. 33, 4. Ps. 119, 72 (S. 77, Z. 17 ff.) folgen. Wahrend nun
V. ganz abrupt endet ‫ברוך ה' אלהי‬, heisst es in S. weiter: ‫ישראל‬
‫בעולמו עולמו בישראל עמו ועמו במקרא ומקרא בכתב וכתב בתיבית‬
‫ותיבות באותיות ואותיות בנקרות ונקדות במסורות דפוסו׳ סייג לתורה‬
‫והתירה מודעת בפירוש והפירוש בדומה והדומה לדומה והדומה‬
‫לענין דבר והדבר לפי ענינו וכל דבר שאין לו דומה ואין לו ענין אין‬
‫ זה הוא דרך המקרא וגלויות ונסתרות שבם שכל אדם‬.‫הוא אמת‬
‫צריד לדעת אותן וכל מי שאינו יודע מהן דבר אינו יודע לקי־ות‬
‫ ו ז ה כל דבר סתום ופתיח וכתב וקי־י‬, ‫יאם קרא ישגה ולא ידע‬
XXIX Einleitung.

31
‫וסבורין חוץ מכתבן וכתובין שאיו) כקראין על פ ה וחסר ויתיר‬
‫וחזק ורפי וטפל ומפל‬.‫ואותיות תלויות ומנוזרות ונקודות וקל וחומר‬
‫ דבר ענין וראשון‬:‫על טפל ומ־נהג עצמו ומנהג געיות וראש ענין וסון‬
‫לכל דבר ושני וכתובין לכל דבר ועבר ועתיד ומודע ומנוכר ותמוה‬
‫שנעשה גבור וגבור שנעשה תמוה ולשון זכר ולשון נקבה ולשון קדש‬
‫ולשון ארטית ולשון ישמעאלים ומוקדם ומאוחר וזקפין וגעין ודבר‬
‫ ספר זה נבדק כפי חוזה נצדק נעהק ממוגהיכאור‬.‫גדול ודבר קטון‬
‫שמש יגה ננקד כמלאכה ונמסר כהלכה נשמר באותיות קטנות‬
‫ורציות ובמלא וחסר ובתיקון בלי חסר פסוקים ׳נסדרים וחשבון‬
‫הסדרים ותיקון כל שירה כדת בו נחברה פתוחות וסתומות בקרבו‬
32
‫נחתמות במאמר הזקנים בתוכו נקבעות מאושר איש ש י ח ה ) ואילה‬
‫ כ״א( נפתלי ואשר אמוני הכושר ועל ספרים ידיד ובין‬,‫שלוחה )בראש׳ יז״נו‬
‫עצומים יפריד‬. An 10. Stelle hat S. sieben der $ 72 zusammen-
gestellten Worter; an 11. zwolf nur ausnahmsweise mit ‫ אל‬ver-
bundene Worter (sammtlich in § 74; ein dreizehntes, ‫גן‬, ist, weil
irrig, nicht in unsere Ausgabe aufgenommen). Darauf folgen die
Bibelverse: Spr. 6, 23. 7, 3. 5, 19. 1, 9. 3, 18. 9, 11. 3, 2.
Deut. 33, 4. — Dann beginnt (nach einem Absatze oder auf
neuer Seite?), in drei Columnen geschrieben, 12.: 1§)
Gegen die durch den im Vorstehenden geschilderten Sach-
verhalt nahe gelegte Ansicht, Cod. Sic. sei beim Druck des An-
hangs zur ersten Rabb. Bibel als Vorlage benutzt worden, spricht
die Angabe des Felix •Pratensis (s. S. XX), dass er die ‫עקרים‬
des Maimonides, die 613 Gebote und das ‫ שער הטעמים‬in tSinem
Manuscript gefunden habe. Codex Sic. aber enthalt, soweit wenig-
stens aus Berliner's Beschreibung zu ersehen, weder die ‫עקרים‬
noch die ‫תר״יג מצות‬. Wir werden also annehmen miissen, dass
S. und V. das ihnen gemeinsame Material aus ein und derselben
Vorlage entnommen haben.
6) T. 1. — Pergamenthandschrift Tschufutk. No. 1. ‫נביאים‬
‫אחרונים‬, unvollstandig, 3 Col. zu 2 1 Zeilen, grosse und kleine
Massora. Der Versschluss ist nicht durch Puncte bezeichnet.
Am Ende des Maleachi von derselben Hand, die den Codex
schrieb (die Zeileneintheilung hier wie im Original):

31) Bis hierher vor dem Pentateuch, das Foigende nach dem Buche
Esther.
32) Ben Ascher. Eine andere Anspielung auf die Etymologie des Namens
Ascher macht Caleb Efendopolo, s. Anm. 9.
Einleitung. XXX

‫סך פסוק דתרי עשרה אלה וחמשים‬


‫פסוקים‬
‫יזכה כתבר לעשרת כבל הכתרב בר‬
‫צמח בן נהיה‬
‫יזכה נרקדר לשבור בכל מאודו‬
‫כתב רנקד רבוסר‬
‫ישמח קרנר להגות הגירנר‬
Fur wen das Manuscript gefertigt, besagen die auf dem fol-
genden Blatte stehenden, von derselben Hand herriihrenden Worte:
‫ לרב ירם? בדיה דרבנא ררח זכרר לברכה‬:‫הדין מצחן‬. Die gegen-
wartig Cod. 1 bildenden Blatter waren von Abr. Firkowitsch, der
ihre Zusammengehorigkeit nicht bemerkte, als No. 1 (Jes.) und
No. 55 (Jef. — Mal.) bezeichnet worden. So war es moglich,
dass er an den Anfang des Jes. eigenhandig etliche Epigraphe
setzte, nach denen dieser Codex spiitestens im dritten Jahrhundert
n. Chr. geschrieben sein miisste: 1) ‫הקדיש איתר השר ישראל‬
‫בן השר משה בן השר ישראל בר בגנצדר בן משה מערבי אלהיס‬
(!)‫יכפיל שכרר אמן סלה היום יום ה ככ אדר שיני)!( שכת תלזש יראות‬
‫ ;ושמנה ותשעים ליון‬die mit rabbinischen Buchstaben gedruckten
Worte sind in Halbcursiv spater hinzugefugt. 2) Links oberhalb
dieser Zeilen steht ein anderes Epigraph, welches in eine noch
fruhere Zeit weist: ‫נעתק זה המקרא ארבעה נביאים האחררנים לכגק‬
!‫מר ור נתן בן יוסה בן •נתן ננ ירושה מהדרו אפרים הנכבד תותי־ר‬
‫הזקינים ננ זה ישים אתו עליו סימן טוב כ־׳‬. Die piumpe Fai-
schung des Datums war aus inneren und ausseren Griinden so
unleugbar, dass Firkowitsch's Sohn Sarja dasselbe im Herbst 1874
vernichtete, ehe die zu Tschufutkale befindliche Sammlung an
die russische Regierung verkauft wurde. Ein gleiches Loos traf
zahlreiche andere Epigraphe sowohl in den Thorarollen, als in
33
den mit Punctation versehenen Bibelhandschriften ) — ein Factum,
welches hier nur deshalb noch einmal erwahnt wird, weil Herr
Prof. D. Chwohon, Verfasser des Buches ,,Achtzehn hebraische
Grabschriften aus der Krim" (St. Petersb. 1865), trotz der im
Catalog (Titel S.XXIV), in ‫״‬A. Firkowitsch und seine Entdeckungen.
u
Ein Grabstein den hebr. Grabschriften der Krim. Von H. Strack

33) Genaue Copieen dieses Unsinns stellt Verf. dieser Zeilen gem Den•
jenigen zur Verfligung, die etwa noch an Firkowitsch's zur Verherrlichung der
Karaer gemachte Geschichtsconstructionen glauben sollten.
XXXI Einleitung.

(Leipzig 1876, Hinrichs), in Theol. Studien u. Kritiken 1876,


S. 544 ff. und von anderer Seite gegebenen Beweise noch neuer-
dings fur die Glaubwiirdigkeit der von Firkowitsch gefalschten Epi-
taphe auf dem Friedhofe zu Tschufutkale und der meisten Epi-
graphe in den Petersburger Bibelhandschriften eingetreten ist.
Die Massora finalis dieser iibrigens alten Handschrift besteht
aus folgenden mit Vocalisation versehenen unserer Ausgabe:
2 2
9‫ ־‬5 • 53• 54• 56. 51• 50. 35• 45• 44• 42•
7) T Pap. 1. —Papiercodex Tschufutkale* No. 1. Fragmente
einer, wie auch die Paginirung zeigt, aus einer Reihe von
Banden bestehenden Handschrift der ganzen Bibel; Octav-Format.
Am Schlusse des Bandes, welcher die Biicher Jos., Richt. ent-
hieit, steht: ‫ בר־ יעקב הסופר כתבתי ונקדתי והתקנתי תקרן‬:‫אני ירסן‬
‫הסופרים על דעת ר אהרן בן משה בן אשר והוא מוגה באר היטיב‬
(/‫ ׳‬,‫ שגיאות מי יבין מנסתרות נקבי )תהל׳ ׳״ט‬.‫ועשיתי בו כפי יכלי‬
Zeit (1122 n. Chr.) und Ort (Alexandrien) gibt ein anderes Epi-
graph an, am Ende des Ezechiei: ‫ונשלם בחדש ניסן בשנת ארבעת‬
‫ וסימנהון דתתפב לבריאת‬,‫אלפים ושמנה מאות ושמונים ושתים‬
‫( שלמצרים אלהים יקרב הקץ אמן וא‬so) ‫עולם באכםנדריא‬. Nach
dem ersten Epigraph ist eine Liicke von einem oder mehreren
Blattern, dann § 4 (S. 3, Z. 17—S. 4, 3); Liicke; $ 17 (S. 17,
1 2 - 1 8 , 5); Liicke; § 17 (S. 19, 8 — Z . 11 ‫ ;)וישר‬g 5 (S- 4,
12—5, 14); am Ende des Obadja das S. 41 Anm. b (zu § 50)
b a
Abgedruckte. Die Mass. fin. gibt f. 13 . 14 den $ 3 unserer
Ausg., f. 17* den § 23. Dav. Oppenheim sah 1871 bei Firko-
witsch in Wien einen Theil dieser Handschrift und copirte aus
b
ihr Einiges fur S. Baer. Zwei dieser Notizen [g 71 (S. 61,
1—11) und aus g 68 (s. 55) die Worte: ‫מנין הפסוקים של מקרא‬
‫( ושלשת אלפים ושלשה פסוקים והם כלולים‬so) ‫שתי רבוא ומתים‬
(so) ‫ ]בב׳ פס׳ אדם זכר‬befinden sich nicht in Straeks Abschrift
der Massora dieses Codex; demnach scheint Firk. das oder die
betreffenden Blatter nicht wieder an ihre Stelle gelegt zu haben. —
Durch ein Versehen hat diese Handschrift in den Erlauterungen
dieselbe Signatur erhalten wie die unter No. 6 genannte. Die
hier bezuglich des Inhalts gemachten Angaben zeigen indess mit
geniigender Deutlichkeit, was dem einen und was dem andern
Codex angehort.
8) T 3. — Pergamenthandschrift Tschufutk. 3. Ein stark

\
Einleitung. XXXII

beschadigtes Blatt (alt) massorethischen Inhalts, welches gg 2 1.


24. 25. 2 6. 18 unserer Ausgabe enthielt. $ 18 ist bis ‫יחלק‬
(S. 20, 7) lesbar, § 26 bis ‫( א ח ת‬S. 26, 17). Die Schlussworte
von $ 25 lauten: ‫אין אחר טפחה מארכה אלא כלם בשופר‬. Dies
Blatt liegt bei einem Codex der spateren Propheten, welchen
Firkowitsch geweiht sein lasst ‫ לחרבן שני‬DTD ‫שנת שבע מאות ליון‬
(388/9 n. Chr.)!
9) T 4. — Pergamentcodex kleineren Formats Tschuf. 4.
Fragmente einer Bibel. Am Schlusse des Buches der Richter
4 Bl. Massora finalis: Differenzen zwischen Ben Ascher und Ben
Naphtali u. s. w. Daselbst auch g 31 unserer Ausgabe.
10) T 13. — Cod. massor. Tschuf. 13. Grammatisch-
massorethisches Sammelwerk des R. Joseph aus Constantinopel,
dem Manuel du lecteur (s. S. XX) in vielen Beziehungen sehr
ahnlich. Trotz gar mancher falscher Lesarten sehr nutzliche
Materialiensammlung. Papierhandschrift, vollendet in ‫( גגרא‬Gagry
an der Ostkiiste des Schwarzen Meeres) im J. 4967 d. Schopf.
pen Titel ‫ עדת דבורים‬erhieit das Buch: ‫דמיון הדבורים שהם‬
‫מלקטים ניצי כל עשב ומתיקה כו׳‬, also mit Rucksicht auf Richt.
14, 8; doch ist es moglich, dass der Verf. Adath dibburim voca-
lisirt haben wollte, da er die Einleitung mit folgendem Reim he-
ginnt: ‫ לחרות ספר עדת דבורים‬,‫אתחיל בעזרת יוצר כל יצורים‬. —
pas Epigraph am Schlusse des leider nicht ganz vollstandigen
Werkes lautet: ‫ הקסטנדיני‬:‫שלם ספר עדת דבורים מבאור ר ירסן‬
‫ וקבץ דעות המלמדים ואשר הוסיה אן; הוא מ כ ח חכמתו‬5‫אשר אסן‬
‫דברים מתוקים וחכמות מפוארות ועמוקות ונאות באזני שומעיהם‬
‫ ימצא רחמי החכם המשכיל‬.‫ובעיני רואיהם ומתוקות בפי קוראיהם‬
‫הנבון הזה גם כל המשכילים המורים אשר עסקו ויגעו ולמדד‬
‫בישראל חקיס זקוקים יקרים מתוקים וירב שכרם ויזהירו כזוהר‬
‫ י( והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי‬,‫הרקיע ככ )דניאל י״ב‬
‫ג‬

‫ ושלם על ידי אני יהודה בן יעקב‬:‫הרבים ככוכבים לעו׳ ועד‬


‫ביום זה יום ג׳ לשבוע בחדש סיון ב כ בו בשנת דתתקסז לבריאת‬
‫ ומחרבן‬,‫ ומחרבן בית ראשון אלן; ושש מאות ויא שנה‬,‫עולם‬
‫י‬‫בית שני אלה ומאה וצא שנה ולמחזור ר סב שנת ח ושלם על י ד‬
‫הנה במדינת גגרא בעצם היום הזה כפי החשבון והמספר שחושבים‬
‫ וברוך צורי שהצליחני בשלום להשלימו כן למען שמר יזכני‬.‫אנו בו‬
‫ל]קרו[ה אותו וללמדו כפי נפשי רוצה והומדה ומ]תאו[ה ויפקח‬
.‫עיני בלמוד תורתו‬
xxxin Einleitung.

Fur die Zeit der Abfassung erhalten wir einen terminus post
b
quern dadurch, dass Blatt 3 Abulwalid als verstorben erwahnt
wird (‫)רבי יוכה הרופא ליל‬. — Der Theil des Buches, in welchem
von uns aufgenommene Abschnitte vorkommen, hat foigende
Anordnung: ,S 2. 4. 9. [29 in prosaischer Form], 17. 3. 8. 5.
29. 7. [dann ‫ ;ברוך ה' אלהי ישראל כוי כוי‬iihnlich dem S. XXVIII
angefiihrten Passus in Cod. Sic, doch ohne die Anspielung auf
Ben Ascher und Ben Naphtali]. 62*. 63. 64 (diese beiden in
etwas abweichender Recension). 65. [Namen der biblischen Biicher].
b
70* (S. 57, 4—12: Autoren der bibl. .Biicher). 68. 70 (S. 57,
14 ff.: Zahlen der Jahre). [Aussprache von ‫ שתים‬und ein anderer
kleiner Passus]. 61. [Vav copul. vor ;‫ בבל״ן‬und vor Schwa, und
Anderes]. 66. [Verse, in denen alle Buchstaben des Alphabets
vorkommen, und Anderes]. 74. 75.
11) T 15. — Cod. massor. Tschuf. 15 (war von Firkowitsch
einem aus 17 Blattern bestehenden Pentateuchfragment beigelegt
und als Bibelcodex 33 bezeichnet). Massora finalis, 19 Blatter
in FoliQ, unvollstandig (Bl. 4 — 6, 7 —12, 13—19 haben zusam-
menhangenden Text; Liicken nach Bl. 3, 6 und 12). Alte werth-
voile Handschrift. Auf der ersten Seite hat die gewandte Hand
,
Firkowitschs dem Ahron ben Moscheh ben Ascher nachstehendes
Denkmai gesetzt: ‫זאת המסורת לרבנו אהרן בן מר משה בן מר‬
‫ורצ אשר ננ היקרה והרחבה עוד ממסורת זקנו מ ר ורב אשר הזקן‬
‫ מ ר ורב עלי‬£<‫הגדול ננ אשר כחב אותה עזריקם בסוף ההורה לכג‬
‫בר יפת המשכיל והקדיש אוחה למושבו פ ה בצרה בשנת דאתרפב‬
‫ליצירה לתועלת תלמידיו הרבים יוי יכפיל שכרו בעולם הזה ובבא‬
‫ •אמן ואמן‬Quellen der Falschung: 1) Die ersten sechs Blatter sind
mit Segensspruchen und kunstvoll geschriebenen massorethischen
Reihen gefiillt; dazwischen liest man von derselben Hand mit
grossen Buchstaben Bl. 3: ‫ עלי בן יפת‬und Bl. 4: ‫חקק עזריקם‬.
2) Die Zeitbestimmung ist dem Codex des Moscheh ben Ascher
in Cairo entnommen (s. S. X). 3) Die Epitheta ‫הזקן הגדול‬
34 b
Stammen aus Cod. mass. Tschuf. 9 ) . — Die Blatter 7 —12 haben

34) Die beiden kostbaren Fragmente Codd. mass. Tschuf. 9 und 14


(s. Nachtrage zu S. X und XXXIV) haben Abr. Firkowitsch den Stoff zu
einer grossen Reihe von Falschungen gegeben. Dies war der Grand, weshalb
er sie nicht gleich veroffentlichte, sondern sie erst zusammen mit den auf
ihnen benihenden Epigraphen, welchen sie als Beglaubigung dienen sollten,
***
Einleitung. XXXIV

folgenden Inhalt: § 2. 4. 9. 17. 5. 29. 19. 20. 33. 53. 18. 2 1.


a a
16. 10. 16 . 55. 44. 3. [dann am Anf. von Bl. 12 die letzten
Worte von $ 9, wohl nur ein Versehen des Schreibers]. 8. Das
Gedicht, welches angibt, wie oft jeder Buchstabfc in der Bibel
vorkomme (Man. p. 139—149 [447—457 Journ. As.]), ist nur
bis zum Buchstaben ‫ ר‬erhalten. Inhalt der Blatter 13—19:
22, Sedarim, dann die Viertel und die Worterzahl der Thora
(vgi. $ 68); 23, Paraschen der Thora; 24, Verszahl und Halften
(in Buchstaben, Worten, Versen) der Thora; 25, § 70=*-(S. 57,
4 E.—12); 20, Ochlah No. 7; 27, Ochlah No. 374; 28, Ochlah
No. 272; 20, $ 76; dann $ 75. 31. 74; 33, Stellen mit ‫ פסק‬im
Pentateuch; 34, Pathach bei Athnach und Soph Pasuk im Pen-
tateuch; 35, $ 12; 36, Ochlah 270; 37, Ochlah 269; 38, § 73.
12) T 17. — Pergamenthandschrift Tschuf. 17. Pentateuch,
unvollstiindig (213 Bl.), alt. Die Schrift (ebenso die von T 15)
gleicht der des Codex P (oben S. XXIV). Am Ende Massora
finalis (auf jeder Seite 3 Col. zu 33 Zeilen, oben und unten Gold-
verzierungen) mit folgendem, nach Firkowitsch i. J. 790 n. Chr.
geschriebenen Epigraph: ‫זה ספר תירת יהיה תמימה עם מסורת‬
35)‫אבי מר ורב אטד המלמד הסיפר הזקן הגדיל ננ מכרתי אני נחמיה‬
‫בנו לצגק השר הגדיל טר ורב אברהם אלתסהרי משנה למלך במצרים‬
‫ימכרהי לידי ביים ראשון ירי לראש חדשים ערב חג הפסח שנת‬
‫ יזכה להגות בו היא‬.‫תשצא לחרבן בית קדשנו יבנה בימינו אמן‬
‫ כ׳׳א( לא ימושו מפיך‬,‫וזרעו וזרע זרעו ויקוים עליו הכ )ישעי כיינו‬
‫ומפי זרעך וג אמן‬. Im Datum ist3°°)‫) ש‬ offenbar aus400)‫) ח‬
geandert, so dass urspriinglich eine 100 Jahre spatere Zeit an-
gegeben war, der wirkliche Ahnherr des Ahron ben Moscheh ben
Ascher also nicht gemeint sein kann. Doch ist hdchst wahr-
scheinlich das ganze Epigraph gefalscht, und hat Firkowitsch sich
nur anfangs um ein Jahrhundert geirrt. ‫ אברהם אלתסתרי‬kommt
noch in einem andern Epigraph (No. 24, angeblich vom J.. 847
n. Chr.) vor, nach welchem er den Codex ‫ביום ד טו לחדש זיו‬
‫ צה לספירה שנת תשעה לחרבן שני‬geweiht haben soil ‫לכנסת בני‬
‫מקרא בצען מצרים‬: auch in diesem Epigraph (und zwar sowohl

in den Druck gab. Da dies erst kurz vor seinem Tode geschah, ist von den
beiden beziiglichen Werken ( ‫ ד ב ר כ ל ה ק ר א י ם‬und ‫ ) נ ח ל ק ד ו מ י ם‬nur je ein
Bogen gedruckt worden.
35) Auch in Cod. mass. T 14 erwahnt, s. Nachtrage. — ‫ נ ו ח ל נ צ ח =־ נ נ‬.
XXXV Einleitung.

im Original wie in Firkowitsch's friiher beiliegender Copie) ist


das Jahrhundert geandert, ausserdem die Zahlbuchstaben filr
Wochen- und Monatstag!

Inhalt: Paraschen; Sedarim in der Thora; Halften und Viertel


in der Thora (vgi. § 68) mit dem Refrain Ps. i n , 8 ‫;סמרכים וגרי‬
b
§ 70 ; 2 6 Verse, deren Anfang gleich ihrem Ende; Ochlah
No. 272; 9, § 75; 18, § 29. 11. 37; 21 = $ 36 Ende (S. 36,
6 — 8. Der Haupttheil des § folgt an 38. Stelle. Diese Zer-
stiickelung beruht gewiss nur auf einem Irrthum des Schreibers);
a
$ 33• 53• 16. 10.16 . 34; 28 ‫אלין מלייא באררייהא דכתיבן לבר‬
‫ רמנקדין מיררם מלהא אר מיררם אתא ואינרן זיטימא‬t ‫מן רפא‬
01*‫( רמחלרקה רפליגין עליהון‬£‫( )ן)׳ח׳ני‬folgen Gen. !, 16. 2, 13•
2 2 u s w
4, 3• • ‫ ;)• ' ־‬29, Ochlah No. 374; § 50. 61; 32, Ochlah
No. 271; § 9. 17. 5 [Abschnitt 35 und 36, s. Nachtr. zu $ 5];
a
37, § 15. 15 ; 38, $ 36 (mit Ausnahme der letzten Zeilen,
s. Abschn. 21); 39 40;‫ ח ל ר ן שהתררה‬, Zahlen der Angeho
zw&lf Stamme, verschiedene Reihenfolgen der Stammenamen;
41, ‫ אלין הרין מלין מן תרין למבין‬aiphabetisch, von ‫ אורה‬bis
‫( חלרץ‬danach fehlt ein Blatt oder mehrere) 46 Beispiele (44 auch
Ochlah No. 59, sowie 2, welche daselbst nicht). Da sonach das
ganze Alphabet mehr als 80 Paare enthalten haben muss (Ochlah
bis 52 ‫ ח ל ר ץ‬, im Ganzen 99), kann dieser Massoracode
wie Firkowitsch will, von dem Urururgrossvater dessen (des Ahron
b. M. b. Ascher), welcher zuerst 80 solcher Paare zusammen-
stellte (s. Anm. 15), herruhren; 42, § 31. 12. 21; 45, Ochlah
No. 7; 46, Verse, in denen alle Buchstaben des Alphabets; 47,
$ 74; 48, § 73; '49, Ochlah No. 271 (vgi. oben Abschn. 32).
Schluss: Spr. 3, 13. 16. 17. Ps. 107, 43 und vor dem Psalm-
verse der Segenswunsch: ‫הקונה ישמח הקורא יחכם המבאר ימצא‬
‫המפרש יגדל המדקדק יבין המפרש ישכיל הדורש ידע המשכיל‬
‫יבין היגע יזכה המבין יגיד הקררא יחיה המקים יצליח הסרפר יוחן‬,
welcher nicht den Eindruck macht, als sei er im 8. Jahrhundert
geschrieben.

13) T 19. — Cod. massor. Tschuf. 19. Massora finalis,


unvollstandig (12 sehr grosse Pergamentblatter), alt. Die in
unserer Ausgabe abgedruckten Stiicke folgen in dieser Handschrift
ohne Unterbrechung also auf einander: g 68. 33. 53. 50. 31. 12.
Einleitung. XXXVI

29 [nur S. 29, Z. 10—15]. 44. 35. 11. 55. 64. 65. 37• 39• 40.
b
42. 41. 70 .
14) T 2 1.— Pergamentcodex Tschuf. 2 1. Bei 33 Blattern
aus Genes, und Exod. liegen zwei Blatter, deren Zugehdrigkeit
h
zum Codex zweifelhaft ist. 1 : Ende von $ 5 (S. 6, 1— Z. 8
‫)מאירה‬, eingeleitet durch den Anfang von $ 5 und einige Ueber-
a
gangsworte; 2 : $ 15, — jene Seite von Lobsprtichen, diese von
kurzen massor. Bemerkungen in Gestalt einer Pforte umgeben.
a
1 : Epigraph, nach welchem Sara, Tochter des ‫ישועה הכהן‬,
diese Thora der Karaersynagoge ‫ דאר אבן שמיה‬geweiht hat.
Gegen die Aechtheit dieser undatirten Urkunde wird kaum etwas
einzuwenden sein; aber dass Firkowitsch die ersichtlich von
spiiterer Hand herruhrende, ganz unvermittelt auf dem Rande
stehende Notiz796)‫בשנה הקנו לבד‬ n. Chr.) fur das wirkliche
jahr der Weihung erkliirte, ist eine Leistung, welche zeigt, dass
e r trotz grosser Raffinirtheit doch ausserordentlich — naiv war.
1 T 6
5) 3 • — Pergamentcodex Tschuf. 36. Pentateuch, ge‫־‬
schrieben von Salomo ben Bujaa; Punctation und Massora von
Ephraim ben Bujaa am 8. Kislev 1241 Sel. vollendet. Da der
Schreiber wohl identisch ist mit dem des Cod. A. (worauf schon
Ztschr. f. luth. Theol. 1875, S. 598 hingewiesen wurde), mogen
hier, damit alles auf Ben Ascher Beziigliche an 6'mem Orte ver-
einigt sei, die Epigraphe von Salomo und Ephraim mitgetheilt
werden. Das erste steht am Ende der Thora:
‫אני[ שלמה הלרי בר בויאעא‬
‫הלמיד סעיד בר פרגוי המכונה‬
‫בלקוק כהבתי זה ספד הורה‬
‫משה כיד אלהי הטובה עלי לרבנ‬
‫ ברהון ולרבנא צליח בנוהי דרבנא‬5
‫מימון יהיה עליהם סימן טוב‬
‫ י״א( יהוה‬/‫ויהקיים עליהם מקרא שכת )דברי א‬
5‫אלהי אבותיכם יםן& עליכם ככם אלן‬
‫פעמים ויברד אהכם כאשר דבר לכם‬
‫ ה׳׳א( ואני זאה בריהי‬,‫ ויתק עלי מקר שכת )ישעי נ״ש‬10
‫אוהם אמר יהוה רוחי אש]ר עליך‬
‫ודברי אשר שמהי בפיך לא ימושו‬
‫מפיך ומפי זרעד ומפי זרע זרעך‬
‫אמר יהוה מעתה ועד עולם ויהקי‬
‫‪XXX VII‬‬ ‫‪Einleitung.‬‬

‫‪ !5‬עליה פוקר סוכת )תהל' מ״ה‪ ,‬י"!( ה ח ת אבוהיך יהיר‬


‫בניד המויהכור למרים בכל הארץ‬
‫ריהיה עליהם סיבון טרב סיפון ברכה‬
‫וישועה סימן נחמה וכלכלה ופרנסה‬
‫וסימן לביאה המשיח ולבנין ירושלם‬
‫וראה בנים לבניך שלום על ישראל אמן)תהל' קב״ת‪ ,‬וי(‬
‫‪v‬‬
‫‪Zu den Namen Z. 1. 3 gl• die Randnotc in Papiercodex Tschuf. 10‬‬
‫ר ב ־ ע ז ק ה ‪(jes., jer.) zu‬‬ ‫‪Jes. 36, 4:‬‬ ‫ובכתיבת בן‬ ‫תיבה‬ ‫דאמרי ח ד ה‬ ‫איכ*&‬
‫חדה‬ ‫תלמיד ק ו ק‬ ‫‪.‬בויאעא‬ ‫‪— z. 5.‬‬ ‫ב ר ה ו ן ־ ‪Den Namen‬‬ ‫‪weist l.‬‬ ‫‪Zunz,‬‬
‫‪Namen der Juden (Schriften II, 28) nach aus ,,Simeon Duran, Th. 2, No. 96.‬‬
‫• א ב ר ה ם ‪97". Dieselbe Person heisst im folgenden Epigraph Z. 10‬‬
‫‪Das Epigraph des Massorethen steht am Anfange des Buches:‬‬
‫‪ 12‬ההיה עליהם התורה הזאה‬ ‫אני אפרים בן רבי בויאעא‬
‫רעליכר רעל כל ישראל סימן‬ ‫נקדתי רמיסרתי)‪ (so‬וכללתי אה‬
‫טרב סימן ברכה לפדות‬ ‫התררה הזאת רבדקתי ארתה‬
‫‪ 15‬ולישרעה לביאת המשיח‬ ‫כיד אלהי הטובה עלי ואס‬
‫‪5‬‬ ‫ולבנין ירושלם רלקברץ‬ ‫בה שגגה אל יחשב‬ ‫יש‬
‫גליוה ישראל כמו שהבטיח‬ ‫לי י ר י ערן השלמהי בידם ר‬
‫ארהנר בראינר)‪ (so‬ברנה ירושלם‬ ‫דז ב ח כסלר שנת אלן?‬
‫י ר י נדחי ישראל יכנס‪ :‬רכשא‬ ‫ומאתים ארבעים ואחה‬
‫‪ 20‬נס לגוים ואסןן נדחי ישראל‬ ‫שנה למנין שטרות י‬
‫ונפוצות יהודה יקבץ מארבע ‪10‬‬ ‫אברהם ולרבנא‬ ‫לרבנא‬
‫כנפות הארץ‪.‬‬ ‫צאליח)‪ (so‬בנוהי דרבנא מימון‬
‫‪ jes.‬ו נ ש א ו ג ו י ‪ — z. 19‬י* ‪ Ps. 147.‬ב ו פ ה ו ג ו י ‪•z. 18‬‬ ‫‪.— z. 21.‬״‪12,‬‬ ‫‪22,‬‬
‫‪ bilden ein Viereck.‬ו נ פ ו צ ו ת ו ג ו י ‪die Worte‬‬
‫‪ in der Thora‬פסק ‪Zu der Mass. fin. nach den Stellen mit‬‬
‫‪), dann § 3.‬שלשלת ‪ dreimal‬שישלה ‪zuerst § 19 (statt‬‬
‫‪16) T 43. — Pergamentcodex Tschuf. 43. Prophetae priores.‬‬
‫‪Aechtes Epigraph vom J. 989, welches interessant ist, weil es‬‬
‫‪zeigt, dass Ahron ben Ascher damals bereits gestorben war, und‬‬
‫‪dass die von ihm bearbeitete Bibelhandschrift schon damals in‬‬
‫‪hohem Ansehen stand (vgl. S. IX):‬‬
‫אני יו‪0‬ן‪ 6‬בן יעקב מערבי ‪. . . .‬‬
‫כתבתי ונקדתי ומסרתי א ת א]רבעת הספרים‬
‫האילו מן הספרים המוגהים אשר ]נקד ומסר‬
‫אהרן בן משה בן אשר נוחו בגן עדן ]בורושלם‬
‫עיר הקדש אלהים יכוננה עד עולם ]סלה )תהל׳ מ״ין‪ ,‬נוי(‪.‬‬
‫‪Der Inhalt dieses Epigraphs wird auch einige Mittheilungen‬‬
‫‪iiber die Massora zweckmassig erscheinen lassen. — Am Ende‬‬
Einleitung. XXXVIII

des Buches der Konige stehen Zahlungen, welche also schliessen


(Erganzung zu § 68, s. 56): ‫כל הפסוקים פול ארבעה הספרים‬
‫ וכל הסדרים הטעים‬,‫ארבעת אלפים ופלאה וטנים עטר פסוקים‬
‫ יילד מממון וילכד‬,‫ רביעיה הראטון טל ארבעה הספרים‬.‫וטבעה‬
,‫ חצי ארבעה הספרים הראטונים‬.(‫ ל׳‬,‫מלט מאות טועלים )שופע׳ ע״ו‬
‫ »"ב( רביעית ארבעת הספרים‬,‫ גי‬,'‫וימלח אבנר מלאכים אל דוד )שמי׳ ב‬
‫ כה אמר ייי לא תעלו ולא תלחמו]ן[ עם אחיכם‬,‫הראמונים האחרון‬
(‫ כ״ד‬,3"‫ ׳‬,'‫בכי ימראל )מלכ׳ א‬. — Die dann foigende Mass. fin. be-
steht aus acht mit Gold und Blau verzierten Blattern, von denen
leider keins ganz erhalten ist; von manchen sind nur noch
kleine Stiicke vorhanden. Die Reihenfolge der Stiicke war:
Stellen mit ‫ פסק‬in den proph. pr.; Pathach bei Athnach und
Soph Pasuk dgl.; Differenzen zwischen den Orientalen und den
Occidentalen das.; Ochlah No. 271. 270. 269; unsere Ausgabe
b 1
$ 73• 7° • 7• 5• 29. . . 11. 55. 9. 8. 63. 64. 65. 33. 51. 50.
1
45. 44• 53• 21. 9• 20. 3°• 34• 4• !7; dann ‫ כל קריה‬u. s. w.

Die sammtlichen mit T bezeichneten Handschriften gehoren


seit 1876 der kaiserl. offentlichen Bibliothek in St. Petersburg.
Von den 1862 Firkowitsch abgekauften Bibelcodices (sie sind
sammtlich im Catal. beschrieben) verdienen hier ausser B Er-
wahnung:
17) F 88 (Cat. S. T25. 126). Massora finalis; zwei nicht
zusammenhangende Blatter, von denen die letzten Zeilen abge-
a
schnitten sind. Blatt 1: $ 70 ; 68; Verse des Pentateuchs, in
denen ‫ פסק‬vorkommt. Das zweite Blatt hat vor ‫סמוכים לעד‬
‫( לעולם עמוים באמת וישר‬Ps. m , 8) und den $$ 19.20. 33 noch
folgenden merkwurdigen, von Ad. Neubauer, Aus der Petersburger
Bibliothek, Leipz. 1866, S. 104, sehr ungenau wiedergegebenen
und deshalb hier wiederholten Passus (zwischen ‫ סופרים‬und ‫באר‬
ist, weil das Ende der Columne abgeschnitten, eine Liicke von
6
mehreren, wohl 5, Zeilen): 3 )‫לקרא‬:‫מאלה מאלתי אתכם בעלי ה‬
‫( לברכה מהוא‬so) ‫כי המלמד הגדול ר אהרן בן משה בן אמר זכרם‬
‫ באר הימב ויש בה שתי תיבות‬. . . ‫אמן גדול בתקון הסופרים‬
‫בהם שתי_ אותיות כקד אוהם דגש ורפי וכן בספרי הרבה לו ואילו‬
.(‫ ׳״ג‬,‫ ע׳־!( וחברתה או ירה לירה )שעות ׳״ע‬,‫המלין ועיךם עשרה )כראש׳ ל״ב‬
‫ נ‬8
36) ‫ ב ע ל י ה מ ק ר א‬, vgi. § 68 (s. 55. Z• )•
XXXIX Einleitung.

‫ ואתם תדעו לא יוכל אדם ידבר‬,‫למה כקד בן אפור זה באות אחת‬


,‫( המקרא‬so) ‫ אחינו בעלי בעלי‬,‫ אם יש אצלכם‬.‫( לעולם‬so) ‫בשניהם‬
‫ כי המקרא היא מלאכהכם וחכמתכם ואתם האמרו‬,‫תשובה השיבונו‬
‫אנחנו מהירים ורגילים בשפת הקודש ומלמדים ומודים בנקודות‬
‫ ואם אין ישובה לשתי המלין איך הקראו נפשכם בעלי‬.‫ובנגינוה‬
‫המקרא ומלמדים ומורים כי אהם לא הדעו עלילוה הנקוד והמעט י‬
‫ולא חילון? עשרים וארבעה ספרים‬. Dass Ben Ascher in der That
‫ ועירם‬und ‫ יירה‬schrieb, beweisen die massorethischen Notizen in
T Pap. 1 vor Zephanja und in dem alten Pentateuchcodex T 30
zu Gen. 32. Auf demselben Blatte wie die angefuhrte ‫שאלה‬
steht von spater Hand: ‫לבן משה בן מ ו ח א ועירים הע בשוא נח‬
‫והיוד דגושה ולבן אשר דדנ בשוא פ ה ח והיוד רפויה וכן יירה לבן‬
‫מוחא היוד בשוא והי ה ב רפויה ולבן אשר הי ה א חרוקה והב‬
‫דגושה‬. Diese Notiz widerspricht den beiden eben angefiihrten
Zeugnissen und ist wahrscheinlich von Firkowitsch selbst, der sie
freilich fur alt erklart, hinzugefiigt; denn in einem alten Collec-
taneenhefte, in welchem er erzahlt, dass er die beiden Blatter,
welche am Ende etnes ‫ ספר המבחר‬gewesen seien, im J. 1842
von einem gewissen ‫ מורשו‬fur die Odessaer Gesellschaft erhalten
habe, hat er nur die Frage, nicht aber die Antwort copirt, scheint
letztere also damals noch nicht vorhanden gewesen zu sein.
18) F 107 (Cat. S. 140. 141). Massora finalis. Ein Per-
gamentblatt, das nur auf einer Seite beschrieben ist. Am An-
fang des Biattes: ‫ ראש ישיבה‬£‫אלה דברי רבינו אהרן המלמד המל‬
3 7 ;
‫בן משה בן אשר ר ה ) אמן‬, Worte, deren Aechtheit aus ausseren
Griinden recht zweifelhaft ist. Zwischen beiden Columnen ein
Epigraph, welches angibt, dass der Codex geweiht worden sei
‫ יום ד לשבוע בחודש אב ביא בו שנת ד אלפ תשצ ליצירה‬und
zwar ‫פה קפה‬. Hier liegt offenbar eine Falschung vor; denn
statt ,,hier in Kafa" stand ‫סלה ועד‬, und Wochentag und Jahres-
zahl sind verandert (‫ ה אלפ‬hiess es ursprunglich; ‫ תשצ‬auf
Rasur). — Die erste Columne enthalt § 3 unserer Ausgabe; die
Bibelverse Ps. 111, 8 (‫)סמוכים‬. Spr. 3, 13. 14. 4, 2 2. 23, 23;
dann, mit ‫ ראה והתבונן דרך המקרא‬beginnend, die Bemerkung,
dass und warum sowohl Gen. 1, 1 als auch Exod. 20, 1 aus
7 Worten, die zusammen 28 Buchstaben haben, bestehen; end-
lich Einiges aus Ochlah No. 272. Zweite Columne: Zahlen der

37) ‫ ר ו ח י ד ו ה תנידזנו‬.
Einleitung. XL

Verse, Worter u. s. w. des Gesetzes, dgl. die Halften (vgl. § 68);


die Autoren der bibl. Biicher (§ 70") und die Namen der ein-
zelnen 24 Biicher (Chronik am Anfang der Hagiographen).

19) Der der Universitatsbibliothek in Halle gehorende Codex


des massorethischen Sammelwerkes Ochlah W'ochlah, ausfiihrlich
beschrieben von H. Hupfeld, Zeitschr. der deutschen morgen-
land. Gesellschaft XXI (1867), S. 201—220, und nach ihm von
Christian D. Ginsburg, Jacob ben Chajim ibn Adonijah's intro-
d
duction to the Rabbinic Bible, 2 edit., London 1867, S. 28—34.
Eine kurzere Redaction desselben Werkes, im Besitz der Pariser
Nationalbibliothek anc. fonds hebr. No. 56, ist von S. Frensdorff
(ohne Kenntniss von der Handschrift in Halle), Hannover 1864,
to
4 , edirt unter dem Titel ,,Ochlah W'ochlah" (vgl. die eingehende
Besprechung von S. Baer, Ztschr. f. luth. Theol. 1865, S. 583 —
,j8 ). Dies Buch ist in unserer Ausgabe iiberall gemeint, wo
7

nicht ausdrucklich ,,Cod. Halle" hinzugesetzt ist.


20) Bibelcodex vom J. 1294, Hrn. S. M. Goldschmidt in
Frankfurt a. M. gehorig. Er wurde von S. Baer auch bei den
Anm. 3 genannten Ausgaben einzelner bibl. Biicher benutzt. —
Ueber einige andere gelegentlich erwahnte Handschriften vgl. die
Vorreden zu diesen Ausgaben, z. B. bezuglich des Pentateuch-
codex des Dr. Curtiss die Vorrede zum Liber duodecim pro-
phetarum, p. V.

V.
jCurze U e b e r s i c M des Inhalts d e r einzelnen Abschnitte.
§ 1. Ueberschrift S. 1. — § 2. Einleitender Lobpreis Gottes S. 1. —
§ 3. Dreitheilung der Bibel S. 1. — § 4. Disposition (Buchstaben, Vocale,
Accente) S. 2.

I. L a u t l e h r e .
Consonanten.
§ 5. Figur, Aussprache und Classificirung der Buchstaben S. 4. — § 6.
Besonderheiten der Kehlbuchstaben S. 6. — § 7. Doppelte Aussprache des
Resch S. 7. — § 8. Gleiche Aussprache mancher Buchstaben am Wortende
‫ א‬, ! ‫ ד‬, ‫ )י‬und Gebrauch eines derselben fur einen anderen. Kethib und
Keri S. 8.
XLI Einleitung.

Vocale.
§ 9. Voile und defective Schreibung. Nothwendigkeit der Vocalzeichen
S. 10. — § 10. Allgemeine Notizen iiber die Vocale (mit Namen) S. 11. —
§ 11. Scheba (Schwa) mobile und Scheba quiescens S. 12. — § 12. 13.
Scheba am Wortanfange vor Jod S. 13. 14. — § 14. Schwankender Gebrauch
beziiglich der Ersetzung des Scheba durch einen Halbvocal (R. Pinchas) S. 14.
— § 15• Vocale und Scheba, insonderheit bei den Gutturalen S. 15.

Accente.
a
§ 16. Allgemeines iiber die Accente S. 16. — § 16 . 17. Die Accente
der prosaischen Biicher S. 17. — § 18. Die Accente der poetischen Biicher
S. 19. — § 19. Darga oder Mercha vor Tebir S. 20. — § 20. Mercha und
Tebir in einem Worte S. 21. — § 21. Mercha oder Munach vor Sarka S. 22.
— § 22. Doppcl-Mercha vor Tiphcha S. 23. — § 23. Asia oder Munach vor
Paschta S. 24. — § 24. Mercha vor Zinnor (in den poet. Buchern) S. 24. —
§ 25. Mercha oder Munach vor Silluk (in den poet. Buchern) S. 25. —
§ 26. Makkeph oder Munach vor Dechi (in den poet. Buchern) S. 26. —
§ 27. Eigenthumliche Setzung des Chateph7Pathach in dem mit verbindendem
Accente versehenen Worte vor Zinnor und Klein-Rebia (in den poet. Bttchern)
S. 26. — § 28. Setzung des Pasek • Strichleins S. 27. — § 29. Dageschirung
von ‫ בגדכפ״ת‬nach den Buchstaben !‫ איי״(־‬S. 28.

Gaja.
§ 30—32• Regeln iiber das Metheg (Gaja) S. 30. 31. — § 33• Aus-
sprache des Scheba in der Mitte des Wortes unter dem ersten von zwei
gleichen Consonanten S. 31. — § 34. Aussprache des vocallosen ‫ מ‬am Wort-
anfange bei vorgesetztem Artikel, besonders im Parte. Piel S. 33. — § 35.
Metheg oder Munach beim Stamme ‫ עשה‬S. 33.

II. Forraenlehre.
§ 36. Veranderung der Vocale bei der Flexion S. 34.

Nomen.
§ 37• 38. 39• Status constructus S. 36. 37. — § 40. Zere vor Makkeph
in Segol verkiirzt S. 37• — § ‫ ך‬4 1 . 3 und ‫ בן‬S. 38. —" § 42. ‫ את‬und ‫א ת‬
S. 39. — § 43. ‫ ה ם‬und ‫ ה ס‬S. 39. — § 44. ‫ מ ר כ ב ה‬, Vocalisirung der ersten
Silbe s. 39. — § 45. ‫חרבות‬, und ‫ ח ר ב ו ת‬s. 40. — § 46. ‫ צ ס י י א‬und ‫צ פ ר י ם‬
S. 40. — § 47. ‫ כל‬und ‫ כל‬S. 40. — § 48. Vocalisirung des Artikels vorn
S. 41.

Verbum.
§ 49. Pathach a) bleibt auch in Pausa unter dem zweiten Radical in
der 1. Person Sing. Perf.; b) im Piel der Verba mediae gutturalis S. 41. —
Einleitung. XLII

‫ב י‬ w a n n
§ 50. ‫חלןי‬, ‫ י ר ד‬, § 51. ‫ א כ ל‬, § 52• ‫ ג י ש‬, § 53• ‫׳ ך‬ Chateph-Pathach
statt Scheba unter dem zweiten Radical S. 41. 42. — § 54. ‫ א ס ר‬, ‫ א‬hat im
Impf. Kal mit einer Ausnahme Scheba quiescens S. 42. — § 55. Verbal-
endung ‫ ) נ ח ( י נ ה‬mit und ohne Dagesch im ‫ נ‬S. 43.
‫״‬

§ 56. ‫ ל מ ה‬und ‫ ל ט ח‬s. 43.

A n h a n g.
§ 57. Tikkun Sopherim S. 44. — § 58. Die mit ausserordentlichen
Puncten verseh'enen Worter S. 45. — § ‫׳‬59 Die schwebenden Buchstaben
S. 47. — § 60. Die umgekehrten Buchstaben (t.) S. 47. — § 61. Die grossen
und die kleinen Buchstaben S. 47. — § 62. Zehn Worter, die gelesen, aber
nicht geschrieben werden, und acht Worter, die geschrieben, aber nicht ge-
lesen werden S. 49. — § 63. Weshalb zehn Worter gelesen, aber nicht ge-
schrieben werden S. 49. — § 64. Weshalb acht Worter geschrieben, aber
nicht gelesen werden S. 51. — § 65. Weshalb in der heil. Schrift Manches
zwar nicht auf den ersten Blick klar, aber doch schliesslich dem treu Forschen-
den verstandlich sei S. 53. — § 66. Sechs Worter, die in den Thorarollen
am Anfange von Columnen stehen miissen. S. 54. — § 67. Die Stellen des
Pentateuchs, an welchen mitten im Verse ein Zwischenraum ist S. 54. —
§ 68. a) Zahlen der Verse, Worte, Buchstaben in den biblischen Biichern;
b) Halften und Viertel in Pentateuch, Propheten und Hagiographen; c) wie
viel Zeilen zwischen den einzelnen Biichern der Bibel frei zu lassen seien
S. 55. — § 69. Massora des Dosa bar Elasar S. 56. — § 70. a) Autoren
der biblischen Biicher S. 57. — b) Berechnung der Jahre, iiber welche jedes
Buch der Bibel berichtet S. 57—60. — § 7>• a) Vocalisirung des Vav consecu-
tivum; b) Benennungen der Redetheile S. 60. — § 72• Worter, die gewohn-
lich Kamez (Zere), nur ausnahmsweise Pathach (Segol) haben, und deren
Gegensatze S. 61. — § 73. Worter, die nur &nmal auf der vorletzten Silbe,
und Worter, die mit 6iner Ausnahme auf der letzten Silbe betont sind S. 65.
— § 74. Worter, vor denen gewdhnlich die Proposition ‫על‬, nur ausnahms-
weise ‫ א ל‬steht S. 68. — § 75. Aus zwei und mehr Wortern bestehende Ver-
bindungen, in denen die Worter mit 6iner Ausnahme stets in derselben Ord-
nung auf einander folgen S. 72. — § 76. Wortpaare, bei denen das erste
Wort nur einmal Vav copulativum hat S. 75.

Dr. S. B a e r . Prof. Dr. H . L . S t r a c k .


‫( זה ספר ט ד ק ד ר ק י ה מ ע ט י ם‬1
8
‫שהחביר ר׳ אהרן בן אשר טטקרם טעזיה) הנקרא טבריה אמר‬
‫ ויקיצהו עם ישני‬,‫ אלהים יניחהו על טשכבו‬.‫ ים כנדה טערבה‬.‫על‬
:‫ הטשכילים והמזהירים יזהירו נזהר הרקיע בגן עדן‬.‫אדטה עפר‬
1
‫ ו ב ה ) לשוני כקשה‬,‫ אשר הורהו לפני ערך‬,‫יהי שם י י טברך‬
b 2
,‫ חקרהיה ברחב ו&רך‬, ( ) ‫ כי היא אירח סלולה בלי ס ר ך‬,‫דרך‬
‫ דורשה לבו לא‬/ ) ‫ בחכטה ובינה בלי פ ל ח‬,‫ ארךף‬q‫דרשתיה בלב וא‬
3 5 6
,‫ וללהג ספרים לא יצרך‬,‫ חוקרה תלטוח לעד) טב!רך‬, )‫יבולך‬
:‫ טנחילה שטו יתברך‬,‫נוחלה נרו סלה)• יערך‬

,‫( סדר הטקרא‬3


‫טמונה‬ ,‫כתורהף‬ ‫ קדטוניות וסדורם‬,‫ת ו ר ה האשטרה הראשונה‬
:5)‫ אטת‬,‫ סיום התורה כתורה‬,‫תורה)* כהורה‬
11
‫התורה כמעמד‬ )‫ שלום‬,‫סדר דזפביאים האשטרת התיכונה‬

Quellennachweis.
1) Ueberschrift in V. und S. 2 ) V. T 15. 13. Man. p. 6. 3 ) V.
D. S. P . A. T 1. 15. 13. Eben Sap. I, 16. II, 187. Auch ist dieses Stuck
in die gedruckte Masora magna aufgenommen worden. Dessen erster Passus
steht namlich als Umschrift um das erste Wort des Exodus (in der Bibel
Venedig 1518 um das erste Wort der Genesis), der zweite um das erste Wort
des Buches Josua, und der dritte um das erste Wort der Psalmen.
Commentar.
a) •‫( מעזיי‬Vocale nach Nehem. 10, 9. 1 Chron. 24, 18), bei den
jiidischen Gelehrten des Mittelalters Name der Stadt Tiberias, b) ,,ohne Ver-
kehrtheit", vgl. ‫( ם ר ו ך דםריכו לי‬Targum Thren. 3, 59). c) ,,und mit Geduld".
d) ,,ohne Schwierigkeit", vgi. das taimud. ‫ פ ר י כ א ה ו א‬, ‫ ו פ ר כ ו ה‬,‫א י כ א למיפרד‬
(Sabbath 28. Pesach. 66). So verwendet dies Wort auch R. Nathan im Schluss-
gedichte (mscr.) zu seinem Aruch. e) ,,wird nicht verzagen" (Lev. 26, 36).
f) Die darin vorkommenden Geschichten der Vorzeit sind eben so wichtig wie
das Gesetz selbst. Siehe Eben Sap. I I , 189. g) ‫ משנה ת ו ר ה‬talmudische Benen-
nung des Deuteronomii. .h) ‫ ש ל ו ם‬, wie das masoretische ‫ א ט ל מ ת א‬Bezeich-
nung der prophetischen Schriften, ist nicht ,,Erganzung" sondern ,,Ueber-
lieferung" zu iibersetzen, s. Joh. Delitzsch De inspiratione Scripturae Sacrae
(Leipz. 1872) p. 7; S. Fiinn, Kirja neemana (Wilna i860) p. XVI. Note 7.
Das Wort ist also ganz gleichbedeutend der mischnischen Bezeichnung ‫ ק ב ל ה‬.
Varianten.
1) ‫בה‬1 fehit in P . und T. 2) ‫ כ י ה י א א ר ח ם ל ו ל ה בלי ם ד ך‬fehit in P . und
T. 3) P . und T. 4.‫ ) ק ו י ן ל מ הונו'יהיך‬P. und T.
1
§• 3• 4• 2
3 1
) ‫ ולמדים ממנו) הוריה כתורה משיבי נפשות צירי א מ ו נ ה‬,‫התורה‬
b 2
‫ וכל אחד ואחד דבר‬, ( ) ‫עומדים במגדל מעל לעם כחקת ה ת ו ר ה‬
3
: ) ‫ באשמרח התיכונה יושבים ב א מ ת‬,‫א מ ה בפיו ובעניניו‬
‫ קבלה של א מ ה וזכרוןי‬,‫סדר ה כ ה ו ב י ם האשמרת האחרונה‬
d 0
‫ כתובים‬, )‫ תורה נביאים וכתובים‬,‫ ושמותם מלמדים עליהם‬. )‫ראשונות‬
,‫ ועל הכלל על גבוליהם‬,‫ על היחידים בראשיהם‬/ ) ‫מפי נ ב י א י ם‬
6 7 6
‫להודיע שכל)ל הכתב והבטוי) בענינו וכמשפטו) והפלפןש) לכהב‬
‫הקדש והפקוד והטעמים העליונים והתחתונים ואותות הלוים ואותות‬
‫קטנים וגדולים והנקודים והעקומיסף והחיצונים והסתומים והפתוחים‬
8
‫ ה ם‬. ‫ כ י‬/ ) ‫והנכתב ולא נקרא והנקרא ולא נכתב) ואותות מ נ ז ר ו ת‬
‫ ואם רבו בשמות ובמינים‬,‫על חלקם ועל גבולם ועל םדוךם ועל שפרנס‬
10 9
‫כלם) שבים לסדור הזה בביה קדש הקדשים והקדש) וחצר אהל‬
:‫ והמשכילים יבינו‬, ‫מ ו ע ד ף‬
‫ בשמים וארץ ואורה עוד באיש‬,*)‫עוד בשלשה נמשלה הורה‬
‫׳‬ (4

Q. 4) P. T 15. 13 (fragmentarisch auch in 1).


C. a) Bezeichnung der Propheten. b) ,,Xach Bestimmung der Thora"
in Deuteron. 18, 15. c) Anspielung auf Esra, Nehemia, Chronik und Ruth.
a
d) Vgl. Pesikta (Ausg. Buber) f. 105 : ‫ ה ת ו ר ה משולטות ת ו ר ה נ ב י א י ם ו כ ת ו ב י ם‬.
e) ,,Und das mit der heil. Schrift Verkniipfte, Zusammenhangende", als da ist:
‫ ה נ ק ו ד ו ה ט ע מ י ם‬u. s. w. — Gratz (Geschichte V, Note 23) halt dies Wort fitr
gleichbedeutend mit dem talmudischen ‫ ה ק י ש‬,,Vergleichung", ohne zu berilck•
sichtigen, dass bei einer solchen Erklarung das Wort weder mit dem Vorher-
gehenden noch mit dem Nachfolgenden irgend einen Zusammenhang hat.
Ueberdies muss er selbst, um nur einen Sinn herauszubringen, das Wort ‫ד ו מ ה‬
einschieben. f) ,,gebogene Buchstaben". Siehe Baer's ‫ ת ק ו ן ה ס ו פ ר‬Anhang
S. 18ff. g) ,,Umgewandte Buchstaben". h) d. h. die Rangstufen der bibl.
Biicher hinsichtlich ihrer Wichtigkeit ist denen des Tempels gleich. ‫= ת ו ר ה‬
Allerheiligstes, ‫ = נ ב י א י ם‬Heiligthum, ‫ ־= כ ת ו ב י ם‬Vorhof. Diese allegorische
Peutung der Dreitheilung der Schrift fuhrt auch Duran im Vomort seines
Maase ephod (p. 11) an. i) Nach verschiedenen Agadoth, basirend auf Deut.
33. 2• Spr. 6, 23. 22, 20. 31, 10. Siehe Midrasch Tanchuma zu Exod. 19.
Num. 1. Jalkut I , § 286. § 953. II, § 960. § 964.
V . 1) So in A., T 1 und Eben Sap. Die iibrigen Quellen haben
‫ ; ו מ ו ר י ם מ ה ם‬p. ‫( ו מ ו ד י ם מ ה ם ה ו ד י י ה‬mit Daieth, gewiss faisch). 2) ‫כדזקת‬
‫ ה ת ו ר ה‬fehit in A. und T 1. 3) A. ‫יוןנים ב כ ב ו ד‬. 4) ‫כ ת ו ב י ם מ פ י נ ב י א י ם‬
fehit in A. und T 1. 5) In P. ist ‫ שכל‬vocalisirt. 6) So richtig in A. P.
T 15. d. h. ,,Aussprache". 7) ‫בעי ובמי‬, diese beiden Worte nur in.V. S.
8) Statt ‫ ו ה נ כ ת ב ולא נ ק ר א ו ה נ ק ר א ולא נ כ ת ב‬hat A: ‫ואינו' וישנו‬, dem Sinne
nach dasselbe. 9) ‫ כ ל ס‬so in T 1. Andere: ‫ ה ס‬. io) ‫ ו ה ק ד ש‬So richtig in A.
In den iibrigen Quellen fehit dies Wort.
‫‪3‬‬ ‫•‪ 4‬־§‬

‫חכם אהוב ונורא‪ ,‬רבה חיל יפה דברה‪ ,‬סודה אגידה ואומרה‪ ,‬בדעה‬
‫ובעופה ברורה‪:‬‬
‫*(אתחיל לכתוב גבורה שלאותךות התורה‪ ,‬אשר עינים מאירה‪,‬‬
‫הברורוה כאור המנורה‪ ,‬המשמחות נפש מרה‪ ,‬הנתונות משמי ש פ ר ה ) ‪/‬‬
‫‪b‬‬
‫מפי הגבורה‪ ,‬על יד ענו נקרא) ‪:‬‬
‫ש‬
‫יסוד ף אותיות עשרים ושתים‪ ,‬חמש מ ה ם פי שנים) ‪ ,‬כופפות‬
‫ומותחות רגללם‪ ,‬בסו!*־ ובאמצע פעמלם‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫עוד שבע) רחבות ידים‪ ,‬והפה מאירות עינים‪ ,‬מחכימות‬
‫לבבות‪ .‬בכפלים ף וחמודות לשמע אזנים‪:‬‬
‫עוד שבע מוספות בראשף‪ ,‬צרופות לברר ולדרוש‪ ,‬נצבות‬
‫בתבות בראש‪ ,‬מרוות כדגן ותירלש‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ועוד מכלם) כבודות‪ ,‬לחיץ• בגרון מ מ ד ו ת ) ‪ /‬סתירות כמךם‬
‫בכדות‪ ,‬וכעדי לבעליהן ענודוה‪ ,‬מזהב ומפז חמודות‪ ,‬אשר הנחיל‬
‫צופה עתידות‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫עוד ארבע מ ה ם ) כמנהג הילת‪ ,‬זכרים עם נקבות ח נ ו י ו ת ף ‪,‬‬
‫כפיים אוי״ה הקנויות‪ ,‬אצל בגדכפ״ה שרויות‪ ,‬באמה וישר עשויות‪,‬‬
‫גלויוה ולא חבויות‪ ,‬מספרם עשר טנדיות‪ ,‬ארבע עם שש מצויוה‪,‬‬
‫מ ה ם לא חצויות‪ ,‬כי הם להם רצויות‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫עוד דרך הספונים) ‪ ,‬כחילים הם מזינים‪ ,‬כשרפים שירה עונים‪,‬‬
‫ובמלאכתם משמאילים ומימינים‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫עוד מספרם שנים עשר) ‪ ,‬לכל א ח ד שופט ושר‪ ,‬מחכימים לכל‬
‫‪1‬‬
‫בשר‪ ,‬ומלמדים דעת ומוסר) ‪:‬‬
‫‪k‬‬
‫עוד שריהם) במספר נירשה‪ ,‬בבין וחקר ודרישה‪ ,‬נצבים כאבן‬

‫‪G. *) Dies StUck ist als eine Einleitung zu betrachten, die alle im‬‬
‫‪Folgenden ausfuhrlich erklarten Gegenstande kurz anzeigt. Vgl. dazu Man.‬‬
‫‪p. 7. a) Nach Hiob 26, 13. b) Mosche (Num. 12, 3). c) Das sind die‬‬
‫‪ , welche doppelter‬ב ג ד כ פ ר ח ‪. d) D. s. die Buchstaben‬ך ם ן ‪ q‬ץ ‪Finalbuchstaben‬‬
‫‪. f) Die‬מטיח יכלה ‪Aussprache fahig sind, vgl. § 5. e) namlich die Buchstaben‬‬
‫‪ lagern, stehen in enger Ver-‬אוי״ה ‪ . g) Die vier Buchstaben‬א ה ח ע ‪Gutturales‬‬
‫‪ hinsichtlich deren Aspirirung. h) Die Lesezeichen, Vocale.‬בגדכפיז ‪bindung mit‬‬
‫‪i) Die 12 Servilbuchstaben, s. § 5. k) namlich die Stammbuchstaben im‬‬
‫‪Worte.‬‬
‫‪) In P. und T 15 falsch‬ג ‪.‬עוד ‪V. 1) In den Manuscr. irrthiimlich‬‬
‫‪; ebenfalls‬אהה׳״ע ‪ und zu dem Satze erklarend beigefugt:‬י ' ‪; in T 13:‬שלשה‬
‫‪Irrthum, denn gerade diese Buchstaben sind nicht der Verdoppelung fahig.‬‬
‫‪ so richtig in T 13. In‬ארבע כלחם )‪ . 4‬פ ל ס ‪ In den Manuscr. steht‬מ כ ל ם )‪3‬‬
‫שנים ‪ , sinnlos. 5) Die Manuscr. haben:‬ע ו ד מ ה ס שש ‪P. und T 15 steht‬‬
‫‪ , ohne Zweifel irrthum, s. § 5.‬ש מ ו נ ח עשר ל כ ל שלושה שופט‬
‫*‪1‬‬
‫•‪§• 4• 5‬‬ ‫‪4‬‬

‫בעשרים‬ ‫ילדי אשה‪,‬‬ ‫רכחאומים‬ ‫אשא‪,‬‬


‫הראשה‪ ,‬כלהב וגחלי‬
‫‪0‬‬
‫וארבעה) דרושה‪:‬‬
‫עוד שנים עשר טעמים)»‪ ,‬המשולים במי אגמים‪ ,‬ובאיש אשר‬
‫בגדיו חמים‪ ,‬מחוקים כמטעמים‪ ,‬נגין נואמים‪ ,‬שיר מנעימים‪ ,‬בשום‬
‫שכל חתומים‪ ,‬מפי נבונים וחכמים‪ ,‬מגלים ולא סהומים‪:‬‬
‫‪b‬‬
‫עוד שבעה ברעמים) ‪ ,‬משוחים נטןש וסמים‪ ,‬מקולס ירעשו‬
‫עמים‪ ,‬ויפלו לפניהם אפוים‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫עייד געיים שנים) בפדיום‪ ,‬עונים בקול איום‪ ,‬כאחד נולדו‬
‫ביום‪ :‬זה הוא קץ הסיום‪ ,‬ברוך יי יום יום‪:‬‬
‫בימינו תכון ציון‪ ,‬ויחכונן אפריון‪ ,‬ונירש חרמון ושריון‪ ,‬ועלינו‬
‫יופיע עליון‪ ,‬ועלו מושיעים בהר ציון‪:‬‬
‫‪ (5‬אלה ה ו ל ד ו ה ה א ו ה י ו ה ‪,‬‬
‫אפודת חבור הכל‪ ,‬ודבור אמירה הכל‪ ,‬ת ח ת האותיות עשרים‬
‫ושתים מנויות‪ ,‬אשר משמים אתויות‪ ,‬על יד ענו קנויות‪ ,‬ישובס‬
‫כ‬‫עשרים ושתים‪ ,‬חקוקות על לוחותיסף‪ ,‬מ ה ם כפולות בכפלים‪ ,‬ב כ ת‬
‫ובדבור שפתיםף‪ ,‬מ ה ם ארבעה ברשימה מעמיקים לתחומה ף‪ ,‬ו מ ה ס‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫סתומות כגנה ח ת ו מ ה ) ) ‪ ,‬ואחד תלול לרומה ף‪ ,‬עומד בדקו]‪ :‬קימה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ומהם חמשה עדופות‪ ,‬מ ת ו ח ו ת וכפופות) ‪ ,‬ומספר כלם עשרים ושבע ף‬
‫‪k‬‬
‫אות) ‪ ,‬ויסודם עשרים ושתים אות‪ .‬מ ה ם שלשה מפלאים)י‪ ,‬כתרשיש‬
‫‪1‬‬
‫ממלאים‪ ,‬ובפז מםכאים‪ ,‬מלכים צופים ודאים)״ ‪ ,‬משלשתם יחד‬
‫להתאים כל גלוים ומחבאים‪ ,‬ידיהם בכל כפראים הולכים ובאים‪.‬‬
‫ומהם שנים עשר‪ ,‬מתלהמים עם כל בשרף‪ ,‬לכל אחד נגיד ושר‪,‬‬

‫)‪Q. 6‬‬ ‫‪A. K. P. T 1. 13• 15• »7• 21.‬‬ ‫‪P• 37• Man. p. 6.‬‬
‫‪C . o) In den 24 Biichern der heiligen Schrift. a) Accente. b) 7 der‬‬
‫‪Accente haben eine drohnende Melodie: Paser, Telischa, Teres, Sarka, Legarme,‬‬
‫‪Rebia, Tebir. c) Gross-Gaja und Klein-Gaja, s. § 30 ff. d) Die zwei Gesetz-‬‬
‫‪ .‬ב ג ד כ פ י ת ‪1fe!n. e) Die Buchstaben‬׳‪t‬‬ ‫‪f) namlich y)t\"]. g) D und O.‬‬
‫‪, die als Finales ihren gebogenen Strich gerade abwarts‬כבינפצ )‪. i‬ל ‪J )as‬‬
‫‪. k) namlich nebst den 5 Finalbuchstaben. 1) Die 3 Lese-‬ךסן]‪5‬ץ ‪ziehen‬‬
‫‪) und schweben iiber ihnen.‬מלכים( ‪. m) ,,sie erschauen die Vocale‬אי״י ‪jniitter‬‬
‫‪ . Bekanntlich zahlt auch Dunasch‬א ב ה ו ט ־ ב ל מ נ ש ת ‪n) Die Bedienungsbuchstaben:‬‬
‫‪das Teth zu den Serviles, hat also an Ben Ascher einen Gewahrsmann. Frei-‬‬
‫‪lich nimmt Dunasch auch noch das Daleth dazu. Dieses rechnet aber Ben‬‬
‫‪Ascher wahrscheinlich deshalb nicht mit, weil sich dafiir nur ein einziges und‬‬
‫‪zwar chaldaisches Beispiel findet. Oder nimmt er 12 an, um damit eine Analogie‬‬
‫? ‪ des Buches Jezira (I, 2. 10. II, 1. V, 1) aufzustellen‬ש ת י ם עשרה פש־טית ‪zu den‬‬
‫‪ bios in Man. 2) D. hat irrthum-‬ו מ ה ם ם ת ו מ י ת כ ג נ ה ח ת ו מ ה )‪v . 1‬‬
‫‪.‬יתשעה ‪lich:‬‬
‫‪5‬‬
‫בדעת וחכמה ומוסר‪ .‬ומהם שבעה כפולים בלשון‪ ,‬נכאפוים ביפי‬
‫לחשון‪ ,‬שבעה עומדים בךגשוןי‪ ,‬ו ה ם שבעה כפולים‪ ,‬אשר מכלם‬
‫סגולים‪ ,‬בג״ד כפרית כלולים)» בשתי דרכים‪ ,‬במקרא ערוכים‪ ,‬כחצים‬
‫דרוכים‪ ,‬בשני פנים המוכים‪ ,‬בדגשה נםוכים‪ ,‬ובדפי רכים ומכים‪.‬‬
‫ומהם ארבעה‪ ,‬כגפן נטועה‪ ,‬במקרא קבועה‪ ,‬ממעיני הישועה‪ ,‬על‬
‫שני דרכים יוצאים‪ ,‬ו ה ם למאד נפלאים‪ ,‬כי כל אות אשר במקרא‬
‫יוצאת בךבוד ואטירה‪ ,‬חוץ ט ן אוי״ה המאשרה‪ ,‬כי סודם מפלא‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ובהם ה י א ף נפלא) ‪ .‬ועוד ארבעה בהם‪ ,‬אין באותיות כמוהם‪ ,‬כי‬
‫עוד שני דרכים להם‪ ,‬כי כל אוהיוה‪ ,‬אשר טטשה קנויוה‪ ,‬כל ארת‬
‫מלן• אחד לבדו לו‪ ,‬טשרהו בדרך א ח ד שבילו‪ ,‬בנועם דבור טלולו‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫חוץ מ ן אחה׳׳ע הידועים‪ ,‬אשר במקרא קבועים‪ ,‬כי שני כהרים) ‪ ,‬נחלו‬
‫בארבעה ועשרים ספרים‪ ,‬כלמוד נביאים וסופרים)‪ /‬ועוד שלשה מן‬
‫הארבעה‪ ,‬דרך א ח ד להם קבועה‪ ,‬מכל האותיות גרועה‪ ,‬הע״ח מן‬
‫הדגשה פרושים‪ ,‬ב ה לא נדרשים‪ ,‬וגם לא נגשים‪ :‬אלה תולדות‬
‫האותיוה מועדוה‪ ,‬מזהב ומפז חמודוה‪ ,‬אשר הנחיל צופה עתידוח‪,‬‬
‫ליי הלל והודות‪ .‬ובחר אלהינו בתורה ובכתב‪ ,‬ובחכמה פרש‬
‫אותיותיו‪ ,‬נדטהף לעץ שתול על מעינותיו‪ ,‬רייןן בגדלו בארך דליותיוף‪,‬‬
‫כי לטעלה ארכו פאורותיו‪ ,‬ולמטה יונקותיו‪ ,‬ולימין ולשטאל רבו‬
‫פרצותיו‪ ,‬ולא יכזבו מימי עינותיו‪ ,‬וכל צמא ישתה טיטי ישועה‪,‬‬
‫והשותה בוחנו באותותיו‪ ,‬בדבריו וצרו^ף מלותיו‪ ,‬וחםרותיו ויתרותיו‪,‬‬
‫וכתבותיו ופסקותיו‪ ,‬וטעמיו ונקודותיו‪ ,‬יפהחו לו סוד נתיבוהיו‪,‬‬
‫ובצדק יתישרו ארחותיו‪ ,‬ויבין בלבו וכליותיו‪ ,‬וישיג אורח מניותיו)«‪,‬‬

‫‪G . a) Die Palastinenser hatten auch fur das Resch eine weichere und‬‬
‫‪ ) ausgefiihrt wird. Auch das Buch‬ס י מ ן ר י ״ ש ( ‪hartere Aussprache wie § 7‬‬
‫‪Jezira zahlt diesen Buchstaben zu den der Aspiration fahigen. Die Stelle‬‬
‫מ ת נ ה ג ו ת ב ש ת י ל ש ו נ ו ת ב ב ד ד ג ! כ כ ‪(IV, 1) lautet:‬‬ ‫ש ב ע כפולות ב ג ד כפר״ת‬
‫‪ . Vgl. damit Menachem ben Saruk, Wcirterb. S. 5:‬ס פ ד ר ת ת ת ב נ י ־ ת ר ך ו ק ש ה‬
‫עשר‪.‬‬ ‫לארבעה‬ ‫ונכפליס‬ ‫אותםשבע‪,‬‬ ‫וישימו‬ ‫ה ס ו ד ה ו ס י פ ו ע ל י ה ם רי״ש‬ ‫״חכמי‬
‫‪Er" der Gottesname ist aus diesen Buchstaben gebildet. c) ,,Zwei‬״ ‪b) d. h.‬‬
‫‪ ) , d) ,,Nach der‬ד ר ך א ח ה ע ( ‪(Doppel-) Laute", sogenanntes Chateph, vgl. § 6‬‬
‫‪Lehre der Propheten und Schriftgelehrten". Derenbourg, Man. p. 7, gibt zu‬‬
‫‪einer falschen Leseart eine unrichtige Erklarung. e) Ezechiel 31, 7. 5.‬‬
‫־‪ ,,seiner Gewdlbe, Kammern".‬ח ״ י ו ת י ו )‪f) ,,Verbindung". g‬‬
‫‪V.‬‬ ‫נ פ ל א )‪1‬‬ ‫‪so‬‬ ‫;‪in T 1. 13 richtig‬‬ ‫‪die‬‬ ‫‪ .‬נ כ ל א ‪Anderen:‬‬ ‫)‪2‬‬ ‫נדמה‬
‫‪u. s. w. von hier an bis Ende aus K. In den iibrigen Codd. fehlen in einigen‬‬
‫‪diese Satze ganz, in andern sind bios Triimmer davon erhalten.‬‬
‫‪§• 5• 6.‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪a‬‬
‫כי למאד רבו מפלאותיו‪ .‬והלב מבלע) ‪ ,‬כנחל נרבע‪ ,‬חיה בחכמה‬
‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬
‫קבוע‪ ,‬ולשני ארגזים קרוע) ‪ ,‬וכנפי הראה) מקבלות מן הלב‪ ,‬והראה‬
‫‪0‬‬
‫לגרון‪ ,‬והגרון בחיך‪ ,‬והחיך בביה הבליעה) ולשון‪ ,‬והלשון בניב‬
‫שפתים‪ ,‬ושפתים והפה מגידים עניני הכתב‪ ,‬והכתב בתיבות‪ ,‬והתיבות‬
‫‪2‬‬
‫באותוח‪ ,‬והאוהוח ‪.‬בהריחה) ‪ ,‬והריחה בנקודות‪ ,‬ונקודות בשמות‪,‬‬
‫והשמוח בפירוש‪ ,‬והפירוש בענין‪ ,‬והענין בצרופן השכל‪ .‬טובה חכמה‬
‫מגבורה‪ ,‬ומוסיפה ומעדיפה אורה‪ ,‬ועינים מאירה‪ ,‬ונפש מגבירה‪,‬‬
‫ופתי מסבירה‪:‬‬

‫‪ ) (6‬ד ר ך א ח ה ״ ע (‬
‫ארבעה אותות נמוכים‪ ,‬במקרא ערוכים‪ ,‬נתן להם מהלכים‪ ,‬יצאו‬
‫על שני דרכים‪ ,‬ימין ושמאל מתהלכים‪ ,‬נחלו שני כתרים תמוכים‪,‬‬
‫עומדים נצבים כמלכים‪ ,‬כי יסוד האותות שתים ועשרים‪ ,‬וחמשה‬
‫ערופים להם מחוברים‪ ,‬וכל אחד יש לו דרך בארבעה ועשרים‬
‫ספרים‪ ,‬מחלקם לא נחםרים‪ ,‬בשפה ולשון נזכרים‪ ,‬ולמלך אחד‬
‫נאסרים‪ ,‬ולדרך אחת נמסרים‪ ,‬אם בקמץ נכרים‪ ,‬ואם בפתח נאמרים‪,‬‬
‫ואם בשלש נכןדות קשורים‪ ,‬ואם בשתי נקדות נכרים‪ ,‬ואם באו ואל‬
‫ואי נפתרים‪ ,‬חוץ מארבעה אותות מבוארים‪ ,‬נבדלים מכל חברים‪,‬‬
‫‪d‬‬
‫ונחלו שני כתרים) ‪ ,‬במקרא הולכים וחוזרים‪ ,‬מימינים ומשמאילים‬
‫כגבורים‪ ,‬כמלך ונגיד ושר שרים‪ ,‬כלמוד חכמים כשרים‪ ,‬מצדיקי הרבים‬
‫וכזהר הרקיע מזהירים• כי כל אות אשר בתורה‪ ,‬לצא בלשון ובשפה‬
‫ברורה‪ ,‬וברגש פעם נקרא‪ ,‬ולךפייה פעם יתחברה‪ ,‬חוץ מארבעה‬
‫בספירה‪ ,‬אשר לא ישתנו במקרא‪ ,‬כי הם ננאמים בחיך בברירה‪,‬‬
‫ובבית בליעה הקשורה‪ ,‬בדגש לא יצאו במקרא‪ ,‬לכן נבדלו מכל אות‬
‫שבתורה‪ ,‬אחה"ע החקוקים במקרא‪ ,‬אם בראש התיבה נחקקים‪ ,‬או‬
‫באמצע התיבה יצוקים‪ ,‬מ א ח וחבר ל א ‪ .‬נ ח ל ק י ם ‪ ,‬וזהו םיבוכם‪,‬‬
‫ופתרונם ומנינם‪ ,‬והגיונמ ושפינם‪ ,‬אהרן תעשה מחנה לאבוהיך‪ .‬דע‬

‫‪Q. 0) Hlos in A.‬‬


‫‪C. a) ,,Das Herz stromt wie ein quellender Strom, es (das Herz) lebt‬‬
‫‪wie die Weisheit (Gottes) es festgesetzt; es ist in 2 Kammern eingetheilt".‬‬
‫‪ ist nach Prov. 18, 4. b) ,,Die Lungenflugel".‬כ נ ח ל נובע ‪Der Ausdruck‬‬
‫ב י ת ה ב ל י ע ה )‪ heisst in der Mischna die Lunge (Talm. Chullin 42). c‬ר א ח‬
‫‪b‬‬
‫‪,,die Speiserohre", Schlund (Mi?chna Tahoroth I , 1. Sebach. 6 6 ) , hier‬‬
‫‪eigentlich ,,der Kehlknopf". d) ,,Zwei Kronen", d. s. zwei Vocalzeichen,‬‬
‫‪neben dem Scheba noch ein Pathach, Segol oder Komez.‬‬
‫‪ mit Resch‬ב ח ר י ת ה )‪, so richtig in T 21. 2‬קרוע ‪ bis‬ו ה ל ב ט ב י ע )‪V. 1‬‬
‫‪ (Ex. 32, 16).‬ח ד ת ‪in A. P. T 17. 21; ,,Zeichnung, Form" von‬‬
‫‪7‬‬

‫הלמד‪ ,‬כי כל ארה אשר במקרא יפול בהם דגש ורפי‪ ,‬כמר בי בי‬
‫גמל גמל כןז כן? פי פי תר תר‪ ,‬חרץ מארבע אותרה אחה״ע‪ ,‬לא יתיצב‬
‫בהם דגש לעולם‪ ,‬ויהיצב בהם א ח וחבר בניקוד‪ ,‬שוא ופתח שרא‬
‫וקמץ‪ ,‬ושאי• האותות אין להם א ח ולא חבר בניקוד‪ ,‬כי אם קמץ‬
‫קמץ ראם פ ת ח פ ת ח בלבד כמר בכה שפת‪ ,‬ראחה״ע חילוק כל‬
‫הארהרה לא יהיה בהם דגש לערלם‪ ,‬רלמה‪ ,‬כי הם ננאמים רירצאים‬
‫בביה הבליעה רבחיך‪ ,‬אל׳׳ןס חי״ת ה״י עי״ן‪ ,‬רשאר כל הארתרה בשפה‬
‫ובלשון לצאו‪ ,‬לכן נבדלו מכל האותות ונקודם בשוא רפתח שרא‬
‫וקמץ)* כאשר יחיה א ח ד מ ה ם בראש התיבה‪ ,‬כמו עשה ח ז ה עלה‬
‫הלא אני אשר חלי חדי הגוי הטוב המון אמר‪ ,‬ואם באמצע החיבה‬
‫יהיו על זה הדרך‪ ,‬כמו מעשה מחנה אהבה אהלה אהוא אחרי‬
‫האנשים‪ .‬ואם יהיה לפניהם דגש לא יצאו על זה הדרך ולא יהיה‬
‫עם אחד מ ה ם שוא‪ ,‬כמו הדרך הבאר חגים היום ה ז ה אדיר אבירי‬
‫עפות עליזה עמים עתה‪ ,‬על זה הדרך אם לפניהם אות רפי שוא‬
‫ופתחה או קמצה‪ ,‬ואם לפניהם דגש לא יהיה שוא‪:‬‬

‫‪ (7‬ס י מ ן רי״ש‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אשר לצא בדגש ואשר לצא ברפי‪ ,‬והוא לבני ארץ ישראל לבדם) ‪,‬‬
‫והוא קשור בלשונם אם יקי־או במקרא ואם ישיחו בשיחתם‪ ,‬והוא‬
‫בפי האנשים והנשים ובפי המק‪ ,‬ולא יזוז ולא יתחלק כאשר קוראים‬
‫בו במקרא במקום דגש‪ ,‬דגש ובמקום רפי רפי‪ .‬וזה הוא סימנו‪,‬‬
‫כאשר ןםמך רי״ש לששה אותוח סימנם זד״ט סצ״ח ויהיה ה ח ת האות‬
‫הסמוך לו שיא‪ ,‬יצא רי״ש בדפי‪ ,‬כמו בני ישראל‪ ,‬למרבה המשרה‬
‫)ישעיה ע ‪ /‬ו׳( מצרים‪ ,‬ולמעשרוח )ניץמיה י״ב‪ ,‬מ״ל( נעצךה נא )שועטים‬
‫ט״ל( ואח עטרה מוופן )במדכל ל״ב‪ ,‬ליה( מטרוח עזו )איוכ ל ‪ /‬ו׳(‬
‫וקטךי חרצה )דניאל ה ‪ /‬ו׳( עזךני יי אלהינו )דה״ב ׳׳׳ד‪ ,‬׳׳( כי אלהי‬
‫‪2‬‬
‫אבי בעץלי )שמות ׳״ק‪ ,‬ל׳( בךךכי )מ״א ג׳ י׳׳ל( הדריכני )תהלים כ״ה ה ( )‬

‫‪Q. 7) P. Man. p. 138. Cod. Cairo von 1028 (siehe Gratz Zeitschr.‬‬
‫‪1872, S. 281).‬‬
‫‪C. a) Es ist auffallend, dass nicht auch das Segol als Anhiinger des‬‬
‫‪ — Chateph-Segol) aufgefUhrt wird.‬א ח ו ח ב ר ( ‪Scheba‬‬
‫‪ ; auch‬ו ה ו א לבני מעזיה ט ב ר י ה ב ל ב ד ‪v . 1) in Cod. Cairo steht dafur:‬‬
‫דע כ י בני ‪in T 13, wo diese Regel fragmentarisch vorkommt, heisst es:‬‬
‫‪. Hier sei noch‬מעזיד‪ ,‬ה ם בני ט ב ר י ה מ ד ב ר י ם ו ק ו ר א י ם בו ב מ ק ר א ה ם ב ל ב ד‬
‫‪a‬‬
‫‪bemerkt, dass die Angabe in Michlol f. 9 1 fast wortlich mit der im Cod.‬‬
‫‪Cairo ubereinstimmt. 2) Von hier an sind in P. die Satze verworren; daher‬‬
‫‪das Foigende nach Cod. Cairo und Man.‬‬
‫‪§• 7• 8.‬‬ ‫‪8‬‬

‫)ישעיה‬ ‫הסרנים )שופטים ט״ז‪ ,‬ל׳( ושפור יתךא )ש״ב ׳״‪ ,1‬כ״ה( התרעעה‬
‫כ״ד‪ ,‬׳״ט(‪ ,‬אלד ששה אוחדה מלפני רי״ש‪ ,‬רשנים מאחריר סימנם נ״ל‪,‬‬
‫כמר ;ערלי לב )ירמיה ט׳ כ״ה( גרני )ישעיה כ״א‪ ,‬י׳( קרני )ש״א ב׳‪ ,‬א׳(‬
‫עךלרח פלשחים )ש״א י ז ‪ ,‬כיה( אלד שמרנה ארחרח ששה מלפני רי״ש‬
‫דשנים מאחריר‪ ,‬נ״ל זד״מ סצ״ת‪ ,‬רבלבד שהחיה שרא ה ח ח הארה‬
‫הסמרך לרי״ש‪ .‬ראם לא יהיה שרא לצא בדגש‪ .‬רכן אם היה שרא ה ח ח‬
‫הרי״ש הסמרך לששה ארחרח‪ ,‬יצא בלשרן רפי‪ ,‬כמר מזרעו למלך‬
‫)וייןרא כ ‪ /‬ב׳( בדרכי דוד אביו )דה״ב ׳״ז‪4 ,‬׳( כי ישרים דרכי יי )הושע‬
‫׳״ד‪ ,‬׳׳( ךךכמונים )עזרא ב׳‪ ,‬ס״ט( כל מרפי צמחה )׳יזייןאל ׳"!‪ ,‬ט׳( סךעפחיו‬
‫)ל״א‪ ,‬ה׳( עד צרפה )עבדיה כי( תךקיע )איוב ל״ז‪ ,‬י״ת(‪ ,‬וכן בבואיאוחוח‬
‫נ״ל לפני רי״ש ויבוא הרי״ש בשוא‪ ,‬יהיה רפי‪ ,‬כמו לךצנכם )ר קרא‬
‫׳״ט‪ ,‬ה׳( ונראה )כראשית ליי‪ ,‬כי( ודומה‪ .‬ושאר הרי״ש שבמקרא בדבור‬
‫דגש כלל‪ .‬וזה הוא סימנם יפה‪:‬‬

‫‪ (8‬ס ד ר ס ו ד ה ח י ב ו ח ‪,‬‬
‫אשר במקרא חצובות‪ ,‬כעדר הקצובות‪ ,‬על דרכים הרבה נצבות‪,‬‬
‫מחחלפים הרבה באוחוח‪ ,‬ובכמה פנים נכתבות‪ ,‬מהם חקוקים באית‪,‬‬
‫ובאוח אחר נקראוח‪ ,‬ומהם דברים בלשון שוים‪ ,‬ובכחב מחולפיס‪,‬‬
‫כמו אלהי העבריים נקרה עלינו )שמית ג ‪ /‬י״ק( אלהי העברים נקרא‬
‫עלינו ) ה ‪ /‬׳( כל אשר יקרא בשם יי )יואל ב׳‪ ,‬ל״ ( אח אשר יקרה‬
‫ב‬ ‫ג‬

‫לעמך )דניאל י׳ י״ד( כי ביצחק יקרא לך זרע )בראשית כ״א‪ ,‬׳״ב( אולי‬
‫יקרה יי לקראחי )במדבר כ״ג‪ ,‬גי( כי שבעה ימים ימלא אח ידכם‬
‫י)ויקרא ל ‪ ,‬ל"‪ (4‬עד ימלה שחוק פיך )איוב ין‪ /‬״א( ה ל ה הוא ברבה בני‬
‫כ‬

‫עמרן )דברים ג׳‪ ,‬׳״א( הל־א הוא אמר לי)בראשית כ׳‪ ,‬ס׳( ופא ישיח בגאון‬
‫גליך )איוב ל׳׳ז‪ ,‬כ״א( &ה אשליך לכם גררל )יהושע י״ין‪ ,‬ת׳( אסרי לגפן‬
‫עירה )בראשית מ״ט‪ ,‬׳״א( ברמה ובעירו )שיא כ״ת‪ ,‬ג׳( וזיזא בן שפעי כן‬
‫אלון )דה׳׳א לי‪ ,‬ל״»( ויהי יחח הראש וזיזה )דה׳׳א ״ ‪ ,‬י״א( יחרה ע ש ה‬
‫ג‬ ‫כ‬

‫ת‬‫)ישעיה ט ‪» /‬׳( יחךא הישראלי )ש״ב ׳״ז‪ ,‬כיה( וכן כי הוא כסותי־ )שמו‬
‫כ׳׳ב‪ ,‬כ״ו( כמו כסוחו‪ ,‬זה נמצא וידוע בכל המקרא כי אל׳׳ק יעמוד‬
‫במקדם ה״י והיי יעמוד במקום אל"!‪ ,:‬כי כן בנין המקרא כולו‪ ,‬ומהם‬
‫אשר פחרדנר מהחלק מהברד‪ ,‬כמר יקרא לך זרע‪ ,‬לקדה יי לקראחי‪,‬‬
‫והדומים לו‪ ,‬ומהם אשר פחרונם לא יחחלק‪ ,‬כמו ופ‪1‬ה אשליך‪ ,‬ופא‬
‫ישיח‪ ,‬וזיזא וזיזה‪ ,‬ואין אחד מהם סוחר אח חברו‪ ,‬כי זו היא דרך‬
‫המקרא כי אל׳׳ק ישרה במקום ה״י והיי במקום אל״ק‪ ,‬וכן ה״י במקום‬

‫•‪Q. 8) K. T 1/. !3‬‬ ‫‪Man. p. 125. Eben Sap. II, 215.‬‬


‫‪9‬‬ ‫•« •§‬
‫ו״ו‪ ,‬כמו עירה עירו‪ ,‬ך^ה )שמית ג ‪ /‬ז׳( ךאד )בראשית כ׳׳ו‪ ,‬ה״ין(‪ ,‬על זה‬
‫הדרך הולך כל המקרא ואין לאדם עויהאכה בזה‪ .‬וערד אפור ככתב‬
‫באוה ונקרא באוח אחרת‪ ,‬ועוד דברים כתובים ולא כקראים ונקראים‬
‫ולא נכהביס‪ ,‬וכולם ברוח הקדש מפי צירי אמונה‪ ,‬לא חלפו ולא‬
‫שפו ולא המירו‪ ,‬ולא נמצא אחד מ ה ם סותר אה דברי חברו‪ ,‬אלא‬
‫כדברי זה כן דברי זה‪ ,‬כמו בהורה משה איש האלהים אבי הכביאים‬
‫הוצא‪ ,‬הלצא )בראשית ל ‪ ,‬י{{ קריאי‪ ,‬קרואי )במדבר א׳‪ ,‬״ (‪ ,‬ובעפליס‪,‬‬
‫ז‬ ‫ע‬

‫רבטחךים )דברים כ״ין‪ ,‬כ״»(‪ ,‬וכן בנבואה ישעיה ושאר הנביאים על זה‬
‫הדרך נמצא‪ .‬נלמוד מזה כי הדברים המיוחדים כמו הוצא הייצא‪,‬‬
‫עפליס מחרים‪ ,‬לבג‪ ,‬לבז)׳יזיץאל כ״ה‪ ,‬ז׳( חרייונים‪ ,‬דביונים )מ״ב ו ‪ /‬כה(‬
‫לזיניהנז‪ ,‬מימי רגליהם )מ"ב ׳״ת‪ ,‬כ״»( אשר הכיר ירבה כבוד‪ ,‬יכיר‬
‫)דניאל ׳״א‪ ,‬ל׳׳ע( נלמוד שתי דרכים ומני ענינים ושהי שמוה‪ ,‬כמו שתי‬
‫שמוה עפלים מחרים למדנו מזה כי יש לזה האבר שתי שמות‪ ,‬ואם‬
‫אמר מחרים אמת דבר ואם אמר עפלים אמת דבר‪ ,‬וכן לחריונים‬
‫ךביונים‪ ,‬וכן לשינלהס מימי רגליהם‪ ,‬וכן לבג לבז‪ ,‬לבג לשון אכל‬
‫והיא מלה חצויה מן פת־בג המלך )דניאל א׳‪ ,‬׳״ג( לבז היא לשון‬
‫בזה וכולם לשון אוכל וכן הוא אומר ואכלה אה שלל אויביך )דברים‬
‫כ׳‪ ,‬׳״ד( נמצאו שניהם שיים וזה יניה וזה ינוה ואין אחד מהם סותר‬
‫‪1‬‬
‫דברי‪ .‬חברו ולא משקר בו‪ .‬וכן אסוךי‪ ,‬אסירי )בראשית ל״ט‪ ,‬כ׳()‬
‫‪2‬‬
‫הכליא‪ ,‬הכלוא )ירמיה ל״ז‪ ,‬ד‪ /‬נ״ב‪ ,‬ל״א( שמלי‪ ,‬שלמי )עזרא ב׳‪ ,‬מ ״ ו ( )‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫ושלימות‪ ,‬ושל־מית )דה״א כ׳׳ו‪: ,‬״ה() ישיב‪ ,‬ישוב )דה״א ז ׳ ‪ ,‬ע׳() ויש‬
‫לנו דבר אחר‪ ,‬שנאמר כי בשני זמנים ובשני עהים דבר הנביא ובשני‬
‫מקומוח‪ ,‬פעם דבר והוכיח בעפלים ופעם דבר והוכיח בטחרים‪ ,‬וציה‬
‫לכתוב אחד מבחוץ ואחד מבפנים‪ .‬וכי מ ה יש בין לבג ובין לבז‬
‫ובין ועניתןד תרבני )תהלים ׳״ת‪ ,‬ל־׳ו( ובין וענתןל תרבני )ש״ב כלב‪ ,‬ל״ו(‬
‫״‬
‫זכור )שמות כ ‪p /‬׳( ושמור )דברים ה׳‪ ,‬׳ ( וכל־המונה )שמות כ ‪ /‬ד׳(‬
‫‪3‬‬

‫כל־חמונה )דברים ה׳‪ ,‬ל ( על־שלשים )שמית כ ' ‪ ,‬׳ ( ועל־שלשים )דברים‬
‫ה‬

‫ה׳‪ ,‬מי( ותאדרבי חיל )תהלים ׳״ק‪ ,‬מ׳( ותזךני חיל )ש״ב ב׳׳ב‪ /‬מ ׳ ( תתברר‬
‫)תהלים י"?‪ ,‬כ"‪ (1‬תתבר )ש״ב כ״ב‪ ,‬כ״ו( מגדול )ש״ב כ״ב‪ ,‬נ״א( מטיל )תהלים‬
‫׳"ת ‪,‬נ״א(‪ ,‬כל אחד ואחד לא יצא מענינו‪ ,‬ועל פירושו לא זה נסתר‬
‫ולא זה נסתר‪ .‬וכל כתבא אשר במקרא תצא על זה הדרך‪ ,‬חוץ‬
‫‪5‬‬
‫מ א ח ת על אמר מקצת הפותרים) ‪ ,‬והיא‪ ,‬מדד רוח הקדים בקנה‬
‫המדה חמש אמות קנים )׳יזזקאל מ״ב‪ ,‬ט״ז( הוא מאוה‪ ,‬וזה הפותר שגה‬

‫‪ ,‬ה א ס ו ר י ם ח א ם י ר י ס ‪V . 1) So K. Die anderen Codd. haben dafiir‬‬


‫‪ .‬ה פ ו ת ר י ם )‪2) Bios in K. 3) Fehit in K. 4) Bios in Man. und Eben Sap. 5‬‬
‫‪ .‬ה ם י פ י י ס ‪K. und Man.:‬‬
‫•‪§. 8. 9‬‬ ‫‪IO‬‬

‫ולא ידע ולא טוב אבור רפא היא כאשר חפוב‪ ,‬כי יטו במקרא כמות‬
‫‪1‬‬
‫זה ארבעים ושבע) תיבוה נכהבים מוקדם ומאוחר‪ ,‬כפור גלון‪ ,‬גילן‬
‫)יהושע כ׳‪ ,‬זי• כ״א‪ ,‬״»( ויקלהו‪ ,‬ויקהלו )ש״‪ 3‬כ׳‪ ,‬׳״ד( בעברות המדבר‪,‬‬
‫כ‬

‫בערבות המדבר )ש״ב נו״ו‪ ,‬כ״ז( והלמטני את העמידים‪ ,‬והמישני‬


‫)שופעים ט״ז‪,‬כ״ו( ותראנה עיניו‪ ,‬ותאךנה )ש׳׳א ׳״ל‪ ,‬כ׳׳ז( האהל‪ ,‬האלה )יז״א‬
‫‪1‬׳‪ ,‬מ״ה( יבחר‪ ,‬יחבר )קהלת ט׳‪ ,‬די( תרצנה‪ ,‬תצרנה )תשלי כ״ג‪ ,‬כ״ו( חץ‬
‫שוחט‪ ,‬שחוט )ירמיה ט׳‪ ,‬ו׳() ‪ ,‬וכן כולן‪ ,‬וזה כמותן אמות מאות‪ ,‬ואס‬
‫‪2‬‬

‫הקדים לכתוב אות על חברתה כמו גלון גולן לא חלה אלא על‬
‫הכתב)‪ 3‬והענין אחד‪ .‬וחלילה לנביא שיתעה או ישנה ויאמר במקום‬
‫מאות אמות‪ ,‬כי פאת ים חמש מאות קנים וכן פאת צפון וכן סאת‬
‫דרוס‪ ,‬ואיך יהיה פאה קדים חמש אמוה‪ ,‬זה לא יעמיד בדעה‪ .‬אך‬
‫‪4‬‬
‫באמת אין זה) אלא אמר הנביא וצוויו שלכהב מוקדם ומאוחר‬
‫כמו ויקלהו ויקהלו‪ ,‬בעברות בערבות‪ ,‬והענין אחד בלא שגגה‬
‫ובלא חליק‪ ,‬והמשכילים יבינו‪:‬‬

‫‪ (9‬ס ד ר ס ו ד ה ת ו ר ה ‪,‬‬
‫הנאמרה מפי הגבירה‪ ,‬על יד צירי אמונה‪ ,‬בחיך נעים ובשפה‬
‫ברורה‪ ,‬מכל חפצים ומפנינים יקרה‪ :‬תחלה הנחיל אל דברות עשרה‪,‬‬
‫יעיד משפט ואזהרה‪ ,‬וגם קלה וחמורה‪ ,‬באר היטב מבאךה‪ .,‬על‬
‫‪5‬‬
‫שלשה דרכים אמורה‪ ,‬ךבס בדעה קשורה‪ ,‬ויפה ברורה) ‪ ,‬ומהם‬
‫‪6‬‬
‫בצווי אסורה‪ ,‬ומהם בעדה) עצורה‪ ,‬לא ישתנו עד בלהי שמי‬
‫שפךה‪ ,‬וכל א ח ת באחת קשורה‪ ,‬בכתב ולשון ואמירה‪ ,‬באותיות‬
‫ותיבות מסורה‪ ,‬ונקדות עד לאין ספירה‪ ,‬ובטעמים ובדקדוק גדורה‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫ובשבעה מלכים אזורה‪ ,‬ובמסורות אשר ה ס סלג לתורה) ‪ ,‬בה)‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫חסי־ה ייעהךה‪ ,‬כאמר זקני חבורה‪ ,‬ומאמר) סופרי הורה‪ .‬ואם‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫ת ח ק ר ו ) בחקירה‪ ,‬ובדעה ובעין) סקורה‪ ,‬ותדעו) כי אין במקרא‬
‫ת י ב ה א ח ת חסרה‪ ,‬ולא מלה שבורה‪ ,‬כי אם שלמה ומפאיה‪ ,‬אחת‬

‫‪Q. 9) K. P. T 1 • 17• 13• Eben Sap. II, 214.‬‬


‫‪5‬‬

‫‪C. a) Nach Mischna Aboth III, 17.‬‬


‫‪ verbessert‬ששים ישנים ‪V . 1) So in alien Handschr., muss aber in‬‬
‫‪werden, vgl. Mas. fin. p. 27. Ochlah W'ochlah No. 91. 2) Die letzten vier‬‬
‫לא ח י ל ה ‪Beispiele fehlen in K. und T. 3) So in K. richtig; in T. steht‬‬
‫ו י פ ה ב ר ו ר ח )‪. 5‬יאיץ ח ו א ‪ so in K. Andre:‬א ך ב א מ ת א ץ ז ח )‪. 4‬אלא ב כ ת ב‬
‫‪ 3 so richtig in Eben‬ה ח ס ר ה )‪. 7‬בכנםת ‪ , dafiir F. T.‬ב ע ד ה )‪bios in K. 6‬‬
‫‪ so richtig in K., die anderen Codd. falsch‬ומאמר )‪. 8‬ייבחם־רה ‪Sap. statt‬‬
‫‪ so in K. Andre:‬ובעי‪,‬־ )‪ . to‬י ח ק ־ ו ‪ so in K. Andre:‬ת ח ק ר ו )‪ . 9‬ו מ ק צ ת‬
‫‪.‬יידכו ‪ so in K. Andre:‬ותדעי ) ז ! ‪ .‬ו ב י ו פ י‬
‫•‪§. 9‬‬ ‫‪0.‬ז‬

‫באחת מחברה‪ .‬כי כל תיבה מלאה בתורה‪ ,‬באותה מלאה מאשרה‪,‬‬


‫לה אין צרך להזכירה‪ ,‬כי היא באותה קשורה‪ ,‬דרוכה בכל ושמורה‪.‬‬
‫ואין כן הדבר בחסויה‪ ,‬בדברי ספרי תורה‪ ,‬ועתיד כאמרה‪ ,‬ודבר לא‬
‫‪1‬‬
‫כשאירה) ‪ .‬לדע הדורש בדעה גמורה‪ ,‬ולא יתאונן ולא יהרהרה‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ויטה אזכו ודעתו יקוךךה) ‪ ,‬ומן הדרך הזאת לא יסורה‪ ,‬ועל דברי‬
‫‪2‬‬
‫חכמים ל א יעבורה‪ ,‬ומצה וריב יסירה) ‪ ,‬כי זאת דרך ישרה‪ ,‬לאשר‬
‫‪3‬‬
‫דרכו יכשירה‪ ,‬וידע כי כל המקרא שלם בלי חסרה) ‪ ,‬כי נקרה‬
‫‪15‬‬
‫זעירה‪ ,‬תעמוד במקום האות כקורה‪ ,‬תועיל וסבר הסבירה) ‪ ,‬וחסרון‬
‫‪4‬‬
‫האוה תגדוךה) ‪ ,‬כמו עצר )ירמיה ׳ ‪ ,‬׳ ( וחצה )ישעיה ל״ג‪! ,‬׳( ואשה‬
‫ט‬ ‫כ‬

‫עצרה )ש״א כ״א‪ ,‬ה׳( וידוטולם בית הבחירה‪ ,‬ונב )ש״א כ״כ ‪,‬׳״ע( ושלה‬
‫הבירה )יהושע ׳״ז‪ ,‬א׳( וכדומה להם בכל המקרא‪ .‬ואס יתאנה באמירה‪,‬‬
‫הדורש את •ההורה‪ ,‬וידבר ויעךעךה‪ ,‬אם אמת האמרה‪ ,‬מ ה מעם‬
‫נקדה על מלה יתרה כמו דרך מלה חסרה‪ ,‬תשובתו היא מהרה‪,‬‬
‫בלי מאוחרה‪ ,‬כי הנקודה למוד ואזהרה‪ ,‬לתלמידי חורה‪ ,‬למען לא‬
‫ישגו במקרא בין נורא לנורא )דניאל ‪4‬׳‪ ,‬ו׳( ובין שורה )ישעיה כ״יז‪ ,‬כ״ה(‬
‫לםוךה )שופטים ר'‪ ,‬׳"ת( ובין צור לצור העירה )מ״א ה ׳ ‪ ,‬טיו( ובין עור‬
‫)דניאל בי‪ ,‬ל״ה( לעור אדם הנברא‪ .‬ועל זו הדרך הישרה‪ ,‬תורת יי‬
‫ח מ י מ ה מאשרה‪ ,‬מלאה בלי מחסרה‪ ,‬יראת יי טהורה‪ ,‬ומציה יי‬
‫‪5‬‬
‫ברה‪ ,‬והמשכילים יבינו) ‪:‬‬
‫ועוד נוסיק להורות חקים ומשפטים ותורוח‪ ,‬למאד מפאי־וח‬
‫ומצהירות‪ ,‬כנרות עינים מאירוח‪ ,‬מפנינים יקרוה‪ ,‬אמרות יי אמרוח‬
‫טהורות‪:‬‬
‫ש ב ע נ כן ר ו ת ‪ ,‬למאד כבדות‪ ,‬מקרא מלמדות‪ ,‬וחכמות מגירות‪,‬‬ ‫‪(10‬‬
‫כעטרוח ענודוח‪ ,‬מנביאי עחידוח‪ ,‬כזהב חמודות‪ ,‬בכל אות מתלכדות‪.‬‬
‫ראשונה היא קמצה‪ ,‬בפה היא קבוצה‪ .‬ושניה היא פחחה‪ ,‬מגדה‬
‫‪6‬‬
‫נכוחה‪ .‬ושלישית פ ח ח ה ק ט נ ה ף כל פחיים מבינה) ‪ .‬ורביעיח קמצה‬
‫ק ט נ ה ף שחי נקדוח מכונה‪ .‬וחמישיח נקךה אהה‪ ,‬לבדה מונחת ף ‪.‬‬
‫וששית ושביעית‪ ,‬אי ואי האמצעיח‪ .‬והם שבעה מלכים‪ ,‬בעשרים‬

‫‪Q.‬‬ ‫)‪10‬‬ ‫•‪P. T 15• !7‬‬


‫‪ (Thaanith 21.‬נ ת ק ר ר ה דעתו ‪C. a) ,,wird beruhigt werden", talniudisch:‬‬
‫ס ב ר ‪Jebamoth 63). b) ,,Dient dazu, um das Verstandniss zu fordern".‬‬
‫‪chaldaisch ,,meinen, erkennen" (Dan. 7, 25. Targum Jesaia 28, 9). c) Das‬‬
‫‪Segol (—). d) Das Zere. e) Das Cholem.‬‬
‫‪V . 1) So dieser Satz richtig in K. In den anderen Codd. corrumpirt.‬‬
‫‪ dafur T 13‬ח ס ר ה )‪ fehit in K . 3‬וניצה ו ר י ב י ם י ר ה )‪2‬‬ ‫‪)Statt‬מחסירה‪4.‬‬
‫‪ hat K.:‬ת ג ד ו ר ה ‪ bis‬ת ו ע י ל‬ ‫ה ח ס רלהחזירה‪5.‬‬ ‫עיל‬
‫‪ , Schreibfehler.‬מ ב ו נ ה ‪ ) P .‬כ ה ו ג ן ־ובשורה‪6.‬‬
‫‪§. I O . I I .‬‬
‫‪12‬‬
‫ומוחים מומלכים‪ ,‬ובכלם הם ערוכים‪ ,‬והכל להם ערוכים‪ ,‬כמאמר‬
‫מלך מלכים‪:‬‬
‫שם הנקודוח‪:‬‬
‫חרק•'‬ ‫טורק‪,‬‬ ‫חלם‪,‬‬ ‫סגול‪,‬‬ ‫צרי‪,‬‬ ‫פחחה‪,‬‬ ‫קמצה‪,‬‬

‫‪ (11‬ס ד ר ש ו א ‪,‬‬
‫המשרחח לכל האוחיוח בכל המקרא בראש‪.‬החיבה ובאמצע החיבה‬
‫ובסוןן החיבה ואשר חצא בלשון ואשר לא תצא)״‪ .‬כי הרבה דרכים‬
‫יש לה על אשר אמרנו‪ ,‬ובהרבה תיבות תתחבר אחת לאחח‪ ,‬כמו‬
‫וישלחו ויקראו וימצאו וייבקעו וי קרעי וימשחו ולקברו ויפתחו‪,‬‬
‫״‬

‫ובראש התיבה כמו בבוא בליא בפה בלב בני ברכה בקרב‪ ,‬ובאמצע‬
‫חיבה הפול מיוחדה כמו וישלח ולקרא ולמצא וידבר ויברא ולברך•‬
‫‪b‬‬
‫וכאשר תהיה בראש החיבה בלא געיה תצא בפחחה קטנה) במהרה‪,‬‬
‫כמו עחה אחה בדרך יי)‪) °‬בראשית כ״ו‪ ,‬בייט( בני ישראל )מ״ו‪ ,‬ה׳( ברית‬
‫יי )במדבר י׳‪ ,‬ל ‪ , ( /‬ואם חצטרן‪ :‬עם געיה בראש החיבה‪ ,‬בפחחה גדולה‬
‫חצא כמו בבוא־אליוף נתן )תהלים ‪:‬״א‪ ,‬בי( לכו־חזו )מ״ו‪ ,‬ט׳( בלכתך‬
‫לא יצר צעדך )משלי ד׳‪ ,‬׳׳׳‪ (3‬בשכבך תשמר עליך )י׳‪ ,‬כ״ב( ברעתו ידחה‬
‫רשע )׳"ד‪ ,‬ל״ב(‪ .‬אבל אם חצמר‪ q‬עם אחד מן ארבעה אותיות אחה״ע‬
‫יהיה דרכה על דרך כקוד האוח השני שבחיבה‪ ,‬כמו בהנוח ידיהם‬
‫ורגליהם )שופעים א׳‪ (,»,‬עד מתי פתים תאהבו פחי )משלי א ‪ /‬כ״ב( עיניו‬
‫לחלכה יצפני )תהלים ׳ ‪ /‬ל ( שריה רעליה מרדכי )עזרא ב ‪ /‬ב‪ .(,‬ואם‬
‫‪1‬‬
‫אין געיה בראש החיבה אה על פי )כן תצא על דרך נקוד) ( האות‬
‫השני שבחיבה מאחה״ע כמו באר מאיד שאר מעוכה מ ח ה פשעי‬
‫ובאמצע החיבה כאשר חחחבר א ח ה לאחח‪ ,‬כמר‬ ‫)תהליס ג״א‪ ,‬ני(‪.‬‬
‫—‬

‫וישלחו ייקראו וישמעו‪ ,‬השניח חצא בלשון והראשונה לא תצא‬


‫בלשון כאשר פירשנו‪ .‬נשאר לה דרך אחד‪ ,‬כאשר תהיה באמצע‬
‫החיבה וסמוכה לאחד מן ארבעה אותיות אחה׳׳ע‪ ,‬כמו כי ברחוב‬
‫נלין )בראשית ׳״ע‪ ,‬ב׳( ברחוב אכין מושבי )איוב כ״ט‪ ,‬ז׳( רק ברחוב אל‬
‫חלן )שופטים ׳״‪ r‬כי( כי כשלה ברחוב אמה )ישעיה ;״ט‪ ,‬׳״‪ (7‬וחכהין‬ ‫׳‬

‫עיניו כיראוח )בראשית כ״ז‪ ,‬א׳( הרחוקים‪ ,‬הרחוקוח‪ ,‬הרחבה‪ ,‬והרחבה‪,‬‬

‫‪Q. 11) P. T 17. 19 und anders gefasst in A.‬‬ ‫‪Siehe die Note zu Ende‬‬
‫‪des Abschnittes.‬‬
‫‪ ,,ruhendes‬לא ח צ א בלטי}־‪) ,‬נע( "‪ ,,bewegliches Scheba‬יזצא בלטזון )‪C. a‬‬
‫‪), b) Segol. c) Also: Beruch. d) BSbo.‬נח( "‪Scheba‬‬
‫‪V.‬‬ ‫‪1) Das Eingeklammerte ist in den Handschr. vergessen.‬‬
‫‪§. I I . 12.‬‬
‫‪13‬‬
‫ב׳׳ג(‬ ‫נבהלהי מראות )ישעיה כ״א‪ ,‬׳( כי מאיש לקחה זאת )כראשית כ׳‬
‫נ‬

‫לקחי נא לי פת לחם ) ״א י״!‪ ,‬י׳׳א^ רהשבהים מרעות צאן)׳יןייןאל ל״ל‪ ,‬יי(‬


‫מ‬

‫אשר גנבו אוהם מ ר ח ו ב ביה שן )ש״כ כ״א‪ ,‬י״ג( שמעה הפלתי יי‬
‫)תהלים ל״ע‪ ,‬׳״ג( השחיהו ההעיבו עלילה )י"ל א׳( השחיתו והתעיבו‬
‫׳‬

‫עול )כ״ג‪3 ,‬׳( אלו היוצאים בלשון והדומה להם‪ — .‬אבל אם יש‬
‫דגש באות‪ ,‬כולו יצא בלשון‪ ,‬כמו ונבאו דכאו‪ ,‬כשיאו‪ ,‬לקחו‪ ,‬נךחי‪,‬‬
‫נךחי עילם )ירמיה מ״»‪ ,‬ל״ן( כל אלו והדומה להם יוצאים על נקוד‪.‬‬
‫האוה אשר אחר השוא‪ ,‬אין בזה חלון‪ .5‬ושאר כל התיבות שלא‬
‫בדגשה ו ה ם סמוכים לשוא‪ ,‬לא יצאו בלשון‪ ,‬כמו פינחס בן אלעזר‬
‫)כמדכר ב״ה‪ ,‬׳( לקחו שמעו יצאו קרעו זרעי נמעד יראו ברחו‪ ,‬כל‬ ‫ז‬

‫אלה והדומה להם לא יצאו בלשון‪ ,‬חוץ בון הדברים המפורשים)*־‪:‬‬


‫כל מלה דםמיד לה יו״ד ואתא ק ד מ י ה ף בראש תיבותא‪ ,‬תתנקיד‬ ‫‪(12‬‬

‫‪Q. 12) So in aramaischer Sprache in A. In kiirzerer und mehr‬‬


‫כ ל י ו ד ד ם מ י ך לד• שיא ‪hebraisirter Form in P. T 15. 17 und 19 wie folgt:‬‬
‫מ ח ק ר י ב נ ק ו ד ה א ח ת כמו ב י ו ם פ י ו ס ל י ה ו א לישבאב ליקים‪ ,‬מ ת נ ק ד בשווא‬
‫ומחקרי בנקודה אחת‪:‬‬
‫‪C. a) ,,und es geht ihm (dem Jod) ein Buchstabe voran".‬‬
‫‪*) In Cod. A. lautet dieses fur die Silbenabtheilung so wichtige Stuck‬‬
‫א ס י ה י ה א״ת א ח ד מאחה״ע ב ת י ב ה ‪in etwas anderer Stiiisirung wie folgt:‬‬
‫והיא ט נ ־ לאית הראשון‪ ,‬י צ א ראש ה ת י ב ה ב ק ר י א ת ה על ד ר ך נקודו‪ ,‬כמו ב ח ק י‬
‫ב ח ק ו ת י ב א ר ב א ר ו ת ב ה מ ה בעיני באזני ב א מ ר ם בעשרו בעברם‪ .‬ו א ס י ה י ה‬
‫געיה בראש ה ת י ב ה ו ה א ו ת השני לו א ח ד מ א ר ב ע ה א ו ת ו ת אחה״ע ו ה ו א ב א ח ד‬
‫מן ה מ ל כ י ם ‪ ,‬י צ א כמותו‪ ,‬כגון ו ע ו מ ס י ם לו על ה ח מ ו ר י ם )ניזמיה י״‪ (}"v ,4‬ק ר ב ם‬
‫ב ת י מ ו לעולם )מהליס יי״ע‪ ,‬י״י( ועיניך א ת עיני מ ל ך ב ב ל )ירמיה ליד‪ ('4 ,‬ב ה ו נ ו ת‬
‫י ד י ה ם ורגליהם‪ .‬א ב ל א ס י ה י ה באמצע ה ת י ב ה ‪ ,‬לא י צ א ב פ ח ולא ב ק ר י א ה ‪,‬‬
‫במו שמעו כןךאו יצאו ל ק ח ו כןךעו ז ר ח ה שמעה ל ק ח ה ט ב ח ה נגעה םי נחם‪.‬‬
‫‪:‬‬

‫וכי י ה י ה דגש י צ א ב פ ה ו ב ק ר י א ה ‪ ,‬כ מ ו נבאו נטזאו ד כ א ו ט ב ע ו נ ד ח ו נךחי‪.‬‬


‫ובן א ס י ה י ו ש ת י שוויות ב ת ב ה ‪ ,‬כמו וישמעו וישלחו ו י ק ך א ו נבראו נ ש ל ח ה‬
‫נ ש מ ח ה ‪ ,‬כך ד ר ך כ \ א ח ה ״ ע ב מ ק ר א בראש ה ת ב ה או באמצע ה ת ב ה על ז ה‬
‫ה י י י ד י צ א לא יתחלןש ולא יומר‪ ,‬ח ו ץ משתי ד ר כ י ם באמצע ה ת ב ה ‪ ,‬כאשר‬
‫י ה י ה ל ה ם קיךס געיה יצאו ב פ ה ו ב ק ר י א ה ‪ ,‬ו א ס אין געיה לא יצאו‪ ,‬ב ר ח ו ב‬
‫ז‬
‫מךחויב מראות‪ ,‬ל ר ח ו ק לראות ב ר א ו ת כךאוית‪ ,‬ה ר ח ב ה ו ה ר ח ב ה ‪ ,‬ז ה ב ר י ״ ש‬
‫לבדו ו ב נ ק ו ד ת א ה ואו כאשר ת ה י ה געיה‪ ,‬א ב ל ח ו ץ מרייש ו נ ק ו ד ת א ה ואוי‬
‫לא יצא־ ב ק ר י א ה ‪ ,‬כ י א ס כ ת ב ו ת נפרדות ב מ ק ר א מ ע ט ב מ ם פ ר כמו ל ק ח י נא‬
‫‪. — in den beiden Stucken‬לי פ ת ל ח ם ‪ ,‬ה ש ח י ת ו ה ת ע י ב ו ‪ ,‬ש מ ע ה ת פ ל ת י י י‬
‫‪wird nun bestimmt und unzweideutig gelehrt, dass in Wortformen wie‬‬
‫‪ ,‬פ י ־ נ ח ם ‪), also nicht‬נין( ‪ das Scheba ein ruhendes‬שמעו ‪ ,‬ל ק ח ו ‪ ,‬פ י נ ח ס‬
‫‪ zu lesen ist, und erhalt'damit die in Thorath‬לק־־חו ‪ ,‬פ ־ נ ־ ח ם ‪ , sondern‬ל ־ ק ח י‬
‫‪emeth p. 9, Methegsetzung § 10 und anderwarts auf Grand der Accentuation‬‬
‫‪gegebene Regel ihre voile Bekraftigung.‬‬
‫•§‬ ‫•‪12• 11‬‬ ‫•‪!4‬‬ ‫‪14‬‬
‫בשוא וטהקרי בחדא נקודאף‪ ,‬כמו ביום טוב היה בטוב )קהלת‬
‫ז ‪ /‬י״ל( ביום עטותי )במדבר י׳‪ ,‬ע״כ( יום ליום יביע אמר )תהלים י״ע‪ ,‬ג׳(‬
‫פלד המלד )אסתר א‪ /‬׳"»( ולד יי היתה )מ״א ׳״יז‪ ,‬מ״ו( ליום קוטי לעד‬
‫)צפניה ‪ ,'1‬ק׳( ללשבאב )דהי׳א כ׳׳ד‪ ,‬י‪ (/‬ליהוא )מ״ב ׳"נ‪ ,‬א׳( ליקים )דה״א‬
‫‪1‬‬
‫כ״ד‪ ,‬׳״‪ ,(3‬מתנקיד בשווא וטהקרייבחדא בקודא‪ .‬כל הטקרא על ז ה ) ‪:‬‬
‫כל הבה שבטקרא כטו לישראל‪ ,‬בישראל‪ ,‬ללצחק‪ ,‬ביצחק‪ ,‬ביזרעאל‬ ‫‪(18‬‬
‫)ש״א ״נן‪ ,‬א׳( ללזרעאל )מ״א ד ‪ /‬י׳׳ב( ליראה‪ ,‬ביראה‪ ,‬ביקרותיד )תהליכו‬ ‫כ‬

‫מ״ה‪< ,‬׳( נקודה בשוא ה ח ת האות הראשון ונקודה א ח ת ה ח ת יו״ד‪,‬‬


‫‪b‬‬
‫ויוצא בפה ובקריאה) ‪:‬‬
‫‪0‬‬
‫יש סופרים) ‪ ,‬דבר אטה טורים‪ ,‬ונסחי ישרים‪ ,‬בטקוטות רבים‪,‬‬ ‫‪(14‬‬
‫‪d‬‬
‫קטץ הטן; קורים) ‪ ,‬כגון ונפתחה את אמתחת‪-‬נו )בראשית ת״ג‪ ,‬כ״א(‬
‫שטעה תפלתי יי )תהלים ל״נו‪ ,‬׳"ג( ואשמעה אחד קדוש )דניאל ‪p‬׳ ׳״ג(‬
‫ונקראה ירושלם )וכריה ת'‪ ,‬גי( ונקראה בשם )אסתר ב'‪ ,‬׳׳׳ד( ונזרעה זרע‬
‫)במדבר ה ‪ /‬כ״א( ואשקלה להם )עזרא ת'‪ ,‬כ״ה( בני קהת )במדבר ד׳‪ ,‬ב׳(‬
‫הקהתי )!‪ /‬כ״ ( הקהתים ) י ‪ /‬ל׳א( הקערה )ז׳‪ ,‬פ״ה( הגרנות )ש״א כ״ג‪ ,‬א׳(‬
‫ז‬

‫כתנות )שמית כ״יז‪ ,‬ל!׳( טרדני )אסתר ג ‪ /‬׳ ( למרדכי )ד׳‪ ,‬׳״ב( וכטוהם‬
‫ה‬

‫רבים‪ .‬ויש סופרים אחרים‪ ,‬אין קטץ חט^ קורים‪ ,‬ונסחי ישרים‪,‬‬
‫כגון ונפתחה‪ ,‬שטעה‪ ,‬ואשמעה‪ ,‬ונקראה‪ ,‬ונזרעה‪ ,‬קהת‪ ,‬הקהתי‪,‬‬
‫הקהתים הקערה‪ ,‬הגרנות כתנות‪ ,‬טרדכי‪ ,‬לטרךכי‪ ,‬וכטוהם רבים‪,‬‬
‫ואין לדבר הזה ערש כי אם ברצון הסופרים‪:‬‬
‫רב פינחס ף ראש ישיבה קרא םככים )שמזת כ״ה‪ (': ,‬המשדרים‬
‫)דה״א ע׳‪ ,‬ל‪ (/‬וקרב לבר )תהליס ‪:‬״ת‪ ,‬כ״ב( שוטטו בחוצות )ירמיה ה׳‪ ,‬א׳(‬
‫‪f‬‬
‫התפוררה‪ ,‬ה ת מ ו ט ט ה )ישעיה כ״ד‪ ,‬י״נו( מךפידים )שמית ׳״ט‪3 ,‬׳() כי‬
‫היתה הדוחה )שמית ל ‪ ,‬׳׳׳א( הרביעי )בראשית ב'‪ (&"» ,‬הרכוש‬

‫‪Q. 18) Bios in A.‬‬ ‫‪14) V. und S.‬‬


‫‪C a) d. i. Chirek. Vgl. Michlol 154b unten. b) Vgl. Baer's Genesis‬‬
‫‪S. 84. Note 2. c) Wie aus der Glosse in Mas. parva zu Num. 7, 85 hervor-‬‬
‫‪ zu diesen Sopherim. d) Vgl. Heiden-‬ר ב יום‪geht, gehort der Masoreth ?,‬‬
‫‪heims Meor Enajim zu Gen. 43, 21 und in Baer's Psalterausgabe die‬‬
‫‪Note zu Ps. 39, 13. e) Ein Masoreth, auch von Norzi zu Ps. 62, 4.‬‬
‫‪.‬ל״א ‪ und‬כ״ט ‪2 Chron. 12, 18 envahnt. Siehe auch Lickute kadmonioth S.‬‬
‫‪) und‬םדר שיא( ‪Seiner Leseweise stimmt auch Ben Ascher bei, wie aus § 11‬‬
‫)‪) ersichtlich. f) In Lechem habbikkurim (p. 105‬םיטן שתי איתות( ‪aus § 33‬‬
‫בל רי״ש ד ב ג ו ת י ב ו ת א ‪ist aus einem alten Ptfntateuchcodex die Masora citirt:‬‬
‫ד ק ד י ם ל ה ח ד ממלכי‪,‬׳ אז הרי״ש ‪ tfVn‬כ מ ו א ר ד ה נא‪ ,‬מרפידים‪:‬‬
‫‪V.‬‬ ‫‪1) Dieses Schlusswort bios in T 19.‬‬
‫‪15‬‬ ‫•‪4‬ז •§‬ ‫•‪15‬‬

‫)׳"ד‪ ,‬ט״ז( הרשעים )שתות «׳‪ ,‬״»( וסגר )דניאל ו׳‪ ,‬כ״ג( ושבה פוביד‬
‫כ‬

‫‪ /‬׳״»( ושלח לי עצי )דה״ב ט ‪ /‬ו׳(‬ ‫)שושטיס ה ‪ /‬י׳׳ב( ושלח לקראחם )מ"‬
‫ע‬ ‫ב‬

‫לא הבשל גדי )שמית ״ ‪ ,‬י״ ( אל קשי העם הזה )דבריס ט ‪ /‬כ"!( ושבע‬
‫ע‬ ‫ג‬ ‫כ‬

‫עשרה דרחבעם )יו׳׳א י״ד‪ ,‬כ״א( יכתבם )ישעיה י׳‪ ,‬ט׳( רעל לבם אכתבנה‬
‫)ירמיה ל׳׳א‪ ,‬ל״ג(‪:‬‬

‫‪ (15‬ו ז ה ס ד ר ה ב ק ו ד ו ה ו ה ט ע מ י ם ‪.‬‬
‫ארבע בהחלה נחלו שתים‪ ,‬מתיצבות בו בעת לצא הדבר בביה‬
‫‪3‬‬
‫הבליעה) כגון‪ ,‬ךזפרע מלך בוצרים )ירמיה מ״ל‪ ,‬ל׳(‪ ,‬וכולם לצאו על‬
‫‪1‬‬
‫שתי דרכים ף ושמונה פנים אל״ןן אל׳׳ן‪ :‬אל״ן‪ 8‬חי״ת חי״ת חי״ה)‬
‫וכולם חוזרות חלילה ף נמצאו יוצאוה בששה עשר שערים ף ואחת ף‬
‫יוצא בכל השערים והיא משרתת לכל האותיות ומדברת כבחצי‬
‫מענה)י‪ .‬ואם יפול הגורל על ארבע רוחות)& יהיה פונה לפניו כגון‬
‫‪h‬‬
‫בי־לעולם חסדו )ירמיה ל ‪ , /‬׳״א(‪ .‬ובכל מקום שתהיה זו הנקודה)‬
‫אם לפני ארבע רוחות או לאחריהם היא משרתת כבחצי מענה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ואם ההיה געיה עם נקודה א ח ת תצא זו ותכנס זו) כגון הפך‬
‫‪3‬‬
‫יים ו ליבשה )תהלים ס״ו ו׳()״‪ ,‬אבל אי ואל) לבדם יהיוף‪ ,‬וכל סדר‬

‫‪Q.‬‬ ‫)‪15‬‬ ‫•‪K. P. T 17‬‬ ‫‪21.‬‬

‫?‪, wenn sie am Anfang (des Worte‬אד!חע ‪C. a) d. h. die vier Buchstaben‬‬
‫‪oder der Silbe) stehen, erhalten die zwiefache Lautirung, zu ihrem Vocal tritt‬‬
‫‪) und‬נע( ‪), b) d. h. beweglich‬א ‪ ,‬א ‪ ,‬א ( ‪namlich noch das Scheba hinzu‬‬
‫‪und alle gehen die Reihe herum"; ein Mischna-Ausdruck‬״ )‪), c‬נח( ‪ruhend‬‬
‫‪b‬‬
‫‪(Succa 55 ), der sich auch im Buch Jezira (II, 4) findet. d) Namlich:‬‬
‫אא‪ ,‬א ח ‪ ,‬א ח ‪ ,‬אע‬
‫חח‪ ,‬חא‪ ,‬חח‪ ,‬חע‬
‫הה‪ ,‬הא‪ ,‬ח ח ‪ ,‬חע‬
‫עע‪ ,‬עא‪ ,‬ע ה ‪ ,‬ע ח‬
‫‪Dazu ist zu bemerken, dass der ahnliche Ausdruck mit ahnlicher Folgerung‬‬
‫‪ ein Laut: das Scheba. f) ,,Halb-‬ו א ח ת )‪sich ebenfalls Jezira II, 4 findet. e‬‬
‫‪ d. s. die‬ר ו ח ו ת )‪vocal". Der Ausdruck ist nach 1 Sam. 14, 14 gewahlt. g‬‬
‫‪, vielleicht ebenfalls‬ורוח א ח ת מ ה ן ‪ . (Jezira I, 10 heisst es‬א ה ח ע ‪4 Hauchlaute‬‬
‫‪dam it correspondirend). h) Das Scheba. i) d. h. es wird dem Scheba der‬‬
‫‪dem folgenden Vocal ahnliche Laut gegeben. k) Vor diesen Vocalen nimmt‬‬
‫‪das Scheba nicht den iihnlichen Laut an.‬‬
‫‪V . 1) So in T 21. 2) So in T 21 nebst den Accenten. In den an-‬‬
‫•אי ואי ‪ . P.‬א י ואו ‪deren Codd. fehit das Beispiel. 3) So in T 17. K. hat:‬‬
‫‪§. 15• 15a. 16.‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪3‬‬
‫ההמהים והעתיד עולה בפתחי שערים) ‪ .‬אמורי אדם מצא חכמה‬
‫ואדם יפיק הבוכה ף ‪:‬‬
‫ס ד ר ה ב ט ו י של מ ק ר א ‪ ,‬כשתעמידם לבדם יהיו שבעהף‪ ,‬וכולם‬ ‫»‪(15‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬
‫חוזרוה חלילה) במצאו יוצאות בשמונה ועשרים שערים) ובשהי‬
‫דרכים יעשו שהים עשרה מדותף‪.‬׳‬
‫‪e‬‬
‫שנים עשר ש מ ו ה ה ט ע מ י ם ‪ ,‬זכרים ונקבות להם‪ ,‬ומשלשים)‬ ‫‪(16‬‬
‫מהם מחברים ומהם מ י ו ח ד י ם ) ‪ /‬כשרי צבא מעלה המוגברים‪,‬‬
‫מוחלקים מוגבלים ונפרדים ונשמרים‪ ,‬מפי מבינים וסופרים‪ ,‬והטעם‬
‫מ ה ם משרת והרבה מאד מעולה‪ ,‬לפנים ולאחור עולה ומעלה‪ ,‬ביפי‬
‫‪3‬‬
‫וחסן למאד מעולה‪ ,‬געיה בנעימה בלשון וחיך‪ ,‬והשרים) עם חברם‬
‫מוגבלים ומיוחדים‪ ,‬ערוב הרבה שוקדים‪ ,‬מ ת ו ו י ם ורצופים וחדים‪,‬‬
‫בתיבות מעניפים‪ ,‬בכפות שוקדים‪ ,‬שמונה למעלה עקודים‪ ,‬וארבעה‬
‫למטה ף קדים)*‪ ,‬נוהניס טעם ולא פוחדים‪ ,‬ומגביהים ורדים‪ ,‬מתכנים‬
‫‪11‬‬
‫מזקני עגלה) ‪ ,‬נביאי שרי הגולה‪ ,‬פתרון כל דבר אליהם נגלה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫וטעמוהי בעלילה‪ ,‬כל טעם יש לו עלה) ‪ ,‬למה נחהד ולמה נתלה‪,‬‬
‫למה יוגבל ולמה יופלא‪ ,‬ולמה יופרד ולמה ירחץ מעלה‪ ,‬כל האופנים‬
‫ברורים‪ ,‬רצופים כהורים ף‪ ,‬בחונים מזקקים‪ ,‬מפי נביאים וחכמים‪,‬‬
‫ויודעים ומשכילים‪ ,‬חתומים בחותם נביאי אל‪ ,‬עד יבוא גיאל‪,‬‬
‫לעמו ישראל‪ ,‬ונאמר אין כאל‪:‬‬

‫‪Q. 16») K.‬‬ ‫•‪P. T 17‬‬ ‫)‪16‬‬ ‫‪T 15 und 17.‬‬


‫‪C. a) Beim Frage-IIe und vor den Imperfectformen hat Scheba immer‬‬
‫‪),‬מלכים' ‪den dem Pathach ahnlichen Laut. b) Namlich die 7 Hauptvocale‬‬
‫‪c) Setzt man die 7 Vocale der Reihe nach unter die vier Kehlbuch-‬‬
‫‪staben, so gibt es 2 8 Formen. d) d. h. wenn zu den 7 Vocalen noch die‬‬
‫‪Scheba's geziihlt werden (als bewegendes, ruhendes, Chateph-Pathach, Chateph-‬‬
‫‪Segol, Chateph-Komez), so sind es zusammen 12 Lautirungen. Vgl. auch § 36‬‬
‫‪), e) d. h. alle Accente zusammen sind 30. In‬שעד הקידוח א י מ ץ חמקדא׳(‬
‫ב כ ל הקרייד‪ ,‬כ ו ל ח ‪der Masora-Einleitung des Bibelcodex v. J. 1294 heisst es:‬‬
‫‪ ver-‬מ ח ב ר י ם ‪. 0‬אין כי• א ם שלשים נגינות ו ז ח שאמר ח ק ב י ח נאדרי בכ״ח‬
‫‪ genannt.‬שרים ‪ trennende Accente; letztere werden auch‬מ י ו ח ד י ם ‪bindende,‬‬
‫‪g) Acht der trennenden Accente stehen oberhalb, vier unterhalb des Wortes,‬‬
‫‪namlich Legarme, Tebir, Tiphcha, Athnach. Das Silluk als immer am Satz-‬‬
‫‪ende stehend wird nicht mitgerechnet. h) Bezeichnung der Mitglieder des‬‬
‫‪b‬‬
‫‪grossen Rathes in Jerusalem (Sanhedrin 3 6 ) . i) ,,Ursache" Dan. 6, 5.‬‬
‫‪ Schnur (Hohl.‬ת ו ר ‪k) ,,zusammengereiht wie Schnure".‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪).‬ז‪,‬‬
‫‪V.‬‬ ‫בעשרים ‪1) Dieser Schlussvers bios in T 21. 2) P. und T. haben‬‬
‫‪ ,‬ו ק ט ר י ם עס ח ב ר ו ‪ ) In den Manuscr.‬ו ש מ ו נ הפגים•‪3‬‬ ‫‪Abschre‬‬
‫‪.‬למעלה ‪4) In den Manuscr. irrig‬‬
17 §• 16a. 17.

1
: )‫( אלין שמוה שנים עשר הטעמים ומשרתיהם‬16»
,‫זרקא‬ ,‫נגךא ו)״‬ ,‫פזרא‬ ,‫פשטא‬ ,‫אזלא‬
,‫טפחה‬ ,‫הברא‬ ,‫וזלשא‬ ‫סגול ק ב ל א ף‬
0
,‫רביע‬ ,‫ןתיב‬ ,‫שישלא‬ , )‫מתחה‬ ,‫אתנחה‬
‫י‬
,‫םוןש פסוק והוא טעם‬ ,‫זקפא‬ ,‫מאייד‬ ,‫זקןש גדול‬
3 1
,‫שופר‬ ,‫רתק‬ , )• )‫מרפא‬ ,‫פזר הגדול‬
3
: )‫עגלה‬ ,‫תרםא‬ ,‫שופר הפוך‬

, 1 7 ) ‫שער ה מ ע מ י ס‬
0
‫ מ ה ם קטנים ומהם‬, )‫ כמאורוח מקוימים‬,‫שנים עשר רשומים‬
4
‫ בשום שכל‬,‫ בפי נבונים וחכמים‬,‫ גלוים) ולא נעלמים‬/ ) ‫ר מ י ם‬
‫ במהרה בה‬,‫ אשר לאחור מהוהה‬,‫ החלה ה י א הטפחה‬:‫ההומים‬
‫ ריחה נודןש‬, ‫ והיא מכל טעם נ ח ה‬,‫ וםמיד לה אהנחה‬,‫לשיחה‬
5
,*)‫ שלישית היא הנגדה׳‬: ) ‫ ממצעה הפסוק ו מ ר ו י ח ה‬,‫כשמן המשחה‬
Q. 16*) P . T 15• 17• 17) V . D . Man. p. ‫ך‬1. A . P . T 13. 15. 17
und (fragm.) N o . 1. S .
G. a ) B e i B e n A s c h e r N a m e des L e g a r m e , w a h r s c h e i n l i c h a u f die Melo-
die hinweisend, vom Aramaischen ‫נגד‬ ,,ziehen, dehnen" wie auch im Ab-
schnitte7!§)‫ה ט ע מ י ם‬ ‫ר‬ ‫ע‬ ‫ש‬ ) die gedehnte Cantillation dieses Accentes m i t
den W o r t e n ‫ב ל מ י ד ה‬ ‫ מ ו כ פ ל ת ב פ ה‬gelehrt w i r d . D i e s e r N a m e findet sich a u c h
in C o d . masor. T s c h u f . 19 i n d e m V e r z e i c h n i s s e der ‫תלופי מלכים וירמיה‬, w o es
heisst: ‫ •י( ל י ל ה ד ר ך‬, ‫מ ל כ י ם )מינ כיה ד׳( ה ל י ל ה ד ר ך שער ו נ ג ד ׳ ; י ר מ י ה ) נ י ב‬
‫ שופר‬,‫שער‬. A u c h C o d . A . hat i n einem a h n l i c h e n V e r z e i c h n i s s e die A n g a b e :
‫ הי( ו י ש ל ח מ ל ך‬,‫ פ ז ר ; ישעיה )ליו‬,‫ יי!( וישלח מ ל ך אשור‬,‫מ ל כ י ם )מ״כ ׳*ת‬
‫אשור ו נ ג ד ׳‬. b ) D e r A c c e n t it w i r d ‫ םגול ק ב ל ה‬genannt ,,gegeniiber ( d e m
S a r k a ) stehendes S e g o l " , z u r U n t e r s c h e i d u n g v o n d e m V o c a l ‫סגול‬. c) Per
gewohnlich M e a j l a genannte D i e n e r , v o n ‫ מ ת ח‬,,ziehen, strecken", w e l c h e B e -
deutung auch sein dritter N a m e ‫נטויה‬ hat. d) ‫טרפא‬ (von ?‫טרן‬ ,,schutteln,
k l i i p p e r n " , wegen des trillernden T o n e s ) a l s N a m e des G e r e s c h findet s i c h a u c h
in C o d . Tschuf. 19 i n d e n ' ‫ ת ל ו פ י מ ל כ י ם ו י ר מ י ה‬w o es heisst: ,(‫׳‬1p , ‫) מ י כ כ י ה‬ ‫מלכים‬
‫כ׳( ו ה ב ק ר טרןש‬ ,‫)ניה‬ ‫ זקש; י ר מ י ה‬,‫ ה י ם ה א ח ד והמבנויז‬. A u c h P i n s k e r , Mebo
S . 43 citirt den N a m e n ‫טארפיןין‬, d . h . ‫ ״‬D o p p e l - C f ^ ‫ ( ״‬G e r s c h a i m ) . e) gleich
b
den 12 Planetensphiiren (‫)ייכ מילופ‬. V g l . Z a c h o t h S . 2 . f ) weniger trennend
a
und m e h r trennend. g ) L e g a r m e , s. zu § 1 6 . D e r Verfasser des M a n u e l du
lecteur ( p . 72) hat d e n N a m e n i r r t h i i m l i c h auf Rebia gedeutet.

V. 1) D a s letzte W o r t fehit in den Codd. 2) I n den C o d d . ‫טחםא‬


falsch. 3) D i e vier letzten N a m e n fehlen i n den C o d d . , sind aber n o t h w e n d i g
beizufiigen. 4) S o i n A . besser als ‫ח ר ו ז י ם‬ der iibrigen Texte. 5) D e r
Schlussreim von ‫והיא מכל‬ aus M a n . I n den anderen T e x t e n fehit dies A l l e s ,
was dann den weiteren I r r t h u m veranlasste, dass z u m folgenden A c c e n t e ‫שנית‬
gesetzt wurde, wahrend er d o c h d e r 3te (‫)שלישית‬ ist. Ueberhaupt herrscht
in diesem Stiicke grosse V e r w i r r u n g i n den V o r l a g e n .
2
18
3
,‫ רביעיה היא חברה‬. : ‫ מוכפלת בפה ב ל מ י ד ה‬, )‫יוצאה ביד ברעדה‬
‫ קבועה בתוך התיבה‬,‫ מהפכה היד לבררה‬,‫נמטוכה בכל המקרא‬
a b 1
‫ והוא מכל‬, ) )?‫ מממויך המלה ועוקף‬,:‫ המיפוי הוא הזקן‬: )‫כקורה‬
6 0
‫ שהוא‬, )‫ ששי הוא המסכן‬:‫ מיוחד ף באצבע זקןש‬, )?‫טעם שקן‬
‫ שביעית‬:‫ כדל ף ף על שער דוכן‬/ ) ‫ בשני מקלוה ל ת כ ן‬,‫לתחהיה שכן‬
h
‫ וגודרת‬/ ) ‫ לפנים ולאחור נ ש ה‬, )‫ בשהי פעמים חשה‬,‫היא וזלשה‬
1
,‫ נדחה בשתי אצבעות בפרס‬, ‫ שמיני הוא טרם)׳‬:‫טעמים בדרישה‬
m 1
)‫ ולפניה‬,‫ חשיעיה היא צנורי‬: )‫ מחובר בלי הרם‬,‫אחד באחד כקרם‬
4
‫ לטעמים‬,‫ עשירי הוא רביע‬:‫ מניחה כשכול וכארי)״‬, )‫קבלה לשרי‬
,‫ בחיך ובלשון מבוטה‬,‫ אחד עשר היא פשטה‬:5)‫ ובהם יפגיע‬,‫יופיע‬
0 6
‫ שנים עשר הוא‬:‫ ובשני פ ע מ י ם ) פשוטה‬, )‫לעולם לאחור נוטה‬
7
‫ אלו טעמים‬:‫ ובלשון מחפזר‬,‫ מגביה וחוזר‬, )‫ על ההיבה כנזר‬,‫פזר‬
8
‫ זה עם‬,‫ מלאים בלי מחסור‬,‫ רשומים) בדעה ומוסר‬,‫שנים עשר‬
‫ ברעש‬,‫ והפורעםף מיוחד מכל טעם‬.‫ כמלך וגבור ושר‬,‫זה נאסר‬
9
: )‫ורעם‬
‫ כי עיקרם‬,‫ לאחיהם החרותים‬, ‫ואלו שבעה טעמיים מ ש ר ת י ם‬

C. a) ,,hervorgehend durch zittemde Hand", d. h. der Lehrer zeigt


dessen Melodie dadurch an, dass er eine zittemde Handbewegung macht. Es
wurde namlich die Cantillation der verschiedenen Accente mittelst verschie-
denen Schwenkungen der Hand gelehrt. S. Thorath emeth S. 4, Note, und Reise
Pethachjah's S. 47 (Ausg. Fiirth 1844). b) ,,zieht das Wort und halt es auf"
(Job 37, 4). c) ,,hervorragend", in Bezug auf seinen grossen Trennungswerth.
d) ,,besonders ausgezeichnet". e) ,,der Einhalter, Beschliesser". f) Hindeutung
auf die zwei Schlusspuncte. g) gleich ‫( כ ד ל ת‬Ps. 141, 3). h) auf die zweierlei
Telischa zielend. i) vorwarts ( ‫ ) א‬, riickwarts ( ‫ ) א‬, k) Das Geresch und
Gerschaim ( 1.(‫ ) אא‬gleich ‫ ה ד י ם ה‬. m) ,,Vor ihm (dem Zinnori—Sarka) kommt
das ‫ ק ב ל ה‬zu liegen". ‫( ק ב ל ה‬von ‫ כןבל‬,,gegenuber") heisst das Segolta (s. zu
a
§ 16 ) und ist der Sinn: Segolta folgt immer dem Sarka, daher auch bei
alien alten Grammatikern das Segolta nicht als besonderer Accent gezahlt
wird (Mischpete ha‫־‬teamim S. 7). Durch den hier vorkommenden Ausdruck
‫ לעזרי‬erkliirt sich auch das ‫ טורי‬der italienischen Sarka-Tabelle. n) auf die
Form hinweisend: ,,einer Traube (‫ ) כ א ש כ י ל = כשביל‬und einem Lowen
,
gleich" (.-. e»). . 0 ) manchmal ‫ א‬, manchmal ‫ א‬. p) Schalscheleth ( ‫ ) א‬.
v
• !) A. ‫ ל ה א י ר ה‬statt ‫ כ ק ו ר ה‬. 2) :‫ מ מ ש י ך ה מ ל ה ועוקן‬bios in Man.
3) A. ‫ כ ג ב י ר‬statt ‫כדל‬. 4) ‫ »לשרי‬in den Texten ‫ ל ה ו ר י‬, Fehler unwissender
Abschreiber. 5) Statt dieses Verses ist in den Texten der Vers des dienen-
den Munach irrthiimlich hierher gertickt worden. 6) ‫ לעולם לאח״ר נ ו ט ה‬aus
A., fehit in den iibrigen Codd. 7) ‫ על ה ת י ב ה כנזר‬nur in Man. 8) ‫רשומים‬
nur in A. 9) Auch dieser Vers steht in den Texten irrthiimlich unter den
Di en em.
‫‪19‬‬ ‫‪§• 17• 18.‬‬
‫‪1‬‬
‫שנים עשר גבוהים‪ ,‬ושבעה להם ע מ ו ה י ם ) ‪ :‬ראשון אזלה‪ ,‬לעולם‬
‫עולה‪ :‬שכיה נטויה ף בטקוס טפחה חבויה ף ‪ :‬שלישית היא מארכה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫טחוברת לאחותה בארוכה)׳ ‪ ,‬יטין ושטאל נסוכה‪ ,‬עוטרה כחץ‬
‫‪3‬‬
‫ד ר ו כ ה ) ‪ :‬רביעית היא עגלה‪ ,‬עם גלגיל כלולה‪ :‬חטישית היא‬
‫‪5‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0‬‬
‫הרסה) )•־‪ ,‬טן הטעטים לא פרושה‪ :‬ששית היא שישלא) ) ‪ ,‬פעם‬
‫יורדה ופעם עולה‪ :‬שביעי הוא שופר‪ ,‬הוארו בו יושפר‪ ,‬טנגח כשור‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫וסר‪ ,‬נעיטחו בל הופר) ‪ .‬ושופר הפוך הטשרת) ‪ ,‬עם חברו בדיה‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬
‫כ ד ה ) ‪ ,‬יורד ועולה וגם ט ה ע ל ה ) ‪ :‬והגעיח עם כל טעם חנויה) ‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫והיא ט ה ם מ נ ו י ה ) ‪ :‬זה הוא כלל הטעטים‪ ,‬וטשרהים נעיטים‪,‬‬
‫מגולים' ולא סהוטים‪ ,‬טפי סופרים וחכטים‪ ,‬םטוכים לעד לעולם‪,‬‬
‫עשויס באטת וישר‪ .‬אשרי אדם טצא חכמה ואדם יפיק הבונה‪ .‬כי‬
‫טוב סחרה מסהר כםןז ומחרוץ הבואהה‪ .‬יקרה היא טפנינים וכל‬
‫‪1 1‬‬
‫חפציך לא ישוו ב ה ) ‪:‬‬
‫שער הטעמים ש מ ו נ ה ) ‪ /‬אשר בשלושה ספרים הכונה‪ ,‬חתומים‬ ‫‪(18‬‬

‫•‪Q. 18) D. A. P. T 15‬‬


‫‪C. a) Das Meajla, welches manchmal vor Alhnach unci Silluk als‬‬
‫‪Diener auftritt und zwar immer in solchen Satzen, die kein Tiphcha haben,‬‬
‫‪so dass also Meajla gleichsam statt des Tiphcha steht. b) d. h. ist manchmal‬‬
‫‪. c) Das Klein-Telischa (M. Kimchi in Mahalach I, 5).‬א ‪doppelt gesetzt, das‬‬
‫‪d) Das Darga. e) d. h. es dient immer dem Paschta. f) Die Krklarung‬‬
‫‪dieses Stuckes s. in Thorath emeth S. 4. Zur weiteren Orientirung sei hier‬‬
‫‪noch die darauf beziigliche Stelle aus Manuel du lecteur (p. 73) angefiihrt:‬‬
‫ת ל י ם איוב ומשלי ה י ק ר י ם ‪ ,‬כ י יש ל ה ם ט ע מ י ם א ח ר י ם ש י י ם ומשרתים‪ ,‬ו ה ן‬
‫שמנה שרים ועשרה משרתים‪ ,‬ואלו ה ן לפי צורתן‪ ,‬הראשון פזר‪ ,‬ה ו א ה ק ו ל‬
‫ימז־י‪ .‬השני ר ב י ע ‪ ,‬ל ט ע מ י ם יופיע‪ ,‬השלישי לגי*מה | ו ה ו א פסיקה‪ ,‬מ ק ל ל מ ע ל ה‬
‫ובין ת י ב ו ת ח ק ו ק ח ‪ .‬הרביעי ה י א זרקה‪ ,‬תאיר כפנים וכאבוקה‪ .‬החמישי הוא‬
‫י ת י ב ו ה ו א פ ש ט ה ‪ ,‬מ ק ד מ ת ל מ ל ך ל מ ט ה ‪ .‬חששי ה ו א א ת נ ח ה ‪ ,‬ר ו ו ח ת ו מ ר ו י ח ה ‪.‬‬
‫ה ש ב י ע י ה ו א ט פ ח ה ‪ ,‬נ ק ו ד ה ו פ ש ט ה לא מ ז י ח ה ‪ .‬ה ש מ י נ י ה ו א ם ל ו ק ‪ ,‬בו יודע‬
‫םון‪ 5‬ה פ י ם ו ק ‪ :‬ו ה ע ש ר ה מ ש ר ת י ם ה ס ‪ ,‬ש ו פ ר מפזז‪ ,‬ושופר מ ו נ ח ‪ ,‬ושיפר ה פ ו ך ‪,‬‬
‫וצנירית‪ ,‬ו מ ק ל ‪ ,‬ו ד ח ו י ה ‪ ,‬ו ש ו כ ב ‪ ,‬ו נ ט ו י ה ‪ ,‬ו מ א ר י ה ‪ ,‬ושלשלת‪.‬‬
‫‪V . 1) so die Strophe in A; in den andern Handschr. abgekiirzt:‬‬
‫‪ .‬ד ח ו י ה ‪ so in Man.; in A. dafur‬נ ט ו י ה )‪ . 2‬ו ש ב ע ה מ ש ר ת י ם ל ט ע מ י ם ח ר ו ת י ם‬
‫‪Die anderen Texte haben hier irrthiimlich den obigen Vers des Trenners Rebia‬‬
‫‪ u. s. w., welches in den‬שלישית ה י א מ א ר כ ה ‪und statt des hier folgenden‬‬
‫שלישי ה י א ז ק פ ה ק ט נ ה ‪Texten hinauf unter die Trenner geriickt ist, steht:‬‬
‫‪ ,‬כ ח ץ ד ר ו כ ה )‪ ein ganz unbegreiflicher, gewiss corrumpirter Ausdruck. 3‬ע ד ו פ ה‬
‫‪A. dafur‬‬ ‫‪ ) in den Codd. falsch‬ב ע י ר ו בפתוכח‪4.‬‬ ‫‪)von‬גרשה‪5.‬‬
‫‪weiter die Zurechtstellung nach Man., da in den anderen Texten die grosste‬‬
‫‪ , in den Handschr.‬ה פ ו ך ה מ ש ר ת )‪Confusion. 6) S. vorige Seite Note 5. 7‬‬
‫‪fehierhaft‬‬ ‫‪ ) So in A. richtig. 9) v. s.‬ה ר ב המשרת‪8.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ . n ) Die letzteren zwei Bibelverse noch in T 15. 17. 13.‬ח נ ו י ה‬
‫*‪2‬‬
‫‪§. 18.‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪20‬‬

‫בשכל ובינה‪ .‬שמונה שרים גבורים‪ ,‬בגרון ולשון אמורים‪ ,‬וארבעה‬


‫להם מחוברים‪ ,‬קמנים ולא מוגברים‪ .‬כללם שנים עשר נחקקים‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ארבעה בגין מפיקים‪ ,‬ושמונה מעמים) ממתיקים‪ ,‬וכולם כראי‬
‫‪8‬‬
‫חזקים‪ ,‬זה לזה נזקקים) ‪ ,‬והדברים עהיקים‪ :‬ראשון מכונה חזר‪,‬‬
‫כגבור בכח נאזר‪ ,‬בשלושה ספרים בלול ומפזר‪ :‬שני לו רתק‪ ,‬בשפה‬
‫ולשון יךתק‪ ,‬לא במהרה יפתק‪ :‬שלישי לו תרץ‪ ,‬לעולם עמו יירץ‪,‬‬
‫לפניו גודר פ ר ץ ) ‪ : 3‬רביעי לו סלק‪ ,‬במעמים לא יחלק‪ ,‬ובשלשהם‬
‫יש לו חלק‪ :‬חמישי לו נצח‪ ,‬ביד ואצבע נפצח‪ ,‬מהודר ומנוצח‪:‬‬
‫ששי לו תקן‪ ,5‬ממעל עולה ושקן&‪ ,‬בשני דרכים פותפן‪ :5‬שביעי לי‬
‫‪4‬‬
‫מרף‪ ,‬באצבע עולה וטרן‪ ,5‬בשלישיה) ורביעיה יצטרף‪ :‬שמיני לו‬
‫‪5‬זר‪ ,‬מקל ונקודה משזר‪ ,‬בראש ואמצע טאזר‪ :‬וארבעה שקודים‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫עמהם עקודים) ‪ :‬שופר הרבו‪ ,‬בכל מעם מערב‪ ,‬פונה מזרח ומערב‪,‬‬
‫ופסקה סדורה‪ ,‬מ ה ם לא עדורה‪ ,‬עמס תדוךה‪ :‬ו מ ת ח פונה ועונה‪,‬‬
‫עם אחייו חונה‪ ,‬ובהרבה מקומות ישתנה‪ ,‬והוא מהם נמנה‪ .‬ונייח‬
‫רד ועולה‪ ,‬פעם בראש היבה יעלה‪ ,‬ופעם לימין יםלה‪ :‬והמשרתים‬
‫‪6‬‬
‫זה יסודם‪ ,‬המעולה היורד והעולה והפונה) וחולה בין ועגול)י‪,‬‬
‫וממלא‪ .‬מי חכם וישמר אלה‪:‬‬

‫‪ (19‬ס י מ ן ש י ש ל ה ו מ א ר כ ה ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫דרך מארכה ושישלה בכל המקרא) ‪ ,‬כאשר יהיו בין הטעם‬
‫הסמוך להברה שלשה מלכים‪ ,‬יהיו בשישלה נמשכים‪ ,‬ואם יהיו שני‬
‫מלכים או פחוח‪ ,‬יהיה במארכה לדבר צחוה‪ ,‬כמו ויבא משה בתוך‬
‫הענן )שמית כד‪ •,‬י״ת( ונתתי אתה לכם מורשה )וי‪ ,‬ל ( ויתן דויד לארנן‬
‫)להא כ׳׳א‪ ,‬כ״ה( ויבא חוטי )ש״‪ 3‬ע״ו‪ ,‬ל״ז(‪ ,‬על זה המנהג נוהג לעולם‪,‬‬
‫חוץ מפסוק אחד‪ ,‬כי אין לעמד לפניך על זאת )עילא ע׳‪ ,‬ע״ו( שיש‬
‫בו שלשה מלכים והוא במארכה‪ .‬ואלו הם המלכים‪ ,‬אה אה אי אה‬
‫או או אי וחמןש וקמץ וחטף? ופתח‪ .‬וכן השוא אם יהיה באות‬
‫שהוא ראשון לתיבה מתחשב כמלך‪ ,‬ואם יהיה באמצע התיבה או‬
‫בסופה לא י ת ח ש ב ן ‪ :‬ובשלשה פסוקים נחלקו הספרים‪ ,‬למקצה‬
‫הסופרים הראשונים‪ ,‬שהם בשלשה מלכים והס נקראים במארכה‬

‫)‪Q. 19‬‬ ‫‪V . D . A . K . P. S. T‬‬ ‫•‪15• 36‬‬


‫‪V.‬‬ ‫‪ , i n A u n d T‬ט ע מ י ם )‪1‬‬ ‫‪falsch‬‬ ‫‪ erganzt‬נ ז ק ק י ם ‪ bis‬וכולם ‪)v o n‬עשר‪2.‬‬
‫‪aus M a n . p.‬‬ ‫גידר פ ר ץ )‪74. 3‬‬ ‫‪dafur‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪ ) so‬ע ו מ דבפרץ‪4.‬‬ ‫‪richtig‬‬ ‫‪in‬‬
‫)‪5‬‬ ‫‪Diese Strophe in T .‬‬ ‫)‪6‬‬ ‫‪ , dafur A :‬ו ה פ ו נ ה‬ ‫‪)i n den C o d d . f a l s c h‬והבועה‪7.‬‬
‫‪)S o‬והשכל‪8.‬‬ ‫‪der‬‬ ‫‪Anfang‬‬ ‫‪in T‬‬ ‫‪36.‬‬ ‫)‪9‬‬ ‫‪von‬‬ ‫ואלו ה ם‬ ‫‪bis‬‬ ‫לא י ת ח ש ב‬ ‫‪in‬‬ ‫‪D.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪§• !9• 20.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬
‫למקצחם) ) ובני אמר ימנה וימיה )בראשית מ״ו‪ ,‬׳״ג( וחברו דדברי‬
‫הימים )דה״א ז׳‪ ,‬ל׳( ומיכאל"ולשפה ויוחא בני בריעה )דה״א זי‪ ,‬מ״ו(‪:‬‬
‫ושאר הבוקרא על זה‪ ,‬אם בשלמה מלכים או יוחר יהיה שישלה‬
‫לחברה‪ ,‬ואם בשני מלכים או פחוח יהיה מארכה לחברה‪ ,‬חוץ‬
‫משלשה עשר פסוקים‪ ,‬מחלפים ף א ח מנהג זה‪ ,‬כבאור חכמים ונבונים‪,‬‬
‫שאף על פי שאין ביניהם שלשה מלכים ה ם בשישלה‪ ,‬וסימנם ואברהם‬
‫ה י ו יהיה לגוי גדול )בראשית י״ין‪. ,‬״ ( וכי יגוה שור־איש אח שור‬
‫‪P‬‬

‫רעהו)שמית כ״א‪ ,‬ל״ה( המקריב אח דם השלמים לו ת ה י ה )וייןרא וי‪ ,‬ל״נ(‬


‫וכל אשר א י ך ל ו סנסיר דמשנה חורה )לברים»״ל‪ ,‬י׳( וישבו בין ביחאל‬
‫ובין העי )יהושע ק ‪ /‬עי( וישם אוחם אורב בין ביהאל )שם ‪» /v‬״ב(‬
‫כי אס ארבע מ א ו ח איש־נער )ש׳׳א ל׳‪ ,‬י״!( עחה ירע לנו שבע בן בכרי‬
‫)ש״ב כי‪ ,‬ו׳( אשר ברכו יי צבאוח )ישעיה ׳״ט‪ ,‬כ׳׳ה( כשד §ולמן ביה‬
‫ארבאל )הישע י ‪ /‬י ״ ל ( ואיש משד בקשח ו״׳ הפך יךןז דדברי הימים)‪3‬‬
‫) ל ה ב ׳״ז‪ ,‬ל״נ( כי ל*‪ 6‬יכלו לעשחו בעח ההיא )לה״ב לי‪ ,‬ג׳( קל אשר‬
‫תמצא י ח י לעשוח בכחד דקהלה )ש׳‪ ,‬יי(‪ :‬וכל פסקחא דכוחיה‬
‫בשישלה‪ ,‬כמו ויחלק עליהם | לילה הוא ועבדיו )בראשית יד‪ ,‬ט״ו(‬
‫הםיול | יפוול ) ׳ ‪ /‬י׳׳ג( ימהר | יחישה מעשהו )ישעיה ה ׳ ‪ ,‬׳״ט( וישבו בה‬
‫ויבכו לןד | ב ה מקדש )לה״ב כ׳‪r ,‬׳( וישם המלד אחשוךש | מס )אסתר‬
‫י׳‪ ,‬א׳(‪ .‬וכל דקדים לאדכרה לעולם בשישלה נכהב ונקרא‪" ,‬כגון ציה‬
‫ף )שמות י״ג‪ ,‬כ״יז( דבר יי )ויקרא ׳׳‪ ,‬׳"א() ‪ .‬כל המקרא על זה‪ ,‬מפי‬
‫‪4‬‬

‫‪5‬‬
‫נביא ו ח ו ז ה ) ‪:‬‬

‫‪ (•20‬ס י מ ן מ א ר כ ה ו ח ב ר ה אשר יהיו בחיבה אחה‪.‬‬

‫כל חיבה שיש בה מארכה וחברה‪ ,‬כמו יחד ההיה בו בראשנה‬


‫‪ : FT‬י י‬

‫)לברים י ‪ , /‬י׳( אח ישבי העיר )י״נ‪ {{» ,‬וינגעו יהושע וכל ישראל‬
‫‪ /‬״<( ירדו שכבו הערלים )יק»קאל ל״ב‪ ,‬כ״א( וישבר בבאר שבע‬ ‫)יהז‬ ‫‪p‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ש ע‬

‫)‪Q. 20‬‬ ‫‪V . D . A . K . P. S. T‬‬ ‫‪15.‬‬


‫‪C.‬‬ ‫‪a) D a m i t meint er seinen G e g n e r B e n N a p h t a l i .‬‬ ‫‪Siehe‬‬ ‫‪Heidenheim's‬‬
‫‪M e o r e n a j i m zu G e n . 46,‬‬ ‫‪13.‬‬

‫‪v.‬‬ ‫‪ .‬ח ו ל ק י ם על ‪ i n D . u n d T 36. 2) in K‬ל מ ק צ ת ם ‪ b i s‬ש ה ם ‪1) v o n‬‬


‫‪ ,,das W i e d e r h o l t e , das Z w e i t e " .‬ה מ ש נ ה ‪ hat K :‬ד ד ב ד י ה י מ י ם ‪3) Statt‬‬ ‫‪4) V o n‬‬
‫וכל דקדים‬ ‫‪bis‬‬ ‫יי‬ ‫‪steht b i o s‬‬ ‫‪in V . und S. und‬‬ ‫‪fehit‬‬ ‫‪in‬‬ ‫‪alien‬‬ ‫‪andern C o d d .‬‬
‫‪wie‬‬ ‫‪a u c h genau g e n o m m e n diese R e g e l uberfliissig‬‬ ‫‪ist,‬‬ ‫‪d a die‬‬ ‫‪Darga-Setzung‬‬
‫‪hier sich nach‬‬ ‫‪dem‬‬ ‫‪schon‬‬ ‫‪o b e n angefiihrten‬‬ ‫שוא ב א ו ת ראשון‬ ‫‪richtet.‬‬ ‫‪Auch‬‬
‫‪die M a s o r a zu E x o d .‬‬ ‫‪21,‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪kennt‬‬ ‫‪den‬‬ ‫‪Zusatz‬‬ ‫‪nicht.‬‬ ‫‪V g l . Binjan‬‬ ‫‪Schelomo‬‬
‫‪des S . H a n a u A b s c h . 3 § 15.‬‬ ‫‪5) D i e s e r S c h l u s s r e i m b i o s in D .‬‬
‫‪§. 20. 21.‬‬ ‫‪22‬‬

‫ומולדה )דה״א ל ‪ /‬כ״יז( ישתרגו יעלו על צוארי )איכה א ‪ /‬י״ל(‪ ,‬אין בין‬
‫מארכה לחברה בתיבה א ח ת אלא שוא בלבד‪ ,‬כל המקרא על זה‬
‫יחנהג‪ ,‬חוץ משלשה פסוקים‪ ,‬הבאי זה פוסקים‪ ,‬ואוחו בוהקים‪ ,‬כי‬
‫ה ם במארכה וחברה בחיבה א ח ה וביניהם שוא ופחחה‪ ,‬ואלו הם‪,‬‬
‫לכן הנבא ואמרת ותעלו על שפח לשון )׳יןזיןאל ל״י‪4 ,‬׳( בבי •ישראל‬
‫אל תלחמו עם יי )לה״ב ׳״ג‪ ,‬׳״ב( וידרש ‪ .‬יחזקיהו על הכהנים‬
‫)דה״ב ל׳׳א‪ ,‬נ‪1‬׳(•‬

‫‪1‬‬
‫‪ (21‬ס י מ ן מ א ר כ ה ל ז ר ק א ) ‪.‬‬
‫דרד אזלה‪ ,‬העולה היא למעלה‪ ,‬אם יש לפניה)* שופר וגעיה‪,‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬
‫וזרקא עמהם חנויה‪ ,‬נעימה שופר למטה שרויה) ) ‪ ,‬כמו וביום‬
‫שמחחכם ובמועדיכם )במדבר ׳‪ /‬יי( והשביע הכהן אח־האשה )ה׳ כ א(‬
‫יצאו כל־ישראל הפמצאים )לה״ב ל״א‪ ,‬א׳(‪ ,‬חוץ מפסוקים שבעה‪ ,‬אשר‬
‫דרכם ‪ #‬ז ה נגרעה‪ ,‬ובא עמהם תלשא או טרם‪ ,‬מחובר בלי הרם)‪,3‬‬
‫ואשר יבא את־רעהו ביער )לברים ׳"ע‪ ,‬ה׳( ותאר הגבול ונסב לפאת ים‬
‫נגבה מן ההר אשר על־פני בית‪-‬חורון )יהושע ׳״ק‪ ,‬י ד ( יישלח חירם‬
‫מלך־גיור מלאכים )ש״ב ה ‪ /‬י״א( וחברו )לה״א ׳״ל‪ ,‬אי( ויביאו את ראש‬
‫איש־בשת אל־דוד )ש״ב ל ‪ /‬ק׳( באדין קרבו ואמךין קדם־מלכא )לניאל‬
‫ז׳‪< ,‬״( ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל־עריהם ) נ ז מ י ה יז‪ /‬נו״ו(‪ .‬וכן‬ ‫ג‬

‫‪c‬‬
‫כל אזלה בפסקה השופר) ‪ ,‬על דרך ראשונה הסופר‪ ,‬למטה במארכה‬
‫תםופר‪ ,‬וזה לעולם לא יופר‪ ,‬חוץ משני פסוקים‪ ,‬שהם בטעמם‬
‫נפסקים‪ ,‬ומזה הדרך נ ה ו ק י ם ) ‪ /‬שופר ופסק עמהם שרויה‪ ,‬ואין‬
‫כמוהם בכל הקריה‪ ,‬ויאמר אליהם | ראובן אל חשפכו דם )בראשית‬
‫ל״י‪ ,‬כ״ב( ויאמר לה אמר נא אליה הפה ח ר ד ת | אלינו )מ״ב ‪ '7‬׳״ג(‪ .‬ושאר‬
‫הפסקים‪ ,‬אשר לזרקא דבקים‪ ,‬במארכה הם אדוקים‪ ,‬ולעולם אינם‬
‫חלוקים‪ ,‬כמו והשיבך יי | מצרים )לברים כ״ת‪p ,‬׳׳‪ (p‬יחנך יי | נגיש‬

‫‪Q. 21) V. D. A. K. P. S. T‬‬ ‫‪17‬‬ ‫•‪5‬ן‪.‬‬


‫‪vor ihm" — namlich von der Rechten nach Links hin. b) d. h.‬״ )‪C. a‬‬
‫‪) gesetzt. c) ,,das mit einem‬למטה( ‪) wird Mercha‬צזיפי( ‪statt des Munach‬‬
‫‪Trennungszeichen (pCB) ausgestattet ist", d. h. dem ein Pasek nachsteht.‬‬
‫‪ schon machen, verzieren.‬עיםר ‪ von‬ףזטופד‬
‫‪V.‬‬ ‫‪ , in A. noch der Zusatz:‬ט ר י י ה )‪1) So die Ueberschrift in K. 2‬‬
‫הבנייה‬ ‫‪ bios in V. und S., fehit in den anderen‬ה ר ם ‪ bis‬ו ב א )‪. 3‬כירושלים‬
‫‪, V. und S.‬בתיקים ‪ bis‬וכך כ ל )‪ , 4‬ו ה ם כ כ ו ב ע י ש ו ע ה ‪Codd. — A hat dafur:‬‬
‫ובן כ ל ד ר ך פ ם ק על ז ה ה ד ר ך ‪haben dafur in kiirzeren aber unklaren Worten:‬‬
‫‪ .‬י ר ו ץ ב ד ב ר ח ר י ץ ח ו ץ ‪ .‬משני פ ם י ק ־ ס ב ט ע מ ם נפםקייס‬
‫‪23‬‬ ‫‪§• 21. 22.‬‬

‫‪1‬‬
‫)כ״יו‪ ,‬כ״ה( כל המקרא על זה המנהג נוהג) ‪ — .‬ועוד במצאו שלמה‬
‫פסוקים נכונים‪ ,‬מאחיהם משחנים‪ ,‬חלוןש אלו הנמנים‪ ,‬אין להם בכל‬
‫‪4‬‬
‫המקרא משנים) ‪ ,‬באזלה ומארכה במלה חדא חונים‪ ,‬וידבר משה‬
‫אל אהרן ואל אלעזר ואל־־איתמר | בניו )ויקרא ׳׳‪ ,‬׳״ב( אם‪-‬יצאו‬
‫בכוה־שילו )שופעים כ״א‪ ,‬כ״א( ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכוה‬
‫לאוצךוה | לתרומוה )נחמיה ׳״ב‪ ,‬מ׳׳ל(; ומקצה הסופרים הראשונים‬
‫‪3‬‬
‫קורים לאוצרות לתרומוה) ‪ — .‬ושני פסוקים מיוחדים‪ ,‬בטעמם לא‬
‫נפרדים‪ ,‬בתיבה ראשונה יורדים‪ ,‬ובשנית למעלה מועדים‪ ,‬מארכה‬
‫ושופר וזרקא צמודים‪ ,‬ויהי ה ו א מספר למלך )מ׳׳ב ‪ /p‬ה׳( וגם אל‬
‫הנכרי אשר ליא מעמןז ישראל )לה״כ ו'‪ ,‬ל״ב(‪ — :‬וכל שופר אחד‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫לפני זרקא מיוחד‪ ,‬למעלה מאוחד‪ ,‬חוץ מ ן עשרה) פסוקים‪ ,‬על זה‬
‫חולקים‪ ,‬ומדרך זה כתוקים‪ ,‬לכן אמר לבני־ישרא״ל )שמות ו ‪ /‬ו׳( כי‬
‫תשא את־ר^ש בני־ישרא״ל )ל׳‪» ,‬״ב( בכל אשר־התהלכתי )שב י׳‪ ,‬י׳(‬
‫וחברו )לה״א •"»‪ ,‬ז׳( ויזבח שור ומריא־ו^אן לרב )מ״א א׳‪ ,‬י׳׳ע( וחברו‬
‫)אי‪ ,‬כ״ה( בכי ראובן וגדי וחצי שבט־מנשה )לה״א ה׳‪ ,‬י״יז( ויעלו‬
‫בבעל־פרצים )דה א ׳״ל‪ ,‬׳״א( נספה מפני־צריך ) ל ה א כ״א‪ ,‬׳״ב( קנה נגד‬
‫ה י ש ב י ם )לית ד׳‪ ,‬ד ׳ ( ‪:‬‬

‫‪ (22‬שני מ א י י י כ י ן ל ט פ ח ה ‪,‬‬

‫י״ד בטעמא‪ ,‬ויבא לו יין וישת )בראשית כ״ו‪ ,‬כ״ה( למה העשה כה‬
‫לעבדיך )שמות ה׳‪ (u< ,‬אשר ל׳א צוה )ויקרא ׳ ‪ /‬א׳( הלא ט״וב לנו‬
‫)במלבר ׳״ל‪ ,‬ג׳( ויקרא לה נבח )ל״ב‪ ,‬מ׳׳ב( אשר ליא הגיד )מ״א ׳׳‪ ,‬ג׳(‬
‫‪5‬‬
‫וחברו ) ל ה ב ע ‪ /‬׳ ( ויחנו אלה נכח־אלה )מ״א כ"‪ \vo ,‬נעניתי לו בא‬
‫ב‬

‫)יתזקאל י״ל‪ ,‬ל ( ויהי ריב ומדול )יובקוק א׳‪ ,‬ג׳( הלא ז ה אוד ')וכריה‬
‫י‬ ‫ג׳‪ ,‬ל ( וינח לו אלהיו ) ל ה ב ב'‪ ,‬לי( ודי לא יך‪) 5‬עורא ז'‪ ,‬כ״ה( ויהי לב‬
‫‪,‬‬
‫)בתמיה ‪ , x‬ל״ת(‪.‬‬ ‫לעם‬

‫‪Q. 22) Bios in P., vgl. Masora zu Num. 32, 42.‬‬


‫‪C. a) ,,Gefahrten".‬‬
‫‪, dieser Zu-‬לתרומות ‪ bis‬ו מ ק צ ה )‪V . 1) Dieser ganze Satz bios in K. 2‬‬
‫‪satz in D. und K . ; vgl. die Chilluphim des Ben Ascher und Ben Naphtali.‬‬
‫‪ und fehit das zweite‬תשער‪3) So in V. und S. Dagegen in A. P. und T : .‬‬
‫‪ ; auch Ben Bileam gibt nur neun Ausnahmen, indem er‬ב כ ל אשר ה ת ה ל כ ת י‬
‫‪ ohne Angabe‬ת ש ד ח ‪ ausliisst; auch Man. p. 97 sagt‬שור ו מ ר י א ‪ein zweites‬‬
‫‪, vgl. Heidenheim in Mischpete‬עשרה ‪der Verse. Das Richtige aber ist‬‬
‫‪teamim p. 15 b.‬־‪ha‬‬
‫•‪ . 24• 25‬ן ‪§. 2‬‬
‫‪24‬‬

‫‪ ) (28.‬ס י מ ן א ז ל ה א ו ש ו פ ר ל פ ש מ ה ( •‬
‫סימן‪ ,‬כל שלוש היבוה שהטעם אחר הארה הראשון שבתיבה‪,‬‬
‫כמו יצו יי אתןז־ אח הברכה )דברים כ״יז‪ ,‬ל ( וכדומה לו‪ ,‬יהיה‬
‫הטעם מלמעלה יקרא ויחבקד‪ ,‬כל הקריאה על זה המנהג‪ ,‬בר מן חד‪,‬‬
‫ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביים ארבעה עשיר )אסתר נוי‪ ,‬גוו(‪-‬‬
‫סמוכים לעד לעולם עשוים באמח וישר‪:‬‬

‫סימן שלשה הספרים‪ ,‬לראשי הפסוקים הברורים‪ ,‬מלפליד‬ ‫‪(24‬‬


‫הסופרים הבחורים‪ ,‬ולסון& הפסוקים הגמורים‪ ,‬אשר‬
‫נאמרים)י‪:‬‬ ‫לממה‬ ‫ואשר‬ ‫נקודים ף ‪,‬‬ ‫למעלה‬
‫ס י מ ן ר א ש י ה פ ס ו ק י ם ‪ ,‬אשר בשלשה הספרים חקוקים‪ ,‬חהלים‬
‫ואיוב ומשלי חשוקים‪ ,‬אם ראש הפסוקים באוהל הנסוקף‪ ,‬דגש‬
‫‪0‬‬
‫עסוק‪ ,‬ובדגש נאמו"‪ ,‬ל מ ט ה ) טעמו‪ ,‬בלשון ינעימו‪ ,‬ולא למעלה ירימו‪,‬‬
‫כטו רבים אמרים )תהלי ל׳‪, ,‬׳( חןני יי כי אמלל אני )וי‪ ,‬גי( משוד‬
‫ם‬

‫עניים')׳״ב‪ ,‬לי( הכילה ההוא )איוב ‪ ,'j‬וי(‪ ,‬וזה הוא ענינם‪ ,‬ויפי סימנם‪,‬‬
‫כאשר יהיה הטעם בין התיבה חרושה‪ ,‬ובאות אשר בו דגשה‪ ,‬אר‬
‫אם המעם הנצב‪ ,‬בראש התיבה במחצב‪ ,‬גם הוא למטה נקצב‪-,‬כטר‬
‫מי זה מלך הכבוד )תהלים כ״ל‪ ,‬זי( א ת ה סהר לי )ל׳׳ב‪ ,‬וי( כי בך חסיה‬
‫)נ״ו‪ ,‬בי( פחדו פ ח ד )כ״ג‪ ,‬וי(; ואם באות שני מן התיבה‪ ,‬ויקדם לה‬
‫שוא נצבה‪ ,‬בלשון דבובה‪ ,‬בשפה ערבה‪ ,‬גם הוא למטה‪ ,‬בלשון‬
‫מבטה‪ ,‬כמו ןפה נוןש משוש כל הארץ )מ״י!‪j ,‬׳( הל^ ידעו )•*ל‪ ,‬די(‬
‫כגפן פוריה )קכ״ת‪ ,‬ג׳( פצני והצילני)יןמ״ד‪ ,‬י׳׳א( וצאן טרעיתך )ע״ע‪"» ,‬נ(;‬
‫‪9‬‬
‫חוץ מן שלשה) פסוקים‪ ,‬על אלו חולקים‪ ,‬כי המעם באוה דגושה‪,‬‬
‫ומעמו למעלה‪ ,‬למנצח אל־תשחת )תהלים ״ע‪ ,‬אי( אפה י י כי אני‬
‫כ‬

‫עבדך )יןע׳׳ז‪ (fp ,‬ו מ ה לא השא פשעי )איוב יי‪ ,‬כ״א(‪:‬‬


‫ס י מ ן ס ו פ י ה פ ס ו ק י ם ‪ ,‬בחהלים ואיוב ומשלי חשוקים‪ ,‬אשר‬ ‫‪(25‬‬
‫מעמם למעלה ואשר מעמם למטה‪ .‬ידע הקורא‪ ,‬אשר בשלשת‬

‫‪Q. 23) Bios in T 1. Fast gleichlautend auch in einem alten Penta-‬‬


‫‪teuchcodex des Dr. Curtiss in Mas. magna zu Deut. 28, 8. — Heidenheim‬‬
‫‪teamim und in Seder Purim) war diese Masora unbekannt.‬־‪(in Mischp. ha‬‬
‫‪24) V. D. P. S. 25) V. P. S.‬‬
‫‪ pungere. b) ,,erhobener, d. i. mit dem‬נ ק ר ‪C. a) ,,Bezeichnet", von‬‬
‫;‪ abwarts in der Melodie, das Mercha‬ל מ ט ה )‪Ton versehener, Buchstabe". c‬‬
‫‪ auf warts, das Munach. Vgl. oben zu § 21.‬למעלה‬
‫‪V . 1) Diese allgemeine Ueberschrift fehit in V. und S. 2) D und P‬‬
‫‪ , und lassen die dritte Stelle aus. Siehe Thorath‬מ ן שלשה ‪ statt‬משני ‪setzen‬‬
‫‪emeth p. 26.‬‬
‫‪25‬‬ ‫•‪§• 25‬‬

‫הספרים קורא‪ ,‬כי בסופי הפסוקים אם יהיה הנזעם בראש התיבה‬


‫יונעם‪ ,‬ובאות ראשון יוטעם‪ ,‬למעלה מעמו‪ ,‬ובפיו ירימו‪ ,‬ושופר‬
‫ישימו‪ ,‬כמו ובמושב לצים ל*ן ישב )תהליה אי( הוסרו שפמי ארץ‬
‫) ל ‪ ,‬יי( אשר סביב שתו עלי ) י ‪ ,‬וי(‪ .‬ואם באוח שני מן התיבה‬
‫ג‬

‫‪8‬‬
‫טעמו‪ ,‬ושוא הקדימו ‪ ,‬כמו כן למעלה טעמו‪ ,‬ולרום ירימו‪ ,‬כמו על‬
‫משכבכם ודימו סלה )די‪ ,‬הי( הושיעני למען חסדך )וי‪ ,‬הי( פורק ואין‬
‫מציל )וי‪ ,‬י גי( וילד שקר )!׳‪p ,‬׳‪ (y‬בדור צדיק )׳״ד‪ ,‬ל ( לארך ימים‬
‫)כ׳׳ג‪ ,‬יי( בדרך יבחר )כ״ה‪ ,‬י׳׳ב(‪ .‬ואם יהיה באוה ראשון‪ ,‬שוא ופתחה‬
‫לדגשון‪ ,‬דרכו על סימן ראשון‪ ,‬יהי למעלה בלשון‪ ,‬ולרום בלחשון‪,‬‬
‫כמו מתגרת ידך אני כליחי )ל־׳פ‪ ,‬י׳׳א( ונפשי אשר פדית )ע א‪ ,‬כ״ג(‬
‫ירח וכוכבים אשר כוננהה ) ל ‪ ,‬ל ( אשר לא‪-‬בךע )ץ‪ /‬ע״!( עטרת פז‬
‫)כ״א‪ ,‬די( כי אני עבדך )יןיז׳׳ג‪ ,‬׳"ב( ובתחבלוה עשה מ ל ח מ ה )תשלי כ'‪ ,‬׳״ז(‪.‬‬
‫ושאר סופי פסוקים‪ ,‬טעמיהם למטה במארכה נמשכים‪ ,‬כמו ובתורתו‬
‫יהגה יומם ולילה )תהלים אי‪ ,‬ל ( אני החים ילדהיך ) ל ‪ ! ,‬׳ ( קיץ וחרף‬
‫אתה יצרתם ) ע ב ‪ ,‬׳׳׳!( בשוא גליו א ת ה תשבחם )ש״ש‪» ,‬״!( אתה אל‬
‫)ל‪ ,‬ל ( ואתה דע־לר )איוב ה'‪ ,‬יכו( ויצא רגז')שם ג'‪ ,‬כ״ו(‪ .‬וכן אם‬
‫בשתי התיבות טעם לסוף הפסוק כבאמו‪ ,‬ותיבה קטנה עמו‪ ,‬ושתי‬
‫‪1‬‬
‫אותיוה מספרה‪ ,‬למטה מאמרה‪ ,‬אף כי) באות ראשון נאמרה‪ ,‬כמו‬
‫עתקו גם־גברו היל )איוב ‪':‬׳א‪ ,‬ז׳( כל־חוסי בר )תהליכו ב'‪ ,‬׳״ב( יתאמרו‬
‫כל־סיעלי ארן )צ״ד‪ ,‬ל ( בל־ישבי חלד )יי׳׳ע‪ ,‬בי"(‪ ,‬כי כל תיבה קטנה‪ ,‬עם‬
‫גדולה תכפה‪ ,‬כאחת משפנה‪ ,‬ולמטה ט ע מ ה ‪ ,‬ובלשון לא ירימה‪.‬‬
‫והסימן הזה על שני פנים‪ ,‬לעולם לא משתנים‪ ,‬א ח ת בראש החיבה‪,‬‬
‫והשניה באוח השני מן החיב‪1‬ז וקודם לה שוא‪ ,‬יונעם בשופר‬
‫למעלה; ואם באוח שלישיה מן ה ח י ב ה ‪ ,‬או שחםמך חיבה קמנה‬
‫לגדולה‪ ,‬יוטעם למטה‪ ,‬ומארכה עמו משחחוה‪ ,‬כי כל חיבה קטנה‬
‫משחי אוחיוח כאשר הסמך לחיבה גדולה‪ ,‬יהי דרכם דרך חיבה‬
‫א ח ח בטעם‪ ,‬וחהיה נמשכה בטעם מארכה‪ ,‬על זה הסימן יצא כל‬
‫‪2‬‬
‫סוף הפסוק) ‪ .‬אבל אם יהיו שלש ת י ב ו ח ) ‪ /‬כולם למעלה‪ ,‬כמו‬
‫בבהמות זו חשבו )י׳‪ ,‬ל ( עיניך בי ואינני )איוב »'‪ ,‬ל ( וכל הדומה‬
‫להם‪ ,‬אם בראש התיבה או באמצע החיבה כולם למעלה בשופר‪,‬‬

‫‪C. a) namlich: Das Silluk-Wort und vor ihm zwei sich anschliessende‬‬
‫‪Worter. Siehe Thorath emeth p. 10 § 4.‬‬
‫‪ ist in V. vergessen.‬א ף כ י )‪V. 1‬‬ ‫‪ bios in P.‬על ‪ . . . .‬ח פ ס ו ק )‪2‬‬
‫•‪§. 25. 26. 27‬‬ ‫‪26‬‬
‫א‬
‫כביי ירום י ? י עלי)תהלים ׳״‪ ,4‬ג׳( ואחלצה צוררי ריקם )»‪ /‬הי(‪ .‬אין‬
‫‪1‬‬
‫אחר ט פ ח ה •מארכה אלא בשופר כולם)״) ‪:‬‬
‫סיבון לראשי הפסוקים אשר בשלשה הספרים‪ ,‬אשר בשופר )לסבי‬ ‫‪(26‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪9‬‬
‫טרחא( ואשר בלא שופר) ‪ .‬כל היבה קנויה) ‪ ,‬בשלשה הספרים‬
‫בוצויה‪ ,‬אם בה געיה יהיה‪ ,‬בלא שופר יהיה‪ ,‬ומוקף לפני םרחא‬
‫מ צ ו י ה ) ‪ , 3‬כביו לכו־חזי מפעלות יי )תהלים מ׳׳ו‪ ,‬טי( לןד־אזבח זבח‬
‫חודה )יןט״ז‪» ,‬״»( לכל־ תכלה ראיהי קץ )?״ט‪ ,‬צ״ו( לןז־אני הושיעני‬
‫)קי״ט‪ ,‬צ״ל( ארי־נהם ודב )משלי כ״יו‪ ,‬ס״ו( קצר־אפים יעשה אולה )שם‬
‫י״ד‪ ,‬׳'׳»( גךל־חמה נשא ענש )׳״ע‪ ,‬׳״ט( בבוא־אליו נחן הנביא )תהלים‬
‫נ״א‪ ,‬ל( בבוא‪-‬ךשע בא גם בוז )משלי ׳"ז‪ ,‬גי( לכי־בנים שטעו לי‬
‫•)תהלים ל״ד‪ ,‬׳״ג( עשה־אתי לטען שביד » ט ‪ ,‬כ׳׳א( בני־ נבל גם בני‬
‫)איוב ל׳‪ ,‬ל ( ; ואס בלא געיה חצא‪ ,‬שופר בחבה הראשונה תמצא‪,‬‬
‫ולפני מרחא תרצה‪ ,‬כגון לכי ודאו טפעלוח )תהליכו ס״ו‪ ,‬הי( לןז שטים‬
‫אף לד ארץ‪).‬פיט‪» ,‬״( לןד זרוע עם גבורה )פ״ע‪ ,‬׳״ל( בכלא הזיפים‬ ‫ב‬

‫ויאטרו לשאול )נ״ל‪ ,‬בי( ךצוין מלכים )משלי ט ז ‪ ,‬י״ג(‪ .‬כאשר יהיה‬
‫בתיבה הראשונה געיה בלא שופר יהיה ומוקף‪ ,‬ואם אין געיה‬
‫בשופר יהיה ולא מוקף‪ .‬וכן בהבה אחת יהיה אם בה געיה‪ ,‬בלא‬
‫שופר‪ ,‬ואם אין געיה בשופר מ צ ו י ה ) ‪ /‬כגון וירוממוהו בקהל עם‬
‫)תהלים ין״י‪ ,‬ל״ג( וישבה לפחה ביחה )משלי ל ‪ ,‬י׳׳ל( לתאוה יבקש נפרד‬
‫)׳״ ‪ ,‬אי(ף; חוץ משלשה פסוקים בכל הקריה‪ ,‬כי ה ם בגעיה ושופר‪,‬‬ ‫‪P‬‬

‫המבינתןז יאבד נץ )איוב ל*ט‪ ,‬כ״ו( המיראתןז יוכיחך )כ״ג‪ ,‬ל ( העזביס‬
‫ארחות ישר ללכה )משלי ב'‪ ,‬׳״ג(‪.‬‬

‫ידעו‬ ‫סימן גרש ו פ ת ח ף בשלשה הספרים‪ ,‬היפים הברורים‪.‬‬ ‫‪(27‬‬

‫‪Q . 2 G ) V. P. S., fragmentarisch auch T 3.‬‬ ‫‪2 7 ) V. P. S.‬‬


‫‪G.' a) Diese Regel hat jedoch eirie Ausnahme, s. Thorath emeth p. 11,‬‬
‫‪b‬‬
‫‪Accentuationssyst. Cap. 4. § 4 . b) ,,angeeignet", d. h. verbunden dem folgen-‬‬
‫‪Ver-‬״ גרש )‪den Worte. c) Siehe iiber dies Alles Thor. emeth p. 20. d‬‬
‫‪treiber" ist bei Ben Ascher die allgemeine Benennung einer jeden Accentuirung,‬‬
‫‪sei es eine trennende oder verbindende oder auch bios Metheg, weil namlich‬‬
‫‪ und‬בן ‪dadurch die SilbenkUrze verdrangt wird. Vgl. § 41. 42 (Regel von‬‬
‫‪u n d‬‬
‫)‪rtc‬‬ ‫‪Thorath emeth p. 22.‬‬
‫‪ in P. 2) Dieser Eingang bios in P. Die ein-‬אין ‪ . . . .‬כילם )‪V . 1‬‬
‫א ס ב ג ע י ה ‪geklammerten zwei Worter fehlen. 3) So richtig, fehlerhaft in V.:‬‬
‫‪. In P. fehit der Passus ganz. 4) So in P.‬״היה שיפר לפניה ו מ ר ח א מ צ ו י ה‬
‫וכן ב ת י ב ה ‪nebst den folgenden Beispielen. V. hat schwerer verstandlich:‬‬
‫‪ , und fehlen die Beispiele.‬א ח ת א ס י ה י ה ב ה געיא‪ ,‬לעולם אין‪ ,‬בשופר מ צ ו י ה‬
‫‪27‬‬ ‫•‪§. 27• 28‬‬

‫‪1‬‬
‫הקורים‪ ,‬במולפוה הספרים) ‪ ,‬כל היבה ארוכה‪ ,‬ובמרפא)* ערוכה‪,‬‬
‫ובבעיה ף המוכה‪ ,‬בפתחה המוכה‪ ,‬כי האות הסמוך‪ ,‬ולטעם תפורד‪,‬‬
‫מפתחה לא ימוך‪ ,‬כמו בצר לי א ק י א יי )תהלים ׳"ס‪ ,‬יי( ילסמצי מאד‬
‫)ל־א‪ ,‬י ‪ {3‬ף אמרות יי אמרות )׳״‪< ,3‬׳( ממתים ידך | יי )׳״ז‪ ,‬י״ד( תמחץ‬
‫רגלך )‪p‬״‪ ,r‬כ״ד( המקרה במים )ין״ד‪ ('4 ,‬אבחר דרכם )איוב כ״נו‪ ,‬כ״ה(‬
‫לכן אנשי לבב שמעו" לי )שם ל־יל‪ ,‬יי( עין תלעג לאב )משלי ל׳‪ ,‬י״ז(;‬
‫חוץ מן ארבעה פסוקים‪ ,‬על זה חולקים‪ ,‬ואת זה נותקים)*‪ ,‬ומדרך‬
‫‪5‬‬
‫זו נפסקים) ‪ ,‬שמרה נפשי כי חסיד אני )תהליס פ ו ‪ ,‬בי( שברה לבי‬
‫ואנושה )פ״פ‪ ,‬כ׳׳א( טמנו גאים פח לי )ק״א‪ ,‬וי( יראת יי שנאת רע‬
‫)משלי ז ' ‪ ,‬׳״ג(‪.‬‬
‫‪ (28‬ביאור הפסק‪.‬‬
‫הפסק יהיה לחמשה דברים‪ ,‬כאשר תקנו החוזים הישרים‪ .‬האחד‪,‬‬
‫להפריד אוח מחברתה‪ ,‬שהיא כמוה ובאה לקחתה‪ ,‬לבאר הלשון‪,‬‬
‫בנעימה לחשון‪ ,‬כמו להגדיל | למעלה )דס״א כ״ב‪ ,‬הי( וברזל | לרב‬
‫)כ״ב‪ ,‬ג׳( בבל | לגלים | מעון )ירמיה כ״א‪ ,‬ל״ז(‪ .‬שניה‪ ,‬בשחי חיבוח‪,‬‬
‫זו לעומת זו עמותות‪ ,‬כמו יי | יי)שמות ל״ד‪ ,‬וי( יום | יום )בראשית ל״ש‪ ,‬׳׳(‬
‫סביב | סביב )׳תיזאל ל״י‪ ,‬ב׳( אמן | אמן )במדבר ה'‪ ,‬כ״ב( הבוגד | בוגד‬
‫והשודד | שודד )ישעיה כ״א‪ ,‬בי(‪ .‬שלישית‪ ,‬ליראה שלא יסמכו שתי‬
‫תיבות‪ ,‬זו לעומת זו חצובות‪ ,‬והם לא יתכנו להתחבר‪ ,‬ולא כמלה‬
‫אחת לדבר‪ ,‬כמו עמים | אלהים )תהליס ס״ז‪ ,‬ד׳( רבים | יי )קי״ע‪ ,‬קנ״ו(‬
‫אלוה | רשע )קל״נן‪ ,‬י״נו( יי | אשנא )קל׳׳ע‪ ,‬כ״א(‪ .‬רביעית‪ ,‬לתקן המלה‪,‬‬
‫‪b‬‬
‫שלא תהיה זו עם זו בלולה‪ ,‬ולהפריד מענה הדבר) ‪ ,‬לבלתי היותו‬
‫מחבר‪ ,‬כמו עשו | כלה )בראשית ׳״ת‪ ,‬כיא( ישמע ‪ I‬אל )תהלים כ״ה‪ ,‬כי(‬
‫האל | לנו)ם״ת‪ ,‬״א(‪ .‬חמישית‪ ,‬להפריד בין הטעמים‪ ,‬שיהיו מופרדים‪,‬‬‫כ‬

‫איש באחיו לא נצמדים‪ ,‬כמו לפני אהל מועד | מזרחה )במדבר‬


‫‪:‬״א( ואמרין |‬ ‫• ל ״ ) ( אלעזר הכהן | ויהושע בן נון )יהושע‬ ‫‪6‬‬
‫ת‬ ‫ג‬

‫לעלון | לאלה שמיא )עזרא ו' פי(‪.‬‬

‫‪Q. 28) V. S.‬‬


‫‪ , fehlerhaft.‬ב מ א ר כ ה ‪mit Raphe versehen", d. h. dageschlos. In P.‬״ )‪C . a‬‬
‫‪b) ,,Laut, Ausdruck des Wortes", vgl.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .‬כ ב ח צ י מפנה §‬
‫‪ , P. hat‬ו ב ג כ י ח )‪V. 1) Der Anfang des Stiickes bis hierher in P. 2‬‬
‫‪, dem Sinne nach dasselbe. 3) So auch die Bibelausg. Brescia 1494‬ובגי־טי‬
‫‪ mit Munach; die Veranderung dieses Beispiels in‬ולשכני‬ ‫ל }!ןיזו )‪15 ,49‬‬
‫‪ fehit in V. S.‬ו א ת ז ח נ ו ת ק י ס )‪in Thor. emeth p. 27 war daher unnothig. 4‬‬
‫‪ fehit in P. 6) In den Codd. steht statt dieses Beispiels‬ופידרך זי נ פ ס ק י ם )‪5‬‬
‫‪der Vers Num. 35, 5 aber irrthiimlich; denn dort ist das Strichlein das des‬‬
‫‪Trenners Legarme, nicht Pasek.‬‬
‫‪28‬‬

‫‪ (29‬סיפון ארי״ה ובגדכפ״ת‪.‬‬


‫‪1‬‬
‫סימני אוי״ה‪ ,‬אשר מראש קנויה‪ ,‬גלויה ולא חבויה) ‪ ,‬מפי חכמים‬
‫עשויה‪ ,‬בשום שכל מצויה‪ ,‬אוהוה ארבעה‪ ,‬אוי״ה הקבועה‪ ,‬אשר‬
‫‪2‬‬
‫במקרא נמועה) ‪ ,‬סדרם אשמיעה‪ ,‬וסודם אודיעה‪ ,‬למה משנים‬
‫ועשרים‪ ,‬ארבעה נעשו שרים‪ ,‬וכאשר נמסרים‪ ,‬לבגדכפ״ה נאסרים‪,‬‬
‫וברפיון מסופרים‪ ,‬זו היא עלתם)*‪ ,‬ויפי חידהם‪ ,‬בנעם קריאחס‪,‬‬
‫ואין במקרא כמוהם‪ .‬כל אוח אשר במקרא‪ ,‬על אפניו נקרא‪ ,‬ולא‬
‫יומר באמירה‪ ,‬חוץ מארבעה בספירה‪ ,‬א ו י״ה האמורה‪ ,‬שהם על‬
‫‪3‬‬
‫שני דרכים‪ ,‬להם לבדם נסוכים‪ ,‬בם) ובהם ערוכים‪ .‬ו״ו המסולה‪,‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪b‬‬
‫פעם לפלא‪ ,‬ופעם לגלה) ‪ ,‬ובשפה יעלה) ‪ ,‬יו״ד המעולה‪ ,‬פעם יפלא‪,‬‬
‫‪0‬‬
‫ופעם בשפה לעלה‪ ,‬ה״י אל׳׳ף הנפלא‪ ,‬בדרך אחד יעלה) ‪ ,‬פעם לפלא‬
‫ופעם לגלה‪ ,‬זה מנהגם לעולם‪ ,‬לא ישנו אה גבולם‪ ,‬בר מן מפיק‬
‫‪5‬‬
‫ומפסיק ודאתי מרחיק) ‪ .‬ואלו העדים‪ ,‬אשר על זה מעידים‪ ,‬ופתרונם‬
‫‪6‬‬
‫מגידים) ‪ ,‬ראי בחוץ )תהלים ל׳׳א‪ ,‬׳״כ( אמר אלי בני אהה )שס ב'‪ ,‬וי(‬
‫ויאמר שאי בנך )מ״ב ל ‪ ,‬ל׳׳ו( עורי צפון ובלאי תימן )שיר די‪ ,‬גו׳!(‬
‫‪,‬‬

‫אליו פי קראתי )תהלים ס״ו‪ ,‬׳״ז( אמרו בלבבכם על משכבכם )ד׳‪ ,‬פי(‬
‫אשר בא ב ה )מ״א ׳״ג‪ ,‬יי( הנפש ההוא עונה בה )כמדבר נ‪"1‬ו‪ ,‬ל״א(‬
‫לבנוה לה בית בארץ שנער )וכריה ה'‪ ,‬׳״א( ופתח ה ה ב ה בצדה תשים‬
‫)בראשית ו׳‪ ,‬ע״ו( ובא בו ושמן‪ :‬ועבר )דניאל ׳"א‪ ,‬יי( ויאמר לה כלב‬
‫מה־כך )יהושע נו״ו‪ ,‬׳״ת( שימה ‪.‬בפיהם )דברים ל״א‪ ,‬י״ע( והאמר אלי‬
‫תבוא )בראשית ל'‪« ,‬״!( מ ת י תעשה ברדפי משפט )תהליס קי״נ‪ ,1‬ע״ד(‬
‫ויהי ערב ויהי־‪5‬קר )בראשית אי( ויהי־כן )שס( ה י ת ה ת ה י )שס( ויצו‬
‫פרעה )שמות אי‪ ,‬כ״ב() ‪ — .‬מפיק נוהג בה״י ו״ו יו״ד‪ ,‬אבל אינו נוהג‬ ‫‪7‬‬

‫באלי׳ף‪ ,‬וכל בגדכפ״ת הסמוך אליהם דגש לעולם‪ ,‬כמו שימה בפיהם‪,‬‬

‫‪D.‬‬ ‫‪A . K . P.‬‬ ‫)‪T‬‬ ‫‪29.‬‬ ‫‪Q‬‬ ‫‪1.‬‬ ‫‪17.‬נ ־ ‪1 5 • 3‬‬

‫‪. b) ,,manchmal verborgen (unhdr‬‬ ‫‪)C.‬״‬


‫‪bar), manchmal offenbar (horbar). Vgl. den ahnlichen Ausdruck in Ibn‬‬
‫עד שיהיו )אויה( א ר ב ע ת ם א ו ת י ו ת המעץ־ ‪Esra's Commentar zu Exod. 3, 1 5 :‬‬
‫‪ , c) He und Aleph befolgen einerlei Weise,‬ו י ה י ו פעם נרא־ס ופעם נעלמים‬
‫‪).‬סדר ס ו ד ה ת ב ו ת ( ‪sind sich beide gleich. Siehe § 8‬‬
‫‪v‬‬
‫‪ Bios in‬אשר ב מ ק ר א נ ט ו ע ה )‪ Bios in A . 2‬גלויה ו<לא ח ב ו י ה )‪• 1‬‬
‫‪ so richtig in‬ופעם י ג ל ה ו ב ש פ ה י ע ל ה ) ‪ fehit in K . 4‬ב ס )‪A. und T 1. 3‬‬
‫‪von) 1. 5‬‬ ‫מרחיק‬ ‫‪bis‬‬ ‫זה מנהגם‬ ‫‪T‬‬
‫‪ nicht, sondem fahrt gleich‬ויצו פ ר ע ה ‪ mit alien Beispielen bis‬ואלו ה ע ד י ם‬
‫‪ nur‬ו פ ת ר ו נ ם מ ג י ד י ם )‪ u. s. w. fort. 6‬מ פ י ק נ ו ה ג ‪mit den ausfuhrlichen Regeln‬‬
‫‪) Die 6 Beispielevon1.7inT‬‬ ‫אמר‬
‫‪anderen Codd.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪9‬‬ ‫•‪§• *9‬‬

‫ויאמר לה כלב‪ ,‬עשו בברך )בראשית כ״‪ ,1‬׳ ‪ ( V‬שרי גברתי )ע״ז‪ ,‬ל (‬
‫גוי גדול )דברים די‪ ,‬ל ( בר מן מלמה חולקים על זה הסימן‪ ,‬והם‬
‫מיוחדים במקרא‪ ,‬וכמה עליה קו תהו )ישעיה ליד‪ ,‬׳"א( וקול המון מלו‬
‫בה )׳תייןאל כ״ג‪ ,‬מ״ב( אדני בם )תהליס ס׳׳ק‪• ,‬־׳ק(‪ — .‬מפסיק לעולם דגש‪,‬‬
‫כמו הבאה אלי עשו | כלה )בראשית ׳"ת‪ ,‬כ׳׳א( על עמו | כהם )דס׳׳א‬
‫כ״א‪ ,‬גי(‪ -— .‬ודאהי מרחיק‪ ,‬כמו וזבחת פ ס ח )דברים » ‪ /‬גי( ועשית‬
‫פסח )ט״ו א׳( ואעירה בם )ל׳א‪ ,‬״יז(‪ .‬וכל מ ה דסמיד לבגדכפ־׳ה במקף‬
‫כ‬

‫נידון כאתי מרחיק לעולם‪ ,‬כמו מה־בצע )בראשית ל״ו‪ ,‬כ״ז( מה־ברי‬
‫ומה־בר־בטני )משלי ל״א‪ ,‬ב׳( מה־דוידך מדוד )שיר ה׳‪ ,‬ל ( מה־פרצת‬
‫‪1‬‬
‫עליד פרץ )בראשית ל׳ת‪ ,‬כ״ט() ‪ — .‬וכל מעם מיש בו הנגון בשלש‬
‫נקודוה‪ ,‬רפי‪ ,‬וכל טעם אשר אין עם השלש נקודוה‪ ,‬דגש‪ ,‬כגון אשר‬
‫וזכםה־בה )דברים כ׳׳ב‪ ,‬הי( אשר תעשה־בו )שמות ל ‪ ,‬י{( וערום יכסה־‬
‫בגד )יתמןאל י״ ‪ ,‬י״( הוא יבכה־ביה )ש״ב !׳‪ ,‬י״ (; ואילו היה כמו‬
‫ג‬ ‫ז‬ ‫ק‬

‫למה העשה כה )שמות ה׳‪ ,‬ליו( לא הבנה בית לשמי )דה״א כ״ב‪ ,‬ל (‬
‫‪2‬‬
‫היה רפי‪ ,‬כל המקרא על זה) ‪ — .‬ושאר ה א ו ת ו ח ‪ ,‬בדרך אחד‬
‫עמותות‪ ,‬לא ישתנו בדתות‪ ,‬כאשר יאספו עם בגדכפ״ח ירפו ולא‬
‫יתחלפו‪ ,‬בר מן עשרה)‪ 3‬פסוקים‪ ,‬סימן זה פוסקים‪ ,‬ועליו חולקים‪,‬‬
‫ואוהו נותקים‪ ,‬מנינם אודיעה‪ ,‬ומספרם אשמיעה‪ ,‬אשירה ליי כי גאה‬
‫גאה )שמית ננ׳יו‪ ,‬ל( וחברו ע י ר ו ליי כי גאה גאה )נ‪1‬״ו‪ ,‬כ״א( מי כמכה‬
‫‪:‬אדר בקדש ) ע ‪ /‬׳״א( ‪:‬חית בחסדך עם זו גאלת )נז״ז‪ ,‬׳‪ (/‬בגדל זרועך‬
‫ידמו כאבן )ש״ז‪ ,‬נ!"!( ושמתי כדכד שמשתיך )ישעיה נייד‪ ,‬׳״ב( ונלאיתי‬

‫‪V. 1) So in K. Die iibrigen Codd., die diese ausfuhrlichen Regeln‬‬


‫‪ an theils gar nicht, theils in grosster Confusion geben, haben‬מ פ י ק נ ו ה ג ‪von‬‬
‫ו ט ע מ י ם ה ק ד ו מ י ם ‪ die foigende Fassung:‬ד א ת י מ ר ח י ק ‪fur die Regel des‬‬
‫׳‬ ‫ב ת י ב ה ‪ ,‬כמו ו ע ב ד י ך באי לשבר אבל‪ ,‬ג א ל ת בזרוע ע מ ך ‪ ,‬מ ה ־ פ ר צ ת עליף פ ר ץ‬
‫ע ם טיעי ‪ ) Diesen Passus von‬ע י נ י ת ר א י נ הבה‪2.‬‬
‫‪ so richtig in K. nebst den 10 folgenden Stellen, welche auch in‬ע ט ר ה )‪3‬‬
‫" ט ב ע ה ע ט ר ״ ‪ ,‬ע ש ר ה ‪den anderen Codd. so aufgefuhrt sind, die aber statt‬‬
‫‪schreiben. Dieser sonderbare Fehler ist nur daraus erklarlich, dass einem‬‬
‫‪ steht),‬יו׳ ‪ vorlag (wie auch wirklich in K.‬ע ט ר ה ‪ .statt‬יו' ‪Copisten im Texte‬‬
‫‪ las. Noch fehlerhafter hat‬יז ‪ fur‬י ו ד ‪ statt als Abkiirzung von‬יי' ‪und er dies‬‬
‫‪ und fiihrt nach den 10 hiesigen Stellen noch an: 1 Reg. 12, 32.‬ח מ ש ה ע ט ר ‪D:‬‬
‫‪Ezech. 17, 10. Dan. 3, 5. 10, worunter solche die eben hier weiter unten von‬‬
‫‪Ben Ascher als nicht dagessirt angegeben werden. Die Zahl 10 ist auch im‬‬
‫‪alten Bibelcodex Heidenheim's und in Baer's altem Pentateuchcodex bezeugt,‬‬
‫י' מלין ‪woselbst in der Mas. parva zu Exod. 15, 11 und 13 die Note lautet:‬‬
‫‪ der Mas. magna zu Dan. 5, n‬י״ח מלין ‪ . Das abweichende‬ד ג ט י ן א ח ר יהו^ג‬
‫‪ des Ben Bileam soil in einer von Baer beabsichtigten Ausgabe‬ז' מלין ‪und‬‬
‫‪der Taame ha-mikra besprochen werden.‬‬
‫•‪§• 29• 3°‬‬ ‫‪30‬‬
‫)דניאל ג'‪ ,‬ב'(׳‬ ‫כלכל לא אוכל )ירמיה כי‪ ,‬ט׳( אדרגזריא גדבריא ךחבריא‬
‫וחברו )גי‪ ,‬גי( וחכטה כחכמה אלהין ) י ‪ ,‬י׳׳א(‪ — .‬וכל מותי אותות‬
‫ה‬

‫שוות וקדטאה שוא‪ ,‬לעולם דגש‪ ,‬כטו ויהי בבואה )שופעים א׳‪ ,‬ייד(‪.‬‬
‫ויהי בבואם )ש״א ט״ז‪ ,‬וי( הל־א ככרכטיש כלנו )ישעיה י'‪ ,‬ג!׳( ויהי ככלות‬
‫)יהושע ‪p‬׳‪ ,‬כ״ד( קטנה כ כ ף איש )מ״א ׳״ץ‪ ,‬מ״ד(; וחוץ משוא יהיה רפי‪,‬‬
‫כטו והוא אשה בבהוליה יקח )ויקרא כ״א‪ ,‬׳״ ( ארכויא בבליא )עזרא‬
‫ג‬

‫ד'‪ ,‬פי( אזלו בבהילו לירושלם )שם ל‪ ,‬כ״ג(‪ .‬וכל בי״ה פ״ה נידון כבי״ח‬
‫בי״ה לפי שהן ממוצא השפה‪ ,‬כטו ואכבדה בפרעה )שמות ׳״ד‪ ,‬די(‬
‫תהלתו בפי )תהלים ל״ד‪ ,‬ל( כי בפתאם היה הדבר ) ל ה ב כ׳׳ט‪ ,‬ל״ו(ר‬
‫ושאר כל הטקרא כאשר תםמך א ו י ה לבגדכס׳׳ת‪ ,‬יהיה רפי‪ .‬וכל‬
‫‪3‬‬
‫אחר ויהי רפי לעולם) ‪ ,‬כטו ויהי כשמע )בראשית כ״ט‪ ,‬י״ג( ויהי‬
‫כשמעו•)ל״ט‪ ,‬ט״ו( ויהי צמצחק )י״ט‪ ,‬י״ד( ויהי בהוציאם א ח ס )׳׳׳ט‪ ,‬׳״ז(‬
‫ויהי כראחו )שופטים ׳״א‪ ,‬ל״ה( ויהי כטלכו )מ״א ט״ו‪ ,‬ביט(‪ ,‬אבל א ס‬
‫יהיה אחר ויהי ב״ב כ״כ ויהיה האוה הראשון בשוא‪ ,‬יהיה דגש‪,‬‬
‫כטו ויהי בבואם‪ ,‬ויהי ככלות‪ .‬אבל אזר נא כגבר חלציך )איוב ל״ת‪ ,‬גי(‬
‫ה ל א כגעת בה )יקזיןאל י״י‪ ,‬יי( כי כגבה שטים )תהלים ק״ג‪ ,‬י״א(‪ ,‬כל‬
‫‪b‬‬
‫זה וכל הדומה לו רפי לעולם) ‪ .‬סמוכים לעד לעולם‪ ,‬עשויס‬
‫באמת וישר‪:‬‬

‫‪ (80‬ד ר ך ה ג ע י ה‬
‫בכל המקרא‪ ,‬כי מהלך הגעיה עם כל תיבה שיהיה בה פ ה ח ה‬
‫ושוא‪ ,‬ובלבדי שההיה חתוכה מן התיבה אשר ל פ נ י ה ף ‪ ,‬כן רוה‬
‫‪1‬‬
‫המקרא) ‪ ,‬כמו כל המעשים )במדבר ט״י‪ ,‬כ״יז( ויעש להם ככל המעמוים‬
‫)מ״ב כ״ג‪ ,‬י״ט( וי?שו את אבני)שמות ל״ט‪ ,‬וי( ף ויעשו אה הכהנה )ל״ט‪ ,‬כ״»(‪,‬‬
‫וכן אם אין שוא ופתחה ברוב תיבות אחרוה‪ ,‬כמו וישלחו כל‬
‫העדה )שופטים כ׳׳א‪ ,‬׳״ג( ויךבךי )בראשית ל״ד‪ ,‬כי( וישמעו בני ישראל‬
‫ויקהלו )יהושע כ״ב‪ ,‬י״ב( וףשמעו בני ישראל ויראו )ש״א »'‪ ,‬זי( ויהי‬
‫ה מ ח נ ה ) ב ר א י ל‪ ,‬י ( והניח מחוץ למחנה במקום )במדבר ׳"ט‪ ,‬טי(‬
‫ע‬ ‫ת‬ ‫ש‬

‫ונהנו לאבי הפעךה )דברים כ״ב‪ ,‬׳"ט( והוציאו את הןעךה )כ״ב‪ ,‬כ״א(‬
‫נקרא לפערה )בראשית כ׳׳ל כ״!( אל מקום הכנעני והחתי )שמות ג'‪p ,‬׳(‬

‫‪Q• 30) V. P. S. Vgl. zu diesem und den 5 folgenden §§ Baer's‬‬


‫‪Metheg-Setzung in Mem Archiv I. S. 56 ff.‬‬
‫‪G. a) Siehe Baer's Ausgabe der Genesis S. 83. b) Siehe Baer's Aus-‬‬
‫‪gabe des Job S. 63, Note 2. c) D. h. getrennt mittelst des trennenden Accentes.‬‬
‫‪ fehit in V. S.‬ה מ ק ר א ‪ bis‬ו ב ל ב י )‪V . 1‬‬ ‫‪2) In den Codd. steht falschlich‬‬
‫‪der Vers Exod. 39, 25.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫•‪ • 32• 33‬נ ‪§• 30• 3‬‬

‫ז‬
‫אל ארץ הכנעני והחהי )י״ג‪ ,‬י ) ( והכנע לפניהם אה‪ .‬ימובי הארץ‬
‫ה‬

‫הכנענים )נתמיה ע׳‪ ,‬כ״ד(‪ ,‬כן דרך כל המקרא‪ ,‬אם הקיף ף הפול הגעיא‪,‬‬
‫ואם לא הקיף חחיצב הגעיה‪:‬‬
‫םימין ג ע י ה ק ט נ ה ‪ .‬כל 'ויהיו געיה ביו׳׳ד כמו ויירשו ויפו‬ ‫‪(31‬‬
‫ביניהם האוח לא נ ו פ ק ף ‪ :‬וכל געיחא על שלשה דרכים הם‪ ,‬יש‬
‫געיה בשוא ודגשה באוח א ח ה כטו וידברו וישמעו ויגדלו )בראשית‬
‫כ ה ‪ ,‬כ״ז( וכגון לשונות ויהיו ויהי^ויחי ויחיו‪ .‬ויש געיה בשוא‬
‫ופתחה באוה א ח ה כטו ויעשו‪ .‬ויש געיה בשני אותות שיש בהם‬
‫‪9‬‬
‫שחי שויויח בהיבה אחת"" ]כטו הללו צללל יללת) [‪ .‬ואין שוא‬
‫ופחחה בטקרא אלא שיש אחריה רפיה לעולם ף ‪:‬‬
‫צל לשון יראה געיה‪ ,‬כטו וייראו האנשים )בראשית ל ‪ ,‬ת׳( ויראו‬ ‫‪(82‬‬
‫טאד טאד )מ״ב י׳‪ ,‬ד׳( איך ייראי אח יי )מ״ב ׳"ז‪ ,‬כ״ת(‪ :‬וכל לשון ראיה‬
‫ח ט ף ף ‪ ,‬כטו ויראי ויקחו )במדבר ׳״ז‪ ,‬כ״ד( ויראי בני ישראל )שמות‬
‫ט״ו‪ ,‬נז״ו( אם יראו אח הארץ )במדבר י״ד‪ ,‬כ״ (‪ ,‬חוץ טפםוק אחד‪ ,‬כי‬
‫ג‬

‫הוא לשון ראיה והוא געיה‪ ,‬כי עחה הייחם לו תייאי ח ח ח וחיראו‬
‫)איוב ו'‪ ,‬כ׳׳א()'‪ ,‬ושאר כל לשון ראיה ח ט ף ‪:‬‬
‫ם י ט ן ‪ ,‬ש ה י א ו ת ו ת ‪ ,‬בתיבה א ח ת צבוחוה)‪ ,3‬זו לעוטת זו‬ ‫‪(83‬‬
‫עמותות‪ ,‬בתיבה חרותוח‪ ,‬כל הטקרא על דרך זה‪ ,‬טפי כל סופר‬
‫וחוזה‪ ,‬הסימן הזה‪ ,‬עוד לא יךזה‪ ,‬אם געיה לאות ראשון‪ ,‬תקדום‬

‫•‪Q. 31) P. T 1 • !7‬‬


‫‪5‬‬ ‫‪ )A. 33) V. D. Man. p. 66. A. P.‬ז•‪82•4‬‬
‫‪9‬‬

‫‪K. S. T 15. 17. 19.‬‬


‫‪C. a) Wenn das Wort mittelst dienenden Accentes sich dem nachsten‬‬
‫‪Worte anschliesst, so fallt das Gaja aus; ist das nicht der Fall (hat es einen‬‬
‫‪ ,,annahern" (woher auch der‬ח ק ה — ‪trennenden Accent), so steht das Gaja.‬‬
‫‪B‬‬
‫) ‪ (Beza 32‬ואין* מקיפי" ‪ ) , mischnaitisch, vgl.‬מ ק ף ‪Name des Bindestriches‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ (Nidda 71 ). b) d. h. der dem Metheg foigende Buchstabe wird‬י בי" פת‬
‫‪nicht ausgedriickt, nicht beweglich gelesen. c) Ein Consonant, dem Chateph-‬‬
‫‪Pathach vorhergeht, hat nie Dagesch. d) Masoretische Bezeichnung des ein-‬‬
‫‪B‬‬
‫; ) ‪ Baba bathra 3 3‬ניחעף ח ט פ א ‪fachen Scheba, von ?(0n ,,entreissen" (vgl.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ Berachoth 13 ).‬שלא י ח ט ו ף בחי״ת ‪ ,,der Vocaldehnung beraubt" (vgl.‬ח ט ף ‪also‬‬
‫‪ hinzuweisen. Kimchi und‬לית ב ט ע ם ‪"e) Darauf scheint auch die Mas. parva:‬‬
‫‪Norzi jedoch lesen das Wort plene Jod geschrieben, wonach das Metheg‬‬
‫‪regelrecht steht. Auch in Man. p. 90 wird als ausnahmslose Regel angegeben:‬‬
‫‪ .‬כ ל לשון ד ח י ל א געי‪ ,‬וכל לשון ר א י י ה לא געי‬
‫‪ , welcher‬ח ו ץ מן ‪ . Aus diesem Worte machte ein Copist‬י ה ת ת י )‪V . 1‬‬
‫‪Irrthum sich dann fortgepflanzt und so das foigende Beispiel grundlos zu‬‬
‫‪einer Ausnahme gemacht hat. 2) Die eingeklammerten Beispiele fehlen in‬‬
‫‪.‬שבוצות ‪ dafur K.‬צ ב ו ת ו ת )‪den Codd. 3‬‬
‫•‪§• 33‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪1‬‬
‫בנעימה לחמדן‪ ,‬יפחה פיו בשוא שחחח האוח הראשון) ‪ ,‬כפור‬
‫‪8‬‬
‫יסכהו צאלים צללי )איוב מ ‪ ,‬כ״ו( מללי )נקמיה ׳"ב‪ ,‬ל״ו( גללי )שם(‬
‫׳‬

‫המלקקים בידם )שופעים »׳‪ ,‬ו׳( קול יללה הרעים )וכליה י׳׳א׳ ג׳( אשר‬
‫לקקו )מ״א כ״א‪ ,‬׳״ע( רבביה אלפי ישראל ) ג מ י ב ל י׳‪ ,‬ל״ו( בךבבוה נחלי‬
‫ש מ ן ) מ י כ ה ו׳‪!,‬׳( ושללו את שלליהם ובזזו אה בזזיהם )»קו‪5‬ןאל ל"ט ׳׳(‪.‬‬
‫׳‬

‫ואם אין געיה אצלם‪ ,‬לא יפתחו לעולם‪ ,‬אבל ג‪-‬ללם‪ ,‬ולא יפצח‬
‫במלם‪ ,‬כמו רבבוה אפרים )לברים ל״ג‪ ,‬יי׳ז( הנני אתנו לד )ירמיה ל‪ ,‬כ״ב(‬
‫הנני אני )»ת‪1‬קאל ל״ל‪ ,‬י״א( חקקי און )ישעיה ׳׳‪ ,‬אי( חקקי לב )שופטים‬
‫<ל‪ ,‬ע״ו( כי ינטו צללי ערב )ירמיה ל‪ ,‬ל( וכל להם דומה‪ .‬ואשר מזה‬
‫‪8‬‬
‫הומה‪ ,‬הוא כ ׳ נ ו ר ו ם ו מ ה ‪ ,‬לבורים לדמה; חוץ מן ששה) פסוקים‪,‬‬
‫על מנדוג זה פוסקים‪ ,‬ועליו חולקים‪ ,‬כי געיה להם סמוכה* ועמהם‬
‫‪3‬‬
‫משוכה) ‪ ,‬ובהם המוכה‪ ,‬שמורה וערוכה‪ ,‬והם לא נפהחים‪ ,‬ובפה‬
‫לא נפצחים‪ ,‬והם‪ ,‬בצר להם ישחרנני )הושע ה ‪ /‬ט״ו( זבח תודה‬
‫יכבךנני )תהליס ל‪ ,‬כ ‪ ( /‬אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני‬
‫)משלייא׳‪ ,‬לק( ומשחרי ימצאנני )שם ל ‪ ,‬׳״ז(‪ .‬כל המקרא‪ ,‬על זה נקרא‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫בשפה ברורה‪ ,‬אס געיה ק ש ו ר ה ) ף ‪:‬‬

‫‪*) Cod. A. und T 19 geben dieses Stuck in einfacherer ungereimter‬‬


‫םי־מן ‪Form, welche des naheren Verstandnisses wegen hier beigefiigt wird:‬‬
‫שנ‪ -‬ה א ו ת ו ת אשר י ה י ו ב ת י ב ח א ח ת כבלו הכני‪ ,‬הנני‪ ,‬צללי׳ ״קיר ק ל ל ת ‪,‬‬
‫ק ל ל ת ף ‪ ,‬ר ב ב ו ת ‪ ,‬ו ה ס על שני דרכים‪ ,‬מ ה ם מ ה ש י פ ת ח ב פ ה ומהם" מ ה שלא‬
‫י פ ת ח ‪ ,‬וםי־ימנס‪ ,‬כאעור י ה י ו ב ת י ב ה שני א י ת י ת מתאמות‪ ,‬כ מ ו ה ו י החיקקיס‬
‫י‬
‫)ישעיה י׳‪ ,‬א׳( יםבהד צאלים צללו‪ ,‬וגללו א ת ה א ב ן )נ^שיע כ״מ‪ ('» ,‬חללו"את יי•‬
‫)תהלים קמייז( צללו כעופר־ז )שתית ע״י‪ ,‬י׳( ו ה א ז נ י ח ו נ ה י ו ת דללו ו ח ר ב ו )ישעיה‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫׳‬
‫י״ע‪ ,‬י׳( ו ה ת פ ל ל ו )קיא יז ‪ ,‬ל *(‪ ,‬כאשר ת ה י ה געיה ק ט נ ה אי ' ג ד ו ל ה ) * ק ו ר מ ת‬
‫לאות הראשין אשר ב ת ־ ב ה ‪ ,‬י פ ת ח ב ק ר י א ה ‪ ,‬כ מ ו א ס י ח ט א א י ש לאי‪::‬־ ופללו‬
‫)שיא ה׳‪ ,‬כיה( ו כ ל ה ד ו מ ה ל ה ם ; ו א ס לא ת ה י ה געי־ה ק ט נ ה ולא גדולה‪ ,‬לא י פ ת ח‬
‫ב כ ך י א ה ‪ ,‬כ מ ו כ י ק ל ל ת א ל ה י ם ת ל ו י )דבלים כיא‪ ,‬כע( הננו ע צ מ ך ו ב ש ר ך‬
‫)שיג ה׳‪ ,‬א׳(‪ ,‬כן ד ר ך כ ל ה מ ק ר א כולו‪ ,‬ח ו ץ מששה פ ס ו ק י ם ש ה ם ח ו ל ק י ם על‬
‫ז ה ‪ ,‬כ י ה ס ב ג ע י ה ולא י פ ת ח ו ב ק ר י א ה ‪ ,‬ב צ ר ל ה ם ישחרנני‪ ,‬ז ב ח ת ו ר ה‬
‫יכבךנני‪ ,‬אז י ק ר א נ נ י ולא א ע נ ה י ש ח ך נ נ י ולא ימצאנני‪ ,‬ו מ ש ח ר י י מ צ א נ נ י ‪:‬‬
‫‪) ist jenes Metheg, das bei Kamez,‬געי־ה גדולה( "‪C. a) ,,Gross•Gaja‬‬
‫‪Cholem, Zere, Gross-Schurek und Gross-Chirek steht; alle sonstigen Metheg‬‬
‫‪).‬געיה ק ט נ ה ( "‪heissen ,,Klein-Gaja‬‬
‫‪V‬‬
‫‪ der iibrigen‬י פ ת ח פ י ו ב א ו ת הראשון ‪ ) So in Man. deutlicher als‬נ ‪-‬‬
‫‪Texte. 2) so richtig in T 17. 19 und A. d. h. ,,sechs Stellen". In V. steht:‬‬
‫‪, nach den vier Versen worin die sechs Stellen vorkommen. Falsch‬ד' פ ם ו ק י ס‬
‫‪ .‬ח מ ש ה פ ם ו ק י ס ‪aber sohreiben Codd. K. P. S. T 15. D. und Man.‬‬
‫‪ nach K. und T 15., fehit in den Uebrigen. 4) Dieser‬ו ע מ ה ם מ‪-‬יוכה )‪3‬‬
‫‪Schluss nach P. T 15. 17., fehit in den Uebrigen.‬‬
‫‪33‬‬ ‫•‪§• 34• 35‬‬

‫יי(‪,‬‬ ‫המלקקים )שופנוים‬ ‫המדברים‪. ,‬המבקשים‪,‬‬ ‫הקריה‪:‬‬ ‫כל‬


‫ה מ ח ע ב י ם )מיכה ג׳‪ ,‬טי( המנדים )עמוס ו'‪ ,‬ג׳( המצאהני )מ״א כ״א‪ ,‬כ׳(‬
‫)ישעיה נ״א‪ ,‬כי(‬ ‫המשולחים )דה״ב ל״ב‪ ,‬ל״א( המצירעים )מ״ב ז'‪ (' ,‬המלאים‬
‫‪r‬‬

‫המלאה הזרע )דכרים כ׳׳ב‪ ,‬י ( ‪ ,‬כאשר ההיה געיה ה ח ת ה״י‪ ,‬מ״ם‬
‫ט‬

‫אשר אחר ה״י פ ת ח ) ‪ /‬חרץ מאלו הנמנים‪ ,‬מהם משהנים‪ :‬המללדת‪,‬‬


‫ותיראן המילדה )שיוו א׳‪ ,‬י״»( וחברו והאמרן המילדה )אי‪ ,‬׳״נו(‪,‬‬
‫ת‬

‫המאךךים‪ ,‬והעמיד הכהן‪ ,‬וחבריו‪ ,‬ששה )במדבר הי‪ ,‬׳״‪ .p‬י״ט‪ .‬כ״ב•‬
‫כ״ד‪ .‬וכ״ז(‪ ,‬המזפורוח‪ ,‬ואה הסירוה‪ ,‬וחבריו‪ ,‬ג' )ירמיה נ״ב‪ ,‬י׳׳ת• מ״א י‪ /‬כי‪.‬‬
‫דה״ב ד'‪ ,‬כ״ב(‪ ,‬המקטרים‪ ,‬והשביה אה הכמרים )מ ב כ״ג‪ ,‬הי( המשרדים‪,‬‬
‫כלהם )דה״א נוי‪ ,‬ל״ג וגוי(‪ ,‬והמהללים‪ ,‬והשמע עתליהו )דה״ב כ״ג‪ ,‬׳׳׳ב(‬
‫המצפצפים‪ ,‬וכי יאמרו אליכם )ישעיה ל ‪ ,‬י״ט( ביה המבשלים )יקויןאל‬
‫מ״ו‪ ,‬ב״ל( המדברים‪ ,‬ויחד דברי מנשה) )דה״ב ל״ג‪ ,‬י״יז( המישרים‪ ,‬לקרא‬
‫‪2‬‬

‫לעברי דרך )משלי עי‪ ,‬ט׳׳ו( המשיחקוה‪ ,‬והענינה הנשים )ש״א י"?‪ ,‬יי(‬
‫המעשקה‪ ,‬ויאמר לא הוסיפי )ישעיה כ״ג‪ ,‬׳״ב( ה מ ח ל ל ‪ ,‬וקדשהי אה‬
‫)ית»קאל ל״ו‪ ,‬כ״ג( המקברים‪ ,‬ועברו העברים )שס ל״ט‪ ,‬ט״ו( המקטרוח‪,‬‬
‫ויקומו ויסירו )דה״ב לי'‪ ,‬׳״ד( המב^ורוה‪ ,‬אדני יהן אמר )תהלים ס״ת‪ ,‬׳״ג(‬
‫המהלכים‪ ,‬ר א י ת י את כל )קהלת י; ט״ו( המעשירים‪ ,‬ואת ראשית‬
‫)נתירה יי‪ ,‬ל״מ(‪:‬‬

‫כ ל לשון עשיה‪ ,‬במקרא חנויה‪ ,‬וטעמה על שי״ן מצויה‪ ,‬ובה‬


‫קנויה‪ ,‬לעולם מתקרי בגעיה‪ ,‬ועל לשון תלויה‪ ,‬וכן היא ראויה‪ ,‬כמו‬
‫וישמעו אליו בני ישראל ייעשו )דברים ל״ד‪ ,‬טי( ויקה אה כבשת‬
‫הראש ויעשה )ש״ב י״ב‪ ,‬די( ראיהי אה כל המעשים )יןהלת א ‪ /‬׳״ד( כי‬
‫את כל מעשה האלהים יבא במשפט )שם ׳"ב‪ ,‬׳״ד( ומעשה עבדת‬
‫בית האלהים )דה״א כ״ג‪ ,‬כ־ק(; ואם טעמה מן שי׳׳ן גדועה‪ ,‬בלי בה‬
‫קבועה‪ ,‬בלא געיה ידועה‪ ,‬ובשופר הבועה‪ ,‬כמו ומראיהם ומעשיהם‬
‫)יקזץאל אי‪ ,‬ט״»( ישועות בל נעשה ארץ )ישעיה כ״ו‪ ,‬׳״‪ (p‬ויאמרו אליו‬
‫מה־פעשח לד )יונה א׳‪ ,‬׳״א( וירא האלהים את מעשיהם )שם ג׳‪ ,‬יי(‬

‫‪Q. 34) V. S. P. T 17• 35) K. I \ T 1. und verstiimmelt in V. D.‬‬


‫‪und S., in anderer Recension in A. und T 19., siehe die Anmerkung zu Ende‬‬
‫‪der Kegel.‬‬
‫‪V. 1) so richtig in P. 2) so richtig in P. — In V. und S. ist statt‬‬
‫‪dieses Verses der Vers Exod. 6, 27 angegeben und zwar zu Anfang der Aus-‬‬
‫‪ ; T. fiihrt sogar beide Verse auf, den einen wie P. und‬ה מ י ל ד ת ‪nahmen vor‬‬
‫‪den anderen wie V., dieses aber gewiss irrig, da die Regel doch wenigstens‬‬
‫‪ als mit Chateph-Pathach liest.‬ה מ ד ב ר י ם ‪ein‬‬
‫‪3‬‬
‫•‪§• 35• 36‬‬ ‫‪34‬‬

‫ךיעשו כן כאמור צרה יי דתבין )שמות ז׳‪ ,‬י׳( ויפטור כן ויוציאו אליו‬
‫)יהושע י׳ כ ‪ . * ) ( /‬כן כל המ־קרא יצא‪',‬רחלרף זה לא יטצא‪:‬‬

‫‪ (86‬מועד כקודוה אומץ הטקרא‪,‬‬


‫היוצאים בכואם אטירה‪ ,‬בחיד ובלשון וכפופה ברורה‪ ,‬החקרקים‬
‫בספרי הורה‪ ,‬טנינם שטוכה שטדנה בספירה‪ ,‬שבעה טלכים בראשם‬
‫עטרה‪ ,‬ואחד כאחד בדירה‪ ,‬וזה באורם בעוצם חקירה‪ ,‬ראשונה כןטצה‬
‫ופתחה גדורה‪ ,‬ושלש נקודוה עטם טסורה‪ ,‬רביעיה וחטישיה אי או‬
‫החטורה‪ ,‬וששיה ושביעיה אי או בם קשורה‪ ,‬שוא לבדה עצורה‪,‬‬
‫תשרה כלם בטקרא‪ .‬פהרונם אגידה‪ ,‬וצרופם אחודה‪ .‬דרך הרום או‬
‫או שתים נחויוה‪ ,‬ודרך ט ט ה אי אי טנויוה‪ ,‬והשלוש להציב עשויוה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אה אה אי) הראויוהף‪ ,‬ו א ח ת ף סתם בלויות‪ ,‬לא תצא בכל פעם‬
‫בפיוה‪ .‬ולאלה הטלכים‪ ,‬דרכים נסוכים‪ ,‬א ח ת באחת נסטכים‪ .‬ראשונה‬
‫דרך רוטה‪ ,‬והיא או הנאוטה‪ ,‬ולטטה טטנה קטצה‪ ,‬והיא בטצב‬
‫‪2‬‬
‫הגדול בטחצה‪ ,‬ולטטה טטנה פתחה לחריצה‪ ,‬ואי) בטצב האטצעי‬
‫לטליצה‪ ,‬ולטטה טטנה שלוש כקודוח לאטיצה‪ ,‬ולטטה טטנה מליערח‬
‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫תפיצח‪ ,‬והיא נקודה אחת ט ח ו צ ה ) ; אי) לבדה נשארה‪ ,‬לא ת‪2‬ו‪:‬ה‬
‫עם אלה בספירה‪ ,‬לעלה גדולה ויתרה‪ ,‬אותה אגיד ואזכירה‪ ,‬וענינה‬

‫)‪Q. 36‬‬ ‫‪P. T !7.‬‬


‫‪C. a) Zeigt das verschiedenartige Anschlagen der Stimme beim Hervor-‬‬
‫‪ schliigt die Stimme in der Mund-‬או ‪ und‬א ‪bringen der 7 Vocale an. Bei‬‬
‫‪ ge-‬א ‪ und‬א ‪ ist sie in gerader Richtung, bei‬א ‪,‬א ‪,‬א ‪hohle oben an, bei‬‬
‫‪senkt. b) Namlich das Scheba. c) D. i. das Schurek (1).‬‬
‫‪ . Vgl. Man. p. 56.‬א ה א ה א י ‪V. 1) In den Codd. falsch:‬‬ ‫‪, die‬ואי )‪2‬‬
‫‪.‬או ‪ , in den Codd. falsch‬א י )‪ . 3‬ו ה ו א ‪Codd. haben falsch‬‬
‫‪*) In Cod. A. sind eben diese Beispiele als Ausnahmen gegeben. Die‬‬
‫כ ל ל ט ו ן עטויה ש ב מ ק ר א מ ק פ י ן בגעיח‪ ,‬כפלו ‪Angabe lautet dort namlich:‬‬
‫ו מ ע ש ה עבודת ב י ת ה א ל ה י ם ‪ ,‬כי א ה כ ל מע&ה‪ ,‬ב כ ל מ?‪£‬ויף ו ב כ ל מצולה י ד ך‬
‫)דניים מיו‪ ,‬י׳(;' ח ו ץ מן ששה פ ס ו ק י ם נ ק ר א י ם בשופר בלשון ע ט י ה ‪ ,‬ו י ע ש ו לן‬
‫‪:‬‬
‫ויוצאו אליו א ת ח מ ש ת ה מ ל כ י ם ‪ ,‬ישועות ב ל ‪.‬נעשה א רץ ו ב ל יפלו ישבי תבל‪,‬‬
‫ו מ ר א י ה ם דמעעויזאס כאשר י ה י ה האופן‪ ,‬ויאמרו אליו מ ה פעשה 'לך ו י ש ת ק‬
‫‪ . Nach beiden An-‬ה י ם מעלינו‪ ,‬ו י ר א ה א ל ה י ם א ת ‪.‬מעשיהם‪ ,‬ויןנשו כ ן דתני־‬
‫‪ mit Munach zu accen-‬ויעשי* ‪gaben ware also in Exod. 7, 10. Jos. 10, 23:‬‬
‫‪tuiren, nicht‬‬ ‫‪z u‬‬ ‫‪makkephiren, gegen die Regel des Punctators Jekuthiel in‬‬
‫‪seinem En ha-kore, wie auch gegen die Angabe in Masora fin. f. 51, mit der‬‬
‫ב ל לשון ‪auch die Ben Ascher'sche Angabe in T 19 stimmt, wo es heisst:‬‬
‫עשיה ב ג ע י ה ב ל א שופר‪ ,‬ב ר מן ד׳ בשופר ישר‪ ,‬ישועות בל נעשה ארץ‪,‬‬
‫‪ .‬ו מ ר א י ה ס ומעשיהם‪ ,‬ייאמרו אליו מ ה נעשה‪ ,‬יירא ה א ל ה י ם א ת מ ע ש י ה ס‬
‫§‬ ‫‪ 6‬ג‬
‫‪35‬‬ ‫•‬ ‫־‬
‫אבארה‪ .‬כי ח ד ב ר הנמשך להצנזרפהף‪ ,‬כאמור יצא מפנזעו)* בשפה‪,‬‬
‫הרא שלשה ע כ י כ י ס להאליםה‪ ,‬אר קברץ יתקבץ ב ר תשים המאוחד‬
‫‪0‬‬
‫בביבר) ‪ ,‬כאשר תדבר בשם מיירחד בקבצו‪ ,‬ה א מ י ר ךבר ?ולך חפץ יים‬
‫רכדרמה להם‪ ,‬רכאשר תקבץ אותר תאמר דברים מלכים חפצים ימים‪,‬‬
‫או דבר יומשך)י> אליו השם המיוחד האמר דבר‪ ,‬וכאשר הרציא‬
‫‪f‬‬
‫אוהו אל קונה ף תאמר דברי ךברנו ךבךןד דברו‪ ,‬והפנים ‪ j‬אשר‬
‫יצמרן‪ :‬אליהם השם‪ ,‬עשר דרכים לא פחוה ולא יחר‪ ,‬אני אנחנו‬
‫אתם אתה את אתן הוא היא הם והן‪ .‬או זמן יפול על השם ויעשה‬
‫פ ל ע ל ) ‪ ,‬ויבדיל בו עבר מן ה נ צ ב ף ומן העתיד‪ ,‬כי הזמן על שלשה‬ ‫‪8‬‬

‫דרכים‪ ,‬עבר ונצב ועהיד‪ ,‬וכאשר הבנה אלו הזמנים על שם‪ ,‬תמיר‬
‫דרכו ונאמו הידוע בו‪ ,‬כן תאמר בעבר ךבךתי דברת דבר דברו‪,‬‬
‫ותאמר על הזמן הנצב דבר דברת דברים‪ ,‬ותאמר על הזמן העהיד‬
‫!‬
‫אם תהיה מציה‪ ,‬דבר דברי דברו‪ ,‬וכאשר תהיה מ ח ו ה ו מ ד מ ה )‬
‫‪1‬‬
‫תאמר לדבר ידברו תךבךנה) ‪ .‬ועתה נתפרש מאלו ה ך מ ו ל ם ף באור‬
‫‪1‬‬
‫הדברים האמורים שלשה הענינים‪ ,‬הקיבוץ והסמוך והזמנים) ‪,‬‬
‫המוציאים את השמות מ ן נטעם הרשום ל ה ם ‪:‬‬
‫שער צירון‪ :‬הרום ויציאתו מפנזעו אל קמצה יהיה זה‪ ,‬כאשר‬
‫תקבץ השם המיוחד‪ ,‬תאמר חדש בהגיון או רהיא נקודת הרום‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫וכאשר יקובץ תאמר חדשים‪ ,‬עפר עפרים‪ ,‬יום למים) "‪ ,‬שבילת שבלים‪:‬‬
‫שער צירוה קמצה ויציאתה אל פ ת ח ה אשר היא 'מתחת לה‬
‫יהיה זה על פנים הרבה‪ ,‬תאמר חזק במיוחד‪ ,‬ואם תקבצהו תאמר‬
‫חזקים‪ ,‬עצום עצומים‪ ,‬חדש חדשים‪:‬‬
‫שער צידון‪ :‬שלש נקודות ויציאתם אל פ ת ח ה יהיה מךו־ז• השמוה‬
‫המיוחדות‪ ,‬תאמר אךץ‪ ,‬ואם תקבץ תאמר ארצות‪ ,‬מלך מלכים‪,‬‬
‫חפץ חפצים‪ ,‬כי שוא תעמוד במקום פ ה ח ה ‪:‬‬

‫‪C. a) ,,denn das Wort, das sich hinneigt, um mit einem andern Worte‬‬
‫‪verbunden zu werden". b) ,,aus seiner Pflanzung", d. h. seiner urspriinglichen‬‬
‫‪Form, c) ,,das Wort in der Einzahl wird gesammelt", d. h. in die Mehrzahl‬‬
‫‪ Plural, d) d. i. wenn es im status constructus steht. e) zu‬לקביץ — ‪gesetzt.‬‬
‫‪ (Ibn‬ק ו נ י ם ‪einem Eigenthiimer. Auch Saadia nennt die Pronominal-Suffixa‬‬
‫‪b‬‬
‫‪Esra in Zachoth 3 2 ) . f) Die Arten. g) Das Wort hat einen Zeitbegriff, es‬‬
‫‪ die dastehende Zeit, Gegenwart.‬ד?‪8‬צב )‪wird also ein thatiges (Zeit-) Wort, h‬‬
‫‪- hat‬וחוד! ‪Vgl. Man. p. 13. i) ,,erzahlend und vergleichend". Den Ausdruck‬‬
‫־‪Bei‬״ )‪auch Menachem ben Saruk in seinem Worterbuch (S. 24. 176). k‬‬
‫?‬
‫‪ Tempora. m) Diese Zu-‬זמנים ‪ Constructus,‬ם מ י ך ‪ Plural,‬ק ב ץ )‪spiele". 1‬‬
‫‪ beweist zugleich, dass Ben‬ט ב ל י ם ‪ ,‬ח ד ט י ם ‪ mit‬י מ י ם ‪sammenstellung von‬‬
‫‪Ascher das Kamez nicht wie a, sondern ahnlich wie o lautirte.‬‬
‫‪v.‬‬ ‫‪.‬דברו ד ב ר ת ם ‪1) in den Codd. falsch‬‬
‫*‪3‬‬
‫•‪• 38‬י‪§• 36• 3‬‬ ‫‪36‬‬
‫שער צידון• שלש ‪:‬קודוה ויציאתם אל שהי נקודות‪ ,‬יהיה זה‪,‬‬
‫אם הוציא הדבר וחסמכהו על עין הנזכר ף ולא תביא עליו אוה‬
‫‪B‬‬
‫מו‪0‬ן‪ 5‬בגון; הדבר‪ ,‬תאמר כי תדר נדר )במדבר ל׳‪ ,‬ד׳( הוא עומד בנפשו) ‪,‬‬
‫ואם הוציאהו על עין דבר‪ ,‬ירד אל שתי נקודות‪ ,‬ונדר אלמנה )ל‪ /‬יי(‬
‫שבר ת ח ת ש ב ר )ויקרא כ״ל‪ ,‬כ׳( ולא נחלו על שבר ‪) q o r‬עמום ו׳‪ ,‬י׳(•‬
‫שער ‪ q r n s‬שתי נקודוה אל נקודה אחה‪ ,‬כמו ספר‪ ,‬ואם תוציא‬
‫‪1‬‬
‫אותו )אל קונה() תאמר ספר ספרי‪ ,‬זכר זכרו‪ ,‬סתר סתרו‪ ,‬עכר‬
‫עברי‪ ,‬והמלאכה גדולהף‪:‬‬

‫‪ (87‬סימן סמוך ומוכרת במקרא‪,‬‬


‫כי הסמוך והמכרה לעולם יתיצב בקמץ ופתח ובשתי נקודות‬
‫ובשלוש נקודות‪ ,‬אין לו דרך אחרח‪ ,‬כמו היכל יי היכל יי )ירמיה‬
‫וי‪ ,‬ד־( והיכל יי לא יסד )ע!לא ‪ / j‬ו׳( תבאינה בהיכל מלד )תהליס‬
‫מ״ה׳ ט"»( על היכל מלכותא )דניאל די‪ ,‬כ״ו( סמוך‪ ,‬והיכל תוסד )ישעיי‪-‬‬
‫מ״ ‪ ,‬״ ( וקיר ההיכל )״זזקאל מ״א‪ ,‬כ׳( ויביאני אל ההיכל )שם מ״א‪ ,‬א׳(‬ ‫‪R‬‬ ‫=‬ ‫ד‬

‫מוברח‪ .‬עם הקדש )ישעיה ס״ב‪ ,‬׳"ב( עם קדש )דניאל ׳"ג‪ ,‬זי( עם יי‬
‫)במדבר ׳״א‪ ,‬בייט( עם הארץ ) י ד ‪ ,‬טי( לעם אהד )בראשית ליד‪ ,‬ט״ו( סמוך‪,‬‬
‫אספו עם )יואל בי‪ ,‬ע"!( לברית עם )ישעיה מ״ ‪ ,‬ו׳( תפלטני מריבי עם‬
‫ב‬

‫)תהלים ׳״ז‪ ,‬מ ל ( ויכהו קבל עם )מ״ב ט״ו‪ ,‬יי( מוכרת‪ .‬אל ארץ טובה‬
‫ורחבה ארץ זבת חלב ודבש )שמית ‪J‬׳‪ ,‬יןי( ארץ מצרים )בראשית מ״א‪ ,‬׳״ע(‬
‫ארץ ישראל )ש״א ׳"ג‪ ,‬׳"ש( סמוך‪ ,‬כי שלש נקודות היא פהחה קטנה‪,‬‬
‫ירכיבהו על במתי ארץ )לגרים ל״ב‪ ,‬׳׳ג( רנו שמים וגילי ארץ )ישעיה‬
‫מ״ט‪ ,‬י״נ( אבל אמללה ארץ )שם ל״ג‪ ,‬עי( מוכרת‪ .‬אבל הארץ כולו סמוך‬
‫או מוכרת‪ ,‬לפי שכל המקרא הארץ ה ו א ואין במקרא הארץ‪ :‬וזה‬
‫דרך הסמוך בקמץ ופתח‪ ,‬וכן כל הדומה להם‪ ,‬והמלאכה גדולה‪:‬‬
‫כל מלה סמוכה‪ ,‬בפתחה ערוכה‪ ,‬כגון ט־את יי )תהליס ׳׳׳ט‪ ,‬יי(‬ ‫‪(88‬‬
‫ומבצר משגב חמתיך )ישעיה כ״ה‪ ,‬׳"נ( תושב כהן )ויקרא ‪:‬׳'ב‪ ,‬יי( כאזרח‬
‫‪D‬‬
‫הארץ )שמית י״ב‪ ,‬יז״ין( חמת רבה )עמום ו׳‪ ,‬ב׳( וכל לשון חרון) ‪ ,‬ברכת‬
‫יי )בראשית ל״ט‪ ,‬ה׳( מאכל פרעה )מי‪ ,‬׳"!( שלחן המלך )ש״א כ׳‪ ,‬ט׳(‬

‫‪Q. 37) P. T 17. 19• 38) Bios in S.‬‬


‫‪und das Wort zu irgend etwas Erwahntem anlehnst", d. h. wenn‬״ )‪C. a‬‬
‫‪das Wort im status constructus steht. b) Status absolutus. c) d. h. es ware‬‬
‫‪hier iiber die Declination noch Vieles zu besprechen. d) d. h. so auch alle‬‬
‫‪ in der Bedeutung ,,Zorn".‬ח מ ת‬
‫‪ in den Codd. fehlend, ist, wie aus den Beispielen er-‬אל ק י נ ה ‪v. 0‬‬
‫‪sichtlich, einzufiigen.‬‬
‫‪37‬‬ ‫•‪§. 3»• 39• 40‬‬

‫ממחרה המובת ) ו י א ״ י״א( ממחלית הפסח )כמדבר ל״ג‪ ,‬ג׳( גלגל‬


‫ג ׳‬ ‫כ‬ ‫? ר‬

‫עגלהר )ישעיה כ״ז‪ ,‬כ״ת(‪ ,‬כל המקרא על זה ירוץ‪ ,‬בדבר חרוץ‪ ,‬בר מן‬
‫טעטים‪ ,‬כגון מנת פועלים )תהלי־ת ‪p‬״‪ ,j‬י״א( ר ט נ ה המ־לד )דה״ב ל יא‪ ,‬ג׳(‬
‫ולמקצת היטים )דניאל א'‪ ,‬׳"ת( ומקצת יטיס )שם אי‪ ,‬ט״ו( משקל הכםן‪:‬‬
‫רהזהב )עילא ת ‪ /‬לי( מתן אדם )משלי ׳״ת‪ ,‬ט ״ י ( ) ‪:‬‬
‫‪9‬‬

‫‪ (39‬סימן םמייד וטוכרת בשתי נקודות ובשלש נקודות‪,‬‬


‫׳׳( טחנה‬ ‫)במדבר בי‪,‬‬‫כטו טחנה אלהים )כראשית ל״כ‪ ('j ,‬טחנה ראובן‬
‫)שמות י״ד‪ ,‬כי(‬ ‫אפרים )כ‪ /‬׳"ת( בין ט ח נ ה טצרים ובין טחנה ישראל‬
‫על מטה טשפחת אביהן )במדבל ליו‪ ,‬׳״ג(‪ ,‬כאשר לצא הדבר על פלוני‬
‫לפלוני בין טחנה ובין מטה כולו סמוך בשתי נקודוה‪ ,‬וכטו מרעה‬
‫עדרים )ישעיה ל״ב‪ ,‬׳׳׳ד( מרבה רגלים )ויקרא ׳"א‪ ,‬מ״ב( מ ח ס ה כזב )ישעיה‬
‫ב״ז‪ ,‬׳׳׳‪ (1‬מלוה יי )משלי ׳"ט‪ ,‬׳״!( ומיציה לאטים )ישעיה נ״ה‪ ,‬י״ד( העשה‬
‫אלה )׳תיקאל י׳׳ז‪ ,‬ט״ו( כל זה סמרך בשתי נקודות‪ .‬לטחנה גדול )דה״א‬
‫י״ב‪ ,‬כ״ב( אס החנה עלי מ ח נ ה )תהלים כ״!‪ ,‬נ׳( מחוץ למחנה )שמות ל״נ‪ ,‬י׳(‬
‫מטה אחד )במדבר ׳"י‪ ,‬׳״‪ (r‬ולא תסב נחלה מ מ ט ה למטה אחר )ל״ו‪ ,‬ט׳(‬
‫מטה לנשיא אחד )׳״ז׳ כ״א( ממשפחת ה מ ט ה )דה״א ו'‪ ,‬מ״ז( לאיש‬
‫מלוה )משלי כ״ב‪ ,‬ז׳( מרבה הונו )שם כ״יז‪ ,‬יז׳( מ ח ס ה מזרם )ישעיה‬
‫כ ״ ‪ ,‬די( מציה אתכם )דברים ד ‪ /‬ב׳( מה יתרון העשה )קהלת ג׳‪ ,‬ט׳(‪,‬‬ ‫ה‬

‫כ ל זה מ ו כ ר ת ‪ ,‬וכדומה להם במקרא ף ‪:‬‬

‫‪ (40‬סימן שלש נקודות ושתי נקודות אשר יתיצבו בתיבוה קטנות‪.‬‬


‫לדעו הקוראים‪ ,‬בספרי הנביאים‪ ,‬היפים הנאים‪ ,‬כי שלוש‬
‫‪c‬‬
‫הנקודות החמודות‪ ,‬כבודות כקרים ב כ ר ו ת ) ‪ ,‬בהיבוה קמנוה ענודות‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כמו הן יש שן שם לב ׳‪:‬ן‪ ,‬סימנם‪ ,‬כאשר תשען) * התיבה כמו הן‬
‫^שן לש על חיבה סמוכה לה והטעם על האות הראשון שבתיבה‬
‫הסמוכה לה‪ ,‬תהיה בשלש נקודות לעולם‪ ,‬כמו ה ך ע ם לבדד )במדבר‬
‫כ״נ‪ ,‬ט׳( הן־עס' כלביא יקום )כ״ג‪ ,‬כ״ד( הן־הוא משוש דרכו )איוב‬
‫ל ‪ ,‬׳״ט( ה ך ז י א ת )שם ל״נ י׳׳ב( הן־כל ראתה עיני )שם ׳״ג‪ ,‬כ״ד( הן־אל‬
‫‪Q. 89) P. unci T 19.‬‬ ‫)‪40‬‬ ‫‪P. T 19•, aber die einzelnen Satze und‬‬
‫‪Beispiele hdchst confundirt.‬‬
‫‪C. a) Die Masora gibt 13 Worter an, die im Constructus Kamez be-‬‬
‫׳ ) ‪ (Ezech. 36, 5‬בשאט ‪,‬אולם ‪), namlich noch:‬י״ג מל־ך דב־יקי‪,‬־ יקמצי‪halten (',‬‬
‫‪, b) im Bibelcodex v. j . 1294 steht‬שאר ‪ ,‬פ ת ג ם ‪,‬ניצב ‪ ,‬כ ת ב ‪ ,‬י ק י ‪,‬וזמרת ‪,‬ךרז‬
‫•כל מ ו כ י ת בגי ו ה ב פ ל בבי ‪ (Gen. 50, 9) in der Masora parva:‬ה מ ח נ ה ‪zu‬‬
‫‪Siehe auch Lickute Kadmoniot S. 137• c) ,,geschiitzt wie frisches Wasser in‬‬
‫‪den Kriigen". d) d. h. makkephirt.‬‬
‫‪§• 40.‬‬ ‫•‪41‬‬ ‫^‪3‬‬
‫)שם ת'‪ ,‬כ׳( יש־כיכר אב זקן )בראשית מ״ד‪ : ,‬׳ ( יש־הבל אשר כעשה‬
‫)קהלת זי‪ ,‬׳״ד( ויתלונן על שךסלע )איוב ל״ט‪ ,‬כ״ת( שש־הפה שנא יי‬
‫)משלי ו ‪» /‬׳׳!( הנה זאה חקרנוה כ ך ה י א )איוב ה ‪ /‬כ״»( כי כבור שער‬
‫בנפשו כן * ה ו א )משלי כ״ג‪ ('»,‬וגם שם־עיר הטונה )׳תיקאל ל״ט‪ ,‬ט״ו( על‬
‫שם־שטר אדני ההר שטרון )מ א ט״ז‪ ,‬כ״ד( קפאו ההוטוה בלב״יס‬
‫) ש מ ט״ו‪ ,‬י!׳( היה לב־איש ישראל אחרי אבשלום )ש" נ!״!‪ ,‬י״ג(‪ ,‬וכן‬
‫ב‬ ‫ות‬

‫לתת־לנו ערים לשבת )יהושע כ״א‪ ,‬ל( להת־לו סוסים )׳יזזקאל ׳ ‪ /‬ט״י(‬
‫הראוית לתת־לה טבית הטלד )אסתר ב ‪ /‬טי(; וגם אם יהיה ביניהם‬
‫שוא‪ ,‬על זה הדרך לצא‪ ,‬כי שוא אינה טנויה עם הטלכים‪ ,‬כטו‬
‫לתת־לןז את־ארצם )דברים ד׳‪ ,‬ל׳׳ין( ויקרא אבדם שם־בנו )בראשית‬
‫ט״י‪ ,‬ט״ו( ויהי גזם־בנו' הבכור יואל )ש״א ת'‪ ,‬בי( יש־לאל ידי )בראשית‬
‫ל״א‪ ,‬ביט(‪ .‬וכאשר יעבור הטעם טן האוה הראשון‪ ,‬יהיה בשהי‬
‫נקודוה‪ ,‬כטו ה ך ב ע ו ו ן חוללהי )תהלים ל׳א‪» ,‬׳( לא יש־ביכינו טוכיח‬
‫)איוב ט׳‪ ,‬ל״ג( כי לש־ךבךים הרבה )קהלת ו'‪ ,‬י״א( בל יחזקו כן־תרבם‬
‫)ישעיה ל״ג‪ ,‬כ ׳ ( ; וכן אם יהיה טעם ת ח ת אחת טן התיבוח האלו‪,‬‬
‫יהיה כולו בשתי נקודות‪ ,‬כטו הן הנה היו לבני ישראל )במדבל‬
‫ל״א‪ ,‬ט" ( לתת לו ניר לבניו )מ״ב א'‪ ,‬׳״ט(‪ .‬על זה הטקרא כולו יצא;‬ ‫ז‬

‫אבל בן ואת יש להם םיטן בדרך אחר‪:‬‬

‫כל בן אשר בטקרא סטוך וטוק‪ q‬עם‬ ‫‪ (41‬סיטן בן ובן‪.‬‬


‫אב או עם איש או עם אשה או עם אדם או עם בהטה או עם טספר‬
‫או עם טעשה‪ ,‬בשלש נקודות יהיה‪ ,‬כטו בן־אברהם )בראשית כ ה ‪ ,‬׳״ב(‬
‫בן־ישראל )לה א ה ‪ /‬אי( ב ך א י ש )ויקרא כ״ד‪ ,‬יי( בן־אשה אלטנה )מ׳׳א‬
‫י ‪ /‬׳׳׳ד( והוא בךבליעל )ש״א כ״ה‪ ,‬׳׳׳ז(‪ ,‬חוץ טארבעה בטקרא בטקן‪:‬‬
‫ובשתי נקודות‪ ,‬ותלד בן‪-‬ששי ליעקב )בראשית ל׳‪ ,‬׳״ע( ויטלט בן‪-‬אחד‬
‫)ש״א כ״ב‪ ,‬כי( ולטפיבשת ב ך ק ט ן )שי׳ב ט'‪ ,‬׳׳׳ב( והוליד בן־פריץ )׳תזקאל‬
‫׳״‪,P‬׳׳(‪ .‬וכל בן בטעם גרש ף‪ ,‬כטו בן חכם ישטח אב ובן כסיל )משלי‬
‫יי‪ ,‬אי(‪ ,‬לעולם בשתי נקודות‪ ,‬חוץ טן שבעה בטקרא כי הם בטעם‬
‫גרש והם בשלש נקודות‪ ,‬ושחט את־בן הבקר )ויקרא א׳‪ ,‬י ( וינצו‬
‫ה‬

‫בטחנה בן הישראלית )שם ב״ד‪ ,‬יי( ואת זכריה בן יברכיהו)ישעיה ת'‪ ,‬בי(‬
‫ושטו טרדכי בן יאיר )אסתר ב'‪ ,‬ה׳( זכריה בן טשלטיה )דה״א ט׳‪ ,‬כ״א(‬
‫את בת טשלם בן ברכיה )נזמיה ו ‪ /‬׳״ ( הלבן ט א ה שנה יולד‬
‫‪r‬‬

‫)בראשית י״י‪ ,‬׳״ז(•‬

‫‪Q. 41) V. S. P. T 19• Vgl. Mas. magna zu Gen. 30, 19.‬‬


‫‪C. a) Die Silbenkiirze verdrangend, siehe zu § 26.‬‬
‫‪39‬‬ ‫•‪§• 4*• 43• 44‬‬

‫םיטן את ואת‪ ,‬את אשר בשתי נקודות‪ ,‬ואשר בשלוש נקודות‬ ‫‪(42‬‬
‫‪1‬‬
‫חמודות‪ .‬לדע הלומד‪ ,‬אשר מקרא חומד) ‪ ,‬כל את ואת דמקןש‪ ,‬בשלש‬
‫‪2‬‬
‫נקודות יתקך‪ ,‬חוץ מאחד‪ ,‬במקרא) מיוחד‪ ,‬את־כל‪-‬גבה יראה‬
‫)איוב מ״א‪ ,‬כ׳׳ו(‪ ,‬כי הוא מקך וסמוד‪ ,‬ובשתי נקודות תמוד‪ .‬וכל את‬
‫‪3‬‬
‫ואת גרש בטעמו) ‪ ,‬בשתי נקודוה רשומו‪ ,‬חוץ מפסוקים שלשה‪ ,‬כי‬
‫הס בגרשה ושלש נקודוה בהם חרושה‪ ,‬את גאון יעקב )לןהלים יז״י‪ ,‬הי(‬
‫בחצותו את ארם נחרים )שם ם'‪ ,‬ב׳( כי אה אשר יאהב יי יוכיח‬
‫)משלי ג'‪ ,‬׳"ג(‪ .‬וזה)‪ 3‬הוא טעמם‪ ,‬ושאר המקרא‪ ,‬אם את־ מקך‪ ,‬בשלש‬
‫נקרא‪ ,‬ואם לא מקן;‪ ,‬בשהים נקרא‪:‬‬
‫הם בכל מקום )קמץ קטן( בשהי נקודוח‪,‬‬ ‫סימן הם והס‪.‬‬ ‫‪(43‬‬
‫וכשיצטרך לו ארבע אותיות בשל״מ‪ ,‬בשלש נקודות מצויוה‪ ,‬בהם‬
‫שהם להם מהם‪ .‬וכשיצטרך עמו ג' אוהיוה הכ״ו קרויות‪ ,‬בשתי‬
‫נקודוה מצויוח‪ ,‬ההם כהם והם‪ ,‬חוץ מן אחד‪ ,‬במקרא מיוחד‪ ,‬לבלתי‬
‫עשוה כהם )מ״ג ׳"י‪ ,‬שיו(‪.‬‬
‫כל לשון מרכבה‪ ,‬במקרא נצבה‪ ,‬ובלשון יחיד דבובה‪ ,‬בשלוש‬ ‫‪(44‬‬
‫נקודוה חצובה‪ ,‬כמו ויאמר יוסןש מרכבהו )בראשית מ״ו‪ ,‬כ״ט( ויהי‬
‫לשלמה ארבעים אלך אורוה סוסים למרכבו )מ״א ה׳‪ ,‬וי(; וכל לשון‬
‫‪4‬‬
‫רבים‪ ,‬מרכבות מרובים‪ ,‬בפתחה דבובים‪ ,‬בלשון וניבים) ‪ ,‬כמו‬
‫מךכבית פרעה )שמית ע״ו‪ ,‬ד׳( מרכבות עמי נדיב )שיר ו ‪ /‬׳״ב(‪ ,‬חוץ‬
‫‪b‬‬
‫מאחד‪ ,‬במקרא מיוחד‪ ,‬בנקודה אחת מנוקד‪ ,‬והוא בצפנת מופקד) ‪,‬‬
‫וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו )בראשית מ״א‪ ,‬מ״ג(‪.‬‬

‫•‪Q. 42) V. S. P. T 1. 19‬‬ ‫‪48) Bios in V. und S.‬‬ ‫‪44) D. P. T 1. 15. 19.‬‬
‫‪C. a) In Norzi's Anfiihrung zu Job 41, 26 sind diese beiden Worter‬‬
‫‪ daraus geworden, was‬גר שבט עמו ‪fehlerhaft auseinandergerissen, so dass‬‬
‫‪nikkud (Fragmente aus der Punc-‬־‪Frensdorff in seiner Ausgabe der Darkhe ha‬‬
‫‪tations- und Accentlehre der hebr. Sprache angebl. von R. Moses, Punctator,‬‬
‫‪Hannover 1847) S. XX nicht erkannt hat. b) D. h. die Stelle kommt in der‬‬
‫‪Geschichte Joseph's vor, der auch Zophnath Paneach hiess.‬‬
‫‪.‬באיוב ‪ , P.‬ב מ ק ר א )‪ fehit in v. und s. 2‬חונה* ‪ bis‬ידע ‪v. 1) von‬‬
‫‪ an der Schluss in P. und T 1. In T 19 ist die ganze Regel in‬וזה ‪3) von‬‬
‫כל א ת ־ ם מ ו ך ומוקך‪ ,‬ב ט ל ו ט נ ק ו ד ו ת ‪ungereimter Form gegeben, namlich:‬‬
‫י ח י ה לעולם‪ ,‬כמו א ת ־ ה א ר ץ ‪ ,‬א ת ־ ה ב י ת ‪ ,‬א ת ־ ה נ ש י א ‪ ,‬ח ו ץ מ ז ה א ת ־ כ ל ג ב ו ה‬
‫יראה‪ .‬ו א ס י ה י ה 'עליו טעם גרש‪ ,‬י ה י ה ' ב ט ת י נ ק ו ד ו ת ‪ ,‬ח ו ץ מן א ת גאון‬
‫י ע ק ב אשר א ה ב ‪ ,‬ב ח צ ו ת ו א ת א ר ם נ ח ר י ם ‪ ,‬כי א ת אשר י א ה ב ח " י ו כ י ח ן‬
‫‪ aus T 1; in P. vergessen. In T 19 steht auch‬ו נ י ב י ם ‪ bis‬ו כ ל לשון ‪4) von‬‬
‫כל לשון מ ר כ ב ה מ י ו ח ד בשלוש נקודות‪ ,‬כ מ ו ‪diese Regel ungereimt, wie folgt:‬‬
‫ו׳(‪ ,‬ב ר‬ ‫מרכבתו‪ ,‬וכל לשון ר ב י ם פ ת ח ‪ ,‬כמו מ ר כ ב י ת ‪ ,‬מ ר כ ב ו ת י ה ם )יהוןע‬
‫מן ח ד ‪ ,‬ד ה י א לשון י ח י ד ‪ ,‬ו ב נ ק ו ד ה א ח ת ‪ ,‬ו י ר כ ב אותו ב מ ר כ ב ת ה מ ש נ ה ‪:‬‬
‫‪Aehnlich auch in D. p. 63 und in Ben Bileam's Taame ha-mikra.‬‬
‫•‪§. 45• 46• 47‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪ (45‬סימן לשון חרבות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כל לשון חרבות כלי קרב) ‪ ,‬אשר במקרא מערב‪ ,‬בפי כל צעיר‬
‫ורב‪ ,‬לרע כל קררא‪ ,‬מתלמיד רעד פוררה‪ ,‬כי כל חרבית‪ ,‬מעתדות‬
‫‪1‬‬
‫לקרבות‪ ,‬בפהחה נצבות‪ ,‬כאשים) ־ושכיבות‪ ,‬חוץ משתי תיבות‪ ,‬אחת‬
‫בקבוצה תצא בניבות‪ ,‬ואחה בשלוש נקודוה חצובות‪ ,‬והם מפלאות‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫ואין בהם הנואות) ‪ ,‬בהורה אלהי צבאוה‪ ,‬החרב נחרבו המלכים‬
‫)מ״ב כ״ג(‪ — .‬וסדר חרבות‪ ,‬וערים חרבות‪ ,‬אשנן בניבות‪ ,‬ומלים‬
‫‪3‬‬
‫ערבות‪ ,‬לבנים ואבות) ‪ ,‬לדעו לומדים‪ ,‬חכמים ותלמידים‪ ,‬אשר תורה‬
‫‪4‬‬
‫מתמידים‪ ,‬כי כל חרבות‪ ,‬וערים נחרבות‪ ,‬לעולם בקמצה נצבות) ‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫כגון והערים החרבוה )׳קזץאל ל׳׳ו‪ ,‬ל״ת( בהוד ערים מחרבות )כ״נו‪ ,‬׳״ב() ‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ויצאו קמוצות‪ ,‬בכל מחיצות‪ ,‬שבות ורצות‪ ,‬בלי פרוצוה) ‪ ,‬חוץ‬
‫מאחד‪ ,‬בכל המקרא מיוחד‪ ,‬בספר בן בוזיף‪ ,‬נביאי וחוזי‪ ,‬ימצאהו‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫חוקר‪ ,‬חורה מבקר) ‪ ,‬בפהחה היחד‪ ,‬ומקמצה ת כ ח ד ) ‪ ,‬ונשמו בתוך‬
‫ארצות נשמות ועריו בתוד ערים נחרבות )׳יזזיןאל ל׳‪»,‬׳( ; וחד בלישנא‬
‫‪c‬‬ ‫‪9‬‬
‫והעיר הזאת החרב )ירמיה כ״ו‪ ,‬פי() ( ‪:‬‬
‫כל צפריא דדניאל פתחין; וכל צפרים דקריה קמצין ף‪:‬‬ ‫‪(46‬‬

‫‪ (47‬סימן כל וכל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אם הקורא יכול‪ ,‬יבין ולא יסכול‪ ,‬כי המקרא כולו‪ ,‬בחכמה פרטי‬
‫‪10‬‬
‫וכללו‪ ,‬על זה שבילי) ‪ ,‬אם כל־‪ ,‬וכל־ מקק וסמוד‪ ,‬מ ק מ צ ה י ל א‬
‫‪6‬‬
‫ימוד‪ .‬ואם כל וכל חתיד‪ ,‬ועם שכנו לא פהיד) ‪ ,‬מקמצה הוא רמו‪,‬‬
‫ובנקודה א ח ת נדרש; חוץ משלושה צרופים‪ ,‬למאד יפים‪ ,‬בספרים‬

‫‪Q. 45) V. S. K. P. A. T 1. 46) P. 47) V. S. P.‬‬


‫‪C. a) ,,Kriegsgerathe". b) E z e c h i e l , der Sohn Busi's. c) So hat‬‬
‫בל ‪auch der Pentateuchcodex des Dr. Curtiss in Mas. magna zu Lev. 26, 31:‬‬
‫לישן ח ר ב ה ק מ ץ במ׳׳ב פ ת ח ‪ ,‬ב ת ו ך ערים נ ח ר ב י ת ‪ ,‬ו ה ע י • ה ז א ה ת ח ר ב ‪:‬‬
‫‪ver-‬״ )‪(1) Vgl. Xorzi zu Dan. 4, 30 und dort die Note in Mas. parva. e‬‬
‫‪ mischnaitisch ,,vermischen, verbinden" (Negaim 81. Baba‬פ ת ך ;"‪bunden‬‬
‫‪b‬‬
‫‪).‬פתכא ‪mezia 3 0‬‬
‫ב ר מן ‪ in K. in folgender Recension:‬ה מ ל כ י ם ‪ bis‬כאשים ‪V. 1) Von‬‬
‫מ ל ח א ח ד ‪ ,‬ב כ ל ה מ ק ר א מ י ו ח ד ‪ ,‬ל ק ר ב ה י א עשויה‪ ,‬ו ב ק מ צ ה ה י א ק ר ו י ה ‪ ,‬יאין‬
‫ל ב נ י ם ) ‪ bios in T 1. 3‬ו א י ן ב ה ם תנו א ו ת )‪ 2‬ל ה שניה‪ ,‬ה ח ר ב נ ח ר ב ו ה מ ל כ י ם ‪:‬‬
‫‪ bios in K . ; in V. und S. sind die Angaben ganz verstummelt.‬ו א ב י ת‬
‫‪ bios in K. 5) Die Beispiele bios in V. und S.‬לעולם ב ק מ צ ה נצב־ית )‪4‬‬
‫ויצא־ ‪ in P. und T. In K. fehit von‬נ פ צ ו ת ‪ in V. und D. besser als‬פ ר ו צ ו ת )‪6‬‬
‫‪ bios‬ת כ ח ד ‪ bis‬ב פ ת ח ה )‪ fehit in K. 8‬מ ב ק ר ‪ bis‬ב ם פ ר ‪) von‬ד ‪ .‬פ ר ו צ ו ת ‪bis‬‬
‫‪* u. s. \v.‬חד ‪ an alles Weitere. 9) von‬ב פ ת ח ה ‪in K. In P. und T. fehit von‬‬
‫‪bios in V. und S. 10) Eingang bis hierher in P.‬‬
‫!‪4‬‬ ‫•‪§. 47• 48• 49• 5°‬‬

‫‪1‬‬
‫מעולפים‪ ,‬כי הם גרושים) ‪ ,‬בטעם מפירשים‪ ,‬ובקמצה דרושים‪ ,‬רכל‬
‫בשליש )ישעיה מי‪ ,‬׳׳׳כ( כל עצמותי תאמרנה )תהלים ל״ה‪ ,‬י׳( כל אחי רש‬
‫ג‬
‫)משלי ׳*ט‪ ,‬זי(ף) ‪ .‬היודע בתרררתי‪ ,‬אמת דברר שפתי)‪: 3‬‬

‫‪) (48‬סימן בכ׳׳ל על חי״ת(‪.‬‬


‫כל בכ״ל רכל ה״י הבאים על חי״ת‪ ,‬לערלם פתח‪ ,‬בר מן ג׳ קמצין‪,‬‬
‫ומכל החי)בראשית ו'‪ ,‬׳׳׳ט( רהאשרים והחמנים )ישעיה י״ ‪ ,‬ל( רהמטפחרת‬
‫ז‬

‫והחריטים )שם ‪ ,'4‬כ״ב(‪.‬‬

‫‪) (49‬סימן פתח בשער פעל(‪.‬‬


‫הלין משער פעל אבדתי דברתי ספרתי שברתי‪ ,‬כרלהרן פתחין‬
‫בין באמצע בין באתנח בין בסרך פםרק‪ ,‬בר מן ד׳‪ ,‬ראה פניד לא‬
‫פללתי )בראשית מ׳׳ת‪ ,‬׳״א( כל הירם קודר הלכתי )תהליס ל״ץ‪ ,‬ז׳( ליילתי‬
‫)תהליס קי״ט( כל פקרדי כל ישרתי )קי׳׳ט‪ ,‬יןכ׳׳ת(‪:‬‬
‫כל אמרתי פ ה ח בכל הקריה בין באמצע בין באתנח בין בסרך‬
‫פסוק‪ ,‬בר מן חד‪ ,‬אמונתך ותשועתך אמרתי )תהלים מ‪ /‬׳״א(‪:‬‬
‫לעולם ימהר‪ ,‬ינהג‪ ,‬לנאץ‪ ,‬ללאש‪ ,‬פ ת ח ‪:‬‬
‫כל לשרן הליכה‪ ,‬אשר לדגשה סמוכה‪.,‬‬ ‫סימן לשרן הליכה‪.‬‬ ‫(‬
‫לעולם בפתחה עררכה‪ ,‬בלשרן לא כדרכה‪ ,‬כמר אלכה־פא ואשרבה‬
‫)שתות די‪ ,‬י״ת( נלכה־פא דרך )ג׳‪ ,‬י׳׳ין( עתה נלבה עם )ש״א טלו׳( אלכה־לי‬
‫אל הגדולים )ירמיה ה׳‪ ,‬ה׳(‪ ,‬כל המקרא על זה ירוץ‪ ,‬בדבר חרוץ‪ ,‬ולא‬
‫‪b‬‬
‫פרוץ‪ .‬וכל שתבוא מלה רפויה‪ ,‬בלא פ ה ח ה היא עשויה) ‪ .‬וכל‬
‫‪4‬‬
‫לשון לךיךה דכותה‪ ,‬כמו אויךוז־פא ואראה )בראשית ׳״ת‪ ,‬כ״א() •‬
‫‪Q. 48) Bios in S. Vgl. die Note in Baer's Jesaia-Ausgabe 3, 22.‬‬
‫‪49) Bios in S. 50) V. S. D. K . P. T 1. M. 67 und in ungereimter kurzer‬‬
‫‪Fassung T 17. 19.‬‬
‫‪C. a) Auffallend ist, dass hier die anderseitige Ausnahme Ps. 138, 2‬‬
‫‪unerwahnt bleibt. Siehe Baer z. St. b) In Cod. Tschuf. No. 1 kommt die‬‬
‫״שרט לבן אשר‪ ,‬כל ק ר י י ה נלכה נא‪ ,‬א ל כ ה נא שלשה‪ ,‬כל ד ם מ י ך ‪Regel vor:‬‬
‫לדגש‪ ,‬מ פ ק למד ו פ ת ח ליה‪ ,‬בין עמו ט ע ם ו א ם אין בו טעם; וכמות מ י שאינו‬
‫דגש‪ ,‬לא פתח‪ ,‬א ל כ ה ואראנו‪ ,‬ו א ל כ ה לנגדך‪ .‬בין תבין‪ ,‬אשרי א ד ם מצא ח כ מ ה ״ ו‬
‫‪.‬תני ‪ ,‬פ ל ל ‪ ,,Bedingung" entspricht dem Hebraischen‬שרט ‪Das arabische Wort‬‬
‫‪ fehit in V. und S. 2) so richtig die‬גרושים ‪ bis‬ב ס פ ר י ם ‪V. 1) von‬‬
‫‪drei Stellen in P. In V. und S. wird irrthiimlich Ps. 77, 7 zu den drei Stellen‬‬
‫‪gezahlt und dagegen Jes. 40, 12 als besondere Ausnahme zu Ende gesetzt.‬‬
‫‪ bis Schluss,‬ו כ ל ש ת ב ו א )‪Vgl. Masora zu Ps. 35. 3) Der Schluss bios in P. 4‬‬
‫‪l a u t e t‬‬
‫‪. in T 17. 19‬ושאר המקייא בלא פ ת ח ה נ ק ר א ‪so in K . dafur p. T 1:‬‬
‫כל לשון ה ל ־ כ ה ו י ר י ד ה ד ם מ י כ י ן ל א י ת דגש פ ת ח כ מ י ת ‪die ganze Angabe:‬‬
‫אי־דח פא א ל כ ה ‪3‬א‪.‬‬
‫•§‬ ‫•‪51‬‬ ‫•‪52‬‬ ‫•‪53‬‬ ‫•‪54‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬

‫כל לשון אכילה‪ ,‬אס בשלוש נקודוה פעולה‪,‬‬ ‫סיבון לשון אכילה‪.‬‬ ‫‪(51‬‬
‫בפהחה מלולה‪ ,‬כמו ועגה שעורים תיאכלנה )יתוקאל י'‪ ,‬׳״ג( בעצבון‬
‫תאכלנה )בראשית ג ‪ /‬׳״ז(‪ ,‬כל המקרא על זה ירוץ‪ ,‬בדבר חרוץ‪ ,‬חוץ‬
‫מאחד‪ ,‬בקהלת מיוחד‪ ,‬ברבות הטובה רבו אבליה )יןהלת ה׳‪ ,‬יי(‪ ,‬והוא‬
‫‪3‬‬
‫מיוחד ב ט ע מ ו ) ‪:‬‬
‫כל לשון גרישה שיש ת ח ת השי״ן שלוש‬ ‫סימן לשון גדישה‪.‬‬ ‫‪(52‬‬
‫נקודות‪ ,‬פ ת ח ‪ ,‬כמו לא אגךשנו מפניד )שמית כ״נ‪ (v"z ,‬מעט מעמ‬
‫אגרשנו )ה״נ‪ ,‬ל׳( ואגךשנו מן הארץ )במדבר כ״ב‪ ,‬ו׳(; וכל שאר גרישה‬
‫במקרא לא פתח‪ ,‬כמו ויגרשו אה יפהח )שופטים ׳׳׳א‪ ,‬בי( כי גרשוני‬
‫היום מהסתפח )ש״א כ״ו‪ ,‬׳״ט(; בר מן חד פהח ואין בו‪ .‬שלוש נקודות‪,‬‬
‫לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלד ויגךשהו יילד) )תהלים ל״ד‪ ,‬אי(‪:‬‬
‫‪b‬‬

‫אשר במקרא ערוכה‪ ,‬במרפא וארוכה‪ ,‬לעד‬ ‫סימן לשון ברכה‪,‬‬ ‫‪(53‬‬
‫סמוכה‪ .‬אם לשון ברכה‪ ,‬עם בי״ת משוכה‪ ,‬ובו הטעם המוכה‪ ,‬לעולם‬
‫‪1‬‬
‫היא) כרוכה‪ ,‬כמו והתברכו בו גוים ובו יתהללו )ירמיה ד׳‪ ,‬בי(‬
‫ויתברכו בו כל גוים יאשרהו )תהלים ע״ב‪ ,‬׳׳׳ז( ויאמר דויד לכל הקהל‬
‫ברכי נא את יי )דה״א ב״ע‪ ;(': ,‬ואס על כ״ן‪ :‬מעמו‪ ,‬יפתח בנאמו‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫ובלשון ינעימו) ‪ ,‬כמו ואברכה ־מברליזל )בראשית ׳״‪ ,3‬גי( ברכני גם‬
‫אני )כ״»‪ ,‬ל׳׳ד( ואני אברכם )במדבר ו'‪ ,‬כ״ז( והתבךכי בזרעך )בראשית‬
‫כ״ב‪ ,‬׳״ין( ברכו יי מלאכיו )תהלים ק״ג‪ ,‬י ( ‪ ,‬חוץ מאחד‪ ,‬במקרא מיוחד‪,‬‬
‫כ‬

‫‪3‬‬
‫כי על כ״ןש טעמו‪ ,‬ולא יפתח) בנאמו‪ ,‬ומנדעי עלי יתוב ולעלאה‬
‫ברכת )דניאל די‪ ,‬ל״א(‪:‬‬
‫כל קריה ויאסר דגש‪ ,‬בר מן חד רפי‪ ,‬ויאסר אהו לעיניהם‬ ‫‪(54‬‬
‫)בראשית מ״ג‪ ,‬כ׳׳ד(‪ ,‬וכל כפיתיא דשמשון דכותיה ף‪:‬‬

‫‪Q. 51) V. S. D. A. P. T 1. Man. 67. 52) Bios in A. und T 1. vgl.‬‬


‫‪Man. p. 109. 53) V. S. D. A. P. K. T 1. 15. 17. 19. Man. p. 68. 54) Bios‬‬
‫‪in T 1.‬‬ ‫•‬
‫‪C. 3) Siehe Heidenheim's Meor enajim zu Deut. 12, 15. b) Wie aus den‬‬
‫‪) resultirt, kann dies nicht die einzige‬חלופי נקוד( ‪Punctationsverschiedenheiten‬‬
‫‪Ausnahme sein, da auch Exod. 2, 17. 23, 29 Ben Ascher im Gegensatze zu‬‬
‫‪Ben Naphtali Chateph-Pathach punctirt, womit auch die Angabe des Punctators‬‬
‫‪Jekuthiel in En ha-kore stimmt. Vgl. auch Heidenheim zu Num. 3, 6.‬‬
‫‪c) Vgl. Meor enajim zu Gen. 42, 24.‬‬
‫‪ ; in V.‬י נ ע י מ ו ‪ bis‬ו א ם ‪ . a) von‬א י נ ח ‪ , in V. und S. falsch‬ח י א )‪V. 1‬‬
‫ו א ם מעפ־ח על כ״ןכ נ ס ו כ ה ‪ ,‬ב פ ת ח ה א ר ו כ ה ‪ ,‬כקעית ‪S. und M. steht dafur:‬‬
‫כ‬
‫•ייז״א י י ד ‪; dafur v. s. und M.:‬ולא י פ ת ח )‪ . 3‬ד ר ו כ ה‬
‫‪43‬‬ ‫•‪§• 55• 56‬‬

‫‪ (55‬סדר ההיביה בדגפו רדפי בסרך התיבה בכל המקרא‪.‬‬


‫דע כי כל תיבה אשר במקרא היוצאת על ‪.‬יכה‪ ,‬כאשר הלמד‬
‫י ד י‬ ‫ם‬ ‫ע‬
‫י הביאינה )יייןיא‬ ‫ותצא בלשון רבים‪ ,‬רפיה היא ל י ל ‪ " /‬י י‬
‫ז׳‪ ,‬ל׳( תצלינה )ש״א ג ‪ /‬י״א( תבאינה )תהלים מ״ה‪ ,‬ע״ו( תעשינה )דברים‬
‫)עמוס‬ ‫א׳‪ ,‬מ״ד( תראינה )מ״ב כ״ב‪ ,‬כ׳( תחזינה )ישעיה ל״ג‪ ,‬׳{( תצאנה‬
‫ר'‪j ,‬׳( ה מ צ א ; )דברים ל״א‪ ,‬כ״א( תעלינה על לב )ישעיה ם״ה‪ ,‬׳״ז( וכדומה‬
‫להם‪ ,‬חוץ מאלו הנזכרים שהם לשון רבים והם בדגש‪ ,‬חכמות‬
‫שרוהיה הענפה )שופעים ה ‪ /‬כ״ט() ‪ ,‬בנות הגוים תקונפה אוהה‪ ,‬שנים‬
‫‪1‬‬

‫בו )׳יזייןאל ל״ב‪ ,‬ע״ז( עיני הראיפה בה )מינה »׳‪ ,‬׳׳(‪ .‬וכל לשון יחיד‬
‫דגש‪ ,‬כמו ואל א מ ה הכלפה )בראשית ו׳‪ ,‬ע״?( יגיעפה עד עפר )ישעיה‬
‫כ״ו‪ ,‬ה׳( חאכלפה )בראשית ג׳‪ ,‬י״ז( אציתפה )ישעיה כ״ז‪ ,‬ד׳( שמדפה )איוב‬
‫ס'‪ ,‬כ״ז( קחפה )ירמיה ל״ו‪ ,‬י ר( ליי תעלפה )שופעים י״ג‪ ,‬ע״»( הוא יראפה‬
‫)דברים א ‪ /‬ל״ו( שלח אש בעצמוהי וירדנה )איכה א'‪ ,‬׳״ג( ארעפה במשפט‬
‫)׳יזיקאל ל*ד‪ ,‬ע״ז(‪ ,‬חוץ מאלו והיה כי הקךאנה מ ל ח מ ה )שמית א ‪ /‬ד׳(‬
‫תעגנה לעיניהם )׳יזוקאל ד׳‪ ,‬׳״ב( והן רפים‪:‬‬

‫‪ (56‬סימן למה רפי ו ל ם ו ה דגש‪.‬‬


‫כ ל קריה ל מ ה ולמה דסמיד לאל׳׳ך וה״י ועי׳׳ן‪ ,‬רפי‪ ,‬כמו למה‬
‫אמרת אחתי היא )בראשית ׳"‪ ,3‬׳״ע( למה יי תעמד ברחרק )תהלים' ׳ ‪ /‬א׳(‬
‫למה יי תזנח נפשי )פ״ת‪ ,‬ט״ו( ולמה יי מביא אתנו )במדבר ׳״ד‪ ,‬ג׳(‬
‫י־למה הבאתם את קהל יי ) כ ‪ /‬ד׳( •למה העליתנו ממצרים )כ״א‪ ,‬ה׳(‬
‫ילמה עליתם עלי )שופעים ׳״ג‪ ,‬גי( למה עליתם עלינו )שם ע״ו‪ ,‬׳׳( ; חוץ‬
‫מחמשה פסוקים‪ ,‬כי הם סמוכים לא׳ ה׳ ע׳ והם בדגשה‪ ,‬למה‬
‫הרגזתני )ש״א ‪:‬״‪ ,p‬ע״ו( למה אככה )ש״ב ב׳‪ ,‬כ" ( למה הציתו עבדיך‬
‫ב‬

‫)‪Q. 55‬‬ ‫‪V. S. P. T 15• 19• 56) V. S. P. T 1. Vgl. Mas. zu Ps. 43, 2.‬‬
‫‪In den Codd. steht ,hier noch die Stelle‬‬ ‫‪!V.‬‬ ‫)‪1‬‬
‫(‬ ‫‪a‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪irrthiimlich, da diese Regel bios iiberden‬‬
‫‪b‬‬
‫‪und iiber das zu Ende stehende‬‬
‫‪A‬‬
‫‪ das. f. 114 . — In V. und S. ist die ganze Angabe bis zur Undeut-‬ת ע ג נ ח‬
‫״םיכון‪ ,‬בל לשון י ח י ד ה ‪ ,‬בדגש ת ה א צמודה‪lichkeit verkurzt, sie lautet dort: ,‬‬
‫כמו מ ר ב כ ת ת ב י א נ ה ‪ ,‬י כ ר ם מ נ ה חזיר‪ ,‬ת כ ל נ ה מלמעלה‪ .‬ו כ ל לשון רבים‪ ,‬ב ר פ י‬
‫ד ב ו ב י ס ‪ ,‬כמו ו ת ע נ י נ ה הנשים‪ ,‬צ א י נ ה ו ר א י נ ה ‪ ,‬י ד י ו ת ב י א נ ה ‪ ,‬ו כ ד ו מ ה להם‪,‬‬
‫‪ — Vgl. auch Ben Bileam in Taame‬במ״ב‪ ,‬עיני ת ר א י נ ה ב ה ‪ ,‬ח כ מ ו ת שרותיה" ‪5‬‬
‫‪ha-mikra. In einem alten (in Arabien geschriebenen) Pentateuchcodex lautet‬‬
‫‪die‬‬ ‫‪Angabe wie folgt3, 17‬‬ ‫ה‬
‫תכל‪2‬ה ת ח ת נ ה ת ע ל נ ה ק ח נ ה ת ק ח נ ה י ש מ ע נ ה י ־ א נ ה ת נ נ ה ת ב י א נ ה שמענה‬
‫י א כ ל נ ה ת מ כ ר נ ה י צ י ל נ ה ‪ ,‬לשון י ח י ד דגש‪ ,‬לשין י־בים דפי‪ ,‬בר מן ג׳‪ ,‬עיני‬
‫‪.‬תראינה בה‪ ,‬בצל דליותיו תשכנה‪ ,‬ח כ מ ו ת שרותיה תענינה‪:‬‬
‫•‪§• 56• 57‬‬ ‫‪44‬‬

‫)ש׳׳ב ׳״ל‪ ,‬ל*א( למה היה כאבי )ירמיה ט״ו‪ ,‬י״ק( למה אירא בימי רע‬
‫)תהלים מ״ט‪ ,‬וי(‪ .‬רכל שאי קריה למה דגש‪ ,‬בר מן שלטה בדפי המוכים‪,‬‬
‫רלאה״ע לא סמרכים‪ ,‬למה שכחתני )תהלים מ׳׳ב‪ ,‬יי( למה זנחתני‬
‫)מ"‪ ,4‬בי( למה שמתני למפגע לד ) א י !׳‪ ,‬ל ( ‪ — .‬טעם אחר‪ ,‬רצון‬
‫וב‬

‫שחר‪ ,‬באמה ברחר‪ ,‬כל למה דגש‪ ,‬טעמר על למ״ד ישימר‪ ,‬רכל למה‬
‫דרפי‪ ,‬טעמר על מ״ם יקימר‪ ,‬ובנאמר מלרע ינעימו‪ ,‬בר בלן חד‪,‬‬
‫באירב מירחד‪ ,‬על למיד הטעם‪ ,‬רמלעיל בדפי ‪.‬ירנעם‪ ,‬למה שמתני‬
‫למפגע לד )איוב »׳‪ ,‬כ׳(‪.‬‬

‫‪) (57‬י״ח מלין כנריי סרפדים(‬


‫שמנה עשר דברים כתרבים בתררה ואינם כתובים כתיקרנם‪ ,‬רחכמי‬
‫ישראל קורים אותם בתיקון סופרים‪ ,‬לא שתיקנו ארתם שמחקר רכתבר‪,‬‬
‫אלא שכתב משה רבינו בתורה‪ ,‬ו מ ה שכתבו הנביאים בשאר הספרים‬
‫כשכתבום על כינוי ף כתבום‪ ,‬הסופרים לא חיסרו ולא הותירו‪,‬‬
‫־וראויים להקרות כ י נ ו י י ס ו פ ר י ם ‪ .‬ואלו הן בנויים‪:‬‬
‫ואברהם עודנו עומד )בראשית ׳״ת‪f:,‬״ וי״י עודנו עומד היה‪ ,‬אלא‬
‫‪3‬‬

‫שבפה הכתוב‪:‬‬
‫ואם ככה את עשה לי הרגני נא הי־ג ואל אראה ברעתי )במדבר‬
‫י״א‪ ,‬ט״ו( ברעתד היה‪ ,‬אלא שבינה הכתוב‪:‬‬
‫אל נא החי כמת אשר בצאתו מרחם אמו )שם ׳״ב‪ ,‬׳׳׳ב( אפוני‬
‫היה‪ ,‬אלא שכינה הכתוב‪ — :‬ויאבל חצי בשרו )שס( בשרני‪ ,‬אלא‬
‫שכינה הבהוב‪:‬‬
‫כלפי למעלה‬ ‫בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו‬
‫)ש״א ‪ ,'4‬׳׳׳ג(‪,‬‬
‫היה‪ ,‬אלא שכינה הכתוב‪:‬‬
‫״‬
‫אולי יראה יי בעיני)ש״ב ט״י‪ ,‬י ב( בעיניי היה‪ ,‬אלא שכינה הבהוב‪:‬‬
‫שניהם דמלכים ודדברי הימים יילד ישראל לאהליו )מ״א ׳״ב ט״י‪.‬‬
‫׳‬

‫דה״ב ו ‪ /‬ט״ז( לאל־היו היה‪ ,‬אלא שכינה הכתוב‪:‬‬


‫'הלא אהה מקדם יי אלהי קדשי לא נמות )יזביץין א׳‪ ,‬׳״ב( לא‬
‫תמות היה‪ ,‬אלא שכינה הכתיב‪:‬‬

‫‪Q. 57) In Cod. Baer. Vgl. die Angabe in Mas. magna zu Num. 1, 1‬‬
‫‪(der dortige gereimte Schluss riihrt gewiss auch von Ben Ascher her); Codex‬‬
‫‪Babyl. zu Ezech. 8, 17 u. Sach. 2, 12; Ochlah No. 168; Midrasch Tanchuma‬‬
‫‪zu Exod. 15, 6; Sifre § 84; Meor enajim des Asaria de Rossi, II, 19; Norzi‬‬
‫‪4; Strack, Prolegom. p. 87. 88.‬״ ‪zu Sacharia 2, 12; Weiss zu Mechilta, p.‬‬
‫‪ talmudisch ,,umschreiben, mit anderm‬כפה — "‪L mschreibung‬״ )‪C. a‬‬
‫‪ (San-‬ב כ נ ו י ‪ (Talm. Megilla 25),‬ה מ כ נ ה ' ב ע ד י ו ת ‪Ausdruck benennen", vgl.‬‬
‫‪ (Nedarim 2).‬פיזי־ ‪:‬דיים ‪hedr. 56),‬‬
45 - §• 57• 58•

:‫ אלא שכינה הכתוב‬,‫ י״ ( אותי היה‬,‫ואתם מחללים אותר) לא י א׳‬


‫ב‬ : ‫מ‬

,‫ ׳"ג( אותי היה‬,‫ואמרהם הנה מהלאה והפחתם אותו )שם אי‬


:‫אלא שכינה הכחוב‬
‫״‬
‫ אלא‬,‫ י ב( עיני היה‬,'‫כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו )זכריה ג‬
:‫שכינה הכתוב‬
‫ אלא‬, ‫ ׳״א( כבודי ה י ה‬,‫ועמי המיר כבודו בלא יועיל )ירמיה בי‬
:‫שכינה הכהוב‬
‫ אלא‬,‫ ל( כבודי היה‬,‫וימירו את כבודם בתבנית שור )תהלים ין״ו‬
:‫שכינה הכתוב‬
(‫ כי‬,‫ ואהיה עלי למשא )איוב יי‬,‫חטאחי מ ה אפעל לך נוצר האדם‬
:‫ אלא שכינה הכתוב‬,‫עליןז היה‬
8
)!‫ רירי‬,(‫ גי‬,‫ וירשיעו את־איוב )שם ל״כ‬,‫ובשלשה רעיו חרה אפו‬
:‫ אלא שכינה הכתוב‬,‫כלפי למעלה‬
‫ אלא‬, ‫ ל ( עליןד ה י ה‬,'‫זכור תזכור והשוה עלי נפשי )איכה ג‬
:‫שכינה הכתוב‬
:‫ אלא שכינה הכתוב‬,‫!׳( כבודי היה‬,‫כבודם בקלון אמיר )הושע ד׳‬

1
, ) ‫( חמש עשרה נקודות אשר ב מ ק ר א ף‬58
‫ ישפמ יי‬:‫ ואחד בכתובים‬,‫ וארבע בנביאים‬,‫עשר נקודות בתורה‬

Q. 58) V. S. T. B. Vgl. Cod. Babyl. zu Jes. 44. 9. Ezech. 41, 20. 46, 22 ;
gedruckte Masora zu Num. 3, 39; Ochlah No. 9$; Mas. sopherim Cap. 6;
Midrasch Numeri Cap. 3; Aboth de Rabbi Nathan Cap. 34. Strack, Prolegom.
p. 88 ff. Die hier zwischen Klammern stehenden erkliirenden Ausfuhrungen
sind aus Cod. Baer.
C. a) d. h. statt ‫ א י ו ב‬ware ‫ א ד נ י‬zu erwarten. — Ist der Gottesname
‫ א ד נ י‬zu schreiben, so zeigt das die Masora mit ‫ ו ד א י‬,,unzweifelhaft, deutlich'*
an. b) 15 Punctirungen, d. h. 15 Schriftstellen sind mit aussergewohnlichen,
nicht zu den Vocalen und Accenten gehorenden Puncten bezeichnet. Die An-
gabe 15 folgt der allgemein angenommenen abendlandischen Textrecension
(‫לערבאי‬:); denn in der morgenlandischen Recension (‫ )טדנחאי‬kommen noch
b
andere solcher punctirten Worter vor. So ist in Cod. Tschufutkale No. 5 2
* ‫( האך‬Num. 10, 35) mit einem Punct iiber und unter Resch versehen und
(

dazu notirt: ‫ נ ק ו ד מלמעלה ו מ ל ט ע ה‬. In Cod. Erfurt No. 3 steht ‫תנואוןי‬


(Num. 32, 7) mit der Randnote: ‫; ת נ י א ו ן ק ר י נקוד על וו ק ד ט א ד ת נ ו א ו ן‬
ferner hat dort das Vav von ‫( ת ט ו נ ה‬Deut. 5, 8) einen Punct und dazu die
a
Note: ‫וו ד ת מ ו נ ה נ ק ו ד עליו ופלגא‬. Codd. Tschuf. No. 7. 1 8 haben Job
39, 15 ‫ ו ח י ת‬mit der Note ‫נקיר על י׳ לביד׳‬. Daher ist auch im Cod. Babyl.
immer die Bemerkung ‫ למערב אי = ל טעי‬beigesetzt.
V. 1) So die Ueberschrift in P.
‫‪46‬‬
‫ביני וביניד )בראשית ט ‪ /‬הי( כקוד על יו־׳ד האחרון ]שהחזיר עליה‬
‫הבהב א ח הדין‪ ,‬טלפוד שלא אפורה לו ישפוט יי ביני וביכיד אלא‬
‫שהיהה שרה אופורה לאברהם אבינו נחזיר הגר לשפחה‪ ,‬ואברהם‬
‫אבינו אמר לה אפשר מאחר שעשינו אוהה גבירה אנו חוזרים‬
‫ומשעבדים אוהה חילול שמים יש בדבר‪ ,‬אמרה לו שרה אהה‬
‫אומר חילול שמים בדבר ואני אומרה אין חילול שמים בדבר אלא‬
‫המקום יכריע על דברי ועל דבריך‪ ,‬והכריע המקום על דברי שרה‪,‬‬
‫שנאמר כל אשר האמר אליך שרה שמע בקולה‪ ,‬מ ה השנייה על‬
‫אודוח הגר אן& הראשונה על אודוה הגר[‪ :‬ויאמר אליו איה שרה‬
‫‪1‬‬
‫אשתך )כראשית ׳"ת‪ ,‬טי( נקוד על אליו) ]למה‪ ,‬שהיו מלאכי השרה‬
‫יודעים היכן היהה שרה ולא היו צריכים לשאול‪ .‬דבר אחר‪ ,‬ויאמרו‬
‫‪3‬‬
‫אליו איה שרה‪ ,‬אכ״ןן יו״ד וי׳׳ו נקודים‪ ,‬איו) ‪ ,‬כמוה ששאלו לאברהם‬
‫כך שאלו לשרה‪ ,‬וכל כך למה‪ ,‬אלא להעלים לעיניהם שהם מלאכי‬
‫השרה בשביל שלא יבטלו מן המצווה[‪ :‬ולא ידע בשכבה ובקומה‬
‫)בראשית ׳"ט‪ ,‬ל״ג( נקוד על ו״ו של בקומה של בכירה ]ולמה‪ ,‬שבשכבח‬
‫לא ידע אבל בקומה י ד ע [ ‪ :‬וירץ עשו לקראתו וישקהו )בראשית‬
‫ל־ ‪ ,‬די( נקוד ]ולמה נקוד עליו‪ ,‬שלא היתה נשיקה של שלום‬ ‫ג‬

‫אלא של ערמה[‪ :‬וילכו אחיו לרעות את צאן )בראשית ל״ז‪ ,‬י׳׳ב( ]למה‬
‫נקוד על את‪ ,‬שלא הלכו לרעות אה הצאן אלא לרעות את עצמן‬
‫באכילה ובשתייה‪ ,‬והלא דברים קל וחומר ו מ ה אם בשעה שהלכו‬
‫לאכול ולשהוה יצא מ ה ם מחיה לעולם ואילו הלכו לדברי הורה על‬
‫א ח ה כמה וכמה[‪ :‬או בדרך רחקה )במדבר ט'‪ ,‬יי( ]למה נקוד על ה'‬
‫‪2‬‬
‫שלא היתה רחוקה אלא מאסקופת העזרה ולחוץ) [‪ :‬כל פקודי‬
‫הלוים אשר פקד משה ואהרן )שם גי‪ ,‬ל״נ!( נקוד_על ואהרן‪ :‬ונשים‬
‫עד נפח אשר )‪":‬א‪ ,‬לי( רי״ש נקוד‪ :‬ועשרון עשרון לכבש דחג )כ״ט‪ ,‬וי(‬
‫ו״ו שני של ועשרון נקוד‪ :‬לנו ולבנינו עד עולם )דברים ל׳ט‪ ,‬ל ( לנו‬
‫ולבנינו ועי״ן שבעד נקוד‪ :‬יצא‪ ,‬ויאמר אל המלך אל יחשב )ש״ב ׳״ט‪ ,‬ל ( ‪:‬‬
‫ההיכל‪ ,‬מהארץ עד מעל ) י ת ק א ל מ״א‪ ,‬ל ( ‪ :‬מהקצעוח‪ ,‬בארבע מקצעות‬
‫החצר )שם מ״ו‪ ,‬כ״ (‪ :‬המה‪ ,‬יצרי פסל כלם )ישעיה מ״ד‪ ,‬ט ׳ ( ‪' :‬לוילא‬
‫‪3‬‬

‫האמנתי־ )תהליס כ״ ‪ ,‬י״ג( מלרע ומלעיל‪ ,‬חוץ מן וא״ו מ ל ר ע ף ‪:‬‬


‫ז‬

‫‪C. a) Diese letzlere Angabe ist nach Talmud (Baba mez. 87), Midrasch‬‬
‫‪und Massech. Sopherim die normative geworden. b) Das Vav in diesem Worte‬‬
‫‪) zu punctiren. Siehe die Note‬קלעיל( ‪), nicht auch oben‬מלרע( ‪ist bios unten‬‬
‫‪, d. i.‬״‪T‬׳״ ‪zur Stelle in Baer's Psalterausgabe. In P. ist einfach dazu notirt‬‬
‫‪7 Puncte".‬״‬
‫‪V. 1) Auch P., wo‬‬ ‫‪z u‬‬‫‪jedem Worte die Zahl der Puncte mit Ziffern‬‬
‫‪4 Puncte". 2) Von hier ab nicht in B.‬״ ‪, d. h.‬״ד״ ‪angegeben sind, hat hier‬‬
‫‪47‬‬ ‫‪§. 59• 60. 61.‬‬ ‫\‬
‫‪ (59‬אלו אותיות תלויות‬
‫נ‬
‫הן ארבעה‪ ,‬וסימנהון מיש״ש‪ ,‬בן גרמם בן מ ש ה )שופעים ׳"ז‪ ,‬ל׳(‬
‫ע‬
‫נו״ן פלנטה‪ ,‬יכרםמנה חזיר מ י ר )תהלים פ ‪ /‬׳״ד( עי״ן טיער‪ ,‬וינערו‬
‫ע‬ ‫ע‬
‫)שם‬ ‫ר ש י ם טמנה )איוב ל״ץ ׳״ג( עי״ן רטעים‪ ,‬וימנע מ ר ש י ם אורם‬
‫ל״ין‪ ,‬ע־׳ו( עי״ן מרשעים‪:‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ (60‬ואלו אותיות מ נ ה ר ו ת )‬
‫והן נוני׳׳ן ט׳ שכוהבים אוהן לאחור כזה ‪ / L‬שנים יש בהעלתך‬
‫ושבעה בתהלים ביאמרו גאולי יי )מזמור ק״ז(; שנים בהורה‪ ,‬ויהי‬
‫בנםע הארן ויאמר משה )במדכר •י‪ ,‬ל״ה( ובנחה יאמר שובה יי )׳‪ /‬ל״י(;‬
‫ואלו שבעה שביאמרו גאולי יי‪ ,‬יורדי הים באניות )ין״ז‪ ,‬כ ‪ ( /‬ה מ ה‬
‫ראו מעשה יי »»‪ ,‬כ״ל( ויאמר ויעבוד רוח )ק״י‪ ,‬כ״ה( יעלו שמים‬
‫ירדו ההומות » ז ‪ ,‬כ״ו( יחגו וינועו כשכור )ץ״ז‪ ,‬ב״ ( ויצעקו אל יי‬
‫ז‬

‫בצר ל ה ם ב ח ר א ה ) י ן ‪ /‬כ״יז( שופך בוז על נדיבים )ין״ז‪ ,‬מי(‪ ) — :‬שני‬


‫‪1‬‬

‫סימניות האמורוה בהורה‪ ,‬בפרשה קטנה‪ ,‬ואיזו היא פרשה קטנה‪,‬‬


‫ויהי בנםע האדן‪ ,‬נקוד בין מלמעלה בין מלמטה ‪,‬לפי שלא היה זה‬
‫מקומה מפני שהוא ספר בפני עצמו‪ ,‬והיכן מקומו‪ ,‬בדגליםף‪:‬‬

‫‪ (61‬אלו אותיות גדולוה שבקריה‪:‬‬


‫‪,‬‬
‫)ויקרא‬ ‫א׳ אדם שח )דה״א אי(‪ ,‬ב' בראשיה )בראשית אי(‪ ,‬ג וההגלח‬
‫ל ‪ , ( /‬ד׳ יי אחדי )דברים וי‪ ,‬די(‪ ,‬ה׳ ה ליי תגמלו זאת )שם ל״ב‪ ,‬ו׳(‪,‬‬

‫‪Q. 69) Bios in Cod. Baer. Vgl. Masora zu Job 38, 13. Ochlah 160.‬‬
‫‪60) V. S. und B. Vgl. Masora zu Num. 10, 35. Ochlah 179. 61) Die‬‬
‫‪Angabe iiber die grosseren und kleineren Buchstaben ist sehr verschieden in‬‬
‫‪der gedruckten Masora sowohl wie in den Handschriften, vgl. Mas. fin. f. 1,‬‬
‫‪Mas. magna zu Gen. 1, Lev. 1, 1 Chron. 1, Ochlah 83. Die obenstehende Angabe‬‬
‫‪ist aus Cod. Baer, mit dem die Angaben im Cod. v. J. 1294, in Cod. Paris und‬‬
‫‪Cod. Arab, fast harmoniren. Eine ganz abweichende sehr erweiterte Angabe‬‬
‫אלין ‪haben T 17 und 13, auch P. in Mas. fin., die wie hier folgend lautet:‬‬
‫אות־ות גדולות‪ :‬א׳ אדם שת אנוש‪ ,‬א' אשייד י ש י א ל )דניים לי‪ ,4‬כ׳׳ע( ב' בראשית‬
‫ברא א ל ה י ס ‪ ,‬ג' דלגלגלתס )כמדגי א‪,‬׳ י״ת( כ' ו ה ת ג ל ח ו א ת ה נ ת ק ‪ ,‬ג׳ וגוש עפר‬
‫עורי רגע !איוב!‪ /‬ת׳( די‪ ,‬א ל ה י נ ו י י אחד‪ ,‬ה ‪ /‬ה ליי תגבילו זאת‪ ,‬ו׳ ו א ת ייזתא‪,‬‬
‫־׳ דגחון‪ ,‬ז׳ ז כ י י ת ו ר ת בושה‪ ,‬ז׳ לבז א ת ן )ייתיה גרו‪ ,‬יי‪ .4‬יי!‪ ,‬ג׳?( ח׳ ח ו ר כרפם‬
‫־‪C. a) ,,abgewandte, zuriickgewandte" (Ezech. 14, 7). b) ,,beim Ab‬‬
‫‪schnitte des Fahnenlagers" (Numeri Cap. 2). Siehe Talmud Sabbath 116.‬‬
‫‪V. 1) Dieser letzte Satz bios in B.‬‬
‫‪§. 61.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪8‬‬
‫ר׳ גחון‪ ,‬כל הילד )ויקרא ׳״א‪ ,‬מ ״ ( ‪ ,‬ר׳ וייזוזא )אסתר ט‪ ,‬ט׳(‪ ,‬ז׳ זכרו‬
‫ב‬

‫תורת משוה )מלאכי ג ‪ /‬כ״ב(‪ ,‬ח׳ חור כרפס ) א ס ת ר א ‪ /‬ו׳(‪ ,‬ם׳ יסר‬
‫מעלי מבטי )איוב ט'‪ ,‬ל״ד(‪ ,‬י׳ יגדל נא כח )במדבר ׳״ד‪ ,‬׳״»(‪ ,‬כ׳ וכנה‬
‫אשר נטעה ימינד )תהלים פ ‪ /‬ט״ז(‪ ,‬ל׳ וישלכם )דברים כיינו‪ ,‬כ״»(‪ ,‬מ׳ כושלי‬
‫שלמה )משלי א'‪ ,‬א׳(‪ ,‬ם' באין אלפים )משלי ׳״ד‪ ,‬די(‪ ,‬נ' נצר חסד )שמות‬
‫ל״ד‪ ,‬זי(‪ ,‬ן׳ ויקרב משה א ח משפטן )במדבר כ ‪ /‬ה׳(‪ ,‬ס' םון‪ :‬דבר‬
‫)קהלת ׳״ב‪ ,‬׳׳׳ג(‪ ,‬ע׳ שמע ישראל )דברים ו ‪ /‬די(‪ ,‬פ׳ דשפר‪6‬רא הנינא‬
‫)דניאל וי‪ ,‬כי(‪ ,‬צ׳ ‪£‬פיו עורים )ישעיה נ׳׳ו‪ ,‬יי(‪ ,‬ק' ודרור קן לה )תהליס‬
‫פ״ל‪ ,‬לי(‪ ,‬ר׳ לא השהחוה לאל אחר )שמות ל׳׳ד‪ ,‬׳״ד(‪ ,‬ש' שיר דשיר‬
‫השירים )שיר אי(‪ ,‬ת׳ ותכהב אסהר קדמאה )אםתר ט׳‪ ,‬בייט(‪:‬‬

‫ואלו אותיות קטנוח שבקריה‪:‬‬


‫יא' ויקרא דראש הורה כהנים )ויקרא אי‪ ,‬א(‪ ,‬ב' הב הב קדמאה‬
‫)משלי ל׳‪ ,‬ט״ו(‪ ,‬ג׳ וגוש עפר )איוב ‪1‬׳‪ ,‬הי(‪ ,‬ד׳ אדים עשוק בדם נפש‬
‫)משלי ״ין ׳״»(‪ ,‬ה׳ בהבראם )בראשית בי‪ ,‬די(‪ ,‬ו' כי בנפשו דבר אדניהו‪,‬‬ ‫כ‬

‫ו״ו דבנפשו )מ״א ב׳‪ ,‬י׳׳ג ף ( ‪ ,‬ז' ויזתא )אסתר ט'‪ ,‬טי(‪ ,‬ח' אן;' אנכי ולא‬
‫•תכלת‪ ,‬ט' י ם ר טעלי ט ב ע ו ‪ ,‬י' יגדל נא כ ח אדני‪ ,‬כ׳ וכנה א ט ד נטעה‪,‬‬
‫ל' וישלכם א ל א ר ץ ‪ ,‬ל׳ לאדני אלהינו ה ר ה ט י ם )דניאל ‪ ,('p /p‬ט' משלי שלטה‬
‫בן דוד‪ ,‬נ׳ ליני ה ל י ל ה ו ה י ה )לית ׳‪ ,‬ר ‪ , ( 4 4‬ן׳ ו י ק ר ב מ ש ח א ח משפטן‪ ,‬סי ‪16q‬‬
‫ד ב ר ה כ ל נשמע‪ ,‬ע' שמע ישראל י י אלהינו‪ ,‬פ׳ בשפרפרא ת נ י נ ה ‪ ,‬צ' צפיו עורים‬
‫כלס‪ ,‬ק' ודרור ק ן ל ה ] ק ׳ כ י י ק ר א קך צפור )יפייס כיב‪ ,‬י׳( •‪,[fehit in T 17. 13‬‬
‫ד' לא ת ש ת ח ו ה לאל אחר‪ ,‬ש׳ שיר ה ש י ר י ם אשר‪ ,‬ת' ו ת כ ת ב אסתר‪ ,‬ת נ י נ ה )‪,(sic‬‬
‫ת׳ א ת כל ת ק ה )אסתל ‪ / P‬כ׳־ע(‪ — .‬ואלין א ו ת י ו ת ק ט נ ו ת ‪ ,‬א' ויקרא א ל משה‪,‬‬
‫ב׳ ד ה ב ה ב ‪ ,‬ב׳ ב נ י ציון ה י ק ר י ם )איכה י‪ :‬נ׳(‪ ,‬ג׳ גורו ל כ ם מפני ח ר ב )אי‪1‬ב‬
‫י״ע‪ ,‬כ״ע(‪ ,‬ד׳ ודוד בא ט ח נ י ט ה )ש״נ יי!‪ ,‬כ י ל ( ‪ ,‬ד׳ אדם עשוק בדם‪ ,‬ה' ב ה ב ר א ס ‪,‬‬
‫ה׳ כ י דזמרו א ת רוחו•)מלים ידי‪ ,‬ל״‪ ,(4‬ו׳ דנפשו‪ ,‬ו׳ ויישפל איש )ישעיה כ׳‪ ,‬ש׳‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ה ׳ ‪ ,‬ש י ו ? ( ‪ ,‬ז' זרמו מ י ס ע ב ו ת )פהלים ע !‪ ,‬י׳׳ת(‪ ,‬ח' לשוס ח ת ו ל ל ח ב ש ה )ית!יןאל‬
‫ל'‪ ,‬כיא(‪ ,‬ט' טבעו ב א ר ץ שעריה‪ ,‬ט' ו ט ה ר ת י ם מ כ ל עונס‪ ,‬י׳ צ ו ר י ל ד ך תשי‪,‬‬
‫כ' לםפד לשרה ו ל ב כ ת ה ‪ ,‬כ׳ ו מ מ כ ת י ך א ר פ א ך )ילתיה ל׳‪ ,‬י׳׳! ל׳ 'לא אליכם כל‬
‫עבדי ד ר ך ‪ ,‬ל' עיליזי ג א ו ת ך וצפניה ‪ ,'4‬ייא(‪ ,‬ט׳ כ י מ ר ת ה ב א ל ה י ה )הישע י י י ‪ ,‬י*׳(‬
‫־' נטע ארן וגשם )‪ und fehlen auch die zwei‬נ׳ נטע ארן ‪in T. lautet die Angabe:‬‬
‫‪ ,(folgenden Schluss-Nun‬ן׳ ונבושזבן ר ב סרים‪ ,‬ן' ד ב ר י נרגן )תשלי י״ת‪ ,‬זי‪.‬‬
‫כי־ו‪ ,‬ט׳נ?(‪ ,‬ס׳ ב ס ו פ ה ו ב ש ע ר ה ‪ ,‬ם׳ ם ו ר ו ט ט נ י כל פעלי ימהלים ו ‪ /‬ע י ( ‪ ,‬ע׳ לעות‬
‫א ד ם בריבו‪ ,‬ע׳ עוצו ע צ ה ו ת פ ר )ישעיה ת ‪ /‬יי(‪ ,‬פ' ב ש פ ר פ ר א ק ד מ א ה ‪ % ,‬בשצןש‬
‫ק צ ה )ישעיה נ י ד ‪ ,‬הי(‪ ,‬צ' ו צ ו ח ת ירושלם‪ ,‬צ׳ צרי י ל ט ט עיניו ) א י ו כ ״ז‪/v ,‬‬
‫ש‬

‫ץ' י פ ר צ נ י פ ״ ץ על פני‪ ,‬צ צ פ ד עורם )איכה ד ׳ ‪ ,‬ל ( ‪ ,‬ק׳ ק צ ת י ב ח י י ‪ ,‬ר׳ יעךי‬


‫א ר ג י ם ‪ ,‬ש׳ בעד אשנבי )יזשלי (׳‪ ,‬ו י ( ‪ ,‬ש׳ ו א ת פ ר מ ש ת א ‪ ,‬ת׳ ו א ת פרשנדתא‬
‫) פ ר מ ש ת א ‪ :‬ת׳ ‪ und fur‬פ ד ש נ ד ת א ‪ :‬ש׳ ‪ (in P. steht fur‬ת׳ ת ס עונך ב ת ציון‬
‫‪ ) .‬א י כ ה ד‪ ,‬כיכ(‬

‫‪So‬‬ ‫‪die Angabe in Cod. Arab.‬‬ ‫‪Daraus ist die Corruptel‬‬ ‫‪V‬וכבשה‬
‫‪ entstanden (Mas. fin. f. 1).‬ונפשי לא ח י ה‬
‫‪49‬‬ ‫•‪§. 61. 62. 63‬‬

‫עיל לי )איוב ל״ג‪ ,‬ט׳(‪ ,‬ט' &בעו בארץ מעריה )איכה ב׳‪ ,‬ט׳(‪ ,‬י׳ דתשי‪,‬‬
‫צור ילדך )דברים ל׳ב‪ ,‬׳״ת(‪ ,‬כ׳ לספרד למרה ולבכהה )בראשית כ״‪ ,4‬ב׳(‪,‬‬
‫ל׳ לוא אליכם )איכה א ‪ /‬׳׳׳ב(‪ ,‬מ׳ מוקדה על המזבח )יייןרא ו ‪ /‬בי(‪,‬‬
‫מ' ממרים הייחם עם יי )דברים ט׳‪ ,‬כ״ד(‪ ,‬ם׳ וטהרתים מכל נכד‬
‫) נ ז מ י ה ׳ ‪ , /‬לי(‪ ,‬נ׳ נעו עורים )איכה ד׳‪ ,‬׳״ד(‪ ,‬ן׳ נמע ארן )ישעיה מ״ד‪ ,‬י״ד(‪,‬‬
‫ן' ונבושזבן רב סרים )ירמיה ל״ט‪ ,‬׳״ג(‪ ,‬ן' ונרגן מפריד אלון‪) :‬משלי‬
‫נו‪ /‬כ״ת(‪ ,‬ס׳ בסופה ובמערה )כתום א ‪ /‬ג׳(‪ ,‬ע׳ לעוה אדם בריבו )איכה‬
‫‪ ,'4‬ל״ו(‪ ,‬פ' בשפרפרא קדמאה )דניאל וי‪ ,‬כ׳(‪ ,‬צ׳ וצוחת ירוטולם )ירמיה‬
‫׳״ד‪ ,‬בי(‪ ,‬ץ׳ יפרצני פרץ על פני פרץ )איוב ע ‪ /‬׳״ד(‪ ,‬ק׳ ‪£‬צהי בחיי‬
‫)בראשית כ״ז‪ ,‬מ׳׳ו(‪ ,‬ר׳ דיערי אדגים ביה הלחמי)ש״ב כ׳׳א‪ ,‬׳׳׳ט(‪ ,‬סו׳ פרמשהא‬
‫)אסתר ט‪ /‬טי(‪ ,‬ת׳ פרשנדתא )שם ט‪ /‬ז ׳ ( ) ‪:‬‬
‫‪1‬‬

‫‪ (02‬י׳ מלין דקריין ולא כחיבן‪:‬‬


‫בני‪ ,‬ועתה הנו אה האנשים‪ ,‬חנינא דפםוק )שופטים כי‪ ,‬י״ת(‪ ,‬פרה‪,‬‬
‫ויד דוד אה הדדעזר דמומואל )ש״ב ל ‪ ,‬י ‪ , ( /‬איש‪ ,‬ועצת אחיתפל )ש״ב‬
‫ט ‪ /‬כ‪ ,(/‬כן‪ ,‬ויאמר לו יואב לא איש )ש״ב ׳״?‪ ,‬ל ( ‪ ,‬צבאוה‪ ,‬כי מירושלם‬
‫דמלכים )מ״ב י״נן‪ ,‬ל׳׳א(‪ ,‬בניו‪ ,‬ויהי הוא בושהחוה דמלכים )מ׳׳ב ׳״ט‪ ,‬ל״ז(‪,‬‬
‫באים‪ ,‬הנה ימים באים נאם יי ונבכהה העיר )ירמיה ל״א‪ ,‬ל״יז(׳ לה‪,‬‬
‫השמיעו אל בבל )שם כ'‪ ,‬כ׳׳ט(‪ ,‬אלי‪ ,‬ותאמר אליה כל אשר )רות ‪ ,'4‬הי(‪,‬‬
‫אלי‪ ,‬ותאמר שש השערים )שם ג'‪ ,‬י"!(‪:‬‬
‫וחלופיהון ח' מלין דכתיבן ולא קריין‪ :‬א ם אמנון‪ ,‬ועחה אל‬
‫ישם )ש״ב ׳״ב‪ ,‬ל״ג(‪ ,‬א ם במקום‪ ,‬ויען אתי את )ש״ב ט״ו‪ ,‬כ־א(‪ ,‬א ם כאשר‪,‬‬
‫קחנו ועיניך שים )ירמיה ל״ט‪ ,‬׳"ב(‪ ,‬א ם גואל‪ ,‬ועהה כי אמנם )רות ‪ ,'4‬׳"ב(‪,‬‬
‫נא דיםלח‪ ,‬לדבר הזה יסלח‪ ,‬הנינא דפסוק )מ״ב הי‪ ,‬׳׳׳ת(‪ ,‬א ה אשר‪,‬‬
‫וישבע המלך צדקיהו‪ ,‬קדמא דפסוק )ירמיה ל״ת‪ ,‬ט״»(‪ ,‬י ד ר ך הדרך‪,‬‬
‫אל ידרך ידרך הדרך )שם ״א‪ ,‬י( ח מ ש דנגב‪ ,‬ואלה מדוהיה פאה‬
‫ג‬ ‫נ‬

‫)׳זזיןאל מיק‪ ,‬ט״ז(‪:‬‬

‫‪. (3G‬סדר־ קרי ולא כתיב ופירושו ועילתו‬


‫כבר ביארנו קרי ולא כתיב וכתיב ולא קרי‪ ,‬ועתה נבאר פירושן‬

‫‪Q. 62) V. S. B., vgl. Masora zu Deut. 1, 1. Ruth 3, 12. Ochlah 97.‬‬
‫‪b‬‬
‫‪Massecheth sopherim Cap. 6. Talm. Nedar. 37 . Manuel p. 51. 63) Manuel‬‬
‫‪p. 129. Eben Sap. II, 218, fragmentarisch auch in S., in erweiterter Recension‬‬
‫‪in T 13. Vgl. Norzi zu 2 Sam. 8, 3. 16, 23. Jerem. 31, 38.‬‬
‫‪,‬ט׳ פ ד ט נ ד ת א ‪ ,‬ת׳ פרמטוזא ‪V . 1) Codd. B. und P. haben umgekehrt:‬‬
‫‪vgl. Norzi.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪50‬‬
‫בעזרה שדי‪ .‬כי עשרה דברים במקרא יקרים רלא נכתבים‪ ,‬ולא אבר‬
‫בניניו )שופעים כ‪ ,(/» /‬חיסר הכחרב בני‪ ,‬כי עשר חבל זכוה רנבלה‬
‫בישראל ררארי להם לגררע יחרםן מבנימן הצדיק רלהרחיקס מתולדתו‬
‫ומכללו‪ ,‬ולא כפם בני בנימן‪ ,‬כי לא אבו לשמוע בקרל אחיהם‪.‬‬
‫רבשאר מקרמרה שקראם בני בנימן נהן להם הקרה ודרך השובה‪,‬‬
‫שאם יחזרר ממעשיהם ריעשר חשרבה יפןראו על שם אביהם בני בנימן‪:‬‬
‫בלכהו להשיב ידר בנהר כחיב בספר שמראל )ש׳׳ב ל ‪4 ,‬׳(‪ ,‬בנהר‬
‫פי־ה קרי‪ ,‬עילהו‪ ,‬שהזכירו הכהוב בשני מקומוה בשמואל ובדברי‬
‫הימים )דה״א ׳״ז‪4 ,‬׳( ואמרו" הכהוב בשני זמנים ובשני ע ה י ם ף ‪ ,‬פעם‬
‫ראשון אמר להשיב ידו בנהר‪ ,‬ופעם שני אמר להציב ידו בנהר‬
‫פרה‪ ,‬ולא עסק הכהוב בפעם ראשון להודיע שהוא נהר פדה או‬
‫נהר מצרים‪ ,‬רכהב חרצה ל ו ‪ ,‬פ ר ה קרי‪:‬‬
‫כאשר ישאל איש בדבר האלהים )ש״ב ט״ו‪ ,‬כ״‪ ,(4‬חיסרו הכהרב‬
‫איש בפנים‪ ,‬כי בן אדם מחוסר מאלהים רכן הוא ארטר והחסרהר‬
‫מ ע ט מאלהים )תהלים ל ‪ ,‬ו׳(‪ ,‬רלא עצהר חקרם כעצה אלהיס‪ ,‬כי עצה‬
‫אדם בחקירה רמחשבה לא מפי אלהים‪ ,‬לכך חיסר הכתרב מבפנים‬
‫אי^ו רתלה לר הכתרב מבחרץ‪ ,‬שאם זכה מעשיר רעשה לשם שמיס‬
‫החיה עצתר כדבר אלהים‪:‬‬
‫כי על כן בן המלך מ ה )ש״פ יי?‪ ,‬ל(‪ ,‬חיסרו כן‪ ,‬לפי ררע מעשיר‪,‬‬
‫כי בקש להמיה אביר רכפר בעיקר רבא בזדרן אל פילגשי אביר‪ ,‬ראמר‬
‫ידאב כי על כן בן המלך מה‪ ,‬הלה לר כן מבחרץ‪ ,‬כי באמת הרמה‬
‫בן המלך‪ ,‬רכן הרא ארמר כן בנרת צלפחד דבררת )במדכר כ״י‪ ,‬וי( גם‬
‫‪b‬‬
‫עתה כדבריכם כן הרא )בראשית מ״ד‪ ,‬״ ' ( ) ‪:‬‬
‫ואדרמלך רשראצר הכהר בחרב )מ״ב י״ט‪ ,‬ל״ז( נכתב מבפנים‪,‬‬
‫רשראצר בניר נקרא מבחרץ‪ ,‬ראילר נקרא ראדרמלך רשראצר הכהר‬
‫לא נדע מי הכהו אם בניו אם אחרים‪ ,‬רהלה לר מבחוץ בניר להרדיע‬
‫לכל הערלם נקמה אלהים בר ולקיים עליו הנני מקים עליך רעה‬
‫מביהך )ש״ב ׳״ב‪ ,‬׳״א(‪:‬‬
‫קנאת יי תעשה זאת )מ׳׳ב ׳״ט‪ ,‬ל״א( כתיב‪. ,‬הרסין‪ :‬צבאות רתלה‬
‫לר מבחוץ‪ ,‬כי נקמה גדרלה יעשה יי בר בראשרנה ראחר כך על ידי‬
‫צבאוח מלאכיו‪ ,‬רכן חרא ארמר ריצא מלאך יי דיך במחנה אשדר‬
‫)מ״ב ׳״ט‪ ,‬ל׳׳ה(‪ ,‬לכך הלהו מבחוץ להודיע‬ ‫מ א ה שמונים וחמשה‬
‫כי שהי נקמוה נקם בו אלהים‪:‬‬

‫‪ ,,richtig, in Wahrheit".‬כ ן )‪C. a) Vgl. oben § 8. Seite 8 Zeile 22 ff. b‬‬


‫‪Vgl. Kimchi's Commentar zur Stelle.‬‬
‫‪51‬‬ ‫‪§• 6j. 64.‬‬

‫הנה ימים באים נאם יי ונבנהה )ירמיה ל״א‪ ,‬ל״ק( קרי‪ ,‬הנה ימים‬
‫נאם יי כהיב‪ ,‬עילהו‪ ,‬כי הנה ימים נאם יי דבר םהום הוא והיינו‬
‫אומרים כי זאה הבשורה לעחים רחוקוה ולימים רבים‪ ,‬וכאשר נקרא‬
‫באים מבחוץ קרב הקץ וקרב הבשורה בקריאת באים כצווי הנביא‪:‬‬
‫אל יהי לה פלטה )שם נ'‪ ,‬כע( קרי‪ ,‬אל יהי פלטה כהיב בפנים‪,‬‬
‫עילהו‪ ,‬כי בבל היא כסא המלוכה וביה המלכוה‪ ,‬וכן הוא אומר‬
‫הלא דא היא בבל רבהה די אנה בניחה לביה מלכו )דניאל ד'‪ ,‬כ״י(‪,‬‬
‫ובה שקעה גלוה ישראל ובמלה מלכוהן‪ ,‬ובשר ירמיהו לשארית‬
‫ישראל בנקמת אלהים אשר ינקום ממנה בעולם הזה ולעחיד לבוא‬
‫וכתב אל יהי פלמה בעולם הזה‪ ,‬והוסיף מבחוץ אל יהי לה‬
‫לעתיד לבוא‪:‬‬
‫כל אשר האמרי אלי אעשה )רות גי‪ ,‬ה׳( קרי‪ ,‬כל אשר תאמרי‬
‫אעשה כהיב‪ ,‬יצא מזה כי צוהה נעמי את רות שתי פעמים‪ ,‬בראשונה‬
‫אמרה דוח כל אשר האמרי אעשה‪ ,‬ובצויה שניה אמרה כל אשר‬
‫האמרי אלי אעשה‪ ,‬לכן הוא הלוי מ ב ח ו ץ ‪:‬‬
‫כי אמר אלי אל חבואי ריקם )שם ‪ /4‬י״»( קרי‪ ,‬כי אמר אל‬
‫הבואי ריקם כחיב‪ ,‬מלמד כי רות הגידה לנעמי ח מ ו ה ה הדבר שחי‬
‫פעמים‪ ,‬בראשונה לא אמרה אלי‪ ,‬ובשניה אמרה אלי‪ ,‬לכך נחלה‬
‫מבחוץ‪:‬‬
‫‪. (4G‬וזה פירוש כתיב ולא קרי‪ .‬כי שמנה דברים נכהבים ולא נקראים‬
‫הראשון כי אם אמנון לבדו מ ה )ש״ב ׳״ג‪ ,‬ל״ג(‪ ,‬א ם נכהב ולא נקרא‪,‬‬
‫לפי שבראשונה אמר יונדב בן שמעה כי אמנון לבדו מ ה שלא‬
‫נודע לו הדבר על אמתו כי אמנון לבדו מ ה ‪ ,‬וכשחשב בלבו אמר‬
‫אל ישם אדני המלד אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מ ח ו כי א ם‬
‫אמנון לבדו מת‪ ,‬לפי שהוא היה ראש הדבר וסופו‪ ,‬וחסרו הכחוב‬
‫תיבה לפי כיעור מעשיו ומיתה משונה‪ ,‬לכד אם כתיב ולא קרי‪:‬‬
‫כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלד )ש״ב נו״ו‪ ,‬כ״א(‪ ,‬כי א ם‬
‫במקום כהיב‪ ,‬כי במקום קרי‪ ,‬עילהו‪ ,‬כי אתי הגחי דבר בכל לבבו‬
‫ובכל נפשו וחזק דבריו ואמר כי אם במקום אשר יהיה שם אדני‬
‫המלד אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדד‪ ,‬והיה משיב דוד‬
‫הצדיק כי ככרי הוא‪ ,‬וחסרו המקרא אם‪ ,‬וכן הוא אומר שוב ושב‬
‫עם המלד כי נכרי אהה וגם גולה א ה ה למקומד )ש״ב עו‪ ,‬׳״ע(‪ ,‬לכד‬
‫נכהב כי אם במקום ונקרא כי במקום‪:‬‬
‫יסלח נא יי לעבדד בדבר הזה )מ״‪ 3‬ה‪ /‬׳״ת(‪ ,‬חסרו בקרי נא‬

‫‪Q. 64) Dieses Stuck auch in T 19.‬‬


‫*‪4‬‬
‫ה ב ה אחה‪ ,‬כי נעטן דבר דברים שלא כהוגן‪ ,‬לכן לא השיבר אלישע‬
‫הנביא על דבריו אשר אמר בברא אדני ביה רמרן להשהחרה שמה‪,‬‬
‫וחסרו הכהרב נ א לפי חםררן דעחר רדבריר‪ ,‬לכד נא כחיב ולא קרי‪:‬‬
‫חי יי אה אשר עשה לנר אה הנפש הזאה )ירמיה ל״ת‪ ,‬ט״י(‪ ,‬ארז‬
‫אשר עשה כחיב‪ ,‬אשר עשה קרי‪ ,‬וחסרו הכתרב א ח ‪ ,‬לפי שנשבע‬
‫פעם ראשרן רכפר‪ ,‬רכן הרא ארמר רגם במלד נבוכדנאצר מרד אשר‬
‫השביער באלהיס )דה״ ל״ו י״ג( רערד הרכיח יחזקאל ואמר אם לא אלהי‬ ‫ב‬

‫אשר בזה רבריהי אשר הפר רנההיר בראשר )׳״»‪ ,‬׳״ט( דערד אמר‬
‫ירמיהר ראם חי יי יאמרר לכן לשקר ישבער ) ה ‪ /‬כי(‪ ,‬לכד חסרו‬
‫הכהרב מחוסר שברעהר‪ ,‬שיהיה בה תיבת את נכתבה רלא נקראה‪:‬‬
‫אל ידרד ידרד הדרד )ירמיה נ׳׳א‪ ,‬גי( כתיב‪ ,‬דקרי אל ידיד הדרד‪,‬‬
‫זה ילמד על שהי נקמרה רשהי פררענירה אשר ינקרם יי לעמר‬
‫ממלכרת כשדים דנכהב שהי פעמים ידרד‪ ,‬הראשרן נקמה הערלם הזה‬
‫במהרה‪ ,‬רכן חרא ארמר הנני רב את ריבד ונקמתי את נקמתד‬
‫)נ׳׳א‪ ,‬ל״ו(‪ ,‬ידרד השני כתרב רלא נקרא‪ ,‬כי הרא צפון ותלוי‬
‫‪1‬‬
‫לעתיד לברא) ‪:‬‬
‫רפאת נגב חמש חמש מארת רארבעת אלפים )ייזייןאל מ"י‪ /1‬ט״ז(‬
‫כתיב‪ ,‬חמש מאות קרי‪ ,‬הלמד מזה כי חמש הנוםה בשררה רמיזה‬
‫ה י א ‪ ,‬כי אמר הכהוב ואלה מדוחיה‪ ,‬ונהן חק וקו ומדה לבית‬
‫‪8‬‬
‫השלישי למגרשיו ולתולדוחיו למוצאיו ומובאיו‪ ,‬והלה בנינו עוד‬

‫‪1 2‬‬ ‫י‬


‫י ‪V . 1) Hier ist die Stelle Jerem.‬‬ ‫‪39 ausgefallen‬כי א ם כ א ט ר י ד ב‬
‫‪und dafur die Erklarung des Keri von Ezech. 9, 11 eingefugt worden, die,‬‬
‫‪ , nicht‬ק ר י ולא כ ה י ב ‪weil nicht zu dem Abschnitte gehorig (sie bespricht ein‬‬
‫‪ ) , hier bios als Note mitgetheilt wird. Wahrscheinlich hat sie‬כ ת י ב ולא ק ר י‬
‫‪urspriinglich zu Ende des Abschnittes als Anhang gestanden; spatere Schreiber,‬‬
‫‪denen die Erklarung der Stelle Jerem. 39, 12 abhanden gekommen war,‬‬
‫‪riickten sie dann in den Abschnitt selbst ein, um die angegebene Zahl 8 der‬‬
‫עשיתי כאשר צויתני )מןויןאל ‪ /p‬י״א( ‪Stellen zu ergiinzen. Die Stelle lautet:‬‬
‫כ ת י ב ‪. ,‬עשיתי כ כ ל א ש ר צויתני ק ר י ‪ ,‬ת ל מ ד מ ז ה ‪ ,‬כ י אומר כאשר צויתני יעו‬
‫ב ו ת ק ו ה ו ח י ם ה ו ח מ ל ה מ ע ט מ ה ר ב ה ואין ה ו א ד ב ר כ ל י י ה ויש בו ת ק ו ה‬
‫ו ת ו ח ל ת ל ת ש ו ב ה ‪ ,‬וכאשר צ פ ה ה מ ל א ך לבוש ה ב ד י ם גודל ר ו ע מעשיהם‪ ,‬וכן‬
‫ה ו א אומר עין ב י ת ישראל ו י ה ו ד ה גדול ב מ א ד מ א ד )שם ‪p /p‬׳( עשה ב ה ם‬
‫ר י ‪ . 1 ,‬ק ^ כ ל אשר ולא‬
‫ר א‬ ‫נ‬ ‫כ‬ ‫כ ל י י ת ו א מ ר ו ת ש י ב ד ב ר עשיתי כ כ ל אשר‬
‫׳‬ ‫ת נ‬ ‫צ ו‬

‫‪ .‬ה ו א אומר זקן‬ ‫ו כ‬ ‫כיי‬ ‫ץ ״י‬


‫ג ; ד ־ ׳‬ ‫פ‬ ‫הקרא כאשר‪ ,‬כ י כ כ ל לשון כ ל י י ה ה‬
‫ם‬ ‫א‬ ‫ו‬ ‫ו א‬

‫ב ח ו ר ו ב ת ו ל ה ו מ ה ונשים ת ה ר ג ו ל מ ש ח י ת )מי‪ ,‬י׳(‪.‬‬ ‫‪Noch sei erwahnt, dass‬‬


‫‪schon der Schreiber des Cod. T 13. das Fehlen von Jerem. 39, 12 bemerkt‬‬
‫‪hat und daher die Stelle zu Ende des Abschnittes beifiigte mit den Worten:‬‬
‫אליך‪ ,‬דע כ י מ ל ת א ס‬ ‫ידבר‬ ‫מ א ו מ ה רע כ י א״ס כאשר‬ ‫והטי‪ ,‬ו א ל ת ע ש לו‬
‫כ ת י ב ולא קרי‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫‪§. 6 . 6 .‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪S‬‬

‫בהמוובה‪ ,‬רכן הוא אומר אהה בן אדם הגד את בית ישראל את‬
‫הביה ריכלמר מעוכוהיהם )<!׳‪ ,/‬יי( רארמר ראם נכלמר מכל אסור עמר‬
‫)מ״נ‪ ,‬י״א(‪ ,‬כל זה הכברד הצפון להם הרא ריסו ליי להה הרבה מזה י‬
‫ריכרל להרסיךן חמסו על חמש ואלן? על אלף‪ ,‬רכן הרא ארמר ירם‬
‫לבכרה גדריך ירם החרא ירחק חק )מיכה ז׳‪ ,‬׳״א( רארמר ירם הרא רעדיך‬
‫יברא רגר' )שם !‪" /‬ב(‪ ,‬לכד ככהב חמסו חמש‪:‬‬
‫רעחה כי אמכם כי א ם גאל אככי )רות ג ‪ /‬׳״‪ (3‬כהיב‪ ,‬רלא כקרא‬
‫אם‪ ,‬עילתר‪ ,‬כי ידע בעז כי סום גראל קררב ממכר‪ ,‬לכך אמר כי אם‬
‫גאל אככי‪ ,‬אמר א ם על הספק‪ ,‬ארלי יגאל מרב אר לא יגאל רלא‬
‫היה במרה סולא יגאל‪ ,‬רכן חרא ארמר ראם לא יחפץ לגאלך רגאלהיך‬
‫אככי חי יי)ני‪ ,‬׳״ג(‪ ,‬לכן כי אם גאל אככי ככהב‪ ,‬כי גאל אנכי כקרא‪:‬‬
‫רזה הרא פיררסו סחרי המקרא בחסיד‪ ,‬רביהיר‪ ,‬רככהב דבר‬ ‫‪(65‬‬
‫רכקרא אחר‪ ,‬רככהב רלא כקרא‪ ,‬רכקרא רלא ככהב‪ ,‬רגם סדר קמוצוח‬
‫רפתרחרה רסותי כקרדרת רסולפו כקרדרה‪ ,‬דברים מברארים‪ .‬ראם ישאל‬
‫הדררסו‪ ,‬מ ה מעם לזה טזיהיד דברים סהרמים רלא מגדלים‪ ,‬ריהיר על‬
‫‪1‬‬
‫דרך אחה) ‪ .‬הפורבהר‪ ,‬אילר היה המקרא כולד מג^ה לא היה סוכר‬
‫רלא כברד ליגעים בר רללרמדים ולמפרשים‪ ,‬וחלילה י שיהיה ארן רערל‪,‬‬
‫כי מרב עוכרת כתפזרר ישראל רספר חכמיהם רכסתלקה הנבואה ף‬
‫‪3‬‬
‫ונשארנו מעמ מהרבה וכאין עיכים ‪:‬גששה) ‪ ,‬וכן הוכיח הכביא רכער‬
‫מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יי ולא‬
‫ימצאו )עמוס ל ‪ ,‬׳״ב( ועוד אמר ביום ההוא ההעלפכה הבתרלות‬
‫היפרח רהבחררים בצמא )ל‪ ,‬׳״ג(‪ ,‬דאין זה צמא למים רלא רעב‬
‫ללחם כי אם צמא לדברי חררה‪ ,‬רכן אמר בראש הדברר הכה ימים‬
‫באים כאם יי רהשלחהי רעב בארץ לא רעב ללחם רלא צמא למים‬
‫כי אם לשמע את דברי יי )ל‪ ,‬י״א(‪ .‬רעד עהה יש לישראל שאריה‬
‫רפלימה‪ ,‬רכן הרא ארמר יאה גם זאת בחירתם דגר' )וייןרא כ״ו‪ ,‬מ״ל(‪,‬‬
‫ראם יהן אדם דעהר במקרא ריבון לבר לשמים ויחפש ויחקור‪ ,‬למצא‪,‬‬
‫רלא יסתדר ממכר דברי תררה‪ ,‬אם יחקרר ריחפש בדעה שלמה רלא‬
‫יטה למרירות)* ולא יהיה אחרי רבים לרעות למצא ולגלי לו סתרי‬
‫התורה במקרא ובפירוש ובענינים)‪ .5‬ואילו היו דברי תורה סהומים‬

‫)‪Q. 65‬‬ ‫‪Dieser Schluss des Stiickes in T 19. 13 und fragmentarisch‬‬


‫•‪in T 43‬‬
‫‪ , in‬ו נ ם ת ל ק ה ה נ ב ו א ה )‪. 2‬ויחיד‪ .‬ט ע מ ם על ד ר ך א ח ר ‪v . 1) In T 13:‬‬
‫ונלך ‪ , dafur in T 13:‬ו נ ש א ר נ ו ‪ . . . .‬נגששיג )‪. 3‬ונעלה ח נ ב ו א ה מ ב י נ י ה ם ‪T 13:‬‬
‫‪ lesbar ist.‬לשר ‪)In T 19 hier ein Loch, so dass vom Worte bios‬כעורים‪4.‬‬
‫‪T 13 hat‬‬ ‫אר ה מ ק ר א ובפרושים ו ב ע נ י נ י ס ה ק ש י ם ‪ ) in T 13:‬ו ל אלשררה‪5.‬‬
‫‪§. 6 . 66. 67.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪54‬‬
‫וההומים‪ ,‬היו ישראל ערומים‪ ,‬מן המצות המכףמים‪ ,‬ולא היו‬
‫חומאים ואשמים‪ ,‬אלא ה ס גלוים‪ ,‬ויודעים אותם החכמים‪ ,‬ויראי‬
‫‪1‬‬
‫יי החמימים) ‪ ,‬כי כן משה אבי הנביאים אמר‪ ,‬לא בשמים היא ולא‬
‫מעבר לים היא כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו‬
‫)לברים ל׳‪ ,‬׳״ד(‪ .‬וכל הדברים האלה לפי דעחנו שישמור אלהי הרוחוה‬
‫לכל בשר ויצילנו מן הענש ויכין לבנו ליראהו ף‪:‬‬

‫‪ (06‬בי״ה שמ״ו סימן‬


‫אוהיוה בספר הורה אלו בראש דפין‪ ,‬ב׳ בראשיה‪ ,‬י׳ יהודה אהה‬
‫יודוך אחיך )בראשית מ ט ‪ ,‬ל ( ה׳ הבאים אחריהם ביס‪ ,‬משירה הנם‬
‫)שמית ׳״ד‪ ,‬כ׳׳ק( ש' שמר לך אה אשר אנכי מצוך היום )ל״ט׳ ׳"א()‬
‫‪3‬‬

‫מ׳ מ ה טבו אהליך יעקב )במדבר כ״ד‪ ,‬ה׳( ו' ואעירה בם את השמים‬
‫)לברים ל״א‪ ,‬כ״ת(‪:‬‬
‫בראש‬ ‫)ויקרא ׳ ‪ /‬ט׳׳ז(‬ ‫דרש בסוף שיטה‪ ,‬דרש משה והנה שרף‬
‫שיטה ף‪:‬‬

‫‪) (67‬הפסקות בתורה(‬


‫ג׳ פסוקים נפסקים בחורה‪ ,‬חד בספר בראשית וחד בספר וידבר‬
‫וחד במשנה הורה‪ :‬ויהי בשכן ישראל בפרשת וישלח )ל״ה‪ ,‬כ״א(‬
‫ופסקינן וישמע ישראל‪ ,‬זה הפסיקה‪ ,‬ויהיו בני יעקב שנים עשר‪:‬‬
‫ובפרשת אלה הדברים ונעבר מאת אחינו בני עשו ) ב ‪ /‬ל ( ופםקינן‬

‫‪Q. 66) Cod. Baer. Vgl. die biblischen und masoretischen Hand-‬‬
‫‪schriften der Krim von Strack in Zeitschr. fur luth. Theol. 1875, S. 602 ff.‬‬
‫‪67) Cod. Baer.‬‬
‫‪ ,,Zeile" (Talmud Menachoth 30.‬צטטה ‪C. a) Mas. sopherim Cap. 9, § 2.‬‬
‫‪Negaim 94).‬‬
‫ואין ע ל י ה ם ח ט א ולא ‪ , dafur in T 19:‬ה מ ק י מ י ם ‪ . . . .‬ה ת מ י מ י ם )‪v . 1‬‬
‫ל י ר א ת ו )‪. 2‬ערך כ י א ם גלוים וידועים ל ח כ מ י ם י ר א י א ל ה י ס‬ ‫‪, in T 13‬וכל‬
‫‪der Schluss:‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ביראתו‪.‬‬
‫‪ und ebenso in der Masora des Cod. v. J. 1294 wird‬תגין ‪Ende des Buches‬‬
‫‪ gegeben. Im Anhange zu Masoreth Sejag‬ב י ה ט מ ו ‪so das Verzeichniss des‬‬
‫‪la-thora des Meir Todros ha-Levi (Ed. Florenz 1750) ist in einer Variante‬‬
‫‪ Deut. 23, 24 gesetzt. Lonsano hingegen fiihrt‬מ ‪ Deut. 12, 8 und fur‬ט ‪fiir‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ Lev. 16, 8‬שני ‪ will er‬ט ‪die Stellen wie obiges Verzeichniss an, bios fur‬‬
‫‪gesetzt wissen; wie auch in einem alten spanischen Pentateuchcodex des‬‬
‫םימן בי״ה ‪Dr. Curtiss in der Masora zu Exod. 14, 28 die Angabe lautet:‬‬
‫טמ״ו‪ ,‬הלין צ ר י ך ל מ ה ו י בריש ד ל ת ו ת ‪ ,‬בראשית‪ ,‬י ה ו ד ה א ת ה ‪ ,‬ה ב א י ם א ח ר י ת ם ‪,‬‬
‫שני השעירים‪ ,‬מ ה מבי א ת ל י ך ‪ ,‬ו א ע י ר ה ב ס ‪:‬‬
‫‪§. 67.‬‬ ‫‪68.‬‬
‫‪55‬‬
‫וטעציון גבר‪ ,‬זה הפסיקה‪ ,‬ונסן ונעבר‪ :‬ו ח ד פסוק בפינחס ויהי‬
‫אחרי הכוגפה )כ׳׳ה‪ ,‬׳״ע( הפסיקה‪ ,‬ויאטר יי אל טשה)»‪:‬‬

‫‪b‬‬
‫‪ (08‬סכום הפסוקים) ‪:‬‬
‫סכום הפסוקים טול חטפוה ספרי הורה‪ ,‬חטמוה אלפים ופוטונה‬
‫טאוה וארבעים וחטמוה‪ ,‬וסיטן ה״ף ט״ה‪ .‬סכום ההיברה של חורה‪,‬‬
‫השעה ושבעים אלף ושטונה טאוה וחטשים וששה‪ .‬סכום האוהיוה‬
‫של חורה‪ ,‬ארבע טאוה אלף והשע טאוה וארבעים ו ח ט ש ה ף ‪.‬‬
‫סכום הפסוקים של נביאים‪ ,‬השעה אלפים וטאהים והשעים‬
‫וארבעה‪ ,‬וסיטן מ׳׳ר צ׳׳ד;‬
‫סכום הפסוקים של כחובים‪ ,‬שטונה אלפים וששים וארבעה‪,‬‬
‫וסיטן חס״ד‪.‬‬
‫סכום כל הפסוקים של הטקרא כולו‪ ,‬שתי רבוא ושלשה אלפים‬
‫וטאתים ושלשה‪ ,‬וזה הטנין כלול בשני פסוקים בהורה‪ ,‬ויהיו‬
‫כל יטי אדם אשר חי חשע טאוה שנה ושלשים שנה )בראשית‬
‫ה׳‪ ,‬ה׳( ויהי כל בכור זכר בטםפר שטה טבן חדש וטעלה לפקדיהם‬
‫שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים וטאהיס )במדבר ג ‪ /‬מ״ג(‪ ,‬םיטן‪,‬‬
‫ש‬
‫אדם זכר) ; עליו אין להוסיף וטטנו אין לגרוע והאלהים עשה שייראו‬
‫טלפניו‪ :‬וזה לבעלי טקרא סיטן‪ ,‬רכב אלהים דבהים אלפי שנאן‬
‫אדני בם סיני בקדש )תהל׳ ס ס״ת‪ ,‬י״ק(‪ ,‬רבתים אלפי שנאן‪ ,‬עשרים‬
‫ושנים אלף; אדני בם סיני בקדש‪ ,‬ם' שש טאות‪ ,‬ק״ש ד׳ טאות‪• ,‬הרי‬
‫‪2‬‬
‫אלף‪ ,‬נ״י סינ׳׳י ט א ה והשעים‪ ,‬א׳׳ד בב״ד שלשה עשר) ‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫;‪Q. 08) A. K. P. S. T 15• 17• *9• (fragmentarisch); Cod. v. J. 1294‬‬
‫‪Cod. des Ochlah w'ochlah in Halle; Man. p. 149. Vgl. Talmud Kidduschin 30.‬‬
‫‪C. a) In Reuchlin's Bibelcod. (Carlsruhe No. 521) lautet die Mas.‬‬
‫ח ד מן ג' פ ר ט י ו ת ב ת ו ר ה ב א מ צ ע פ ם ו ק ‪ ,‬וםימנהון‪magna zu Gen. 35, 20: ,‬‬
‫מ א י ל ת ומעציון גבר ונפן ונעבר‪ ,‬ו י ה י א ח ר י ה מ ג פ ה ויאמר ה׳‪ ,‬וייטמע י ט ר א ל‬
‫‪b‬‬
‫‪ ,,Zahl" (Talmud Beza 2g . Targum Exodus 5, 8).‬ם כ ו ם )‪ b‬ו י ה י ו בני י ע ק ב ‪:‬‬
‫‪) die Zahl‬אדם ‪c) Im ersteren Verse (in dem von‬‬ ‫‪930‬‬
‫‪im zweiten (dem von‬‬ ‫זכר(‬ ‫‪73*22‬‬
‫‪23203‬‬
‫‪V . 1) So in P. und T 13., auch in Cod. B 7 der Petersburger (friiher‬‬
‫וארבעים ‪Odessaer) hebr. Bibelhandschriften; ebenso Man. p. 150, wo aber‬‬
‫‪ vergessen ist. In einem alten Bibelcodex des Dr. Curtiss lautet da-‬וחמטזה‬
‫ו ם כ ו ס ה א ו ת י ו ת ט ל ת ו ר ח שלשים ר ב ו א ו ח מ ש ת אלפים ‪gegen die Angabe:‬‬
‫‪. Levita in Masoreth ha-masoreth Vorrede HI gibt die Zahl‬ושש מ א ו ת ושבע‬
‫‪ an haben‬וזה לבעלי ‪600045 an? 2) Das letztere mnemonische Zeichen von‬‬
‫‪bios P. und T 19.‬‬
‫‪§. 68.‬‬ ‫‪.6‬‬‫‪9‬‬ ‫‪$6‬‬

‫חצי אוחיוה התורה ו׳ דגחון‪ ,‬כל הילד על גחון רכל הילל על‬
‫ארבע עד כל מרבה )ויקרא י׳׳א‪ ,‬מ״ (‪ .‬וחצי היבוה ההורה‪ ,‬דרש‪ ,‬ואת‬
‫כ‬

‫שעיר ה ח ט א ת דרש דרש משה והכה שרף )ויקרא »‪ /‬ע׳׳ז( דרש מכה‬
‫ודרש מכה‪ .‬חצי פסוקים של חררה‪ ,‬וישם עליו את החשן וימן אל‬
‫החשן)ויקרא ל ‪ ,‬קי(‪ .‬רביעיה החררה הראשרן‪ ,‬רעהה שני בכיד הכולדים‬
‫לד )בראשית מ״ת‪ ,‬ה ׳ ( ) ‪ ,‬רביעיה האחרון‪ ,‬ריקם בלעם בבקר ריאמר אל‬
‫‪1‬‬

‫שרי )במדבר כ״ב‪ ,‬י ‪ . ( /‬חצי הנביאים‪ ,‬רנשבה מבצר מאפרים )ישעיה‬
‫׳״ז‪ ,‬ג׳(‪ .‬חצי הכחרבים אם ערנרח השמד יה )תהלים ק״ל‪ ,‬ד׳(‪ .‬רביעיה‬
‫ראשרן של כהרבים‪ ,‬יי הרשיעה הבילד יענני )תהלים כ׳‪ ,‬׳׳(‪ ,‬רביעיח‬
‫אחרון כצנת שלג )משלי כ״ה‪ ,‬י ‪ . ) ( /‬חצי המקרא‪ ,‬כהקיר ביר מימיה‬
‫‪2‬‬

‫)ירמיה ו׳‪ ,‬ז׳(‪:‬‬


‫צריד למשבק)* בין כל ספר וספר של הורה ארבעה שטין‪ ,‬ובין‬
‫ספר וספר של נביאים שלשה שטין‪ ,‬וכן שאר כל המקרא וכל ספר‬
‫‪3‬‬
‫וספר של הרי עשר) ‪:‬‬
‫הדא מסורהא דמסר דוסא בר אלעזר בר אפסי דקביל מרבי‬
‫יהודה בבלאה דקביל משמעון אבוהי והוא קביל מרב אדא‪ ,‬ורב‬
‫אדא קביל מן רב המנונא די אפיקה בכהרדעי‪ ,‬והוא קביל מן‬
‫מנקדים די גלו מארעא דישראל לבבל‪ ,‬דאגלייה רופס כי היכי‬
‫דלא ההוא אוריהא בארעא דישראל‪ .‬וסכמו ף אוריהא ונביאים‬
‫וכהובים עשרים וארבעה ספרי די סכמו כד לא טעו‪ ,‬הרהין רבוון‬
‫‪4‬‬
‫ותלת אלפין ומאתן ותלת) ‪ ,‬לא פחוה ולא יהיר‪:‬‬

‫‪Q. 60) V. S. K . ; Cod. Ochlah in Halle; vgl. Kirchheims ,,Ein Com-‬‬


‫‪mentar zur Chronik aus dem 10. Jahrhundert", Frankfurt a. M. 1874. S. 56.‬‬
‫‪G. a) ,,freien Raum lassen". b) So richtig in K., d. h. ,,von den‬‬
‫‪).‬נקדנים( "‪Punctatoren‬‬ ‫‪Oppenheim's Erklarung in Berliner's Magazin‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪s t‬‬
‫‪(1875, S. 3 ) i daher ebenso wie die anderwarts aufgestellten Erklarungen‬‬
‫‪ Zahl.‬ם כ ו ם ‪abzuweisen. c) ,,sie zahlten" von‬‬
‫‪, d. h.‬׳'יפליג' ושב? ]ציין להיות ויאמר[ יוםןש‪v . 1) in s. der Zusatz: ,,‬‬
‫‪nach anderer Meinung ist^s der Vers Gen. 48, 9. Diese letztere Ansicht scheint‬‬
‫‪auch die bessere zu sein, da ein Viertel der Gesammtverse, also 1461 oder‬‬
‫‪1462 Verse, erst bei Gen. 48, 9 voll wird. 2) Diese Angabe der Viertheile‬‬
‫‪der Hagiographen bios in Cod. v. J . 1294. 3) Diese Angabe bios in P. V.‬‬
‫‪und S., vgl. Massech. Sopherim Cap. 2. 4) So richtig nach T 1. und Cod. Ochlah.‬‬
‫ו ש ל ט ת ‪ , in K.‬ו ת ר ת י ן אלפיו ושבע מ א ו ת יארבעין ישבעה ‪In v. und s. steht‬‬
‫‪ , zu Ende eines Cambridger Bibelcod.‬א ל פ י ם ושתי מ א י ת ו א ר ב ע י ם ישבע‬
‫ם כ י ס פ ם י ק י עשרים י א ר ב ע ה שתי ‪schen Catalogs) steht:‬׳‪(No. 13 des Schi11er‬‬
‫אלפים ושבע מ א ו ח ו א ר ב ע י ם ו ש ב ע ה לא י ת ר לא פ ח ו ת ום־־מן ר כ ב‬ ‫רבוא ו‬
‫‪ Fehler von irrenden Copisten herruhrend.‬א ל ה י ם ר ב י ת י ס אלפי שנא*‪,‬‬
‫‪57‬‬ ‫‪6‬‬
‫• ‪§• 9‬‬ ‫‪70.‬‬

‫)דברים ז׳‪ ,‬ז׳(‬ ‫הכי פסקי דפלגי עליהן ספרי נהרדעי‪ ,‬לא מרבכם‬
‫וידעה כי יי )יי‪ ,‬טי()* ‪:‬‬

‫‪ (70‬מספר השכים של הספרים‪.‬‬


‫‪1‬‬
‫וזאה ההורה אשר שם משה לפכי בכי ישראל) ‪ .‬משה איש‬
‫האלהים אבי הכביאים כהב חמשה ספרי הורה וספר איוב‪:‬‬
‫יהושע כתב ספרו ושמוכה פסוקים של הורה מן וימת שם משה עבד‬
‫שמואל הכביא זכרו לברכה כהב ספרו וספר‬ ‫יי עד סוף ההורה‪:‬‬
‫ישעיהו כהב ספרו ומשלי ושיר השירים וקהלת‪:‬‬ ‫שופטים ורוה‪:‬‬
‫דוד זכרו‬ ‫ירמיהו כהב ספרו וספר מלכים ומגלה קיכוה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫אנשי כנסה הגדולה‬ ‫לברכה ועשרה זקנים) כהבו ספר ההלוה‪:‬‬
‫ובהם חגי וזכריה)‪ 3‬כהבו ספר יחזקאל והרי עשר וספר דכיאל ומגלה‬
‫עזרא הסופר)* כהב ספרו ויחוס דברי הימים‪ :‬סמוכים‬ ‫אםהר‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫לעד לעולם‪ ,‬עשוים באמת וישר) ‪.‬‬
‫‪b‬‬
‫ספר בראשית‪ ,‬ספר ראשון‪ ,‬והוא ספר הישרים) ‪ ,‬משנברא העולם‬
‫עד שמה יוסף הצדיק‪ ,‬אלפלים ושלש מאות ותשע שכה‪:‬‬
‫ספר שני‪ ,‬ואלה שמות‪ ,‬הוא ספר יציאה מצרים ף והוא ספר‬
‫‪41‬‬
‫הברית•) ‪ ,‬משמת יוסף עד השנה השנית לצאת בכי ישראל ממצרים‬
‫עד שהוקם המשכן‪ ,‬מ א ה וארבעים שנה‪:‬‬
‫ספר שלישי‪ ,‬ספר ויקרא‪ ,‬והוא ספר תורת כהניםף‪ ,‬משהוקם‬
‫המשכן באחד לחדש הראשון עד החדש השני‪ ,‬חדש ימים‪ ,‬ככחוב‬
‫באחד לחדש השני בשנה השניה )במדבר א‪ /‬אי(‪:‬‬
‫ספר רביעי‪ ,‬וידבר‪ ,‬הוא ספר חמש הפקידים ף‪ ,‬מ א ח ד לחדש‬

‫‪ • Cod. v. J. 1294. Cod.‬נ ‪Q. 70) A. K. B. P. V. S. T !5• 17• !9• 3‬‬


‫‪Ochlah in Halle; Man. p. 133 ff. Eben Sap. II, 221 ff., vgl. Talmud Baba‬‬
‫‪B‬‬
‫‪bathra 14 .‬‬
‫‪C. a) Im Bibelcodex v. J. 1294 ist wirklich so vor diesen beiden‬‬
‫‪ ) gelassen. b) weil es die Ge-‬ס ת ו מ ה ‪Versen ein leerer Raum (sogenannte‬‬
‫‪ ,,die Redlichen" genannt werden‬יעודים ‪schichte der Erzvater erzahlt, die‬‬
‫‪a‬‬
‫‪(Talmud Babli Aboda sara 2 5 , Jeruschalmi Sota I, io, Midrasch Gen.‬‬
‫‪ (Exodus),‬מ ם ק נ א ‪Abschn. 6). c) Daher auch die syrische Benennung‬‬
‫‪b‬‬
‫‪d) nach Exod. 22, 7. e) mischnaitisch (Menachoth 45 ) . f) ebenfalls in der‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪Mischna (Joma 68 . Menachoth 45 ) .‬‬
‫‪V. 1) Dieser einleitende Vers bios in A. 2) A. P. T 13. 15 und Man.‬‬
‫‪ statt‬נ ב י א י ם ‪haben‬‬ ‫‪)So in A. In B. und Cod. v. J. 1294 heisst es‬זקנים‪3.‬‬
‫‪ u. s. w. 4) So in Man., T 13 und P. in K.:‬אנשי כ נ ס ת ה ג ד ו ל ה כ ת ב ו ‪bios‬‬
‫‪ ) Der Schlussvers bios in A.‬ע ז ר א ו ב י תדינו‪5.‬‬
‫‪§. 70.‬‬ ‫‪$$‬‬

‫השני בשנה השניה עד ארבעים שנה בעשתי עשר חדשו באחד לחדש‪,‬‬
‫שלשים ושטנה שנה והשעה חדשים‪:‬‬
‫ספר חמישי‪ ,‬אלה הדברים‪ ,‬והוא ספר טשנה הורה)*‪ ,‬טעשתי‬
‫עשר חדש באחד לחדש עד החדש הראשון בעשור לחדש‪ ,‬שבעים‬
‫יום‪ .‬מ ה אהרן הקדוש וחיה טשה העניו אחריו שבעה חדשים‬
‫‪1,‬‬
‫ושבעת ימים‪ ,‬ויום שבה מ ה החסיד זכר קדוש וצדיק לברכה) ‪.‬‬
‫ונקרא זה הספר ס פ ר מ ש ה ככתוב ביום ההיא נקרא בספי־ משה‬
‫)ניזמיה ׳״ג‪ ,‬אי( וכל התורה נקראת על שם משה הנאמן ככהוב זכרו‬
‫תורת משה עבדי )מלאכי גי‪ ,‬כ״כ(‪ .‬והוא מעשהי עשר חדש באחד‬
‫לחדש עד העם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון )יהושע ר'‪ ,‬׳״ט(‬
‫הרי שבעים יום‪ ,‬הוצא מהם ימי אבל משה שלשים יום‪ ,‬ושלשה‬
‫ימים שהכינו להם צידה לדרך שנאמר כי בעוד שלשה ימים )שם א׳‪ ,‬י״א(‬
‫הרי שלשים ושלשה ימים‪ ,‬נשהיירו שלשים ושבעה ימים מן שבעים‬
‫יום‪ ,‬הרי מ ה משה החסיד בשבעה באדר‪ ,‬רוח יי הניחנו‪ .‬ומת‬
‫אהרן הכהן בראש חדש אב ככתוב ויעל אהרן הכהן אל הר ההר‬
‫בחדש החמישי באחד לחדש )במדבר ל״ג‪ ,‬ל״יץ(‪ .‬זכרוניהם לברכה‬
‫ולטובה הישרים והחסידים ולחיי העולם הבא‪:‬‬
‫ספר י ה ו ש ע הנביא‪ ,‬הוא ספר ראשון של נ ב י א י ם ‪ ,‬משעברו ישראל‬
‫אה הירדן עד שמת יהישע‪ ,‬עשרים ושבע שנה‪ .‬ואם תחפוץ לדעת‪,‬‬
‫מנה מנין השופטים יעד בשבח ישראל בחשבון ובבנוהיה ובערעור‬
‫ובבנותיה ובכל׳ הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה )שועטים‬
‫׳״א‪ ,‬כ״ו( למפרע‪ ,‬ואתה תדע‪ .‬ואומר בימיו בנה חיאל בית האכיי‬
‫את יריחה וגי כדבר יי אשר דבר ביד יהושע בן נין )מ״א ט״ז‪ ,‬לי׳ד(‬
‫זו הנבואה)‪:°‬‬
‫ספר השני‪ ,‬ספר ש ו פ ט י ם ‪ ,‬מעתניאל בן קנז עד שמה שמשון בן‬
‫מנוח הדני‪ ,‬שלט מאות ועשרים וארבע שנים‪ .‬ובימיו של עתניאל‬
‫ה י ה עלי הכהן בשילה אחר פינחס בן אלעזר הכהן‪ ,‬שכך כתוב‬
‫ופינחס בן אלעזר וגוי )שועטים כ‪ ,‬כ״ק( ואחיה בן אחיטוב אחי אי־כבוד‬
‫בן פינחס בן עלי כהן יי בשלו )ש״א ׳"ד‪ ,‬גי( מי כהן יי בשלו‪ ,‬אלא‬
‫עלי‪ ,‬ויום שמת עלי חרבה שילו ככהוב וימש משכן שלו וגו׳ )תהלים‬
‫ע ק‪p ,‬׳( כהניו בחרב נפלו וגו׳ וכל ענינא בספר תחלים )ע׳ת‪ ,‬ם״ל(׳‬
‫ואומר ועלי בן תשעים ושמנה שנה )ש״א ד׳‪ ,‬ט״ו( ואומר ושם שני בני‬

‫‪s‬‬
‫‪C. a) Talmud Babli Aboda sara 25 , Jeruschalmi Megilla III, 8, Midrasch‬‬
‫‪Gen. Cap. 3 und 64 u. a. St. b) Siehe in Baer's Abodath Jisrael S. 265.‬‬
‫‪c) d. h. dieser Vers beweist, dass Josua zu den Propheten gehdrt.‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪§• 70.‬‬

‫עלי חפני ופינחס כהנים ליי )ש״א א'‪ ,‬ג׳(‪ ,‬ועלי נהמנה שופט והיו‬
‫בניו בימיו כהנים במקומו והוא זקן ועיניו כהות לא יוכל לראות‪,‬‬
‫ומהו בניו בחייו‪ ,‬וכהן ארבעים שנה ושפט ארבעים עונה ומה‪,‬‬
‫זכרונו לברכה‪ ,‬ומן עתניאל עד שעמד עלי השופמ שלש מאוח‬
‫ועשרים וארבע שנים‪:‬‬
‫ספר ש מ ו א ל ‪ ,‬משנהמנה עלי שופט בשילו עד שמה דוד מלך‬
‫ישראל‪ ,‬תשעים ושלש שנים‪• .‬ארבעים לעלי ואחת עשרה שנה לשמואל‬
‫ושתים לשאול וארבעים לדוד המלך‪:‬‬
‫ספר מ ל כ י ם ‪ ,‬משמלך שלמה בן דוד עד שחרב הבית הראשון‪,‬‬
‫ארבע מאוח ואחת עשרה שנה וששה חדשים ועשרה ימים‪ :‬אמה‬
‫ואמונה צדק ונכון ברור וישר‪ ,‬שימש יהושע עשרים ושבע שנים‪,‬‬
‫הארון והמזבח עשו בגלגל ארבע עשרה שנה‪ ,‬שבע שכבשו ושבע‬
‫שחלקו‪ ,‬בשילו שלש מאוח וששים והשע שנה‪ ,‬בקרית יערים עשה‬
‫הארון עשרים שנה‪ ,‬א ח ה עשרה שנה לשמואל הנביא ושתים לשאול‬
‫ושבע שנים לדוד המלד‪ ,‬ובשנה השמיניה העלה דוד אח הארון‬
‫מקריח יערים לירושלים ככחוב אבל ארון האלהים העלה דוד מקריה‬
‫יערים וגו׳ כי נטה לו אהל בירושלם )להב א׳‪ ,‬ל׳(‪ ,‬המזבח בגבעון‬
‫ארבעים וארבע שנה‪ ,‬הארון בציון שלשים ושבע שנה עד שהעלה‬
‫א־־תו שלמה לבית עולמים ככתוב והמלך שלמה וכל עדת ישראל‬
‫הנועדים עליו וגר ויביאו הכהנים את ארון ברית יי אל מקומו וגו׳‬
‫)לה״ב ה׳‪ ,‬ן׳‪! .‬׳(‪ ,‬ואהל מועד והמזבח הביא שם ככתוב ויעלו את‬
‫הארון ואה אהל מועד ואה כל כלי הקדש אשר באהל העלו אהם‬
‫הבחנים הלוים )לה״ב הי‪ ,‬ה׳(‪:‬‬
‫ספר י ש ע י ה ו הנביא‪ ,‬מן עזיהו יותם אחז יחזקיהו עד שנה‬
‫אחת למנשה‪ ,‬מ א ה וארבע עשרה שנה‪ :‬לא נתנבאו שנים הרבה כי‬
‫‪1‬‬
‫אם ישעיהו בן אמוץ הנביא והושע בן בארי ו מ י כ ה ) ‪:‬‬
‫ספר י ר מ י ה ו ‪ ,‬מן שלש עשרה שנה ליאשיה בן אמון מלך יהודה‬
‫עד שחרב הבית הראשון‪ ,‬ארבעים ו א ח ה שנה וששה חדשים ועשרת‬
‫ימים‪ .‬והוא אומר אחר חרבן הבית בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר‬
‫‪3‬‬
‫)ירמיה נ׳׳ב‪ ,‬ל׳() ‪ ,‬בשנת שמנה עשרה לנבוכדראצר )שם כ״ב‪ ,‬״ ( חרב‬
‫ע‬ ‫כ‬

‫הבית והגלה צדקיהו לבבל‪ ,‬והוא אומר ויהי כשלשים ושבע שנה‬
‫לגלוח יהויכין מלך יהודה )שם כ״ב‪ ,‬ל״א(‪ ,‬היא השנה שמת בה‬

‫‪V . 1) So in V. S. Eben Sap. und Cod. v. J. 1294. — In P. T 13. 19‬‬


‫‪ vergessen. 2) So richtig in Man. und T. In den andern‬בליבה ‪und Man. ist‬‬
‫‪Texten ist dieser Vers vergessen.‬‬
‫•‪§• 70. 71‬‬ ‫‪60‬‬
‫נבוכדנאצר הרשע‪ ,‬ומן שלש עשדה שנה ליאשיהר עד שמת שחיק‬
‫עצמוה נבוכדנאצר ששים ושבע שנים‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ספר י ח ז ק א ל ‪ ,‬מן חמשה לחדש היא השנה החמישיה לגלוח)‬
‫‪3‬‬
‫המלך יויכין עד בעשרים וחמש) שנה לגלוהנו )יתיקאל יי‪ /‬אי( •‬
‫ספר ה ו ש ע בן בארי‪ ,‬הוא ספר שנים עשר נ ב י א י ם ‪ ,‬שלש מאוח‬
‫‪4‬‬
‫ועשרים ושבע שנים‪ ,‬מן עזיהו המלך עד השנה שבא אלכסנדר) ‪ .‬עד‬
‫כאן נהנבאו הנביאים בביה שני בימי דריוש וארהחשסהא‪ ,‬ובטלה‬
‫הנבואה‪:‬‬
‫ספר ד ב ר י ה י מ י ם ‪ ,‬משנברא העולם עד שעמד כורש מלך פרם‪,‬‬
‫שלשת אלפים ושלש מאות ותשעים ו א ח ה שנה‪:‬‬
‫ספר ע ז ר א הכהן‪ ,‬מן שנה א ח ת לכורש מלך פרס עד שנת‬
‫‪3‬‬
‫שלשים ושהים לארהחשסהא המלך) ‪ ,‬המשים ואחה שנה‪ ,‬ככחוב‬
‫ולקץ הימים נשאלהי מן המלד )כיומיה ׳״ג‪ ,‬ו׳(‪:‬‬

‫ם ד ר ק מ צ ו ה ‪ ,‬כ ל העבר על הפקודים ף ענינו עין מצרי ף‪ ,‬בד‬ ‫‪,‬‬


‫מן ואכסך מ ט י )יתזץאל ע״!‪ ,‬י׳(‪ ,‬ואם יפול הדבר בחוק יוצא באחד מן‬
‫‪d‬‬
‫הבטויים‪ ,‬והבטוי כהררים הלוים בשערה) כשלהבת קשורה ב ג ח ל ה ף ‪:‬‬
‫ס ד ר כל מ ש מ ע אומץ המקרא‪ ,‬צרוף התורה כלי חכמה‪ ,‬ניב‬
‫ז‬
‫הגרון ובטוי שפהים נחלק על שמנה) ואלו הן‪ ,‬דברי הווי שאינו‬
‫‪11‬‬
‫מלמד על הענין)*‪ ,‬והשמות‪ ,‬ועל הכל) ומינים ומינים‪ ,‬ושה אנוש‬
‫וקינן וגו׳ )ל ״א‪ ,‬א׳( וחצי שבט המנשי )דגלים ‪:‬״נו‪? ,‬׳( וקבוע לעולם‪,‬‬ ‫ה‬

‫והשמיני יעמד ולא אכיר מראהו )איוב ל׳‪ ,‬נו״ז( ספק הוא שם ספק‬
‫אינו שם ויהכנה ביקרך עין בני חם ופוט וכנען )כראשית יי‪ ,‬ו׳( ועצי‬
‫אלמוגים )יו״א ׳ ‪ /‬י״א(‪:‬‬

‫‪Q. 71) K. und fragmentafisch in T 1.‬‬


‫וכעמדו ת ש ב ר וגו׳ ה ו א ‪G. a) So auch in Seder 01am rabba Cap. 3 0 :‬‬
‫אלכםנדרום מקרון שמלך י״ב שנה‪ ,‬עד כאן ה י ו ה נ ב י א י ם מ ת נ ב א י ם ב ר ו ח‬
‫‪ b) Das Prateritum. Der‬ה ק ד ש ‪ ,‬מבן ו א י ל ך ה ט אזנך ושמע ד ב ר י ח כ מ י ם ‪.‬‬
‫‪ sonderbare Bezeich-‬עין מ צ ר י )‪Ausdruck ist nach Exod. 30, 13 gewahlt. c‬‬
‫‪nung des Kamez! Vgl. iibrigens Kimchi im Commentar und Michlol 55.‬‬
‫‪d) Mischna• Ausdruck (Chagiga 10). e) So auch der Ausdruck im Jezira I, 7.‬‬
‫‪f) Im Folgenden werden acht Redetheile aufgefiihrt, aber in sehr eigenthum-‬‬
‫‪ ,,iibertrieben, nichts-‬ה ב א י = ה ו ו י ;‪lichen Benennungen. g) Die Partikel‬‬
‫‪b‬‬
‫‪sagend" (talmudisch Nedarim 2 4 b . Chullin 9 0 ) . h) von hier an rathselhaft.‬‬
‫‪V . 1) So richtig in V. S. Eben Sap. und Cod. v. J. 1294. In den‬‬
‫‪ statt‬ל מ ל ך ‪andern Codd. fehit das Wort und steht falsch‬‬ ‫‪)In P. T.‬המלך‪2.‬‬
‫‪ , falsch.‬מ ל ך פ ר ם ‪ ; dafur in P. und Man.‬ה מ ל ך )‪. 3‬ושבע ‪und Man. falsch‬‬
61 §• 71• 72•

c 3
^ ‫ ה ש מ ו ה ) והאותות)* והקהל) ו ה מ ל ו ח‬, ‫ס ד ר ה מ ך ב ר‬
h
‫ כגון הוא‬, )‫והתמורות)״ והדבקות ף והמצדירוה)* ועין הבדלה‬
‫ ובענין הזה יצא כל‬,(‫ ו׳‬/ ! ‫עזרא עלה מבבל והוא סופר מהיר )עזרא‬
/ ) ‫ והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליי א ל ה י ם‬,‫דבור המקרא‬
‫הוא העין המושבה כל נחלי מים עינוה וההומוה יוצאים בבקעה‬
k
‫ וכל הדברים יגעים שהם מגיעים לצורך ענינים ויש להם‬, )‫ובהר‬
m ,
‫ והשביעי)״ הבלול‬,‫ וששה יחרים) על כל דבר‬, )‫טפל בתחלה ובסוף‬
‫בכל והמצוי בכל המדה הולך יחף והלבישוהו משלו והושיבוהו‬
1
‫במקומו וקראוהו בשמו והרבה) אין לו עם אדם ואין ליגע‬
0
‫במוכן) ל ו ף ראשי העם ארבעים ושנים אנשים ואחד יחר עטרה‬
3
:‫ והמשכילים יבינו‬,p)(V‫ ׳‬,‫בראשו) ראשי העם פרעש )נתיויה י׳‬
p

:(‫( )סימן קמצין ופתחין בקריה‬72

‫ הנה נא אדני דלוט‬,‫ מ ן חד פחח‬. ‫ ב ר‬,‫כל קריה אדני קמץ‬


:(‫ ב׳‬,‫)בראשית י״ט‬
‫ האלהים אני להמיה‬,‫ בר פון חד פתח‬,‫כל קריה האלהים קמץ‬0
:(‫ ו׳‬,‫ולהחיוה )מ״ב ה׳‬
4
: )('‫ נ‬,'‫ האל יעות )איוב ק‬,‫ בר מן חד פתח‬,‫םכל קריה האל קמץ‬
‫ האמה אחכם‬, ‫ בר מן חד פ ח ח‬,‫סכל קריה ה א מ ת קמצה‬
:(‫ ט״ו‬,‫)בראשים מ״ב‬

Q. 72) V. und S. die mit Ringchen bezeichneten Angaben fehlen in V.


C. a) Nomina, b) Partikeln, vgl. Man. p. 11. 12; Maase ephod p. 32.
c) Numeralia. d) Verba. e) Pronomina. f) Adjectiva. g) ‫ו ה מ צ ר י ר ו ת‬
hebraisirte Form der arabischen Benennung des Infinitivs ‫ •אל מצדד‬Auch
Parchon hat diese Benennung aufgenommen. Siehe dessen Lexikon R. ‫א ל ה‬
und ‫ כ ב ד‬und Respons. des Menachem ben ‫ ־‬Saruk Vorr. p. XII. h) ,,Unter-
scheidungsweise", determinatio. i) nach 1 Chron. 29, 1. k) nach Deut. 8, 7.
1) d. h. ,,Alles was einem Subjecte beigelegt werden kann und mit ihm
verbunden wird, gleichviel ob vor oder nach ihm stehend". m) die sechs
Serviles ‫בהכלכלים‬. n) Das Binde-Vav, das gewohnlich vocallos (‫ )יחןש‬ist, oft
aber sein Schurek erhalt. o) Scheint heissen zu sollen: ‫ואין' ליגע בו כגו ־‬
(

‫לוי ראציי‬, d. h. ,,sehr oft fehit das Binde-Vav bei den Namen, wesshalb man
sich dariiber nicht weiter bemiihe, z. B. bei dem fehlenden Vav der 42
Hiiupter". p) Es scheint, dass ‫ פרעש‬wie ‫ יפרעש‬zu verstehen sei; es seien
namlich 42 Volkshiiupter gezahlt nebst dem ‫פרעש‬.
V. 1) K. hat 2.‫ ) ו ד ב ר איךלהם‬K . 3.‫־‬.
4.‫ ) ע ש ר הבראשי‬Im Cod. ist noch ‫( ה א ל א ד נ י ך‬Jes. 36, 12) beigefiig
Copistenfehler, da dies ‫ ה א ל‬Aleph mit Segol lautirt ist.
‫•§‬ ‫‪72.‬‬ ‫‪62‬‬
‫כל קריה הצר קמץ‪ ,‬בר מן חד פהח‪ ,‬על הצר הצרר אחכם‬
‫)במדבר ׳ ‪ /‬ע׳(‪:‬‬
‫כל דלה קמץ‪ ,‬בר מן חד‪ ,‬דלה גפין די ערף )דניאל וי‪ ,‬ו ( ‪ ,‬ליה‬
‫׳‬

‫כרחיה פ ת ח ‪:‬‬
‫‪0‬כל אלה שנורה דהרי עשר לבד קמצה‪ ,‬רכל שאר קריה פחח‪,‬‬
‫בר מן חד‪ ,‬תציג ארתר לבד )שופעים ‪ ,'1‬ה ׳ ( ) * ‪:‬‬
‫‪0‬כל קריאה בעם קמצה‪ ,‬בר מן ב׳ פתח‪ ,‬בעם כבד )במדבר כ'‪ /‬כ׳(‬
‫בעם עצרם )תהליס ל״ה‪ ,‬י״ (; רכל רעם דכרתיה פחח‪ ,‬בר מן ג׳ קמצין‪,‬‬
‫ז‬

‫רעם כחרל אשר על שפה )ש״א ׳״ג‪ ,‬ה׳( לא יבין ילבמ )הושע ד ‪ /‬י״ד(‬
‫רעם לא יחרדר )עמוס ג׳‪ ,‬ו ׳ ( ) ‪:‬‬
‫ל‬

‫סכל קריה שכר קמצה‪ ,‬בר מן ב׳ פהחין‪ ,‬בלעם בחילא‪ ,‬ראשר‬


‫שכר עליד )דברים כ״ג‪ ,‬ה׳( הנה שכר )מ״ב »‪ /‬ו׳(•'‬
‫סכל קריה השמלס קמץ באהנח רבסרף פסיק‪ ,‬בר מן חד פ ח ח ‪,‬‬
‫הללו את יי מן השמלם )תהלים קמ״מ(‪:‬‬
‫סכל קריה ירושללם קמץ באהכח רבסרף פסרק‪ ,‬בד מן חד‬
‫פתח‪ ,‬אם לא אעלה את יררשלם )תהליס קל״י‪ ,‬ו׳(‪:‬‬
‫סכל קריה כנפים קמץ באתנח רבסרף פסוק‪ ,‬בר מן חד פתח‪,‬‬
‫כי עשה יעשה לר כנפלס )משלי כ״ג‪ ,‬הי(‪:‬‬
‫סכל קריה נחל קמץ באהנח רבסרף פסרק‪ ,‬בר מן חד פחח‪,‬‬
‫יקררה ערבי נחל )משלי ל‪ /‬׳״י(‪:‬‬
‫כל קריה אט לאמ פחח‪ ,‬בר מן חד קמץ‪ ,‬דרכי שמרחי רלא אט‬
‫)איוב כ״ג‪ ,‬׳״א(‪:‬‬
‫כל לשרן אף פתח‪ ,‬בר מן חד קמץ‪ ,‬רחררן אף )דה״ב כ״ת‪,‬י״ג(ף‪,‬‬
‫רכל אתנח רסרף פםרק דכרתיה קמץ‪:‬‬
‫כל לשרן כף פחח‪ ,‬בר מן חד קמץ‪ ,‬ריכר כף )מ״ב י״א‪ ,‬׳״ב(; רכל‬
‫אהנח רסרף פסרק דכרהיה קמץ‪:‬‬
‫כל סף הסף בסף פתח‪ ,‬בר מן חד קמץ‪ ,‬מן הדם אשר בסף‬
‫)שמית ׳"ב‪ ,‬כ״ב(‪:‬‬
‫סכל קריה חיל פהח‪ ,‬בר מן ד׳ קמצין‪ ,‬כל מספר ראשי האברת‬
‫)דה ב כ״ו‪ ,‬׳״ב( רישכר מישראל מ א ה אלף )דה״ב כ׳׳ס‪ ,‬ו׳( ולמשלמיהר‬

‫‪C. a) Siehe Heidenheim's Meor enajim zu Exod. 12, 37. b) So auch‬‬


‫‪Masora zu 1 Sam. 13, 5. Vgl. Michlol 206. c) So hat auch die Mas. parva‬‬
‫‪; woraus resultirt, dass die Randglosse‬לייז ק מ ץ יכל אם״ה דכי' ‪zur Stelle:‬‬
‫‪in der rabb. Bibel zu Ps. 135, 17 ein Irrthum ist.‬‬
‫‪63‬‬ ‫•‪§• 72‬‬

‫בכים ואחים )דה״א ״ו‪ ,‬עי( והגבררים ולכל גברי חיל )דה״א ‪ ,?"2‬א ׳ ) ( ‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫כ‬

‫וכל אחנח וסוף פסוק דכותיה‪:‬‬


‫כל למון ט י ס פתח‪ ,‬בר טן ב׳ קמץ בזקפה‪ ,‬וסימנהון נחליא‬
‫יבשין‪ ,‬ארץ נחלי מים )דברים ת׳‪! ,‬׳( אפיקי בוים )יואל א ‪ /‬כ׳(‪ ,‬וכל‬
‫אתנח וסוף פסוק דכוהיה קמץ‪ ,‬בר מן ג׳ פתחין‪ ,‬בטדברא נורא‬
‫דגיהנס‪ ,‬יסום מדבר לאגם מים )תהלים ק״ו‪ ,‬לה( באנו באסו ובמים‬
‫)ס״ו‪ ,‬׳״ב( מאל ועצר רחם )משלי ל'‪ ,‬שיו(‪:‬‬
‫סכל קריה ממעל פתח‪ ,‬ואס ה י ה באהנח או בסוף פסוק יהיה‬
‫קמץ‪ ,‬בר מ ן חד‪ ,‬באיוב מיוחד‪ ,‬אל ידרשהו אלוה ממעל )איוב ג׳‪ ,‬ד׳(‪:‬‬
‫סכל קריה גיא קמצה‪ ,‬בר מן חד פ ח ח ‪ ,‬כל ןיא ינטא )ישעיה מ׳‪ ,‬ד׳(‪:‬‬
‫כל הפה קטץ קטן‪ ,‬בר טן חד פ ח ח קטן‪ ,‬הפה נא אדני דלומ‬
‫)כראשית י״ט‪ ,‬כי(‪:‬‬
‫סכל קריה נבל קטץ‪ ,‬בר טן ב׳ פהחין‪ ,‬והיה כנור ונבל )ישעיה‬
‫ה׳‪ ,‬׳״כ( גם אני אודך בכלי נבל )תהלים ע״א‪ ,‬כ״כ(‪:‬‬
‫סכל קריה עדן קטץ‪ ,‬בר טן ד׳ פ ת ח קטן‪ ,‬ורצף ובני עדן )מ״כ‬
‫׳״ט‪ ,‬י״ ( וחברו )ישעיה ל״ז‪ ,‬׳־ ( חרן וכנה ועדן )ייווקאל כ״ז‪ ,‬׳״ג( וחומד‬
‫ב‬ ‫‪3‬‬

‫שבט טביה עדן )עמום אי‪ ,‬הי(‪:‬‬


‫סכל קריה עת קטץ קטן‪ ,‬בר טן ג׳ פ ת ח קטן‪ ,‬בלא עת־נדחה‬
‫)ויקרא ט״ו‪ ,‬כ״ה( לא עת בא עת ביה‪ ,‬ב׳ בי )תג׳ א׳‪ ,‬כ׳(‪.‬‬
‫סכל קריה שם קטצה‪ ,‬בר טן ו' פתח קטן‪ ,‬אברם אברהם נטר‬
‫קרחא דבריה בוכראף‪] ,‬ויקרא אבדם שם בנו )כראשית ט״»‪ (Vp ,‬ויקרא‬
‫אברהם אה שם בנו )ב״א‪ ,‬ג׳( על שם שטר אדני ההר )מ״א ט״ז כ״ד(‬
‫וגם שם עיר הטונה )ייו‪1‬קאל ל״ט‪ ,‬ט״ו( ט ה שטו ו ט ה שם בנו )משלי‬
‫ל׳‪ ,‬ד׳( ויהי שם בנו הבכור יואל )ש״א ל ‪ ,‬כ׳([‪:‬‬
‫סכל קריה שן ושן קמץ‪ ,‬בר מן ב׳ פ ת ח קטן‪ ,‬על שן סלע‬
‫)איוב ל״ט‪ ,‬כ״ז( ושן בהמת )דברים ל״כ‪ ,‬כ״ד(‪:‬‬
‫סכל קריה שש קמץ‪ ,‬בר מן חד פ ח ח קטן‪ ,‬שש הנה )משלי ו'‪ ,‬ט״י(‪:‬‬
‫סכל קריה ש?ל קמץ‪ ,‬בד מן ה׳ פתחין‪ ,‬וסימן אתהא יעצת‬
‫ויהבה לגברא ספרא‪ ,‬פירוש‪ ,‬והאשה טובת שכל )שיא כ״ה גי( יועץ‬
‫׳‬

‫בשכל )דה״א כ״ו‪ ,‬׳״ד( נתן השכל )קהלת י׳‪ ,‬ו׳( איש שכל מבני מחלי‬
‫) א ׳ ‪ ,‬י״ק( ויקראו בספר תורת האלהים )נזמיה ת'‪: ('p ,‬‬ ‫‪P‬‬ ‫ע ו ר‬

‫גבירי ח י ל אנשי שמוח)‪V . 1) Im Cod. steht irrthumlich:1‬‬ ‫‪Chr. 5, 24),‬‬


‫‪vgl. Mas. magna zu 2 Chr. 25. 2) Im Cod. bios die mnemonischen Worter‬‬
‫‪ohne Ausfiihrung der Stellen. Vgl. Mas. parva und magna zu Gen. 16, 15.‬‬
‫־§‬ ‫‪.72‬‬ ‫‪64‬‬
‫‪0‬כל קריה בהן קמץ קטן‪ ,‬בר מן ג׳ פתח קטן‪ ,‬ולכל בהן חיי‬
‫רוחי )ישעיה ל״ת‪ ,‬ט!( ויבאו פלשהים וישבו ) ״א ל״א‪ ('» ,‬אשר ישרהו‬
‫ש‬

‫קדש )׳תיקאל מ״ב‪ ,‬י״ד(‪:‬‬ ‫כי‬ ‫בהן‬


‫סכל קריה ועד עי״ןיפתח קטן‪ ,‬בר מן חד קמץ קטן‪ ,‬ואנכי‬
‫היודע ועד )ירמיה כ׳׳ט‪ ,‬כ״ג(‪ ,‬לפי שהוא מענין עד הגל הזה‬
‫)בראשית ל״א‪ ,‬כ״ב(‪:‬‬
‫גדול •הר מאד‬ ‫חד צרי‪,‬‬ ‫בר מן‬ ‫קריה יהד סגול‪,‬‬ ‫סכל‬
‫)ישעיה נ״ו‪ ,‬׳"ב(‪:‬‬
‫)תהלים‬‫סכל קריה ישע פתח‪ ,‬בר מן ד׳ קמץ קטן‪ ,‬בגבורה יסיע‬
‫כ‪ /‬ז׳( יצאת ללשע עמך‪ ,‬ב׳ בו )יזביןוין ג׳‪ ,‬י״ג( אראנו בלשע אלהים‬
‫‪3‬‬
‫)תהלים ג ‪ /‬כ ‪: ) ( /‬‬
‫סכל קריה נדר פתח‪ ,‬בר מן ה' קמץ קטן‪ ,‬נדרא דארמלתא‬
‫)במדבר‬ ‫שלים עבדא ולא אהקבל‪ ,‬פירושו‪ ,‬כל כדר וכל שבעה אסר‬
‫ל׳‪ ,‬י״ד( ונדר אלמנה )ל׳‪ ,‬׳׳( כי כדר נדר עבדך )ש״ב ט״ו‪r ,‬׳( ובדרו כדר‬
‫ליי ושלמו )ישעיה ׳"ט‪ ,‬י־־א( ולנדר לא ירצה )ויקרא ב״ב‪ ,‬כ"ג(ף‪:‬‬
‫)שמות‬ ‫סכל קריה נםץו פתח‪ ,‬בר מן ג׳ קמץ קטן‪ ,‬ונסך רביעייה‬
‫ב״ט‪ ,‬מ׳( ונסך לא הסבו )לי‪ ,‬טי( והנסך בחגים‬
‫)׳תזיןאל מ״ה‪ ,‬׳׳׳י(‪:‬‬
‫סכל קריה נצח פתח‪ ,‬בר מן ד קמצין‪ ,‬לנצח נצחים אין עובר‬
‫)ישעיה ליל‪» ,‬׳( והנצח וההוד )דה״א כ״ט‪ ,‬׳׳׳א( וגם נצח ישראל )ש׳׳א ט״ו‪ ,‬כ״ט(‬
‫עד נצח לא יראו אור )תהליכז מ״ט׳ כי(‪:‬‬

‫סכל קריה נשק פתח‪ ,‬בר מן ג׳ קמץ קטן‪ ,‬ו ה מ ה מביאים )מ״א‬
‫׳׳‪: ,‬״ה( וחברי )דה ב ט׳‪ ,‬כ״ד( יברח מפשק ברזל )איוב ב׳‪ /‬כ״ד(‪:‬‬
‫חד צרי‪ ,‬ויקרא שמו פלא‬ ‫פתח‪ ,‬בר מן‬ ‫סכל׳ קריה פלא‬
‫‪c‬‬
‫)ישעיה ט׳‪ ,‬ה ׳ ( ) ‪:‬‬
‫סכל קריאה פ ת ח פ ח ח קמן‪ ,‬בר מן חד קמץ קטן‪ ,‬פ ת ח דבריך‬
‫)תהליס קי״ט ק״ל(‪:‬‬ ‫יאיר‬
‫סכל קריה שבר פ ת ח קטן‪ ,‬בר מן ג׳ קמץ קטן‪ ,‬על שבר יוסף‬
‫•י‬ ‫)עמוס ו׳‪ ,‬ו׳( ומשבר רוח )ישעיה ם״ה‪ ,‬׳״ד( ושברה כשבר נבל )שם ל׳"‪7 )C',‬‬
‫‪d‬‬

‫‪C. a) Demnach ware Ps. 12, 6 Segol zu setzen, im Widerspruch mit‬‬


‫‪b‬‬
‫‪Mas. magna zu Jes. 45, 8 und Michlol 167 . b) Ebenso in Masora zu Lev.‬‬
‫‪ zu streichen ist.‬כםפא ‪22, 23 und in Michlol 168, woselbst das Wort‬‬
‫‪65 Jesaia-Ausgabe zur Stelle. d) Die Masora zu Amos 6, 6 gibt‬ץ&‪c) Vgl. 1‬‬
‫‪,‬נ בלא דיוםןש ר ו ח א ‪dazu das Merkwort:‬‬
‫‪65‬‬ ‫•‪§• 73‬‬

‫‪ (78‬הלין ליה כיההרן בקריה מלעיל‪ ,‬רכל קריה מלרע)י‪:‬‬


‫רבה ליה‪ ,‬ויאמר יי זעקת סדם )בראשית ׳"ז‪ ,‬כ׳(ן• רכל קריה‬
‫רבה מלרע‪:‬‬
‫לצחק ליה‪ ,‬רחאמר עורה צחק )כ׳׳ו‪ ,‬ו׳(; רכל קריה לצחק מלרע‪:‬‬
‫וספר ליה‪ ,‬רכי יטהר הזב מזרבר )ויקרא ע״ו‪ ,‬׳ ‪ ; ( /‬רכל קריה‬
‫ספר מלרע‪:‬‬
‫‪0‬כןצה לית‪ ,‬רידבר העם באלהים )במדבר כ״א‪ ,‬ה׳(; רכל קריה‬
‫מקצה מלרע‪:‬‬
‫*לבער ליה‪ ,‬כי אם יהיה לבער קין )שם כ״‪ ,7‬כ״ב(; רכל קריה‬
‫לבער מלרע‪:‬‬
‫והשקית ליה‪ ,‬כי הארץ אשר אתה )דברים ׳״א‪ ,‬י׳(; רכל קריה‬
‫והשקית מלרע‪:‬‬
‫לשרת ליה‪ ,‬רהאיש אשר יעשה בזדרן )שם ׳״ז‪ ,‬׳״ב(; רכל קריה‬
‫לשרת מלרע‪:‬‬
‫*הוציאי ליה‪ ,‬רישלח מלך יריחר )יהושע ב׳‪ ,‬גי(; רכל קריה‬
‫הוציאי מלרע‪:‬‬
‫•רחוקה ליה‪ ,‬ואין מציל כי רחוקה )שופעים ׳״ת‪ ,‬כ׳־ין(‪ :‬וכל קריה‬
‫ר ח י כ ן ה מלרע‪:‬‬
‫* מ ע ם לית‪ ,‬וישלח איש בשת ויקחה )ש״ב ‪ / J‬נו״ו(; וכל קריה‬
‫מעם מלרע‪:‬‬
‫* ו ה ב א ה ליה‪ ,‬ועבדה לו אה ה א ד מ ה )ש׳׳ב פי‪ ,‬יי(; וכל קריה‬
‫והבאת מלרע‪:‬‬
‫*שנה ליה‪ ,‬ועמשא לא נשמר )ש״ב כ׳‪ ,‬י׳(‪,‬־ וכל קריה שנה מלרע‪:‬‬
‫הקם ליה‪ ,‬ואלה דברי דוד האחרנים )ש״ב כ״ג‪ ,‬א׳(; וכל קריה‬
‫הוקם מלרע‪:‬‬
‫* מ א ת לית‪ ,‬ויקן אה ההר שמרון )מ׳׳א ט״ז‪ ,‬ב״ל(; וכל קריה‬
‫מאת מלרע­­‬
‫‪ ..‬־‪r‬‬
‫* י צ ק ליח‪ ,‬ויאמר יהושפט האין פה )מ״ב ‪ /4‬י״א(; וכל קריה‬
‫י_צק מלרע‪:‬‬
‫‪Q. 73) V. S. P. T 15• 17-, vgl. Mas. fin. f. 62 und Ochlah Xo. 372. 373.‬‬
‫‪V . 1) Dies Verzeichniss erscheint hier zum ersten Male correct und voll-‬‬
‫‪stiindig, nach der Keihenfolge der biblischen Biicher geordnet, nach sorg-‬‬
‫‪faltiger Vergleichung der verschiedenen Angaben mit den in der Masora zer-‬‬
‫‪streuten Notizen. Die mit Ringchen bezeichneten Stellen fehlen in V. und S..‬‬
‫‪die mit Sternchen auch in den iibrigen Codd.‬‬
‫•‪ 73‬־§‬ ‫‪66‬‬
‫הי־ם ליה‪ ,‬ויאמר הרם לד )מ״ ו ‪ /‬ז׳(; רכל קריה הרם מלרע‪:‬‬
‫ב‬

‫פוכר ליה‪ ,‬ראדני השמיע אה טחנה ) ״ »׳‪ ,‬ו ׳ ( ; רכל קריה‬


‫‪3‬‬ ‫מ‬

‫עוכר מלרע‪. :‬‬


‫יסף ליה‪ ,‬רלא יסף ערד מלאך יי )שופעים ׳״ג‪ ,‬״א(; רכל קריה‬
‫כ‬

‫יסף מלרע‪:‬‬
‫החיצונה ליה‪ ,‬ראה מוסך הפוכה )מ״ב ט״ ‪ ,‬י״ (‪ :‬רכל קריה‬
‫ק‬ ‫ז‬

‫החיצונה טלרע‪:‬‬
‫*ושבה ליה‪ ,‬רערד בה עפויריה )ישעיה ו ‪ /‬׳ ‪ ; ( /‬רכל קריה‬
‫ושבה מלרע‪:‬‬
‫ךיעה ליה‪ ,‬החרעעה הארץ )שם כ״ל‪,‬י״ע(; רכל קריה רועה טלרע‪:‬‬
‫צרה ליה‪ ,‬כי קצר הטצע טהפוהרע )שם כ״יץ‪ ,‬כ׳(; רכל קריה‬
‫צרה טלרע‪:‬‬
‫‪rr‬‬ ‫‪T‬‬

‫וחגורה ליה‪ ,‬חרדר פואננרה )שם ל׳ב‪ ,‬׳״א(; רכל קריה חגורה טלרע‪:‬‬
‫* ו ב ו ר א ליה‪ ,‬ירצר ארד ובורא חשך‪ ,‬הנינא דפםוק )שה מ״ה‪» ,‬׳(;‬
‫וכל קריה ובורא טלרע‪:‬‬
‫ביקע ליה‪ ,‬טוליך לימין׳ משה )שםם‪,/‬׳׳׳כ(; וכל קריה בוקע טלרע‪:‬‬
‫* ו מ ל ד ליה‪ ,‬והקיטהי לדוד צטח )ירמיה כ״ג‪ ,‬ה׳(; וכל קריה‬
‫מלץ! טלרע‪:‬‬
‫ושברתי ליה‪ ,‬בן אדם ארץ כי ה ח ט א )יי‪!1‬יןאל י ד ‪ ,‬׳"‪ ;(3‬וכל‬
‫קריה ושברתי טלרע‪:‬‬
‫קינה לית‪ ,‬והצא אש ט ט ט ח בדיה )שם י״ע‪ ,‬׳״ד(; וכל קריה‬
‫קינה טלרע‪:‬‬
‫* ט ר ף ליה‪ ,‬קשר נביאיה בתוכה)שם כ"‪ ,3‬כ״ה(; וכל קריה מרף טלרע‪:‬‬
‫וחךה ליה‪ ,‬והעטידה על גחליה)שם כ״ד‪,‬י״א(; וכל קריה וחרה טלרע‪:‬‬
‫» ׳״ט(; וכל קריה‬ ‫התחתונה ליה‪ ,‬ויטד רחב טלפני השער‬
‫ההחתונה מלרע‪:‬‬
‫חרמה לית‪ ,‬לארבע ררחרת טדרר )שם מ״כ‪ ,‬כי(; וכל קריה‬
‫חרמה מלרע­­‬
‫* מצרה לית‪ ,‬ריאמר קראתי מ צ י ה )יוכה ל‪ ,‬גי(; רכל קריה‬
‫מצרה מלרע‪:‬‬
‫*וזריתי לית‪ ,‬הנני גער לכמ )מלאכי ב'‪ ;('4 ,‬וכל קריה ווךיתי מלרע­­‬
‫* כלו לית‪ ,‬כי רשעים יאבדו‪ ,‬תנינא דפםוק )תהלים ל״ז כ׳(; רכל‬
‫׳‬

‫קריה כלו מלרע‪:‬‬


‫שמע ליה‪ ,‬הללוהו בצלצלי )שם ק״ (; וכל קריה שמע מלרע‪:‬‬
‫נ‬

‫הבי ליה‪ ,‬הכי אמרה״ הבו ל י ) א י ו׳‪ ,‬״ ( ; וכל קריה הבי מלרע‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫כ‬ ‫ו‪3‬‬
‫‪67‬‬ ‫•‪§• 73‬‬

‫לבלה‪ ,‬רפי‪ ,‬ליה‪ ,‬חטאתי פלה אפעל לד )שם יי‪ ,‬כ״ב(; רכל קריה‬
‫למה ראיה רפי מלרע‪:‬‬
‫* ו ה ו צ א ת לית‪ ,‬כי הטיב אל אל ררייד )ט״י‪ ,‬י״ג(; רכל קריה‬
‫והרצאת מ ל ר ע ף ‪:‬‬
‫זרה ליה‪ ,‬רוחי זרה לאשתי )׳׳׳ט‪ ,‬׳"!( ; וכל קריה זרה מלרע‪:‬‬
‫*ייאמר ליה‪ ,‬אדעה מלים יענני)כ׳׳ג‪ ,‬ה׳(; רכל קריה ייאמר מלרע‪:‬‬
‫אחז ליה‪ ,‬שמאל בעשרהר רלא )כ״‪ ,4‬ט׳(; רכל קריה אחז מלרע‪:‬‬
‫צרר ליה‪ ,‬מים בעביר רלא נבקע ) ל ו ‪ ,‬ל(‪ -,‬רכל קריה צורר מלרע‪:‬‬
‫*בצאתי ליה‪ ,‬שער עלי קרה )כ״ט‪ ,‬ה׳(; וכל קריה בצאתי מלרע‪:‬‬
‫‪.‬ביצע ליח‪ ,‬כן ארחרה כל )משלי א'‪ ,‬׳״ט(; רכל קריה בוצע מלרע‪:‬‬
‫יקרה ליה‪ ,‬היא מפנינים רכל )שם ‪ ,'4‬ט״ו(; רכל קריה יקרה מלרע‪:‬‬
‫ותאמר ליה‪ ,‬דהחזיקה בר רנשקה )שם י׳‪ ,‬׳״‪ • (4‬רכל קריה‬
‫י‬

‫ותאמר מלרע‪:‬‬
‫קרץ לית‪ ,‬עין יתן עצבת )י׳‪ ,‬י׳(; וכל קריה נ^ורץ מלרע‪:‬‬
‫מנע ליה‪ ,‬בר יקבהר לאם )׳״א‪ ,‬כ״ו(; וכל קריה ^ נ ע מלרע‪:‬‬
‫ת ח ת ליה‪ ,‬גערה במבין )י׳־ו‪ ,‬יי(; רכל קריה ת ה ה מלרע‪:‬‬
‫*חונן‪ ,‬ליה‪ ,‬מלרה יי חרנן דל )׳״ט‪ ,‬׳״‪ ;(1‬רכל קריה חונן מלרע‪:‬‬
‫*גךש ליה‪ ,‬לץ ריצא מדרן )ב״כ‪ ,‬י׳(• רכל קריה גרש מלרע‪:‬‬
‫י‬

‫ארבעה ליה‪ ,‬הם קטני ארץ )לי‪ ,‬כ״ד(; רכל קריה ארבעה מלרע‪:‬‬
‫* ב ט ח לית‪ ,‬בה לב בעלה )ל״א‪ ,‬רא(; רכל קריה ב ט ח מלרע‪:‬‬
‫הרע ליה‪ ,‬אני מלאה הלכתי )רית א׳‪ ,‬כ׳׳א(; רכל קריה הרע מלרע‪:‬‬
‫סטרבה ליה‪ ,‬והיה לד למשיב נפש )שם ד'‪ ,‬ט״ו(; רכל קריה‬
‫טובה מלרע‪:‬‬
‫הרשע ליה‪ ,‬ועוד ראיחי ה ח ח )יזיזלת ג ‪ /‬ט׳׳ו(; וכל קריה‬
‫הרשע מלרע‪:‬‬
‫* א ב י ליה‪ ,‬באדין דניאל העל )דניאל ה׳‪ ,‬י"‪ ;(4‬וכל קריה‬
‫אבי מלרע­­‬
‫* ושמת לית‪ ,‬אשר בחרת באבדם )נזמיה ט‪1 /‬י(; וכל קריה‬
‫ושמת מלרע‪:‬‬
‫‪rr‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫וחלופיהון מלרע‪ ,‬ובל קריה מלעיל‬


‫ה ב ה לית‪ ,‬ויאמר יעקב אל לבן )בראשית כ׳׳ט‪ ,‬כ״א(; וכל קריה‬
‫ה ב ה מלעיל‪:‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪IT‬‬

‫‪C. a) So lautet aucK im Pentateuchcodex des Dr. Curtiss zu Num. 20, 8‬‬
‫‪ , vgl. auch in‬ו ה ר צ א ת בלהין מלרע‪ ,‬במ״א ו ה ו צ א ת מ פ י ך מלין ‪die Masora:‬‬
‫‪Baer's Job-Ausgabe die Note zur Stelle.‬‬
‫*‪5‬‬
‫•‪§• 73• 74‬‬ ‫‪68‬‬
‫מ ח ה לית‪ ,‬ותרא רחל כי לא ילדה )לי‪ ,‬א׳(; וכל קריה מ ת ה מלעיל‪:‬‬
‫ירא ליה‪ ,‬ועהה לרא פרעה ) ״א‪ ,‬ל״ (; וכל קריה ירא מלעיל‪:‬‬
‫ג‬ ‫מ‬

‫ויושב לית‪ ,‬יוסף את אביו ) מ ‪ /‬י״א(; וכל קריה ולושב מלעיל‪:‬‬


‫שהי ליה‪ ,‬ויאמר יי אל משה בא )שמות י‪ /‬א׳(; וכל קריה‬
‫שיתי מלעיל‪:‬‬
‫והביאה •ליה‪ ,‬וביום השמיני חקח )ויקרא נו״ו‪ ,‬כ׳׳ט(; וכל קריה‬
‫והביאה מלעיל‪:‬‬
‫לחם ליה‪ ,‬יבחר אלהיס חדשים )שופעים הי‪ ,‬ל(; וכל קריה לחם‬
‫מלעיל‪:‬‬
‫זרע ליה‪ ,‬והיה אם זרע ישראל )שם ו ‪j /‬׳(‪,‬־ וכל קריה זרע מלעיל‪:‬‬
‫ארצא ליה‪ ,‬וכהיב אלף‪ ,‬ויקשר עליו עבדו )מ״א פ״ו‪ ,‬ט׳(; וכל‬
‫קריה ארצה מלעיל‪:‬‬
‫השטר ליה‪ ,‬ואמרה אליו השמד )ישעיה »׳‪ ,‬ל׳(; וכל קריה‬
‫השמד מלעיל‪.‬‬
‫‪v rr‬‬ ‫•‬

‫*פורש ליה‪,‬״ אף בל נטעו אף בל )שם מ'‪ ,‬כ״ד(; וכל קריה‬


‫שרצגו מלעיל‪:‬‬
‫םמרחם לית‪ ,‬ההשכח אשה עולה )מ״ה‪ ,‬פ״ו(; וכל קריה מרחם‬
‫מלעיל‪:‬‬
‫בוקר ליה‪ ,‬ויען עמוס ויאמר )עמוס »׳‪ ,‬׳״ל(; וכל קריה בקר מלעיל‪:‬‬
‫וחומץ ליה‪ ,‬אלהי פלטני מיד )תהלים ע א ל׳(; וכל קריה חמץ‬
‫מלעיל‪:‬‬
‫נוכח לית‪ ,‬שם ישר נוכח עמו)איוב כ״ג‪ ,‬זי(; וכל קריה נוכח מלעיל‪:‬‬
‫*שחר ליה‪ ,‬עורי שחר מעלי )שם ל'‪ ,‬ל׳(; וכל קריה ‪£‬וחר מלעיל‪:‬‬
‫שער ליה‪ ,‬כי כמו שער בנפשו)משלי כ ‪ , /‬זי(; וכל קריה"שער מלעיל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ (74‬סמן אל) ‪.‬‬
‫כל לשון אפים על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬ויאמר אלי הראיה בן אדם‬
‫)׳יןזקאל ‪ /V‬׳"«(•‬
‫כל לשון בגד על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬ולקחו את כל 'כלי השרה‬
‫)במלבר לי‪ ,‬׳׳׳ב(‪.‬‬

‫‪Q• 74) S. A. P. T 13• 15• >7• Cod. Sappir.‬‬ ‫‪In K. nur einige der‬‬
‫‪hier gesammelten Stellen.‬‬
‫‪V. 1) Auch diese Verzeichnisse erscheinen hier zum ersten Male voll-‬‬
‫‪standig, No. 74 nach dem Alphabet und No. 75. 76 nach den biblischen‬‬
‫‪Buchern geordnet. In den Codd. sind die Einzelstellen in grosster Unordnung‬‬
‫‪und luckenhaft untereinandergeworfen.‬‬
‫‪69‬‬ ‫•‪§• 74‬‬

‫כל לשרן ברכה מים על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬ראעבר אל שער העין‬
‫) נ ז מ י ה ב׳‪ ,‬י״ד(•‬
‫כל לשרן בשר על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬רארלם שלח נא ידך רגע‬
‫)איוב ב׳‪ ,‬ה'(•‬
‫כל לשרן גג על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬רדרד ישב בין שני השערים‬
‫)ש״ב ׳״ז‪ ,‬כ״ד(‪.‬‬
‫כל לשרן דם על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬ריאמר שארל פצר בעם )ש״א ׳״ד‪ ,‬ל״ד(‪.‬‬
‫כל לשרן זקן‪ ,‬לישן דקןף‪ ,‬על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬רישנר א ה מעמר‬
‫בעיניהם )ש״א כ״א‪ ,‬׳״ל(‪.‬‬
‫כל לשרן זררע על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬אלי איים יקרר ראל זררעי‬
‫ייחלרן )ישעיה כ״א‪ ,‬ה׳(•‬
‫כל לשרן זרע על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬גם זרע יעקב רדרד עבדי‬
‫)ירמיה ל״ג‪ ,‬כ״ו(‪.‬‬
‫כל לשרן חטאה ררשע על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬זכרר לעבדיך לאברהם‬
‫)דכרים' ע'‪ ,‬כ״ז(‪.‬‬
‫כל לשרן כסא על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬כי כה אמר ה׳ על המלד‬
‫הירשב אל )ירמיה כ"ט ט״ו(‪.‬‬
‫׳‬

‫כל לשון לשרן על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬רעבר הגברל אל כה!‪ 5‬ביה‬
‫חגלה )יהושע ׳"ז‪ ,‬׳"ט(•‬
‫כל לשרן מרשב על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬כפעם בפעם אל מרשב הקיר‬
‫)ש״א כ ‪ /‬כ״ה(•‬
‫כל לשרן מימי על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬חרב אל מ י מ י ה ריבשר כי‬
‫)ירמיה נ ‪ /‬ל״ז(‪.‬‬ ‫ארץ‬
‫כל לשרן מ צ ח על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬רישלח דרד אה ידר אל הכלי‬
‫)ש״א ׳"»‪ ,‬מ״ט(•‬
‫כל לשרן משמר על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬ריאסן‪ :‬אהם אל משמר‬
‫)בראשית מ״ב‪ ,‬׳"»(•‬
‫כל לשרן מהנים על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬כי כאשר ידבק האזרר אל‬
‫)ירמיה י׳׳ג‪ ,‬י״א(‪.‬‬
‫כל לשרן עמרדים על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬כי כה אמר ה׳ צבארה‬
‫אל העמרדים )שם כ״?‪ ,‬׳׳׳ע(‪.‬‬
‫כל לשרן עץ על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬ויאמר האטד אל העצים‬
‫)שופטים ט ‪ /‬ט ו(•‬

‫‪C. a) d. h. in der Bedeutung ,,Bart".‬‬


‫•‪§• 74‬‬ ‫‪7°‬‬
‫כל למון צראר על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬בחזרת לך שרא בקסם‬
‫)׳תיקאל כ״א‪ ,‬ל״ד(‪.‬‬
‫כל למורן צלע על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬רחצלערת צלע אל צלע )‪ cc‬מ״א‪ ,‬ו'(•‬
‫כל לשרן שכם שכמי פוכמר על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬רישמע אל חמור‬
‫שכם )בראשית ל׳׳ד‪ ,‬כ״ד(‪.‬‬ ‫ראל‬
‫כל לשרן שמרים על‪ ,‬בר מן חד אל‪ ,‬שאנן מראב מנערריר רשקט‬
‫)ירמיה מ״ק‪ ,‬י״א(•‬ ‫חרא‬

‫ראלין מן תרין אל‪,‬‬


‫כל לשרן ארצררת על‪ ,‬בר מן ב׳ אל‪ ,‬חרב אל סיםיר)ירמיה ני‪ ,‬ל״ו(‬
‫הבאת ארצרות שלג )איוב ל״ת‪ ,‬כ״ב(‪.‬‬
‫כל לשרן יעץ על בר מן ב׳ אל‪ ,‬אשר יעץ אל אדרס )ירמיה מ״נו‪ ,‬כ׳(‬
‫‪a‬‬
‫בבל )נ׳‪ /‬מ ס ( ) •‬ ‫יעץ אל‬ ‫אשר‬
‫כל לשרן סרסים על‪ ,‬בר מן ב׳ אל‪ ,‬ריאמר שמטרה רישמטיה‬
‫ע׳‪ ,‬ל" ( חרב אל סרםיר )׳רמי' ני‪ ,‬ל׳׳י(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ב‬ ‫)מ"‬
‫כל לשון עצם על‪ ,‬בר מן ב׳ אל‪ ,‬ונבאתי כאשר צריחי )יחזקאל‬
‫ידך )איוב ל ‪ ,‬ה׳(•‬ ‫שלח נא‬ ‫ל־!‪! ,‬׳( וא־לם‬

‫ואלין מן תלת אל‪,‬‬


‫כל לשון אבלה על‪ ,‬בר מן ג׳ אל‪ ,‬ולא יסף שמואל לראות את‬
‫שארל )ש״א ט ו ‪ ,‬ל ה ( עד מתי אתה מתאבל )ש״א ט״ז‪ ,‬אי( וקראו אכר אל‬
‫)עמוס הי‪ ,‬ט״י(‪.‬‬ ‫אבל‬
‫כל לשרן בכיה על‪ ,‬בר מן ג׳ אל‪ ,‬בנדה ישראל אל שארל בכינה‬
‫א'‪ ,‬׳ ל ( ריקברר אה אבנר בחבררן )ש״ב ג'‪ ,‬ל׳׳ב( רבכר אליך במר‬ ‫פ‬ ‫)ש״ב‬
‫)׳תיקאל כ״י‪ ,‬ל״א(‪.‬‬ ‫נפט‬
‫כל לשרן הפיכה על‪ ,‬בר מן ג׳ אל‪ ,‬רהעם הכם המדבר נהפך אל‬
‫הררדף )יהושע ת ‪ /‬כי( רלא תתהפך מצדך אל צדך )׳תיקאל ד׳‪ ,‬ת'( כי‬
‫אז אהפך אל עמים )צפכ־ה ג'‪ ,‬ט׳(‪.‬‬
‫כל לשרן טרב רטוב על‪ ,‬ב־ מן ג׳ אל‪ ,‬ונהרו אל טרב ה' )ירמיה‬
‫ל'‪ ,‬׳׳׳‪ (3‬אל טרב ראל הישר בעיניך )‪ ct‬מ ‪ /‬ל׳( רפחדר אל ה׳ ואל‬
‫טרבר׳)הושע גי‪ ,‬הי(‪.‬‬
‫׳״י׳ ט״י(‬ ‫)ישעיה‬ ‫כל לשרן ירך על‪ ,‬בר מן ג׳ אל‪ ,‬תררד אל ירכתי ברר‬
‫)יזכה א ‪ /‬הי()י•‬ ‫לכן ספק אל ירך )׳תזקאל כ״א‪ ,‬׳׳ז( אל ידכהי הספינה‬
‫‪C. a) Vgl. M . v a in Cod. Babylonicus zu Jer. 49, 20.‬‬
‫‪as‬‬ ‫‪p a r‬‬

‫‪, und ist die‬בי* ‪ ',"C‬ב' ‪V. 1) In den Vorlagen heisst es irrthiimlich‬‬
‫‪Stelle Jes. 14, 15 ausgelassen.‬‬
‫«‪7‬‬ ‫•‪§• 74‬‬

‫ולקחתם אגדת אזוב )שמות‬ ‫כל לעוון מזוזה על‪ ,‬בר כוך ג׳ אל‪,‬‬
‫»״‪ ,3‬כ ״ ב ( והגישו אדניו)שם ל׳א‪ ,‬וי( וכהן אל מזוזה ה ב י ה )׳יןזקאל מ״ה‪ ,‬י״נו(‪.‬‬
‫כל לשון משכן על‪ ,‬בר מן ג' אל‪ ,‬ויבא אה האדן )שמות מ ‪ /‬כ״א(‬
‫בל הקרב )במדבר ׳"י‪ ,‬כ״ה( יביאוני אל הר קדפיד )תהלים מ׳‪ ,/‬ג׳(‪.‬‬
‫כל לשון נחלה על‪ ,‬בר מן ג׳ אל‪ ,‬אל המנוחה ואל הנחלה )דברים‬
‫י״ב‪ ,‬טי( ויעשו כן בני בנימן )שופטים כ״א‪ ,‬כ״ג( למנצח אל הנחילות‬
‫) ת ה ל י ם ה'(•‬
‫כל לשון צור הצור על‪ ,‬בר מן ג׳ אל‪ ,‬ו ה ק ח רצפה בה )ש״ב‬
‫כ״א‪ ,‬י׳( השיר יהיה לכם )ישעיה ל׳‪ ,‬כ״ט( הביטו אל צור חצבתם‬
‫)שם נ״א‪ ,‬א׳(•‬
‫כל לשון קינה על‪ ,‬בר מן ג׳ אל‪ ,‬ויקונן המלך אל אבנר )ש״ב‬
‫ל״ג( ואהה שא קינה אל נשיאי )׳תזקאל י״ט‪ ,‬א׳( ונטאי אליד בניהם‬
‫קינה )כ״ז‪ ,‬ל״ב(‪.‬‬
‫כל לשון שפה על‪ ,‬בר מן ג' אל‪ ,‬ויעש אה הים דד״ה )דה״ב ל ‪ ,‬ג׳(‬
‫ואלה מדוח המזבח )יחזקאל מ״ג‪ ,‬׳ ‪ ( /‬בשובני והנה אל שפת )מ״ו‪ ,‬זי(‪.‬‬

‫בר מן ה׳ אל‪ ,‬לכן שמעו עצה ה' )ירמיה‬ ‫כל לשון מחשבה על‪,‬‬
‫מ״ט‪ ,‬כ׳( לכן שמעו עצה ה ׳ ) ש ם ‪ ,':‬מ ה ( ואני יםרהי חזקהי )הושע י‪ /‬ט״ו(‬
‫מ ה החשבון אל ה ׳ ) כ ת ו ם א ‪ /‬טי( רבוה עשיה אחה ה ' )תהלים מי‪ ,‬ו ׳ ( ) ‪.‬‬
‫‪1‬‬

‫כל לשון פקידה על‪ ,‬בר מן ה׳ אל‪ ,‬הנני פוקד אל אמון מנא‬
‫)ירמיה מ״ו‪ ,‬כ״ה( ומי בחור אליה אפקד )מיט‪ ,‬י״ט( הנני פקד אל מלך‬
‫בבל ואל‪ ,‬ב׳ בו )נ׳‪ ,‬׳״ת( והיו במקדשי משרהים פקדוה אל שערי‬
‫ה ב י ה )׳תזקאל מ״ב‪ ,‬׳״א() •‬
‫‪2‬‬

‫וחלופיהון‪:‬‬

‫כל לשון היכל אל‪ ,‬בר מן חד על‪ ,‬לקצת ירחין הרי עשר‬
‫)דניאל ד'‪ ,‬כ״ו(‪.‬‬
‫בר מן חד על‪ ,‬קצפהי על עמי חללתי‬ ‫כל לשון זקן אל‪,‬‬
‫)ישעיה מ״ז‪ ,‬יי(‪.‬‬ ‫*‬
‫כל לשון חן! חכו אל‪ ,‬בר מן חד על‪ ,‬ונפת מתק על חכך‬
‫)משלי כ״ד‪ ,‬׳״ג(•‬

‫‪ und fehlen die zwei‬בר נין־ ג' ‪V . 1) Aus P.; aber dort steht irrthiimlich‬‬
‫‪Stellen Hosea 7, 15. Ps. 40, 6. Denselben Fehler hat die Mas. magna zu‬‬
‫)‪Jer, 49, 20. 2) Aus P., wo aber (ebenso wie in Mas. magna zu Jer. 50, 18‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ steht und die Stelle Jer. 49, 19 vergessen ist.‬בר ‪:‬ו* ד‬
‫‪2‬‬
‫•‪§• 74• 75‬‬ ‫‪7‬‬
‫כל למזון יסוד אל‪ ,‬בר מן חד על‪ ,‬ויענו בהלל ובהרדוה לה׳‬
‫י‬
‫)עילא גי‪ ,‬״א(‪.‬‬
‫כל לשון לשכה אל‪ ,‬בר מן חד על‪ ,‬וירד ביה המלך על לשכת‬
‫)ירמיה ל״ו‪ ,‬׳״ב(‪.‬‬
‫‪K‬‬ ‫כל לשון עליה אל‪ ,‬בר מן חד על; וירגז המלך ויעל על עליה‬
‫השער )ש״ב ׳״ט‪ ,‬א׳(‪.‬‬
‫כל לשון ערבה אל‪ ,‬בר מן חד על‪ ,‬ויאמר אלי המים האלה‬
‫יוצאים )יחזקאל מ״ז‪ ,‬ל(•‬
‫כל לשון אחרי אחורי אל‪ ,‬בר מן ב׳ על‪ ,‬תסרח על אחורי‬
‫המשכן )שמות כ״ו‪ ,‬׳״ב( ומדד ארך הבנין )יחזקאל מ״א‪ ,‬ט״ו(‪.‬‬
‫כל לשון חלל חללי אל‪ ,‬בר מן ב׳ על‪ ,‬בני יעקב באו על‬
‫החללים )בראשית ל״ד‪ ,‬כ״ז( ואה מלכי מדין הרגו על חלליהם )במדבר‬
‫ל־א‪ ,‬ל(•‬
‫כל לשון הפלה אל‪ ,‬בר מן ב' על‪ ,‬והיא מרה נפש )ש״א א׳‪ ,‬יי(‬
‫ואני בחלוחם לבושי שק )תהליס ל״ה‪ ,‬׳"ג(‪.‬‬
‫כל לשון גן אל‪ ,‬בר פון ג׳ על‪ ,‬אשר על גן הבילד )מ״ב כ״ה‪ ,‬ד׳(‬
‫וחברו )ירמיה ‪:‬״ב‪ ,‬יי( רטוב )איוב ל ‪ ,‬ט״י(•‬
‫‪3‬‬
‫‪ (75‬סמן כל קריאה) ‪.‬‬
‫כל קריאה ש ב ה ש ב ה ו ן ‪ ,‬בר מן חד ש ב ה ו ן ש ב ה ‪ ,‬ויאמר‬
‫אלהם הוא אשר דבר )שמית ט״י‪ ,‬כי(‪.‬‬
‫כל קריאה א ש ה ה ו א לה'‪ ,‬בר מן חד א ש ה לה׳ ה ו א ‪ ,‬והקטרת‬
‫אה כל האיל )שם כ ט‪» ,‬״ח(‪.‬‬
‫כל קריאה ח מ ש י ם ל ל א ה ‪ ,‬בר מן חד ל ל א ה ח מ ש י ם ‪ ,‬ויעש‬
‫ללאה חמשים על )ל״ו‪ ,‬׳״ז(‪.‬‬
‫כל קריאה א ח ד ל ח ט א ה ו א ח ד ל ע ל ה ‪ ,‬בר מן חד א ח ד‬
‫ל ע ל ה ו א ח ד ל ח ט א ה ‪ ,‬ואט לא המצא )ויקרא י״כ‪ ,‬ל(•‬
‫כל קריאה א ב י ו ו א מ ו ‪ ,‬בר מן חד א מ ו ו א ב י ו ‪ ,‬איש אמו‬
‫ואביו תיראו )׳״ט‪ ,‬גי(‪.‬‬
‫כל קריאה ב ע ו ף ו ב ב ה מ ה ‪ ,‬בר מן חד ב ב ה מ ה ו ב ע ו ף ׳‬
‫והבדלהס בין ה ב ה מ ה ה ט מ א ה )כי‪ ,‬כ״ה(‪.‬‬
‫כל קריאה ל א ב י ו ו ל א מ ו ‪ ,‬בר מן חד ל א מ ו ו ל א ב י ו ‪ ,‬כי אם‬
‫לשארו הקרב )ב״א‪ ,‬בי(‪.‬‬

‫‪Q. 75) Cod. Sappir. A. P. T 15. 17. und (kiirzer) 13.‬‬


‫‪) und Ochlah 2-3.‬שטה מ‪,‬־ לי( »‪C. a) Vgl. Masora finalis f. 62‬‬
‫‪73‬‬ ‫•‪ 75‬־§‬

‫כל קריאה ח ק ת ע ו ל ם ל ד ר ח י כ ם ב כ ל ביסובחיכם‪ ,‬בר בלן חד‬


‫ח ק ה ע ו ל ם ב כ ל ט ס ו ב ח י כ ם ל ד ר ח י כ ם ‪ ,‬וקראהם בעצם היום‬
‫הזה )כ־כ‪ ,‬כ״א(‪.‬‬
‫כל קריאה א ה ה כ ס ף ו א ה ה ז ה ב ‪ ,‬בר מן חד א ה ה ז ה ב‬
‫ו א ה ה כ ס ף ‪ ,‬אד אה )במדבר ל״א‪ ,‬כ״ב(‪.‬‬
‫כל קריאה ה ט ו ב ו ה י ש ר ‪ ,‬בר מן חד ה י ש ר ו ה ט ו ב ‪ ,‬ועשיה‬
‫הישר והטוב בעיני )דב^ים ו'‪ ,‬׳״י‪.(1‬‬
‫כל קריאה צ ד ק ו מ ש פ ט ‪ ,‬בר מן חד מ ש פ ט ו צ ד ק ‪ ,‬שפטיט‬
‫ז ת‬
‫ושטריט י ו לד )ט״י‪ ,‬׳"ל­‬
‫בל קריאה נ ש י כ ם ט פ כ ם ‪ ,‬בר מן חד ט פ כ ם נ ש י כ ם ‪ ,‬וגרד‬
‫אשר )כ״ט‪ ,‬י״א(‪.‬‬
‫כל קריאה ו ש ו ר ו ש ה ‪ ,‬בר מן חד ו ש ה ו ש ו ר ‪ ,‬ויחנו עליהם‬
‫וישחיתו )שופטים ו'‪ ,‬די(‪.‬‬
‫כל קריאה כ ע ה מ ח ר ‪ ,‬בר מן חד מ ח ר כ ע ה ‪ ,‬ויאמר ה׳ אל‬
‫יהושע אל תירא מפניהם )יהושע ׳"א‪ ,‬וי(‪.‬‬
‫כל קריאה ו נ כ ב ש ה ה א ר ץ ‪ ,‬בר מן חד ו ה א ר ץ נ כ ב ש ה ‪,‬‬
‫ויקהלו כל עדה בני ישראל )שם ׳״יז‪ ,‬א'(•‬
‫כל קריאה ב א מ ה ו ב ה מ י ם ‪ ,‬בר מן חד ב ח מ י ם ו ב א מ ה ‪,‬‬
‫ועתה יראו את ה׳ ועבדו )כ״ד‪ ,‬׳׳׳ד(•‬
‫כל קריאה ו ד ע ו ו ר א ו ‪ ,‬בר מן חד ו ר א ו ו ד ע ו ‪ ,‬מכל‬
‫המחבאים אשר )ש״א כ״ג‪ ,‬ב״ג(‪.‬‬
‫כל קריאה א ד ו נ י ה מ ל ד ‪ ,‬בר מן חד ה מ ל ד א ד ו נ י ‪ ,‬ועהה‬
‫אשר באתי לדבר אל )ש״ב ׳"ד‪ ,‬ט״ו(‪.‬‬
‫כל קריאה ב י ן ה א ר ץ ו ב י ן ה ש מ י ם ‪ ,‬בר מן חד ב י ן‬
‫ה ש מ י ם ו ב י ן ה א ר ץ ‪ ,‬ויקרא אבשלום לפני עבדי )ש״ב ׳"ת‪ ,‬ט'(•‬
‫כל קריאה מ ז ב ח לה׳‪ ,‬בר מן חד לה׳ מ ז ב ח ‪ ,‬ויבא גד אל‬
‫דוד ביום ההוא )ש״ב כ״ד‪ ,‬י יץ(‪.‬‬
‫״‬

‫כל קריאה ח מ ש י ם ש ק ל י ם ‪ ,‬בר מן חד י ש ק ל י ם ח מ ש י ם ‪,‬‬


‫ויאמר המלד אל ארונה לא )ש״ב כ״ד‪ ,‬כ״ד(•‬
‫כל קריאה ש ל מ ה ב נ י ‪ ,‬בר מן חד ו ב נ י ש ל מ ה ‪ ,‬והיה כשכב‬
‫אדוני הבילד )מ״א א'‪ ,‬כ״א(‪.‬‬
‫כל קריאה י ש ע י ה ו ב ן א מ ו ץ ה נ ב י א ‪ ,‬בר מן חד י ש ע י ה ו‬
‫ה נ ב י א בן א מ ו ץ ‪ ,‬וישלח אה אליקים )מ״ב ׳"ט‪ ,‬בי(‪.‬‬
‫כל קריאה ל ש מ מ ה ו ח ר ב ה ‪ ,‬בר מן חד ל ח ר ב ה ל ש מ מ ה ‪ ,‬והחד‬
‫המהי ואפי )ירמיה מ״ד‪ ,‬וי(‪.‬‬
‫•‪§• 75‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬
‫ו ר ב ו ‪ ,‬בר פרן חד ו ר ב ו ו פ ר ו ‪ ,‬והרביתי‬ ‫כל קריאה ו פ ר ו‬
‫‪.‬עליכם אדם )׳יזזיןאל ל״ו‪ ,‬׳׳׳א(‪.‬‬
‫כל קריאה ב נ י י ש ר א ל ו ב נ י י ה ו ד ה ‪ ,‬בר מן חד בבי י ה ו ד ה‬
‫ו ב נ י י ש ר א ל ‪ ,‬ונקבצו )הושע ב ‪ /‬בי(‪.‬‬
‫*‬ ‫כל קריאה ר ו ח ק ד י ם ‪ ,‬בר מן חד ק ד י ם ר ו ח ‪ ,‬כי הוא בין‬
‫אחים יפריא )שם ׳״ג‪ ,‬ע״ו(‪.‬‬
‫כל קריאה עץ ו א ב ן ‪ ,‬בר מן חד א ב ן ו ע ץ ‪ ,‬ועמך לרב עשי‬
‫מלאכה )דה״א כ״ב‪ /‬מיו(‪.‬‬
‫ו ל ה ו ד ו ה ‪ ,‬בר מן חד ל ה ו ד ו ה ו ל ה ל ל ‪,‬‬
‫כל קריאה ל ה ל ל‬
‫ולעמד בבקר בבקר‬
‫)דה׳׳א כ״ג‪ ,‬לי(‪.‬‬
‫כל קריאה ע ה ה ר א ה ‪ ,‬בר מן חד ר א ה ע ה ה ‪ ,‬כי ה׳ בחר בך‬
‫לבנות בית )דה״א כ״יז‪ ,‬׳׳(‪.‬‬
‫כל קריאה שלש א מ ו ה ‪ ,‬בר מין חד ו א מ ו ת שלש‪ ,‬כי עשה‬
‫שלמה כיור נחשה ) ל ה ב ו'‪ ,‬י״ג(‪.‬‬
‫כל קריאה ע מ י ם ר ב י ם ‪ ,‬בר מן חד ר ב י ם ע מ י ם ‪ ,‬זכר ה׳‬
‫חרפת עבדיד )תהלים פ״נז‪: ,‬״א(‪.‬‬
‫כל קריאה אל אל‪ ',‬בר מן חד אל אל‪ ,‬יסגירני אל אל עויל‬
‫י‬
‫‪v‬‬ ‫)איוב מ״י‪" ,‬א(•‬
‫כל קריאה ח מ א ה ו ד ב ש ‪ ,‬בר מן חד ד ב ש ו ח מ א ה ‪ ,‬אל ירא‬
‫בפלגוח נחרי נחלי )שם כי‪ ,‬׳״י(‪.‬‬
‫כל קריאה אל חי‪ ,‬בר מן חד חי אל‪ ,‬הסיר משפטי ושדי המיר‬
‫)שם כ״ז‪3 ,‬׳(•‬
‫כל קריאה כ י מ י ק ד ם ‪ ,‬בר מן חד ק ד ם כ י מ י ‪ ,‬מ י יהנני‬
‫כירחי )שם כ״גו‪3 ,‬׳(‪.‬‬
‫כל קריאה ה ש כ ם ב ב ק ר ‪ ,‬בר מן ח ד ב ב ק ר ה ש כ ם ‪ ,‬מבדד‬
‫רעהו בקול גדול )משלי כ״ז‪ ,‬י״ד(‪.‬‬
‫כל קריאה מ ח ל ו ן ו כ ל י ו ן ‪ ,‬בר מן חד ל כ ל י ו ן ו מ ח ל ו ן ‪,‬‬
‫ויאמר בעז לזקנים וכל העם )לות ד'‪ ,‬ט׳(‪.‬‬
‫כל קריאה שלש ש נ י ם ‪ ,‬בר מן חד ש נ י ם שלש‪ ,‬וימן להם‬
‫הכילד דבר יום )דניאל אי‪ ,‬הי(‪.‬‬
‫כל קריאה ב כ ס ף ו ב ז ה ב ‪ ,‬בר מן ח ד ב ז ה ב ו ב כ ס ף ‪ ,‬ולאלה‬
‫מעזים על כנו יכבד )שם י׳׳א‪ ,‬ל״יז(‪.‬‬
‫כל קריאה פ י נ ח ס ב ן א ל ע ז ר ‪ ,‬בר מן חד א ל ע ז ר ב ן פ י נ ח ס ‪,‬‬
‫וביום הרביעי נשקל הכםןז והזהב )עזרא ל ‪ ,‬ל״ג(•‬
‫‪75‬‬ ‫‪§• 76.‬‬

‫‪ (76‬סבון כל קריאה ף‪:‬‬

‫כל קריאה ד ג ן ו ה י ר ש ‪ ,‬בר ט ן ח ד ו ד ג ן ו ה י ר ש ‪ ,‬ויען יצחק‬


‫ויאטר לעשו )כראשית כ״ז‪ ,‬לי(‪.‬‬
‫כל קריאה ה ר ס י נ י ‪ ,‬בר טן חד ו ה ר ס י נ י ‪ ,‬עשן כלו‬
‫)שמית "ע‪ ,‬׳״‪•(p‬‬
‫כל קריאה פ ר ח ט א ת ‪ ,‬בר טן חד ו פ ר ח ט א ה ‪ ,‬העשה ליום‬
‫על הכפרים )שמית כ״ט‪ ,‬ליו(‪.‬‬
‫כל קריאה ע ו ל ה ו ט ב ח ה ‪ ,‬בר טן חד ו ע ו ל ה ו ט ב ח ה ‪ ,‬לא‬
‫העשר עליו קטרה זרה )שם לי‪ ,‬ט׳(•‬
‫כל קריאה ש ט ן ז י ה ‪ ,‬בר טן חד ו ש ט ן ז י ת ‪ ,‬וקדה חטש‬
‫טאוה )שם ל׳‪ ,‬כ״ד(‪.‬‬
‫כל קריאה כשיא א ח ד ‪ ,‬בר טן ח ד וכשיא א ח ד ט ט ט ה הקחו‪,‬‬
‫קדטא דפסוק )במדבר ל״ט‪ ,‬׳"ת(‪.‬‬
‫כל קריאה ע ד א ח ד ‪ ,‬בר פון ח ד ו ע ד א ח ד ‪ ,‬כל ט כ ה כפש‬
‫)שם ל״ה‪ ,‬לי(‪.‬‬
‫כל קריאה ר כ ב ב ר ז ל ‪ ,‬בר טן ח ד ו ר כ ב ב ר ז ל ‪ ,‬ויאטרו בכי‬
‫)יהושע ׳"י‪ ,‬ט״י(‪.‬‬ ‫יוסף‬
‫כל קריאה ט ח ז א ה ‪ ,‬בר טן חד ו ט ח ז א ה ‪ ,‬וירדו שלשה‬
‫אלפים איש )שופטים ט״ו‪ ,‬׳״א(‪.‬‬
‫כל קריאה ג ב ו ר ח י ל ‪ ,‬בר טן ח ד ו ג ב ו ר ח י ל ‪ ,‬ויען אחד‬
‫טהכערים )ש״א ט״י‪ ,‬׳ ״ ל ­‬
‫בל קריאה בבי ח י ל ‪ ,‬בר טן חד ו ב כ י ח י ל ‪ ,‬והוא גם בן חיל‬
‫אשר לבו כלב )ש״ב ׳׳"ו‪ ,‬יי(‪.‬‬
‫כל קריאה ל ד ו ד ו ל ז ר ע ו ‪ ,‬בר טן ח ד ו ל ד ו ד ו ל ז ר ע ו ‪ ,‬ושבו‬
‫דטיהם בראש )מ״א בי‪ ,‬ליג(‪.‬‬
‫כל קריאה שבי ט ו ר י ם ‪ ,‬בר טן ח ד ושבי ט ו ר י ם ‪ ,‬ויעש אה‬
‫העטורים ) ל א י'‪ ,‬׳״ת(‪.‬‬
‫כל קריאה ד ע ו ר א ה ‪ ,‬בר בן ח ד ו ד ע ו ר א ה ‪ ,‬ויגש הבביא אל‬
‫הטלך ישראל )מ״א כ ‪ /‬כ״ב(‪.‬‬
‫כל קריאה ט ל כ י י ש ר א ל ‪ ,‬בר טן ח ד ופולכי י ש ר א ל ‪ ,‬וילכו‬
‫בחקוה הגוים ) ל ב ׳״‪ ,1‬ל ( ‪.‬‬
‫‪Q. 76) S. V. P. T 1 . Cod. Sappir.‬‬
‫‪5‬‬

‫‪C. a) Dies Verzeichniss gibt solche Wortpaare, bei denen das erste‬‬
‫‪Wort bios einmal mit Vav copulativum, sonst immer ohne dasselbe vorkommt.‬‬
‫‪a‬‬
‫( ‪Vgl. auch Mas. fin. 2 8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪), Ochlah 240. 253.‬ד׳ זיגי־ך( ‪ b‬ם ״ ד ?זוגי‪,‬־(‪8,‬‬
‫•§‬ ‫‪.76‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫כל קריאה ב ר י ת ע ו ל ם ‪ ,‬בד מן חד ו ב ר י ח ע ו ל ם ‪ ,‬כי אני ה׳‬
‫אהב משפט )ישעיה ס״א‪ ,‬ל(‪.‬‬
‫כל קריאה א ם ג ו י ‪ ,‬בר מן חד ו א ם ג ו י ‪ ,‬העל אלה לא אפקד‬
‫קדמא בספר )ירמיה ה'‪ ,‬ע׳( •‬
‫כל קריאה מ ל ך ע ו ל ם ‪ ,‬בר בון חד ו מ ל ך ע ו ל ם ‪ ,‬והי אלהים‬
‫אמה )שם יי‪ ,‬יי(‪.‬‬
‫כל קריאה ה ש כ ם ו ש ל ו ח ‪ ,‬בר מן חד ו ה ש כ ם ו ש ל ח ‪ ,‬לשמע‬
‫אל דברי עבדי הנביאים )שס כ״ו‪ ,‬הי(‪.‬‬
‫כל קריאה ד ר ך א ח ד ‪ ,‬בר מן חד ו ד ר ך א ח ד ‪ ,‬ונההי להם לב‬
‫לדעת )לי׳כ‪ ,‬עי(‪.‬‬
‫כל קריאה ח י ל פ ר ע ה ‪ ,‬בר מן חד ו ח י ל פ ר ע ה ‪ ,‬יצא ממצרים‬
‫‪1‬‬
‫וישמעו )ל״!‪ ,‬ה ׳ ( ) ‪.‬‬
‫כל קריאה כל א ל ה ‪ ,‬בר מן חד ו כ ל א ל ה ‪ ,‬ובזה אלה להפר‬
‫בריח )ימזקאל ׳"»‪ ,‬׳"ל­‬
‫כל קריאה נ ו ל ן א ח ר ‪ ,‬בר מן חד ו מ ל ד א ח ד ‪ ,‬ועשיחי אהם‬
‫לגוי אחד בארץ )שם לו‪ ,‬כ״ב(‪.‬‬
‫כל קריאה מ ש פ ט ו צ ד ק ה ‪ ,‬בר מן חד ו מ ש פ ט ו צ ד ק ה ‪ ,‬כה‬
‫אמר ה׳ אלהים רב לכם )שם מ״ה‪ ,‬עי(‪.‬‬
‫כל קריאה ב נ י צ י ו ן ‪ ,‬בר מן חד ו ב נ י צ י ו ן ‪ ,‬גילו ושמחו‬
‫)יואל ב'‪ ,‬ה״ג(‪.‬‬ ‫בה׳‬
‫כל קריאה ב כ ל מ ק ו ם ‪ ,‬בד מן חד ו ב כ ל מ ק ו ם ‪ ,‬כי ממזרח‬
‫שמש ועד מבאו )מלאכי א׳‪ ,‬׳"א(‪.‬‬
‫כל קריאה שר צ ב א ‪ ,‬בר מן חד ו ש ר צ ב א ‪ ,‬ואחרי אחיהפל י‬
‫יהוידע )דה״א כ״ו‪ ,‬לה('‪.‬‬
‫כל קריאה עשר ו נ כ ס י ם ‪ ,‬בר מן חד ו ע ש ר ו נ כ ס י ם ‪ ,‬החכמה‬
‫והמדע נתון לד )דם ב אי‪ ,‬׳״ב(‪.‬‬
‫כל קריאה ק מ ר ה ס מ י ם ‪ ,‬בר מן חד ו ק ט ר ה ס מ י ם ‪ ,‬ומקטירים‬
‫)דה״ג ׳״ג‪ ,‬׳״א(‪.‬‬ ‫לה׳‬
‫כל קריאה ל פ נ י ה׳‪ ,‬בר מן חד ו ל פ נ י ה׳‪ ,‬תפלה לעני כי‬
‫יעטה ) ת ה ל י ס לב‪ ,‬א׳(•‬
‫‪v‬‬
‫־‬ ‫‪und Cod. Sappir noch die An‬‬
‫‪ . Aber‬״ כ ל ק ר י א ה נר א ל ה י ם בר מן ח ד ונר א ל ה י ס ט ר ם י כ ב ה " ‪gabe:‬‬
‫‪ , ohne Vav copul. kommt ja gar nicht vor! Oder hatte der‬נ ר אלהיש‬
‫נר א ל ה י ם ‪etwa‬‬ ‫‪Masoreth in Prov. 2 , 27‬‬
‫‪0‬‬

‫‪b‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪ubersetzt und der Talmud (Pesachim 7 , 8 und Tosefta), Midrasch Tan-‬‬
‫‪chuma (Abschn. Noah), Pesikta (Abschn. 8) und Othioth de Rabbi Akiba‬‬
‫?‪(Lit. Nun) citiren‬‬
‫‪77‬‬ ‫‪6‬‬
‫• ל •§‬

‫בל קריאה י ר א א ל ה י ם ‪ ,‬ב י בון חד ו י ר א א ל ה י ם ‪ ,‬איש ל!יה‬


‫בארץ עוץ )איוב אי(‪.‬‬
‫כל קריאה ד ב ר ט ו ב ‪ ,‬בר טן חד ו ד ב ר ט ו ב ‪ ,‬דאגה בלב איש‬
‫ישחנה )משלי י״ב‪ ,‬כיה(‪.‬‬
‫כל קריאה ע ץ ח י י ם ‪ ,‬בר טן חד ו ע ץ ח י י ם ‪ ,‬הוחלה טטשכה‬
‫טחלה לב )שם י״ג‪ ,‬׳״ב(‪.‬‬
‫כל קריאה ח ס ד ו א ט ה ‪ ,‬בר טן חד ו ח ס ד ו א ט ה ‪ ,‬הלא יהעו‬
‫חרשי רע )שם ׳״ד‪ ,‬כ״ב(‪.‬‬
‫כל קריאה א ר ך א פ י ם ‪ ,‬בר טן חד ו א ר ך א פ י ם ‪ ,‬איש ח ט ה‬
‫יגרה מדון )שם לו‪ ,‬י״יז(‪.‬‬
‫כל קריאה ט ו ב ה מ ר א ה ‪ ,‬בר מן חד ו ט ו ב ה מ ר א ה ‪ ,‬ויהי‬
‫אומן אה הדסה )אםתי ב׳‪.('a ,‬‬
‫כל קריאה צ ב א ה ש מ י ם ‪ ,‬בר מן חד ו צ ב א ה ש מ י ם ‪ ,‬אחה‬
‫הוא ה׳ לבדד )ניןמיה ט'‪ ,‬וי(‪.‬‬
‫כל קריאה ז א ה ה ה ו ר ה ‪ ,‬בר מן חד י ז א ח ה ה ו ר ה ‪ ,‬אשר שם‬
‫משה לפני בני ישראל )דברים ל ‪ ,‬מייד(‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫וזאה) ההורה אשר שם משה לפני בני ישראל )דברים ד׳‪ ,‬ל ד ( ‪.‬‬
‫תורת ה׳ ת מ י מ ה משיבה נפש‪ .‬עדוה ה׳ נאמנה מחכימה פחי‬
‫)תהלים י״ט‪ ,‬ל ( ‪ .‬הורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב )דברים ל״ג‪ ,‬די(‪.‬‬
‫טוב לי הירח פיד מאלפי זהב וכסף )תהלים יןי״ט‪ ,‬לב(‪ .‬ברוד ה'‬
‫‪8‬‬
‫אלהי) ישראל‪.‬‬

‫‪V.‬‬ ‫‪ s. Einleit. S. XXVIII.‬אלד!י ‪1) Diese Bibelverse in S., V. 2) V. endet‬‬


‫ז‬
Nachtrage.
S. X, Anm. 6. — Der foigende fur die Geschichte der
Massora sehr interessante Abschnitt ist zwar (abgesehen von dem
weder fertig gewordenen noch in den Buchhandel gekommenen
‫ דבר על הקראים‬Firkowitsch's) schon in 1874 ‫הצפירה‬
von H. Strack nach eigener Copie in Theol. Studien und Kritiken
1875, S. 743. 744 mitgetheilt worden; da jedoch Vielen, die
sich fur Ben Ascher interessiren, die genannten Zeitschriften nicht
zur Hand sein werden, erscheint ein nochmaliger Abdruck an
dieser Stelle erforderlich. Codex massor. Tschuf. No. 9 (19 Blatt
Baumwollenpapier) ist eine arabische mit hebraischen Buch-
staben geschriebene Abhandlung iiber das Scheba, in welcher die
2 1
§§ 7• 5°• 33• 34• 5 unserer Ausgabe in gereimtem Hebraisch,
und zwar die drei ersten mit der Bemerkung, sie seien von
‫ הקדפלונים‬so iiberliefert, angefiihrt werden. Gegen Ende der
auf die Aussprache von ‫שהי‬, ‫ שהים‬beziiglichen Erorterung
b a
heisst es Blatt 5 . 6 : ‫ואעלם אן קאלר עלי הדא אלמדם ואלקראן‬
1
)‫אן הדא הוא אלהלקין אל צחיח אלדי אכדכאה בקבלה שלאמה‬
‫מאנשי כנסת הגדולה ואלה הם התלמידים אשר קימו וקבלו זה‬
‫ מקודם‬,‫ וריקאט אביו‬,‫המאמר וכן שמוחם מהם אברהם בן ריקאמ‬
‫ והיה‬,‫ ופינחס ראש הישיבה‬,‫ ואברהם בן פראה‬,‫היה יקר יקרא כן‬
‫ ור חביב‬,‫ וצמח הידוע בן ף צוארא‬,‫( שיבה‬so)‫מקדם זה צמח בן אבי‬
3
‫ ועם‬,‫ ואחייהו הכהן החבר ממדינת מעזייה‬,‫בן ר פינחס) פיפים‬
‫ ) נ‬,,Und wisse, dass sie gesprochen haben iiber dies Gesetz und diese
Lesung, dass dieses ist die wahre Lehre, welche wir empfangen haben durch
wahre Tradition" u. s. w. — Die arabischen Worte wie oben mit hebraischen
Buchstaben.
2) ‫־‬,‫ ה י ד ו ע ב‬am Rande nachgetragen, wohl von erster Hand.
3) ‫ י נ ח ם‬£ steht auf Rasur. Das Wort ist ganz zu tilgen. ‫ח ב י ב ב־ פ י פ י ס‬
wird auch sonst erwiihnt, z. B. in den Bibelcodices Tschuf. Perg. 30. 51*.
118 (s. Seite 84). !44•
79 Nachtrage.

,‫ ואחריו ה י ה בנר נחמיה ננפש‬,‫ אשר הזקן הגדול זכי‬,‫אלו היו ארבעה‬
1
‫ ואחריו) מ מ ה‬,‫ ואחריו ה י ה אפור בנו‬,‫ואחריו ה י ה משה בן נחמיה‬
‫ ודע‬,‫ יעני בן ממה‬,‫בנו יעני משה בן אמר ואחריו היה אהרן בנו‬
‫כי זה אהרן בן משה בן אשר בן משה בן נחמיה בן אשר הזקן‬
‫ וזכרו ואמרו כי אילו היו מן עזרא‬,‫הגדיל זה ה י ה אחריה השלשלה‬
‫ ועוד כי גם היו עם אלו הזקנים המלמדים הגדולים‬,‫הכהן זצי‬
‫הנזכרים למעלה מלמדים אחרים והיו חכמים גדולים על קריאה‬
‫ארבע ועשרים ובקיים בכל הנקודים והמעמיס והמסורוה ובכל‬
8
‫שמושיהם ואלה שמוחם מ ה ם רב משה מ ו ח ה ) זכ לב ומהם משה‬
3
.‫העזתי) הנקדן וזלהם הרבה ולא נזכרו שמוחם הנה‬
S. XXXIV, Anm. 35. Der Wortlaut des die Namen alter
Massorethen enthaltenden Passus in Cod. mass. T 14 ist zuerst
von H. Strack (Theol. Studien und Kritiken 1875, S. 739. 740;
vgl. die Berichtigungen das. 1876, S. 554) veroffentlicht worden.
Fur den in diesem Buche verfolgten Zweck geniigt die Wieder-
gabe der Namen nebst den ihnen unmittelbar vorhergehenden
und folgenden Wortpn, die, wie hier, mit hebraischen Buchstaben
geschrieben sind: ‫ בין אלאםחדה אל איאיל מהל‬:‫ואנמא הו כלן‬
4
‫ ואברהם‬, )‫ ורבי חביב בן רבי פי]פי[ים‬,‫רבי פינחס ראש הישיבה‬
‫ וצמח בן אבו‬,‫ ואריקאט מן קבלה‬,‫ ואברהם בן ריקאט‬,‫בן פראת‬
‫ ואבו אל‬,‫ ואשר בן נחמיה‬,‫ וצמח אבו סלוטום‬,‫ ומשה מוחה‬,‫שיבה‬
‫ האולי הלמידה אל אואיל אלדי דכרנאהם קבל האולי‬:‫עומיטר‬
‫( בראיהם וידוא סנהם‬lies ‫ אלדי קחדא )אקחדא‬,‫אל אםאתדה‬
(lies ‫)ורוא מנהם‬, d. i. ‫״‬Es ist eben eine Differenz zwischen den
alten Lehrern, z. B. R. Pinchas Diese sind die Schuler der
Aelteren, die wir erwahnt haben vor diesen Meistern, welche sich
ihren Ansichten angeschlossen und von ihnen aus iiberliefert
(d. h. die von jenen empfangenen Lehren weiter verbreitet)
haben".
§ /, z. 2. ‫( טבריה‬so) ‫מעזיה הנקראה‬. Der Name ‫מעזיה‬
fur Tiberias findet sich zuerst in dem Epigraph des Moscheh
ben Ascher (s. Einl. S. X); dann in Cod. Kairo v. J. 1028, in

1) Die Worte ‫ אעזר בנו ו א ח ר י י‬stehen zwischen den Zeilen. Sie scheinen
von erster Hand hinzugefiigt und sind auch dem Zusammenhange nach er-
forderlich.
2) So, mit Segol, im Codex vocalisirt.
3) Aus ‫ ע ז ה‬, der bekannten philistaischen Kiistenstadt.
4) Zuerst stand ‫ ב י ר ב י‬, das dann in ‫ בן ר ב י‬corrigirt ward. An der
Stelle der eingeklammerten Buchstaben ist im Papier ein Loch.
I Nachtrage. 80

b
I T 13 und bei David Kimchi, der (Michlol f. 90 Ende) aus dem
1
‫י‬ ‫ מחברת‬des )‫ עלי בן יהודה חנזיי‬citirt (an den letzten drei
Stellen gelegentlich der Erwahnung der doppelten Aussprache
des Resch, vgl. § 7 Anm. 1); ferner in Cod. mass. Tschuf. 9
(s. S. 78), als Ueberschrift in Sic. und Ven. (s. § 1; nach Vei). bei
Jakob ben Chajim, s. Einl. S. XV) und endlich bei Elias Levita
in der dritten Vorrede zil Massoreth ha-massoreth (S. 131 Ausg.
von Ginsburg, S. 68 Ausg. von Semler, f. 24 ed. Ven.): ‫ומאז והלאה‬
‫עוי מביייא‬:‫היה למורך הקדמו הלרד ותסור עד זמן בעלי המסורה והם א‬
‫היא מעזייא‬. Die Aussprache des Namens lasst sich nicht mit
voller Sicherheit angeben. Sebastian Miinster schreibt: ,,Judaei
autem illi Tiberitae, qui scilicet habitabant in Moesia Paphlago-
niae", und nach ihm vocalisirt Joh. Buxtorf I, Tiberias, Basel
t0
1665, 4 , S. 14: ‫ מעזיא‬Moesia. Joh. Buxtorf IT, Tractatus de
to
punctorum vocalium . . . origine, antiquitate, Basel 1648, 4 , S. 6,
erkannte, dass diese Erklarung unmoglich, da Tiberias am See
Gennesareth liegt, und meinte daher, es sei zu lesen ‫מעזייא״‬,
Ex Asia vel In Asia, 111 ‫ מ‬Mem ab initio sit Praepositio, non
litera radicalis, Tiberias quae est in Asia vel Ex Asia,
Pars Asiae". S. 7 fugt er hinzu: ,,Vel ‫ מעזיה‬est nomen An-
tiquum illius urbis, quo vocata est, antequam Tiberiadis nomen
acciperet a Tiberio", — gleichfalls nicht annehmbar, da der Name
‫מעז״ה‬, ware er alt, in einem der Talmude oder Midrasche vor-
kommen wurde. Die von Hupfeld, Commentatio de antiquioribus
apud Judaeos accentuum scriptoribus, part. II, Halle 1847, S. 19,
ausgesprochene Vermuthung, der Name sei Thermen von ‫עזיא‬
oder ‫ אזיא‬zu erklaren, scheitert schon daran, dass babyl. Talm.
a
Sabbath 109 nicht ‫ מ י עזיא‬oder ‫ מ י אזיא‬, sondern ‫מי עסיא‬
steht (vgl. Ad. Neubauer, La gtfographie du Talmud, Paris 1868,
S. 38). Weit besser ist die von demselben Gelehrten im ersten
Programme S. 4 aufgestellte Ansicht: ,,Equidem symbolicum
nomen duxerim: vel ‫( מעדיה‬a ‫ )מעז‬h. e. munimentum Dei (vel
munimentum meum Deus est) vel ‫ = מעזיה‬solatium Dei (nomen

1) Da dieser Autor sonst nirgends erwiihnt wird, meinen L . Dukes


(Kontres S. 2) tind A. Ceiger (‫ א ו צ י נחמד‬I I , 15« = hebr. Schrr. S. 32),
denen S. Finsker (Lickute S. ‫ )ק״י‬beizustimmen geneigt ist, ‫־ י ה ו ד ה‬p ‫ עלי‬sei
identisch mit ‫ י ה ו ד ה בך עלאן־‬.
81 Nachtrage.

pr. masc. in ipso V. T. obvium 1 Chron. 24, 18. Neh. 10, 9)"').
M. Steinschneider (Jiidische Literatur [1850] S. 414 Anm. 27 [Allgem.
Encyklopadie von Ersch und Gruber II, 27]) und, laut briefHcher
Mittheilung unabhangig von ihm, H. Graetz (Monatsschrift fur
Gesch. u. Wiss. des Judenthums 1871, S. 5 [wo vorher?]) sind
fur Ableitung von dem Eigennamen yuo; doch wird man wegen
des Epigraphs des Moscheh ben Ascher nicht mit Graetz an den
Chalifen dieses Namens denken diirfen.
§ 1, z. 3. ‫יניחהו‬, vgi. jes. 57,2 ‫ ;ינוחו על משכבוהם‬z. Zunz,
Zur Geschichte und Literatur, Berlin 1845, S. 356 ff. — ‫ישני‬,
vgi. Dan. 12, 2: ‫ורבים מישני אדמה עפר יקיצו‬.
§ 1, z. 4. Vgi. Dan. 12,3: ‫יהמשכילים יזהרו כזהר הרקיע‬.
§ 3. Dieser merkwiirdige Abschnitt steht auch in den Bibel-
s
handschriften T 12. 34*. 36. 65 und in F 107. Die zahlreichen
Vorlagen differiren an so vielen Stellen und so erheblich, dass
die Varianten, wenigstens theilweise, nicht von Copistenfehlern
herruhren konnen. Der ursprunglich kurzere Passus wurde von
verschiedenen Schreibern in verschiedener Weise erweitert. Die
Worte (s. 2, z. 6.7): ‫]בעכינו וכמשפטו[ והמקש לכהב הקדש והנקוד‬
‫ והטעמים‬fehlen nicht nur in dem Codex des Moscheh ben Ascher,
sondern auch‫ ־‬in T 12 (angeblich v. J. 651, in Wirklichkeit 400
2
Jahre spater), T 36 (v. J. 930, s. Einl. S. XXXVI) und T 65* ) ;
in denselben vier Manuscripten steht richtig ‫( והקדט‬S. 2, Z. 12).
6 2 .‫׳‬, Z. 4. ‫קבלה של א מ ה‬, vielleicht Anspielung auf die drei
Biicher mit poetischer Accentuation: ‫איוב‬, ‫משלי‬, ‫אהלים‬.
§ 5. D. P. T 13. 15. 17 schiiessen mit ‫ליי הלל והורוה‬,
welche Worte unmittelbar hinter ‫( חמודוה‬S. 5, Z. 15) stehen.
Darauf folgt in P. [unvocalisirt, s. Einl. S. XXVI] und T 17. ein
‫ אלה הולדוה האוהיוה אפידה שימוש הכל‬beginnender Abschnitt,
welcher den Anfang und (von S. 5, Z. 16 an, doch etwas kiirzer)
den Schluss des gedruckten § 5 enthalt. Cod. A. hat nur diese
zweite Recension. Cod. Pap. T 1. hat nach ‫( פרושים‬S. 5, Z. 14)
eine Liicke; in Man. folgt auf ‫( נגשים‬das.) der Passus ‫ומהם‬
‫( אוחיוה רחבוה ידים‬S. 3, z. 8).

1) Die Behauptung F'ursfs (hebr. Hdwb. I , 764), der Stationsort der


Priesterklasse ‫זיה‬5‫מ‬1 sei Tiberias gewesen, und daher habe diese Stadt spater
den Namen ‫ מ ע ז י ה‬erhalten, ist unerweislich und unwahrscheinlich.
2) In diesem Codex heisst es: ‫ ל ה ו ד י ע שת=ל ב י ו ד ו א צ ת והעליונית כו׳‬.
6
Nachtrage. 82
S. 5, Z. 8. Auch T 1. 13 haben ‫נכלא‬.
§ 7. Vgl. Saadja's Commentar zum Buche Jezira IV, 3. II, 2,
angefiihrt von Derenbourg, Man. p. 188; AbuH-Walid, ‫ס פ ר ה ר ק ט ה‬
(grammaire h^braique de Jonah ben Gannach . . traduite de l'arabe
en htfbreu par Jehuda Ibn Tabbon, publide . . par B. Goldberg),
Frankf. a. M . 1856, s. 7: ‫ו ל ר מ ז גם כן ענינים ט ה י ח ד י ם ב ה ק ו נ ם‬
‫ כי ה ס ה צ ח י ם בלטון טכל העברים ויוהר באור טכולם‬,‫אנטי טבריה‬
‫ו כ ב ר נזכר ז ה ב ס פ ר ה ק ו ל ו ה ה נ ק ר א ב ע ר ב כ ה ב א ל ט צ ו א ח א ה ו ע ל כן‬
‫נעזבנו אנחנו‬. Immanuel ben Jekuthiel aus Benevent schreibt in
a
seiner hebraischen Grammatik ‫לויה ח ן‬, Mantua 1557, f. 19 (citirt
von J. Buxtorf, De punctorum antiquitate p. 24) iiber die Aus-
sprache des Resch: ‫ק ר י א ח ה בדגשוה ורפיון ה י ו ב ק י א י ם ב ה ב י ט י ם‬
‫ ה ה ם ו ב ע ה ה ה י א א נ ט י ט ב ר י ה‬. Ausserdem vgi. n. Bruii ,,die
zweifache Aussprache des hebraischen R‫־‬Lautes" in dess. ,Jahr-
biicher fiir jiidische Geschichte und Literatur" II (1876), S. 158
bis 161 und Franz Delitzsch, Physiologie und Musik in ihrer Be-
deutung fiir die Grammatik, besonders die hebraische, Leipzig
1868, S. 11 bis 14. — Ueber das Ansehen, in welchem die ‫א נ ט י‬
‫ ט ב ר י ה‬standen, vgl. S. 85, 3 u. Buxtorf, De punct. antiq. p. 2 2—25.
s. 9, z. 22. ‫ ב ט נ י ז ט נ י ס ו ב ט נ י ע ה י ם‬, vgi. § 65 (s. 50, z. 9).
Dies war auch die Ansicht Saadja's, wie die foigende nach Ad.
Neubauer (Journ. As. S. 452. 453 [s. Einl. Anm. 13]) mitgetheilte
Stelle aus dem Pentateuchcommentar des Jehuda ben Bileam
zeigt: iLuUJ! X i U ! 8JJ» ('‫ יו‬,‫כ י י ר א ח ם ט פ נ י האטי )דבלים ס׳‬
[cod. J\^)\,] ^ 1 ^ ‫ ב ל ו ח ו ת ז‬£ 1* ^ ‫עטרה הדברור‬ ^

‫ ^ר' ס ע ד י ה גאון ז״ל‬. ^ ^ * X J t Xizwj


^y£L»Jf (so) ^olj-.Jl ^ fjje J £ 0 tf*Ly3 U$31 J^jb

3^8\‫ ^ ו ע ט ד ו רגליו על ה רהזהים‬3 \ ^ ‫נ‬ JcU ^kaUJ^


f4>jo JLs ,j^oLwcJ^ ‫ב י ו ם ה ה ו א‬ (‫ ד׳‬,‫)יבריה י״ד‬
&Ai LM> u^jucj SJAJI »43^‫ ם‬ssJ^j 1jQ!y3 ^ J*-*• J4^-J

vjiLsoJI Ijjfi ^ | blj 10 (so) ^ y U f


^jo J J D JJO Xx^K IJJO viJU 9 , j U o JLAJI UJI

o>-oli ^jUJI i i i - U b &JU3 ,JJO l$Juo ,jfe£ JolyJI iaiJJI


83 Nachtrage.

‫ובן‬ ‫פלוגחוח בן אשר‬ &JU ^ J u * y * ttX» 5 ^^UAJI


1g ^ ^ *J^_2 U^JUO J ^ " , j f (5«‫י‬-‫ש‬1 ‫נ פ ת ל י‬

^0 ‫>פוערבאי‬3‫ז‬ &xi o L U ~ J LO^ J L ‫ ״‬dUji^ ^ ^ * ‫ | יד־^ י י‬J j


‫ארץ ז ב ת ח ל ב ודבש‬ *J^JJ u^uJ *01:‫ג‬ ULO ‫!ן^כודינחאי‬
LM * ‫( כ‬J-UOUUJ (‫ ג׳‬, ‫פ ס ו ק ו ש מ ע ת ישראל ) ל ב ר י ם ו ׳‬ ^ £ ^cJJI
‫^ ולבוען יאריכון ינויד‬SyS yej &JLs ^ j J f ‫|^פםוק‬£ J ^ J O O yo

‫כאשר ד ב ר ה ׳ א ל ה י א ב ו ו ז י ד ל ד א ר ץ ז ב ת ח ל ב ו ד ב ש‬, d. h. ,,diese


zweite Redaction des Dekalogs ist die der zweiten Tafeln. Die
Abweichungen und Zusatze riihren von Gott selbst her. Der
erste Dekalog ist die Redaction der zerbrochenen Tafeln. R. Saadja
Gaon roeint, dass sie (die beiden Redactionen) zwei Offen-
barungen sind, und hegt dieselbe Ueberzeugung in Betreff der-
jenigen Psalmen, welche zweimal, aber mit einigen Abweichungen,
vorkommen, und in Betreff der Differenzen zwischen den Orien-
talen und den Occidentalen. Die Orientalen lesen z. B. den
1
Vers (Sach. 14, 4) ‫ ועבודו רגליו ע ל ה ר ה ז ת י ם‬ohne ‫ ) ב י ו ם ה ה ו א‬,
die Occidentalen fugen beide Worte hinzu. Dies zeigt, sagt
Saadja, dass diese Weissagung zweimal offenbart worden ist, und
auch bei anderen Varianten hat man die Texte nach dem fest-
gestellt, was offenbart worden ist. Ich aber glaube, dass diese
Varianten durch die Ueberlieferung veranlasst sind; und es ist kein
Zweifel, das Etliche die Ueberlieferung vom Propheten auf diese
Weise, Etliche sie auf die andere Weise empfingen, und so
wurden zwei Ueberlieferungen festgestellt. Dieselbe Ursache besteht
nach meiner Meinung fiir die Differenzen zwischen Ben Ascher
und Ben Naphtali: es fand namlich jeder von Beiden einen Text,
dem er folgte, ohne auf einen anderen Riicksicht zu nehmen.
Ebenso verhalt es sich mit den iibrigen Differenzen zwischen den
Occidentalen und den Orientalen, von denen die ersteren meinten,
die Worte ‫ א ר ץ ז ב ת ח ל ב ו ד ב ש‬am Ende des Verses ‫ושבועה ישראל‬
(Deut. 6, 3) stiinden nicht an ihrem Platze, sondern seien mit
dem vorhergehenden Verse zu verbinden, und man miisse lesen:
‫זבח‬ ‫אבוהיד לד ארץ‬ ‫ולבוען יאריכון ינייד כ א ש ר ד ב ר ה ׳ א ל ה י‬
‫ ח ל ב ודבש‬.
§§ 12. 13. Scheba vor Jod am Wortanfange wird wie

1) Vgl. die Anmerkung zur Stelle in der Ausgabe des Cod. Babyl.
6*
Nachtr&ge. 84
a
kurzes Chirek gesprochen. Der Bibelcodex T 9 ( 6 ) , nach Fir-
kowitsch v. J. 625 n. Chr., welcher manche Eigenthiimlichkeiten
in der Punctation aufweist, hat ‫כישראל‬, ‫בישראל‬. In Bibelcodex
T 5 (klein. Form.) ist zu Jes. 16, 7 ‫( ייליל‬zweimal) auf dem
Seitenrande bemerkt: ‫ ולבן א& ייליל‬£‫ נפת ייליל ושאר לבן ננ‬und
auf dem unteren Rande: ‫יירה ייליל ייטיב קר כן וטהנק שבא‬.
§ 14. R. Pinchas wird, soweit H. Strack in Tschufutkale
ermitteln konnte, in 15 Bibelhandschriften der letzten Sammlung
Firkowitsch's erwahnt. Da bisher nur sehr wenig iiber Pinchas
bekannt ist, werden einige Mittheilungen aus jenen Handschriften
nicht unwillkommen sein. T 91, Jer. 7, 32 ‫וקברו בתפת‬, Rand-
note: ‫( רבי טשה ט ו ח ה וקברו בחפה ופינחס וקברו בתפת‬vgi. § 2 9 ,
s. 30); das. jer. 34, ! ‫ ועל־כל־עריה‬. . ‫כוטשלה י ד ו‬, Randnote:
‫ רבי טשה ט ו ח ה‬,‫ ועל כל־עריה‬. . . ‫רבי פינחס הטלטד טטשלה‬
‫ ועל־כל־עריה‬. . ‫הטלטד כוטשלה י ד ו‬. T 118, job 29, 25 ‫אבחר‬
‫דרכם‬, Randnote: ‫ והקורא אבחר‬:‫כן לפינחס הקורא אבחר בשוא‬
‫( דרכם יוציא בי טפיו‬vgi. § 27, s. 27); das. Hohi. 5, 13 ‫טרקחים‬,
2 1
Note: )‫ במיחזררא רובא‬,‫פינחס׳ וחביב בן פיפים) קור טרקחים‬
,‫ ויש לו םיטן כל שטעטו בקוןן פת כטו בטרקחה טעשה‬.‫טרקחים‬
‫וכל שטעטו בחיה קטץ כפור טרקחים "בטרק טעש‬. Pap. T 1,
Ezech. 31, 6 ‫קננו‬,' Note: ‫ ;לרבי פינח קננו‬das. Ezech. 35» 6
‫( ירד^ןד‬zweimal),' Note: ‫ יר^־פד וחביר חרויהון לרב פינ ורב‬£‫טחל‬
1 1
‫ ;טש פיז ד‬das. Ezech. ‫אשפטןז ׳‬35, Note: ‫לרבי פינ אשפטןז‬
‫ז‬
‫ ;ולרבי אהרן בן אשר אשפטך‬das. Ezech. 39, ° ‫בזזיהם‬, Note:
‫רבי פינח בזזיהם וכל הדומי לו‬. — Fur die Verwendung des
Chateph-Pathach statt Scheba unter den emphatischen Buchstaben
und den Zischlauten mogen foigende massorethische Bemerkungen
angeftihrt werden. T 74 (Pentat., alt) zu Lev. 25, 34: 5 ‫ח‬
‫ ל״ד( וםנר פם אריוחא‬,‫פוט וםיט ושדה טגרש עריהם )ויקלא כ״ה‬
(‫ '"ב‬/3 ‫ כ״ג( וזהב הארץ )כראשי‬/ ‫ ;)דניאל ו‬diese drei Beispiele sind
hier als die einzigen aufgefiihrt, weil nur sie den Accent Tebir
haben, vgl. Minchath Schaj zu Gen. 2, 12 und Heidenheim in
‫ שום שכל‬daselbst. — T 4 (Hagiographen; alt, doch nicht, wie
Firkowitsch will, vom J. 489 n. Chr.) zu Job 33, 25: T ‫כי אזלה‬
,(‫ ה׳‬,‫ כ״יז( בסבל עץ )יןהלים ע״ד‬,‫ טדוע הוטלו)ירמיה כ״כ‬,(‫ ל״ו‬,‫)דברים ל׳׳ב‬

1) ‫ ח ב י ב בן פ י פ י ס‬wird in funf Handschriften dieser Sammlung erwahnt,


vgl. auch S. 78, Anm. 3.
2) Ein schon von Ben Naphtali erwahnter Mustercodex, Manuel p. 122.
85 Nachtrage.

‫ כ״ה( כל חד ו ח ד לית דכות ואיכון מ ט ע‬,‫רטפש בטרו )איוב ל״ג‬


‫בלטנ‬. — T3 (vgl. Einl. S. XXXII Anf.) zu Ezech. 16, 18: ‫ג מלין‬
'‫ ה׳( ושמני וקטריזי )ית»ק‬,‫ גו״ו‬,'3 ‫קרין טבריא והיה בקךב איט )שמואל‬
(‫ כ״יז‬,‫ ׳״ין( ו ה י ה להם כקסם )שם ה״א‬, ‫ — •נו״‬T 30 (Pent.,, alt) zu
‫ז‬

Gen. 30, 38: (‫ ל״ת‬,'‫למשה בן נפהלי ו קופין פהחין ושקתות )בראש׳ ל‬


/‫ כ״ץ‬,‫ ל״ד( כקסם )שם כ׳׳א‬,‫ ה׳( בקסם )יז?ק׳ כ״א‬,‫ נו״ו‬/‫בקרב )שמואל ב‬
‫ וכול הרין קופץ כגון המלקקים‬,(‫ מ״א‬,‫ ׳״ז• וכ״ג‬,‫וקמרהי וחביר )שם ע״י‬
‫בקקים ויבקקו באלם בית‬. — T 87 (proph. priores) 2 Sam. 15,5
‫בקרב־‬, Note: ‫ נפהלי בקרב־‬p . (Diese Notiz und die vorher-
gehende entsprechen der Ansicht des Ben Ascher.) Vgl. ferner
b
Michlol f. 55 . 153* und Minchath Schaj zu Richt. 5, 12.
§ 16, 1 ‫זכרים ונקבוה‬. Dies Bild wird auch zur Bezeich-
nung des Unterschiedes der Servil- und der Grund-Buchstaben
a
gebraucht, Cod. mass, T 13, fol. 3 : ‫דע כי אלו כ׳׳ב ה א ו ת ו ת נחלקים‬
‫ והחלק הב׳ יסודוה ובנינים‬,‫ החלק הא׳ הוא יסודוה‬,‫לשני חלקים‬
4 § .‫ונקבוה‬ ‫ויש למו שמוח זכרים‬
staben ‫אוי״ה‬, ‫ נקבות‬die Buchstaben ‫בגדכס״ה‬.
§ 16", 2 ‫נגדא‬. Dass mit diesem Namen der Accent Le‫־‬
garmeh gemeint ist, zeigt auch die (dem ‫ נ‬gleiche) Gestalt des
Legarmeh im babylonischen Punctationssystem. Sakeph hat in
demselben die Gestalt eines ‫ז‬, Tebir die eines ‫ה‬, Teres (=Geresch)
die eines ‫מ‬, Jethib die eines ‫ י‬u. s. w. (s. Zeitschr. f. luth. Theol.
1877. S. 33, Anm.).
§ 19. Der Accent Darga (Schischla) wird in T 36 an alien drei
Stellen ‫ שלשלה‬genannt, in T 74 (Pentat., alt) zu Lev. 11,12 ‫סלסלה‬.
S. 20, Anm. 9. Der Abschnitt lautet in D.: ‫ואלו הן המלכים‬
‫ ו ה ט ב א אם יהיה באוה שהוא ראשון לחיבה‬. ‫ א י‬. ‫ א ו‬. ‫ א‬. ‫ א‬. ‫ א‬. ‫א‬
.‫ ואם יהיה באמצע ה ח י ב ה או בסופה מחחשב כמשרה‬,‫מחחשב כמלך‬
S. 21, Z. 5 ff. Diese Ausnahmen auch in T 51 (Pentat.)
zu Deut. 14; doch fehit da 2 Chr. 30, 3, und steht statt 2 Chr.
18, 33 irrig 1 Kdn. 2 2, 34 (‫)דמלכי‬. Dieselben Stellen wie der
Druck haben A. und T 36.
§ 23 beginnt in T Pap. 1: ‫סימן אחר למקצה הסופרים כל‬
‫ שלוש כו׳‬und hat nicht die Worte: ‫כל הקריאה על זה המנהג‬.
S. 25, Anm. 1. S. 26, Anm. 3. 4 lies ‫״‬S., V." statt ‫״‬V."
§ 28, z. 5 ‫עמותות‬, lies ‫כתובות‬, s., v. ‫( כגון‬nicht ‫)כמו‬.
S. 29, Z. 10—13. Auch in Bibelcod. T 48 zu Ezech. 18, 3.
§ 34. Bibelcod. Pap. T 4 zu ‫ ה ט ה ע ב י ם‬Mich. 3, 9: ‫לבן‬
‫נפהלי השבא נח‬.
Nachtrage. 86

§ 50, Anm. b. Ganz ahnlich in Bibelcod. T 30 zu Exod.


3, 18, wo die Ansicht des ‫ ב ן נ פ ת ל י‬und die des ‫ מ ל מ ד‬, d. i. des
Ben Ascher, angefiihrt werden.
§ 57. T Perg. 1 zu Sach. 2, 12 ‫ח כ מ י ם ו ס ו פ ר י ם‬ ‫;י־ח ת י ק ו ן‬
z u
T 136 zu Ezech. 8, 17: ‫וחכמ‬ ‫סופר‬ ‫; י ה מלין תיקון‬ T 77
Num. 12,12: ‫ ; י ח ה י ק ו ן ע ז ר א ו נ ח מ י ה ה פ ח ה‬T 3 zu sach. 2, 12
‫ ה י ק ו ן ע ז ר א‬. — Der gereimte Schluss in der gedruckten Massora
magna zu Num. 1, 1 lautet: ‫סופרים‬ ‫חיקון‬ ‫דברים‬ ‫י״ה‬ ‫אלו‬
.‫ ו מ א ר ה ה ב א על כל מ י שעליהם שמנה כותבים‬,‫משובחים‬ ‫ודקדוקיהן‬
s. 46, z. 9 ‫ א ל י ו‬, Puncte uber ‫ א‬, ‫ י‬, ‫ ו‬. z. 28 ‫ מ ה ק צ ע ו ה‬,
auch iiber ‫ ה‬ein Punct. Z. 29 ‫ ל ו ל א‬, auch unter den beiden ‫ל‬
je ein Punct.
S. 50, Z. 14 ‫ ב פ נ י ם‬, im Texte; Z. 17 ‫ מ ב ח ו ץ‬, auf dem Rande.
S. 51, Z. 26 ‫ כ י ע ו ר‬, das Hassliche, Sundhafte.
S. 52, Z. 1 ‫ ה ו ג ן‬, das Geziemende, Schickliche, Gebuhrendfc.
§ 64, Q. T 1 3 . 19. Eb. Sap. I I , 219. Man. 131.
§ 66. T 13, fol. 2 2 : a
‫מתקן‬ ‫ההורה‬ ‫לכהוב ספר‬ ‫כל הרוצה‬
‫ראש‬ ‫יהיה‬ ‫הו״ו‬ ‫ואוה‬ ‫ א ו ת ו״ו‬5‫הדן‬ ‫בראש‬ ‫להשים‬ ‫חיב‬ ‫ומודבק‬
‫פ ס ו ק ב כ ל דןש ו ד ק ז ו ל ה ו ' ה א ו ת י ו ת ה א ל ו ש מ ן ה ח ו ב ל ה י ו ה ם ב ר א ש‬
,(‫ י׳יל‬,vv '?‫ י ו ד מ ן י ש ש כ ר ח מ ו ר ג ר ם )בלא‬, ‫ה ד ק ו א ל ו ה ם ב ׳ מ ן ב ר א ש י ה‬
,(‫ ׳׳יק‬,‫ ש ' מ ן ש ו פ ט י ם ו ש ו מ ר י ם )לברים ע״ו‬, ‫ה ב א י ם א ח ר י ה ם ב י ס‬ ‫ה׳ מן‬
.‫בם‬ ‫ ו״ו מ ן ו א ע י ר ה‬, ( ‫ כ ל‬,‫מ ׳ מ ן מ ו צ א ש פ ה י ד )שם כ׳־ג‬
§ 68, Q. Statt ‫״‬T 1 (fragmentarisch)", lies: ‫״‬T 13".
S. 56, Z. 5 ff. Vgl. Einl. S. XXXVIII Anf.
b
§ 70 ist zu theilen: § 70", Z. 4—13 «nd § 70 , Z. 14 ff.;
b
denn mehrere Handschriften haben nur 70", andere nur 70 , wieder
andere kehren die Stellung um oder trennen beide Abschnitte.
S. 58, 13 ‫ נ ש ה י י ר ו‬, bleiben iibrig; Nithpael v. ‫ ש א ר‬.
S. 58, 22 ‫ ל מ פ ר ע‬, riickwarts.
S. 61, Anm. g. Vgl. Jehuda Hadassi, Eschkol ha-kopher
Alphab. 173, ‫( ס‬Bl. 70, Sp. 1): ‫כ י א ם א י ן נ ק ו ד ל א נ ב י ן ד ב ר ב י ן‬
.‫ל ע ב ר ובין ע ה י ד ו מ צ ד ר ו פ ע ל ו פ ע ו ל כו׳‬ ‫צווי‬
5. 82, Z. 28. 33. Die Richtigkeit der Lesarten bestatigt
M. Steinschneider auf Grund seiner eigenen Abschrift der Stelle.
S. 21, Anm. 1 ‫ ל מ ק צ ת ם‬nicht T 36. — 5. 26, Anm. 2 lies ‫״‬P. T 3". —
§ 30. Jos. az, !2. 1 Sam. 7, 7 nicht in P. S. V. — § 33, Z. 1. Nach
‫ א ו ת ו ח‬fehit ‫אטור‬.
Register.
In der rechten Columne bezeichnet die erste Zahl die Seite, die zweite die
‫״‬
Zeile. ‫ ״‬A . , ‫ "*״‬und die Minuskeln ‫״‬a, b" u. s. w. weisen auf die An-
merkungen hin. Die Seitenzahlen der Einleitung sind cursiv gedruckt.

I. T e x t k r i t i s c h behandelte Bibelstellen.')

39. 10 27. 16 21, 3 63, 22


Genesis.
39. »5 30, 12 22, 18 42, 18
41. 33 68, 2 24, 57 30, 29 2, 12 84, 30
4*. 43 39, 21 25, 27 31, 6 2, 19 !4, 24
42. 16 61, 18 26, 6 65, 4 2, 23 !3. 1
42, !7 69, 26 26, 28 9, 1 3. 17 42, 3
42, 24 42, 22 27, 1 12, 29 6, 19 41, 6
43. 21 14, II 27, 25 23, 19 12, 3 42, 17
44. 20 38, I 27, 30 75. 2 12, 19 43, 18
46. •3 21, I 29, 3 .32* 14. 15 21, 16
47. 11 68, 3 29. 13 30, 11 14. 16 14, 24
48, 11 41, 11 29. 21 67, 31 16, 5 46, 1
54, 9 30, I 68, 1 16, !5 38, I O . 63, 21
49• 8
49. 11 8, 25 30. 19 38, 24 17. 13 21, 17
86, 20 30, 38 85, 5 17. !7 38, 31
49. 14
50, 9 30, 27 31, 29 . 38, 11 18, 9 46, I O
31, 52 64, 5 18, 18 21, 7
32, 16 38 fin. . 8 , 20 65, 2
Exodus. 33. 4 46, 16 18, 21 27, 23. 29, 5
43, 14 34. 20 30, 25 18, 21 41. 21
1, 4
33, 6 34. 24 70, 5 18, 22 44, 15
I , 17
1, 19 33, 6 34. 27 72, 11 19, 2 12, 26. 61,13
2, 17 42 b 35. 22 54. 17 19, 2 63, I I
9, 1 37. 12 46, 18 !9, 14 30, 12
3‫ ׳‬7
3°. 29 37, 22 22, 22 19. 17 30, 12
3, 8
18 37, 26
3‫ י‬18 41. 29, 8 19. 33 46, 14
20, 8 31, 11
4. 17 ‫ג‬9« 12 38, 29 29. 9

1) § 61 (grosse und kleine Buchstaben) ist hier nicht berilcksichtigt.


Register. 88

16, 28 30, 22 39, 11 54. 10 4‫ ׳‬18 41, 17


17. 25 71. 4 39‫ ׳‬27 30*, 23 5‫ ׳‬3 8, 18
!9. 9 30, 2 7 40, 21 71. 3 5‫׳‬ 15 23, 19 29, 14
20, 4 43. 20 6, 6 23, 12
20, 20 62, 7 6, 8 20, 22
21, 5 65. 7• 43. 20
Leviticus. 6, 27 33 A. 2
21, 30 46, 25 1, 5 38, 28 7, 10 34‫ ׳‬1
22, 6 42, 8 7, 33 21, 8 8, 11 14, 24
*3« 9 37, 25 10, 1 23, 20 9‫ ׳‬27 15‫ ׳‬1
23. 24 37. 26 10, 11 21, 20 10, 1 68, 4
*4. 5 54. " 10, 12 23. 4 12, 22 62, 27. 71,1
24. 22 65. 9 10, 16 54. 13 12, 28 21, 19
25. 7 ‫נ‬3< 9 12, 8 72, 26 13. 5 31' 1
25. 19 55. 2 ‫נ‬5« !3 65‫׳‬ 5 14' 4 30, 8
29. 6 46, 2s 15. 29 68, 6 14‫ ׳‬28 54‫ ׳‬10
30, 10 64, 14 19. 3 72, 28 15, 1 29, 19
30, 14 64. ‫ נ‬3 20, 25 . 72, 30 15, 4 39‫ ׳‬19
3'• 8 72, 12 21, 2 7*. 32 15‫ ׳‬8 38. 5
21, !3 30, 6 15‫ ׳‬10 32*
3«» 22 73. 5
45 b 22, 21 73‫ ׳‬2 15‫ ׳‬11 29, 19
32. 7
23, 21 22, 23 64, 15 15‫ ׳‬13 29, 20
3 « 42
2

35. 30 75. »4 24. IO 38, 29 15, 16 29, 21


84, 29 15. 21 29, 19
39. 18 75. !3 25. 34
16, 20 72, 20
19‫ ׳‬2 14, 23
Deuteronomium. Numeri. 19‫׳‬ 13 38 fin.
»9‫׳‬ 18 75. 4
2, 8 54. 19 I 3. 27 14' 15
27, 25 21, 6 71. 2
3, I I 8, 22 J 3> 38
46, 24 21, 35 21, 7
4, 38 38, 10 ; 3, 39
22, 26 8, 27
4. 44 77. 16 1
4, 2 14' 14
5. 8 4Sb i 4, 12 68, 28 23' 19 15. 3
29 42, 7• 42 b
6. 3 83, 4 f . j 5, 18 ff. ‫׳‬33 T 23'
5. 21 14, 13. 22, I I 23, 30 42, 8
6, 18 73. 7
27, 17 24, 18 20, 21
7. 7 57. 1 5, 22
7. 9 57, 2 6, 27 42, 18 25. 20 !4, 21
8, 7 63, 4 7, 85 14, 15 26, 12 72, 9
6
9, 10 46, 22 28, 40 14, 16
9, 27 »5» 3• 9 ‫* י‬4
11, 10 6s, 11 IO, 9 62, I 29. 18 72, 22

12, 9 71, 9 ; 10, 10 22, I I 29. 36 75. 7


12, 28 54 A. 3 I 10, 21 14, 15 29. 40 64, 16
13, I O 21, 22 10, 35 45 • b
47.9 T
3°. 9 64.17• 75,9
1 3 2 3,21 10, 36 5 1
‫׳‬ 47, 9 30, 12 j 23. 13
14, 10 21, 9 11, 15 44. 17 30, 24 75. 11
16, 1 29, 7 12, 12 44, 19 34, 6 27, 16
16, 2 29, 6 14. 3 23, 20. 43, 19 36. 17 72, 24
16, 18 73‫ ׳‬9 15. 31 28, 17 39. 6 30, 23
8 9
Register.

II. Samuel. 6, 4. 73» 13 16, 18 86, 21


7. 5 62, 6 17, 12 65, 13
I, 24 70, 21
7. 7 33> 1 !9. 5 22, 14
2, 22 43• 23
9. 15 69. 32 21, 23 32*
3, 15 65, !9
11. 2 42. 9 22, 5 29, 12
3‫׳‬ 32 70, 22
11, 35 30. 13 22, 9 33• 4
3- 33 71, 11
12, 3 43. 21 22, 19 30, 28
4. 8 22, 17
66, 4 22, 21 30, 28
22, 16 13, 21
5‫ י‬11 62, 12
23, !3 15. IO 43. 21 23. 5
7. 7
15. II 75• 19 23. 24 54 A . 3
7. 13 29. 13
18, 20 12, 27 23. 24 86, 22
8, 3 49, 14. 50, 7
18, 28 65. 17 28, 8 24. 3
9. 10 65, 21
18, 30 47. 2 28, 25 22, 25
9. 12 38, 25
20, 49, 13. SO, 2 28, 68 22, 25
13
!3. 33 49 20. 51, 21
21, 13 30, 24 29, 8 46, 26
14‫ ׳‬16 73. 23
22, 4 29. 11
21, 21 73. IO
14. 31 43, 23
21, 23 71. 6 31. 28 29, 7• 54. 11
15. 5 85, 3• 6. 9
32, 24 63, 26
15. 8 64, 14
32, 36 84. 30
15. 13 38, 6
! 5 . 21 49, 21. 51,27 I. Samuel.
15. 37 20, 23
I, IO 72, 14 Josua.
16, 12 44. 24 44. 22 2, 3
3, 13 65, !5
16, 23 49, 14‫ ־‬5 ° . 3
1

8, 2 38, 11 8, 9 21, 9
17. JO 75, 23
9, 6 41, 18 8, 12 21, IO
17. 25 8, 27 62, 9
13, 5 8, 15 21, 23
18, 9 73. 25 69. 7 20
14, 34 8, 70, 24
18, 20 49, 15• 5 ° ‫׳‬ *9 64, 19
15, 29 8, 24 3°, 4
18, 24 69. 5 15, 35 70, 19 10, 23 34, 2
19. 1 72, 5 16, 1 70, 19 11, 6 73, 15
19. 20 46, 27
16, 6 30, 4 17, 16 75. 16
20, 6 21, II
16, 18 75, 21 18, 1 73. 17
20, 10 65, 23
17. 49 69, 24 18, !4 22, 15
21, 10 71, 8 18, 7 33. 13 18, 19 69, 18
21, 12 13, 3 20, 25 69, 20 19• 51 27, 26
23. I 65. 24
21, 14 69, 8 21, 2 38, 7
24. 18 73, 27 22, 20 3«. 24 24, 14 73, 19
24. 24 73. 29
23, 1 14, 15
23, 23 73, 21
25, 3 63. 29 Richter.
I. Konige. 26, 19 42, 9 l, 7 12, 18
I, 23. 14
28, 15 43. 22 1, 14 30, 3
19
30» !7 21, I I S, 8 68, 8
1, 21 73. 31
31. 7 64, 2 5. 12 15, »
I , 25 23. 14
2, 33 75. 2
5 5, 29 43- 8
6, 3 68, 10
7. 18 75. 2
7
Register.
90
61, 8 76, * 7. 50 33, 8
63, 12 66, 16
Jesaias. 32‫״‬
8, 33
65, 14 64, 28 3. 22 41, 7 10, 3 23, 21
5. 12 63, 13 10, 25 64, 21
5. 19 21, 17 12, 16 44, 25
7. 4 68, 13 14. 21 15, 3
Jeremias.
8, 2 38, 29 15, 29 30, 13
2, I I 45. 6 8, 19 33. 11 16, 9 68, 11
4. 2 42, 14 9. 5 64, 23 16, 24 38,5. 63,22
5. ‫נ‬ 14. 22 10, 1 32* 16, 24 6 s , 26
5. S 41. 19 10, 9 15,4• 3 0 , 4 17, 11 13, 2
5. 9 76, 4 10, 13 66, 8 18, 44 30, 5
7, 3* 84, 11 14. 15 70, 30 20, 19 23, 22
10, 10 76, 6 15. 6 32* 20, 22 75. 29
!3. ‫נ‬1 69. 28 15. 7 8, 26 21, 20 33, 2
15. 18 44. l 16, 7 84, 4
20, 9 30, I 17. 8 41, 6
22, 28 84. 3© 19. 21 64, 15
*3, 5 66, 17 19. 25 21, 12 II. Konige.
26, s 76, 8 21. 2 27, 18
69, 30 3, 11 65, 28
27, >9 21, 3 13. 1
4. 13 22, 23
29, 16 69, 16 23. 12 33, 14
5. 7 61, 15
29. 23 64. 5 24, 19 14, 23. 66, 10
5. 18 49,23• 51, 33
30, 12 70, 27 26, 18 33. 26
6, 7 66, 1
31, 33 15. 4 28, 20 66, 11
7, 2 66, 2
31‫ ׳‬38 49, 17. 51. 1 3». 14 64, 28
7, 6 62, 12
3*. 9 76, 10 30, 29 71, 9
7, 8 33, 3
33, 26 69. 12 32, I I 66, 13
8, 5 23. 9
34, 1 84. 13 33. 20 38, !4
64, 18 9, 17 ‫נ‬5‫ י‬2
36, 12 72, 3 34. 10
9, 33 70, !3
37, 5 76, 12 34, II 29. 3
10, 4 3 L 12
38, 16 49,24. 52,4 37. IZ 63, 16
11, 12 62, 25
39. 12 49. 2a 38, 16 64, 2
16, 18 66, 6
40, 4 70, 28 40, 4 63, 10
40, 1a 17, 8 75, 3!
44. 6 73. 35 41, 1
68, 15 17, 15 39. 14
46, 25 71. 19 40, 24
46, 29 17, 28 31, 12
48, 11 70, 6 44, 9
66, 14 19, 2 73. 33
49. 19 71. 20 45. 7
68, 17 19. 12 63, 15
49. 20 70,11. 71. 16 45. 15
19, 31 49, i s . 50,29
49. 37 13. 7 47, 7 71, 26
19, 37 49,16. 50, 24
So, 18 71. 21 51. 1 71, 9
23, 5 33, 9
50. *9 49. 18. 51.5 5‫נ‬, S 69, 10
23. 91 30, 22
50. 37 70, 9. 70, 14 5», 20 33. 3
25. 4 72, 16
SO, 38 69, 22 54, 12 29, 21
50, 45 70, 12. 71, 17 56, 12 64. 7
51. 3 49. 25• 52. 11 59. 14 12, 28
91 Register.

2, 3 66, 29 33,15• 38,4 51, 37 27, 15


39, 15
3, io 33. *7 63, 23 52, 7 72, 17
39. 15
40, 19 66, 25 52, 18 33, 8

41, 6 70, 3
Micha. 72, 10
41, 15
Ezechiel.
3, 9 33. 2. «6. 3 41, 20 46, 28
7, io 43. 9 42, 11 71. 21 1, 16 33, 25
42, 14 64, 3 4, 8 70, 25
42, 20 66, 27 4, 12 43, !3
Nahum. 42, 2
43, 13 71, 15 4, 13
1, 9 71. 18 76, 18 8, 17 68,28. 86,5
45, 9
!7 64, 17 9, IO 52 A . 1
45,
45, !9 71. 2 14, 4 23, 22
Habakuk. 22 46, 29 14, 12 66, 19
46,
1, 3 *3. *3 46, 24 33» " 16, 18 85. 3• 7
1, 12 44. *7 47, 7 71. 15 17, 10 30, 16
3, 2 *3. *3 47, 8 72, 7 17. 15 38, 7
3, 13 64, 10 48, 16 49, 25. 52, 17 17, 18 76, 14
18, 10 38, 25
18, 17 29, 13
Zephanja. Hosea. »9« 1 71, 12
3, 9 70, 26 2, 2 74, 4 19, 14 66, 21
3, 5 70, 28 21, 17 70, 31
4, 7 45, 16 21, .28 85, 4• 6
Haggai. 4, 14 62, 9 21, 34 70, 1. 85, 6
1, 2 63, 19 7, 15 71, 17 22, 25 66, 23
10, 14 21, 12 23. 41 85, 7
13, 15 74, 6 23, 42 29, 4
Sacharja. 24, 11 66, 24
2, 12 45, 4 27, 13 63, 16
Joel.
5, 11 28, 18 27, 31 70, 23
l, 20 63. 4
8, 3 1
4 , 13 27, 32 71. 12
2, 23 76, 20
14, 4 82, 30 f. 30, 7 40, 14
31, 6 84, 21
Amos. 32, 16 43, 8
Maleachi. 32, 21 21, 24
I, 5 63, 17
1, 11 76, 22 3, 6 62, 10 34, I O 13, 2
1, 12 45, 1 5, 16 70, 20 35, 6 84, 21
1, 13 45. * 6, 3 33, 2 35, 11 84, 23
2, 3 6 6
> 3! 36, 3 22. 5
6, 6 64, 27
68, 19 36, 11 74, 2
7, 14
36, 23 33, 14
Psalmen. 37, 2 27, 17
1, 1 25, 3 Jona. 37, 7 70, !5
1, 2 25, 14 1, 5 70, 31 37, 22 76, 16
2, 7 25, 14 1, 11 33. 27 39, 10 84, 24
Register.
92
103, 11 30, 16 43, 3 71. 4 2, 10 25, 3
103, 20 42, 19 45, 6 44. 1 2, 12 25. !9
104, 3 27, 5 45, 10 14. 7 3. 7 25, 4
106, 20 45, 8 46, 9 12, 15. 26, 6 4. 5 25, 6
107 47, 8f. 47, 5 39. 6 4. 7 24. 13
107, 32 26, 18 48, 3 24, 20 5. 1 71, 6
107. 35 63, 6 49. 2 25. 20 6, 3 24. 13
I 0 9 , 21 26, 11 49. 20 64, 20 6, 5 25, 6
116, 16 24, 23. 26, 6 50, 23 64, 10 7. 3 25, 6
119. 43 f• 4», 11 51, 2 12, 15. 26, 9 7. 5 26, 1
119. 96 26, 7 51, 7 38, 13 7, 15 25, 7
119, 128 41, 12 53, 6 24. 17 8, 4 25, 11
1!9» »30 64, 25 53, 12 13, 4 8, 16 25, 11
119• '56 27. 20 54, 2 26, 15 10, 1 43. 18
128, 3 24, 21 55, 20 27, 23 10, 2 25. 29
137. 6 62, 16 57, 2 24, 17 10, 8 12, 20
!39, ‫נ‬9 27, 21 58, 22 14, 22 12, 6 24, 14. 64 a
!39» 21 27, 21 59. I 24. 23 12, 7 27. 4
!43» 1 2
25, 12 60, 2 39. 7 13, 3 26, I
144• 1 1
24. 21 63. I I 37. 3 14- 1 !3. 4
148. ‫ז‬ 62, 14 66, 5 26, 13 !4, 4 24, 20

15°. 1 66, 34 66, 6 15. 16 14, 8 25. 7


66, 12 63, 6 17, 14 27, 4
67, 4 27, 20 18, 7 27. 3
SprUche. 68, 13 33. 16 20, 7 64. 9
67, 10 68, 18 29, 4 21, 4 25, 11
1. »9
1. 22 12, !9 68, 21 27. 24 23, 6 25, 7

2, 13 26, 21 68, 24 27. 4 24, 8 24. 17


1 2 39, 7 69. 21 27, 8 25. 12 25. 8
3.
67, 11 71. 4 68, 20 27. !3 46. 30
3‫* ׳‬5
4, 12 12, !5 71. 22 63, 14 31. 12 27, 3
6, 16 38, 2• 63, 27 71. 23 25, 10 32. 7 24. !7
6, 22 12, 16 72, 5 84, 30 34. I 42, 11
7< ‫ נ‬3 67, 12 72. 17 25, 15. 42, 15 34. 2 30, 9
8, 13 27, 9 79. 13 24, 21 34. 12 26, 10

9. »4 26, 19 80, !4 47, 3 35. 10 41, 2


9. 5 1
33, 12 86, 2 27, 8 35, 13 72, 15
10, 10 67, 14 88, 15 43, 19 35. 18 62, 8
II, 26 67, 15 89, 12 26, 13 37, *0 66, 32
12, 25 77, 4 89. 14 26, 14 38, 7 41, 11
13, 12 77, 6 89. 17 25. 15 39, 11 25, 10
!4‫» י‬7 26, 8 89. 51 74. 16 39, !3 13. 3• 14, 12
14, 22 77, 8 90, 2 25, 15 40, 6 71, 13
14. 3 2
12, 16 94. 4 25, 20 40, I I 41, 14
15, 18 77, 10 101, 6 27. 9 42, 10 44. 3
16, 13 26, !5 102, 1 .76, 30 43• 2 44. 3
93 Register.

4‫ י‬9 74. 8 15, 13 67, 3 17, 10 67, 16


4. 15 67. 22 16, 11 74, 17 18, 1 26, 19
19, !7 67, 5 18, 3 26, I O
20, 17 74, 20 18, 16 37, 5
Klaglieder. 21, 7 25, 19 19. 7 41. 2
1, 14 22, I 22, 4 26, 21 19. 17 67, 17
3, 20 45. !4 23, 5 67, 6 19, 19 26, 9
23. 7 68, 22 20, 18 25. 12
23, 9 67, 7 20, 27 76 A. 1
Koheleth. 23, 11 62, 21 22, 10 67, 18
3‫ ׳‬16 67, 24 26, 8 . 67, 8 23, 5 62, 18
4. !5 33. 17 27, 2 74, 21 23, 7 38,4• 68, 24
5. I O 42, 4 29, 2 74, 23 24, 13 71, 28
6, I I 38, 14 29. 5 67, 9 27, 14. 74. 26
8, 14 38, 1 29, 7 12, 27 28, 15 26, 8
9. IO 21, 15 29. 25 27, 5• 84, 15 30, 4 63. 23
IO, 6 63, 30 30, 8 26, I I 30, 16 63. 7
30. 3 ° 68, 23 30, 17 27, 6. 62, 20
32, 3 45. 12 30, 24 67. 19
Esther. 33, 12 27, 27 31, 2 29. 9
2, 3 77, 12 33, 25 85, 1 31, I I 67, 20
2. 5 14, 16. 38, 3 ° 34, 10 27, 6
2, 9 38, 8 38, 3 3 ° . 15
2, 14 38, !3 47, 4
Job.
14, 13
I 77. 2
4»' 12 14, 16 38, !5 47. 4 I,

9. 15 24, 5 38, 21 8, 23 2, 5 69.3• 70, 16


10, 1 21, 8 38, 22 70, 10 2, 24 64, 22
39, 15 45 b 3, 4 63. 9
39, 26 26, 21 3, 6 24. 14
Daniel. 39, 28 38, 2 3, 26 25, 16
1, 5 74, 30 41, 26 39‫ ־‬4 5, 26 38, 3
1, 15 37, 4 j 5, 27 25, 16
1> 18 37, 4 I 6, 21 31. 15
3. 2 30, 1 Hoheslied. 6, 22 66, 3 s
3. 3 30, 2 7. 2 44. 4
5, 9 29, 9 ‫ן‬ 8
4. 26 71, 24 7, 25. 29
5. 13 84, 17 \
4. 31 42, 21 7, 20 44, 7. 45. i o
6, 12 39, 19 I
5» 11 30, 2 7, 21 24, 24
5» !3 67, 26 7, 22 67. 1
6, 13 22, 17 8, 3 61, 17
6, 23 15, I . 84,29 Ruth. 8, 16 72, 17
7. 6 62, 3 I, II 67, 21 8, 19 37. 26
8, 13 14, 12 3, 5 49, 18• 5*. 1* 8, 20 37, 27
11. 3« 74, 32 3, 12 49,22. 52, 7 8, 21 8, 22
3, 17 49, 19. 51, 16 9. 33 38, 13
4. 4 23, 17 !3. 24 37, 27
‫‪Register.‬‬
‫‪94‬‬
‫‪II. Chronik.‬‬ ‫‪I. Chronik.‬‬ ‫‪Esra.‬‬
‫‪1, 12‬‬ ‫‪76, 26‬‬ ‫‪4, 28‬‬ ‫‪21, 24‬‬ ‫‪2, 2‬‬ ‫‪12, 20‬‬
‫‪4. 2‬‬ ‫‪4‬נ ‪7L‬‬ ‫‪5. 18‬‬ ‫‪23. 15‬‬ ‫‪2. 23‬‬ ‫‪30, 7‬‬
‫‪4. 22‬‬ ‫‪33. 8‬‬ ‫‪ 24‬׳‪5‬‬ ‫‪63 A. 1‬‬ ‫‪3. 11‬‬ ‫‪72, 1‬‬
‫<‪4‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪8. 25‬‬ ‫‪7. 30‬‬ ‫‪21, I‬‬ ‫‪4. 9‬‬ ‫‪30, 6‬‬
‫‪6,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪74.‬‬ ‫‪>4‬‬ ‫‪8, 15‬‬ ‫‪21, 2‬‬ ‫‪6, 9‬‬ ‫‪27, 26 f.‬‬
‫‪6,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪44.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪9- 21‬‬ ‫‪38. 30‬‬ ‫‪7, 25‬‬ ‫‪23, 24‬‬
‫‪6,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪23.‬‬ ‫‪IO‬‬ ‫‪9. 33‬‬ ‫‪14, 21‬‬ ‫‪8, 18‬‬ ‫‪63. 30‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪f-‬‬ ‫‪33. 9‬‬ ‫‪8, 25‬‬ ‫‪14. 14‬‬
‫‪9. 2‬‬ ‫‪23.‬‬ ‫‪9. 33‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪!4. 1‬‬ ‫‪22, 16‬‬ ‫‪8, 30‬‬ ‫‪37, 4‬‬
‫‪9, 6‬‬ ‫‪!5.‬‬
‫‪64,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪14, 11‬‬ ‫‪23, 16‬‬ ‫‪8, 33‬‬ ‫‪74, 34‬‬
‫‪ 24‬י‪9‬‬
‫‪76,‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪17, 6‬‬ ‫‪23. 14‬‬ ‫‪20, 24‬‬
‫‪ 11‬י‪3‬נ‬ ‫‪9. 15‬‬
‫‪13. 12‬‬ ‫‪22,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪21. 3‬‬ ‫‪29. 5‬‬
‫‪18. 33‬‬ ‫‪21,‬‬ ‫‪»3‬‬ ‫‪21, 12‬‬ ‫‪23, 16‬‬
‫‪20, 8‬‬ ‫‪21,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪21,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20, 22‬‬ ‫‪Nehemia.‬‬
‫‪20, 30‬‬ ‫‪23,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪22,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪27.‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪2, 14‬‬ ‫‪69, I‬‬
‫‪*3. 12‬‬ ‫‪33.‬‬ ‫‪IO‬‬ ‫‪22,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪27.‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪3. 38‬‬ ‫‪23, 24‬‬
‫‪ 6‬י‪*5‬‬ ‫‪62,‬‬ ‫‪3°‬‬ ‫‪22,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪29,‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪22,‬‬ ‫‪6, 18‬‬ ‫‪38. 31‬‬
‫‪26. 12‬‬ ‫‪62,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪74-‬‬ ‫»‬
‫‪8, 8‬‬ ‫‪63. 31‬‬
‫‪28, !3‬‬ ‫‪62, 23‬‬ ‫‪ 11‬י‪23‬‬ ‫‪8,‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪8, 15‬‬ ‫‪22, 18‬‬
‫‪29• 36‬‬ ‫‪30, 9‬‬ ‫‪23. 30‬‬ ‫‪74. 10‬‬
‫‪9. 6‬‬ ‫‪77. !4‬‬
‫‪21, 14‬‬ ‫‪26, 9‬‬ ‫‪63, 1‬‬
‫‪ 3‬י‪'3°‬‬ ‫‪9. 7‬‬ ‫‪67, 28‬‬
‫‪30. 14‬‬ ‫‪33. 15‬‬ ‫‪26, 14‬‬ ‫‪63, 30‬‬
‫‪9.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪31. 2‬‬
‫‪22, 12‬‬ ‫‪26, 35‬‬ ‫‪76, 24‬‬
‫‪ 1‬י»‪3‬‬ ‫‪10,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪61, 11‬‬
‫‪37. 3‬‬ ‫‪28, 1‬‬ ‫‪63, 1‬‬
‫‪3>. 3‬‬ ‫‪10,‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪33. 17‬‬
‫‪22, 6‬‬ ‫‪28, 10‬‬ ‫‪74, 12‬‬
‫‪3 ' 9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪12,‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪23, 6‬‬
‫‪29- 11‬‬ ‫‪64, 19‬‬
‫»‪32• 3‬‬ ‫‪ 3‬י‪33‬‬
‫‪33, 12‬‬ ‫‪29, 20‬‬ ‫‪42, 16‬‬
‫‪ 18‬י‪33‬‬

‫‪II. Erklarte Worter.‬‬


‫‪18‬‬ ‫‪ m86‬מ ר ע ם‬ ‫היעיר‬ ‫‪ c 6‬בית הבליעה‬
‫‪17‬‬ ‫‪ c‬מ ח ת ה‬ ‫‪44‬‬ ‫גדולה‪a‬‬
‫געיה ‪ ,‬פ נ ו י‬
‫‪ 32‬פ ‪ 3‬ה‬ ‫‪a‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪ a . g‬נ ג ד א ‪85‬‬ ‫‪. 2 1‬‬ ‫קטנה‪ a‬ל מ ט ד‬ ‫‪ 32‬געיה ‪c‬‬
‫‪35‬‬ ‫‪ h‬נ צ ב‬ ‫‪21‬‬ ‫ד ב ק‪c‬ו ת למעלה‬ ‫‪e‬‬ ‫‪61‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪86‬ב ל ה‬
‫למפרעג ו ל ק‬
‫‪ b‬ם‬ ‫גרש‪d‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪55‬‬ ‫ם כ ו ס ‪56c‬‬ ‫‪b.‬‬ ‫‪27‬‬ ‫מענה‬ ‫‪ 86‬ה ו ג ן ‪b‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ b‬ם ך ך‬ ‫‪61‬‬ ‫מצדיירות‬ ‫‪ g 60‬יוווי‪g‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪ 86‬מ צ ר י‬‫עין‬ ‫מצדר ‪c‬‬ ‫ודאי‬ ‫‪a‬‬ ‫‪45‬‬
‫‪ id‬סרך‬ ‫‪3‬‬ ‫‪!a‬מ‪3‬ן‪0‬‬ ‫‪ 3‬הטןט‪id‬‬
‫‪40‬‬ ‫סתך־‬ ‫‪e‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪e‬נזפןט‬ ‫‪d7‬צרפא!‬
95 Register.

18 ‫טוייי‬m 6 ‫ן‬ ‫ י א ח‬b


7 ‫ ר ז ל ן ט‬/ , Anm. 11. ! 54 ‫ ש ט ח‬a
61 ‫תמורות‬ d 19 ‫ ש י ש ל א‬d . 85
9! ‫ ת ר ם ה‬c ! ‫ שלום‬i h ‫ קרר‬n a

III. Namen.
Jehuda ha‫־‬Levi 14. j Abraham ben Daud 14.
Jehuda Hadassi 13. 86. j Abraham de Balmis 9.
b
Keil, C. F . , 10. Abraham ibn Esra 2 8 .
Kimchi, David, 9. 14. 16 fin. Abu'l Walid 33. 81.
Luzzatto, S. D., 10. II. Ahron b. Moscheh b. Ascher 10—17.
‫ מ ח ז ו ר א ר ו ב א‬84• Genealogie 79 Anf.
‫ מ ע ז י ה‬79—81. Baer, S., 5. 7. 40.
Martini, Raym., 14. j 37 ‫ברהון‬.
Massorethenvereeichnisse 78. 79. ' Berliner, A., 27.
Mei'r Todros ha-Levi 54 a. Briill, N., 82.
Menachem ben Saruk 5 a. Buxtorf, Joh., I u. II, 80.
Menachem Meiri 9. Caleb Efendopolo 9.
Moscheh ben Ascher 10. 16. Chabib ben Pipim 78. 79. 84.
Moscheh b. David b. Naphtali 11. 85, 5 . i Chwolson, D., 30.
Moscheh ben Maimon 9. i Delitzsch, Frz., 5. 7. 24. 25. 82.
Moscheh ha‫־‬nakdan 14. Delitzsch, Joh., ih.
Moscheh Mocheh 79, 9. 79, 21. 84 Derenbourg, J . , 20.
Neubauer, Ad., 13. 38. 80. Dukes, L . , 20.
Norzi, Sal., 9. Dunasch ben Labrat 11.
Oppenheim, D., 13. Elias Levita 9.
Pinchas, Rab, l i e . 78. 79. 84. Eli b. Jehuda ha-nasir 80.
Pinner "24. Firkowitsch, Abr. 8, (Falschungen) 30.
Pinsker, S., 13, j 32. 33. 34. 36. 39.
Rapoport, S. J., 12. ‫ ן‬Frensdorff, S., 39 a. 5. 40.
Saadja 82. I Fiinn, S., 1 h.
Salomo ben Bujaa 22. 36. Gesenius, W., 5.
Samuel ben Meir 14. Ginsburg, Ch. D., 5. 40.
Sappir, Jak., 21. Graetz, H., 13. 81.
Simon bar Abun 14. Heidenheim, W., 6.
Steinschneider, M., 13. 81. 86. Hupfeld, H., 20. 40. 80.
Immanuel ben Jekuthiel 82.
Strack, H. L . , 7. 25. 30. 31. 79.
Jakob ben Chajim 15.
De Wette-Schrader 10.
Jehuda ben Alan 80 A.
Yung, P., 14.
i Jehuda ben Bilearn 82.
Zunz, L . , 81.

Das könnte Ihnen auch gefallen